הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מצפה מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי להתאים את התעריפונים שלהם למציאות הטכנולוגית המשופרת, שמשפיעה על העלויות התפעוליות שלהם
על הבנקים לבחון את תמחור השירותים הנוהגים על ידם, בשלל השירותים הבנקאיים, ולהתאים את התעריפונים שלהם לטכנולוגיה המתפתחת. כך מורה הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, במכתב ששלח למנכ"לי הגופים שסרים לפיקוחו, ושבמסגרתו הוא מבהיר כי עליהם לבחון את העלויות של השירותים ללקוחות על פי שאלת העלות התפעולית שנופלת על הבנק ואיך ואיפה שהיא פחתה בעקבות השימוש בטכנולוגיה.
בעקבות הסכם פשרה שהושג פסק דין בתובענה ייצוגית דיאמנט נגד ישראכרט, שעסקה בעמלת "הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב לבקשת לקוח" וכן בעמלת "קבלת מידע בתקשורת לבקשת לקוח".
על פי עודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל הבהיר בעניין התביעה האמורה כי "המחיר בגין השירות האמור צריך לשקף את העלות התפעולית הנגרמת לתאגיד בנקאי בגין הפקה או הדפסה של מסמכים המצויים במאגר הממוחשב של התאגיד". או אז הבנק המרכזי אמנם הכיר בכך שאם "הפקה או הדפסה של מידע ביחס לכל חודש וחודש כרוכות בעלות תפעולית נוספת, אזי ניתן להתייחס לכל פעולה כזו המבוצעת על ידי התאגיד הבנקאי כבקשה נפרדת". ואולם, עתה בנק ישראל קובע שלא רק שעמדתו עודנה רלבנטית, אלא שעתה "מצופה מן התאגידים הבנקאים לפרש אותה בהתחשב במציאות המשתנה ובהתפתחות הטכנולוגית של המערכת הבנקאית באופן כללי, ובפרט בשנים האחרונות".
במכתבה מבהירה פרץ כי לעמדה זו השפעות רוחב, כשעל פניו נראה שמדובר בצורך להתאים מטה את מחירי שירותים בנקאיים רבים, שעלות הפקתם או הדפסתם פחתה משמעותית הודות להתפתחות הטכנולוגיה. על כן, היא מבהירה, "אנו סבורים, כי עליכם לבחון בהתאם את תמחור השירותים הנוהגים במוסדכם, הן אלה שנדונו בתובענה הייצוגית והן שירותים בנקאיים אחרים".