גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש סגר, יש חיסון, אז למה המספרים עדיין תקועים ומתי נראה ירידה בתחלואה?

יותר משלושה שבועות לתוך הסגר ובתוך תוכנית ההתחסנות המהירה, היו סיבות לתרחיש אופטימי יותר ● מספר החולים המאומתים והחולים קשה עדיין גבוהים, ומספר הנפטרים שובר שיאים ● אילו נתונים מעודדים בכל זאת אפשר למצוא ומתי נתחיל לראות את התפנית המיוחלת

ישראלים מתחסנים לקורונה. שיעור המאומתים בשיא / צילום: Associated Press, Oded Balilt
ישראלים מתחסנים לקורונה. שיעור המאומתים בשיא / צילום: Associated Press, Oded Balilt

למרות הסגר ותוכנית ההתחסנות המהירה, המספרים במרכז בקרת הקורונה של משרד הבריאות - מייאשים. ביום חמישי האחרון נפטרו בישראל 53 איש מקורונה, וגם ביומיים שקדמו לכך, נפטרו מעל 50 איש בכל יום. מספר החולים הקשים הגיע לשיא בשבת האחרונה, עם 1,210 חולים קשים פעילים, וגם במספר החולים הקשים החדשים לא ניכר שיפור. שיעור הבדיקות החיוביות, 9.1%, הוא שיא של הגל הנוכחי. מספר המאומתים, בניכוי השפעות סוף שבוע, לא נראה כמתמתן.

האם סגר של מעל שבוע, אחרי "סגר חלקי" בן כשבועיים שקדם לו, וחיסון של כ-80% מקבוצות הסיכון - לא היו אמורים לשפר קצת את המספרים? האם זו אשמת המוטציה הבריטית? האם יש לחשוש ליעילות החיסון? התשובה היא כמו תמיד, שיש הרבה שאנחנו עדיין לא יודעים, אבל ננסה לענות על כמה שאלות.

האם כבר רואים את יעילות החיסון?

על פי הדיווחים של חברת פייזר, אשר רוב המחוסנים עד היום חוסנו בחיסון מתוצרתה, החיסון מגיע לשיא היעילות שלו שבוע אחרי מתן המנה השנייה, כחודש לאחר קבלת המנה הראשונה. עד כה רק ישראלים ספורים השלימו את פרק הזמן הזה, רובם שייכים לצוותים הרפואיים ולא לאוכלוסיות הסיכון.

המאסה הגדולה של מתחסנים קיבלה את המנה הראשונה בין תחילת השבוע האחרון של דצמבר לסוף השבוע הראשון של ינואר - כ-75% מבני 65 ומעלה קיבלו את החיסון. לפיכך, החיסון אמור להתחיל להגן על האוכלוסייה המבוגרת רק החל מסוף ינואר ותחילת פברואר, כלומר השפעתו תחל להיראות לעין החל מעוד שבוע, וביתר שאת בעוד שבועיים או שלושה.

מי שלא השלימו חודש מהמנה הראשונה ושבוע מהשנייה, עדיין חשופים. ואכן נשמעים תיאורים אנקדוטליים של מתחסנים שחלו בקורונה מיד לאחר קבלת החיסון. חלקם נדבקו לפני קבלת החיסון והתסמינים שלהם הופיעו לאחריו, וחלקם נדבקו אף שחוסנו, כי החיסון עדיין לא החל להיות אפקטיבי.

אלא שהסיפור הוא מעט יותר מורכב. נכון שבאופן רשמי אנחנו אמורים לספור את יעילות החיסון רק מחודש אחרי המנה הראשונה, אבל היו סיבות לצפות לתרחיש אופטימי יותר. על פי גרפים שהגישה פייזר ל-FDA, ניכר כי החיסון מתחיל להקנות הגנה החל מכ-11 יום לאחר המנה הראשונה - זה היה הבסיס להחלטה הבריטית לתת רק מנה אחת של חיסון לכל האוכלוסייה תחילה, ורק אחר כך להמשיך למנה השנייה.

פרופ' מנפרד גרין, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, מציין כי דווקא במגזרים שבהם התחלואה היום גבוהה, החברה החרדית והחברה הערבית, ההיענות לחיסון הגיעה מאוחר יחסית, ולכן יש בהם עדיין אחוז גבוה יותר של לא מוגנים. גם נתון זה יכול להשפיע על שיעור התחלואה הקשה הכולל. גרין מציין כי שתי קופות החולים הגדולות, כללית ומכבי, מסרו נתונים שמעידים על ירידה בתחלואה הקשה בקרב בני 60+ שכבר התחסנו.

נכון להיום, כבר 18% מהאוכלוסייה, וכ-45% מבני 60+, נמצאים שבועיים אחרי קבלת המנה הראשונה. האם באמת החיסון כבר החל להגן עליהם?

על פי ניתוח של פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, מספר החולים קשה בגילאי 60+ עלה בשבוע האחרון רק ב-15%, לעומת 30% בתקופה המקבילה, ולעומת עלייה של 40% בקרב החולים קשה שהם בני 55-40. נתון זה מרמז כי המבוגרים מוגנים יותר, ולעומת זאת העלייה בתחלואה הקשה היא בקרב חולים בקבוצות סיכון בגילאים הצעירים יותר, כלומר המחלה הופכת להיות "צעירה יותר" ופוגעת יותר במי שעוד לא התחסנו. סגל מציין בעצמו כי הנתון הזה רחוק מלהיות הוכחה, ויכול גם לנבוע משינוי התנהגותי או היענות שונה לסגר בקרב קבוצות הגיל השונות, אבל הוא נותן מקום לאופטימיות שהחיסון עובד.

לפי ניסוי הסרולוגיה של פרופ' גילי רגב מבית החולים שיבא, ש בו נבדקת רמת הנוגדנים של מתחסנים מהצוות הרפואי אחת לשבוע לאחר החיסון, מתוך 102 מחוסנים שכבר הגיעו לשבוע הרביעי, 100 פיתחו נוגדנים ברמה הנחשבת למחסנת. רק שניים לא פיתחו נוגדנים, ומהם אחד הוא מדוכא חיסון.

האם הסגר עובד?

היום הוא היום ה-11 לסגר המלא, והיום ה-24 לסגר החלקי. הסגר עדיין לא מתבטא בירידה במספר המאומתים, או במספר המאושפזים, או במספר החולים קשה החדשים. זאת, לעומת סגר ספטמבר, שהוביל לירידות במדדים הללו כבר כעשרה ימים לאחר תחילתו. הסיבה להבדל היא כנראה המוטציה הבריטית המדבקת יותר, אשר על פי הערכות משרד הבריאות, כבר אחראית על 20% מהתחלואה בישראל, וכן משום שמלכתחילה נכנסנו לסגר במצב קשה יותר. זאת, בנוסף לאפשרות שהציבור כבר לא מצליח לשמור על ההנחיות באותה הלהיטות, עשרה חודשים לתוך המגפה בארץ.

אולם גם כאן יש סיבות לאופטימיות. מקדם ה-R, שמראה באיזה קצב מתווספים חולים חדשים, נמצא בירידה, על פי מספר החולים החדשים (R=1.1), המאושפזים החדשים (R=1.04) והחולים קשה החדשים (R=1.1). המדדים הללו עוקבים בהפרש של כעשרה עד 14 יום אחרי ההדבקה בפועל, כך שהירידה כן מייצגת גם את השפעות הסגר החלקי, אולם כל עוד ה- R הוא מעל 1, התוצאה היא המשך עלייה במספר המאומתים והחולים קשה. בימים הקרובים נראה אם הידוק הסגר יוביל לירידה ב-R עד תחילת דעיכת הגל השלישי. ה-R כרגע הוא עדיין הגבוה ביותר בחברה החרדית, והנמוך ביותר בחברה הערבית. בכל המגזרים הוא נמצא בירידה, אך בכל המגזרים הוא כרגע מעל 1. כאמור, הנתונים דחויים בעשרה ימים ובימים הקרובים אנחנו עשויים לראות סימנים יותר חזקים של בלימה. 

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים