גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש סגר, יש חיסון, אז למה המספרים עדיין תקועים ומתי נראה ירידה בתחלואה?

יותר משלושה שבועות לתוך הסגר ובתוך תוכנית ההתחסנות המהירה, היו סיבות לתרחיש אופטימי יותר ● מספר החולים המאומתים והחולים קשה עדיין גבוהים, ומספר הנפטרים שובר שיאים ● אילו נתונים מעודדים בכל זאת אפשר למצוא ומתי נתחיל לראות את התפנית המיוחלת

ישראלים מתחסנים לקורונה. שיעור המאומתים בשיא / צילום: Associated Press, Oded Balilt
ישראלים מתחסנים לקורונה. שיעור המאומתים בשיא / צילום: Associated Press, Oded Balilt

למרות הסגר ותוכנית ההתחסנות המהירה, המספרים במרכז בקרת הקורונה של משרד הבריאות - מייאשים. ביום חמישי האחרון נפטרו בישראל 53 איש מקורונה, וגם ביומיים שקדמו לכך, נפטרו מעל 50 איש בכל יום. מספר החולים הקשים הגיע לשיא בשבת האחרונה, עם 1,210 חולים קשים פעילים, וגם במספר החולים הקשים החדשים לא ניכר שיפור. שיעור הבדיקות החיוביות, 9.1%, הוא שיא של הגל הנוכחי. מספר המאומתים, בניכוי השפעות סוף שבוע, לא נראה כמתמתן.

האם סגר של מעל שבוע, אחרי "סגר חלקי" בן כשבועיים שקדם לו, וחיסון של כ-80% מקבוצות הסיכון - לא היו אמורים לשפר קצת את המספרים? האם זו אשמת המוטציה הבריטית? האם יש לחשוש ליעילות החיסון? התשובה היא כמו תמיד, שיש הרבה שאנחנו עדיין לא יודעים, אבל ננסה לענות על כמה שאלות.

האם כבר רואים את יעילות החיסון?

על פי הדיווחים של חברת פייזר, אשר רוב המחוסנים עד היום חוסנו בחיסון מתוצרתה, החיסון מגיע לשיא היעילות שלו שבוע אחרי מתן המנה השנייה, כחודש לאחר קבלת המנה הראשונה. עד כה רק ישראלים ספורים השלימו את פרק הזמן הזה, רובם שייכים לצוותים הרפואיים ולא לאוכלוסיות הסיכון.

המאסה הגדולה של מתחסנים קיבלה את המנה הראשונה בין תחילת השבוע האחרון של דצמבר לסוף השבוע הראשון של ינואר - כ-75% מבני 65 ומעלה קיבלו את החיסון. לפיכך, החיסון אמור להתחיל להגן על האוכלוסייה המבוגרת רק החל מסוף ינואר ותחילת פברואר, כלומר השפעתו תחל להיראות לעין החל מעוד שבוע, וביתר שאת בעוד שבועיים או שלושה.

מי שלא השלימו חודש מהמנה הראשונה ושבוע מהשנייה, עדיין חשופים. ואכן נשמעים תיאורים אנקדוטליים של מתחסנים שחלו בקורונה מיד לאחר קבלת החיסון. חלקם נדבקו לפני קבלת החיסון והתסמינים שלהם הופיעו לאחריו, וחלקם נדבקו אף שחוסנו, כי החיסון עדיין לא החל להיות אפקטיבי.

אלא שהסיפור הוא מעט יותר מורכב. נכון שבאופן רשמי אנחנו אמורים לספור את יעילות החיסון רק מחודש אחרי המנה הראשונה, אבל היו סיבות לצפות לתרחיש אופטימי יותר. על פי גרפים שהגישה פייזר ל-FDA, ניכר כי החיסון מתחיל להקנות הגנה החל מכ-11 יום לאחר המנה הראשונה - זה היה הבסיס להחלטה הבריטית לתת רק מנה אחת של חיסון לכל האוכלוסייה תחילה, ורק אחר כך להמשיך למנה השנייה.

פרופ' מנפרד גרין, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, מציין כי דווקא במגזרים שבהם התחלואה היום גבוהה, החברה החרדית והחברה הערבית, ההיענות לחיסון הגיעה מאוחר יחסית, ולכן יש בהם עדיין אחוז גבוה יותר של לא מוגנים. גם נתון זה יכול להשפיע על שיעור התחלואה הקשה הכולל. גרין מציין כי שתי קופות החולים הגדולות, כללית ומכבי, מסרו נתונים שמעידים על ירידה בתחלואה הקשה בקרב בני 60+ שכבר התחסנו.

נכון להיום, כבר 18% מהאוכלוסייה, וכ-45% מבני 60+, נמצאים שבועיים אחרי קבלת המנה הראשונה. האם באמת החיסון כבר החל להגן עליהם?

על פי ניתוח של פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, מספר החולים קשה בגילאי 60+ עלה בשבוע האחרון רק ב-15%, לעומת 30% בתקופה המקבילה, ולעומת עלייה של 40% בקרב החולים קשה שהם בני 55-40. נתון זה מרמז כי המבוגרים מוגנים יותר, ולעומת זאת העלייה בתחלואה הקשה היא בקרב חולים בקבוצות סיכון בגילאים הצעירים יותר, כלומר המחלה הופכת להיות "צעירה יותר" ופוגעת יותר במי שעוד לא התחסנו. סגל מציין בעצמו כי הנתון הזה רחוק מלהיות הוכחה, ויכול גם לנבוע משינוי התנהגותי או היענות שונה לסגר בקרב קבוצות הגיל השונות, אבל הוא נותן מקום לאופטימיות שהחיסון עובד.

לפי ניסוי הסרולוגיה של פרופ' גילי רגב מבית החולים שיבא, ש בו נבדקת רמת הנוגדנים של מתחסנים מהצוות הרפואי אחת לשבוע לאחר החיסון, מתוך 102 מחוסנים שכבר הגיעו לשבוע הרביעי, 100 פיתחו נוגדנים ברמה הנחשבת למחסנת. רק שניים לא פיתחו נוגדנים, ומהם אחד הוא מדוכא חיסון.

האם הסגר עובד?

היום הוא היום ה-11 לסגר המלא, והיום ה-24 לסגר החלקי. הסגר עדיין לא מתבטא בירידה במספר המאומתים, או במספר המאושפזים, או במספר החולים קשה החדשים. זאת, לעומת סגר ספטמבר, שהוביל לירידות במדדים הללו כבר כעשרה ימים לאחר תחילתו. הסיבה להבדל היא כנראה המוטציה הבריטית המדבקת יותר, אשר על פי הערכות משרד הבריאות, כבר אחראית על 20% מהתחלואה בישראל, וכן משום שמלכתחילה נכנסנו לסגר במצב קשה יותר. זאת, בנוסף לאפשרות שהציבור כבר לא מצליח לשמור על ההנחיות באותה הלהיטות, עשרה חודשים לתוך המגפה בארץ.

אולם גם כאן יש סיבות לאופטימיות. מקדם ה-R, שמראה באיזה קצב מתווספים חולים חדשים, נמצא בירידה, על פי מספר החולים החדשים (R=1.1), המאושפזים החדשים (R=1.04) והחולים קשה החדשים (R=1.1). המדדים הללו עוקבים בהפרש של כעשרה עד 14 יום אחרי ההדבקה בפועל, כך שהירידה כן מייצגת גם את השפעות הסגר החלקי, אולם כל עוד ה- R הוא מעל 1, התוצאה היא המשך עלייה במספר המאומתים והחולים קשה. בימים הקרובים נראה אם הידוק הסגר יוביל לירידה ב-R עד תחילת דעיכת הגל השלישי. ה-R כרגע הוא עדיין הגבוה ביותר בחברה החרדית, והנמוך ביותר בחברה הערבית. בכל המגזרים הוא נמצא בירידה, אך בכל המגזרים הוא כרגע מעל 1. כאמור, הנתונים דחויים בעשרה ימים ובימים הקרובים אנחנו עשויים לראות סימנים יותר חזקים של בלימה.

עוד כתבות

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

"לא הגענו לשיא": במזרחי טפחות בטוחים שיש הזדמנות במניות האלו

מדדי האנרגיה זינקו בעשרות אחוזים ב־2025, ובמזרחי טפחות סבורים כי ראלי האנרגיה רחוק ממיצוי ● בבנק מצביעים על יציבות שותפויות הגז, דיבידנדים גבוהים וביקושי שיא לחשמל – וממליצים על חברות נבחרות בארץ ובעולם

יוגב שרביט / צילום: ארקדי ריסקין

כך תשפיע הדמוגרפיה על אזורי הביקוש של ישראל

ב־25 השנים הבאות אוכלוסיית ישראל צפויה לעבור שינוי משמעותי - מה שישפיע על אזורי הביקוש ועל אופי בנייה ● יוגב שרביט, כלכלן מבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר מהן המגמות הדמוגרפיות שצריכות לעניין את המשקיעים

עמי לוטבק / צילום: עומר הכהן

מול יקב בנימינה: מייסד WIZ השלים רכישת מגרשים ב־28 מיליון שקל, כולל ההשבחה

לגלובס נודע כי בעסקה המרכזית, שבה רכש עמי לוטבק מחצית ממגרש שפוצל ואושרה בו תוכנית ל־4 קוטג'ים, התחייב הרוכש לשלם גם את היטל ההשבחה שחל על המוכר ● בסך הכול רכשו לוטבק ואשתו רות שני מגרשים צמודים שעליהם שלושה בתים, במסגרת שלוש עסקאות שנמשכו יותר משנתיים

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; אלפאבית התקרבה לשווי של 4 טריליון דולר

מספר המשרות החדשות בארה"ב נמוך מהצפי; שיעור האבטלה ירד ● באירופה מתבשלת עסקת ענק שתיצור את חברת הכרייה הגדולה בעולם: ריו טינטו עומדת לרכוש את גלנקור הבריטית ● מחירי הנפט עולים בעקבות המתיחות הגאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

היכן בגוף האדם נמצאים הצניפים הסהרוניים? / צילום: Shutterstock

היכן בגוף האדם נמצאים הצניפים הסהרוניים?

באיזו מדינה רוקדים מזורקה, שטחה של איזה עיר הוא הגדול בישראל, ועל מצבתו של מי נכתב "סע לשלום. המפתחות בפנים"? ● הטריוויה השבועית

הפגנות באיראן / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

נשיא איראן מאשים: "ארה"ב וישראל מנחות את הפורעים ליצור חוסר יציבות"

במשטר האיראני הוחלט: מעלים את רמת העימות עם המפגינים ● ישראל וארה"ב דנות על הסכם סיוע ביטחוני חדש, נתניהו ביקש לקצץ את הסיוע ● ברויטרס מדווחים כי בישראל העלו כבר כוננות בעקבות דברי טראמפ ● צה"ל: לוחם דובדבן נפצע בינוני בהיתקלות עם מחבלים בשכם ● סנאטור רפובליקאי לאיראנים: "הסיוט שלכם עומד להיגמר" ● גורם אמריקאי לאל-ערבייה: הותקפו יותר מ-35 מטרות של דאעש בסוריה ● עדכונים שוטפים

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בגליל ים? / צילום: שני גנץ - אנגלו סכסון הרצליה

ירידה של רבע מיליון שקל ב־3 חודשים: בכמה נמכרה דירה בגליל ים?

בשכונת גליל ים בהרצליה נמכרה דירת 4 חדרים בקומה רביעית, תמורת 3.75 מיליון שקל ● המוכר קנה את הדירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן והשכיר אותה תמורת 9,500 שקל לחודש ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מאשתו בגלל משכורת נמוכה. מה קבע ביהמ"ש?

אברך טען כי הוא מרוויח 1,100 שקל בחודש, ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - ביהמ"ש העריך את הכנסתו ב־50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה נכס לרוכשת, והיא פנתה לבסוף למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובג"ץ החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

גרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

התוכנית האירופית: להציב חיילים מהיבשת בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ

לאחר שהנשיא האמריקאי החריף את הרטוריקה בנושא גרינלנד בימים האחרונים, מדינות אירופה שוקלות לשלוח חיילים למדינה ● ראש ממשלת בריטניה שוחח על כך עם מנהיגים נוספים, בגרמניה פוליטיקאים ואנשי ציבור קוראים לבצע את המהלך ובדנמרק איימו על סופה של נאט"ו: "הנשיא האמריקאי שינה את כללי המשחק"

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות

OpenAI תשיק גרסה ייעודית של ChatGPT למענה על שאלות רפואיות. המחיר: ויתור על הפרטיות ● חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מראים שלילה אחד של שינה יכול לנבא עשרות מחלות ברמות דיוק של 80% ומעלה ● באייר מקימה בישראל מעבדה שתדמה מתקפות סייבר על מפעלי תרופות, וחברות ישראליות מציגות פריצות דרך – מטיפול ואבחון סרטן ועד "אינקובטור חיבוק" לפגים ● השבוע בביומד

גבי ויסמן, יורם זלינגר, אורן הולצמן / צילום: נובה, ולנס סמיקונדקטור, יח''צ

חברת השבבים הישראלית שזינקה בכ-60% ביום אחד בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● חברת השבבים הישראלית ולנס קפצה בכ-60% ביום שישי, ייתכן שבעקבות ציוץ שהצביע על פרסום שגוי לגביה באחד האתרים הכלכליים ● נובה עלתה לשיא כל הזמנים ● ואודיטי טק ירדה לשפל של מעל שנה, אך האנליסטים חיוביים לגביה

מושיק רוט. ''אני צריך כל יום לרוץ ולנצח את המאה מטר'' / צילום: אסף קרלה

"התחלתי ב-800 שקל ארוחה לאדם והבנתי שזה לא כלכלי": מושיק רוט בראיון על המסעדה הכי יקרה בישראל

מושיק רוט הציע את הארוחה הכי יקרה בישראל – 2,000 שקל לראש בסעודת הסילבסטר - ואנשים רבו כדי לשלם גם 5,000 ● בראיון לגלובס הוא מדבר על התמחור ("פחדתי מאיך שזה יתקבל פה"), מספר על הקושי בפיין דיינינג ("אתמול ביטל זוג - 10% מהמחזור נפל"), ומקפיד על כל פרט בארוחה שהיא פשוט פנטסטית: "אני לא מזייף, ואני יודע שאני מספק את הסחורה"

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

שוק השכירות בתל אביב / צילום: Shutterstock

שוק השכירות בת"א: הדירות ששוות יותר ואלו ששוות פחות

אחרי שנים שבהן מחירי השכירות בתל אביב לא עצרו לרגע, ועל כל דירה שיצאה לשוק היה תור, נראה כי הביקוש לדירות בשכירות בעיר מתמתן ● המחירים עדיין רושמים עליות, אך לא בכל אזור ולא בכל תנאי

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

רוצים לדעת מה תעשה הבורסה בתל אביב השנה? תקראו את הראיון הזה

רגע לפני יום שישי הראשון בתל אביב שבו מתקיים מסחר, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתי בן זאב התארח בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס ● איך הגיבו חברי הבורסה לשינוי ההיסטורי: "שמענו יותר ביקורות שליליות מחיוביות" ● מה היעד הבא: "הרבה מאוד יהודים בארצות הברית רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית" ● וגם: למה ת״א תעשה ביצועים עודפים על וול סטריט ומי יהיו הנפקות הענק הבאות

צביקה בר-נתן / צילום: אופיר אייב

הבגידה, ההחמצה והמיליונים: פרקליט־העל חושף את הסודות

הנסיעה ליערות גואטמלה כדי לחלץ פעוט מציפורני כת, הכישלון בתיק הפרקליטה שנחשפה כמדליפה וחייה התהפכו, והתחקיר שמזכיר לו היום את קטארגייט ● בספר חדש צביקה בר־נתן, מבכירי עורכי הדין בישראל, חושף פרטים על הפרשות הגדולות שליווה במהלך 35 שנות קריירה ● ראיון

''חץ מוילן''. קיבל הכרה ציבורית / צילום: Shutterstock

הגאון שבאמצעות המצאה אחת פשוטה חסך לנו מבוכה בתחנת הדלק

ביום גשום בדטרויט מהנדס של פורד עשה טעות, נספג כולו במים - ואז עלה במוחו רעיון ● נדרשו עשרות שנים עד שקיבל קרדיט על החץ שהפך למושא קנאתה של תעשיית הרכב

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו