גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פתאום רואים כמה חשובה הסביבה הפיזית והיכולת של הילדים לא להיות תלויים בהורים ב־100%"

משה בן דוד-קסוטו, הקים סטודיו שמתעסק באדריכלות לילדים ולנוער ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

האדריכל משה בן דוד-קסוטו / צילום: עוז מועלם
האדריכל משה בן דוד-קסוטו / צילום: עוז מועלם

את הסטודיו שמתעסק באדריכלות לילדים ולנוער, הקים האדריכל משה בן דוד-קסוטו לפני כשמונה שנים. מי ששימש כמורה וכרכז מגמה לאדריכלות בבתי ספר, יכול היה לקבל את התמונה המלאה ולגבש גישה לאופן שבו משלבים בין הצד הפדגוגי למרחב הכיתתי והבית ספרי, בזווית העיצוב.

הסטודיו עוסק בעיצוב מרחבים, דרך התערבות במבנים קיימים של בתי ספר וגני ילדים והתאמתם לתפיסות פדגוגיות חדשניות. לדבריו, "זה תחום שמתפתח בארץ ובעולם יחד עם השינוי בתפיסות הלימוד. כאשר התהליך משתנה, הסביבה הלימודית צריכה להתאים את עצמה. אי אפשר למשל לדבר על למידה שיתופית ולהמשיך לשבת בכיתה בטורים".

תחום שני שבו עוסק הסטודיו הוא בתכנון של מבני ציבור (בתי ספר, מרכזים קהילתיים) ותחום נוסף מתייחס לתכנון העירוני, "תחום חדש יחסית שבו הזווית התכנונית לוקחת את כל המעטפת של הבניין והסביבה ומנסה לתת את הפן העיצובי מנקודת מבט של ילד שהיה רוצה לשמור על האינטרסים שלו, בגישה לחצר, למדרגות בבניין, חציית כביש ודרכי גישה מעניינות ומוגנות. אלו סעיפים שפחות נלקחו בחשבון עד כה והמודעות אליהם עולה וגוברת.

"אני מאמין שבעתיד זה יבוא מכיוון היזמים ולא רק כתכתיבים של העיריות. החזון הוא שכפי שכיום יש יותר 'שכונות ירוקות', שיזמים מתהדרים בשכונות ידידותיות לסביבה הם יאמצו מודל של שכונות ידידותיות לילדים ולא רק בזה שמשלבים גן משחקים. הקורונה הפילה בתחום הזה כמה אסימונים כי פתאום רואים כמה חשובה הסביבה הפיזית והיכולת של הילדים לא להיות תלויים בהורים ב-100% ובתוך זה תכנון בתי הספר כחלק מהקהילה בתוך סביבות מגורים".

בסטודיו שהקים בן דוד-קסוטו בכפר סבא בה הוא מתגורר, הוא העובד העיקרי, עובדים נוספים נשכרים לפי פרויקטים כפרילנסרים או כעובדים לפרק זמן קצוב. "בתקופה של הסגרים עסקתי בפרויקטים שנכנסו קודם, שמטבעם הם ארוכים ולכן העבודה לא פסקה ויש גם פרויקטים שנכנסו בשנה האחרונה. לשמחתי העבודה לא נעצרה. מה שהקורונה אפשרה הוא להעמיק בתחום הפיתוח והחשיבה שזו הרגל השנייה של הסטודיו. אני פועל בשדה נישתי, התקופה הזו הרימה להנחתה לכיוונים חדשים. חשבנו שיחלפו שנים עד שיפסיקו ללמד בשיטה שאנחנו חושבים שהיא לא רלוונטית ואז באה הקורונה והובילה ללמידה בקפסולות ובזום.

"אני רוצה לקוות שכל המיומנויות האלה לא ייזרקו לפח כשהלמידה תחזור והשינוי בתפיסה הפדגוגית שהקורונה זירזה יישאר עם יותר עזרים טכנולוגיים, אימוץ כלים ותוכנות ודיגיטליים, ביזור הלמידה ומצב של פחות מע"מ (מורים עומדים מלמדים).

"הלמידה של היום אילצה את המורים לצאת מאזור הנוחות ופה יש לנו יש לנו הזדמנות להביא מהידע שלנו ולתמוך בכך שהשינוי יקרה מהר יותר כך שבבתי ספר חדשים, לא קודם יבנו ואז ינסו להתאים את בית הספר ללמידה החדשה אלא מראש הוא ייבנה בהתאמה עם חשיבה לאיך צריכה להיראות כיתה, האם ממשיכים לתכנן בתי ספר בחלוקה לכיתות או שמים דגש על אזורים שהם לא בפורמט הכיתתי. יש רשויות שכבר רואות את הנולד, בעיקר העשירות יותר. התפיסה שרואים למשל בפינלנד או בהונג קונג היא שיש קורלציה בין התכנון הפיזי ובין היעדים הפדגוגיים. לא מספיק להיכנס ולראות בתי ספר מקושטים במסדרונות, צריך לחשוב מעבר לזה".

משה בן דוד-קסוטו, בן 41, נשוי ואב לשלושה ● הקים את "בן דוד-קסוטו, אדריכלות לילדים ונוער" ב-2012 בכפר סבא ● בימי הקורונה הסטודיו קיבל עבודות חדשות

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il

עוד כתבות

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה, ארגון פרו־איראני מקומי בונה אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ"ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: "החפיר של המניות הללו נפרץ"

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; הנאסד"ק נפל בכ-1.5%, AMD צללה

המשקיעים המשיכו לברוח ממניות התוכנה בעקבות הפיתוחים החדשים שהשיקה חברת ה-AI אנתרופיק ● AMD צללה בכ-16% בעקבות תחזית שאכזבה את המשקיעים ● המתיחות בין ארה"ב ואיראן הכבידה על השווקים, מחירי הנפט קפצו ● החולשה בשוק העבודה האמריקאי נמשכת: מדד התעסוקה של ADP פספס את התחזיות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 73 אלף דולר ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אלפאבית

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכב מסין

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

המסרון שעלה לאיש בדירת הפנטהאוז שלו כשנפרד מבת זוגו

בני זוג ידועים בציבור נפרדו, והאישה דרשה לקבל את חלקה בנכס שנרכש לפני תחילת מערכת היחסים, ושלא שימש את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם ● למה בכל זאת בית המשפט פסק לטובתה?

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?