דמעות / צילום: shutterstock
מוזמנים להאזין ולעקוב אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס, גוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם בהעתקת כתובת ה- RSS
לא מזמן אמרנו שלום ולא להתראות לשנת 2020. זאת הייתה שנה שנתנה לנו הרבה סיבות לבכות - על היקרים שאיבדנו, העסק שנסגר ועל השנה שהלכה לאיבוד ותקעה אותנו בבית. ואם זה לא הספיק, אז גם השנה החדשה התחילה בעוד סגר שלאף אחד אין כבר כוחות אליו.
אולי אתם הייתם מאלה שבכו הרבה ב-2020. אולי החזקתם את עצמכם חזק כדי לתפקד ולא לבכות. ואולי זה בכלל לא בארסנל התגובות שלכם. כך או כך, אולי יצא לכם לתהות מאיפה מגיע הצורך הזה לפעמים?
למעשה אנחנו החיה היחידה בטבע שבוכה בגלל רגש. חיות אחרות יכולות לדמוע כי נכנס להן משהו לעין, וכלבים, למשל, כן מייבבים בצורה שמזכירה לנו בכי, אבל לא יורדות להם דמעות מהעיניים בגלל עצב ותסכול. זה כנראה ייחודי לבני האדם.
איך זה שאנשים מסוימים בוכים בקלות או אפילו לא יכולים לעצור את הדמעות, ואנשים אחרים בוכים רק לעתים רחוקות, אם בכלל? אפשר לשלוט בבכי? זה כדאי? ולמה אנחנו לפעמים לא בוכים דווקא כשאנחנו באמת עצובים, אבל מייבבים מול פרסומת שטותית בטלוויזיה כאילו דווקא הן היו החיים עצמם?
קראו עוד על המחקרים