גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשם שהקורונה מקדמת את המדע, הפייק מקדם את האמת

פרסומי הכזב המפחידים וה"פייק מדע" מחייבים את העולם המדעי האקדמי לספק לציבור הרחב הסברים, הפרכות וחידודים בקצב הרבה יותר מהיר • במקום המנגנון הישן של שיפוט סוגר ואיטי של מאמרים ומחקרים אקדמיים, צריך לאמץ שיפוט פתוח ומהיר הרבה יותר

פייק ניוז / צילום: Shutterstock
פייק ניוז / צילום: Shutterstock

מגפת הקורונה המחישה באופן נוקב עד כמה המחקר באקדמיה לא מותאם לקצב הזמן ולצורכי השעה. רוב הפתרונות שהצילו חיי אדם והקלו על ניהול היומיום בעת המשבר פותחו על ידי הסקטור הפרטי. הסיבה אינה רק פערים בתקציבי מחקר ובמיכשור מעבדתי מתקדם, אלא גם בדפוסי עבודה.

איש אינו חולק על כך שמנגנון הפרסום האקדמי שירת את המדע במשך שנים ארוכות והיה מאדני הצלחתו המזהירה. אבל בעידן הדיגיטלי והגלובלי הוא הופך למיושן. בספרנו "כל שקרי האקדמיה" תארנו בהרחבה את הבעיות המחריפות במסורת "שיפוט העמיתים". שלוש מהן קשות ומסוכנות במיוחד: א. שקיפות מוגבלת. ב. סרבול ואיטיות. ג. התבססות על קומץ מבקרי איכות (שופטי המאמר ועורך כתב העת), שלרוב סובלים מעומס עבודה ומהטיות מגוונות.

אם חברות החיסונים היו כפופות למגבלות המסורת האקדמית הוותיקה, לא היינו רואים את האור בקצה המנהרה עוד תקופה ארוכה. החיסונים החדשים עברו למעשה שלוש שכבות של בקרת איכות: א. בקרה מקצועית של המפתחים. ב. בקרת הגופים הרגולטורים ובראשם ה-FDA. ג. בקרת ההמונים. בעוד שחלק גדול מהפרסומים המדעיים אינו נגיש לציבור הרחב, פרוטוקול המחקר והדיונים של מומחי ה-FDA סביב החיסונים פתוחים לכל. פשוטי העם לצד מדענים ואנשי מקצוע לשטחיהם מוזמנים לא רק לדעת מה נעשה והוסק במחקר, אלא גם לשאול שאלות, להשיג השגות ולתבוע הבהרות (בעיקר דרך כלי התקשורת והרשתות החברתיות).

לא כל מחקר מדעי עוסק בדיני נפשות ומחייב בהכרח אישור רגולטורי, אבל רצוי שכל פרסום, בכל תחום ועל כל נושא, יחייב מינימום חסמים ויאפשר מקסימום נגישות ושקיפות. הגיע הזמן להיפרד ממסורת כתבי העת האליטיים, האיטיים והסגורים (לקריאה ולמשוב).

למרבה הצער, האקדמיה עוברת בעצלתיים לפלטפורמות פרסום מתקדמות, הן בשל שמרנות וקיבעון והן בשל החרדה מהלא נודע. החשש הוא בעיקר מפני איום ה"פייק מדע" וה"פייק ניוז". באופן פרדוכסלי מגפת הפייק היא דווקא אחת הסיבות החשובות להחלפת מנגנון השיפוט הסגור (קולגות) במנגנון חדש של שיפוט פתוח (הציבור הרחב - מדענים, מומחים והדיוטות כאחד). כידוע, לפעמים דווקא עיניו של "הילד התמים" רואות את מה שהדוכסים בממלכה עיוורים לו.

כצפוי, לא לקח זמן רב מרגע שהחיסונים אושרו לשימוש ועד להופעת פרסומי כזב והפחדות אפוקליפטיות, שמאטים את מבצע החיסונים בעולם. אבל מה שיפה במתקפה של כוחות האופל, שהיא מחייבת תגובה מהירה של כוחות האור, ובכלל זה פיתוח אמצעי יירוט מתוחכמים של פייק מסוכן. אפשר לומר שכשם שהוירוס הקטלני מקדם את המדע, הפייק מקדם את האמת. הוא מחייב הסברים, הבהרות, הפרכות וחידודים - שבאים להתמודד עם מתקפת השקרים ולאורך זמן גם מנצחים אותה.

ישראל הפכה למובילה עולמית בשיעור המתחסנים ממספר סיבות: נחישותם של משרד הבריאות ושל ראש הממשלה; רמתה הגבוהה של מערכת הרפואה הישראלית, ובעיקר של קופות החולים; חוק ביטוח בריאות ממלכתי ושוויוני שכולל חיסונים ללא עלות; יכולת האילתור וההתארגנות תוך כדי תנועה, שבה ישראל מצטיינת; הפתיחות הרבה של רוב הישראלים לחידושים ולשינויים ואהבת החיים הטובים. הרעיון שהחיסון יעניק "דרכון ירוק" שיאפשר לישראלים לחזור "לפנק ולהתפנק" חזק אצלם מכל חשש מפני השפעות ארוכות טווח שלו. ומעל לכל, שיחקה כאן גם העובדה שמדינת ישראל מהווה פיילוט אפקטיבי עבור חברת פייזר, קרי: מדינת-אי בממדים דמוגרפיים המתאימים לניסוי המוני מבוקר, עם יכולת איחסון ושינוע טובים של החיסונים, ונכונות להעמיד בזמן אמת לרשות החברה המסחרית מאגרי מידע רחבים ומדויקים על המתחסנים. אפשר לשער שפייזר גם הבינה שהצלחת החיסונים בקרב אומת הסטרט-אפ תעניק לה סמל סטטוס שיווקי של הצלחה.

אבל יש עוד סיבה חשובה להצלחת החיסונים כאן, שקשורה לנגישות המידע ושקלולו. ישראל היא מדינה עם אוכלוסייה פיקחית, משכילה, דעתנית ובעלת אורייטציה חזקה של שיתוף מידע. הישראלי הטיפוסי שואל שאלות קשות שמולידות תשובות טובות.

ואומנם, זמן קצר לאחר שפרץ כאן גל הפייק סביב החיסונים, הופיעה גם מתקפת הנגד במלוא עוזה. הישראלים קראו, ראו ושמעו את הדעות השונות, השתכנעו שהזריקה כדאית ומיהרו להתחסן.

מדעני האקדמיה בוודאי עוד יחקרו וילמדו מזוויות שונות את פרויקט חיסוני הקורונה בעולם. נשאר רק לקוות שהם גם יסיקו את המסקנות המתבקשות על דפוסי הפרסום המסורתיים. הגיע הזמן שהאקדמיה תיישר קו עם המאה ה-21 ותקדם פלטפורמות שקופות, דמוקרטיות, פתוחות, אינטראקטיביות ומהירות לפרסום ובקרה של מידע מדעי. 

ד"ר תמר אלמוג ופרופ' עוז אלמוג הם חברי סגל באוניברסיטת חיפה

עוד כתבות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים