גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשם שהקורונה מקדמת את המדע, הפייק מקדם את האמת

פרסומי הכזב המפחידים וה"פייק מדע" מחייבים את העולם המדעי האקדמי לספק לציבור הרחב הסברים, הפרכות וחידודים בקצב הרבה יותר מהיר • במקום המנגנון הישן של שיפוט סוגר ואיטי של מאמרים ומחקרים אקדמיים, צריך לאמץ שיפוט פתוח ומהיר הרבה יותר

פייק ניוז / צילום: Shutterstock
פייק ניוז / צילום: Shutterstock

מגפת הקורונה המחישה באופן נוקב עד כמה המחקר באקדמיה לא מותאם לקצב הזמן ולצורכי השעה. רוב הפתרונות שהצילו חיי אדם והקלו על ניהול היומיום בעת המשבר פותחו על ידי הסקטור הפרטי. הסיבה אינה רק פערים בתקציבי מחקר ובמיכשור מעבדתי מתקדם, אלא גם בדפוסי עבודה.

איש אינו חולק על כך שמנגנון הפרסום האקדמי שירת את המדע במשך שנים ארוכות והיה מאדני הצלחתו המזהירה. אבל בעידן הדיגיטלי והגלובלי הוא הופך למיושן. בספרנו "כל שקרי האקדמיה" תארנו בהרחבה את הבעיות המחריפות במסורת "שיפוט העמיתים". שלוש מהן קשות ומסוכנות במיוחד: א. שקיפות מוגבלת. ב. סרבול ואיטיות. ג. התבססות על קומץ מבקרי איכות (שופטי המאמר ועורך כתב העת), שלרוב סובלים מעומס עבודה ומהטיות מגוונות.

אם חברות החיסונים היו כפופות למגבלות המסורת האקדמית הוותיקה, לא היינו רואים את האור בקצה המנהרה עוד תקופה ארוכה. החיסונים החדשים עברו למעשה שלוש שכבות של בקרת איכות: א. בקרה מקצועית של המפתחים. ב. בקרת הגופים הרגולטורים ובראשם ה-FDA. ג. בקרת ההמונים. בעוד שחלק גדול מהפרסומים המדעיים אינו נגיש לציבור הרחב, פרוטוקול המחקר והדיונים של מומחי ה-FDA סביב החיסונים פתוחים לכל. פשוטי העם לצד מדענים ואנשי מקצוע לשטחיהם מוזמנים לא רק לדעת מה נעשה והוסק במחקר, אלא גם לשאול שאלות, להשיג השגות ולתבוע הבהרות (בעיקר דרך כלי התקשורת והרשתות החברתיות).

לא כל מחקר מדעי עוסק בדיני נפשות ומחייב בהכרח אישור רגולטורי, אבל רצוי שכל פרסום, בכל תחום ועל כל נושא, יחייב מינימום חסמים ויאפשר מקסימום נגישות ושקיפות. הגיע הזמן להיפרד ממסורת כתבי העת האליטיים, האיטיים והסגורים (לקריאה ולמשוב).

למרבה הצער, האקדמיה עוברת בעצלתיים לפלטפורמות פרסום מתקדמות, הן בשל שמרנות וקיבעון והן בשל החרדה מהלא נודע. החשש הוא בעיקר מפני איום ה"פייק מדע" וה"פייק ניוז". באופן פרדוכסלי מגפת הפייק היא דווקא אחת הסיבות החשובות להחלפת מנגנון השיפוט הסגור (קולגות) במנגנון חדש של שיפוט פתוח (הציבור הרחב - מדענים, מומחים והדיוטות כאחד). כידוע, לפעמים דווקא עיניו של "הילד התמים" רואות את מה שהדוכסים בממלכה עיוורים לו.

כצפוי, לא לקח זמן רב מרגע שהחיסונים אושרו לשימוש ועד להופעת פרסומי כזב והפחדות אפוקליפטיות, שמאטים את מבצע החיסונים בעולם. אבל מה שיפה במתקפה של כוחות האופל, שהיא מחייבת תגובה מהירה של כוחות האור, ובכלל זה פיתוח אמצעי יירוט מתוחכמים של פייק מסוכן. אפשר לומר שכשם שהוירוס הקטלני מקדם את המדע, הפייק מקדם את האמת. הוא מחייב הסברים, הבהרות, הפרכות וחידודים - שבאים להתמודד עם מתקפת השקרים ולאורך זמן גם מנצחים אותה.

ישראל הפכה למובילה עולמית בשיעור המתחסנים ממספר סיבות: נחישותם של משרד הבריאות ושל ראש הממשלה; רמתה הגבוהה של מערכת הרפואה הישראלית, ובעיקר של קופות החולים; חוק ביטוח בריאות ממלכתי ושוויוני שכולל חיסונים ללא עלות; יכולת האילתור וההתארגנות תוך כדי תנועה, שבה ישראל מצטיינת; הפתיחות הרבה של רוב הישראלים לחידושים ולשינויים ואהבת החיים הטובים. הרעיון שהחיסון יעניק "דרכון ירוק" שיאפשר לישראלים לחזור "לפנק ולהתפנק" חזק אצלם מכל חשש מפני השפעות ארוכות טווח שלו. ומעל לכל, שיחקה כאן גם העובדה שמדינת ישראל מהווה פיילוט אפקטיבי עבור חברת פייזר, קרי: מדינת-אי בממדים דמוגרפיים המתאימים לניסוי המוני מבוקר, עם יכולת איחסון ושינוע טובים של החיסונים, ונכונות להעמיד בזמן אמת לרשות החברה המסחרית מאגרי מידע רחבים ומדויקים על המתחסנים. אפשר לשער שפייזר גם הבינה שהצלחת החיסונים בקרב אומת הסטרט-אפ תעניק לה סמל סטטוס שיווקי של הצלחה.

אבל יש עוד סיבה חשובה להצלחת החיסונים כאן, שקשורה לנגישות המידע ושקלולו. ישראל היא מדינה עם אוכלוסייה פיקחית, משכילה, דעתנית ובעלת אורייטציה חזקה של שיתוף מידע. הישראלי הטיפוסי שואל שאלות קשות שמולידות תשובות טובות.

ואומנם, זמן קצר לאחר שפרץ כאן גל הפייק סביב החיסונים, הופיעה גם מתקפת הנגד במלוא עוזה. הישראלים קראו, ראו ושמעו את הדעות השונות, השתכנעו שהזריקה כדאית ומיהרו להתחסן.

מדעני האקדמיה בוודאי עוד יחקרו וילמדו מזוויות שונות את פרויקט חיסוני הקורונה בעולם. נשאר רק לקוות שהם גם יסיקו את המסקנות המתבקשות על דפוסי הפרסום המסורתיים. הגיע הזמן שהאקדמיה תיישר קו עם המאה ה-21 ותקדם פלטפורמות שקופות, דמוקרטיות, פתוחות, אינטראקטיביות ומהירות לפרסום ובקרה של מידע מדעי. 

ד"ר תמר אלמוג ופרופ' עוז אלמוג הם חברי סגל באוניברסיטת חיפה

עוד כתבות

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

המו"מ לעסקת חטופים: משלחת מצרית תגיע לישראל מחר

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת ״יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה״ל״

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר