חיסון לקורונה של פייזר במרפאה בירושלים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
נתחיל מהסוף: הכותרת שפורסמה השבוע ב"כלכליסט" לפיה "ועדת הלסינקי צפויה להכריז: פייזר עושה בישראל ניסוי על בני אדם ללא אישור", אינה נכונה. לא מדובר בניסוי בבני אדם, אנשי ועדת הלסינקי לא חושבים שמדובר בניסוי, וגם ב"כלכליסט" נסוגו בשקט מהכותרת. למעשה ב"כלכליסט" שינו מספר פעמים את הכותרת ואת הכתבה מבלי להודיע לגולשים ומבלי לקחת אחריות על הטעות.
● והרי חדשות האמת: החיסון לקורונה הוא לא ניסוי בבני אדם | המשרוקית של גלובס
ולחדשות בהרחבה: ביום שני בצהריים שלחה מערכת "כלכליסט" הודעת "פוש" דרמטית (ובלעדית!) על ידיעה מאת הכתב אדריאן פילוט לפיה - "ועדת הלסינקי צפויה להכריז: פייזר עושה בישראל ניסוי על בני אדם ללא אישור".
צילומי מסך של הכותרת החלו להתפשט ברשת כמו אש בשדה קוצים. מתנגדי חיסונים, וגם סתם כאלו שחוששים מהחיסון לקורונה, הפיצו את הכותרת, ויצרו בהלה לא קטנה.
כעבור כמה שעות התברר שמדובר בפייק ניוז. פרופ' איתן פרידמן, יו"ר ועדת הלסינקי, הוציא סרטון שבו הבהיר כי החיסון כלל אינו ניסוי, והוא עצמו, כמו כל שאר אנשי הוועדה, תומכים בחיסון, התחסנו בעצמם וקוראים לציבור להמשיך ללכת להתחסן.
לאחר כמה שעות שבהן ישבה הידיעה בראשית האתר, החלו ב"כלכליסט" לחזור בהם מהמידע. בשקט. בשלב הראשון שונתה הכותרת לנוסח הבא: "ישראל מעבירה לפייזר מידע ללא אישור כנדרש". כשהתברר שאפילו הכותרת הזו לא מדויקת, עברו שם לניסוח אחר: "ועדת הלסינקי רוצה לאשר את ההסכם בין ישראל לפייזר". ההר הוליד עכבר.
מה עושים עם טעויות?
טעויות, גם מביכות, יכולות לקרות, השאלה מה עושים כשהן מתגלות, מה מידת האחריות הציבורית של כלי תקשורת למידע שהוא מפיץ וכיצד מעדכנים את הגולשים בטעויות. ב"כלכליסט" החליטו כנראה שאין להם שום חובה בהקשר הזה. אלא שההבדלים בין הכותרות הם רק קצה הקרחון של השינויים שבוצעו בידיעה. הטקסט עצמו עבר שכתוב מעמיק ששינה אותו עד לבלי היכר, בלי לכתוב שמדובר בעדכון שמחק גרסה קודמת.
פסקת הפתיחה של הכתבה המקורית קבעה שוועדת הלסינקי צפויה למסור חוות דעת הקובעת כי הליך ההתחסנות הוא מחקר קליני ביסודו - שם קוד לניסוי בבני אדם. הפסקה השנייה הביאה ציטוט מפי "גורם בכיר המעורה בפרטים"' שחזר על הטענה שבפסקה הראשונה, ואף הוסיף כי מכיוון שמדובר במחקר הרי שהחיסונים צריכים לקבל את אישור הוועדה וגם את אישור המתחסנים, "תוך מתן זכות הסירוב".
הידיעה המעודכנת לעומת זאת, נפתחה בציטוט של פרופ' פרידמן על תמיכתו בהליך התחסנות, ובפסקה השנייה הוא אומר כי "הניסוי שמתבצע בישראל איננו ניסוי קליני, וכי כל המחלוקת היא רק באשר לשאלה מי יוודא את שמירת הפרטיות של אזרחי ישראל".
כל השינויים הללו בוצעו כאמור באתר האינטרנט ללא שהדבר נאמר לגולשים. גם בטקסט שהופיע בעיתון לאחר מכן (בגרסה מרוככת ושונה מאוד מזו שהייתה במקור) לא הופיע אזכור לדרמה, שלא לומר לפארסה שהתחוללה מאחורי הקלעים. הדקדקנים שבין הקוראים יכלו להבחין כי באינפוגרפיקה שפורסמה מעל לידיעה התעקשו ב"כלכליסט" בכל זאת לא להיפרד לחלוטין מהמידע המטעה והצמידו סימן שאלה לכותרת "ישראל - מעבדת הניסויים של פייזר?", ומתחתיה אף הוסיפו איורי ארנבים, במה שנראה כמו רמיזה למושג "שפני ניסיון".
תיקון לא הולם
אלא שזה לא רק סיפור על טעות גסה ותיקון לא הולם, אלא גם על האופן שבו מהדהדים כלי תקשורת זה את זה ללא כל בדיקה. עודד בן עמי פתח את תוכניתו בערוץ 12 במונולוג בן דקה בנושא "ניסויים בבני אדם" ועל כך שבהסכמים עם חברת פייזר, "לא ברור האם הוסכם להשתתף בניסוי". בן עמי חזר על הטענה שהופרכה שמדובר ב"ניסוי קליני", גם בשיחה עם סגן שר הבריאות יואב קיש. גם בראיון שנערך בהמשך עם פרופ' פרידמן, שחזר והבהיר שלא מדובר בניסוי, משום מה המשיך לככב למטה הכיתוב "פייזר עושה ניסויים בישראל ללא אישור".
השימוש במושג "ניסוי בבני אדם" נשמע גם ביום שלישי כשאריה גולן ראיין ב'כאן ב'' את מי שהייתה אחת הראשונות לעסוק בנושא - ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, שאף פרסמה בשבוע שעבר מאמר ב-"ynet" תחת הכותרת "אתם חלק מניסוי רפואי עולמי". לזכותה של ד"ר שוורץ-אלטשולר ייאמר שנראה שהיא הבינה את הנזק הציבורי של השימוש במילה "ניסוי" ובראיון היא הבהירה פעמיים כי לא מדובר בניסוי אלא ב"מחקר".
תגובת חברת החדשות: "שום גורם מוסמך לא קבע שלא מדובר בניסוי. בפתח התוכנית אמר עודד בן עמי: 'לא ברור האם הוסכם להשתתף בניסוי, קרי חיסונים תמורת מידע רפואי. מה שברור הוא שלא ניתן היתר של ועדת הלסינקי לניסוי'. בפתיח לשיחה עם פרופ' איתן פרידמן אמר בן עמי: 'אם אכן הפרשנות להעברת המידע היא שמדובר בניסוי, הרי שאישור לא ניתן'. הכול היה מסויג".
מ"כלכליסט" לא נמסרה תגובה.
גילוי מלא: "כלכליסט" מבית "ידיעות אחרונות" וגלובס הם עיתונים מתחרים. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מחברת הקוד האתי של גלובס.