גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קהילת החירשים בישראל זכתה לאחרונה בהישג נדיר

קהילת החירשים בארץ זכתה לאחרונה בהישג נדיר: החלטה על הקמת אקדמיה לשפת סימנים ישראלית ● משמעות ההחלטה היא הכרה רשמית בכך שחירשות היא תרבות נפרדת, סוערת ושוקקת - ולא פגם או מגבלה ● "כמו שהשומע לא איבד את החירשות, החירש לא איבד את השמיעה"

בועז אחד העם, יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות / צילום: איל יצהר
בועז אחד העם, יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות / צילום: איל יצהר

"זה הישג היסטורי", אומר בועז אחד העם, יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות, כשאנחנו מדברים על החלטת הממשלה שהתקבלה לאחרונה, בתאריך הסמלי כ"ט בנובמבר 2020, בנוגע להקמת אקדמיה לשפת הסימנים הישראלית (שס"י) - לראשונה מקום המדינה. "גם אם ההתחייבות היא כללית מדי ולא יציבה מספיק", הוא מוסיף, "זה עדיין מרגש".

למה בכלל צריך אקדמיה לשפת הסימנים הישראלית?
"צריך לעדכן את השפה, להעשיר אותה. יש לא מעט סימנים חסרים, ודאי לסיטואציות מיוחדות כמו עדות בבית משפט, או שיח כלכלי מורכב. המילון הכי חדש כבר בן 30, אין סטנדרטיזציה, אין שיתוף. אנחנו רוצים שזה יהיה גוף עצמאי, לפחות מבחינה סימבולית, כך ששפת הסימנים לא תהיה כפופה לעברית".

למה בעצם זה חשוב לך?
"הכול קשור לסוגיית ההגדרה העצמית של החירשים. חירשים שלא דוברים שפת סימנים, התפיסה העצמית שלהם היא שהם פגומים. הם מנסים להיות אדם שומע ולא יכולים. אנחנו מזהים את עצמנו כחירשים שחיים בעולם שומע".

וזה המפתח. להבדיל מחירש שנולד למשפחה שומעת, או לשומע שאיבד את שמיעתו - אחד העם משתייך למה שאפשר לכנות אליטת החירשים. חירש מלידה, בן להורים חירשים ונשוי לחירשת שגם היא בת להורים חירשים. הוא גאה בחירשותו, מתהדר בה. "קיווינו שיהיו לנו ילדים חירשים", הוא אומר, "אומנם יצאו לנו ילדים שומעים, אבל שמחנו בכל מקרה. לך תדע, אולי הנכדים יהיו חירשים", הוא צוחק. "אני קורא שפתיים ויכול להסתדר, כולל לדבר בטלפון עם מגבר מיוחד - אבל שפת הסימנים נותנת לי אפשרות לביטוי מלא. בלעדיה אתה תלוי בהמון דברים, אין לך אוטונומיה. שפת הסימנים משלימה אותנו. זו המשמעות שלה, הפוליטית והפסיכולוגית".

"אני לא מוגבל", מוסיף אחד העם, "זו החברה שמגבילה אותי. אני מבדיל בין המצב הרפואי, שהוא שלי, בתוכי, לבין המגבלה החברתית, שבמסגרתה החברה לא מאפשרת לי את העצמאות שלי. חירש יכול לעשות הכול, חוץ מלשמוע".

***

אחד העם הוא פילוסוף בהשכלתו ומרדן באופיו. בן 43, למד תואר ראשון באוניברסיטת גאלאדט (Gallaudet) בוושינגטון, האוניברסיטה היחידה בעולם המיועדת לחירשים. כשהוא רואה שאני לא בורח, הוא ממשיך: "בעצם, החירשות מאיימת על השמיעה, היא מאיימת על הסדר הטוב. שומעים אומרים לי, אתה לא שומע את הציפורים מצייצות - אתה מפספס את העולם, אתה לא חלק ממנו. כששומע חושב, יש לו בת קול בראש, לחירש לא, ולכן חושבים שלחירשים אין יכולת חשיבה. הדביקו לנו סוג של היעדר אנושיות. קצת כמו שעשו לשחורים לפני 150-200 שנה, היעדר האנושיות הזה הוא שאִפשר את השעבוד".

זו חירשות מהפכנית. לא הכרתי.
"יש הרבה מאוד חשיבה חירשת - אני עוד פרגמטי. לדעת הסופר הרלן ליין, החירשים הם קבוצת מיעוט אתני, אחרים טוענים שהחירשים עברו ועוברים ג'נוסייד. ובאמת אפשר לראות עבר משותף, סמלים משותפים, שפה, רדיפה, הדרה".

בוא נחזור רגע לבת הקול שבראש: אז איך זה אצלך?
"חירשים חושבים בצורה ויזואלית, קצת בדומה לאוטיסטים".

ואכן, מחקרים הראו שהמחשבות של החירשים מתאימות עצמן לשפת הסימנים - והרי אי אפשר לחשוב בלי שפה - ומתנהגות יותר כמו תנועה. אם השומע "שומע" את המחשבה בראשו, החירש "חש" אותה, להבנתי, כמין תנועה. האמת, נשמע כיף. הייתי רוצה לנסות פעם.

***

שפת הסימנים הישראלית היא שפה טבעית, חיה ותוססת, גם אם חדשה למדי - בת כתשעים בסך הכול - העושה שימוש בתנועות ידיים, מחוות גוף והבעות פנים. יש לה אוצר מילים עשיר, ודקדוק מורכב השונה מהשפה המדוברת (ולכן שפת הסימנים הישראלית, לא העברית). בכלל, שפת הסימנים איננה שפה גלובלית - לכל תרבות שפת סימנים שלה. יש אומנם שפת סימנים בינלאומית, אבל היא דלה ולא מאפשרת שיחות אמיתיות.

רבים בקהילת החירשים רואים ביחס אליה כאל "תחליף דיבור", או כלי עזר לבעלי נכות - תפיסה מקטינה ומזלזלת. למעשה, עבורם היחס הזה הוא חלק מתופעה גדולה יותר של אפליה שנקראת שמיעתנות (Audism). מבחינתם שפת הסימנים היא הרבה יותר מכלי או מיומנות, והיא בטח לא תחליף לשום דבר. היא הדבר עצמו: נדבך מרכזי ומהותי בהגדרה העצמית שלהם כחירשים. שפת אם. המקום היחיד שבו הם יכולים להיות עצמם.

בישראל חיים כ־800 אלף חירשים וכבדי שמיעה, כ־8% מהאוכלוסייה. כ־200 אלף איש דוברים את שפת הסימנים ברמה מסוימת, ומשהו כמו 15 אלף אישה ואיש - לרוב חירשים שנולדו למשפחות חירשות - משתמשים בשפת הסימנים כשפה ראשונה וקנאים לה. ובצדק. ידעתם למשל שהיא מכילה סימן־תנועה מיוחד המתאר את המצב הספציפי שבו גילית שקיבלת יותר מדי עודף ולא נעים לך מהמוכר, ויחד עם זה לא מצליחה להבדיל בין מפלגה לסיעה?

***

ננה בר, 45, היא חוקרת בחוג למגדר ונשים באוניברסיטת ת"א ומרצה לקולנוע בהיבטי מגדר, חירשות ומוגבלויות. גם היא דוגלת בעמדה שדומה לזו של אחד העם: "התפיסה שלפיה החירשות היא פגם או לקות היא טענה מפלה", היא פוסקת. "הנחת היסוד שלי ושל ההגות המחקרית היא שחירשות היא מצב קיומי בעל משמעויות תרבותיות, סוציולוגיות, לשוניות, פסיכולוגיות ופוליטיות, והחירשים הם קבוצת מיעוט מוחלשת על־ידי כוחות שמיעתניים שהבינו את החירשות כתרבות נחותה, ואת החירשים כפגומים שצריך לתקן באמצעים של כפייה אורלית".

ננה בר / צילום: איל יצהר

כיום, היא אומרת, "הקהילה החירשת דורשת, כמו הפמיניסטיות, לראות באופן חיובי את מה שנתפס כשלילי ולהפסיק להגדיר אנשים על פי גישת החסר. אין ממה להבריא", אומרת בר. "כמו שאדם שחור אינו לקוי צבע ולהט"בים לא מוגדרים כחסרי הטרוסקסואליות. החירש לא איבד את השמיעה, כמו שהשומע לא איבד את החירשות. הגדרת הזהות שלנו על דרך שלילה היא פוגענית ולא ראויה".

בהתאם לעמדות הללו, בר גם נלחמת במה שנתפס ככלי עזר לחירשים. את תעשיית השתלים והעזרים היא מגדירה "תעשיית ניגוח החירשים" ואת המחקר העוסק במציאת גנים נוספים האחראים לחירשות היא מקבילה לאאוגניקה - אותו תחום ידע שהיה אהוב על הנאצים שהזדהו עם שאיפתו להשביח את המין האנושי.

"אתה מכיר את התחושה שאתה צריך להיאבק על הכרה בקיום שלך?", שואלת אותי בר. האמת שלא, אני עונה, והיא מספרת לי סיפור קטן על שמיעתנות. "לפני 6 שנים וחצי, בהיריון, הגעתי עם אמי ומתורגמנית לשפת הסימנים לבדיקת מי שפיר. הריח של החדר ההוא עדיין באפי, כמו פניה של הדוקטור שישבה מולי ואמרה בטון אדיש: 'תחתמי לי כאן שאת מסכימה לבדיקת גילוי גן החירשות'. הייתי בהלם. אני אמורה לחתום על מסמכים המגדירים את החירשות שלי כפגם שיש להעלים? ישבתי מולה ותהום פעורה בינינו. הסתכלתי על בטני ההריונית ועל אמי שישבה בחדר, שומעת שאומרים שהבת שלה היא פגם מהלך. כמובן שסירבתי לחתום".

סיפורים על עלבונות דומים שמעתי מחירשות וחירשים רבים, ולכל אחת ואחד הייתה החוויה המקטינה שלו; באחד הסיפורים, שנחרת בזכרוני, ישב זוג חירשים שרצה להיכנס להיריון מול רופא שהציע להם להשתמש בתרומת זרע.

בר: "צריך לשאול את השאלה: האם המרדף אחרי הגנים של החירשות יביא אושר? את החירשים או החירשות לא שואלים, אז נותר לנו רק להתריע שקודם באו לקחת את החירשים, ואחר יבואו לקחת אתכם. לכל אחד מאיתנו יש מאפיין, תכונה וגן לא רצויים מסיבה זו או אחרת".

כמו 95% מהילדים החירשים בישראל, בר נולדה חירשת למשפחה שומעת. "גדלתי בשכונת עוני בלוד ולקח לי הרבה זמן לבנות תודעה חברתית פוליטית", היא אומרת. "כשאת אישה חירשת, שני צירי הזהות האלה מצטלבים. אנו מתמודדות עם כפילות של דיכויים, הן מבחינה מגדרית והן מבחינה שמיעתנית. במצבי משבר קיצוניים כמו פגיעות מיניות ואלימות, האישה החירשת תקבל פחות מענה מצד הרשויות מאשר האישה השומעת ותהיה לה פחות גישה לתמיכה שלה היא זקוקה".

גם סוגיית הרווחה היא פוליטית, אומרת בר. "מוסד הרווחה נוצר מכיוון שיש היררכיה של קבוצות בחברה, ויש קבוצות הנדחקות לשוליים. המבנה החברתי מָבנֶה את השוליים, והרווחה מתחזקת אותם. כך מאשימים את החירשים בהישגים הנמוכים. זה כמו שמאשימים את העניים בעוני. זו הפוליטיקה של דיכוי החירשות. ילד חירש עובר מהרגע שנולד פרוטוקול רפואי עמוס בפרוצדורות שאמורות 'לתקן' אותו. זו החוויה הראשונית והמסר הראשון שהוא מקבל".

אחרי השיחה עם בר אני חושב שבאמת מזעזע לבחון את מערכת היחסים בין השומעים לחירשים לאורך ההיסטוריה דרך נקודת המבט החירשת; נסו גם ותגידו אתם אם זה נראה כמו משהו מלבד שנאה תהומית ורדיפה גלובלית, מאורגנת, שיטתית ואכזרית מאין כמותה; הדירו את החירשים, הכריזו עליהם כחסרי דעת, כפגומים, כטמאים. עיקרו אותם, רצחו אותם, קשרו להם את הידיים שלא ישתמשו בשפת הסימנים, מנעו מהם להתחתן, ועשו עליהם ניסויים שונים ומשונים, כמו לשפוך שמן חם לתוך האוזן, מהלומות פטיש לגולגולת, מכות חשמל, מה לא - והכול במטרה להכחיד את החירשות ואת החירשים מהעולם. זה לא עבד.

מאז התקדמו השומעים, התעדנו והשתכללו. במקום שמן חם ופטיש כבד, מבצעים שלל בדיקות גנטיות לאיתור גנים הגורמים לחירשות, ומעודדים הפלות. רק בחודשים האחרונים התפרסמו כתבות על טיפול גנטי שהצליח לבטל חירשות בעכברים ועל חוקרים שומעים שמוצאים עוד ועוד גנים הגורמים לחירשות. וכל זה עוד לפני שסקרנו את המגוון המסחרר של שתלים משוכללים, מגברים ועזרים שונים שנועדו להעלים בפועל את החירשות ולייתר את שפת הסימנים, הסמל הגדול של תרבות המיעוט החירש. נראה ששומעים פשוט לא מסוגלים לסבול את העובדה שלא שומעים אותם. אולי זה מאיים עליהם.

***

שירלי פינטו, 31, היא ככל הנראה הפוליטיקאית החירשת היחידה בישראל. פעילה חברתית מוכרת בציבור החירשים שבבחירות האחרונות מוקמה במקום 9 בימינה, ולפני זה הספיקה לרוץ גם למועצת עיריית רמת גן. פינטו היא דור רביעי למשפחה חירשת הנשואה לחירש שבא ממשפחה חירשת. בנה, בן השנה וחצי, הוא כבר הדור החמישי. "גדלתי בבועה חירשת. בגיל 3 או 4 ראיתי ברחוב אנשים מדברים בצורה משונה - שאלתי מה זה ואמרו לי: הם לא מדברים כמונו, הם שומעים. זה היה מאוד מבלבל לגלות שאני במיעוט והם הרוב".

"ברגע שאתה יוצא מהבועה זה נהיה עולם אחר, קשה. אני לא סובלת מחירשות - אני סובלת מאטימות וחוסר נגישות של החברה. לדוגמה, מדינת ישראל נותנת לחירש 45 שעות תרגום בשנה - זה כלום, 7 דקות ביום. יש הרבה סיסמאות, אבל הכסף מחולק לא נכון". באנגליה, אגב, חירש מקבל 45 שעות תרגום בשבוע.

שירלי פינטו / צילום: איל יצהר

"אני חירשת, זו המהות והזהות שלי. זה מה שאני. קח ממני את שפת הסימנים - ואין שירלי. אני לא קיימת. אני לא רוצה להיות שומעת ואני לא רואה עצמי נכה; יש לי זהות, תרבות והיסטוריה ואני חלק מקהילת מיעוט לשוני תרבותי. אנחנו מרגישים כקבוצה לשונית, כמו אתיופים או רוסים, אבל אומרים לנו 'אתם מוגבלים'.

"המטרה שלי היא שהתרבות החירשת תהיה זמינה לכל אדם עם ירידה בשמיעה. רוב החירשים נולדים למשפחות שומעות, שמבחינתן חוות אובדן. הם פחות נחשפים לשפת סימנים ולפעמים בכלל לא מעלים בפניהם את האופציה ואת החשיבות של זה. ילד חירש שגדל בלי שפת סימנים, תמיד יהיה חסר לו משהו".

ואקדמיה לשפת סימנים את צריכה?
"יש הרבה מושגים שהשפה לא הגיעה אליהם, כמו פיליבסטר לדוגמה. המצאתי לזה סימן, אבל בשביל לקבל ולהטמיע אותו צריך אקדמיה. יש גם הרבה מילים שמשתנות בזכות הפוליטיקלי קורקט, כי קודם הייתה להן קונוטציה שלילית. השפה בהחלט זקוקה להשקיה וטיפול, היא מתחדשת ומתעדכנת וזקוקה לחידושים. אם ללשון העברית יש אקדמיה, גם לשפת הסימנים ראוי שתהיה".

***

לאחד העם, פעיל מרכזי בחברה החירשת, יש הצעת חוק מקיפה ויסודית בהרבה מהחלטת הממשלה המעורפלת, שעברה כעת בדחיפת שר התרבות והספורט חילי טרופר. הוא רוצה, בין היתר, אקדמיה לשפת הסימנים הישראלית שתהיה עצמאית לחלוטין ובעלת סמכויות. "אנחנו מחכים לכנסת הבאה ונתחיל מחדש", הוא אומר. "האקדמיה היא הארץ המובטחת מבחינתנו. אבל יחידה תחת האקדמיה ללשון עברית בלי מעמד מובטח (כפי שאושר כעת על־ידי הממשלה, ד' פ'), זה יותר מזכיר את הצעת אוגנדה".

גם השר טרופר מודע לחסרונות החלטת הממשלה, אבל יש לו נקודה טובה. "שמע", הוא אומר בשיחת טלפון, "הכי חשוב שהדבר ייצא לדרך. החלטת הממשלה היא רגל בדלת. נכון, זה יהיה תחת האקדמיה ללשון עברית, אבל להקים תאגיד חדש עכשיו - זה לא יקרה. והכי חשוב, לחירשים תישמר אוטונומיה מוחלטת".

ההחלטה עוד לא מתוקצבת, אבל לדברי טרופר, משרד התרבות והספורט העביר 100 אלף שקלים ראשונים המיועדים לאפיון החטיבה החדשה באקדמיה ללשון עברית.

שלום טלי בן יהודה, מנכ"לית האקדמיה ללשון עברית. איפה אתם בסיפור?
"הנושא ראוי וחשוב, אבל אנחנו לא רוצים להיכנס למקום שבו לא רוצים אותנו. אם הצד השני ירצה לקדם את העניין נעשה את הצעדים הראשונים. האקדמיה מוכנה לעזור".

עוד כתבות

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

"פצצות עוצמתיות": צה"ל תקף תשתיות טרור של החות'ים בתימן

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד