גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קהילת החירשים בישראל זכתה לאחרונה בהישג נדיר

קהילת החירשים בארץ זכתה לאחרונה בהישג נדיר: החלטה על הקמת אקדמיה לשפת סימנים ישראלית ● משמעות ההחלטה היא הכרה רשמית בכך שחירשות היא תרבות נפרדת, סוערת ושוקקת - ולא פגם או מגבלה ● "כמו שהשומע לא איבד את החירשות, החירש לא איבד את השמיעה"

בועז אחד העם, יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות / צילום: איל יצהר
בועז אחד העם, יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות / צילום: איל יצהר

"זה הישג היסטורי", אומר בועז אחד העם, יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות, כשאנחנו מדברים על החלטת הממשלה שהתקבלה לאחרונה, בתאריך הסמלי כ"ט בנובמבר 2020, בנוגע להקמת אקדמיה לשפת הסימנים הישראלית (שס"י) - לראשונה מקום המדינה. "גם אם ההתחייבות היא כללית מדי ולא יציבה מספיק", הוא מוסיף, "זה עדיין מרגש".

למה בכלל צריך אקדמיה לשפת הסימנים הישראלית?
"צריך לעדכן את השפה, להעשיר אותה. יש לא מעט סימנים חסרים, ודאי לסיטואציות מיוחדות כמו עדות בבית משפט, או שיח כלכלי מורכב. המילון הכי חדש כבר בן 30, אין סטנדרטיזציה, אין שיתוף. אנחנו רוצים שזה יהיה גוף עצמאי, לפחות מבחינה סימבולית, כך ששפת הסימנים לא תהיה כפופה לעברית".

למה בעצם זה חשוב לך?
"הכול קשור לסוגיית ההגדרה העצמית של החירשים. חירשים שלא דוברים שפת סימנים, התפיסה העצמית שלהם היא שהם פגומים. הם מנסים להיות אדם שומע ולא יכולים. אנחנו מזהים את עצמנו כחירשים שחיים בעולם שומע".

וזה המפתח. להבדיל מחירש שנולד למשפחה שומעת, או לשומע שאיבד את שמיעתו - אחד העם משתייך למה שאפשר לכנות אליטת החירשים. חירש מלידה, בן להורים חירשים ונשוי לחירשת שגם היא בת להורים חירשים. הוא גאה בחירשותו, מתהדר בה. "קיווינו שיהיו לנו ילדים חירשים", הוא אומר, "אומנם יצאו לנו ילדים שומעים, אבל שמחנו בכל מקרה. לך תדע, אולי הנכדים יהיו חירשים", הוא צוחק. "אני קורא שפתיים ויכול להסתדר, כולל לדבר בטלפון עם מגבר מיוחד - אבל שפת הסימנים נותנת לי אפשרות לביטוי מלא. בלעדיה אתה תלוי בהמון דברים, אין לך אוטונומיה. שפת הסימנים משלימה אותנו. זו המשמעות שלה, הפוליטית והפסיכולוגית".

"אני לא מוגבל", מוסיף אחד העם, "זו החברה שמגבילה אותי. אני מבדיל בין המצב הרפואי, שהוא שלי, בתוכי, לבין המגבלה החברתית, שבמסגרתה החברה לא מאפשרת לי את העצמאות שלי. חירש יכול לעשות הכול, חוץ מלשמוע".

***

אחד העם הוא פילוסוף בהשכלתו ומרדן באופיו. בן 43, למד תואר ראשון באוניברסיטת גאלאדט (Gallaudet) בוושינגטון, האוניברסיטה היחידה בעולם המיועדת לחירשים. כשהוא רואה שאני לא בורח, הוא ממשיך: "בעצם, החירשות מאיימת על השמיעה, היא מאיימת על הסדר הטוב. שומעים אומרים לי, אתה לא שומע את הציפורים מצייצות - אתה מפספס את העולם, אתה לא חלק ממנו. כששומע חושב, יש לו בת קול בראש, לחירש לא, ולכן חושבים שלחירשים אין יכולת חשיבה. הדביקו לנו סוג של היעדר אנושיות. קצת כמו שעשו לשחורים לפני 150-200 שנה, היעדר האנושיות הזה הוא שאִפשר את השעבוד".

זו חירשות מהפכנית. לא הכרתי.
"יש הרבה מאוד חשיבה חירשת - אני עוד פרגמטי. לדעת הסופר הרלן ליין, החירשים הם קבוצת מיעוט אתני, אחרים טוענים שהחירשים עברו ועוברים ג'נוסייד. ובאמת אפשר לראות עבר משותף, סמלים משותפים, שפה, רדיפה, הדרה".

בוא נחזור רגע לבת הקול שבראש: אז איך זה אצלך?
"חירשים חושבים בצורה ויזואלית, קצת בדומה לאוטיסטים".

ואכן, מחקרים הראו שהמחשבות של החירשים מתאימות עצמן לשפת הסימנים - והרי אי אפשר לחשוב בלי שפה - ומתנהגות יותר כמו תנועה. אם השומע "שומע" את המחשבה בראשו, החירש "חש" אותה, להבנתי, כמין תנועה. האמת, נשמע כיף. הייתי רוצה לנסות פעם.

***

שפת הסימנים הישראלית היא שפה טבעית, חיה ותוססת, גם אם חדשה למדי - בת כתשעים בסך הכול - העושה שימוש בתנועות ידיים, מחוות גוף והבעות פנים. יש לה אוצר מילים עשיר, ודקדוק מורכב השונה מהשפה המדוברת (ולכן שפת הסימנים הישראלית, לא העברית). בכלל, שפת הסימנים איננה שפה גלובלית - לכל תרבות שפת סימנים שלה. יש אומנם שפת סימנים בינלאומית, אבל היא דלה ולא מאפשרת שיחות אמיתיות.

רבים בקהילת החירשים רואים ביחס אליה כאל "תחליף דיבור", או כלי עזר לבעלי נכות - תפיסה מקטינה ומזלזלת. למעשה, עבורם היחס הזה הוא חלק מתופעה גדולה יותר של אפליה שנקראת שמיעתנות (Audism). מבחינתם שפת הסימנים היא הרבה יותר מכלי או מיומנות, והיא בטח לא תחליף לשום דבר. היא הדבר עצמו: נדבך מרכזי ומהותי בהגדרה העצמית שלהם כחירשים. שפת אם. המקום היחיד שבו הם יכולים להיות עצמם.

בישראל חיים כ־800 אלף חירשים וכבדי שמיעה, כ־8% מהאוכלוסייה. כ־200 אלף איש דוברים את שפת הסימנים ברמה מסוימת, ומשהו כמו 15 אלף אישה ואיש - לרוב חירשים שנולדו למשפחות חירשות - משתמשים בשפת הסימנים כשפה ראשונה וקנאים לה. ובצדק. ידעתם למשל שהיא מכילה סימן־תנועה מיוחד המתאר את המצב הספציפי שבו גילית שקיבלת יותר מדי עודף ולא נעים לך מהמוכר, ויחד עם זה לא מצליחה להבדיל בין מפלגה לסיעה?

***

ננה בר, 45, היא חוקרת בחוג למגדר ונשים באוניברסיטת ת"א ומרצה לקולנוע בהיבטי מגדר, חירשות ומוגבלויות. גם היא דוגלת בעמדה שדומה לזו של אחד העם: "התפיסה שלפיה החירשות היא פגם או לקות היא טענה מפלה", היא פוסקת. "הנחת היסוד שלי ושל ההגות המחקרית היא שחירשות היא מצב קיומי בעל משמעויות תרבותיות, סוציולוגיות, לשוניות, פסיכולוגיות ופוליטיות, והחירשים הם קבוצת מיעוט מוחלשת על־ידי כוחות שמיעתניים שהבינו את החירשות כתרבות נחותה, ואת החירשים כפגומים שצריך לתקן באמצעים של כפייה אורלית".

ננה בר / צילום: איל יצהר

כיום, היא אומרת, "הקהילה החירשת דורשת, כמו הפמיניסטיות, לראות באופן חיובי את מה שנתפס כשלילי ולהפסיק להגדיר אנשים על פי גישת החסר. אין ממה להבריא", אומרת בר. "כמו שאדם שחור אינו לקוי צבע ולהט"בים לא מוגדרים כחסרי הטרוסקסואליות. החירש לא איבד את השמיעה, כמו שהשומע לא איבד את החירשות. הגדרת הזהות שלנו על דרך שלילה היא פוגענית ולא ראויה".

בהתאם לעמדות הללו, בר גם נלחמת במה שנתפס ככלי עזר לחירשים. את תעשיית השתלים והעזרים היא מגדירה "תעשיית ניגוח החירשים" ואת המחקר העוסק במציאת גנים נוספים האחראים לחירשות היא מקבילה לאאוגניקה - אותו תחום ידע שהיה אהוב על הנאצים שהזדהו עם שאיפתו להשביח את המין האנושי.

"אתה מכיר את התחושה שאתה צריך להיאבק על הכרה בקיום שלך?", שואלת אותי בר. האמת שלא, אני עונה, והיא מספרת לי סיפור קטן על שמיעתנות. "לפני 6 שנים וחצי, בהיריון, הגעתי עם אמי ומתורגמנית לשפת הסימנים לבדיקת מי שפיר. הריח של החדר ההוא עדיין באפי, כמו פניה של הדוקטור שישבה מולי ואמרה בטון אדיש: 'תחתמי לי כאן שאת מסכימה לבדיקת גילוי גן החירשות'. הייתי בהלם. אני אמורה לחתום על מסמכים המגדירים את החירשות שלי כפגם שיש להעלים? ישבתי מולה ותהום פעורה בינינו. הסתכלתי על בטני ההריונית ועל אמי שישבה בחדר, שומעת שאומרים שהבת שלה היא פגם מהלך. כמובן שסירבתי לחתום".

סיפורים על עלבונות דומים שמעתי מחירשות וחירשים רבים, ולכל אחת ואחד הייתה החוויה המקטינה שלו; באחד הסיפורים, שנחרת בזכרוני, ישב זוג חירשים שרצה להיכנס להיריון מול רופא שהציע להם להשתמש בתרומת זרע.

בר: "צריך לשאול את השאלה: האם המרדף אחרי הגנים של החירשות יביא אושר? את החירשים או החירשות לא שואלים, אז נותר לנו רק להתריע שקודם באו לקחת את החירשים, ואחר יבואו לקחת אתכם. לכל אחד מאיתנו יש מאפיין, תכונה וגן לא רצויים מסיבה זו או אחרת".

כמו 95% מהילדים החירשים בישראל, בר נולדה חירשת למשפחה שומעת. "גדלתי בשכונת עוני בלוד ולקח לי הרבה זמן לבנות תודעה חברתית פוליטית", היא אומרת. "כשאת אישה חירשת, שני צירי הזהות האלה מצטלבים. אנו מתמודדות עם כפילות של דיכויים, הן מבחינה מגדרית והן מבחינה שמיעתנית. במצבי משבר קיצוניים כמו פגיעות מיניות ואלימות, האישה החירשת תקבל פחות מענה מצד הרשויות מאשר האישה השומעת ותהיה לה פחות גישה לתמיכה שלה היא זקוקה".

גם סוגיית הרווחה היא פוליטית, אומרת בר. "מוסד הרווחה נוצר מכיוון שיש היררכיה של קבוצות בחברה, ויש קבוצות הנדחקות לשוליים. המבנה החברתי מָבנֶה את השוליים, והרווחה מתחזקת אותם. כך מאשימים את החירשים בהישגים הנמוכים. זה כמו שמאשימים את העניים בעוני. זו הפוליטיקה של דיכוי החירשות. ילד חירש עובר מהרגע שנולד פרוטוקול רפואי עמוס בפרוצדורות שאמורות 'לתקן' אותו. זו החוויה הראשונית והמסר הראשון שהוא מקבל".

אחרי השיחה עם בר אני חושב שבאמת מזעזע לבחון את מערכת היחסים בין השומעים לחירשים לאורך ההיסטוריה דרך נקודת המבט החירשת; נסו גם ותגידו אתם אם זה נראה כמו משהו מלבד שנאה תהומית ורדיפה גלובלית, מאורגנת, שיטתית ואכזרית מאין כמותה; הדירו את החירשים, הכריזו עליהם כחסרי דעת, כפגומים, כטמאים. עיקרו אותם, רצחו אותם, קשרו להם את הידיים שלא ישתמשו בשפת הסימנים, מנעו מהם להתחתן, ועשו עליהם ניסויים שונים ומשונים, כמו לשפוך שמן חם לתוך האוזן, מהלומות פטיש לגולגולת, מכות חשמל, מה לא - והכול במטרה להכחיד את החירשות ואת החירשים מהעולם. זה לא עבד.

מאז התקדמו השומעים, התעדנו והשתכללו. במקום שמן חם ופטיש כבד, מבצעים שלל בדיקות גנטיות לאיתור גנים הגורמים לחירשות, ומעודדים הפלות. רק בחודשים האחרונים התפרסמו כתבות על טיפול גנטי שהצליח לבטל חירשות בעכברים ועל חוקרים שומעים שמוצאים עוד ועוד גנים הגורמים לחירשות. וכל זה עוד לפני שסקרנו את המגוון המסחרר של שתלים משוכללים, מגברים ועזרים שונים שנועדו להעלים בפועל את החירשות ולייתר את שפת הסימנים, הסמל הגדול של תרבות המיעוט החירש. נראה ששומעים פשוט לא מסוגלים לסבול את העובדה שלא שומעים אותם. אולי זה מאיים עליהם.

***

שירלי פינטו, 31, היא ככל הנראה הפוליטיקאית החירשת היחידה בישראל. פעילה חברתית מוכרת בציבור החירשים שבבחירות האחרונות מוקמה במקום 9 בימינה, ולפני זה הספיקה לרוץ גם למועצת עיריית רמת גן. פינטו היא דור רביעי למשפחה חירשת הנשואה לחירש שבא ממשפחה חירשת. בנה, בן השנה וחצי, הוא כבר הדור החמישי. "גדלתי בבועה חירשת. בגיל 3 או 4 ראיתי ברחוב אנשים מדברים בצורה משונה - שאלתי מה זה ואמרו לי: הם לא מדברים כמונו, הם שומעים. זה היה מאוד מבלבל לגלות שאני במיעוט והם הרוב".

"ברגע שאתה יוצא מהבועה זה נהיה עולם אחר, קשה. אני לא סובלת מחירשות - אני סובלת מאטימות וחוסר נגישות של החברה. לדוגמה, מדינת ישראל נותנת לחירש 45 שעות תרגום בשנה - זה כלום, 7 דקות ביום. יש הרבה סיסמאות, אבל הכסף מחולק לא נכון". באנגליה, אגב, חירש מקבל 45 שעות תרגום בשבוע.

שירלי פינטו / צילום: איל יצהר

"אני חירשת, זו המהות והזהות שלי. זה מה שאני. קח ממני את שפת הסימנים - ואין שירלי. אני לא קיימת. אני לא רוצה להיות שומעת ואני לא רואה עצמי נכה; יש לי זהות, תרבות והיסטוריה ואני חלק מקהילת מיעוט לשוני תרבותי. אנחנו מרגישים כקבוצה לשונית, כמו אתיופים או רוסים, אבל אומרים לנו 'אתם מוגבלים'.

"המטרה שלי היא שהתרבות החירשת תהיה זמינה לכל אדם עם ירידה בשמיעה. רוב החירשים נולדים למשפחות שומעות, שמבחינתן חוות אובדן. הם פחות נחשפים לשפת סימנים ולפעמים בכלל לא מעלים בפניהם את האופציה ואת החשיבות של זה. ילד חירש שגדל בלי שפת סימנים, תמיד יהיה חסר לו משהו".

ואקדמיה לשפת סימנים את צריכה?
"יש הרבה מושגים שהשפה לא הגיעה אליהם, כמו פיליבסטר לדוגמה. המצאתי לזה סימן, אבל בשביל לקבל ולהטמיע אותו צריך אקדמיה. יש גם הרבה מילים שמשתנות בזכות הפוליטיקלי קורקט, כי קודם הייתה להן קונוטציה שלילית. השפה בהחלט זקוקה להשקיה וטיפול, היא מתחדשת ומתעדכנת וזקוקה לחידושים. אם ללשון העברית יש אקדמיה, גם לשפת הסימנים ראוי שתהיה".

***

לאחד העם, פעיל מרכזי בחברה החירשת, יש הצעת חוק מקיפה ויסודית בהרבה מהחלטת הממשלה המעורפלת, שעברה כעת בדחיפת שר התרבות והספורט חילי טרופר. הוא רוצה, בין היתר, אקדמיה לשפת הסימנים הישראלית שתהיה עצמאית לחלוטין ובעלת סמכויות. "אנחנו מחכים לכנסת הבאה ונתחיל מחדש", הוא אומר. "האקדמיה היא הארץ המובטחת מבחינתנו. אבל יחידה תחת האקדמיה ללשון עברית בלי מעמד מובטח (כפי שאושר כעת על־ידי הממשלה, ד' פ'), זה יותר מזכיר את הצעת אוגנדה".

גם השר טרופר מודע לחסרונות החלטת הממשלה, אבל יש לו נקודה טובה. "שמע", הוא אומר בשיחת טלפון, "הכי חשוב שהדבר ייצא לדרך. החלטת הממשלה היא רגל בדלת. נכון, זה יהיה תחת האקדמיה ללשון עברית, אבל להקים תאגיד חדש עכשיו - זה לא יקרה. והכי חשוב, לחירשים תישמר אוטונומיה מוחלטת".

ההחלטה עוד לא מתוקצבת, אבל לדברי טרופר, משרד התרבות והספורט העביר 100 אלף שקלים ראשונים המיועדים לאפיון החטיבה החדשה באקדמיה ללשון עברית.

שלום טלי בן יהודה, מנכ"לית האקדמיה ללשון עברית. איפה אתם בסיפור?
"הנושא ראוי וחשוב, אבל אנחנו לא רוצים להיכנס למקום שבו לא רוצים אותנו. אם הצד השני ירצה לקדם את העניין נעשה את הצעדים הראשונים. האקדמיה מוכנה לעזור".

עוד כתבות

שי באבד / צילום: אלון רון

מהאוצר לשוק העסקי: שי באב"ד ינהל את עסקיו של מוטי בן משה בישראל

באבד ייכנס לתפקיד בתחילת יוני, לאחר שתסתיים תקופת הצינון שלו ● בנובמבר האחרון נחשף בגלובס כי על רקע הפריחה המחודשת של שוק ההנפקות בתל אביב, מרחיבה אקסטרה ישראל, זרוע ההחזקות הפרטיות של בן משה, את פעילותה בשוק ההון

וורן באפט, מנכ"ל ויו"ר ברקשייר הת'וואיי / צילום: Reuters, Scott Morgan

המבורגר וקולה כבר 56 שנים ברציפות ואף מילה (כמעט) על קורונה: מה מסתתר במכתב השנתי של וורן באפט

במכתב השנתי של משקיע העל וורן באפט הוא פרס את תובנותיו על פני כ-15 עמודים, אך בלט חסרונם של נושאים ואירועים מרכזיים כמו הקורונה, מלחמת הדורות בוול סטריט, הביטקוין, משבר האקלים והדיבידנד בחברת ברקשייר הת'אווי ● גם הביקורת על כך לא איחרה לבוא

אילת / צילום: שלומי יוסף

האם ישראל תהיה החלוצה שלפני המחנה עבור סביבת האינפלציה העולמית?

ההכנסה הפנויה הגבוהה, לצד שיבוש מתמשך בשרשראות הייצור והאספקה, צפויים להמשיך להפעיל לחץ על מחירי המוצרים בחודשים הקרובים ● השאלה הגדולה היא מה יקרה למחירי השירותים, שמהווים חלק הארי ממדד המחירים לצרכן

יעקב לוקסנבורג / צילום: תמר מצפי

בין דניה לאפריקה: כך הפכה תספורת של מיליארד שקל לתשואה פנומנלית

השלמת הנפקתה של חברת הבנייה דניה סיבוס הקפיצה את שווי נכסי אפריקה ישראל לכ-2.4 מיליארד שקל - ומשקפת תשואה של 255% לבעלי הבית החדשים ● ומי נשארו מחוץ לחגיגה? מחזיקי האג"ח, בעל השליטה הקודם לב לבייב ומוטי בן משה, שאמור היה לרכוש את החברה

זפת שנפלטה מהים בחוף הים בחדרה / צילום: המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה: הספינה מינרווה הלן לא קשורה לאירוע הזפת

בתום בדיקה של מכלית הספינה ביוון, ניקה המשרד את הספינה מכל חשד של מעורבות באירוע הזפת החמור בחופי ישראל

מפגינה מצביעה בשלוש אצבעות, סמל המאבק, זאת לאחר שמפגינה נורתה בראשה ע"י המשטר הצבאי במסגרת ההפגנות / צילום: Associated Press

ההפיכה במיאנמר: מה קורה ולמה יש הפגנות?

הפגנות גדולות נערכות במדינה במשך שבועות בהתנגדות להשתלטות הצבאית, שהרחיקה את תהליך המעבר לדמוקרטיה במדינה

משה חוגג / צילום: יונתן בלום

משה חוגג יכניס פעילות קריפטו לשלד בורסאי בהשקעה של 20 מיליון שקל

בעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים וקבוצת משקיעים בראשותו התקשרו במזכר הבנות עם קמן קפיטל, שבראשה עומד היו"ר והמנכ"ל יואל יוגב, להסכם שבמסגרתו ירכשו את השליטה בחברה ● מחיר הביטקוין צנח 21% בשבוע האחרון

רחוב לוי אשכול בקרית אונו. לעיתוי הקנייה יש השפעה מכרעת / צילום: איל יצהר

מתאימה למשקיעים? כמה שווה הפוטנציאל של דירה להריסה

דירות המיועדות להתחדשות עירונית נחשבות בדרך כלל להשקעה מובטחת: תמורת פרמיה קטנה תוכלו להרוויח בעתיד דירה חדשה • יו"ר לשכת השמאים חיים מסילתי מצנן את ההתלהבות: מחירי הדירות הישנות כבר מגלמים בדרך כלל את פוטנציאל ההתחדשות, שהולך ועולה ככל ששלבי התכנון מתקדמים

פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

הדולר בשיא של 3 חודשים, הקרדיט לבנק ישראל? לא בהכרח

אחרי שצלל באמצע ינואר לשפל של 25 שנים, הדולר משלים עלייה של כמעט 6% אל מעל 3.3 שקלים ● מדוע סוחרי המט"ח לא ממהרים לייחס את שינוי המגמה לבנק ישראל, והאם הכל מתחיל ונגמר בירידה בשוקי המניות שייצרה ביקושים למט"ח

שר הביטחון בני גנץ / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

הקלה ברגולציה על יבוא מוצרים אלחוטיים לישראל

שר התקשורת בני גנץ חתם הבוקר על תקנות חדשות שיפטרו מוצרים רבים מהצורך לקבל את אישור המשרד, במהלך שיעודד את היבוא ואת התחרות בשוק המוצרים האלחוטיים

קשישה דנית מקבלת את אחד החיסונים הראשנים במדינה, כשרה"מ פרדריקסן צופה בה בטאבלט / צילום: Reuters, RITZAU SCANPIX

מפחדים מ"אפקט הקטשופ" ונותנים רק חיסון אחד: מה קורה אצל אלופת אירופה בחיסוני קורונה

ראשת ממשלת דנמרק חוששת שלאחר תקופה של מחסור בחיסונים, המדינה תקבל הרבה מהם ויווצר בזבוז - כמו קטשופ בבקבוק שלאחר ניעור וטפיחה חזקה נשפך ממנו יותר מדי ● ראשת הממשלה פרדריקסן וקאנצלר אוסטריה קורץ יגיעו השבוע לארץ ל"פסגת החיסונים"

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש / צילום: ישראל הדרי

מיטב דש מגדיל אחיזתו בסוכנויות ביטוח: רוכש את החזקות שותפיו בסלע ב-12.2 מיליון שקל

בית ההשקעות חתם על הסכם לרכישת 40% ממניות סלע סוכנות לביטוח, כך שההחזקה הכוללת שלו תעמוד על 100% ● סכום הרכישה משקף לסוכנות שווי של כ-30.5 מיליון שקל ● במיטב דש ציינו כי המנכ"לים המשותפים של סלע ימשיכו בתפקידם

ימין דני / צילום: יח"צ

חברת SPAC בהובלת דני ימין הגישה תשקיף לקראת גיוס של כ-300 מיליון דולר

מטרתה המוצהרת של BYTE היא למצוא יעד לרכישה בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית ● החברה מנוהלת ע"י דני ימין, מי שהיה סגן נשיא מיקרוסופט וקודם לכן ניהל את מיקרוסופט ישראל במשך 10 שנים

מבנה בנין אברהם הוסטל / איור: גיל ג'יבלי

עכשיו זה רשמי: קבוצת עזריאלי רכשה את אברהם הוסטל בתל אביב ב-180 מיליון שקל

רשת אברהם הוסטל שכרה ב-2016 את הקומות העליונות של המבנה לתקופה של 20 שנים ● החברה הודיעה כי החוזה יימשך עד 2035, אז תבנה במקום 110 יח"ד להשכרה

מניית גיימסטופ מזנקת על רקע המלצות ב-WallStreetBets / צילום: Shutterstock, Hanson-Leung

עליית גיימסטופ מאלצת את קרנות הגידור לחשב מסלול מחדש

קרנות המשקיעות במניות ספציפיות, כיסו את פוזיציות השורט שלהן ושינו את טכניקות המכירה בחסר שלהן, בניסיון למזער הפסדים

מנכ"ל לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

חדש בלאומי: מענק של 50 שקל לעובד על כל צירוף של לקוח לאפליקציית התשלומים

מדובר במהלך שנועד להגדיל את היקף השימוש באפליקציית לאומי, ולא דרך אפליקציית פיי ● המבצע הנוכחי מצטרף למענק דומה, שכבר ניתן ללקוחות הבנק שמתחילים להשתמש בשירות

וולף משה / צילום: עינת לברון

המיזוג הגדול בשוק התשלומים נפל. מי הבנקים שהתנגדו?

ככל הידוע, הביטול של הצעת הרכש קורה משום תשובתם השלילית של כמה מבעלי המניות של מס"ב ● לפי הערכות, מי שלא תמכו בהשלמת הצעת הרכש הם הפועלים ודיסקונט ● בינואר פורסמה הצעת רכש שהוערכה בהיקף של כ-230 מיליון שקל ● מס"ב ושב"א הן חברות אחיות, שמחוברות בחלקים מהותיים רבים בפעילויותיהן

מישל סיבוני / צילום: איל יצהר

מסר למשקיעים: קבוצת הראל קבעה מדיניות לחלוקת דיבידנד

בכך מצטרפת הראל להפניקס, כששתיהן מתכוונות לחלק לבעלי המניות לפחות 30% מהרווח השנתי ● במקביל הראל מבצעת שינוי מבני שצפוי לשחרר לה דיבידנד חד פעמי 310 מיליון שקל

חילי טרופר / צילום: אורן בן חקון

משרד התרבות גנז זכייה של תאגיד השידור במכרז "משדרים תרבות"

בסוף דצמבר הודיע משרד התרבות על זכייתו של תאגיד השידור הציבורי במכרז "משדרים תרבות" - מיזם רדיו ודיגיטל שבו אמורים היו להופיע תכני תרבות ממגוון סוגות אמנותיות ● אולם כעת הוא מפרסם מחדש את המכרז, ככל הנראה עקב פגמים טכניים ומשפטיים שנפלו בו

חנן שמש ואבי כ"ץ / צילום: תמר מצפי ואילן בשור

השותף שנעלם, הבנק שעיקל והברקזיט: כך קרסה ההשקעה ברחוב פולנד 19-20 בלונדון

עשרות משקיעים בחרו בשנת 2014 להשקיע בפרויקט של קרן הגשמה בלונדון • זה נגמר בהפסד של 100% מכספם • פודקאסט הנדל”ן של גלובס, "כסף בקיר", צלל להליכים המשפטיים שמלווים את הכישלון האנגלי ● פרק מיוחד ● האזינו