גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה לא תיעלם ביום אחד וכולנו נצא למרפסות ונמחא כפיים

אומרים ש"אפשר לראות את הסוף" של הקורונה. אני בן 50 וטרם ראיתי משהו שהיה לו סוף, מלבד המוות ● דברים לא נגמרים. כל מלחמות ישראל עדיין נמשכות, כמו ההתנתקות, כמו רצח רבין, כמו המעברות - אין סוף, הדברים נמתחים ונמהלים ונשארים לנצח

דרור פויר/ צילום: יונתן בלום
דרור פויר/ צילום: יונתן בלום

א. בשבוע שחלף מת ישראלי מקורונה בכל 37 דקות בממוצע; מספר שקשה לאחוז בו ולהבין אותו. רובם מתו לבד, במחלקות קורונה עמוסות - וקשה עוד יותר לתפוס את הניגוד הדוקר בין העומס במחלקות לבדידות הנוראה של המת במגפה שנפרד מהעולם במחלקה סגורה למבקרים, בלי אדם אוהב שיחזיק לו את היד ולמעשה בלי מגע אנושי בכלל; הכול דרך מיגון, חליפות, מסכות וכפפות. את השמות של רובם לא הכרנו, רק את סכום מספרם. פעם, כשהיו מלחמות, היו מריצים על המסך את שמות ההרוגים, אבל עכשיו אין זמן לזה, הרי כל דקת מסך היא קודש למפעלותיו של ראש הממשלה. את מפעל המוות הגדול - תוצאה של מדיניות כנועה, לא עניינית וחסרת אחריות - מזכירים לו קצת פחות. לזה הרי אין לו שום קשר, הוא אחראי רק על הדברים הטובים.

למעלה מארבעת אלפים ישראלים מתו מקורונה (4,060 נכון לשעת כתיבת שורות אלה) - זה כמעט אלף ישראלים יותר ממספר הישראלים שמתו בפיגועים מקום המדינה ועד היום. זה יותר ממספר ההרוגים בתאונות דרכים, ועוד ההרוגים בתאונות עבודה, ועוד הנשים שנרצחו על-ידי בעליהן ב-2020 - כפול עשר! זה המון, אבל המון, מוות שישאיר אחריו המון, אבל המון, עצב. מכתשים של אובדן מלאים בדמעות ובזעם.

מדי פעם עולה בכל זאת שם אחד ומתבלט, לא תמיד בטובתו, מהמון המתים האנונימיים. לפעמים אפילו מצורפת תמונה. כך קרה למשה חרזי בן ה-47 ז"ל, תל אביבי ואב לחמישה שמת כשנותק ממכונת ההנשמה באיכילוב. אומרים שהמשטרה בודקת, והרי כולנו מאוד מאמינים (גם) למשטרה בימים אלה; במיוחד אחרי שראינו איפה הם משקיעים את מאמצי האכיפה שלהם. בסוף זה ייגמר בקנס לאיזה חסר מזל בג’סר א-זרקא.

באחד מהאייטמים בטלוויזיה על מותו של חרזי אמר הכתב משפט שגרס לי את הלב: "טלי ומשה חרזי בדיוק סיימו שיפוץ בבית והיו להם תוכניות גדולות: להמשיך לגדל את הילדים". התוכניות הגדולות היו פשוט לחיות וזה היה כל-כך עצוב שפתאום הרגשתי שאני כבר לא יכול יותר, אף שאחרי כמה דקות התברר שאני דווקא כן יכול. אתם מכירים את זה שפתאום אתם מרגישים שאתם כבר לא יכולים יותר, ואז מתברר שאתם דווקא כן יכולים? ברור שאתם מכירים, קוראים לזה "כל בוקר מאז שהתחיל הסגר השלישי המחורבן", שעכשיו מתארך רק בעוד קצת, ואז אולי רק בעוד טיפה, מי יודע, הכול תלוי בהוראות שיתקבלו מהנכד של קנייבסקי.

אחרי זה יספרו לנו שניצחנו את הקורונה. ובמובנים מסוימים, זה אפילו יהיה נכון - אבל באיזה מחיר מופקע, שוד לאור ניאון של בית חולים, של חיי אדם. יש אחראים למותם של האנשים האלה. מי בגלל אדישותו, מי בגלל פחדנותו, מי בגלל רשעותו, מי בגלל אמונתו, מי בגלל תרבותו ומי בגלל שיצא להסתובב ברחובות אף שהוא חולה.
כמה אלפי ישראלים מתו לשווא? הספירה נמשכת.

"אחרי זה יספרו לנו שניצחנו" / איור: תמיר שפר

ב. בשבוע שחלף מת ישראלי מקורונה בכל 37 דקות בממוצע, אבל נראה שרוב המיתות זכו למעט עניין יחסית ל"הסכם שת"פ לאיסוף מידע אפידמיולוגי מהעולם האמיתי" שנחתם בין ישראל לחברת פייזר. עצם הכותרת היא דלי של מי קרח המוטח בפרצופינו ההמומים: כן, ישראלים חביבים, זה העולם האמיתי שלכם עכשיו - תתרגלו. זה העולם, לא האשליה הקולקטיבית על ה"שגרה" שאנחנו מתכוננים "לשוב" אליה.

פתאום אנשים נזכרו לכעוס, ובצדק. מה זה צריך להיות! עושים עלינו ניסויים! מפירים את הפרטיות! מוכרים את המידע! די מהר התברר שזה לא ניסוי אלא מחקר, וכזה שלא כולל מידע ספציפי וממילא אין ממש בעיית פרטיות אמיתית (אם כי יש עדיין סעיפים נסתרים בהסכם), אלא נתונים כמו מספר מאומתים, מספר מאושפזים, מונשמים, נפטרים וכיו"ב (לפי פילוחים שונים) והעניין נרגע - אבל הכעס האמיתי לא היה צריך להיות מופנה אל סוג הנתונים אלא על עצם העניין: ששוב נעשתה מעל לראשינו עסקה בענייננו ושלא בידיעתנו. ששוב שיקרו לנו והתייחסו אלינו כמו לילדים או לחברי כנסת. במקום לומר את האמת הפשוטה מההתחלה: ‘חבר’ה, מאחר שלא היה שום סיכוי אחר לעצור את המגפה, הרי לנו אין יכולת או אומץ להגביל אתכם ולכם אין יכולת או רצון לשתף פעולה, אז עשינו פה דיל טוב עם פייזר של חיסונים תמורת מידע, כולל כמה סעיפים שכרגע אנחנו לא יכולים להראות לכם’, מה לא טחנו לנו במוח: שאנחנו הראשונים, שאנחנו הכי טובים, שזה בזכות קופות החולים, שזה בזכות נתניהו, שכל העולם מסתכל עלינו.
למה לא לדבר אמת? אנחנו לא פוליטיקאים, נעמוד בה.

ג. ואולי התעצבנו על ההסכם עם פייזר כי הוא מאשש איזו תחושה עמומה-ועדיין-ודאית שכולנו מסתובבים איתה כבר שנה: שהכול, כל מה שקורה לנו, לעולם כולו ולנו במיוחד, כלומר לי ולכם באופו אישי, הוא בעצם ניסוי ענקי לצורך מחקר נעלם: כמה עוד אפשר להעמיס על חברה אנושית. בכמה עוד פירוק חברתי, אפליה, שרירות לב, שיקולים לא ענייניים, סגרים, שטיפת מוח, פלגנות, הגבלת זכויות, משחקי אגו וחוסר ודאות עוד נצליח לעמוד כחברה. ובכמה גזרות יכול לעמוד אדם? כמה לבד יש בכל אחד מאיתנו? עד לאן אפשר לצמצם את היומיום? עד כמה אפשר לכווץ את הרדיוס? באיזו מידת לחץ מתפרק תא משפחתי? מתי תוגה הופכת לעצב ואיך עצב מתגבש לדיכאון וכמה עוד אפשר יהיה להחזיק מעמד לפני ש… לפני שמה בעצם? יש לך 37 דקות בממוצע להיפרד מישראלי שעומד למות, מה אתה רוצה לומר לו? אם היו לך עוד 37 דקות לחיות, מה היית עושה בהם? מתי הניסוי ייגמר, הוא ייגמר מתישהו? יש לו סוף?

אנשים אומרים ש"אפשר לראות את הסוף" של הקורונה. לא יודע מה לומר לכם, חברות וחברים, אני בן חמישים ועוד לא ראיתי משהו שהיה לו סוף, בטח שלא ראיתי בעיניי סוף שהגיע - ואני לא מדבר על המוות. תגידו דבר אחד בחיים הציבוריים שלנו בישראל שהגיע לסופו המוחלט. או אירוע שהיה הסוף של משהו. אחד. לא תמצאו. דברים לא נגמרים. כל מלחמות ישראל עדיין נמשכות, כמו ההתנתקות, כמו רצח רבין, כמו המעברות - אין סוף, הדברים נמתחים ונמהלים ונשארים לנצח.

כך גם בחיים הקטנים שלכם ושלי; טינות מהדהדות שנים, אהבות מתות חוזרות בחלומות, הילדות לא הלכה לשום מקום. המתים שלך מלווים אותך. אין סוף, לא היה סוף ולא יהיה סוף. כל מה שיש זה אופק ואם יש לך מזל אז כוכב צפון או פאטה מורגנה.

אנחנו רואים את הסוף של הקורונה, במובנים רבים זה נכון, אבל לא בטוח שהסוף הזה נראה כמו שאנחנו רוצים לדמיין. הקורונה הרי לא תיעלם פשוט ביום אחד וכולנו נצא למרפסות ונמחא כפיים, נכון? יש עוד הרבה שלבים לניסוי הזה, והעכברים המצטיינים מקבלים דרכון ירוק.
זאת האמת, נראה לי.

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת הסייבר סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר