גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה לא תיעלם ביום אחד וכולנו נצא למרפסות ונמחא כפיים

אומרים ש"אפשר לראות את הסוף" של הקורונה. אני בן 50 וטרם ראיתי משהו שהיה לו סוף, מלבד המוות ● דברים לא נגמרים. כל מלחמות ישראל עדיין נמשכות, כמו ההתנתקות, כמו רצח רבין, כמו המעברות - אין סוף, הדברים נמתחים ונמהלים ונשארים לנצח

דרור פויר/ צילום: יונתן בלום
דרור פויר/ צילום: יונתן בלום

א. בשבוע שחלף מת ישראלי מקורונה בכל 37 דקות בממוצע; מספר שקשה לאחוז בו ולהבין אותו. רובם מתו לבד, במחלקות קורונה עמוסות - וקשה עוד יותר לתפוס את הניגוד הדוקר בין העומס במחלקות לבדידות הנוראה של המת במגפה שנפרד מהעולם במחלקה סגורה למבקרים, בלי אדם אוהב שיחזיק לו את היד ולמעשה בלי מגע אנושי בכלל; הכול דרך מיגון, חליפות, מסכות וכפפות. את השמות של רובם לא הכרנו, רק את סכום מספרם. פעם, כשהיו מלחמות, היו מריצים על המסך את שמות ההרוגים, אבל עכשיו אין זמן לזה, הרי כל דקת מסך היא קודש למפעלותיו של ראש הממשלה. את מפעל המוות הגדול - תוצאה של מדיניות כנועה, לא עניינית וחסרת אחריות - מזכירים לו קצת פחות. לזה הרי אין לו שום קשר, הוא אחראי רק על הדברים הטובים.

למעלה מארבעת אלפים ישראלים מתו מקורונה (4,060 נכון לשעת כתיבת שורות אלה) - זה כמעט אלף ישראלים יותר ממספר הישראלים שמתו בפיגועים מקום המדינה ועד היום. זה יותר ממספר ההרוגים בתאונות דרכים, ועוד ההרוגים בתאונות עבודה, ועוד הנשים שנרצחו על-ידי בעליהן ב-2020 - כפול עשר! זה המון, אבל המון, מוות שישאיר אחריו המון, אבל המון, עצב. מכתשים של אובדן מלאים בדמעות ובזעם.

מדי פעם עולה בכל זאת שם אחד ומתבלט, לא תמיד בטובתו, מהמון המתים האנונימיים. לפעמים אפילו מצורפת תמונה. כך קרה למשה חרזי בן ה-47 ז"ל, תל אביבי ואב לחמישה שמת כשנותק ממכונת ההנשמה באיכילוב. אומרים שהמשטרה בודקת, והרי כולנו מאוד מאמינים (גם) למשטרה בימים אלה; במיוחד אחרי שראינו איפה הם משקיעים את מאמצי האכיפה שלהם. בסוף זה ייגמר בקנס לאיזה חסר מזל בג’סר א-זרקא.

באחד מהאייטמים בטלוויזיה על מותו של חרזי אמר הכתב משפט שגרס לי את הלב: "טלי ומשה חרזי בדיוק סיימו שיפוץ בבית והיו להם תוכניות גדולות: להמשיך לגדל את הילדים". התוכניות הגדולות היו פשוט לחיות וזה היה כל-כך עצוב שפתאום הרגשתי שאני כבר לא יכול יותר, אף שאחרי כמה דקות התברר שאני דווקא כן יכול. אתם מכירים את זה שפתאום אתם מרגישים שאתם כבר לא יכולים יותר, ואז מתברר שאתם דווקא כן יכולים? ברור שאתם מכירים, קוראים לזה "כל בוקר מאז שהתחיל הסגר השלישי המחורבן", שעכשיו מתארך רק בעוד קצת, ואז אולי רק בעוד טיפה, מי יודע, הכול תלוי בהוראות שיתקבלו מהנכד של קנייבסקי.

אחרי זה יספרו לנו שניצחנו את הקורונה. ובמובנים מסוימים, זה אפילו יהיה נכון - אבל באיזה מחיר מופקע, שוד לאור ניאון של בית חולים, של חיי אדם. יש אחראים למותם של האנשים האלה. מי בגלל אדישותו, מי בגלל פחדנותו, מי בגלל רשעותו, מי בגלל אמונתו, מי בגלל תרבותו ומי בגלל שיצא להסתובב ברחובות אף שהוא חולה.
כמה אלפי ישראלים מתו לשווא? הספירה נמשכת.

"אחרי זה יספרו לנו שניצחנו" / איור: תמיר שפר

ב. בשבוע שחלף מת ישראלי מקורונה בכל 37 דקות בממוצע, אבל נראה שרוב המיתות זכו למעט עניין יחסית ל"הסכם שת"פ לאיסוף מידע אפידמיולוגי מהעולם האמיתי" שנחתם בין ישראל לחברת פייזר. עצם הכותרת היא דלי של מי קרח המוטח בפרצופינו ההמומים: כן, ישראלים חביבים, זה העולם האמיתי שלכם עכשיו - תתרגלו. זה העולם, לא האשליה הקולקטיבית על ה"שגרה" שאנחנו מתכוננים "לשוב" אליה.

פתאום אנשים נזכרו לכעוס, ובצדק. מה זה צריך להיות! עושים עלינו ניסויים! מפירים את הפרטיות! מוכרים את המידע! די מהר התברר שזה לא ניסוי אלא מחקר, וכזה שלא כולל מידע ספציפי וממילא אין ממש בעיית פרטיות אמיתית (אם כי יש עדיין סעיפים נסתרים בהסכם), אלא נתונים כמו מספר מאומתים, מספר מאושפזים, מונשמים, נפטרים וכיו"ב (לפי פילוחים שונים) והעניין נרגע - אבל הכעס האמיתי לא היה צריך להיות מופנה אל סוג הנתונים אלא על עצם העניין: ששוב נעשתה מעל לראשינו עסקה בענייננו ושלא בידיעתנו. ששוב שיקרו לנו והתייחסו אלינו כמו לילדים או לחברי כנסת. במקום לומר את האמת הפשוטה מההתחלה: ‘חבר’ה, מאחר שלא היה שום סיכוי אחר לעצור את המגפה, הרי לנו אין יכולת או אומץ להגביל אתכם ולכם אין יכולת או רצון לשתף פעולה, אז עשינו פה דיל טוב עם פייזר של חיסונים תמורת מידע, כולל כמה סעיפים שכרגע אנחנו לא יכולים להראות לכם’, מה לא טחנו לנו במוח: שאנחנו הראשונים, שאנחנו הכי טובים, שזה בזכות קופות החולים, שזה בזכות נתניהו, שכל העולם מסתכל עלינו.
למה לא לדבר אמת? אנחנו לא פוליטיקאים, נעמוד בה.

ג. ואולי התעצבנו על ההסכם עם פייזר כי הוא מאשש איזו תחושה עמומה-ועדיין-ודאית שכולנו מסתובבים איתה כבר שנה: שהכול, כל מה שקורה לנו, לעולם כולו ולנו במיוחד, כלומר לי ולכם באופו אישי, הוא בעצם ניסוי ענקי לצורך מחקר נעלם: כמה עוד אפשר להעמיס על חברה אנושית. בכמה עוד פירוק חברתי, אפליה, שרירות לב, שיקולים לא ענייניים, סגרים, שטיפת מוח, פלגנות, הגבלת זכויות, משחקי אגו וחוסר ודאות עוד נצליח לעמוד כחברה. ובכמה גזרות יכול לעמוד אדם? כמה לבד יש בכל אחד מאיתנו? עד לאן אפשר לצמצם את היומיום? עד כמה אפשר לכווץ את הרדיוס? באיזו מידת לחץ מתפרק תא משפחתי? מתי תוגה הופכת לעצב ואיך עצב מתגבש לדיכאון וכמה עוד אפשר יהיה להחזיק מעמד לפני ש… לפני שמה בעצם? יש לך 37 דקות בממוצע להיפרד מישראלי שעומד למות, מה אתה רוצה לומר לו? אם היו לך עוד 37 דקות לחיות, מה היית עושה בהם? מתי הניסוי ייגמר, הוא ייגמר מתישהו? יש לו סוף?

אנשים אומרים ש"אפשר לראות את הסוף" של הקורונה. לא יודע מה לומר לכם, חברות וחברים, אני בן חמישים ועוד לא ראיתי משהו שהיה לו סוף, בטח שלא ראיתי בעיניי סוף שהגיע - ואני לא מדבר על המוות. תגידו דבר אחד בחיים הציבוריים שלנו בישראל שהגיע לסופו המוחלט. או אירוע שהיה הסוף של משהו. אחד. לא תמצאו. דברים לא נגמרים. כל מלחמות ישראל עדיין נמשכות, כמו ההתנתקות, כמו רצח רבין, כמו המעברות - אין סוף, הדברים נמתחים ונמהלים ונשארים לנצח.

כך גם בחיים הקטנים שלכם ושלי; טינות מהדהדות שנים, אהבות מתות חוזרות בחלומות, הילדות לא הלכה לשום מקום. המתים שלך מלווים אותך. אין סוף, לא היה סוף ולא יהיה סוף. כל מה שיש זה אופק ואם יש לך מזל אז כוכב צפון או פאטה מורגנה.

אנחנו רואים את הסוף של הקורונה, במובנים רבים זה נכון, אבל לא בטוח שהסוף הזה נראה כמו שאנחנו רוצים לדמיין. הקורונה הרי לא תיעלם פשוט ביום אחד וכולנו נצא למרפסות ונמחא כפיים, נכון? יש עוד הרבה שלבים לניסוי הזה, והעכברים המצטיינים מקבלים דרכון ירוק.
זאת האמת, נראה לי.

עוד כתבות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם