תשואות בשנת משבר הקורונה / צילום: Shutterstock
2020 הייתה שנה טובה לשוק קרנות הגידור הישראליות, שרובן סיכמו אותה עם תשואות חיוביות בשיעור דו-ספרתי. זה קרה הודות לגאות בשוקי ההון, בסיכומה של שנה תנודתית מאוד, שיצרה בעיצומו של משבר הקורונה הזדמנויות רכישה יוצאות דופן. הזדמנויות אלה, נזכיר, נוצלו היטב גם על ידי גופי ניהול השקעות אחרים, כמו קופות גמל וקרנות השתלמות, אבל נראה כי בשנה החולפת עולם הגידור המקומי הצליח לנפק בהכללה תשואות עודפות נאות.
תמונת מצב זו עולה ממדד צור-גלבוע, שמשקלל לתוכו את התוצאות של כ-160 קרנות גידור ישראליות, ומהדיווחים למשקיעים של כמעט 50 קרנות גידור מובילות, שהגיעו לידי גלובס. למעשה, רוב הקרנות שנתוניהן הגיעו לידינו, רשמו תשואה שנתית דו-ספרתית נאה, וחלקן אף ניצלו את המהפכות בשוקי ההון לתשואות חריגות באופן חיובי; 14 מהקרנות רשמו תשואות של כ-30% ואף לעתים יותר מכפול, ורק בודדות רשמו תשואה שלילית בסיכום שנתי.
מבחינת תתי-מדד צור-גלבוע עולה כי קרנות האג"ח, קרנות האלגו והקרנות שפועלות בתחום לא-סחיר עבדו בשנה שעברה באופן "פחות טוב", עם תשואות חלשות למדי, בעוד שהקרנות שמתמחות במניות בישראל ובחו"ל (כולל קרנות המולטי אסטרטגיות), עבדו הרבה יותר טוב. זאת, בעיקר בצל התשואות החזקות בשוקי המניות, בדגש על מניות הטכנולוגיה, אבל לא רק הן.
תשואה שנתית ממוצעת של 14.5%
בשקלול שנתי של כ-160 קרנות הגידור הפועלות בישראל, עמד מדד צור-גלבוע על תשואה ממוצעת של 14.5% בכל שנת 2020, עם עשרה חודשים חיוביים. למעשה, סיום השנה שונה מהותית מתחילתה, כשברבעון הראשון הייתה תשואה ממוצעת שלילית לקרנות הגידור, לפי מדד צור-גלבוע, בעקבות תשואות שליליות ניכרות בפברואר ובמרץ.
על פניו, השנה החולפת הייתה הטובה ביותר לשוק קרנות הגידור הישראליות מאז 2013, והיא הרביעית בטיבה מאז 2007. בחודשים האחרונים התחיל מדד צור-גלבוע להציג גם תתי-מדדים, לסוגי קרנות סונים, וממנו עולה כי ב-2020 רשמו קרנות הגידור שמתמחות במניות ישראליות תשואות ממוצעות של 18.2% - הרמה הגבוהה ביותר מאז לפחות 2014, וזאת בזכות ניצול "מחירים הזדמנותיים" שהיו בשוק, כפי שציינה קרן קוליברי, למשל.
בקרן אלפא הגדירו את השנה החולפת באופן הבא: "שוק ההון הוכיח שוב השנה שהוא יכול להפתיע בדרכים רבות. מדובר באחת השנים המאתגרות שידענו, וחלקנו היה פה כבר במשבר הסאב-פריים ובפתיחת המילניום הנוראה. מהלכים של כניסה למיתון ויציאה ממנו, שהיו עניין של שנים בעבר, נדחסו לכמה חודשים תנודתיים ומסוכנים במיוחד בשוק ההון".
"לא היינו מהמרים נגד נאסד"ק"
סיום השנה החיובי והפתיחה של 2021 מעלים חששות בדבר תמחור הנכסים בשוקי ההון. בקרנות הגידור ערים לכך, אף שלדעת רבים ממנהלי הקרנות, עדיין יש פוטנציאל לעליות בשוקי ההון השונים.
כך למשל, בדיווח של קרן גיא אקוויטי אופרטיוניטיס מעריכים כי "לתוך 2021 וגם בהסתכלות ארוכה יותר, אין לכסף החכם ברירה, אלא להמשיך ולהסיט משקל לשוק המניות בישראל ובכל מקום", כשהם גם רואים "פוטנציאל לחזרת כספים רבים שיצאו מהשוק המקומי בחודשי משבר הקורונה בשנה שחלפה".
גם בקרן אחרת מביעים אופטימיות, באומרם כי "לא היינו מהמרים נגד הנאסד"ק, אך ניתן לראות באחרונה כי חלק מהכסף הגדול בשווקים נע באיטיות חזרה לקטגוריית הערך, עם השיפור הצפוי בתמונת המאקרו בעולם".
לצדם, גם בקבוצת קרנות הגידור נוקד מעריכים כי "הצפי להתאוששות כלכלית, שייתכן כי תהיה מהירה, יחד עם הריבית הנמוכה שצפויה להישאר איתנו עוד תקופה ארוכה, מהווים נתוני פתיחה טובים עבור שוק המניות", תוך הם מסייגים ואומרים כי "לאור רמת המכפילים הגבוהה כיום, הצפי הוא שהתנודתיות של מחירי המניות תימשך" ו"נמשיך לראות שונות גבוהה בין ביצועי המניות כתלות באיכות המודל העסקי והניהול".
על כך מוסיפים בנוקד כי "עסקים הפועלים תחומים מסורתיים שלא במוקד הפגיעה, והשכילו ליצור פרקטיקות ניהוליות חדשות ולהפחית את עלויות הייצור, יוכלו לספק מענה לגל הביקושים הצפוי ולהציג תשואה נאה למשקיעים".
גם בקרן חצבים, מהגופים הצומחים בשוק הגידור, חושבים כי "דווקא בשיא האופוריה", גם אם "במעין סיכום ומבט לתחילת השנה החדשה, נראה כי 'כל מטאטא יורה'", הרי ש"בעינינו, הדבר אינו נכון כלל. יש פה לא מעט חברות שמחירן הנוכחי מעניין מאוד, כמובן תוך בחינה מדוקדקת והנחות יסוד ביחס למצב הכלכלי". ואולם, זה לא המצב שחצבים רואים ביחס למניות הצמיחה, "בעיקר הטכנולוגיה", שלגביהן הם מציינים כי "בחלק זה בשוק אנו נזהרים מאוד ומתמודדים עם קושי אמיתי לתמחור הנכסים והצדקת המחיר הנוכחי שלהם".
ההתייחסות האחרונה מתקשרת גם למה שמעריכים בעדן אלפא, שם "רואים איים של חוסר זהירות, ואף אופוריה בחלקים מסוימים בשווקים", ו"ערים מאוד להלכי רוח אלה ולנרטיב המלווה אותם". אורות האזהרה האלה ניבטים גם מהדיווח של קרן רידינג קפיטל, שכותבת למשקיעים כי "עם תחילת 2021, אנחנו מחזיקים תיק סולידי באופן יחסי, בענפים בוגרים, שסביר כי יגיב בצורה מתונה לתנודות חדות בשוק (למעלה או למטה)".
גם בדיווח של קרן פארטו מקסימום של פסגות, מצוין כי "כאשר מסתכלים קדימה, השווקים אינם זולים ביחס לצפי הרווחים בשנתיים הקרובות", אף שלדברי הקרן, "אנו יותר אופטימיים בנוגע לתשואת מדדי המניות ב-2021 לאור ההתפתחות המשמעותית בגזרת החיסון".
שנה מצוינת לקרנות הקטנות יותר
בחינת התת-מדד לקרנות הקטנות של צור-גלבוע מגלה כי 2020 הייתה שנה מצוינת לקרנות הקטנות יותר (emerging managers), שרשמו תשואה ממוצעת של כ-23.2%. מציאות זו באה לידי ביטוי גם בקרב קרנות הגידור שנתוניהן הגיעו לידי גלובס, ושבחנו את הדיווחים שלהן למשקיעים בעלי הממון (קרנות הגידור הן כלי השקעה שאינו פתוח לציבור הרחב, וכמעט לכל הקרנות יש מינימום השקעה, גבוה למדי).
בחינת התשואות לפי חלוקה לאפיקי התמחות מגלה כי שתי קרנות בולטות מעל השאר בכל הקשור לקרנות הגידור המנייתיות - למניות ישראליות ולמניות גלובליות: דיויד גלובל אקוויטי, שבהובלת טל גולן, שרשמה בשנה החולפת תשואה של 67.5%; וקוליברי, שרשמה תשואה של יותר מ-60% ב-2020.
קוליברי, המנוהלת על ידי ערן מרדכי, אבישי קלימי וקרן אלוני, רשמה ב-2019 תשואה של 55.5%, שהייתה גם כן גבוהה בהרבה מהנהוג בשוק. ככל הידוע, קוליברי ודיויד גלובל אינן הקרנות המובילות ב-2020, כשהייתה קרן נוספת שעקפה אותן והציגה תשואה שנתית תלת-ספרתית - קרן קלובר וולף, הצעירה והקטנה, שתוצאותיה עדיין לא ידועות.
עוד נציין לחיוב את קרנות ארביטראז' ווליו, שבהובלת שלומי ארדן; קרן טוליפ, שבהובלת מיכה מלכה וברוך ציבין; ספרה ביוטק של ענקית הגידור הישראלית - קבוצת ספרה שבניהול אורי גולדפרב ושבבעלות ישראל מור, דורון ברין ורון סנטור; פארטו אופטימום של פסגות, שבהובלת דניאל אלון; וטטואל, שבניהול והובלת רונן מטמון - שהציגו תשואות חזקות של יותר מ-40%.
במה מדובר? מבדיקת גלובס עולה כי ארביטראז' ווליו רשמה בשנה החולפת תשואה של 47.3%, כשטוליפ רשמה 42.6%, אלפא ווליו הציגה 39% וחצבים לונג - 31.7%. לצדן ספרה ביוטק הציגה תשואה של 58.7%, ואורקה לונג הציגה תשואה של 28.2%, בדומה לתשואה של פרופאונד.
לצד אלה, יש עוד קרנות מצטיינות. אחת מהן היא פארטו אופטימום, עם תשואה של 43.4%. לצדה קרן אחרת שנוקטת מגוון אסטרטגיות השקעה, טוטאל, שרשמה ב-2020 תשואה נאה מאוד של 41%. אחריהן נמצאות קרנות מימס והקרן החדשה והקטנה של תמיר פישמן, שהוקמה רק בתחילת 2020, עם תשואות של יותר מ-36%, כל אחת.
עם זאת, השחקנים הגדולים בשוק, שכבר מנהלים סכומים גבוהים יותר, נמנות קרנות ion שבניהול יונתן הלף וסטיבן לוי; אלפא שבהובלת גבי דישי ומיכאל וייס, שרשמה שנה חזקה מאוד; נוקד, שבהובלת רועי ורמוס, שלומי ברכה, שי יצחקי וחגי בדש; וספרה.
לצדן יש קרנות עם נכסים בשווי שנע בין חצי מיליארד שקל למיליארד שקל, ובהן אורקה של אלטשולר שחם, שמסכמים שנה לא טובה בחלק מקרנות הגידור שלה; ברוש של אמיר אפרתי, שבמסלול הממוצע שלה הציגה תשואה של 18.5% בשנה החולפת - מעבר למה שנכתב בדיווח שהגיע לידינו; וחצבים שבניהול יורם הדר. בקרנות גידור שמתעסקות בחוב לא סחיר, יש כמה גופים מעל למיליארד שקל בנכסים - ובהם פאגאיה ואיי.בי.איי, בין השאר.
לא כל הקרנות נהנו משנה טובה באמת. כך למשל, קרנות האג"ח שנתוניהן הגיעו לידינו - נוקד וגיא פאנד - רשמו תשואות חד-ספרתיות בשנה החולפת, למול ממוצע שלילי לכל הקרנות מסוג זה על מדד צור-גלבוע, ושתי קרנות של אלטשולר שחם (פורטפוליו A ונץ) והקרן של פאי, שהציגו תשואות שליליות.