הנשיא ביידן והציר העולמי לענייני אקלים קארי / צילום: Reuters, Joshua Roberts
ברחבי העולם נושאים השבוע עיניים לארצות הברית. הנשיא החדש שעושה את צעדיו הראשונים בבית הלבן, ג'ו ביידן, לא מתכוון לבזבז זמן, ומתכנן "בליץ" צווים בעשרת ימיו הראשונים בחדר הסגלגל, במטרה להחזיר אחורה החלטות רבות שקיבל הנשיא היוצא, דונלד טראמפ. בחודשים האחרונים חזר ביידן והצהיר על מחויבותו לתחום האקלים ועל כוונתו לחזור, ביומו הראשון לתפקיד, להסכמי פריז, שאותם נטש קודמו. כך, אכן עשה אתמול, שעות ספורות לאחר השבעתו. שובה של ארה"ב להסכם פריז ייכנס לתוקף בעוד 30 יום. שובה של ארה"ב להסכם פריז ייכנס לתוקף 30 יום לאחר חתימת ביידן. זהו הצעד המשמעותי הראשון, שבכוחו לסמן לעולם את הכיוון שארה"ב של ביידן צועדת אליו, ושואפת לרתום לצעידה משותפת באותו מסלול את העולם.
ביידן ייכנס לתפקיד עם הצוות הגדול ביותר שמונה אי פעם בבית הלבן להתמודדות עם שינויי האקלים. בראש המינויים ניצב כמובן ג'ון קארי, מזכיר המדינה תחת אובמה, אשר היה מנוע משמעותי מאחורי הסכמי פריז, שיכהן כ"ציר עולמי" לענייני אקלים. ראש
ה-EPA של אובמה, ג'ינה מקארתי, תצטרף לממשל ותקים משרד חדש לענייני מדיניות אקלים, וביידן מתכנן למנות מומחי מדיניות בנושא במשרד החוץ ובמועצה לביטחון לאומי, במשרד האוצר, משרד התחבורה, וצוותים ייעודיים למדיניות אקלים שיעסיקו עובדים רבים נוספים. בימים הקרובים, יצורפו עוד עובדים לצוותים השונים של הממשל בנושא.
כבר בימיו הראשונים מתכנן ביידן לבטל החלטות של ממשל טראמפ. אחד הצעדים הראשונים, שבוצעו כבר אתמול, הוא ביטול צינור הנפט של קו צינור קיסטון, שיועד להעברת 830 אלף חביות נפט גולמי ביום מקנדה למפרץ מקסיקו. בניית הצינור הופסקה על ידי אובמה בשל שיקולים הנוגעים למשבר האקלים, ואושרה מחדש על ידי טראמפ. מקורו של הנפט שעתיד היה לזרום בצינור הוא חולות הזפת של אלברטה בקנדה, שהנפט המופק מהם נחשב למזהם מאוד. לדברי מתנגדי הפרויקט, צינור נפט המופק מחולות זפת פגיע יותר לדליפות.
הנשיא הנבחר צפוי גם להחזיר אחורה לתקופת ממשל אובמה את הצווים שביטל טראמפ, שהגבילו פליטת מתאן, גז החממה העוצמתי ביותר, מפעולות קידוחי נפט וגז. יריית הפתיחה של הממשל תכלול צווים שמטרתם להחיות הוראות ותקנות להפחתת זיהום סביבתי - מזיהום אוויר למים וטבע, שהוחלשו בעידן טראמפ. ארה"ב אף עתידה להצטרף למאמץ העולמי להפסקת השימוש ב-HFC, המשמש במערכות קירור ומיזוג אוויר ותורם להתחממות כדור הארץ.
צו נשיאותי נוסף נועד להחזיר את היסודות המדעיים לבסיס קבלת ההחלטות הפדרליות, לאחר ארבע שנים של ממשל שלעג או זלזל במדע, העלה מחקרי הכחשת אקלים, וביטל את מקומם של המדענים. ביידן התחייב לתמוך במדענים ממשלתיים פדרליים, ומתכנן גם להתחיל בהליך שיוביל את הסוכנויות לחשב את העלויות שפליטת הפחמן הדו חמצני משיתה על החברה, ולשנות ניתוחי עלות תועלת באופן שיבסס פעולות רגולטוריות מבחינה כלכלית.
"העריך בחסר" את הנזק של טראמפ
אף שביידן הכריז לאורך החודשים האחרונים שוב ושוב על המחויבות שלו לנושאים סביבתיים וכינה את משבר האקלים "האיום הקיומי הגדול של זמננו", צוות המעבר שמינה לאחר היבחרו אמר לאחרונה כי הוא "העריך בחסר" את הנזק של ממשל טראמפ בתחום האקלים. הצוות גילה על קיצוצים גדולים בתקציבים, פיטורי עובדים ו"חיסול שיטתי של תוכניות ומחקר אקלימי" בהיקף נרחב יותר מזה שצפה תחילה.
בכיר בצוות המעבר בתחום האקלים אמר שעד אשר לא יתוקנו ליקויים רבים, הצוות לא יוכל להתקדם בעבודתו. למשל, מעבדות הסוכנות להגנת הסביבה רוקנו ממדענים ותוכן לאחר שיותר מ-600 עובדי הסוכנות עזבו או פוטרו מאז תחילת כהונתו של טראמפ. בלעדיהם, לא ניתן לכונן תוכניות ולזקק את המצב לאשורו. לבנות מחדש סוכנות כה גדולה המושתתת על מקצועיות זוהי משימה מורכבת וקריטית, העלולה לקחת זמן עבור הממשל החדש.
לאורך כהונתו, טראמפ התכחש למשבר האקלים ופעל אקטיבית כדי להסיג את מדינתו ממחויבויות בינלאומיות ומצעדי התקדמות משמעותיים בתחום הסביבה. הוא נטש את הסכם פריז וכפר במדע, הוציא את משבר האקלים מרשימת האיומים האסטרטגיים על ארה"ב, ביטל צווים של ממשל אובמה ובהם צו שדרש מסקטור האנרגיה להפחית את פליטות גזי החממה בכ-30% עד שנת 2030, והעמיד בראש ה-EPA לוביסט לשעבר של תעשיית הפחם - אנדרו ווילר.
טראמפ ביצע מאות צעדים בעלי השפעה סביבתית חסרת תקדים. הוא אף ביטל רגולציה למניעת דליפות מתאן בתעשייה, החליש תקנות על מפעלים מזהמים, התיר לחברות נפט וגז להשתמש בשיטות חיפוש הפוגעות בטבע ובעלי חיים, צמצם וביטל חלקים בשמורות טבע לאומיות כדי לאפשר קידוחים וכריית מחצבים, איפשר הגדלה של כריתת עצים על אדמות יער טונגאס - אחד מכיורי הפחמן המשמעותיים במדינה, הוריד את האכיפה של סוכנויות הסביבה לרמה הנמוכה ביותר זה 30 שנה. גם בעלי החיים עומדים בסכנה בשל החלטותיו; טראמפ קידם חקיקה שתאפשר ציד דובים בשנת החורף שלהם, וביטל את ההגנה על זאבים אפורים.
קרבות סביבתיים ארוכים וקשים
בתקופה הקרובה יציג הממשל יעדים קצרי וארוכי טווח בתחום האקלים. ואולם מומחי ממשל וסביבה מזהירים כי הצעדים של ביידן עלולים לקחת זמן, ולהיתקל בקרבות סביבתיים ארוכים וקשים, ולכן הציפייה לתוצאות או לצעדים גדולים מיידיים - עלולה להסתיים באכזבות. בנוסף, מומחי האקלים מציינים שהחזרת מדיניות הממשלה לאחור - לתקופת ממשל אובמה, לא תספיק כדי לעזור לעולם להימנע מההרס הקשה ביותר של גלי חום, שיטפונות ואסונות אקלים תדירים.
בזמן שמדינות העולם שוקדות על תוכניות לאיפוס פליטות בהתאם להסכם פריז, ארה"ב של ביידן מתחייבת לחזור למרוץ, ולהוביל בו. לפי תוכנית ביידן-האריס, עד שנת 2035 יאופס משק האנרגיה של ארה"ב, ועד 2050 תגיע מדינתם לאפס פליטות נטו. זאת, לצד תוכנית בסך 5 טריליון דולר (מהם 1.7 טריליון במימון ממשלתי), במטרה לייצר מאות אלפי משרות חדשות בתחום האנרגיה, לצד מעבר לאנרגיות נקיות.
הכניסה של הנשיא החדש לבית הלבן היא גם איתות עבור ישראל, שעד כה מתמהמהת באישור תוכנית לכלכלה דלת פחמן ויישור קו עם יותר מ-100 מדינות שכבר גיבשו תוכנית בנושא. "ארבע שנים חשוכות של ממשל שפירק כל חלקה טובה מבחינת רגולציה נגמרות. ביידן מתכוון לחזור לבית הלבן במלוא הקיטור ולהוביל את המאמץ הבינלאומי. בחודשים הקרובים נראה מדינות משדרגות ומגישות את תוכניות העבודה שלהן במסגרת הסכם פריז", אומר פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. "לדעתי, המדינות יגלו הרבה יותר תעוזה ונכונות לפעול, לצד המדינות המתפתחות שיצפו לסיוע אמריקאי כדי לעבור לכלכלה מאופסת פחמנית עד 2050".
טל מקווה שארה"ב תצליח להפוך לקטר שיוביל את היציאה העולמית מהפלונטר של משבר האקלים, וכך גם את ישראל. "תם גם העידן שישראל יכולה להתחמק עם תוכניות חיוורות ויעדים של צמצום פחמן לנפש בזמן שהאוכלוסייה שלנו גדלה", הוא אומר. "קארי יודע להפעיל לחץ על המדינות, ובניגוד לתקופה שבה חתמנו על הסכם פריז, עכשיו אנחנו יותר בשלים לתהליך הזה. ישראל חייבת לאשר את הצעת המחליטים של המשרד להגנת הסביבה בנוגע לכלכלה דלת פחמן, ולהצטרף לארה"ב ולעולם".
התוכניות הסביבתיות של ביידן
- חזרה להסכמי פריז שטראמפ נטש
- הקמת משרד חדש לענייני אקלים
- מינוי מומחי מדיניות אקלים במשרדים ממשלתיים
- ייצור 10 מיליון משרות בתחום האנרגיה הנקייה
- ביטול קו צינור קיסטון המעביר חביות נפט מקנדה למפרץ מקסיקו
- החזרת צווים להגבלת פליטת מתאן והוראות להפחתת זיהום סביבתי
- החזרת היסודות המדעיים לבסיס קבלת ההחלטות הפדרליות