גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון תקע סיכה בסודיות הבנקאית וקיבל את עמדת גלובס: האשראי שניתן לפישמן ייחשף

זה חודשים ארוכים מנהל גלובס מאבק משפטי להסרת חיסיון מעל תביעה נגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד ודירקטורים בבנק, בגין אשראי שניתן לאיש העסקים אליעזר פישמן • השבוע קיבל העליון את עמדת העיתון בפסק דין עקרוני, וקבע כי פומביות הדיון חשובה יותר מהאינטרסים של הבנקים והלווים

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי
אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

בקיץ 2011 פרצה המחאה החברתית הגדולה שצמחה משדרות רוטשילד בתל אביב, והתפשטה לכל רחבי ישראל. למחאה הזו היו מטרות רבות: היא התמקדה בניסיון להביא לירידה במחירי הדיור וביוקר המחיה בישראל, אבל גם שמה לראשונה במוקד הדיון הציבורי בארץ את הביקורת על היחס המועדף שקיבלו אנשי עסקים עשירים ומקושרים שכונו "טייקונים" - מהמדינה, מהרגולטורים ומהמערכת הבנקאית.

המחאה הצליחה רק באופן חלקי. מחירי הדיור, למשל, האמירו מאז וכך גם יוקר המחיה. אבל אם יש הישג משמעותי אחד שאפשר לרשום על שמה הרי שמדובר בשינוי תודעתי עצום שחל ביחס הציבור הישראלי לכלכלה, ליחסים בין הון לשלטון ולקבוצות אינטרסים. הציבור כבר לא מסכים לשתוק כאשר הוא מרגיש מופלה לרעה ביחס לטייקונים.

השינוי הזה הוביל למחאות המשך בכל פעם שמספיק אנשים הרגישו פגועים ומופלים לרעה ביחס לאותם טייקונים, שניהלו עסקים ממונפים תוך קבלת הלוואות עתק מהמערכת הבנקאית לצד מחיקת חובות כאשר הם נקלעו לקשיים. על הרקע הזה הוקמה ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים (שכונתה גם "ועדת פישמן" או "ועדת הטייקונים").

 

הוועדה הוקמה בעיקר על רקע קריסתו הפיננסית של איש העסקים אליעזר פישמן, הבעלים הקודם של גלובס, שחובותיו הגיעו למיליארדי שקלים - אך בסופו של דבר הוא ובני משפחתו הצליחו להגיע להסדר חוב עם הבנקים. ההסדר, שאושר על-ידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, גילם תספורת של כ־67% מהחוב - שבתחילת הדרך הוערך בכ-4 מיליארד שקל.

באפריל 2019 פרסמה ועדת החקירה לכשלי הקצאת האשראי ללווים הגדולים את דוח מסקנותיה, והיא הפנתה את עיקר הביקורת שלה נגד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים. בדוח, שנכתב על-ידי יועצי הוועדה, פרופ’ ניתאי ברגמן, פרופ’ אשר בלס ועו"ד רמי תמם, נכתב כי "מסקנת הוועדה היא שהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתנהל מול המערכת הבנקאית כרגולטור שבוי, אשר לא פועל להרתעת מפוקחיו".

גם הטיפול של רשות שוק ההון בנושא האשראי ללווים הגדולים שנותנים המשקיעים המוסדיים - זכה לביקורת חריפה. "תפקוד רשות שוק ההון בכל הנוגע לפיקוח ובקרה על מתן אשראי אינו מספק בעליל, ואינו נותן מענה ראוי לאחריות הרבה המונחת על כתפי הרשות, מתוקף תפקידה המרכזי בשווקים הפיננסיים", נכתב בדוח.

ועדת כבל: ידיים כבולות

עם זאת, ועדת החקירה הפרלמנטרית, ועדת איתן כבל, פעלה בידיים כבולות. כאשר היא הוקמה, הציפייה הייתה שהוועדה תקבל לידיה חומרים מהבנקים על לווים ספציפיים - אליעזר פישמן, נוחי דנקנר ושאול אלוביץ’ - ותחשוף התנהלות שערורייתית במתן האשראי. אלא שהבנקים הצטיידו במיטב עורכי הדין והיועצים, והדפו את הדרישות להעברת המידע, בנימוק שהן חוסות תחת הסודיות הבנקאית.

לא עזרו הלחצים של חברי הוועדה: החומרים לא הועברו, והופעות בכירי המערכת הבנקאית בפניהם היו סתמיות ברוב המקרים. מרגע שהבינו בוועדה שמהבנקאים לא יגיעו הממצאים, עיקר הפוקוס עבר לעיסוק ברגולטורים הפיננסיים, ובראשם בנק ישראל ורשות שוק ההון - ובהתאם, גם המסקנות התמקדו ברגולטורים.

וכך, בהיעדר יכולת אמיתית של הוועדה לבקר את התנהלות הבנקים בהקצאת האשראי, עבר הכדור הזה לכלי התקשורת ולבעלי מניות ועורכי דין, שהגישו תביעות נגד הבנקים בשל יחסם לפישמן ולאחרים. זו גם הסיבה שאנחנו, בגלובס, מנהלים זה חודשים ארוכים מאבק משפטי בניסיון להסיר חיסיון מעל הליך של תביעה נגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד ודירקטורים בבנק, בגין אשראי שנתן הבנק לפישמן ולגורמים אחרים בערבותו האישית.

ההליך הוא חסוי אך לטעמנו, קיים עניין רב לציבור בפרסום תוכן הדיון וההליכים בתיק, ולא קיימת עילה להפכו לחסוי. בעתירות לבית המשפט כתבנו כי "לציבור ולעיתון, הבא בנעליו, עומדת הזכות ללמוד על הליכים הננקטים במדינת ישראל, וכך גם במקרה זה של תביעה ובה טענה להטבות באשראי שניתנו למר פישמן".

לטענת גלובס, "בעניין בנק אגוד, מדובר בבנק שאינו גדול, ועם זאת התברר מתביעת חוב שהגיש בתיק פשיטת הרגל של פישמן כי הוא חשוף לחובותיו בסכום של כ-270 מיליון שקל, המהווים כ-11% מהונו העצמי של הבנק".

עוד נאמר בבקשת גלובס כי "מדובר בהליך נוסף הקשור בעניינה של פשיטת הרגל הגדולה בישראל, שבה נושים הבנקים המנהלים כספי ציבור, וזכותו של הציבור לדעת כיצד התקבלו ההחלטות הנוגעות להקצאת האשראי לפישמן, גם באמצעות אחרים".

מהמחוזי לעליון: הסרת החיסיון

ההליך שגלובס מבקש כי יהיה פומבי עוסק בבקשה לניהול תביעה נגזרת נגד בנק אגוד וחברי דירקטוריון הבנק על-ידי בעל מניות בבנק, שלמה גולובינסקי. באמצעות עורכי הדין רנן גרשט ואופיר נאור מבקש גולובינסקי מבית המשפט לבדוק אם חברי הדירקטוריון בבנק הפרו את חובות הזהירות והאמונים שלהם, כשלא מנעו מהבנק להעניק הלוואות לפישמן, חרף הסתבכותו הפיננסית.

גולובינסקי טוען כי החובות נוצרו עקב הלוואות שנטל פישמן או הלוואות שהיה ערב להן בשני העשורים האחרונים. לטענתו, אף שמועד הפירעון של ההלוואות שקיבל פישמן חלף, "עמד הבנק כצופה מן הצד, ולא פעל כמצופה מנושה שרואה כי חובו אינו מוחזר".

לטענת גולובינסקי, השיעבודים הרשומים לטובת הבנק נרשמו לכאורה רק לאחר שפישמן הפסיד מאות מיליוני דולרים בעקבות הימור כושל על הלירה הטורקית ב-2006, וגם שיעבודים אלה קיימים על נכסים ששוויים הוערך ב-5 מיליון שקל בלבד. "הנסיבות האופפות את פועלם של הבנק ונושאי המשרה בו חוצות שיאים בחומרתן. הבנק ידע כי חובות של פישמן כלפיו יכולים לגרום לנזק אדיר, וכי פישמן אינו יכול לפרוע חובותיו", נאמר בבקשה.

אחרי שבית המשפט המחוזי קיבל את בקשתנו להסיר את החיסיון, ערער בנק אגוד על ההחלטה לבית המשפט העליון. ואולם השבוע קיבל העליון את עמדת גלובס והח"מ, ודחה את הערעור שהגיש בנק אגוד באופן שמסיר את החיסיון מעל הפרטים מהתביעה הנגזרת שברצוננו לפרסם. עוד התיר לנו בית המשפט לפרסם פרטים מדוח הוועדה הבלתי תלויה שמינה הבנק, והחליטה שלא לתבוע את נושאי המשרה בבנק בתקופה הרלוונטית בשל יחסם לפישמן, ובהם היו"ר דאז, זאב אבלס.

עם זאת, השופט פרופ' עופר גרוסקופף קבע כי הפרסום יעשה בעוד כשבועיים, וכי קודם לכן הבנק רשאי להודיע כי ישנם פרטי מידע מסוימים שלטענתו יש למנוע את גילויים בשל היותם סודות מסחריים. כמו כן, נקבע כי הבנק רשאי לבקש שלא למסור גם פרטי מידע שלטענתו יש מניעה לגלותם, על-מנת להגן על פרטיותו של פישמן. מדובר גם בפרטי מידע הכלולים בדוח הוועדה הבלתי תלויה של הבנק.

לפי החלטת בית המשפט, הבנק ימסור בתוך 14 יום הודעה בעניין זה שתועבר לגלובס, ואליה יצורף עותק עם ההשחרות הדרושות לשיטת הבנק, וכן תצהיר שבו תובהר עמדתו ביחס לטעמי כל אחת מההשחרות הללו. בהמשך, גלובס יוכל להביא את עמדתו ביחס להשחרות, וככל שיתגלו מחלוקות, יכריע בהן בית המשפט המחוזי שדן בתיק.

השופט גרוסקופף פסק כי "עניינה של בקשת האישור שבה עסקינן בנושא שיש לו חשיבות לא רק לכלל בעלי מניות הבנק, אלא גם לכלל לקוחות הבנק ולציבור בכללותו. וכבר צויין כי 'חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בחקירה אודות חברות ציבוריות, בהן משקיעים בעלי מניות את כספיהם'".

במצב דברים זה סבר השופט גרוסקופף כי גילוי הפרטים "אך יגביר את אמון הציבור בגופים העושים בכספו וברכושו... וזאת נוכח היקפי האשראי שבהם עסקינן, אשר משליכים על כלל הציבור, ולמצער כלל ציבור לקוחות הבנק (וכבר ידענו מקרים שבהם הקופה הציבורית נדרשה לחלץ בנק שנקלע למשבר בשל התנהלות לא אחראית מצד הנהלתו)". נציין בהקשר זה כי תיק פישמן התנהל ברובו באופן שאינו חשוף לציבור, בהליך גישור בפני נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס. גרוסקופף למעשה מותח ביקורת על כך.

טענת הפרטיות: לא עומדת לתאגידים

כאמור, הבנק התנגד לבקשת גלובס, וטען כי יש להטיל חיסיון על המסמכים שאנחנו מבקשים לפרסם. בין היתר, טען הבנק כי עקרון פומביות הדיון לא גובר במקרה זה על זכות לפרטיות שהיא זכות חוקתית, ו"כי הדעת נותנת כי זכות זו עומדת גם לתאגידים".

בהקשר זה ציין הבנק כי זכות הפרטיות של התאגיד אינה מוגבלת דווקא למידע שהוא בגדר "סוד מסחרי", כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות, אלא משתרעת על פעולות ומידע שאי חשיפתן לציבור מאפשרת לתאגיד לבצע את הפעילויות שלשמן הוא נוצר.

בפסק הדין נאמר כי במקרה שבו עסקינן, "ברור לבנק ולדירקטורים כי לא קיימת הצדקה על-פי דין לסגירת דלתיים, ובאותה מידה, צריך היה להיות להם ברור כי אין הצדקה להכרה גורפת בזכות הבנק להגביל את פומביות תשובת הבנק לבקשת האישור, כך שתהיה גלויה רק לצדדים הישירים להליך".

עוד כתב השופט גרוסקופף: "אינני מוצא טעם רב בטענת הבנק כי יש להגן על 'זכות הפרטיות של הבנק', באמצעות הגבלה גורפת על זכות העיון לתשובת הבנק לבקשת האישור (של התביעה הנגזרת. ח"מ)".

לדברי השופט, "חוק הגנת הפרטיות אינו מכיר בכך שלתאגיד יש זכות לפרטיות, ואף אם נניח כי ההגנה שמעניק סעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו רחבה יותר, וכוללת גם פרטיות של תאגידים, הרי שבוודאי אין משמעותה של הגנה זו הכרה גורפת בהגבלת פומביות תשובת הבנק לבקשת האישור".

לפי פסק הדין, "לאמיתו של דבר, בהינתן שעמדת החברה ביחס לבקשה לאישור תביעה נגזרת היא עניין בעל חשיבות לכלל בעלי המניות בחברה, ולא רק לבעל המניה או הדירקטור שהגישו את בקשת האישור, הטענה כי יש לשמור בסוד באופן גורף את תשובת החברה לבקשת האישור מפני מי שאינו צד להליך, היא טענה שאינה יכולה להתקבל".

השופט ציין כי בהעדר בסיס משפטי להכרה בהגבלה גורפת של זכות העיון בתשובת הבנק לבקשת האישור בכללותה, יש מקום לבחון האם ראוי לצמצם את זכות העיון של צדדים שלישיים בנוגע למסמכים אלה או אחרים לבקשת האישור. הבנק העלה שני טעמים העשויים להצדיק היענות לבקשה חלקית מסוג זה: הראשון הוא הגנה על הסודות המסחריים של הבנק; השני הוא החיסיון הבנקאי, שתכליתו הגנה על מידע פרטי של פישמן.

לפי פסק הדין, "טעמים אלה אכן עשויים להצדיק מניעת חשיפתם של פרטים או מסמכים הכלולים בתשובת הבנק לבקשת האישור, ואולם על-מנת לבחון עניין זה, על הבנק להתכבד ולהפנות באופן ספציפי לאותם פרטים ואותם מסמכים שחשיפתם עלולה לפגוע בפרטיותו של מר פישמן, או לגלות סודות מסחריים של הבנק. ככלל, הנטל הוא על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו".

השופט הוסיף וכתב כי בית המשפט המחוזי הבהיר עניין זה, ואף העניק לבנק ארכה להגשת עותק מושחר של תשובתו לבקשת האישור של אותם פרטים שהוא סבור כי הם מהווים סודות מסחריים, שעומדת לו הזכות למנוע את חשיפתם בפני צדדים שלישיים. "בכך פעל בית המשפט קמא בהתאם למקובל ביחס לטענות מסוג זה, וממילא אין הצדקה להתערב בהכרעתו בהקשר זה.

"ההבהרה היחידה שראוי להוסיף בעניין זה, ואשר הייתה מקובלת על מגיש בקשת האישור ועיתון גלובס, היא כי הסדר מקביל יחול גם ביחס למידע הנוגע לענייניו הפרטיים של מר פישמן".

השופט הבהיר כי "אין דין בקשת מתחרה עסקי כדין בקשת עיון שמטרתה סיקור עיתונאי, ודי לנו בתפקידה של העיתונות כ'מתווכת' בין המתרחש בין כותלי בית המשפט לבין זכות הציבור לדעת, על-מנת להכיר באינטרס הלגיטימי של מבקש העיון".

לסיכום, לאור כל זאת, בכפוף להסדר שנקבע להגנת סודותיו המסחריים של הבנק ופרטיותו של פישמן, קבע גרוסקופף כי בקשת העיון של גלובס עומדת בדרישות שנקבעו בדין.

בנק אגוד מיוצג על-ידי עורכי הדין ישראל לשם, דרור קדם, חן לוי וגל יוגב (רע"א 6624/20). 

גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בעיתון גלובס.

עוד כתבות

פאפוס, קפריסין / צילום: גיל לופו

קפריסין מפרסמת מתווה תיירות בחלוקה לצבעים; איך הוגדרה ישראל?

קפריסין מפרסמת את מתווה התיירות הנכנסת שלה: כל מדינה תשתייך ל"צבע אחר", שמשמעותו קטגוריה בהתאם למצב התחלואה במדינה, ושעל-פיו יותאמו דרישות הכניסה ● ישראל הוגדרה בשלב זה כמדינה "אפורה" - מה זה בעצם אומר?

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

צמיחה מול אינפלציה: פרשת הדרכים של הדולר

כולם יודעים שארה"ב רצה עם החיסונים ומשאירה אבק לאיחוד האירופי, וכולם יודעים שיש בוס חדש בבית הלבן והנושא הראשון על סדר היום שלו זה חבילת תמריצים בסך של 1.9 טריליוני דולרים למשק ● איך זה ישפיע על הדולר?

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

תקציב ועדת הבחירות התנפח ביותר מ-320 מיליון שקל; גפני צפוי להערים קשיים

ועדת הבחירות אישרה את התקציב לבחירות לכנסת ה-24, והוא יעמוד על 713 מיליון שקל ● מדובר בעלייה חדה בתקציב הוועדה, שעמד בבחירות הקודמות על כ-392 מיליון שקל ● במסמך שיוגש לאישור ועדת הכספים נכתב כי 247 מיליון שקל הם "תוספת קורונה" ● גפני: "לא אתן יד ל'בזבזת מיותרת' על חשבון משלם המסים"

חיסון נגד קורונה בישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

החל ממחר: קופות החולים יוכלו לחסן גם מחלימים מקורונה

לפי הנחיות משרד הבריאות, החיסונים ייפתחו למי שחלפו שלושה חודשים לפחות מאז החלמתו

תחנת כוח גיאותרמית של אורמת בניו זילנד  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בית השקעות אמריקאי: "אורמת עסקה בשחיתות בינלאומית שתרמה 70% מרווחיה ב-2020"

לפי חברת Hindenburg Research (הינדנבורג), בית השקעות שמתמחה במכירה בחסר של מניות, הפרויקטים החשמליים בקניה, גואטמלה והונדורס הקשורים לפרשת השחיתות, תרמו ל-70% מהרווח הנקי של אורמת בשנת 2020

בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ. / צילום: קובי גדעון-לע"מ

אסון הזפת: "בשונה ממקרים אחרים – כאן זה בוודאות נעשה בזדון"

כך אמרה היום השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ● לפי המשרד להגנת הסביבה, במסגרת חקירת אסון הזפת נבדקו בימים האחרונים חשדות כלפי 35 כלי שייט, 12 מתוכם נשללו כחשודים

אביה מגן, מנכ"לית פתאל / צילום: אור גפן

הקרב על חדרי האוכל: המלונאים מודיעים - "נסיגה אינה אופציה"

משרד הבריאות מבקש לדחות את מועד פתיחת חדרי האוכל בבתי מלון מ-7.3, והמלונאים מתרעמים ● "בזמן שבממשלה מתלבטים, אנחנו כבר גייסנו עובדים, הזמנו אוכל ונערכנו לפתיחה. עכשיו מה נגיד לאלפי האורחים שאמורים להגיע למלונות ביום ראשון?"

אונייה איראנית במפרץ עומאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

איראן מכחישה כי היא אחראית לתקיפת הספינה הישראלית במפרץ עומאן

דובר משרד החוץ בטהראן פרסם הודעה לפיה הטענות של נתניהו בעניין הגרעין ובעניין המתקפה במפרץ עומאן שקריות ונועדו ל"צרכים פנימיים" לקראת הבחירות בישראל ● רה"מ נתניהו: "לא יהיה לאיראנים נשק גרעיני - עם או בלי הסכם"

יואב זייף - מנכל סטרטסיס / צילום: איל יצהר

סטרטסיס עקפה את תחזיות האנליסטים: רווח נקי של 7 מיליון דולר ברבעון הרביעי

מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף: "אנו מאמינים, כי החברה והתעשייה שלנו נכנסות לתנופה משמעותית ומתמשכת של צמיחה חסרת תקדים"

סניף זול סטוק. בעיגול: איתן יוחננוף / צילום: תמונה פרטית, תמר מצפי

הסטוק של יוחננוף: למה כולם רוצים להחזיק רשת של מוצרים מוזלים?

בעקבות ההצלחה המסחררת של הנפקת מקס סטוק, יוחננוף תרכוש מניות הרשת המתחרה זול סטוק לפי שווי חברה של 90 מיליון שקל ● בכוונת יוחננוף להנפיק בעתיד את רשת המוצרים המוזלים לבית לפי שווי גבוה פי שלושה, אך שחזור ההצלחה של מקס סטוק עשוי להיות מאתגר בענף רווי התחרות

מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי

מכירת הפעילות הקמעונאית תניב לשמן תעשיות רווח של 110 מיליון שקל

במסגרת הסכם המכירה שנחתם תשלם הרוכשת, חברת סוגת תעשיות, 142 מיליון שקל לשמן, נוסף לסכום בטווח של כ-20-30 מיליון שקל עבור מלאי הפעילות הנרכשת, בהתאם למצבו בעת השלמת העסקה, הצפויה בתחילת חודש אפריל

תלמיד בבית הספר לפני הסגר האחרון / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

בשורה להורים: בתי הספר של החגים יתקיימו גם במהלך 4 ימים בחופשת הפסח

שרי האוצר והחינוך ויו"ר השלטון המקומי סיכמו על הפעלת בתי הספר של החגים לילדי הגנים ותלמידי כיתה א-ב ● "ילדי הגנים ותלמידי כיתות א-ב ייהנו מרצף חינוכי, רגשי וחברתי וכן ממסגרת איכותית, מבוקרת ומפוקחת"

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם הממשלה כבר מכינה לנו סבב חיסונים נוסף בקיץ?

נתניהו פצח בבליץ הסברה על חיסון מחודש בקיץ. בינתיים אין בסיס לתסריט הזה ● המשרוקית של גלובס

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

"להפסיק לשלם דמי אבטלה לעובדים בחל"ת שלא מוכנים לחזור לעבוד"

כך יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בכנס התעשיינים "מגפה כלכלית כחול לבן" של גלובס ● "כמעט בכל מקום חסרים עובדים כי אנשים מתבצרים בחל"ת, אנחנו מגדלים מאות אלפי אנשים שחיים מקצבאות"

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה מענק חד פעמי של 562 מיליון שקל לנכים

גובה המענק יקבע בהתאם לסוג הקצבה, רמת הזכאות של הקצבה ומספר חודשי הזכאות במהלך שנת 2020 ● הממשלה אישרה תוכנית בהיקף 150 מיליון שקל לצמצום הפשיעה בחברה הערבית

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

"מיידוף הישראלי": איזה לקחים למד שוק ההון הישראלי מפרשת ברמלי ומה הסיכוי שהונאה כזו תתרחש שוב?

מאות משקיעים נפלו קורבן ל"תרגיל העוקץ" שביצע ברמלי ואיבדו מאות מיליוני שקלים ● ברמלי אומנם נשלח השבוע ל-10 שנות מאסר, אך לא ברור אם העונש הכבד יפחיד את הנוכל הבא ● כיצד פועלת רשות ני"ע לאיתור תרמיות, מה יכולים ללמוד המשקיעים מהפרשה, והאם הלקוחות יקבלו את כספם

מירי רגב / צילום: אמיל סלמן, הארץ

משרד התחבורה מקדם רשמית את חיבור הרכבת ממפרץ חיפה למפרץ הפרסי

הוועדה הלאומית לתשתיות החלה לדון בהפקדת המיזם ● עלות החיבור בין המסילה הקיימת למסוף גשר הירדני מוערכת בכ-3.5 מיליארד שקל

הפגנה בעד החוק להגבלת שכר הדירה. ביהמ"ש העליון יצטרך להכריע / צילום: Reuters, Christian Ditsch

שנה לרפורמת השכירות בברלין: המחירים ירדו ב-11%, ההיצע צנח במחצית

לפי בדיקה של מכון כלכלי המחיר למ"ר ירד ב-11% מאז יישום הרפורמה השנויה המחלוקת, אבל נרשמה צניחה של 50% גם בהיצע הדירות להשכרה ● באזורים אחרים בגרמניה המחירים דווקא עולים בגלל המחסור בברלין

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Shutterstock

אוסטרליה נגד גוגל ופייסבוק: כך מדינה אחת ניצחה את החברות החזקות בעולם

אוסטרליה הפכה למדינה הראשונה בעולם שבה פייסבוק חסמה את כל אתרי החדשות מהפיד של האזרחים ● זה קרה אחרי שגם גוגל איימה להעלים את החדשות ממנוע החיפוש במדינה ● אוסטרליה עמדה על שלה, קיפלה את הענקיות ומאותתת לעולם עם מודל להצלת העיתונות הכתובה והדמוקרטיה ● האזינו

מורי קסלר מנכל פריגו / צילום: רויטרס

פריגו נפרדת מהפעילות בישראל: מה יעלה בגורל 850 עובדיה בארץ והאם המניה תמשיך להיסחר בת"א?

החברה מוכרת פעילות תרופות מרשם ב-1.55 מיליארד דולר - כוללת המפעל בירוחם שבו מועסקים 850 עובדים ● הכנסות פריגו ב-2020 הסתכמו ב-5.1 מיליארד דולר, צמיחה של 4.7% ביחס ל-2019 ובדומה לתחזיות השוק