פשיטת רגל / צילום: Shutterstock, chainarong06
השבוע פורסם הדוח השנתי של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ממנו עלה נתון מטריד בנוגע למצבו של הציבור בתקופת הקורונה: על-פי הדוח, בשנת 2020, שנת הקורונה, חלה עלייה של 40% במספר הישראלים שהגישו בקשות לפשיטת רגל.
על-פי נתוני הסיוע המשפטי, עד סוף נובמבר 2020 נפתחו 22,475 תיקי חובות בסיוע המשפטי, מתוכם 9,768 בקשות לפשיטת רגל והליכי חדלות פירעון של יחידים (שאינם חברות) - המשקפים, כאמור, עלייה של כ-40% לעומת מספר הבקשות לפשיטות רגל וחדלות פירעון בשנת 2019.
אותו נתון נכלל גם בדוח שפרסמה הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים בנובמבר האחרון, ממנו עלה כי בעקבות הקורונה הכלכלית נרשמה עלייה של 41% במספר הבקשות לפשיטות רגל וחדלות פירעון בשנת 2020 (ב-2020 הוגשו 18,990 בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון של יחידים, לעומת 13,441 בקשות ב-2019) .
האומנם הייתה עלייה של 40% במספר פשיטות הרגל ב-2020, שנת הקורונה, לעומת קודמתה, 2019? זה נשמע הגיוני. הקורונה הכלכלית מורגשת בכל רחוב, בכל עיר. הדלתות הסגורות של העסקים ומספר המובטלים הנוסק מספרים את סיפורם של פושטי הרגל, ומסתדרים היטב עם הסטטיסטיקות.
אלא שזו לא התמונה המלאה. התשובה לשאלה מה השתנה בתמונת פשיטות הרגל של הישראלים בין 2019 ל-2020, תלויה בשאלה איך מודדים את הליכי חדלות הפירעון ופשיטות הרגל, ומה מכניסים למשוואה. ומסתבר כי ישנם נתונים שלא נכללו במשוואה, אך משפיעים דרמטית על הסטטיסטיקה ועל התמונה המלאה.
אז מה חסר בתמונה הזאת? שני הליכים "דמויי פשיטת רגל" שהיו קיימים לאורך מרבית שנת 2019, אך לא היו קיימים בשנת 2020. ההליכים הללו, שהתנהלו עד ספטמבר 2019 בלשכות ההוצאה לפועל, לא נרשמים בסטטיסטיקה, אך הם מאוד משפיעים על הנתונים.
מדובר במעל 10,000 הליכים שהתנהלו במסלול של בקשות להפטר מחובות וכן בקשות להכרזה כחייב מוגבל באמצעים. שני המסלולים המשפטיים הללו היו פתוחים בפני חייבים עד 15 בספטמבר 2019, אך בוטלו באותו מועד במסגרת כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש. הליכים אלה נוהלו בלשכות רשות האכיפה והגבייה (לשכות ההוצאה לפועל) ולא בבתי המשפט, ולכן אינם נספרים בסטטיסטיקה של הליכי חדלות הפירעון שמודדת הממונה על חדלות הפירעון.
למעשה חל קיטון של כ-10%
לפי הנתונים שנמסרו לגלובס מרשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל), בשנת 2019 הוגשו 889 בקשות להפטר מחובות ו-10,588 בקשות להכרזה על חייב מוגבל באמצעים (שניהם, כאמור, הליכים דומים במהותם לפשיטת רגל, אך ללא ההליך המפרך הכרוך בפשיטת רגל, ובין היתר ללא מינוי נאמן לנכסים וללא חקירות יכולת).
אם מוסיפים את הנתון הזה למספר הבקשות לחדלות פירעון שנפתחו בשנת 2019, עולה כי באותה שנה הוגשו כ-25 אלף בקשות חדלות פירעון. לפי החישוב הזה ,לא רק שלא נרשם גידול במספר הליכי חדלות הפירעון בשנת 2020, אלא שלמעשה יש קיטון של כ-10% במספר הבקשות שהוגשו.
אומנם "חייב מוגבל" אינו זהה לפושט רגל, וגם בקשה להפטר מחובות היא לא בדיוק הליך פשיטת רגל - אך בקשות אלה נתפסו עד ספטמבר 2019 כהליך חלופי להליך פשיטת רגל. במסגרתן החייבים היו מקבלים פטור מחובותיהם או צו תשלומים חודשי והגנה מההליכים המשפטיים כל עוד עמדו בו. מרגע שההליכים הללו לא קיימים - האלטרנטיבה העומדת בפני אותם אנשים שהיו מעדיפים לפנות למסלולים אלה בשנים קודמות היא אחת למעשה - פתיחת הליך פשיטת רגל. עובדה זו צריכה להילקח בחשבון כשבוחנים את הגידול (או הקיטון) במספר בקשות חדלות הפירעון שהוגשו בין השנים בהן היו אלטרנטיבות לפשיטת רגל לשנים שלא.
אף אחד לא יכול להכחיש את המשבר הכלכלי העמוק שהביאה עמה הקורונה. עשרות אלפי עסקים נסגרים ועוד צפויים להיסגר, ועומק הבור עוד צפוי להתברר לאורך שנת 2021 וכנראה שגם אחרי. עם זאת, על בסיס נתוני שנת 2019 לעומת שנת 2020 לא ניתן לשרטט את התמונה האמיתית של פושטי הרגל בישראל נכון לסוף שנת הקורונה הראשונה.
השוואה בין השנים הללו היא השוואה בין שני יקומים משפטיים שונים - האחד בו יש אלטרנטיבה להליך פשיטת רגל (בין כותלי הוצאה לפועל), והשני בו אין (וכולם מתנקזים אל בתי המשפט). השוואה אמיתית בין נתוני חדלות הפירעון יכולה להיעשות רק בין שנת 2020 לשנת 2021, אשר בשתיהן הזירה המשפטית תהיה זהה ונקבעת על-פי הוראות חוק חדלות הפירעון החדש.