גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבור הכלכלי של ברצלונה: אפילו מסי כבר לא יכול לעזור

בעיות ניהוליות ותשלומי שכר מטורפים פגשו את הקורונה, והובילו את מועדון הכדורגל של ברצלונה לחובות של כ-900 מיליון אירו ● איך נקלע המועדון המכניס בעולם למשבר כלכלי, מדוע תוכננה העונה הנוכחית מתוך מחשבה שהקהל יחזור ליציעים, ומאיזה מועדון כדורגל צריכה בארסה לקחת דוגמה

ליאו מסי במדי ברצלונה ב-2019 / צילום: Daniel Ochoa de Olz, AP
ליאו מסי במדי ברצלונה ב-2019 / צילום: Daniel Ochoa de Olz, AP

ברצלונה מקרטעת על המגרש, היא מרוחקת עשר נקודות מפסגת הטבלה הספרדית אחרי שהפסידה כבר ארבע פעמים העונה, וליאו מסי בחוץ אחרי שהורחק בכרטיס אדום. אפשר לדבר על צירוף מקרים ותקופה רעה שתחלוף במהרה. אבל אם להיות ריאליים, זה לא משברון. יותר מדי דברים שמתרחשים בחוץ מחלחלים לדשא.

ברצלונה עומדת בפני מצב כלכלי גרוע, ובתקשורת הספרדית נשמעות מילים גדולות כ"קריסה" ו"קטסטרופה". בעיות ניהוליות ותשלומי שכר מטורפים פגשו את משבר הקורונה והובילו את המועדון לחובות כבדים, שחלק עצום מהם אמורים להיות מוחזרים כבר בתקופה הקרובה מאוד, כשהקופה ריקה לחלוטין.

נתחיל בשורה התחתונה: ברצלונה היא המועדון המכניס ביותר בעולם הכדורגל בחמש השנים האחרונות, הראשון שייצר הכנסה של יותר ממיליארד דולר בעונה. אבל בחודש שעבר התברר כי טעויות פיננסיות חמורות וחוסר תכנון הוביל את המועדון לחובות של כ-900 מיליון אירו - 420 מיליון אירו מתוכם חובות לטווח קצר, כאלו שעליו להחזיר עד תום העונה הנוכחית.

מה הסיכוי לשים כסף בצד מהעונה הקרובה לטובת החזר חלק מהחוב הזה? אפסי. את עונת הקורונה הקודמת סיימה ברצלונה בהפסד כבד של 97 מיליון אירו, למרות שרק שליש עונה נפגעה בגלל משבר הנגיף.

הטעויות בהערכת המצב נמשכו גם בעונה הנוכחית (2020/21), שאותה בנתה ברצלונה לפי תקציב הכנסות מופחת של 791 מיליון אירו בלבד, מתוך הערכה כי הקורונה תמשיך להכות. רק שההנחה המוקדמת הייתה שגויה לחלוטין - בהצהרה של המועדון בתחילת העונה נכתב כי התקציב נבנה על בסיס ההערכה כי החל מדצמבר 2020 תשחק הקבוצה עם קהל בתפוסה של 25% מקיבולת האצטדיון, ו"כי החל מפברואר כבר יחזור המועדון למלא את קאמפ נואו בתפוסה מלאה" של 99 אלף אוהדים למשחק.

הנחת יסוד נוספת הייתה כי התיירות תחזור לעיר, וכבר בחודשים האחרונים של העונה יוכל המועדון ליהנות מפתיחת החנויות הרשמיות, שיזרימו כסף ממכירת מרצ'נדייז ומביקורים של תיירים במוזיאון של המועדון.

ההמשך ידוע: פברואר עוד רגע כאן, עד כה לא נכנס אוהד אחד בשערי קאמפ נואו, ועם התחלואה שמשתוללת באירופה סיכוי סביר מאוד שהעונה הזאת תסתיים ללא קהל בכלל ביציעים. תיירים לא נראים באופק, ולא בחנויות. ואם העונה הקודמת הסתיימה בכמעט 100 מיליון אירו מינוס, העונה הזאת צפויה כרגע להיות רעה יותר.

הצרה המרכזית: שכר השחקנים

יש לא מעט סיבות שהכניסו את ברצלונה לצרה שהיא נמצאת בה היום. הניהול של המועדון והריצה אחרי תארים בכל מחיר הם הקו המחבר. אם נכנסים לפירוט, הרי שהצרה המרכזית לאורך השנים האחרונות היא שכר השחקנים, שהפך את המועדון למשלם הגדול ביותר בהיסטוריה של הספורט.

כעת המועדון מתחיל לנסות ולמזער את הנזק - בין השחקנים למועדון הושגה הסכמה לקיצוץ שכר של יותר מ-100 מיליון אירו שייפרס על פני שלוש שנים. אבל שכר שחקנים הוא עניין קצת כולל מדי, כולם יודעים שהסעיף הזה תלוי ועומד כמעט כולו על שחקן אחד בודד, והוא זה שמעוות את התמונה הכללית: ליונל מסי.

ברצלונה עשתה הכול כדי שמסי יהיה מרוצה ולא יעזוב. כל סכום שנזרק על השולחן הפך לחוזה חתום. לפי פרסומים בתקשורת הספרדית, עכשיו מתברר כי גם את החוזה של מסי היא לא הצליחה לשלם כשהמצב התחיל להיות קשה, ואפילו כשהמועדון עוד היה רווחי. למשל, אחד מנושאי המפתח שעליו מדברים כעת הוא הבונוס שהובטח למסי בנובמבר 2017 כשחתם על הארכת חוזה במועדון - הבונוס הסתכם ב-78 מיליון אירו, והיה אמור להיות משולם בשתי פעימות של 39 מיליון אירו כל אחת.

לפי התקשורת הספרדית, בברצלונה משכו ומשכו את הבונוס ודחו אותו מספר פעמים, ורק ביולי האחרון - בשלוש שנים איחור - שילמו לו את המענק הראשון. חלק מהפרשנים טוענים כי הסחבת בתשלום המענק הייתה חלק מהתסיסה של מסי על המועדון, והרצון לעזוב. מה לגבי המענק השני, איך הוא ישולם אם כל השחקנים הסכימו לקיצוצי שכר? שאלה טובה. כסף, כאמור, אין.

עול המחלקות ה"אחרות"

השאלה הגדולה היא כמובן האם הכלכלה תכריע את ברצלונה, עד כדי כך שלא יהיה דומה למועדון שעולם הכדורגל הכיר ב-15 השנים האחרונות. למועדוני כדורגל כידוע יש מחזוריות. מנצ'סטר יונייטד הענקית והעשירה חווה את הצד האפל של המעגל הזה עכשיו. ליברפול הגדולה של שנות ה-80 חוותה אותו כמעט 30 שנים. למילאן לקח יותר מעשור כדי לחזור רק עכשיו - ואולי מוקדם בכלל לומר - למאבק האליפות באיטליה. מה הסיכוי שגם ברצלונה נכנסת בחסות המצב הכלכלי למעגל הזה?

חלק מהעניין קשור גם למודל של ברצלונה: היא מתעקשת למתג את עצמה כמועדון ספורט שהוא לא רק כדורגל. אבל מה שמתאים לימים רגילים לא בטוח שטוב במצב הקיים. המחלקות ה"אחרות" - כדורסל, כדוריד, הוקי, כדורגל אולמות ומחלקת הנוער - מפסידות לברצלונה כסף בכל שנה, ונכנסות לתחשיב החוב הכולל של המועדון. לפי הדוחות של המועדון, בעונת 2018/19 הפסידו המחלקות הנלוות 88.5 מיליון אירו, ולמעשה "אכלו" מחצית מהרווח שהצליחה קבוצת הכדורגל לייצר.

בשבועות האחרונים מתפרסמים נאומים עם המועמדים השונים לנשיאות המועדון, כשכולם ללא יוצא מן הכלל מדברים לא על כדורגל, אלא על המצב הקשה של המועדון. בעיית יסוד עיקריות שכולם חוזרים עליה בנאומים היא חוסר היכולת להמיר את ההכנסות האדירות לרווחים. כל הכסף נשרף על רכש ועל משכורות, ועל הרצון להשאיר את מסי בכל מחיר.

לפי הדוחות האחרונים של המועדון, הכנסת עתק של 3.3 מיליארד אירו בארבע העונות שלפי הקורונה (2015/16-2018/19) ייצרה רווח נטו של 64.2 מיליון אירו בלבד - שיעור רווח נקי של פחות מ-2% מההכנסה. כל זה מבלי להוציא לדרך את השיפוץ הכה הכרחי של קאמפ נואו המיושן, כשהחובות רק הולכים ועולים. כאשר באה עונת הקורונה, היא הפילה את המועדון שחי על הקצה בבת אחת.

מה עשתה בינתיים, למשל, באיירן מינכן? בארבע העונות שלפני הקורונה ייצרה הכנסה של 2.67 מיליארד אירו, ממנה הפיקה רווח נקי של 154 מיליון אירו - שיעור רווח נקי של כ-6% מהמחזור. היא כבר אחרי השקעה באצטדיון חדש, ללא התחייבויות כלכליות וחובות. את החוב בסך 346 מיליון אירו, שהיה לה מבניית האליאנץ ארנה, היא הקדימה לשלם 16 שנים לפני המועד שאליו התחייבה.

עוד כתבות

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

זום גלובלי / צילום: Reuters

קים ג'ונג און מתכוון לחשוף "יעדים חדשים" לתקיפה פוטנציאלית

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת הסייבר סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית