גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על הטוב הרע והמכוער בנשיאות של דונלד טראמפ

אין ספור מלים נשפכו כדי לתאר את נשיאותו של דונלד טראמפ ובמיוחד לאור האירועים שהתגלגלו במהירות מסחררת בחודשיים שחלפו מאז הבחירות ● נשים את כל אלה בצד השבוע ונתמקד במורשת הכלכלית של כהונתו: היכן הצליח הנשיא ה־45 ובמה הוא פספס

הנשיא והגברת הראשונה לשעבר, דונלד ומלאניה טרמאפ, עוזבים את הבית הלבן בפעם האחרונה, ביום רביעי / צילום: Associated Press, Alex Brandon
הנשיא והגברת הראשונה לשעבר, דונלד ומלאניה טרמאפ, עוזבים את הבית הלבן בפעם האחרונה, ביום רביעי / צילום: Associated Press, Alex Brandon

כאשר מדובר בפרמטרים הכלכליים ארוכי הטווח והחשובים באמת, החובות והגירעונות, שום דבר טוב לא התרחש בתקופת טראמפ, להיפך. נכון, לא הכל היה באשמתו, זו סחרחרת שהחלה לפני עשורים, ובכל זאת מנשיא שהבטיח רפורמות מעמיקות ו"ייבוש הביצה", ושהיו לו בשנתיים הראשונות לכהונתו רוב בבית הנבחרים ובסנאט לקיום הבטחותיו, ניתן היה לצפות ליותר מכלום. אף שנבחר מטעם מפלגה שמדברת על אחריות פיסקלית וקיצוץ בחובות, משהגיע לשלטון עשה טראמפ בדיוק את ההיפך. להלן מורשתו של הנשיא ה-45 בשלושה פרקים: הטוב, הרע והמכוער.

הרע

בשלוש השנים האחרונות לנשיאותו של ברק אובמה עמד הגירעון התקציבי בממוצע על 500 מיליארד דולר לשנה, פחות מ-2.8% מהתמ"ג. בשלושת השנים הראשונות של טראמפ, ללא שנת הקורונה, קפץ הגירעון ועמד על 810 מיליארד לשנה בממוצע, מעל 3.9% מהתמ"ג.

על פי משרד התקציבים של הקונגרס, כשני שליש מהגידול הזה בגירעון, מקורו בקיצוצי המסים שטראמפ והקונגרס הרפובליקאי העבירו מיד אחרי הבחירות, בתחילת 2017. זאת, אף ששר האוצר סטיב מנוצ'ין הבטיח ש"קיצוץ המס ישלם בעד עצמו". לדבריו, בגין הקיצוץ "סכומי עתק יופנו להשקעות הוניות, לבנייה ולפיתוח". בפועל הגידול בהשקעות הוניות ובמו"פ ב-2018, השנה הראשונה לאחר הקלות המס, היה כ-7.6% בלבד, וב-2019, גדלו ההשקעות בכ-12.8%.

להיכן הלכו מאות מיליארדי הדולרים של הטבות המס שמומנו על ידי הגדלת הגירעון? התשובה נמצאת בנתוני הרכישות העצמיות (Buy backs) של המניות של חברות ה-500 ‏P&S. אלו גדלו בשנת 2018 ו‏-2019 לממוצע של כ-200 מיליארד דולר לרבעון, גידול של כ-53% לעומת הממוצע הרבעוני של ארבע השנים שקדמו. רכישות עצמיות אלו היו לפי ניתוח של גולדמן זאקס מסוף 2019, המקור העיקרי לביקושים בשוק המניות בשנתיים האלה.

אך במימון הרכישות העצמיות בהטבות המס של טראמפ לא היה די. חברות רבות אף נטלו חוב למימון רכישות עצמיות אלו. על פי מגזין "פורצ'ן", כמחצית מרכישות אלו מומנו באשראי - מה שהביא את חובות החברות לשיא כל הזמנים. כאן טמון הפלא שוק המניות שטראמפ כה התגאה בו.

גירעון וחוב מושת על הציבור כולו שעה שהנהנים העיקריים מניפוח שוקי המניות הם העשירון העליון המחזיק מעל 80% ממנו. בנסיבות אלו לא יפלא כי 2019 הייתה השנה שבה פער יחס השכר בין המנהלים הבכירים בחברות ציבוריות לעובדיהם הגיע לשיא כל הזמנים. בעוד שב-2017 עמד יחס השכר בין המנכ"ל לעובד החציוני בחברות ה-500 ‏P&S על ממוצע של 1 ל-281 הרי שבשנת 2019 הפער קפץ ל-1:320 - שיא חדש בפער שהלך וגדל לאורך כל תקופת כסף הפיאט, מ-1:20 בשנות ה-60 של המאה הקודמת.

כאשר פרץ משבר הקורונה לא היה המשק האמריקאי "גדול ופנטסטי" כלשון טראמפ, אלא דווקא מוחלש ונטול הגנה, והממשלה והבנק המרכזי נאלצו להדפיס טריליוני דולרים בכדי למנוע את קריסתו המיידית. מיליארדי דולרים מסכומים אלו, הופנו להצלת אותן חברות אשר הוציאו את כל יתרות המזומנים שלהם, ואף מעבר, לרכישה-חוזרת של מניותיהן ולחלוקת דיווידנדים בשנות ה"פריחה" המדומיינות.

כל הקקופוניה הזו נעשתה בעידוד הנשיא שהפך את הגאות בשוק המניות לאבן פינה במדיניותו הכלכלית.

הגירעונות המתוארים גדלו לכל אורך תקופת טראמפ והגיעו לשיא כל הזמנים ב-2020, וניפחו את החוב הלאומי בכ-7 טריליון דולר, או 35%. אך לא רק הממשלה הפדרלית הגדילה את חובותיה בממדי עתק - גם שאר חלקי המשק עשו כן.

כאשר טראמפ הושבע לנשיא עמדו החובות של כל המשק האמריקאי על כ-66 טריליון דולר. ביום שביידן יושבע הם יעמדו על כ-83 טריליון דולר - 17 טריליון דולר יותר. התמ"ג, לעומת זאת, גדל בתקופה הנדונה בפחות מרבע מהסך הנ"ל.

ג'ו ביידן מושבע לנשיאות לצד רעייתו ג'יל / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

חרף הגידול הדרמטי הזה בחובות המשק כולו, הקיצוץ הדרסטי במסים והריבית האפסית, לא גדלה הצמיחה הכלכלית בשלוש שנות טראמפ הראשונות באופן משמעותי מעבר לזו שהייתה בארבע השנים האחרונות של ממשל אובמה. וב-2019 ערב הקורונה ושנה לפני הבחירות, היא עמדה על כ-20% פחות ממה שהייתה הצמיחה ב-2015 ,שנה לפני הבחירות הקודמות. ה"כלכלה הפנטסטית הטובה בהיסטוריה" כלשון טראמפ, לא היתה אלא ההתאוששות האנמית ביותר בהיסטוריה של אמריקה, ובה שיעור צמיחה של כמחצית מזו הממוצעת בשנותיו של הנשיא ביל קלינטון.

אפילו ה"יהלום שבכתר", מלחמת הסחר של טראמפ עם סין, הייתה יותר מסע יחסי ציבור מאשר משהו ממשי. בשנים 2018 ו-2019 כשרטוריקת מלחמת הסחר הייתה בשיאה, עמד הגירעון המסחרי של אמריקה מול סין על ממוצע שנתי של 381 מיליארד דולר, גבוה מ-356 מיליארד - הממוצע השנתי בשנתיים האחרונות של אובמה.

המכוער

בתקופת נשיאותו של טראמפ טרום-הקורונה, ירדה רמת האבטלה הרשמית לשפל של עשרות שנים. הישג מרשים ללא ספק אפילו אם מקורו בהשפעת הכסף "המיוצר". אך עובדה אחת מעיבה כענן כבד על נתון זה: שיעור המשתתפים במעגל העבודה. נתוני האבטלה הם מספר נזיל, שעולה מסקר טלפוני שעורך המשרד הממשלתי לסטטיסטיקה בין 60 אלף נשאלים. אם אלו משיבים בחיוב לשאלה "האם הם עשו עבודה כלשהי בעבור כסף", הם ייחשבו מועסקים. למובטלים מאידך ייחשבו רק אלו ש"חיפשו עבודה באופן אקטיבי בארבעת השבועות האחרונים".

לעומת סטטיסטיקת המועסקים והמובטלים הזו, מספר המשתתפים במעגל העבודה מחושב באופן אמפירי יותר, כיחס שבין "סך הבגירים הכשירים לעבוד" לאלו העובדים בפועל. מספר המשתתפים במעגל העבודה צנח בהתמדה מאז שנות האלפיים כאשר בשיא עמד על מעל 67%. בתקופת נשיאותו של טראמפ מספר המשתתפים במעגל העבודה חג באיזור ה-63%. כלומר, ללא שינוי של ממש מארבעת השנים האחרונות של הנשיא אובמה.

מחקר של הפדרל ריזרב מספטמבר 2018 ניסה ליישב את הפער בין שני הנתונים הסותרים, ולהבין כמה מאלו שמחוץ למעגל העבודה הם בעצם מובטלים כרוניים המעוניינים בעבודה, אך התייאשו מלחפשה ב"ארבע השבועות האחרונים", ולכן אינם נמנים על סטטיסטיקת המובטלים הרשמית. החוקרים הגיעו למסקנה שלירידה בזמינות של משרות צווארון כחול הייתה תרומה של כמעט שליש מהירידה במספר המשתתפים במעגל העבודה. כלומר חלק ממשי של אלו שאינם עובדים היום לעומת אלו שעבדו בשנת 2000 אינם פנסיונרים מבחירה, אלא דווקא מובטלים מאונס שאינם נמנים בשיעור האבטלה הרשמי.

על פי המשרד הממשלתי לסטטיסטיקה "פחות מעשירית (מאלו שלא עובדים אך לא נספרים כמובטלים) דיווחו כי הם בעצם מבקשים תעסוקה". במילים אחרות, יש להוסיף עוד כ-3.5% למספר הרשמי של המובטלים כדי לגלות את שיעור האבטלה האמיתי. נתון זה מתכתב היטב עם ממצאי מחקר של חברת המחקר הכלכלית "בונר ושות", שבחן את נתוני המשרד הממשלתי לסטטיסטיקה על פי 3,141 הנפות השונות ברחבי ארה"ב. החברה מצאה כי ב-2,278 (כשלושה רבעים) מהנפות, התושבים הפכו עניים יותר בעשור האחרון. ב-56% מהנפות, האבטלה גדלה, וב-98% מהנפות לא היה כל גידול בשכר הריאלי.

נתונים אלו גם מתיישבים עם דו"ח של מחלקת המחקר של הקונגרס מדצמבר 2020, "השכר הריאלי בין 1989 ו-2019" , שמצא כי שכרם של הגברים הנמנים על ה-50% התחתונים, נפל בסוף 2019, במונחים ריאליים, ב-3% מהשכר של אותה קבוצה בשנת 1979. וביחד עם הנשים, שכרם הריאלי של מחצית האמריקאים עלה ב-8% בלבד ב-40 השנים האחרונות. וזאת רק בהנחה שההתייקרויות הרשמיות במדד אכן מבטאות את ההתייקרויות בפועל (והן לא).

התמונה לא שונה בהרבה אם מסתכלים על תקופת טראמפ לבדה. השכר החציוני לשעה בניכוי אינפלציה, גדל במהלך שלוש שנותיו הראשונות בכ-22 סנט. כמו ההכנסות ההוניות גם חלק ניכר מההכנסות משכר הלכו לעשירון העליון, אשר שכרו גדל ב-41.3% מאז 1979 וכן לאחוזון העליון ששכרו גדל ב-157.8% וגם לאלפיון העליון ששכרו גדל ב-340.7%. מגמות אלו לא השתנו בימי כהונת טראמפ, "נשיא אמריקה הנשכחת", כביכול.

רשימת "המכוער" לא יכולה להיות שלמה ללא מילה על מערכת הבריאות האמריקאית. זו עולה לכלכלת ארה"ב כמעט חמישית מהתוצר, והינה יקרה בכ-60% מזו של גרמניה. (11.7% לעומת כ 19% מהתל"ג). כבר במערכת הבחירות ב-2016 הבטיח טראמפ כי ייתן לאמריקה מערכת בריאות "פנומנלית" ו"פנטסטית". במהלך השנתיים הראשונות בבית הלבן בהן נהנה מרוב בשני בתי הנבחרים חזר הנשיא על הבטחותיו, והוא המשיך בכך כל הדרך עד לבחירות 2020. אך הבטחות לחוד ומעשים לחוד. שום דבר גדול מ-280 התווים בציוץ הטוויטר לא נעשה לשיפור המערכת. כאשר הגיעה מגפת הקורונה התברר עד כמה המערכת היקרה הזו זקוקה היתה לרפורמה שמעולם לא הגיעה.

הטוב

הטוב הכלכלי של טראמפ התבטא בגזרה אחת: הקלת עול הרגולציה. מאז שנות ה-50 הלכה זו וגדלה בהיקפים גדולים. אחת הדרכים למדוד גידול זה נעשה באמצעות מעקב אחר מספר הדפים ב ה"פדרל רג'יסטרר" - ספר הרגולציות הפדרלי. ב-1993 היו בו 61 אלף דפים. עד תקופת טראמפ הוא גדל ל-95,894. לא כל רגולציה היא עול בלתי נחוץ, להיפך. אך אין גם כל ספק שבאיזורים רבים עודף הרגולציה חונק את הכלכלה ומאמלל את האזרחים.

העלות של הרגולציה הזו לכלכלה האמריקאית הוערכה על ידי מחקרים שונים בכמעט שני טריליון דולר לשנה. בתחום זה מימש ממשל טראמפ רבות מהבטחותיו. עד סוף 2019 ירד ה"פדרל רג'יסטרר"על 70,938 עמודים. מחקר אחר מצא כי סך הרגולציות החדשות שחוקקו בשנתיים הראשונות למימשל טראמפ קטנות ב-40% מאלו שנוספו בתקופת הנשיאים אובמה ובוש.

"הנחת קורונה"?


לסיכום שנותיו הסוערות בבית הלבן ייאמר, שגם אם נעשה לטראמפ "הנחת קורונה" ונתעלם מביצועיו וביצועי המשק בשנת 2020 , קל מאד להבחין כי כלכלית לא היה מדובר בכהונה משמעותית בכלל. להפך, כאשר ישקע האבק ויכתבו בספרי ההיסטוריה על ימי כהונתו של נשיא יוצא דופן זה, דומני שימיו יכונו דווקא "ימי הסרת המסכות". אם ב-2016 הפדרל ריזרב הבטיח נורמליציה בשערי הריבית וצימצום כמותי של מאזניו, היום ברור כי שני אלו לא יקרו לעולם תחת השיטה הנוכחית. אם בשנת 2015 הקונגרס עסק בלהט ב"תיקרת החוב" הפדרלי, היום ברור כי החוב הפדרלי לא ייעצר, להפך. ואם עד 2016 עשרות מיליוני אמריקאים האמינו באמת ובתמים כי ניתן להחזיר את האימפריה לימיה הגדולים, ולעשותה "שוב גדולה", היום ברור לכל שאמריקה היא אימפריה בדעיכה.

וכך ללא אשליות של ממש ביחס לעתיד נברך את הנשיא החדש ונאחל לו בהצלחה וש"אלוהים יברך את אמריקה". ללא ספק, הנשיא ה-46, ג'ו ביידן, יזדקק לכל עזרה שיוכל לקבל.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "Brief A Money of History" ומקליט הפודקסט Com.KanAmerica

עוד כתבות

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מצב השווקים השבוע

המניות שנותרו מחוץ לחגיגה בבורסה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר