גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

על פוליטיקה, סגרים וחיסונים: פרופ' סיגל סדצקי לא בטוחה שהמגפה נגמרה

הביקורת בגל הראשון? "לא הייתה מוצדקת" • קבינט הקורונה? "סירבל את קבלת ההחלטות" • פרופ' סיגל סדצקי, שהתפטרה מתפקידה כראשת שירותי בריאות הציבור עוד לפני הגל השני, משוכנעת שהיה ניתן למנוע את הסגר הנוכחי ומזהירה משאננות בעקבות החיסונים

פרופ' סיגל סדצקי / צילום: איל יצהר
פרופ' סיגל סדצקי / צילום: איל יצהר

כמו לכולנו, גם לפרופ' סיגל סדצקי, מאנשי המקצוע הבכירים הכי מזוהים עם הסגר הראשון, נמאס כבר מהמגבלות. "הסגר מרגיע מצד אחד, אבל אני כן מרגישה מחנק", אומרת מי שכיהנה כראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, עד שהתפטרה ביולי 2020 ברעש, עוד לפני פרוץ הגל השני המשמעותי בישראל.

במכתב ארוך ומפורט הסבירה אז את הסיבות לפרישתה: פתיחה מהירה מדי אחרי הסגר הראשון והנחיות לא נכונות למגזרים שנפתחו; קבלת החלטות מסורבלת ולא מקצועית על ידי קובעי המדיניות בכנסת ובממשלה; שלילת סמכויות מגורמי המקצוע. עם התפטרותה, היא חזרה למחקר בתחום האפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות - מחקר שהפסיקה כשנשלחה מטעם משרד הבריאות לשמש כמדענית בכירה בתחום של ניהול מצבי חירום בארגון הבריאות העולמי. אחר כך מונתה לתפקידה האחרון במשרד הבריאות. "אני כבר מכינה את הצעד הבא", היא אומרת, אך עדיין לא מגלה מהו.

כעת, ממרום הסגר השלישי, סדצקי משוכנעת שניתן היה להימנע מכך אם היו נוקטים את הצעדים הנדרשים, אבל במצב שנוצר לא הייתה ברירה. "אני כועסת, כי את הסגר הנוכחי היה ניתן למנוע", היא אומרת היום. לדבריה, קבלת ההחלטות עדיין איטית ומתגוננת מדי במקום פרואקטיבית, וההחלטות הן יותר מדי סקטוריאלית. "התקבלו החלטות שלא הסתדרו זו עם זו מבחינה אפידמיולוגית ומבחינת אמון הציבור".

הצוות שהיית חלק ממנו במשרד הבריאות זכה גם הוא לביקורת. בדיעבד, את חושבת שעשיתם טעויות?
"אני חושבת שהביקורת נגדנו הייתה לא מוצדקת. ההחלטות היו סך הכול נכונות, וברור שישראל צריכה לקבל נקודות על ניהול הגל הראשון בתקופה שבה לא ידענו כלום. אני זוכרת את המפגש הראשון עם המל"ל - אנשים בכלל לא הבינו שצריך לנהל מגפה. ארגון הבריאות העולמי הכריז על פנדמיה ב-11 במרץ, ועד אז בישראל כבר הספקנו לעשות המון דברים - סגירת גבולות, תקנות, מערך חקירות אפידמיולוגיות. קראנו את המפה נכון, המצאנו את הגלגל והרווחנו זמן קריטי. כל גבול שסגרנו וכל שרשרת הדבקה בתחילת התהליך שקטענו באמצעות בידוד של חוזרים מחו"ל קנתה לנו זמן משמעותי להתארגנות. אם הייתה טעות היא הייתה שסגרנו את הגבול מול איטליה כמה ימים מאוחר מדי, ומול ארה"ב גם פספסנו בכמה ימים. היה לנו יתרון שיכולנו לפעול מהר.

"אם הייתה טעות, אולי היא הייתה שבחלק מהמקומות לא ביקשנו ממש עוד מעט זמן, עוד ימים ספורים, כדי להעמיד את מערכות המידע, כי קשה מאוד לשנות אותן משמעותית אחרי שכבר מתחילים לאסוף את הנתונים. כך למשל כשהעברנו את בדיקות הקורונה לקופות החולים - ההחלטה עצמה הייתה מצוינת ואולי אותה היינו צריכים לקבל דווקא מהר יותר, אבל הביצוע היה אולי מעט מהיר. בגלל זה לקח לנו הרבה זמן לדעת מהם התסמינים שבגללם אנשים מגיעים לבדיקות, למשל".

טעות ה"חו"ל הירוק"

לדברי סדצקי, היו צעדים שאפשר היה לנקוט כדי למנוע את הסגר הנוכחי, שהשבוע הוחלט להאריך אותו בשבועיים. "למשל סגירת אירועים בארץ מול האפשרות לטוס לדובאי ולערוך בדיוק אותו אירוע שם. כל הסיפור של חו"ל הירוק לא היה נכון. אנשים בחו"ל לא מתנהגים כמו בבית. ואז עוד להחזיר אותם לארץ ללא בידוד, או לא לאכוף את הבידודים? זה לא נכון אפידמיולוגית, ולא חברתית ולא מוסרית. זה גורם לציבור לשאול איזה סקטור 'הצליח' להיפתח על חשבון אחרים, במקום איך שומרים על המגבלות כולם יחד. וכמובן, זה מאוד מערער את הסולידריות אם סקטור אחד נפתח בניגוד להוראות ואף אחד לא עושה עם זה כלום.

"כן תמכתי בפתיחת עסקים קטנים וקניונים. הביצוע היה כושל. בפיילוט הכול היה בסדר ובמציאות לא אכפו את מספר האנשים בקניון והוא היה גבוה באופן מוגזם, אף שקניון הוא מקום עם כניסות ויציאות ברורות וניתנות לפיקוח. אני בכלל לא מדברת על התזמון. למה לפתוח בבלק פריידי? אי אפשר שבועיים אחרי כן?"

סדצקי עצמה מודה שגם מדינות שהתנהלו טוב מאיתו מבחינה תרבותית-חברתית הגיעו לבסוף לסגרים. "השאלה 'סגר - כן או לא' היא כרגע שאלה כמותית ולא דיכוטומית. האם זה מצדיק את היקף התחלואה שאנחנו חווים כרגע? האם היינו צריכים לעבור כזה שיסוע חברתי וכזה חוסר אמון? בשביל מה היה הסגר החלקי ערב הסגר האמיתי ולשם מה הוטלו הגבלות שלא נאכפו? זה מגוחך! אם היו פותחים וסוגרים בצורה פחות קיצונית, אולי היו לנו פחות קורבנות ומחיר נמוך יותר בכל המישורים: בחינוך, בכלכלה, במספר האנשים שעברו בידוד, וכמובן בחולים ובנפטרים".

מכבסת התו הסגול

אם הגל הראשון היה כה מוצלח, מה השתבש עד כדי כך שלבסוף פרשת?
"יש סתירה מובנית בין מהירות החלטה לבין קונצנזוס בין הרבה אנשים. טענו שהתנהלנו בריכוזיות בגל הראשון ושלא העברנו סמכויות לגופים אחרים. אבל בזכות העובדה שהייתה שרשרת החלטה קצרה, ההחלטות התקבלו במהירות וענייניות. כמובן, הדרג המקצועי במשרד הבריאות רק הציע ומקבלי ההחלטות הכריעו.

"מרגע שהוקם קבינט הקורונה, התחילו דיונים מאוד ארוכים עם פחות החלטות ויותר לחצים. התוצאה הייתה פתיחה מהירה שזרעה את הזרעים לגל השני ולסגר השני ולמה שקורה עכשיו. יותר מדי זמן היינו צריכים להתמודד עם השאלה אם בכלל יכול להיות גל שני, הרי הגל הראשון היה כל כך קטן. ואז, דווקא במצב שבו הייתה לנו הבנה טובה יותר של המגפה והיו לנו כל המערכות להתמודד איתה, התחיל הכשל. השתמשו בהצלחת הגל הראשון כהוכחה שלא יקרה כלום".

היו ניסיונות ללחוץ עלייך ספציפית?
"הלחץ בעבודה כזאת מגיע מכיוונים רבים. המנטרה שלי הייתה 'אני אדם מקצועי'. בכל פעם שקיבלתי החלטה ניסיתי לנקות אותה מתחושות בטן, מצבי רוח ועייפות ולחצים, ולהתחבר לאני הכי מקצועי שלי, אחרת לא אדע מה לעשות ואתבלבל. אם יש משהו שהייתי עושה אחרת זה לעמוד יותר על דעתי ופחות להתגונן. היום הייתי מדברת בצורה יותר נחרצת.

"בשלב כלשהו הרגשתי פער גדול מדי בין התפקיד שלי לבין מה שאני צריכה לייצג, ולא יכולתי לחיות עם זה. לא עזבתי בגלל שחיקה, אלא כי ראיתי טעויות שלא רציתי להיות חתומה עליהן, ובהתפטרות בעצם התרעתי על כך".

מה היה הדבר שגרם לך לומר "לא אהיה חתומה על זה"?
"ההחלטות הסקטוריאליות. הרי בפסח החרדים הסכימו לכללים מיוחדים ולילות סדר מצומצמים וביום הזיכרון אנשים לא עלו לקברים, הייתה אחידות. הקדשנו שעות להגיע להסכמים עם כל הסקטורים מתוך שאיפה לאחידות ושוויון. ואז התחילו משיכות של כל מיני סקטורים, וככה נראתה הפתיחה. תחת כל מיני תווים סגולים מכובסים היה מותר פתאום לעשות הכול. היו סיבות פוליטיות, אני מעיזה לומר את זה, וגם שאננות של הצלחה. פירשו את ההצלחה כאילו אם לא היה כלום אז לא יהיה כלום.

"מערכות החינוך נפתחו שלוש פעמים בצורה לא תואמת. כבר בספטמבר היה צריך לבנות את מערכת החינוך בצורה נכונה יותר, עם קפסולות אמיתיות, משמרות, לימודים בחוץ. אז אם לא עשו את זה בספטמבר, לפחות שיעשו זאת עכשיו. Build Back Better זה עיקרון חשוב מאוד במצבי חירום. ביום שבו תיגמר הקורונה נבין שיש מחירים ששילמנו שאין עליהם פיצוי ואובדנים שלא ניתן להחזיר, אבל דווקא במערכת החינוך יש אפשרות לשיפור, כי הגישה הנכונה לקורונה תואמת גם עקרונות חינוכיים ארוכי טווח".

עכשיו לבנות את מערכת החינוך אחרת? יש תחושה שעוד רגע זה נגמר. מצד שני, התחושה הזאת הייתה גם ביולי ואולי בגלל זה אנחנו כאן.
"בדיוק ככה. וזה ממש לא נגמר עכשיו, למרות החיסונים. אנחנו כפר גלובלי ולרוב העולם אין חיסון וגם לא יהיה לו בזמן הקרוב. יש מוטציות שכנראה מידבקות יותר בילדים, יש קבוצות שלא מתחסנות. נכון שהחיסון משנה את המשחק ונותן תקווה לכולנו, אבל יידרשו עוד חודשים עד שנשיג את יעדי החיסון, וגם אז יהיו עוד אתגרים. אז עוד שנייה זה נגמר? אולי, אבל צריך להיערך למקרה שזה לא. הרי מי חשב שכמעט שנה אחרי הסגר הראשון שוב נהיה בסגר".

חיסונים לא מספיקים

מה את חושבת על סיפור השאריות? הן באמת היו שאריות?
"יש לי רק שבחים לקופות החולים האמונות על מבצעי החיסון. אני לא יודעת אם הציבור מעריך את העוצמה של האירוע הזה עם האתגרים הלוגיסטיים הכבדים מאוד שלו. אני חושבת שהיו שאריות אמיתיות והיו שאריות שאסור שיהיו, ואלה שהיו כנראה היה אפשר להתארגן יותר טוב ולבחור למי לתת אותן. כל אחד מכיר חולה אונקולוגי שלא קיבל את החיסון ומצד שני מישהו שקיבל למרות שלא היה בסיכון. אם 45% מהחיסונים הם שאריות, משהו כאן לא בסדר.

"זו הביקורת היחידה שיש לי לקופות החולים שבאמת הרימו מבצע מדהים. ההצלחה שלהן תומכת בגישה שלי שמי שעושה את הדברים בשגרה גם יודע לעשות אותם בחירום".

זאת בניגוד לחקירות האפידמיולוגיות שהועברו לצה"ל, אחת הנקודות העיקריות שהיית במחלוקת עליהן?
"בהחלט. זו הייתה טעות להעביר את זה לצבא. אחיות בריאות הציבור יודעות לעשות חקירות אפידמיולוגיות. זו לא חקירה צבאית, אלא חקירה עם חמלה ובגישה של בריאות. כשהיו 700 חולים ביום, המערך האפידמיולוגי עבד מצוין, ומה שחירב את המאמץ זה פרק הזמן שנדרש עד קבלת תוצאות הבדיקה".

בשלב כלשהו פשוט לא היו מספיק אחיות.
"כשהתחלואה מפושטת תמיד מגיעים לאי ספיקה. אני לא אוהבת את המונח הזה, אבל צריך להבין שאחרי 1,000-2,000 חולים ליום, המערכות כולן הן לא מה שהיו, והרעיון שבכלל אפשר לקטוע שרשראות הדבקה במצב כזה הוא אפידמיולוגית לא נכון".

אחת הטענות כלפי משרד הבריאות קצת לפני פרישתך הייתה שלא הקציתם בדיקות לחולים ללא תסמיניים, וכך התפספסה העלייה בתחלואה אחרי הגל הראשון.
"אני מאוד בעד בדיקות, וחושבת שהמעבדות הן חוד החנית בכל טיפול במחלה זיהומית. התעדוף נבע בעיקר ממחסור. לא רצינו להשתמש בבדיקות כדי לאפשר פתיחה של מקומות שנראו לנו לא בטוחים. צריך להבין איך לבדוק, זו תורה שלמה".

עד היום יש תחושה שאנחנו לא מבינים איפה ואיך אנשים נדבקים בקורונה. חדר כושר מסוכן? סופר מסוכן? בית ספר? הפגנות?
"זה לא התפקיד של חקירות אפידמיולוגיות. התפקיד שלנו הוא להגיד מי צריך להיות בבידוד. כדי לדעת איפה אנשים נדבקים צריך לעשות מחקר אפידמיולוגי שזו השאלה הספציפית שלו, וכל התשאול בו שונה. ונעשו מחקרים כאלה. הם מצאו כצפוי שהיכן שיש התקהלות ואין שמירת מרחק, יש הדבקה. ובחדרים סגורים - יותר".

בתחילת המגפה המלצתם נגד מסכות. זה אחד הדברים שערערו את האמון במסכות, וגם בכם.
"בתחילת המגפה לא הייתה לנו ברירה אלא לבסס רבות מההמלצות על מה שהכרנו ממגפת הסארס. זו מחלה שמידבקת רק כשיש תסמינים, אז ההוראה הייתה לא לצאת מהבית עם תסמינים, ולהשאיר את המסכות לעובדי מערכת הבריאות. הייתה תחושה שעם מסכות אנשים ירגישו מוגנים מדי. בתחילת המגפה לא הבינו אם ההעברה היא טיפתית, אווירית או דרך משטחים. גם הצוותים התמגנו אז בדרך אחרת ממה שהם מתמגנים היום. זה סיפור מתפתח".

ומה קורה עכשיו?
"צריך להחזיר את האמון והדוגמה האישית, ולהשתמש נכון בכלים שיש לנו. בסופו של דבר החיסונים הם אולי הייטק אבל מניעת הידבקות זה לואו-טק. אין לזה תחליף. מניעת מגעים, מסכות - זה מנצח. וזה גם הכי קשה".

פרופ' סיגל סדצקי

בת 60, פרופ’ מן המניין בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב • שימשה כראש מרכז הידע תנודע שעוסק בהשפעת קרינה בלתי מייננת על הבריאות • בפברואר 2018 נשלחה מטעם משרד הבריאות לארגון הבריאות העולמי • מפברואר 2019 עד יולי 2020 כיהנה כראשת שירותי בריאות הציבור והייתה בין מובילי ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק / צילום: Reuters, Rafael Henrique

דיווח: שתי ענקיות סייבר בדרך למיזוג שעשוי לשנות את פני הענף

לפי דיווח בבלומברג, קראודסטרייק מנהלת מגעים לרכישת זיסקיילר בעסקה שעשויה להיות הגדולה בתולדות ענף הסייבר ● שווי השוק המצרפי של השתיים עומד על כ-265 מיליארד דולר, והמיזוג האפשרי עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק אבטחת המידע העולמי

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך