גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על פוליטיקה, סגרים וחיסונים: פרופ' סיגל סדצקי לא בטוחה שהמגפה נגמרה

הביקורת בגל הראשון? "לא הייתה מוצדקת" • קבינט הקורונה? "סירבל את קבלת ההחלטות" • פרופ' סיגל סדצקי, שהתפטרה מתפקידה כראשת שירותי בריאות הציבור עוד לפני הגל השני, משוכנעת שהיה ניתן למנוע את הסגר הנוכחי ומזהירה משאננות בעקבות החיסונים

פרופ' סיגל סדצקי / צילום: איל יצהר
פרופ' סיגל סדצקי / צילום: איל יצהר

כמו לכולנו, גם לפרופ' סיגל סדצקי, מאנשי המקצוע הבכירים הכי מזוהים עם הסגר הראשון, נמאס כבר מהמגבלות. "הסגר מרגיע מצד אחד, אבל אני כן מרגישה מחנק", אומרת מי שכיהנה כראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, עד שהתפטרה ביולי 2020 ברעש, עוד לפני פרוץ הגל השני המשמעותי בישראל.

במכתב ארוך ומפורט הסבירה אז את הסיבות לפרישתה: פתיחה מהירה מדי אחרי הסגר הראשון והנחיות לא נכונות למגזרים שנפתחו; קבלת החלטות מסורבלת ולא מקצועית על ידי קובעי המדיניות בכנסת ובממשלה; שלילת סמכויות מגורמי המקצוע. עם התפטרותה, היא חזרה למחקר בתחום האפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות - מחקר שהפסיקה כשנשלחה מטעם משרד הבריאות לשמש כמדענית בכירה בתחום של ניהול מצבי חירום בארגון הבריאות העולמי. אחר כך מונתה לתפקידה האחרון במשרד הבריאות. "אני כבר מכינה את הצעד הבא", היא אומרת, אך עדיין לא מגלה מהו.

כעת, ממרום הסגר השלישי, סדצקי משוכנעת שניתן היה להימנע מכך אם היו נוקטים את הצעדים הנדרשים, אבל במצב שנוצר לא הייתה ברירה. "אני כועסת, כי את הסגר הנוכחי היה ניתן למנוע", היא אומרת היום. לדבריה, קבלת ההחלטות עדיין איטית ומתגוננת מדי במקום פרואקטיבית, וההחלטות הן יותר מדי סקטוריאלית. "התקבלו החלטות שלא הסתדרו זו עם זו מבחינה אפידמיולוגית ומבחינת אמון הציבור".

הצוות שהיית חלק ממנו במשרד הבריאות זכה גם הוא לביקורת. בדיעבד, את חושבת שעשיתם טעויות?
"אני חושבת שהביקורת נגדנו הייתה לא מוצדקת. ההחלטות היו סך הכול נכונות, וברור שישראל צריכה לקבל נקודות על ניהול הגל הראשון בתקופה שבה לא ידענו כלום. אני זוכרת את המפגש הראשון עם המל"ל - אנשים בכלל לא הבינו שצריך לנהל מגפה. ארגון הבריאות העולמי הכריז על פנדמיה ב-11 במרץ, ועד אז בישראל כבר הספקנו לעשות המון דברים - סגירת גבולות, תקנות, מערך חקירות אפידמיולוגיות. קראנו את המפה נכון, המצאנו את הגלגל והרווחנו זמן קריטי. כל גבול שסגרנו וכל שרשרת הדבקה בתחילת התהליך שקטענו באמצעות בידוד של חוזרים מחו"ל קנתה לנו זמן משמעותי להתארגנות. אם הייתה טעות היא הייתה שסגרנו את הגבול מול איטליה כמה ימים מאוחר מדי, ומול ארה"ב גם פספסנו בכמה ימים. היה לנו יתרון שיכולנו לפעול מהר.

"אם הייתה טעות, אולי היא הייתה שבחלק מהמקומות לא ביקשנו ממש עוד מעט זמן, עוד ימים ספורים, כדי להעמיד את מערכות המידע, כי קשה מאוד לשנות אותן משמעותית אחרי שכבר מתחילים לאסוף את הנתונים. כך למשל כשהעברנו את בדיקות הקורונה לקופות החולים - ההחלטה עצמה הייתה מצוינת ואולי אותה היינו צריכים לקבל דווקא מהר יותר, אבל הביצוע היה אולי מעט מהיר. בגלל זה לקח לנו הרבה זמן לדעת מהם התסמינים שבגללם אנשים מגיעים לבדיקות, למשל".

טעות ה"חו"ל הירוק"

לדברי סדצקי, היו צעדים שאפשר היה לנקוט כדי למנוע את הסגר הנוכחי, שהשבוע הוחלט להאריך אותו בשבועיים. "למשל סגירת אירועים בארץ מול האפשרות לטוס לדובאי ולערוך בדיוק אותו אירוע שם. כל הסיפור של חו"ל הירוק לא היה נכון. אנשים בחו"ל לא מתנהגים כמו בבית. ואז עוד להחזיר אותם לארץ ללא בידוד, או לא לאכוף את הבידודים? זה לא נכון אפידמיולוגית, ולא חברתית ולא מוסרית. זה גורם לציבור לשאול איזה סקטור 'הצליח' להיפתח על חשבון אחרים, במקום איך שומרים על המגבלות כולם יחד. וכמובן, זה מאוד מערער את הסולידריות אם סקטור אחד נפתח בניגוד להוראות ואף אחד לא עושה עם זה כלום.

"כן תמכתי בפתיחת עסקים קטנים וקניונים. הביצוע היה כושל. בפיילוט הכול היה בסדר ובמציאות לא אכפו את מספר האנשים בקניון והוא היה גבוה באופן מוגזם, אף שקניון הוא מקום עם כניסות ויציאות ברורות וניתנות לפיקוח. אני בכלל לא מדברת על התזמון. למה לפתוח בבלק פריידי? אי אפשר שבועיים אחרי כן?"

סדצקי עצמה מודה שגם מדינות שהתנהלו טוב מאיתו מבחינה תרבותית-חברתית הגיעו לבסוף לסגרים. "השאלה 'סגר - כן או לא' היא כרגע שאלה כמותית ולא דיכוטומית. האם זה מצדיק את היקף התחלואה שאנחנו חווים כרגע? האם היינו צריכים לעבור כזה שיסוע חברתי וכזה חוסר אמון? בשביל מה היה הסגר החלקי ערב הסגר האמיתי ולשם מה הוטלו הגבלות שלא נאכפו? זה מגוחך! אם היו פותחים וסוגרים בצורה פחות קיצונית, אולי היו לנו פחות קורבנות ומחיר נמוך יותר בכל המישורים: בחינוך, בכלכלה, במספר האנשים שעברו בידוד, וכמובן בחולים ובנפטרים".

מכבסת התו הסגול

אם הגל הראשון היה כה מוצלח, מה השתבש עד כדי כך שלבסוף פרשת?
"יש סתירה מובנית בין מהירות החלטה לבין קונצנזוס בין הרבה אנשים. טענו שהתנהלנו בריכוזיות בגל הראשון ושלא העברנו סמכויות לגופים אחרים. אבל בזכות העובדה שהייתה שרשרת החלטה קצרה, ההחלטות התקבלו במהירות וענייניות. כמובן, הדרג המקצועי במשרד הבריאות רק הציע ומקבלי ההחלטות הכריעו.

"מרגע שהוקם קבינט הקורונה, התחילו דיונים מאוד ארוכים עם פחות החלטות ויותר לחצים. התוצאה הייתה פתיחה מהירה שזרעה את הזרעים לגל השני ולסגר השני ולמה שקורה עכשיו. יותר מדי זמן היינו צריכים להתמודד עם השאלה אם בכלל יכול להיות גל שני, הרי הגל הראשון היה כל כך קטן. ואז, דווקא במצב שבו הייתה לנו הבנה טובה יותר של המגפה והיו לנו כל המערכות להתמודד איתה, התחיל הכשל. השתמשו בהצלחת הגל הראשון כהוכחה שלא יקרה כלום".

היו ניסיונות ללחוץ עלייך ספציפית?
"הלחץ בעבודה כזאת מגיע מכיוונים רבים. המנטרה שלי הייתה 'אני אדם מקצועי'. בכל פעם שקיבלתי החלטה ניסיתי לנקות אותה מתחושות בטן, מצבי רוח ועייפות ולחצים, ולהתחבר לאני הכי מקצועי שלי, אחרת לא אדע מה לעשות ואתבלבל. אם יש משהו שהייתי עושה אחרת זה לעמוד יותר על דעתי ופחות להתגונן. היום הייתי מדברת בצורה יותר נחרצת.

"בשלב כלשהו הרגשתי פער גדול מדי בין התפקיד שלי לבין מה שאני צריכה לייצג, ולא יכולתי לחיות עם זה. לא עזבתי בגלל שחיקה, אלא כי ראיתי טעויות שלא רציתי להיות חתומה עליהן, ובהתפטרות בעצם התרעתי על כך".

מה היה הדבר שגרם לך לומר "לא אהיה חתומה על זה"?
"ההחלטות הסקטוריאליות. הרי בפסח החרדים הסכימו לכללים מיוחדים ולילות סדר מצומצמים וביום הזיכרון אנשים לא עלו לקברים, הייתה אחידות. הקדשנו שעות להגיע להסכמים עם כל הסקטורים מתוך שאיפה לאחידות ושוויון. ואז התחילו משיכות של כל מיני סקטורים, וככה נראתה הפתיחה. תחת כל מיני תווים סגולים מכובסים היה מותר פתאום לעשות הכול. היו סיבות פוליטיות, אני מעיזה לומר את זה, וגם שאננות של הצלחה. פירשו את ההצלחה כאילו אם לא היה כלום אז לא יהיה כלום.

"מערכות החינוך נפתחו שלוש פעמים בצורה לא תואמת. כבר בספטמבר היה צריך לבנות את מערכת החינוך בצורה נכונה יותר, עם קפסולות אמיתיות, משמרות, לימודים בחוץ. אז אם לא עשו את זה בספטמבר, לפחות שיעשו זאת עכשיו. Build Back Better זה עיקרון חשוב מאוד במצבי חירום. ביום שבו תיגמר הקורונה נבין שיש מחירים ששילמנו שאין עליהם פיצוי ואובדנים שלא ניתן להחזיר, אבל דווקא במערכת החינוך יש אפשרות לשיפור, כי הגישה הנכונה לקורונה תואמת גם עקרונות חינוכיים ארוכי טווח".

עכשיו לבנות את מערכת החינוך אחרת? יש תחושה שעוד רגע זה נגמר. מצד שני, התחושה הזאת הייתה גם ביולי ואולי בגלל זה אנחנו כאן.
"בדיוק ככה. וזה ממש לא נגמר עכשיו, למרות החיסונים. אנחנו כפר גלובלי ולרוב העולם אין חיסון וגם לא יהיה לו בזמן הקרוב. יש מוטציות שכנראה מידבקות יותר בילדים, יש קבוצות שלא מתחסנות. נכון שהחיסון משנה את המשחק ונותן תקווה לכולנו, אבל יידרשו עוד חודשים עד שנשיג את יעדי החיסון, וגם אז יהיו עוד אתגרים. אז עוד שנייה זה נגמר? אולי, אבל צריך להיערך למקרה שזה לא. הרי מי חשב שכמעט שנה אחרי הסגר הראשון שוב נהיה בסגר".

חיסונים לא מספיקים

מה את חושבת על סיפור השאריות? הן באמת היו שאריות?
"יש לי רק שבחים לקופות החולים האמונות על מבצעי החיסון. אני לא יודעת אם הציבור מעריך את העוצמה של האירוע הזה עם האתגרים הלוגיסטיים הכבדים מאוד שלו. אני חושבת שהיו שאריות אמיתיות והיו שאריות שאסור שיהיו, ואלה שהיו כנראה היה אפשר להתארגן יותר טוב ולבחור למי לתת אותן. כל אחד מכיר חולה אונקולוגי שלא קיבל את החיסון ומצד שני מישהו שקיבל למרות שלא היה בסיכון. אם 45% מהחיסונים הם שאריות, משהו כאן לא בסדר.

"זו הביקורת היחידה שיש לי לקופות החולים שבאמת הרימו מבצע מדהים. ההצלחה שלהן תומכת בגישה שלי שמי שעושה את הדברים בשגרה גם יודע לעשות אותם בחירום".

זאת בניגוד לחקירות האפידמיולוגיות שהועברו לצה"ל, אחת הנקודות העיקריות שהיית במחלוקת עליהן?
"בהחלט. זו הייתה טעות להעביר את זה לצבא. אחיות בריאות הציבור יודעות לעשות חקירות אפידמיולוגיות. זו לא חקירה צבאית, אלא חקירה עם חמלה ובגישה של בריאות. כשהיו 700 חולים ביום, המערך האפידמיולוגי עבד מצוין, ומה שחירב את המאמץ זה פרק הזמן שנדרש עד קבלת תוצאות הבדיקה".

בשלב כלשהו פשוט לא היו מספיק אחיות.
"כשהתחלואה מפושטת תמיד מגיעים לאי ספיקה. אני לא אוהבת את המונח הזה, אבל צריך להבין שאחרי 1,000-2,000 חולים ליום, המערכות כולן הן לא מה שהיו, והרעיון שבכלל אפשר לקטוע שרשראות הדבקה במצב כזה הוא אפידמיולוגית לא נכון".

אחת הטענות כלפי משרד הבריאות קצת לפני פרישתך הייתה שלא הקציתם בדיקות לחולים ללא תסמיניים, וכך התפספסה העלייה בתחלואה אחרי הגל הראשון.
"אני מאוד בעד בדיקות, וחושבת שהמעבדות הן חוד החנית בכל טיפול במחלה זיהומית. התעדוף נבע בעיקר ממחסור. לא רצינו להשתמש בבדיקות כדי לאפשר פתיחה של מקומות שנראו לנו לא בטוחים. צריך להבין איך לבדוק, זו תורה שלמה".

עד היום יש תחושה שאנחנו לא מבינים איפה ואיך אנשים נדבקים בקורונה. חדר כושר מסוכן? סופר מסוכן? בית ספר? הפגנות?
"זה לא התפקיד של חקירות אפידמיולוגיות. התפקיד שלנו הוא להגיד מי צריך להיות בבידוד. כדי לדעת איפה אנשים נדבקים צריך לעשות מחקר אפידמיולוגי שזו השאלה הספציפית שלו, וכל התשאול בו שונה. ונעשו מחקרים כאלה. הם מצאו כצפוי שהיכן שיש התקהלות ואין שמירת מרחק, יש הדבקה. ובחדרים סגורים - יותר".

בתחילת המגפה המלצתם נגד מסכות. זה אחד הדברים שערערו את האמון במסכות, וגם בכם.
"בתחילת המגפה לא הייתה לנו ברירה אלא לבסס רבות מההמלצות על מה שהכרנו ממגפת הסארס. זו מחלה שמידבקת רק כשיש תסמינים, אז ההוראה הייתה לא לצאת מהבית עם תסמינים, ולהשאיר את המסכות לעובדי מערכת הבריאות. הייתה תחושה שעם מסכות אנשים ירגישו מוגנים מדי. בתחילת המגפה לא הבינו אם ההעברה היא טיפתית, אווירית או דרך משטחים. גם הצוותים התמגנו אז בדרך אחרת ממה שהם מתמגנים היום. זה סיפור מתפתח".

ומה קורה עכשיו?
"צריך להחזיר את האמון והדוגמה האישית, ולהשתמש נכון בכלים שיש לנו. בסופו של דבר החיסונים הם אולי הייטק אבל מניעת הידבקות זה לואו-טק. אין לזה תחליף. מניעת מגעים, מסכות - זה מנצח. וזה גם הכי קשה".

פרופ' סיגל סדצקי

בת 60, פרופ’ מן המניין בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב • שימשה כראש מרכז הידע תנודע שעוסק בהשפעת קרינה בלתי מייננת על הבריאות • בפברואר 2018 נשלחה מטעם משרד הבריאות לארגון הבריאות העולמי • מפברואר 2019 עד יולי 2020 כיהנה כראשת שירותי בריאות הציבור והייתה בין מובילי ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל

עוד כתבות

דובאי / צילום: Shutterstock

ישראלים ישתתפו לראשונה בכנס Arab Health בדובאי

הכנס, שנחשב לאחד הכנסים הרפואיים הגדולים בעולם, ייערך בדובאי ב-24-21 ביוני, וכרגע הכוונה היא לערוך אירוע פיזי, בהשתתפות של עשרות חברות ישראליות ● ניתן יהיה להשתתף בכנס גם באופן וירטואלי, והאירוע הווירטואלי צפוי להימשך חודש שלם

תל מונד / צילום: אלון רון

אזורים מכרה למינהלת המגורים של צה"ל קרקע בתל מונד ב-100 מיליון שקל

מדובר בקרקע לבניית 66 קוטג'ים בשכונת YAROK בשטח של 13 דונם ● מינהלת המגורים: "השכונה תשתלב עם המרקם האזרחי שבסביבתה"

גוגל / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

גוגל תפסיק לחלוטין למכור פרסומות על בסיס ניטור גלישה בדפדפן

גוגל, חברת הפרסום הדיגיטלי הגדולה בעולם, הודיעה כי לא תפתח עוד טכנולוגיות לניטור גולשים כשהם עוברים מאתר לאתר ברשת ● ההצהרה תקפה רק לניטור גלישה באתרי אינטרנט ולא באפליקציות למובייל

מכתב / אילוסטרציה: Shutterstock, Julia Martyniuk

מכתב שהיה מקופל במשך 300 שנה נקרא במלואו – ועדיין נשאר מקופל

פתיחת קיפולים ווירטואלית היא טכניקה חדשה ששימשה לקריאת מכתב מסוף המאה ה־17 ועשויה להיות בעלת יישומים בהנדסה וברפואה

אורי אלון / צילום: קובי שרביט

קומפאס של אורי אלון הפתיעה את עצמה: עסקי התיווך המקוון פורחים בתקופת הקורונה

תשקיף ההנפקה של החברה האמריקאית חושף הכנסות של 3.72 מיליארד דולר ב-2020, מהן רק 18% נותרו בחברה, והפסד של 270 מיליון דולר

סניף של רשת שופרסל דיל / צילום: סיון פרג'

מנכ"ל שופרסל על הארנק הדיגיטלי: "אני רואה שכל השוק בלחץ, ואני אוהב את זה"

לקורונה הייתה השפעה חזקה על תוצאות רשת הקמעונאות הגדולה בישראל ● הרווח הנקי של שופרסל זינק ב-2020 ב-44% לסך של 387 מיליון שקל ● רשת הפארם Be הגיעה לראשונה לאיזון תפעולי ברבעון הרביעי

ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב / צילום: Reuters, Tom Brenner

האם ההבטחה של ביידן להעלאת שכר המינימום ל-15 דולר הגיעה לסוף דרכה

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, בתמיכת רוב מפלגתו, רוצה להכפיל את שכר המינימום הפדרלי, מ-7.25 דולר לשעה ל-15 דולר ● השכר הזה לא הועלה מאז 2009 ● אלא שהרפובליקאים מתנגדים, והוא מתקשה לגייס את הרוב הדרוש למהלך

נפתלי בנט / צילום: אמיר מאירי

האם מאז שהסינגפורים הפחיתו מסים הם התעשרו פי 2 מאיתנו?

כמה פנטסטית הייתה הצמיחה בסינגפור מאז רפורמת המס? בדקנו את המספרים של נפתלי בנט ● המשרוקית של גלובס

פייסבוק / צילום: Shutterstock, Jirapong Manustrong

נמאס לעבוד מהבית? פייסבוק ישראל חוזרת למשרדים

לגלובס נודע כי עובדי פייסבוק ישראל יחזרו בהדרגה לעבודה במשרדי החברה בשרונה בעוד פחות משבועיים ● בעולם ימשיכו לעבוד מרחוק ● פייסבוק: "הגעת העובדים למשרד תהיה אופציונלית, ובמקביל נאפשר להמשיך לעבוד מהבית"

המשתתפים ב־50:50. המחזור השני החל בינואר / צילום: מכללת עזריאלי להנדסה

אם לא אקזיט, לפחות דו-קיום: תוכנית האצת הסטארט-אפים שמחברת יזמים יהודים ופלסטינים

קוסאי משכם מפתח אפליקציה שתחבר פועלים פלסטינים עם מעבידים ישראלים, גל מתל אביב וקארים ממזרח ירושלים עובדים על משחק לימודי מבוסס מציאות מעושרת ● "גם הפלסטינים רוצים להיות אומת סטארט-אפ", אומר פרופ' אמיר גרינשטיין מיוזמי 50:50, האצת סטארט-אפים יהודית-ערבית

חיסון של פייזר / צילום: Reuters

חשד: מכרו באיביי בקבוקים ריקים של חיסון לקורונה

שני חשודים עוכבו לחקירה בחשד למעורבות לכאורה בביצוע עבירות של טיפול רשלני בתרופות ובחומר רעיל ● לפי החשד, אחד המעורבים היה בעל גישה לבקבוקוני חיסון ריקים במסגרת עבודתו, והחליט להציע אותם למכירה באינטרנט

הריסת בניין בפתח תקווה במסגרת פרויקט תמ"א2\38 / צילום: גיא ליברמן

הדיון הסוער, והרמז של אריה דרעי: האם התוכנית לחיזוק מבנים תחזור

בפיקוד העורף חוששים שבניינים לא יחוזקו, וברשות להתחדשות טוענים כי עיריות יכשילו בנייה • דיון סוער שהתקיים השבוע במועצה הארצית לתכנון ולבנייה עשוי לסלול את חזרתה של תמ"א 38

מה עדיף: שכר גבוה או תפקיד טוב? / צילום: Shutterstock, Akira Kaelyn

התעלמו מהשכר בקבלת החלטות קריירה

מהו עדיף: לוותר על שכר גבוה בעשרות אחוזים או לוותר על תפקיד עם אופק קידם? ● ומהו הפרמטר החשוב ביותר להעדפת תפקיד?

שלט של רחוב וול סטריט מחוץ לבורסת ניו יורק / צילום: Reuters, Mike Segar

נעילה שלילית בוול סטריט; פייבר צנחה ב-13.3%, טסלה ב-4.8%

מדד הנאסד"ק רשם ירידה של כ-2.7% והדאו ג'ונס, שבמשך מרבית היום שהה בטריטוריה חיובית, נסוג בכ-0.4% בסיום ● התשואה על האג"ח האמריקאיות ל-10 שנים עלתה ל-1.47% ● ירידות חדות רשמו וויקס, סולאראדג', גילת, אנלייבקס, לייבפרסון ולמונייד

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

תשואות עולות וכלכלה מתחזקת: החלום של המשקיעים בחובות

מנהליהן של BDCs - חברות פיננסיות המשקיעות בחוב של עסקים קטנים ובינוניים - חולמים על עליית תשואות באג"ח ממשלתיות, על שיפור בתנאי אשראי של חברות ועל התחזקות הכלכלה - בדיוק שלושת התנאים שמגדירים היום את סביבת ההשקעה בארה"ב ● BIZD היא קרן סל העוקבת אחר מדד חברות ה-BDC הגדולות בארה"ב

מייסדי Next Insurance אלון חורי, גיא גולדשטיין ונסים טפירו / צילום: קרדיט: נקסט אינשורנס

נקסט אינשורנס רוכשת חברה שתכפיל את מחזור המכירות שלה

נקסט רוכשת את AP Intego האמריקאית, שבעלת פלטפורמה מקוונת לרכישת ביטוח בתהליך דיגיטלי מלא ● מחזור המכירות צפוי לזנק מ-200 מיליון דולר בשנה ל-400 מיליון דולר

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

מתקפות סייבר / צילום: Shutterstock

מערך הסייבר מתריע: תוקפים מדינתיים מנצלים פרצת אבטחה במיקרוסופט

המערך קורא לארגונים בישראל להתקין בהקדם את עדכון האבטחה אותו פרסמה אתמול מיקרוסופט באופן חריג מחוץ למחזור העדכונים הקבוע

קו הרקיע של העיר סינגפור / צילום: Associated Press

בנט רוצה שנאמץ את "המודל הסינגפורי". מה הוא שכח לספר?

המצע של יו"ר ימינה העלה לתודעה הישראלית את הכלכלה הסינגפורית ● עם זאת, הבטחות לחוד ומציאות לחוד: המסים אמנם נמוכים, אבל הכלכלה לא כל כך חופשית והדמוקרטיה משלמת מחיר כבד ● האם תוכנית בנט באמת קשורה למדינה המשגשגת או שמדובר רק בעוד תוכנית גנרית להורדת מסים

הדיילי טלגרף הבריטי ממליץ על "ישראל המחוסנת" כיעד לקיץ הקרוב / צילום: לפ"מ

הטלגרף הבריטי ממליץ על ישראל המחוסנת כיעד לנופש בקיץ הקרוב

מדינות נוספות שמוזכרות בכתבה הן יוון, איסלנד, איי סיישל והאיים הקריביים ● וגם: בתפקיד החדש של אבי ניסנקורן ● אירועים ומינויים