גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על פוליטיקה, סגרים וחיסונים: פרופ' סיגל סדצקי לא בטוחה שהמגפה נגמרה

הביקורת בגל הראשון? "לא הייתה מוצדקת" • קבינט הקורונה? "סירבל את קבלת ההחלטות" • פרופ' סיגל סדצקי, שהתפטרה מתפקידה כראשת שירותי בריאות הציבור עוד לפני הגל השני, משוכנעת שהיה ניתן למנוע את הסגר הנוכחי ומזהירה משאננות בעקבות החיסונים

פרופ' סיגל סדצקי / צילום: איל יצהר
פרופ' סיגל סדצקי / צילום: איל יצהר

כמו לכולנו, גם לפרופ' סיגל סדצקי, מאנשי המקצוע הבכירים הכי מזוהים עם הסגר הראשון, נמאס כבר מהמגבלות. "הסגר מרגיע מצד אחד, אבל אני כן מרגישה מחנק", אומרת מי שכיהנה כראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, עד שהתפטרה ביולי 2020 ברעש, עוד לפני פרוץ הגל השני המשמעותי בישראל.

במכתב ארוך ומפורט הסבירה אז את הסיבות לפרישתה: פתיחה מהירה מדי אחרי הסגר הראשון והנחיות לא נכונות למגזרים שנפתחו; קבלת החלטות מסורבלת ולא מקצועית על ידי קובעי המדיניות בכנסת ובממשלה; שלילת סמכויות מגורמי המקצוע. עם התפטרותה, היא חזרה למחקר בתחום האפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות - מחקר שהפסיקה כשנשלחה מטעם משרד הבריאות לשמש כמדענית בכירה בתחום של ניהול מצבי חירום בארגון הבריאות העולמי. אחר כך מונתה לתפקידה האחרון במשרד הבריאות. "אני כבר מכינה את הצעד הבא", היא אומרת, אך עדיין לא מגלה מהו.

כעת, ממרום הסגר השלישי, סדצקי משוכנעת שניתן היה להימנע מכך אם היו נוקטים את הצעדים הנדרשים, אבל במצב שנוצר לא הייתה ברירה. "אני כועסת, כי את הסגר הנוכחי היה ניתן למנוע", היא אומרת היום. לדבריה, קבלת ההחלטות עדיין איטית ומתגוננת מדי במקום פרואקטיבית, וההחלטות הן יותר מדי סקטוריאלית. "התקבלו החלטות שלא הסתדרו זו עם זו מבחינה אפידמיולוגית ומבחינת אמון הציבור".

הצוות שהיית חלק ממנו במשרד הבריאות זכה גם הוא לביקורת. בדיעבד, את חושבת שעשיתם טעויות?
"אני חושבת שהביקורת נגדנו הייתה לא מוצדקת. ההחלטות היו סך הכול נכונות, וברור שישראל צריכה לקבל נקודות על ניהול הגל הראשון בתקופה שבה לא ידענו כלום. אני זוכרת את המפגש הראשון עם המל"ל - אנשים בכלל לא הבינו שצריך לנהל מגפה. ארגון הבריאות העולמי הכריז על פנדמיה ב-11 במרץ, ועד אז בישראל כבר הספקנו לעשות המון דברים - סגירת גבולות, תקנות, מערך חקירות אפידמיולוגיות. קראנו את המפה נכון, המצאנו את הגלגל והרווחנו זמן קריטי. כל גבול שסגרנו וכל שרשרת הדבקה בתחילת התהליך שקטענו באמצעות בידוד של חוזרים מחו"ל קנתה לנו זמן משמעותי להתארגנות. אם הייתה טעות היא הייתה שסגרנו את הגבול מול איטליה כמה ימים מאוחר מדי, ומול ארה"ב גם פספסנו בכמה ימים. היה לנו יתרון שיכולנו לפעול מהר.

"אם הייתה טעות, אולי היא הייתה שבחלק מהמקומות לא ביקשנו ממש עוד מעט זמן, עוד ימים ספורים, כדי להעמיד את מערכות המידע, כי קשה מאוד לשנות אותן משמעותית אחרי שכבר מתחילים לאסוף את הנתונים. כך למשל כשהעברנו את בדיקות הקורונה לקופות החולים - ההחלטה עצמה הייתה מצוינת ואולי אותה היינו צריכים לקבל דווקא מהר יותר, אבל הביצוע היה אולי מעט מהיר. בגלל זה לקח לנו הרבה זמן לדעת מהם התסמינים שבגללם אנשים מגיעים לבדיקות, למשל".

טעות ה"חו"ל הירוק"

לדברי סדצקי, היו צעדים שאפשר היה לנקוט כדי למנוע את הסגר הנוכחי, שהשבוע הוחלט להאריך אותו בשבועיים. "למשל סגירת אירועים בארץ מול האפשרות לטוס לדובאי ולערוך בדיוק אותו אירוע שם. כל הסיפור של חו"ל הירוק לא היה נכון. אנשים בחו"ל לא מתנהגים כמו בבית. ואז עוד להחזיר אותם לארץ ללא בידוד, או לא לאכוף את הבידודים? זה לא נכון אפידמיולוגית, ולא חברתית ולא מוסרית. זה גורם לציבור לשאול איזה סקטור 'הצליח' להיפתח על חשבון אחרים, במקום איך שומרים על המגבלות כולם יחד. וכמובן, זה מאוד מערער את הסולידריות אם סקטור אחד נפתח בניגוד להוראות ואף אחד לא עושה עם זה כלום.

"כן תמכתי בפתיחת עסקים קטנים וקניונים. הביצוע היה כושל. בפיילוט הכול היה בסדר ובמציאות לא אכפו את מספר האנשים בקניון והוא היה גבוה באופן מוגזם, אף שקניון הוא מקום עם כניסות ויציאות ברורות וניתנות לפיקוח. אני בכלל לא מדברת על התזמון. למה לפתוח בבלק פריידי? אי אפשר שבועיים אחרי כן?"

סדצקי עצמה מודה שגם מדינות שהתנהלו טוב מאיתו מבחינה תרבותית-חברתית הגיעו לבסוף לסגרים. "השאלה 'סגר - כן או לא' היא כרגע שאלה כמותית ולא דיכוטומית. האם זה מצדיק את היקף התחלואה שאנחנו חווים כרגע? האם היינו צריכים לעבור כזה שיסוע חברתי וכזה חוסר אמון? בשביל מה היה הסגר החלקי ערב הסגר האמיתי ולשם מה הוטלו הגבלות שלא נאכפו? זה מגוחך! אם היו פותחים וסוגרים בצורה פחות קיצונית, אולי היו לנו פחות קורבנות ומחיר נמוך יותר בכל המישורים: בחינוך, בכלכלה, במספר האנשים שעברו בידוד, וכמובן בחולים ובנפטרים".

מכבסת התו הסגול

אם הגל הראשון היה כה מוצלח, מה השתבש עד כדי כך שלבסוף פרשת?
"יש סתירה מובנית בין מהירות החלטה לבין קונצנזוס בין הרבה אנשים. טענו שהתנהלנו בריכוזיות בגל הראשון ושלא העברנו סמכויות לגופים אחרים. אבל בזכות העובדה שהייתה שרשרת החלטה קצרה, ההחלטות התקבלו במהירות וענייניות. כמובן, הדרג המקצועי במשרד הבריאות רק הציע ומקבלי ההחלטות הכריעו.

"מרגע שהוקם קבינט הקורונה, התחילו דיונים מאוד ארוכים עם פחות החלטות ויותר לחצים. התוצאה הייתה פתיחה מהירה שזרעה את הזרעים לגל השני ולסגר השני ולמה שקורה עכשיו. יותר מדי זמן היינו צריכים להתמודד עם השאלה אם בכלל יכול להיות גל שני, הרי הגל הראשון היה כל כך קטן. ואז, דווקא במצב שבו הייתה לנו הבנה טובה יותר של המגפה והיו לנו כל המערכות להתמודד איתה, התחיל הכשל. השתמשו בהצלחת הגל הראשון כהוכחה שלא יקרה כלום".

היו ניסיונות ללחוץ עלייך ספציפית?
"הלחץ בעבודה כזאת מגיע מכיוונים רבים. המנטרה שלי הייתה 'אני אדם מקצועי'. בכל פעם שקיבלתי החלטה ניסיתי לנקות אותה מתחושות בטן, מצבי רוח ועייפות ולחצים, ולהתחבר לאני הכי מקצועי שלי, אחרת לא אדע מה לעשות ואתבלבל. אם יש משהו שהייתי עושה אחרת זה לעמוד יותר על דעתי ופחות להתגונן. היום הייתי מדברת בצורה יותר נחרצת.

"בשלב כלשהו הרגשתי פער גדול מדי בין התפקיד שלי לבין מה שאני צריכה לייצג, ולא יכולתי לחיות עם זה. לא עזבתי בגלל שחיקה, אלא כי ראיתי טעויות שלא רציתי להיות חתומה עליהן, ובהתפטרות בעצם התרעתי על כך".

מה היה הדבר שגרם לך לומר "לא אהיה חתומה על זה"?
"ההחלטות הסקטוריאליות. הרי בפסח החרדים הסכימו לכללים מיוחדים ולילות סדר מצומצמים וביום הזיכרון אנשים לא עלו לקברים, הייתה אחידות. הקדשנו שעות להגיע להסכמים עם כל הסקטורים מתוך שאיפה לאחידות ושוויון. ואז התחילו משיכות של כל מיני סקטורים, וככה נראתה הפתיחה. תחת כל מיני תווים סגולים מכובסים היה מותר פתאום לעשות הכול. היו סיבות פוליטיות, אני מעיזה לומר את זה, וגם שאננות של הצלחה. פירשו את ההצלחה כאילו אם לא היה כלום אז לא יהיה כלום.

"מערכות החינוך נפתחו שלוש פעמים בצורה לא תואמת. כבר בספטמבר היה צריך לבנות את מערכת החינוך בצורה נכונה יותר, עם קפסולות אמיתיות, משמרות, לימודים בחוץ. אז אם לא עשו את זה בספטמבר, לפחות שיעשו זאת עכשיו. Build Back Better זה עיקרון חשוב מאוד במצבי חירום. ביום שבו תיגמר הקורונה נבין שיש מחירים ששילמנו שאין עליהם פיצוי ואובדנים שלא ניתן להחזיר, אבל דווקא במערכת החינוך יש אפשרות לשיפור, כי הגישה הנכונה לקורונה תואמת גם עקרונות חינוכיים ארוכי טווח".

עכשיו לבנות את מערכת החינוך אחרת? יש תחושה שעוד רגע זה נגמר. מצד שני, התחושה הזאת הייתה גם ביולי ואולי בגלל זה אנחנו כאן.
"בדיוק ככה. וזה ממש לא נגמר עכשיו, למרות החיסונים. אנחנו כפר גלובלי ולרוב העולם אין חיסון וגם לא יהיה לו בזמן הקרוב. יש מוטציות שכנראה מידבקות יותר בילדים, יש קבוצות שלא מתחסנות. נכון שהחיסון משנה את המשחק ונותן תקווה לכולנו, אבל יידרשו עוד חודשים עד שנשיג את יעדי החיסון, וגם אז יהיו עוד אתגרים. אז עוד שנייה זה נגמר? אולי, אבל צריך להיערך למקרה שזה לא. הרי מי חשב שכמעט שנה אחרי הסגר הראשון שוב נהיה בסגר".

חיסונים לא מספיקים

מה את חושבת על סיפור השאריות? הן באמת היו שאריות?
"יש לי רק שבחים לקופות החולים האמונות על מבצעי החיסון. אני לא יודעת אם הציבור מעריך את העוצמה של האירוע הזה עם האתגרים הלוגיסטיים הכבדים מאוד שלו. אני חושבת שהיו שאריות אמיתיות והיו שאריות שאסור שיהיו, ואלה שהיו כנראה היה אפשר להתארגן יותר טוב ולבחור למי לתת אותן. כל אחד מכיר חולה אונקולוגי שלא קיבל את החיסון ומצד שני מישהו שקיבל למרות שלא היה בסיכון. אם 45% מהחיסונים הם שאריות, משהו כאן לא בסדר.

"זו הביקורת היחידה שיש לי לקופות החולים שבאמת הרימו מבצע מדהים. ההצלחה שלהן תומכת בגישה שלי שמי שעושה את הדברים בשגרה גם יודע לעשות אותם בחירום".

זאת בניגוד לחקירות האפידמיולוגיות שהועברו לצה"ל, אחת הנקודות העיקריות שהיית במחלוקת עליהן?
"בהחלט. זו הייתה טעות להעביר את זה לצבא. אחיות בריאות הציבור יודעות לעשות חקירות אפידמיולוגיות. זו לא חקירה צבאית, אלא חקירה עם חמלה ובגישה של בריאות. כשהיו 700 חולים ביום, המערך האפידמיולוגי עבד מצוין, ומה שחירב את המאמץ זה פרק הזמן שנדרש עד קבלת תוצאות הבדיקה".

בשלב כלשהו פשוט לא היו מספיק אחיות.
"כשהתחלואה מפושטת תמיד מגיעים לאי ספיקה. אני לא אוהבת את המונח הזה, אבל צריך להבין שאחרי 1,000-2,000 חולים ליום, המערכות כולן הן לא מה שהיו, והרעיון שבכלל אפשר לקטוע שרשראות הדבקה במצב כזה הוא אפידמיולוגית לא נכון".

אחת הטענות כלפי משרד הבריאות קצת לפני פרישתך הייתה שלא הקציתם בדיקות לחולים ללא תסמיניים, וכך התפספסה העלייה בתחלואה אחרי הגל הראשון.
"אני מאוד בעד בדיקות, וחושבת שהמעבדות הן חוד החנית בכל טיפול במחלה זיהומית. התעדוף נבע בעיקר ממחסור. לא רצינו להשתמש בבדיקות כדי לאפשר פתיחה של מקומות שנראו לנו לא בטוחים. צריך להבין איך לבדוק, זו תורה שלמה".

עד היום יש תחושה שאנחנו לא מבינים איפה ואיך אנשים נדבקים בקורונה. חדר כושר מסוכן? סופר מסוכן? בית ספר? הפגנות?
"זה לא התפקיד של חקירות אפידמיולוגיות. התפקיד שלנו הוא להגיד מי צריך להיות בבידוד. כדי לדעת איפה אנשים נדבקים צריך לעשות מחקר אפידמיולוגי שזו השאלה הספציפית שלו, וכל התשאול בו שונה. ונעשו מחקרים כאלה. הם מצאו כצפוי שהיכן שיש התקהלות ואין שמירת מרחק, יש הדבקה. ובחדרים סגורים - יותר".

בתחילת המגפה המלצתם נגד מסכות. זה אחד הדברים שערערו את האמון במסכות, וגם בכם.
"בתחילת המגפה לא הייתה לנו ברירה אלא לבסס רבות מההמלצות על מה שהכרנו ממגפת הסארס. זו מחלה שמידבקת רק כשיש תסמינים, אז ההוראה הייתה לא לצאת מהבית עם תסמינים, ולהשאיר את המסכות לעובדי מערכת הבריאות. הייתה תחושה שעם מסכות אנשים ירגישו מוגנים מדי. בתחילת המגפה לא הבינו אם ההעברה היא טיפתית, אווירית או דרך משטחים. גם הצוותים התמגנו אז בדרך אחרת ממה שהם מתמגנים היום. זה סיפור מתפתח".

ומה קורה עכשיו?
"צריך להחזיר את האמון והדוגמה האישית, ולהשתמש נכון בכלים שיש לנו. בסופו של דבר החיסונים הם אולי הייטק אבל מניעת הידבקות זה לואו-טק. אין לזה תחליף. מניעת מגעים, מסכות - זה מנצח. וזה גם הכי קשה".

פרופ' סיגל סדצקי

בת 60, פרופ’ מן המניין בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב • שימשה כראש מרכז הידע תנודע שעוסק בהשפעת קרינה בלתי מייננת על הבריאות • בפברואר 2018 נשלחה מטעם משרד הבריאות לארגון הבריאות העולמי • מפברואר 2019 עד יולי 2020 כיהנה כראשת שירותי בריאות הציבור והייתה בין מובילי ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז / צילום: Shutterstock

לא רשום בטאבו: למה חשוב לטפל במאות אלפי יחידות הדיור הלא רשומות במדינה

400 אלף יחידות דיור בכל רחבי הארץ אינן רשומות בטאבו מסיבות שונות • משרד המשפטים גיבש המלצות לרישום, אבל לדירות ישנות הפתרון בעייתי, וחלק מהדברים יצטרכו לחכות לחקיקה ראשית • מה תקוע ומה אפשר לעשות כבר עכשיו

נגיד הפד, ג'רום פאואל/ צילום: רויטרס / Jonathan Ernst

מאחורי הקאמבק הגדול של וול סטריט: פאוול הבהיר - "הכלכלה רחוקה מיעדי האינפלציה והתעסוקה"

אם בשוק עלה חשש כי העלאת הריבית וצמצום התמיכה של הפד תגיע מוקדם מהצפוי, דבריו של יו"ר הפד ג'רום פאוול אתמול הבהירו כי המוזיקה נמשכת, ואפילו בטון יוני יותר

רפי ליפא וגל עמית, יועצי ההנפקה של הרץ  / צילום: תמר מצפי

חותמים בפשרה: פועלים אי.בי.אי תשלם 7 מיליון שקל בגין השת"פ ההיסטורי עם ליפא ועמית

כך תסתיים תביעה מ-2017 של בעל מניות, שטען כי שיתוף הפעולה עם צמד יועצי ההנפקות "העמיד את החברה בסיכון" ● מי שצפויות לשאת בתשלום הן חברות הביטוח, וחלקה של פועלים אי.בי.אי יסתכם בכ-110 אלף דולר בלבד

שלמה רודב, יו"ר יינות ביתן / צילום: איל יצהר

הבנקים מוציאים כרטיס אדום לנחום ביתן: חוסמים את ניסיון ההדחה של רודב

לפי לשון המכתב שנשלח לנחום ביתן, טוענים בנק הפועלים ומזרחי טפחות כי נודע להם שזימן וכינס אסיפה כללית של בעלי המניות "בה נכחת לבדך, ובה קיבלת החלטות חד צדדיות" וזאת בלא כל מתן הודעה מוקדמת לבנקים, מה שלטענתם מהווה "הפרה יסודית" של הסכם המימון אשר נחתם מולם

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות / צילום: איל יצהר

משרד ההשקעות של אבו דאבי חתם על הסכם שת"פ עם רשות החדשנות

משרד ההשקעות של אבו דאבי (ADIO) חתם על הסכמי שיתופי פעולה עם "Invest in Israel" ועם רשות החדשנות בישראל ● Invest in Israel הינה סוכנות קידום ההשקעות של ישראל שהוקמה תחת משרד הכלכלה והתעשייה

חיסון לקורונה של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון / צילום: Reuters, Dado Ruvic

הנתונים המלאים מאששים: חיסון המנה האחת של ג'ונסון אנד ג'ונסון יעיל במניעת תחלואה

מהממצאים שפרסמה, החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון מנע 76.7% מהתחלואה הקשה, ואילו בהשוואת המקרים שהתרחשו 28 ימים אחרי החיסון, נמצא כי הוא מנע 85.4% מהמקרים ● הנתונים מציגים חיסון יעיל, בעיקר במניעת התחלואה הקשה ביותר, אולם הם לא משתווים לתוצאות של חיסונים קודמים

טל גרנות גולדשטיין, מנכ"לית הוט / צילום: רמי זרנגר

HOT מעלה את מחירי ערוצי הספורט וה-VOD; כמה יעלו עכשיו?

עדכון המחירים לחלק מלקוחות החברה ייכנס לתוקף ב-1 במרץ ● לטענת HOT, הסיבה להעלאת המחירים היא התייקרות זכויות השידור של אירועי הספורט והתייקרות התוכן

עו"ד אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

"משרת ציבור מקצועי ומסור": היועמ"ש מגבה את מסינג מול כ"ץ

במכתב ששיגר מנדלבליט לכ"ץ היום הוא מבהיר כי הוא דוחה את כל טענות כ"ץ על כך שעו"ד מסינג פועל באופן לא ראוי ● "מסינג גילה זמינות, אחריות ועשה לילות כימים כדי לסייע בידי הממשלה לקדם את מדיניותה" ● כ"ץ: "מסינג הטעה את היועץ המשפטי לממשלה במכתב תגובתו"

ניק קלג, סגן ראש ממשלת בריטניה לשעבר / צילום: Reuters, Stefan Rousseau

סגן נשיא בפייסבוק העולמית בטור מיוחד: "כלי התקשורת בוחרים לשתף אצלנו סיפורים, אנחנו לא גונבים מהם לרווחתנו"

הטענות שחזרו על עצמן בימים האחרונים הן שפייסבוק גונבת או משתמשת בעיתונות המקורית למען הרווח של החברה – טענות שהיו ועודן שגויות ● ניק קלג, סגן נשיא בפייסבוק העולמית, מגיב לראשונה בטור מיוחד לגלובס על פרשת פייסבוק והתכנים החדשותיים באוסטרליה

צעירים נשארים לגור עם הוריהם / צילום: Shutterstock

עוד לפני הקורונה: מחצית מבני ה-35-18 בישראל עדיין גרים עם ההורים

צעירים רוצים עצמאות? לא ככל שזה נוגע למגורים ● לפי סקר חדש של הלמ"ס לשנת 2018, כמחצית מגילאי 18-34 גרים אצל ההורים ● המצב נכון עוד טרם משבר הקורונה, שהחזיר צעירים רבים לבתי הוריהם ● לפי הסקר התופעה מאפיינת הן את הציבור היהודי והן את הערבי

שי דתיקה / צילום: איל יצהר

עוד לא השלימה הנפקה וכבר מתמזגת? חברת הקריפטו INX סיכמה על עסקה עם שלד בורסאי בקנדה

חברת הקריפטו הישראלית חתמה על מכתב כוונות לא מחייב עם חברת Valdy Investments הקנדית לעסקת מיזוג, שבאמצעותה יוכלו לגייס הון בבורסת TSX Venture בטורונטו ● INX נמצאת בעיצומה של הנפקה ראשונית בארה"ב של מטבעות דיגיטליים הנחשבים לניירות ערך

נחום ביתן / צילום: רמי זרנגר

נחום ביתן נגד שלמה רודב: "ניסיון לבצע השתלטות במחטף"

המלחמה בתוך יינות ביתן נמשכת ומהצעד הנוכחי משתמע כי נחום ביתן, בעל השליטה ביינות ביתן, בוחן אפשרות לנקוט נגד יו"ר החברה, שלמה רודב, הליכים משפטיים

ח"כ חיים כץ במליאת הכנסת בזמן הדיון על החוק / צילום: דוברות הכנסת

אושר: משרד הבריאות יוכל להעביר לרשויות המקומיות מידע על מי שלא התחסן נגד קורונה

הכנסת אישרה את החוק לפיו משרד הבריאות יורשה להעביר מידע על מי שלא התחסן לגופים שהוסמכו לכך ● זאת במטרה לאפשר לגופים אלה לעודד אנשים להתחסן, במסגרת פנייה אישית לאותו אדם

דג מת שנפלט לחוף בהרצליה במהלך אסון הזפת / צילום: עומר סלע

הפארסה שלא נגמרת: משרדי הבריאות והחקלאות נזכרו לעצור שיווק דגים למאכל בעקבות אירוע הזפת

גלובס פנה כבר ביום ראשון למשרדי הבריאות והחקלאות בניסיון לברר האם האסון האקולוגי משליך גם על מאכל דגים והאם ניתנו הוראות מיוחדות לדייגים ● כעת, נזכרו לעדכן את ההנחיות

בני גנץ / צילום: אורן בן חקון

חודש לבחירות: הדילמה של נתניהו, האתגר של לפיד, ולמה כולם מתמקדים בבני גנץ?

לקראת הבחירות, גלובס כינס פאנל של יועצות ויועצים אסטרטגיים שינתחו את התנהלות המועמדים בתקשורת • והפעם: למה ההתחזקות של בני גנץ מחזקת גם את נתניהו ואיך זה קשור ללפיד • המומחים מנתחים, מדור חדש  

פינק אפרת - שופטת / צילום: דוברות בתי המשפט

עקב צורך דחוף בבתי המשפט: גנץ מינה את שמואל מלמד ואפרת פינק לבית המשפט המחוזי

מדובר ב"מינוי בפועל" לתקופה של שנה לאור צורך דחוף בשופטים לבתי המשפט המחוזיים, זאת בעקבות פנייתה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

משרד התקשורת רוצה שהמפעילים יסכמו כללים כתנאי לביטול הפיצול באינטרנט

המשרד מתקן את המדיניות שפרסם באוקטובר האחרון ● קורא למפעילים ולספקיות האינטרנט לגבש הצעת מדף שתבטא הסכמות על אופן עבודת השוק הסיטונאי, ובהמשך לביטול הפיצול באינטרנט

רפאל פרנקו / צילום: איל יצהר

רפאל פרנקו: "אנו צפויים להרחבת שת"פ בינלאומי בהגנת הסייבר בין מדינות"

פרנקו, לשעבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לעמידות המשק, ניהל בשלושת מערכות הבחירות האחרונות את ההגנה הדיגיטלית ● פרנקו אמר בכנס הסייבר השני של גלובס כי ההגנה היא, בין היתר, נגד הפצת פייק ניוז באמצעות הודעות דיגיטליות או סלולריות: "רואים את זה כעת באופן מובהק אצל מתנגדי החיסונים שמשתמשים בדרך הזו"

מיצג מחאה לפתיחת ועדת חקירה בפרשת הצוללות / צילום: ניצן שפיר

הפרקליטות: עד סוף אפריל 2021 תתקבל החלטה בפרשת הצוללות

הנציב דוד רוזן קובע ביחס לתלונה נגד הפרקליטות בפרשת הצוללות וכלי השיט: "הימשכות ההליכים בתיק לא נעוצה בשיקולים בלתי סבירים" ● השימוע האחרון בפרשה ייערך החודש למיקי גנור ולאחר מכן תתקבל החלטה לכלל הנאשמים

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

יו"ר ועדת הבחירות מצפה כי היועמ"ש לא יאפשר למנוע מאזרחים להצביע

יו"ר ועדת הבחירות, השופט עוזי פוגלמן, פנה ליועמ"ש, אביחי מנדלבליט, בנוגע לסגירת השמיים והחשש כי ישראלים לא יוכלו לממש את זכותם להצביע: "בטוחני שמקבלי ההחלטות יתנו דעתם למשקלה של זכות יסוד זו"