השופט עוזי פוגלמן, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית / צילום: רפי קוץ
סרטוני דיפ-פייק "עלולים לערער בקרב הציבור את האמונה בכך שיש אמת בבחירות בכלל", כתב השבוע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן. "אם כל דבר אפשר לזייף, מדוע להאמין בדבר כלשהו?". פוגלמן אמנם סירב לאסור על יוצרי הסרטון ועל פייסבוק להפיץ את הקטע, שכולו נוצר במחשב, שבו יו"ר יש עתיד יאיר לפיד מבטיח בנאום למנות שני שרים ערבים. פוגלמן חשב משום-מה שההבהרות שנוספו לסרטון ימנעו את הטעיית הציבור. אבל הוא הדגיש שאין בהחלטה אישור גורף להשתמש בטכנולוגיה כזו בתעמולה.
האם הגענו לקו פרשת המים באפשרות להנדס שקרים על יריבים פוליטיים? שורה של סרטונים מבושלים שהופצו השבוע בארצות-הברית נגד הנשיא החדש ג'ו ביידן ונגד דמוקרטים אחרים מזכירים שאפשר לשקר גם בלי טכנולוגיה עילית. זיופי דיפ-פייק כמו נאום "לפיד", שאליו נוסף ביום ד' שחזור של רון חולדאי, לא נמצאים עדיין בהישג ידו של כל משתמש. אבל כדי ליצור מצגי שווא משכנעים, צ'יפ-פייק יעשה לפעמים אותה עבודה בקלות, במהירות ובזול.
חיתוך תמונה פשוט
ביום א', שלושה ימים לפני השבעתו של ביידן, הופצה ברשתות החברתיות עוד הוכחה מצולמת שהנשיא הנבחר בן ה-78 הוא כביכול קשיש סנילי. בסרטון שצולם באירוע פומבי ביידן מסיים לנאום, נפרד מהקהל, ובדרכו לרדת מהבמה קופא פתאום למשך כמה רגעים, מביט סביבו ונראה מבולבל ואבוד. הקטע המביך כבר זכה לשלושה מיליון צפיות בטוויטר, אחרי שדונלד טראמפ הבן שיתף אותו וכתב: "אוי ויי. אם הוא היה רפובליקאי, כולם כבר היו מדברים על התיקון ה-25, ובצדק". טראמפ ג'וניור התכוון לתיקון לחוקה שדן בהחלפת נשיא בלתי-כשיר בידי סגנו, אותו סעיף שבית הנבחרים קרא למייקל פנס להפעיל בהליך ההדחה של הנשיא טראמפ עצמו.
הראיה המרשיעה הזאת, שמיליוני אנשים ונשים הסכימו לבלוע, הייתה צ'יפ-פייק קלאסי. כפי שהראו בודקי עובדות כמו פוליטיפאקט ו-AP, היא לא נוצרה באמצעות בינה מלאכותית ואלגוריתמים לזיהוי פנים, אלא בעריכה מניפולטיבית של הקלטה ארוכה יותר מאירוע שהתקיים יום קודם. ביידן וסגניתו קמלה האריס הציגו שם ארבעה מינויים חדשים ב"צוות המדע" של הבית הלבן. כשצופים בגרסה המלאה של הסרטון, שמצולמת מזווית רחבה, מתברר שביידן לא באמת לבד: האריס וארבעת המדענים עדיין יושבים על הבמה. ביידן לא משתהה מתוך בלבול אלא מתוך נימוס. הוא מחכה שהאחרים ירדו מהבמה לפניו.
עורכי הסרטון נקטו עוד תחבולה קטנה. באמצעות השתקת הצליל בחלק השני של הסרטון הם הגבירו את תחושת הניתוק של ביידן. בסרטון המלא נשמעים חילופי דברים בין המשתתפים, וביידן לא בוהה בחלל הריק אלא מתבונן בהם. טוויטר הצמידה לסרטון תווית "תוכן מעובד" (Manipulated).
טכנולוגיה מ-1927
המונח "צ'יפ-פייק" נטבע בתגובה לבהלת הדיפ-פייק. הוא מציין סרטונים מזויפים או מטעים שנעשו בתוכנות פשוטות וזמינות, בתחבולות כמו חיתוכי תמונה, תקריבים, שינויי מהירות, הוספת כתוביות וערבול צליל. צ'יפ-פייק דומה מאוד לזה של ביידן עשה רעש בארצות-הברית במאי שעבר. הוא הציג קטע מראיון עם ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים ובכירה במפלגה הדמוקרטית. פלוסי נראית בו פזורת דעת, דיבורה איטי ומסורבל. אפשר לחשוב שהיא שיכורה. הסרטון שותף מיליוני פעמים, בין היתר בידי רודי ג'וליאני עורך דינו ומקורבו של טראמפ. אבל הוא היה זיוף.
הקטע עורר בשעתו דיון נרחב על הסכנות הטמונות בטכנולוגיית הדיפ-פייק, אבל בפועל לא הייתה בו שום טכנולוגיה מתוחכמת. העורכים פשוט האטו את ההקלטה המקורית ל-75% ממהירות הצילום. מניפולציה בסיסית כזאת הייתה אפשרית כבר ב-1927, עם כניסת הפסקול לקולנוע.
ביום שבו פורסם השבוע סרטון ביידן המבולבל נחשפה עוד הקלטה מרשיעה של דמוקרט בכיר: סרטון שמוכיח שהנשיא הקודם ברק אובמה, שנוא-נפשם של הטראמפיסטים, אכן יושב בכלא. בקטע שהוצג בפודקאסט השמרני הפופולרי "America Divided" נראה אובמה פוסע הלוך ושוב בתא קטן ואפור לפני חלון עם סורגי ברזל. עיניכם הרואות, בעלי תיאוריות הקונספירציה צדקו: טראמפ פתח במבצע המעצרים ההמוני נגד מנהיגי הדמוקרטים. יותר מ-40 אלף איש צפו בסרטון ופייסבוק נאלצה להצמיד לו אזהרה.
כמו שהראו אנשי פוליטיפקט, המניפולציה הפעם הייתה רדודה במיוחד. את הגרסה הארוכה של הסרטון תוכלו למצוא באתר "גרדיאן", והיא מתעדת ביקור נשיאותי שערך אובמה בשנת 2013 ברובן איילנד, אי בדרום אפריקה ששימש בתקופת האפרטהייד לכליאת אסירים פוליטיים. התא שאובמה מסייר בו שימש במשך שנים את נלסון מנדלה. בהמשך הסרטון אובמה יוצא לחצר עם רעייתו מישל וחותם בספר האורחים.
זיכרונות מ-2020
הבהלה מטכנולוגיית דיפ-פייק התעוררה בארצות-הברית לפני כשלוש שנים, בעקבות זיוף מתוחכם בהרבה של אובמה. באפריל 2018 פורסם באתר באזפיד סרטון שנעשה בשיתוף הבמאי ג'ורדן פיל, ובו הנשיא לשעבר מחרף ומגדף את טראמפ. אובמה לא אמר את הדברים מעולם; הדמות הייתה סינתזה שנעשתה באמצעות בינה מלאכותית בטכנולוגיה שהייתה אז טרייה לגמרי. הפנים המזויפות והחיקוי המצוין של פיל נראו אמיתיים לחלוטין. התרגיל נועד להזהיר את הציבור מהסכנות הטמונות בחידוש הטכני. "אנו נכנסים לעידן שבו אויבינו יכולים לגרום לכל אדם לומר למראית עין מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים", הזהיר אובמה המזויף בתחילת הסרטון.
אז תשמעו סיפור. ביום ההצבעה במרץ 2020 ישבנו בפינת "המשרוקית" במערכת גלובס ועקבנו אחרי שמועות כוזבות שצריך ליירט. בישראל בדיוק התחילו לדבר אז על דיפ-פייק ועל הסיכוי שינחת בארץ. והנה, לקראת שלוש אחר הצהריים, מגיעה רכזת המערכת בריצה ושואלת בהתרגשות אם ראינו את הסרטון שפרסם בנימין נתניהו. בקטע ההוא יושב בני גנץ במכונית וקורא לצופים במו-פיו "לא נשים כחול לבן בקלפיות!". "זה אמיתי?" - היא שואלת. "איך הם עשו את זה? אולי במחשב? זה דיפ-פייק?"
שום דיפ-פייק לא היה שם, כזכור. רק חיתוך פשוט של סוף המשפט - "לא נשים כחול לבן בקלפיות - לא נגיע לבחירות רביעיות". זה לא הפריע לסרטון להגיע לעיניהם של מאות אלפי ישראלים לפני שהשופט ניל הנדל, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, הורה להסיר אותו.
לקריאה נוספת:
החלטה בעתירת יש עתיד נגד "כן לשלום" ופייסבוק - ועדת הבחירות המרכזית
"סרטון נערך כדי לגרום לביידן להיראות מבולבל" - בודקי העובדות של AP
"ברק אובמה נעצר" - פוליטיפקט
"סרטון מבושל עם ננסי פלוסי ממחיש את איום הדיפ-פייק" - סי.בי.אס
"על סרטונים וכזבים ביום הבחירות: המשרוקית בקלפי" - המשרוקית של גלובס