גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאול מרידור וקרן טרנר על התנהלות האוצר: "חלם"

מנכ"לית משרד האוצר הפורשת קרן טרנר-אייל דיברה על היחס המשפיל שספגה ועל הכשלים באוצר בראיון לתוכנית עובדה ב"קשת 12" ● שר האוצר כ"ץ הגיב באופן אומלל וספג ביקורת: "פעמיים לקחתי אותה לתפקידים בחופשת לידה - לא מוכן שבניית משפחה תעכב נשים" ● יו"ר נעמת: "אמירות שובניסטיות קלאסיות שלא ייאמנו"

קרן טרנר / צילום: ענבל מרמרי
קרן טרנר / צילום: ענבל מרמרי

לראשונה מאז עזבה את תפקידה במשרד האוצר, ואת השר ישראל כ"ץ שליוותה צמוד במשך שנים, קרן טרנר-אייל עולה למתקפה.

בראיון לעמרי אסנהיים בתוכנית עובדה ששודרה הערב (ה') ב"קשת 12", יחד עם שאול מרידור שעזב גם הוא את האוצר בטריקת דלת, טרנר-אייל שפכה אור על החודשים האחרונים לצד כ"ץ, על מה שראו השניים בחדרים הסגורים, על היחס המשפיל ועל הסיבות שהובילו אותה לעזוב אחרי ארבעה חודשים בלבד בתפקיד. בין היתר, טרנר-אייל סיפרה כי כ"ץ האשים אותה בכך שהיא מנסה להחזיר ללימודים את גילאי 0-3 בגלל שהיא ״אמא במשרה מלאה״. על כך, אמר מרידור לטרנר-אייל כי השר ״צריך להתבייש״.

על תקופתה כמנכ"לית משרד התחבורה תחת כ"ץ סיפרה טרנר-אייל, "מאוד מהר היה לנו טוב מאוד לעבוד ביחד. אני ראיתי שר שלא נח לרגע, ואף פעם לא מרוצה ומתתי על זה. הרגשתי שאנחנו מטפסים בעלייה ונותנים ספרינט. הייתי מאוד גאה, ושמחתי שאני במשרד".

אלא שלאחר הבחירות האחרונות מונה כ"ץ לתפקידו הנוכחי, שר האוצר. טרנר-אייל סיפרה כי קיבלה שיחת טלפון ממנו, שבה הציע לה לכהן כמנכ"לית המשרד.

מרידור, מי שהיה ראש אגף התקציבים בין השנים 2017-2020, סיפר כי לאחר פרוץ הקורונה, אי שם בחודש מרץ, נקרא לדיון חירום באוצר. "לקח לנו באוצר לא מעט זמן להבין את גודל האירוע ואת כמות הכסף שהוא יעלה למדינה".

מי שעוד התראיין לתוכנית הוא יועצו הכלכלי של רה"מ נתניהו, אבי שמחון. מרידור אמר על שמחון כי "הוא לא עושה את עבודתו המקצועית. אני חושב שהוא מביא קולות שמתנגדים לרוב הכלכלנים שאני מכיר". שמחון מצדו ענה על כך, "המשבר פה היה כל כך גדול וכל כך חריף, שהם (פקידי האוצר) לא היו מסוגלים להתמודד איתו כי הם לא היו רגילים לתת כסף. הם לא הבינו את האירוע".

מרידור וטרנר-אייל ביקרו בחריפות את ההחלטה לחלק מענקים לאזרחים, שהיתה גם הטריגר להתפטרות של מרידור: "פעם ראשונה שאני שומע על הרעיון לחלק 500 שקל לכל ילד בדיון כלכלי עם ראש הממשלה", סיפר מרידור ומתייחס לתקופה שבה עדיין משה כחלון היה השר הממונה. "לא התייעצו איתנו. יום לפני אבי שמחון העלה את זה בדיון". מרידור הוסיף כי "אנחנו מדברים על לקחת כמעט 3 מיליארד שקלים ולחלק להמון אנשים שלא צריכים".

לדברי טרנר, ״זה היה בשלוף, אין להם פרטים. הם לא ירדו לעומק בכלל, לא עשו שום עבודת מטה״. בתגובה לדברים הללו טען שמחון כי הם לא הבינו את עומק האירוע: ״לממשלה היתה חובה מוסרית וכלכלית לסייע״.

שי באב״ד, מנכ״ל האוצר באותה התקופה, הגיב אף הוא לדברים וטען שמרידור הלך צעד אחד רחוק מדי כשלא הסתפק בהשמעת הביקורת בתוך האוצר ופנה לתקשורת. באב״ד טען כי מדובר בשיטה: ״האגף (תקציבים) הרבה פעמים התבלבל. הם פעלו בשלושה שלבים כשלא רצו לעשות משהו שהפוליטיקאים ביקשו: מסמוס, טרפוד וטינוף״.

"זה חלם. ככה נראות כלכלות בתחילת הדרך למטה"

רגע המשבר הגיע כשעולה על השולחן תוכנית הסיוע למשק במשבר הקורונה, בגובה עשרות מיליארדי שקלים.

לאחר אישור התוכנית בכנסת, מרידור וטרנר-אייך נקראו בדחיפות למשרד האוצר. "הייתה לנו ישיבה עם גורמי המקצוע, כולל מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל הביטוח הלאומי ואבי שמחון, פרופ' שמחון, ואז הם באים ואומרים: אנחנו רוצים לחלק עוד כמה מיליארדים לאזרחים. אני חושבת שמי שהציע את זה זה שמחון".

מרידור וטרנר-אייל סיפרו גם כיצד התעלמו מהם ודחקו אותם הצידה. "אני אומר לעצמי שזה חלם. ככה נראות כלכלות בתחילת הדרך למטה. אני חושב שאפילו הזכרתי את ונצואלה. אם בכזאת קלות אנחנו יודעים לעבור מ-90 ל-96 מיליארד שקל בלי דיון מקצועי בלי כלום, לקחת 6 מיליארד שקל ולזרוק אותם מאליקופטרים, זה דבר מאוד בעייתי", ענה מרידור. טרנר-אייל הוסיפה "חשבנו שהוא משוגע".

מרידור ביקר את תוכנית "מענק לכל אזרח" שהובילו נתניהו ויועצו שמחון. "לא יעלה על הדעת שמדינה תצא למלחמה שהרמטכ"ל ומפקד זרוע היבשה יגידו שאי אפשר ליישם שום דבר מההחלטות, נכון?", אמר מרידור. "זה לא כסף שלי ולא של הממשלה, אלא של האזרחים".

שאול מרידור / צילום: יוסי זמיר

תוכנית מענק לכל אזרח הייתה השינוי הגדול ופתיחה של קרב פומבי בין השר, חברי כנסת ואפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פקידי האוצר הבכירים. "הפער הוא אדיר בין מה שהיה פעם למה שקורה היום", מספרת טרנר-אייל. "ב-2004 אני חוויתי בנימין נתניהו אחר לגמרי".

"התאכזבתי. אני חושב שראש הממשלה, שמכיר אותי הרבה מאוד שנים ושיושב איתי בהרבה מאוד דיונים יכול להעביר את הביקורת בצורה יותר מכובדת. נעלבתי, זה פגע בי", אמר מרידור בהקשר זה.

רמת האמון בין השר כ"ץ לפקידיו הבכירים מגיעה לשפל, כשגם החשב הכללי רוני חזקיהו מבקש לעזוב. בעובדה חושפים כי חזקיהו הפקיד את מכתב ההתפטרות שלו אצל דוברת המשרד מחשש שהשר כ"ץ יטען שמדובר בפיטורים. באחת הישיבות, השר כ"ץ בחר שלא לזמן את היועץ המשפטי של המשרד אסי מסינג.

מרידור מספר כי טרנר-אייל, אז עוד מנכ"לית האוצר, אמרה לו "אדוני השר, צריך שאסי יהיה פה. אנחנו מדברים על משהו משפטי ולי אין תשובות. ההשתלחות שלו בה הייתה, גם ברמה האישית. הוא אומר לה ביטויים כמו 'לפני שהוא יהיה פה, את תעופי מפה', 'אל תעזי לדבר איתי ככה'".

יולי האחרון, ומעל מערכת היחסים העכורה מגיע השבר הגדול. מרידור מספר כי השר דרש ממנו "לשחק במספרים", כדי שאפשר יהיה לחלק יותר כסף ומהר. "מה שהוא ביקש לעשות זה להפחית את הכסף שאני חושב שיעלו הצעדים, כדי שיווצר לו עודף של 3 מיליארד שקל. במהלך הדיון הוא מבקש ממני שוב ושוב שאני אעשה את זה ואני אומר לו שזה הביא מדינות כמו יוון למקומות שזה הביא אותן".

"ההורים שלי נזעקו ואמרו: 'איך לא אמרת לנו?'"

"אני מנסה לא לקחת את זה באופן אישי", עונה המנכ"לית לשעבר לשאלה איך התמודדה עם הפרסומים בזמן אמת על כך שכ"ץ משפיל אותה בישיבות. "הייתה פעם אחת שזה פורסם אחרי שלושה ימים, וההורים שלי נזעקו ואמרו: 'איך לא אמרת לנו?'".

אסנהיים ממשיך ושואל על פרסום נוסף שיצא באותה תקופה, על כך שכ"ץ הטיח בה שהיא "לא מבינה ולא רוצה לעשות כלום", וטען כי תמכה בזמן המשבר בהחזרת הלימודים לילדים בגילאי 0-3 רק ממניעים אישיים, מאחר שהיא "אמא במשרה מלאה". היא משיבה כי "זה מצחיק. חתכתי חופשת לידה באמצע, אז הלכתי לעבוד בלי לעלות בשכר, ועוד שילמתי 10 אלף שקל למטפלת", היא מסבירה, "ה-0 עד 3 לא השפיע עליי בכלל כי הייתה לי מטפלת... כל פעם שיצאתי מהחדר הייתי אומרת, 'אוף, זה לא אמור להיות ככה'".

קרן טרנר-אייל בראיון לתוכנית עובדה ב"קשת 12" / צילום: צילום מסך, עובדה "קשת 12"

"מבינים שמשהו לא טוב קרה שם"

בראיון לרדיו 102 FM חשף הבוקר אסנהיים חלקים נוספים. "עסקים קורסים, ואתה רואה איך משרד האוצר מתנהל בתקופה שבה הוא צריך להיות במיטבו. זה פיקוד צפון בזמן מלחמה בלבנון, אתה רואה איך הוא מתפורר מבפנים".

לגבי מערכת היחסים בין השר למנכ"לית שלו לשעבר, מוסיף אסנהיים כי "זה אולי החלק הכי מעניין. השר כ"ץ מזהה את כישרונה ובגיל 37 בלבד ממנה אותה למנכ"לית משרד התחבורה. היא עושה איתו שם קדנציה יפה והם עושים באמת דברים גדולים ביחד... ואז הוא (כ"ץ - ב"ל) מגשים חלום ומגיע למשרד האוצר, והאישה הכי קרובה שהוא רוצה לצדו, זו שתנהל ותתכלל את הכול זו קרן טרנר. היא באה חודש אחד בלבד אחרי לידת בנה השלישי, חותכת חופשת לידה, ומה שהיא רואה וחווה שם במשך 4 חודשים מוביל אותה לעזוב. עזיבה עם שתיקה רועמת. מבינים שמשהו לא טוב קרה שם".

כ"ץ: "הפסיקה להיות מנכ"לית בהסכמה הדדית"

הדברים הללו, שחושפים טפח קטן מהראיון, הספיקו כדי להביא את כ"ץ להגיב. "לא רציתי להגיד את זה עד עכשיו באופן רשמי, אבל האמת היא שקרן טרנר הפסיקה להיות מנכ"לית משרד האוצר בהסכמה הדדית משום שהיא לא התאימה לתפקיד", אמר כ"ץ מוקדם יותר היום לאולפן "ynet".

בנוסף, התייחס שר האוצר בראיון ל"ynet" לכך שטרנר-אייל חזרה לעבודה לפני סיום חופשת הלידה: "פעמיים לקחתי אותה לתפקידים בחופשת לידה, צריך להבין שיש פה השקפת עולם מבחינתי - אני לא מוכן שבניית משפחה תעכב נשים מלעשות קריירה בכירה". אמירתו של כ"ץ מתעלמת מיחסי הכוחות הקיימים בשוק העבודה לצד הצפיות שמציבה החברה לנשים, והיא אף עוררה זעם וביקורת רבה, הן מהפוליטיקאים והן מארגונים הפועלים לקידום נשים.

י"ור נעמת חגית פאר אמרה בתגובה כי "מדובר באמירות שובניסטיות קלאסיות שלא ייאמנו שמושמעות מפיו של שר בכיר בממשלה במאה ה-21. להזכיר לשר כי החזרה לעבודה אחרי לידה היא חובה על פי חוק ולא מעשה חסד. מדובר במנכ"לית הנחשבת מקצועית ביותר, שהגיעה כזכור ממשרד האוצר וספק אם זקוקה ל'חניכה'. חבל שהשר כ"ץ בחר לגייס את משפחתה, את ילדיה ואת היותה אישה. זה נמוך, זה פטרוני וזה פשוט רע. ספק רב אם היה מעיז לנהוג כך בגבר".

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה כי "קשה להאמין שאמירות כל כך אומללות ושוביניסטיות נאמרות על ידי שר בישראל בשנת 2021, ועוד כלפי אישה מקצועית ומוכשרת שהייתה יד ימינו לאורך זמן. ספק אם כץ היה מעז להקטין ולזלזל בצורה כה נמוכה אילו היה מדובר בגבר. זה רק מוכיח לנו הנשים כמה שהמאבק על השוויון עוד רחוק מלהסתיים, ובוודאי כשהבעיה נעוצה עמוק גם בצמרת הממשלה".

בארגון פוליטיקלי קוראת, שמקדם תקשורת פמינסטית, צייצו כי "הרשה לנו לפשט לך את זה: אם אתה צריך לציין את זה כדי לקבל עוגיות-קידום-נשים, לא קידמת, לא תרמת, רק הזקת".

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר