השבוע פרסם איגוד יצרני הרכב האירופים את נתוני מכירות הרכב ב-EU ב-2020, והתמונה הייתה קודרת. אחרי מחצית ראשונה קשה, נראה היה שהשוק מתחיל לראות את האור ברבעון השלישי. אבל אז הגיע הגל השני, והשנה הסתיימה עם ירידה של 24.7% במכירות לעומת 2019. הירידה השנתית החדה ביותר באירופה מאז החל איסוף הנתונים באמצע המאה הקודמת.
בדירוג המכירות לפי יצרנים, שם המשחק ב-2020 היה "מי חטף פחות" (טויוטה עם ירידה של 12.8% "בלבד"). אבל כאשר בוחנים את פילוח הנתונים אפשר לזהות מגמה ברורה: רכבי הפרימיום הצליחו להגדיל את נתח השוק היחסי שלהם ובתוכם בלטו דגמי הקרוס-אובר עם הנעת פלאג-אין, שבחלק מהשווקים הגדולים אף רשמו עליה במכירות.
הסיבה העיקרית היא, שההתייחסות לרכבי פלאג-אין באירופה היא כאל "כמעט חשמליים", ולפיכך הם זכאים לסובסידיות של אלפי אורו ברכישה, הטבות מס כרכבי ציים, אפשרות לנוע בנתיבי תחבורה ציבורית ועוד בונוסים. הוסיפו לכך את העובדה שהכלים הללו הרבה יותר שימושיים מכלי רכב חשמליים "נטו" בנסיעות ארוכות וקיבלתם להיט מכירות גם בימי מגיפה.
כל היצרנים קוראים היטב את המפה וכך גם ב.מ.וו, שהודיעה החודש כי בכוונתה להכפיל את מספר הדגמים "המחושמלים" שלה ל-25 עד 2023, כמחציתם יהיו דגמי פלאג-אין. אחד הראשונים ברשימה הוא הקרוס-אובר הקומפקטי X2 , שעבר לאחרונה עדכון תקופתי וקיבל גרסת פלאג-אין עם הנעה כפולה וחבילת M ספורטיבית כסטנדרט.
מבחוץ לא השתנה הרבה
חיצונית מודל 2021 שומר על העיצוב הייחודי של הסדרה שהושקה לפני ארבע שנים: חרטום טיפוסי של כביש-שטח מבית ב.מ.וו, שמציג כעת גריל מוגדל ופנסי הייטק מעוצבים; גובה נמוך בכמה סנטימטרים מזה של האח X1 ; ומרווח גחון מופחת, שגורמים לרכב להיראות ספורטיבי ואתלטי יותר. יש גם פרופיל צד עם עמוד גג אחורי מאסיבי, שמזכיר קצת "מוביל נוסעים" משפחתי אם מוסיפים לכך את מגוון התוספות הקוסמטיות האגרסיביות של חבילת ה-M ספורט מקבלים "נישה בתוך נישה".
אנשי השיווק היצירתיים של ב.מ.וו מכנים את הרכב "ספורט אקטיב קופה" או בראשי תיבות SAC. בעברית זה נשמע פחות טוב, אבל על פי התגובות ברחוב עיצוב הרכב מצליחה לפנות גם לליבם של חובבי קרוס-אובר וגם לחובבי הספורטיביות.
תא הנוסעים דומה בממדיו ל-X1 למעט מרחב ראש מוגבל יותר ליושבים מלפנים ומאחור ונפח מטען של 410 ליטר בשל הסוללה הגדולה של מערכת ההיברידית, שרובה נמצאת מתחת למושב האחורי. תא המטען יענה על הצרכים היום-יומיים הטיפוסיים אבל הוא פחות שימושי למטען טיולים משפחתי מלא של משפחה פעילה.
המושב האחורי רחב ויכול לאכלס ללא קושי שני מבוגרים בגודל מלא פלוס מתבגר, אם כי החלונות הצרים יחסית מגבילים את שדה הראייה של נוסעים נמוכים לצדדים. מלפנים הרכב שייך למשפחת ה-X עם מערך פיקוד דיגיטלי מלא, הנדסת אנוש מתוכננת היטב ומושבים ספורטיביים, שחובקים את הגוף היטב. חבל רק שמוט ההילוכים דמוי הג'ויסטיק הקצר של ב.מ.וו נזנח לטובת מוט ארוך עם תפעול קצת מסורבל.
כצפוי איכות הייצור וחומרי הדיפון היא בליגה עילית עם בידוד רעשים מצוין ושטחי דיפון, שלא משדרים שום חופש או קולות מיותרים. רמת האבזור התקני של גרסת ה-M מקיפה ונדיבה כולל עור, חשמל, גג, מערכת ADAS עתירת פיצ'רים וכו', כראוי לקטגוריה (פלאג-אין), שממוסה ב-25% מס קניה במקום 83%.
שני מנועים ו-220 כ"ס
ה-X 2 חולק את הפלטפורמה ומערכת ההנעה עם מיני "קאונטרימן" פלאג-אין ועם גרסת הפלאג-אין של ב.מ.וו X 1 החדש. זה אומר שילוב בין מנוע 1.5 ליטר טורבו בנזין עם שלושה צילינדרים, מנוע חשמלי חזק וסוללה נטענת של 10 קילוואט-שעה, שמעבירים לארבעת הגלגלים 220 כ"ס ומומנט משולב של 38 קג"מ.
כמקובל בפלח, ברירת המחדל כאשר הסוללה טעונה במלואה - כ-4.5 שעות בחיבור לשקע ביתי - היא נסיעה חשמלית נטו. ב.מ.וו נוקבת בטווח חשמלי של עד כ-57 קילומטר שבפועל תלוי כמובן באופי הנסיעה. אנחנו הגענו ל-35 קילומטרים חשמליים בנהיגה ישראלית "נורמלית" וזה עדיין טווח שיכול להקנות פטור קבוע מתחנות דלק למי שיקפיד על טעינה סדירה וייסע בעיקר בעיר או עם רגל קלה מאד בכביש המהיר. הרכב גם מתברך במערכת יעילה מאד למחזור אנרגיה בבלימה, שחוסכת את תפעול הבלמים בסיטואציות רבות.
אבל זו ב.מ.וו, שנושאת עליה את הסימול M , ואף אחד לא באמת צריך 220 כ"ס כדי לשייט ב-70 קמ"ש לסופרמרקט או לעבודה. הסטה של מוט ההילוכים למצב הספורטיבי הופכת את המנוע החשמלי והסוללה לשחקני סיוע בלבד ומעניקה לרכב דחיפה מאסיבית בכל סוגי השיפועים, יציאה אגרסיבית מעמידה (אפס למאה בפחות מ-7 שניות) ותחושה, שמצדיקה את המראה החיצוני למעט הצליל החלוש. לנהיגה כזו יש כמובן מחיר שאותו משלמים בתחנת הדלק עם צריכה ריאלית של כ-18 קילומטרים לליטר. אמנם לא נורא לרכב עם ביצועים כאלה אבל רחוק מאוד מהממוצע התיאורטי הנקוב של כ-58 קילומטר לליטר.
על הכביש ה-X2 קרובה יותר באופייה להאצ'בק ספורטיבית מאשר לקרוסאובר שמנמן. שילוב של מרווח גחון נמוך יחסית, חישוקים רציניים, כיול מתלים ספורטיבי, הנעה כפולה ומרכז כובד נמוך בזכות הסוללה בתחתית מעניק לרכב יציבות מרשימה מאד בפניות חדות ובשיוט במהירויות גבוהות (מאוד) תחת רוחות צד וזווית גלגול אפסית. אבל זה עדיין רכב קומפקטי יחסית ששוקל קצת יותר מ-1.7 טון לפני נוסעים והמשקל העודף מורגש כאשר מנסים להשתעשע איתו לרוחב האספלט. גם ההגה הוא לא מהחדים ביותר למרות שיש לו משקל מאוזן, אם כי הבלמים הם מהטובים בהם נתקלנו בז'אנר הפלאג-אין. נוחות הנסיעה ידידותית יותר מאשר בדור הראשון של ה- X2 אך עדיין נוטה לצד הנוקשה והמתלים יכולים לטלטל את המרכב כהוגן בעת היתקלות במהמורות חורף ישראליות.
כמו כל דגמי הפלאג-אין הנמכרים בארץ, התרגום של הטבת המס הוא VALUE. ה-X2 כפולת ההנעה עם חבילת האבזור המקיפה ו-220 כ"ס עולה 299 אלף שקל, מחיר דומה לזה של גרסת ה-2 ליטר בנזין של אותו רכב עם הנעה קדמית, 30 כ"ס פחות ורמת אבזור נמוכה יותר. מנגד באותו מחיר אפשר לרכוש את ה- X1 עם אותה מערכת הנעה, אבזור מקביל, הרבה יותר מרחב ראש ונפח מטען גדול יותר. אז אחרי הסינון נותרים אלה, שרוצים ב.מ.וו ספורטיבית, חסכונית, קומפקטית וידידותית למשפחות. כמה כאלה יש בישראל? ימים יגידו.
חלק מהמתחרות
וולבו XC40 פלאג-אין
ב-260 אלף שקל מציעה גרסת הפלאג-אין של ה-XC40 ארוכה וגבוהה מה-X2 ומציעה תא נוסעים מרווח ומאובזר, אם כי פחות יוקרתי. ההנעה כוללת מנוע 1.5 טורבו, מנוע חשמלי וסוללה נטענת, שמייצרים 262 כ"ס
ג'יפ קומפאס פלאג-אין
ב-229 אלף שקל גרסת הפלאג-אין החדשה של ג'יפ קומפאס מצוידת במנוע 1.3 ליטר טורבו-בנזין, במנוע חשמלי ובסוללה נטענת, שמייצרים במשולב 190 כ"ס. הגרסה החזקה יותר עולה 239 אלף
פולקסווגן טיגואן פלאג-אין
עדיין לא כאן אבל אולי בדרך נמצאת גרסת הפלאג-אין החדשה של פולקסווגן טיגואן. היא משלבת מנוע 1.4 ליטר טורבו, מנוע חשמלי וסוללה של 13 קילוואט-שעה, עם הספק משולב של 242 כ"ס. מחירו באירופה כ-42 אלף אירו