בצורת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מיד לאחר ניצחונו הודיע ג'ו ביידן על מינויו של ג'ון קרי לנציג הנשיאותי המיוחד למשבר האקלים. הודעתו של ביידן בן ה-78 העידה על כך שהגיל אינו מהווה חסם בפני תפיסת עולם רעננה, צעירה ואחראית, כזו המכירה במשבר האקלים כמשבר המסוכן ביותר של המאה ה-21.
החדשות האופטימיות מגיעות דווקא מהלקח הנלמד ממשבר הקורונה, כאשר לצד ההתמודדות הקשה והמרה עם תחלואי המחלה בתחומי הבריאות והכלכלה, ידעו מדינות העולם להתאחד ולייצר ערבות הדדית של תקווה עבור תושבי העולם כולו.
ערב בחירות רביעיות בתוך שנתיים בישראל, ושמץ מהחרדה הקיומית לעתיד האנושות שאותה מסמן ביידן, שלא לומר הרעננות, אינו מחלחל בקרב מקבלי ההחלטות שלנו. שהרי כאלה אנחנו, מדחיקים, טומנים את הראש בחול וכמאמר השיר מקווים לטוב אך מצפים לרע.
זה לא סוד שהמציאות הביטחונית של ישראל היא שמכתיבה את סדר יומה מאז היווסדה. אלא שהיום יותר מתמיד, המשבר הביטחוני האמיתי המאיים על קיומה של ישראל, יותר מאירן או החמאס, הוא המשבר האקלימי.
אכן, לא מדובר בסכנה ברורה ומידית בדמות פעולות לוחמה צבאיות כאלו ואחרות מצד אויבים מבחוץ. משבר האקלים הוא משבר מתעתע, בבחינת פצצת זמן מתקתקת, מתפשט באופן הדרגתי ועתיד לכלות כל חלקה טובה של חיים נורמאליים כפי שהם מוכרים לנו. כאשר האוזן אינה קרויה לתקתוק והעסקים נמשכים כרגיל, כאשר אין בנמצא אף מנהיג ישראלי המכיר כמו בידן בגודל השעה, משבר האקלים עלול להפוך בשנים הקרובות לבלתי הפיך עבור ישראל.
התחזיות הקשות הנתמכות בהסכמה בינלאומית של כ-97% ממדעני האקלים בעולם כולו ידועות, ואף רלוונטיות לישראל שבעתיים עקב היותה מדינת חוף מדברית: התגברות פרצי מזג אוויר קיצוני, שיטפונות ואובדן חיי אדם, עליית מפלס הים, אובדן קו החוף והצפת ערי החוף של ישראל, זיהום מי תהום ומשברי מים, התפשטות המדבר אל עבר אדמות פוריות ואובדן גידולים חקלאיים כמקור מזון, חום אשר יהפוך בהדרגה את החיים וההתנהלות היומיות לבלתי נסבלים, חדירה של מינים זרים וכתוצאה מכך מגפות ומחלות אשר ישנו לעד את המערכת האקולוגית, מלחמות אקלים אזוריות עם שכנינו על מקורות מים ומחיה.
לציבור יש את הכוח לייצר שינוי למען עתיד טוב יותר
זו הסיבה שלקראת הבחירות הקרובות עלינו להבהיר שלא נצביע למי שאינו מתכוון להוביל לאחריות אקלימית לישראל. מי שרואה עצמו כמועמד לראשות הממשלה הבאה, חייב להציג תכנית סדורה ומשולבת להתמודדות עם המשבר. מחד, קידום רגולציה עם יעדים שאפתניים לאנרגיות מתחדשות, איפוס פחמן עד 2050, התייעלות במשאבים בכל גזרות המשק ועידוד צמיחה וטכנולוגיות ירוקות, בין היתר באמצעות שילוב כוחות עם הבנקים והמגזר העסקי. מאידך, יצירת תשתית לאומית להיערכות מתוקצבת של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לנזקי האקלים ולהגנה על קבוצות אוכלוסייה מוחלשות שעתידות להיפגע יותר.
הציניקנים יאמרו שמדובר בחלום באספמיה. הם יזכירו לנו שראש ממשלה בישראל צולח במקרה הטוב קדנציה של קצת יותר משלוש שנים, בעוד שאת פירות המאבק, גם אם נתחיל לתקן עכשיו, נראה רק בעוד כעשור. כל זה נכון. ועם זאת, בדיוק כמו בעולם כולו, לציבור יש את הכוח לשנות. הציבור הוא הריבון והוא הולך לקלפי בעוד מספר שבועות. לציבור, ובמיוחד לקהלים הצעירים המצביעים בפעם הראשונה, יש את הכוח לייצר שינוי למען עתיד טוב יותר. בדיוק כמו שעשתה האוכלוסייה הצעירה בארה"ב אשר הצביעה בהמונה לבידן, לאור הבטחותיו לייצר אחריות אקלימית.
ישנו דבר אחד חמור יותר ממנהיג המכחיש את משבר האקלים - מנהיג המכיר במשבר אך בוחר להרים ידיים ולאפשר לספינה עם כל מי שבה לשקוע אל המצולות.
בבחירות הקרובות הצביעו רק למועמדים לראשות הממשלה המציגים לכם התחייבויות ותכניות סדורות לחוק אקלים שמטרתו לבצר את בטחונה הלאומי והאקלימי של מדינת ישראל.
הכותב הוא מנכ"ל אדם טבע ודין