גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פתאום כולם היו רוצים להיות המפלגה השנייה בגודלה בישראל

בציר "רק-לא-ביבי" מעריכים שאחרי הבחירות הליכוד יהיה המפלגה הגדולה, אבל נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה ● לכן המטרה של כל אחד שם היא להיות "המפלגה השנייה בגודלה" ● בכל מקרה, בנט צפוי להיות לשון המאזניים, ותג המחיר שלו כולל רוטציה על כיסא ראש הממשלה

בני בגין מצטרף ל"תקווה החדשה" של גדעון סער / צילום: התקווה החדשה
בני בגין מצטרף ל"תקווה החדשה" של גדעון סער / צילום: התקווה החדשה

התוכנית להחלפת נתניהו של ציר "רק-לא-ביבי" בנויה על ההערכה כי הליכוד אכן יהיה המפלגה הגדולה, אבל העומד בראשו, אף שיקבל ראשון את המנדט להקמת ממשלה, לא יצליח לעשות כן. ההנחה הזו בנויה על כך שעם החרדים וסמוטריץ' המתחזק אין לנתניהו רוב, וימינה של בנט עשויה להיות לשון המאזניים האמיתית, שכן היא לא הצהירה שלא תשב עם נתניהו - וסיבותיה עמה.

לפי התסריט הזה, בנט לא ייעתר לנתניהו, והקמת הממשלה תיפול על המפלגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד, שכרגע היא "תקווה חדשה" של גדעון סער. הסכם הרוטציה בין גנץ ללפיד עם הקמת כחול לבן קבע את התקדים של ראש מפלגה בינונית על כס ראש הממשלה. הוא אמנם לא התממש, אבל בנט שינן את עקרונותיו. כלומר, כדי להגיד 'לא' לנתניהו יצטרכו ראשי גוש "רק לא ביבי" להבטיח לבנט את משאת נפשו - ישיבה על הכיסא המרכזי בשולחן הממשלה, במסגרת סבב ראשי המפלגות שם. זה יהיה תג המחיר.

צעד אחורה: המאבק העיקרי שיתחולל במחנה הזה הוא על מי תהיה המפלגה הגדולה ביותר אחרי הליכוד, וזו הסיבה היחידה שיאיר לפיד מוכן לשקול חיבורים עם אחרים. ראשון בתור הוא בוגי יעלון, שאך פרש מהחיבור עמו. אבל יעלון מצוי במו"מ גם עם חולדאי, שמצוי במגעים שקטים (בינתיים) עם מרב מיכאלי המובילה בעבודה, וגם עם עפר שלח ואפילו ירון זליכה. ממש מזכיר את התשדיר לאמצעי מניעה של הוועד למלחמה באיידס: כשאתה שוכב עם החברה שלך אתה שוכב גם עם החבר הקודם שלה, והחברה הקודמת שלו וכו'.

ביש עתיד ממש לא מתלהבים מזה, ויעשו רק את החיבור המינימלי שיבטיח את הניצחון בטבלה הפנימית מול סער - ורק אם לפיד יהיה המועמד היחידי לראשות הממשלה בחיבור הזה.

סער, מצדו, לא שוקל חיבורים אבל בונה את "הליכוד האמיתי". הצירוף של השר לשעבר בני בגין, ובנו של מייסד המפלגה, היא צעד סמלי ומשמעותי גם יחד. בגין נענה פעם אחת לקריאת נתניהו להצטרף כמשוריין ב-2015, אבל פרש משם לאחר שבקשתו להכניס שוויון בחוק הלאום לא נענתה. בתקווה חדשה אומרים שזה אינו סוף פסוק. יהיו עוד, וגם אם לא כעת, "יש הרבה ליכודניקים שישמחו להצטרף אחרי הבחירות, כשנראה שאנחנו יכולים להקים ממשלה".

המנצח בין לפיד לסער אמור להיות המועמד השני להקמת הממשלה אחרי נתניהו, ואם כל המהלך יצליח, לכהן ראשון בראשות הממשלה. אחרי שני אלה ימתין בנט, שאצלו משוכנעים כי יהיה ראש ממשלה ולו לחלק מהזמן בממשלה הבאה, גם אם מפלגתו תהיה סביב עשרה מנדטים - כאמור, לשון מאזניים.

חבר הכנסת מתן כהנא מימינה אומר לגלובס כי הדלת עם סמוטריץ' סגורה, ולא רחוק מכך עם חגית משה, היו"ר הטריה של הבית היהודי, שתחבור כנראה לסמוטריץ'. "העיסוק שלהם הוא פנים מגזרי, ואנחנו בהנהגה הן של כל הציונות הדתית, והן של הציבור ככלל". בהקשר לביקורת על עימותים שבהם היה שותף הרכש החדש, אביר קארה, אמר כהנא כי מדובר בנציג אותנטי של מגזר העצמאיים בישראל. "הוא לא חנה בבלי, הוא לוחם".

לדברי כהנא יהיו עוד גיוסים, אבל נראה שבנט מקדיש תשומת לב רבה מאוד לצד המסורתי, חילוני עסקי. לכן, הוא עשוי לאבד נתחים מהציונות הדתית לסמוטריץ', שמקבל הכשר מהבית היהודי - המפד"ל לשעבר.

לא נותנים עבודה

נחזור שמאלה. מרב מיכאלי עשתה צעד גדול לקראת ניצחון בפריימריז, לאחר שאיציק שמולי הודיע כי לא יתמודד מולה, וכן שהוא עוזב למסגרת פוליטית אחרת. מיכאלי מנגד אומרת לגלובס כי היא לגמרי לא שאננה, ואפילו מודאגת משיעור הצבעה נמוך, שכן הבחירות של מפלגת העבודה יהיו בקלפיות פיזיות וללא אפשרות דיגיטלית.

בסביבת מיכאלי מזהירים כי עמיר פרץ ואנשיו מנסים להרדים את השטח, ולהביא לשיעור הצבעה נמוך במיוחד, שאולי יביא להפתעה ולניצחונו של מיליונר ההימורים אבי שקד, המכונה בסביבה הזו "שלדון אדלסון של העבודה". כך, למשל, שלושה ימים לפני הבחירות טרם נשלחו הודעות לבוחר, ואין רשימה של קלפיות. בהנהלת העבודה מסבירים כי ההודעות יישלחו לאחר תום מועד הגשת המועמדות (ביום חמישי, 21/1).

מיכאלי זוכה לתמיכה של כמה מוותיקי המפלגה, כמו השר לשעבר אברהם בייגה שוחט, ושל חברי כנסת מהעבר הקרוב, כמו עומר בר לב ורויטל סוויד. בד בבד, היא כבר מכינה מועמדים מתומכיה שתריץ למקומות הראשונים ברשימה. המטרה היא יצירת באזז שיעיר קצת את העבודה, גם בסקרים, ויביא לקבלת הסכם חיבור טוב עם חולדאי.

שמולי בדרכו לכחול לבן, שם אישרו כי יש מגעים מתקדמים. הנהגת המפלגה חיזרה אחר שמולי כבר בבחירות הראשונות ב-2019, והוא תמך מאוד ביוזמת פרץ להתחבר אליה כדי להציל את העבודה. ההנחה היא כי הוא לא היה מוותר על המרוץ בעבודה, לולא היה בטוח ביכולתו להצטרף לכחול לבן.

גנץ צפוי לצרף למפלגה בשבוע הבא אישיות חדשה מבחוץ, אישיות מוכרת למדי, כנראה עם עבר בטחוני אבל גם ניסיון עסקי-כלכלי במגזר הפרטי. בכחול-לבן לא חוששים כל כך מאחוז החסימה, וסבורים כי בבייס שלהם יש גרעין של 5 מנדטים קשיחים, שצריך להשביחו כדי להגיע למספר דו ספרתי, שיביא את גנץ לעמדת השפעה אמיתית. עם זאת, עדיין פועלים שם לחיבורים - אף שעם "יש עתיד" הסיכויים לא קיימים כמעט.

אחרי שאמרנו את זה, נספר כי במחנה השמאל-מרכז יש פעילות גוברת מאחורי הקלעים של אנשי עסקים בכירים ועשירים, שבחשו גם במערכות בחירות קודמות, ליצור גוש אחד גדול של כל המפלגות ורסיסיהן. זאת מתוך הערכה כי המסה הגדולה תביא יותר קולות, ועם סער תצליח גם להדיח את נתניהו.

בלון הניסוי של קיש

בליכוד מנגד רואים את התמונה המתחילה להתבהר, ופועלים לבניית הקואליציה האפשרית של נתניהו כדי למנוע את התסריט שתואר בהתחלה. איך? משיכת קולות מבנט ובעיקר מסער, וגיבוש רשימה גדולה ככל האפשר של בצלאל סמוטריץ'.

ההצלחה הראשונה הייתה בהפרדתו מבנט, השנייה בניצחון חגית משה בבית היהודי, והתחברותה הכמעט ודאית לסמוטריץ'. בהמשך, יותר בחשאי, צירוף גורמי שוליים כמו עוצמה יהודית של בן גביר ונועם החרד"לית. נתניהו, בעוד מאבק על חייו הפוליטיים, אולי החשוב מכולם, מחפש כל בן ברית אפשרי, מוקצה ובעייתי ככל שיהיה.

ראש הממשלה בודק גם אפשרויות אחרות. "לו רק היו לנו עוד חודשיים", אומר בכיר בליכוד, "כדי להביא להתאוששות נראית לעין, לא רק התחסנות, המצב היה אופטימי בהרבה". זו אמירה שחזרה על עצמה עוד מסוף דצמבר, והשבוע התבטאה בהפרחת בלון ניסוי של סגן שר הבריאות, יואב קיש.

קיש אמר בראיון כי אם התחלואה תימשך בקצב הזה, ויהיו עשרות אלפי נדבקים בשל המוטציות החדשות, צריך לשקול דחייה של הבחירות. האמירה מנוגדת במידה רבה להצהרות קודמות, ולפיהן קצב החיסונים המהיר יביא ליציאה מהקורונה ולפתיחת המשק בחודש מרץ, חודש הבחירות. התגובה החריפה של המפלגות מסער ושמאלה הראתה שאין לכך סיכוי, וגם שבעצם הכול פוליטי, גם המגפה.

מפלגת המחאה

יש גם מי שמנסים לבנות אלטרנטיבה לכל המערכת המפלגתית בישראל. ביום שני יצביעו יותר מ-4,000 מתפקדי המפלגה "הדמוקרטית" על הרכב הרשימה לכנסת. יותר מ-70 אישה ואיש, רובם פעילי המחאה נגד ראש הממשלה, הגישו מועמדות. הבחירות יהיו דיגיטליות, ותקנון המפלגה הזמני קובע בין השאר כי כל ההחלטות המכריעות יתקבלו בשיתוף המתפקדים בהן.

על פניו, כרגע אין למפלגה הזו סיכוי של ממש להיכנס לכנסת הבאה. חיים שדמי, מרצה ממכללת ספיר ואחד מוותיקי המחאה ודובריה הבולטים, הוא בין מהמועמדים. לדבריו, זו המפלגה הראשונה בישראל הצומחת ממחאת שטח אמיתית. מחאת 2011 הייתה השלב הראשון, אך אז היה מוקדם מדי. כעת, הוא סבור, הגיע הזמן להקים פלטפורמה פוליטית לקידום האידאולוגיה של המחאה, כמו מפלגת "סיריזה" היוונית.

גם שדמי מודע לסיכויים הלא גבוהים, אבל אומר ש"צריך להתחיל ממשהו. הבחירות הקרובות הן לא האישיו. צריך לבנות לשנים קדימה, לבחירות הבאות, ותהיה תאוצה ככל שנדע לשקף ולהוביל את רעיונות המחאה". האידאולוגיה מתה, הוא אומר, בניית הרשימות במפלגות הקיימות היא כמו דראפט של ה-NBA - עוברים מקבוצה לקבוצה, ומעוותים את הדמוקרטיה.

האם הם ירוצו עד הסוף? "ההנהגה שתיבחר והמתפקדים יחליטו, אבל הדעה הרווחת היא כי לא נבזבז קולות", מסביר שדמי. "לא נרוץ אם לא יהיה סיכוי, ונמשיך לבנות לקראת הבחירות שיגיעו אחר כך".

עוד כתבות

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע שגופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום (ד') את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח

מייסיד MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

הסכם שהוגש לבית המשפט הכלכלי מסדיר לראשונה שליטה משותפת על התאגיד ההולנדי שמחזיק במרבית נכסי MHR1 ● השליטה תעניק למשקיעים גם 50% בקבלת החלטות בתאגיד ההולנדי ובחברות-הבנות שלו

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם