גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצחי סולטן ועד רוני קוברובסקי: כולם רוצים להשתתף בחגיגת ההנפקות של שותפויות המו"פ

הרעב הגובר בשוק להשקעות במיזמי טכנולוגיה מייצר גל הולך וגדל של הנפקות שותפויות מו"פ, שמקבל דחיפה גם מהקלות רישום משמעותיות שמעניקה להן הבורסה ● הטרנד הזה מושך אליו שורת שמות בולטים של פעילים ויזמים בשוק המקומי, ונכון לעכשיו נראה שהוא רק ילך ויתעצם

צחי סולטן + שוקי אברמוביץ / צילום: אסף מרדכי
צחי סולטן + שוקי אברמוביץ / צילום: אסף מרדכי

אחרי הקנאביס, המטבעות הדיגיטליים והאנרגיה הירוקה נראה כי טרנד נוסף שכובש את הבורסה בת"א לאחרונה הוא זה של הנפקת שותפויות מו"פ. מהלכי ההנפקה, שצוברים תאוצה, מושכים אליהם לא מעט שמות של פעילים בולטים במגזר העסקי המקומי, שנמנים עם יזמיהן ומנהליהן של כעשר שותפויות - שחלקן כבר גייסו עשרות מיליוני שקלים וחלקן בדרך לשם.

בין מי שרתמו את שמותיהם לייזום שותפויות מו"פ ניתן למצוא את אנשי שוק ההון צחי סולטן, אייל בקשי ושוקי אברמוביץ, משקיעים בעלי "כיסים עמוקים" דוגמת ליאון רקנאטי, ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו, וגורמים בעלי ניסיון ניהולי בכיר, דוגמת אריק פינטו, רוני קוברובסקי, יגאל גלי, ארז מלצר ועוד.

המשותף לכל אלה - הפוטנציאל הגדול לאפסייד שהם מזהים בהכנסת שותפות המו"פ שיזמו לזירת המסחר המקומית, ודמי ניהול נאים המתלווים לכך. כל זאת, על רקע הרעב הגובר בשוק להשקעות במיזמי טכנולוגיה והשינוי בכללי הבורסה לני"ע, התומכים בהנפקות מסוג זה.

עיקר עיסוקן של שותפויות אלה נוגע לתחום הטכנולוגיה, הנמצא בלב גל גיוסי ההון הנוכחי בבורסה בת"א, על ענפיו השונים - החל מפיתוח אפליקציות, דרך מיזמי אגרוטק ופוד-טק, מחקר רפואי, בריאות דיגיטלית, פינטק ועוד.

אומנם מבחינת סכומים, חלקן של השותפויות המונפקות שולי יחסית, עם גיוסים המסתכמים בכמה עשרות מיליוני שקלים לכל שותפות, אולם השותפויות שכבר החלו להיסחר, ושפרסמו טיוטות תשקיף לקראת גיוס, הולכות ומתרבות, ומגיעות כבר למספר דו-ספרתי תוך חודשים ספורים.

במבט קדימה נראה כי גל ההנפקות של שותפויות המו"פ רק הולך להתעצם. נוסף על עשר השותפויות שהוזכרו לעיל, מספר דומה של שותפויות מתדפקות על דלתות הבורסה בדרך לגיוס הון ציבורי, אחרי שהגישו כבר טיוטות תשקיף שטרם פורסמו לציבור.

כאמור, מלבד התיאבון הגדול של המשקיעים, נתמכות הנפקות השותפויות גם בהחלטת הבורסה בת"א להקל על רישומן - החלטה שבדיעבד נראה כי התקבלה בתזמון מצוין.

כבר לפני כשנתיים, בפברואר 2019, הודיעה הבורסה על כוונתה לאפשר רישום למסחר של שותפות מוגבלת שתחום פעילותה הינו מחקר ופיתוח (מו"פ), כחלק "ממאמצי הבורסה להרחיב את מגוון המוצרים להשקעה, בדגש על נושאי חדשנות וטכנולוגיה".

כפי שהסבירו אז בבורסה, החלטה זו התקבלה במטרה "לאפשר לציבור הרחב ליהנות מהצלחת הטכנולוגיה הישראלית באמצעות הבורסה באופן שקוף, נזיל וזמין".

חני שטרית-בך, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, אומרת, כי "ב-2019, אחרי שהשקנו את התוכנית הזו, היו כבר כמה שותפויות שהתחילו להתארגן, אבל הקורונה הקפיצה את כל הנושא".

שטרית-בך מוסיפה, כי "מלבד העובדה שפתחנו את אפשרות ההשקעה הזו לציבור הרחב, שלפני כן לא יכול היה להיכנס להשקעה בחברות הייטק צעירות וליהנות מההצלחה שלהן, הקורונה סייעה לגל הנפקות השותפויות, בעקבות הגדלת נפח המשקיעים מהציבור שישב בבית, ועם ההבנה שתחום הטכנולוגיה צובר תאוצה, ומוביל את גל ההנפקות בבורסה".

עוד היא אומרת בעניין, כי "מלבד חברות טכנולוגיה שכבר בשלות להיות ציבוריות ומגיעות לבורסה, השותפויות מאפשרות גם לחברות הייטק קטנות שעוד לא בשלות להיסחר בעצמן להגיע לציבור באמצעות השותפויות".

לדבריה, "אחד מהיתרונות של השותפויות הוא שלציבור מתאפשר להשקיע בחברות בשלב שהן פרטיות, ולמרות זאת, משום שההשקעה היא למעלה בשותפות, כל אחד יכול להחליט מתי למכור את היחידות שבהן הוא מחזיק, לעומת קרנות הון סיכון פרטיות, שם כשנכנסים להשקעה היא למשך כמה שנים, עד סוף חיי הקרן".

 

השותף הכללי והשותף המוגבל

בשותפות מוגבלת יש שילוב של שני סוגי שותפים - השותף הכללי, המורכב מהיזמים שהקימו את השותפות וינהלו אותה, בעוד שהשותף המוגבל הוא הציבור, שמזרים את עיקר ההון לשותפות במסגרת ההנפקה. השקעת השותף הכללי (קרי היזמים), אשר מחויבת על פי הנחיות הבורסה, נגזרת כפונקציה מהיקף השקעת הציבור.

לביקושים הגבוהים בהנפקותיהן של שותפויות המו"פ, וכן להשתתפותם של גופים מוסדיים לא מעטים בגיוסי ההון שלהן, תורמים אותם שמות מוכרים של יזמים ובעלי הון המובילים אותן, שלהם ניסיון מוכח בתחום הגיוסים או לחלופין בתחום הפעילות של השותפות. חלק מאותם יזמים אף משקיעים סכומי כסף לא מבוטלים בהנפקת השותפות, בהתאם למחויבותם, מה שמסייע להגדיל את אמון המשקיעים בפוטנציאל הטמון בשותפות.

השמות המוכרים האחרונים בקשר להנפקת שותפות הגיעו בימים האחרונים, עם פרסום טיוטת תשקיף ציבורית ראשונה של קרן פיט (FEAT), שהיזמים העומדים מאחוריה הם ברק קפיטל, חברת השקעות ושחקנית בולטת בשוק ההון המקומי, בראשות אייל בקשי, לצדו של רוני קוברובסקי, לשעבר נשיא ומנכ"ל חברת המשקאות המרכזית, יצרנית קוקה קולה.

עוד לפניהם, איש העסקים צחי סולטן, אחד הפעילים הוותיקים בשוק החיתום המקומי, אשר מכהן כיו"ר חברת דיסקונט חיתום, הוא אחד היזמים שהביא לבורסה את שותפות אלמדה ונצ'רס המשקיעה בחברות בריאות דיגיטלית ומכשור רפואי, וגייס לה כ-70 מיליון שקל.

על הפרק ניצבת שותפות נוספת שסולטן נמנה עם יזמיה - ביג-טק 50, המתכננת לבצע השקעות שייצרו עבורה "אינדקס של 50 חברות טכנולוגיה עם שווי שוק של כ-1 מיליארד שקל".

עוד בין השמות הבולטים המעורבים בהנפקות השותפויות - שוקי אברמוביץ, גם הוא פעיל ותיק בשוק ההון המקומי, שיחד עם המשקיע אמיר גל-אור ועם כמה שמות בולטים נוספים הביא לבורסה את השותפות המוגבלת איי.איי.אם, המשקיעה בחברות מו"פ רפואית, בפרט בתחום הרפואה הדיגיטלית.

רונן ויסרברג, שכמו אברמוביץ גם הוא היה בעבר מבכירי כלל פיננסים, היה בין היזמים שהביאו לבורסה את שותפות יוניקורן טכנולוגיות, יחד עם ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו, מבעלי השליטה בשותפות הנפט והגז רציו, ועם יזם ההייטק יענק'לה טננבוים.

בתחום האגרוטק והפוד-טק, שני פעילי שוק ההון יוסי תמר ושי יצחק הביאו לבורסה כבר שתי שותפויות - סמארט אגרו, שהיו"ר שלה הוא ארז מלצר - לשעבר מנכ"ל החברות נטפים ואפריקה ישראל, ומילניום פוד-טק - שהייתה הראשונה לגייס בגל הנפקות השותפויות, ומאז גייסה הון נוסף.

עוד בין השמות הבולטים שצפויים לקחת חלק בחגיגת הנפקת השותפויות: אריק פינטו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, שיכהן כיו"ר ועדת ההשקעות של שותפות ישראל פינטק, ודרור נגל, שכיהן בעבר בין היתר כמנכ"ל חברת הנדל"ן אזורים, שיכהן בתפקיד יו"ר שותפות רימונים, שעם יזמיה נמנה יגאל גלי, לשעבר מנכ"ל תשלובת המזון של תנובה ומנכ"ל חברת מעברות.

בעניין זה מציינת שטרית-בך, כי "מה שחשוב זה שאת השותפויות מובילים אנשים רציניים, גם מהתעשייה וגם כאלה שיודעים לגייס הון, לכן בהחלטה אם להשקיע בשותפות גם כדאי לראות מי עומד מאחוריה".

ומה לגבי הסיכונים?

שטרית-בך: "בכל דבר מסוכן יש הרבה נפילות. אי אפשר להשקיע בהייטק ולצפות רק להרוויח. המכשיר של שותפויות נולד כמכשיר מסוכן, לכן מי שנכנס להשקעה בו צריך לדעת את זה. גם האנג'לים הכי גדולים שנכנסים לעשרות פרויקטים בהייטק יודעים שרובם ייכשלו, אבל מספיקה חברה אחת שתצליח בגדול. זה ההייטק. אבל הסיכון בשותפויות הוא מפוזר, עם סל גדול של הרבה חברות. ציבור שנכנס להשקעה בשותפות מו"פ הוא יותר אוהב סיכון, ומי שלא אוהב סיכון, יכול להשקיע באג"ח ממשלתיות".

בהתאם לדרישות הרגולציה, השותפויות גם מתייחסות לגבי הסיכונים בפעילותן בתשקיפים שהן מפרסמות. כך, בין היתר, הן מציינות, כי ההשקעות שהן מבצעות הן "השקעות בסיכון והן בעלות סיכון וסיכוי גבוה יחסית להשקעות אחרות", כי הפעילות "כרוכה בהוצאות כספיות גדולות ובדרגה גבוהה של סיכון כספי ואי-ודאות" וכן, כי במקרה של כישלון, "עלולות השקעות השותפות בחברה מוחזקת לרדת לטמיון".

למשקיעים בבורסה יש נסיון עם שותפויות מוגבלות, בעיקר בתחום חיפושי הנפט והגז, שרבות מהן כשלו. מה ההבדל?

שטרית-בך: "לשותפויות הנפט והגז שהתחילו בפעילות בשנות ה-80 לקח הרבה זמן להבשיל, ומאז היו כאלה שהצליחו מאוד ובגדול והגיעו לשוויים של מיליארדי שקלים, והיו כאלה שלא הצליחו. כך גם עם חברות שהשקיעו לפני הרבה שנים במיזמי הייטק וזה לא כל כך תפס, כי זה הקדים את זמנו, וגם תעשיית ההייטק הבשילה בשנים האחרונות".

כישלון או הצלחה, מי שמבטיח לעצמו תמורה נאה מההנפקות בכל מקרה הם יזמי השותפויות, שכאמור גם מושקעים בשותפות שהם מנפיקים. מרגע ההנפקה יזמי השותפות גורפים באופן שוטף דמי ניהול מהשותפות המונפקת, ובמקרה של הצלחה הם נהנים גם מדמי הצלחה שמנים.

לדברי שטרית-בך, "הכסף הגדול פה הוא מדמי הצלחה, וזה קורה כשיש רווחים ויש 'אקזיטים', כך שהיזמים שותפים בהצלחה יחד עם הציבור. בשלב הנוכחי חובת ההוכחה היא על היזמים, ויש להם אינטרס להראות הצלחות בהמשך, כך שהם לא ייכנסו להשקעה בחברה שהם לא מאמינים בה. דמי הניהול שהם מקבלים בהתחלה הם לא גבוהים, ואמורים לכסות את כל ההשקעות והזמן שהם משקיעים באיתור חברות".

ההטבה ששלחה את המוסדיים לשותפויות המו"פ

שתי מגמות בולטות חברו כדי להוליד את גל הנפקות שותפויות המו"פ הנוכחי: הריבית הנמוכה, אשר דוחפת את המשקיעים לאזורי פרופיל הסיכוי/סיכון הגבוה, ומסלול הטבה מס' 43 של רשות החדשנות, שבמסגרתו תוענק לגופים מוסדיים המשקיעים בחברות הייטק ישראליות הגנה על ירידת שווי של השקעותיהם.

הטבה 43 פותחה בימים שבהם הבורסה הייתה יבשה, וחברות מו"פ טובות ברחו לבורסות זרות. היא הושקה באופן מזורז בתחילת מגפת הקורונה, כדי לשמור על תעשיית הסטארט אפים המקומית, אולם מתקני התקנה לא צפו את ההשתוללות בשווקים שתיתן רוח גבית עוצמתית כל כך למהלך שלהם.

תקנה 43 לא נועדה דווקא לשותפויות מו"פ בבורסה, אלא גם לחברות טכנולוגיה בודדות ולאו דווקא נסחרות, אבל המוסדיים מצאו תועלת בשותפויות המו"פ, משום שאלה חוסכות מהן את הצורך להחזיק איש מקצוע מומחה לתחומי המו"פ השונים. שותפות נסחרת מאפשרת נזילות בלי תלות בעסקות מנזילות בחברות המו"פ עצמן, וזאת לעומת השקעה בקרן הון סיכון לא נסחרת, שתהיה נעולה ל-7-10 שנים לפחות.

לדברי האנליסט אורי הרשקוביץ, שהיה גם שותף בקרנות הון סיכון וגידור. "עידוד של השקעות מו"פ בישראל הוא רצוי.

אם איכות המנהלים גבוהה והם השקיעו בחברות טובות זה יכול להיות סיפור הצלחה. הבעיה עלולה להיות בגודל השותפויות. ישנו חיסרון לקוטן מבחינת גודל ההשקעה, ואז אחוז דמי הניהול גבוה", אומר הרשקוביץ. כתוצאה מגודל השותפויות, הן צפויות להשקיע בעיקר בחברות בשלבים מוקדמים, אבל כדי לשמור על השקעתן, ולא להידלל כאשר החברות תצטרכנה כסף נוסף, גם השותפיות תצטרכנה לגייס הון נוסף. רק בשותפויות שבהן ייבנה ערך לחברות במהירות, ניתן יהיה לשכנע את המוסדיים להגדיל את השקעתם".

גלי וינרב

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

לבאפט יש יותר מניות בחברת רכב סינית מאשר בג'נרל מוטורס

מניות חברת BYD עלו ביותר מ-300% בשנה האחרונה, בעוד שאלה של חברת ג'נרל מוטורס עלו ב-65% באותה תקופת זמן ● BYD, שממוקמת בשנזן, מכרה מעל ל-130 אלף מכוניות חשמליות בשנה האחרונה

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

"מיידוף הישראלי": איזה לקחים למד שוק ההון הישראלי מפרשת ברמלי ומה הסיכוי שהונאה כזו תתרחש שוב?

מאות משקיעים נפלו קורבן ל"תרגיל העוקץ" שביצע ברמלי ואיבדו מאות מיליוני שקלים ● ברמלי אומנם נשלח השבוע ל-10 שנות מאסר, אך לא ברור אם העונש הכבד יפחיד את הנוכל הבא ● כיצד פועלת רשות ני"ע לאיתור תרמיות, מה יכולים ללמוד המשקיעים מהפרשה, והאם הלקוחות יקבלו את כספם

תאונת מנוף באתר בנייה בשכונת אור ים באור עקיבא / צילום: איחוד הצלה

תאונה רודפת תאונה: פועל נהרג בתאונת מנוף באור עקיבא

לדברי עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, התאונה אירעה בזמן הרכבת העגורן ● אף שתאונה דומה התרחשה ב-2019, המדינה עדיין לא הסדירה תקנות להרכבה ולפירוק מנופים ● אתמול התחשמל למוות עובד באתר בנייה באשדוד

אתי כרייף / צילום: דוברות בתי המשפט

ההצעה שעל שולחן הפרקליטות: פרישת השופטת כרייף תמורת סגירת התיק

המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שלמה למברגר בוחן את ההצעה שהועברה לו על ידי השופטת אתי כרייף ● כריף ואפי נוה חשודים בעבירות שוחד בפרשת "מין תמורת מינוי"

עדו קילמניק, מדיטייט / צילום: תמונה פרטית

השותפות שנולדה ברבע שעה הניבה אחרי 15 שנה אקזיט של 300 מיליון דולר

מדיטייט, שפיתחה מוצר לטיפול בערמונית מוגדלת שפירה, נמכרה לאולימפוס לפי שווי של 300 מיליון דולר ● המנכ"ל עדו קילמניק מספר על הדרך הארוכה ועל המו"מ עם הענקית היפנית ● חברת קסניה, שהייתה מהמשקיעים הראשונים, תגרוף 34 מיליון דולר

מתוך אתר Get Key

תחרות ליד2? אתר חדש מציע פלטפורמה מתקדמת למכירת נכסים

לפי יזמי האתר Get Key, ניתן יהיה לפרסם בו נכסים תוך העלאת צילומי תלת-ממד ● באתר גם מנסים להוזיל עלויות תיווך, זאת תוך התחייבות למחיר פיקס של למתווך שיפעל עבור בעלי נכסים באמצעות האתר

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

ההקלות בתעריפי המשכנתאות נכנסו לתוקף: ההטבות לא עומדות בציפיות

החל מהשבוע הרחבת רכיב הפריים במשכנתאות חלה על כל השוק • בבנק ישראל הודיעו על הידוק הפיקוח על התעריפים, אך יועצי משכנתאות אומרים שהמהלך לאו דווקא מיטיב עם כולם

שר החוץ והשגריר מאיחוד האמירויות / צילום: דוברות משרד החוץ

שגריר איחוד האמיריות הראשון בישראל נחת בארץ

השגריר הגיע הבוקר לישראל ופתח בסדרת פגישות, הראשונה שבהן עם שר החוץ גבי אשכנזי ● גבי אשכנזי: "יש לנו הזדמנות היסטורית להציג מודל של שלום חם וכולל בין המדינות ובין העמיפ"

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מנדלבליט: העברת החיסונים למדינות זרות נעשתה ללא האישורים הנדרשים

היועמ"ש הגיש חוות דעת על העברת חיסונים לשורה של מדינות זרות בעקבות דרישתו של גנץ לעצור את ההליך לאחר שלא התקיים דיון מסודר בנושא ● מנדלבליט קבע כי "ראוי שהנושא יובא לדיון בממשלה, בקבינט או בכל פורום אחר הכולל את השרים הרלוונטיים לנושא"

מורי קסלר מנכל פריגו / צילום: רויטרס

פריגו נפרדת מהפעילות בישראל: מה יעלה בגורל 850 עובדיה בארץ והאם המניה תמשיך להיסחר בת"א?

החברה מוכרת פעילות תרופות מרשם ב-1.55 מיליארד דולר - כוללת המפעל בירוחם שבו מועסקים 850 עובדים ● הכנסות פריגו ב-2020 הסתכמו ב-5.1 מיליארד דולר, צמיחה של 4.7% ביחס ל-2019 ובדומה לתחזיות השוק

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם הממשלה כבר מכינה לנו סבב חיסונים נוסף בקיץ?

נתניהו פצח בבליץ הסברה על חיסון מחודש בקיץ. בינתיים אין בסיס לתסריט הזה ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה ושרת התחבורה בנתב"ג / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הממשלה תדון היום על ועדת החריגים בנתב"ג ופתיחת מערכת החינוך

שר החינוך ושר הבריאות אמורים להציג את תוכנית משרד החינוך לפתיחת מערכת החינוך - נושא שנמצא במחלוקת מקצועית ● בפתח הישיבה צפויה הממשלה לאשר מענק חד פעמי לנכים

יואב זייף - מנכל סטרטסיס / צילום: איל יצהר

סטרטסיס עקפה את תחזיות האנליסטים: רווח נקי של 7 מיליון דולר ברבעון הרביעי

מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף: "אנו מאמינים, כי החברה והתעשייה שלנו נכנסות לתנופה משמעותית ומתמשכת של צמיחה חסרת תקדים"

אביה מגן, מנכ"לית פתאל / צילום: אור גפן

הקרב על חדרי האוכל: המלונאים מודיעים - "נסיגה אינה אופציה"

משרד הבריאות מבקש לדחות את מועד פתיחת חדרי האוכל בבתי מלון מ-7.3, והמלונאים מתרעמים ● "בזמן שבממשלה מתלבטים, אנחנו כבר גייסנו עובדים, הזמנו אוכל ונערכנו לפתיחה. עכשיו מה נגיד לאלפי האורחים שאמורים להגיע למלונות ביום ראשון?"

תחנת כוח גיאותרמית של אורמת בניו זילנד  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בית השקעות אמריקאי: "אורמת עסקה בשחיתות בינלאומית שתרמה 70% מרווחיה ב-2020"

לפי חברת Hindenburg Research (הינדנבורג), בית השקעות שמתמחה במכירה בחסר של מניות, הפרויקטים החשמליים בקניה, גואטמלה והונדורס הקשורים לפרשת השחיתות, תרמו ל-70% מהרווח הנקי של אורמת בשנת 2020

רז קינסטליך, ארקדי פומרנץ ובני ביטון / צילום: איל יצהר

"רוב המפעלים אצלנו בדימונה הם לואו-טק. אנחנו רוצים לקפוץ מדרגה להייטק"

כך אמר ראש עיריית דימונה בני ביטון בכנס התעשיינים "מגפה כלכלית כחול לבן" של גלובס • בפאנל, שעסק בשאלה אם רשויות המקומיות יכולות לתת העדפה לתוצרת המקומית, השתתפו גם ראש עיריית מעלות תרשיחא ארקדי פומרנץ וראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך

בית משפט עליון / צילום: אוריה תדמור

בג"ץ קבע: על המדינה להכיר בגיור רפורמי לקבלת אזרחות

שופטי בג"ץ קיבלו היום בדעת רוב עתירות מלפני 15 שנה וקבעו כי לעניין חוק השבות יש להכיר כיהודים גם במי שבמהלך שהותם בישראל כדין עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה מענק חד פעמי של 562 מיליון שקל לנכים

גובה המענק יקבע בהתאם לסוג הקצבה, רמת הזכאות של הקצבה ומספר חודשי הזכאות במהלך שנת 2020 ● הממשלה אישרה תוכנית בהיקף 150 מיליון שקל לצמצום הפשיעה בחברה הערבית

ח"כ גבי אשכנזי  / צילום: דוברות משרד החוץ

שר החוץ גבי אשכנזי שוחח עם שר החוץ של עומאן

לפי אשכנזי, השיחה עסקה בדרכים לשמור על שלום ויציבות ובנושאים שבהם יש לשתי המדינות אינטרס משותף ● ככל הידוע השיחה התקיימה בהסכמה מלאה של סולטן עומאן

תור מחוץ למספרה לאחר שלמספרות בגרמניה ניתן אישור להפתח / צילום: Reuters

אחרי עשרה שבועות: המספרות נפתחו בגרמניה; אין תורים עד סוף מרץ

עם זאת, הרשויות בגרמניה טרם הכריעו מתי ייפתחו יתר החנויות, שנסגרו ב-16 בדצמבר 2020, מכיוון שהדבר תלוי בשיעור התחלואה במדינה ששב לעלות