אום אל פחם. ילדים באוכלוסיות מוחלשות נפגעו עוד יותר בתקופת הקורונה בגלל חוסר בלמידה מקוונת / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
מאז החל נגיף הקורונה להתפשט בעולם, הוא פגע באופן קשה יותר - בריאותית וכלכלית - באוכלוסיות החלשות יותר. בעלי הכנסות נמוכות, עצמאים, נשים, צעירים, ערבים וחרדים. מי יצאו ממנה כמעט ללא פגע ואולי אפילו התחזקו לאורך המשבר? האוכלוסיות החזקות ממילא. זה קורה בישראל, ובכל העולם. מחקר של בנק ההשקעות UBS וחברת רואי החשבון PwC מאוקטובר העלה למשל שהיקף ההון של עשירי העולם זינק ביותר מרבע במהלך משבר הקורונה. "הסיפור של הקורונה הוא האי שוויון", אומר פרופ' בני בנטל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות כלכלה במרכז טאוב. ניתוח מיוחד של גלובס מבקש לאמוד את הפערים החברתיים שהתהוו בתקופת הקורונה דרך חמש נקודות מבט.
התבססנו על נתונים רשמיים של הלמ"ס, מרכז טאוב לחקר המדיניות הכלכלית בישראל, משרד האוצר ושירות התעסוקה ושוחחנו עם מומחים לגביהם. כולם מסכימים בעניין אחד: האי שוויון החברתי-כלכלי שממילא היה גבוה בישראל, התחדד במהלך הקורונה ועלול להתעצם.
"בישראל האי שוויון מיד מצטלב עם החברה החרדית והערבית. אם תאמרי לי שאת ענייה, אדע בהסתברות גבוהה שאת ערבייה או חרדית", אומר פרופ' בנטל. "אם תאמרי לי זאת בארה"ב, אדע בהסתברות גבוהה שאת שחורה. ואלה גם האוכלוסיות שנפגעו באורח קשה במשבר. רואים אצלן יותר תחלואה ותמותה, פחות שיעורי התחסנות וגם פגיעות כלכלית יותר גדולה".
"הקורונה נוגעת בכמעט כל היבט של אי שוויון", מוסיף תומר לוטן, ראש מטה מגן ישראל - התוכנית הלאומית למאבק בנגיף הקורונה - שבראשה עומד כיום פרופ' נחמן אש. לוטן חקר את האי שוויון במסגרת לימודיו לתואר שני בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE). "זה מתחיל מכך שאוכלוסיות חלשות יותר כלכלית נוטות מראש להיות עם יותר מחלות רקע, כמו סוכרת ולחץ דם, ולכן פגיעות יותר לתחלואה קשה, וממשיך במגורים בבתים צפופים יותר ובצורך לנסוע בתחבורה ציבורית. רואים זאת לפעמים גם באמון המועט יותר שהם נותנים במערכת, ולכן גם בשיעורי התחסנות יותר נמוכים".
לפי לוטן, "שיעור התחסנות כיום בחברה הבדואית בקרב בני 60 פלוס הוא כ-20% בלבד, כשבכלל האוכלוסיה הוא 70%. כמובן שאנחנו מנחים את קופות החולים להתמקד במקומות החלשים". אבל כל זה לא מספיק עוזר, כי הפערים מראש, אומר לוטן, עמוקים ומושרשים מעוד. "ככל שהאזרח יותר מוחלש כך יש גם פחות נגישות לידע. אי השוויון בחברה הישראלית שהיה גדול גם טרום הקורונה, מתפוצץ עכשיו בפרצופנו".
דוח שהפיץ בסוף השבוע הביטוח הלאומי ובוחן את מצב העוני והאי שוויון בישראל ל-2019, נותן גם אומדן ל-2020 וקובע כי רמת החיים בשנת הקורונה צפויה לרדת. אבל, מציין הדוח, כי שיעור האנשים שנמצאים מתחת לקו העוני דווקא ירד - ומה שהוביל לכך,בין השאר, היה הסיוע הכלכלי שסיפקה המדינה.
תמונת המצב שמצטיירת מהגרפים שלפניכם מטילה בכך ספק. לפי מומחים שעמם שוחחנו, בשנים הקרובות האי שוויון בישראל צפוי לגדול, אחרי שבשנים האחרונות דווקא הצטמצם. "בנק ישראל מדבר על כך שגם אחרי חלוף הסערה יהיו פה 7% אבטלה, כפול מהנתון שהיה לפני הקורונה", אומר פרופ' בנטל. "נשים חרדיות וערביות נכנסו - כקבוצה - אחרונות לשוק העבודה, לפני כעשור וחצי. מסתמן שהן גם יהיו הראשונות להיפלט ממנו, ושיעורי העוני יגדלו. הפערים הלימודיים שצברו התלמידים העניים יותר גם הם צפויים רק לגדול. אם המדינה רוצה לטפל באי שוויון, היא חייבת להתחיל בכך כמה שיותר מהר, למשל דרך הכשרות מקצועיות".
פרטי מול ציבורי: מכה קלה בכנף למגזר הציבורי
הקורונה גם הדגישה את הפער בין המגזר הציבורי לפרטי. עובדים המגזר הציבורי הנחשבים לעובדים "חזקים" בקושי נפגעו במהלך הקורונה. המגזר הציבורי בישראל כולל את שירות המדינה (כולל משרדי הממשלה), החברות הממשלתיות, הרשויות המקומיות, מורים, רופאים, רופאים ואחיות, שוטרים ועוד. בסך הכל מדובר ב-800 אלף משרות.
בעוד שמספר המשרות במגזר הציבורי פחת ב-8% בין ינואר לאוקטובר 2020, מה שמיתרגם ל-70 אלף משרות, במגזר הפרטי המספרים בקנה מידה אחר לגמרי. שם קוצצו יותר מ-600 אלף משרות, ירידה של 21% במספר המשרות בין ינואר לאוקטובר. הנתונים הם תוצאה של עיבוד מיוחד שנעשה בלמ"ס לבקשת גלובס.
מיהם עובדי המגזר הציבורי שהוצאו לחל"ת? נראה שמדובר בעיקר בעובדים המשתייכים למה שמכונה "מלכ"רים ציבוריים", שכוללים למשל אוניברסיטאות, קופות החולים, רשתות חינוך גדולות ומעונות יום.
עובדי המגזר הציבורי לא רק היו מוגנים הרבה יותר בתעסוקתם בתקופת הקורונה, אלא שגם זכו ליתרונות בתנאי העסקתם. כך למשל, יש מקרים שבהם עובדים שאינם נדרשים למשרתם ולא נמצאה להם משרה חלופית, ישהו בבית ויזכו לתשלום של 70% משכרם, בעוד ההפרשות לזכויותיהם הסוציאליות ממשיכות.
בנוסף, שכרם של עובדי המגזר הציבורי לא קוצץ והוא גם צפוי לעלות בגלל מנגנון הזחילה האוטומטי. לעומת זאת, במגזר הפרטי היו הפחתות שכר משמעותיות. כך שבשורה התחתונה, הקורונה העצימה את הפער בין מאות אלפי עובדים מוגנים, שסיכוייהם לפיטורים קלושים, לבין השאר ועורר שאלות לגבי הצורך שגם עובדים אלה ייכנסו כיום תחת האלונקה. למרות משא ומתן שניהל משרד האוצר מול ההסתדרות בעניין קיצוץ שכר של עובדי המגזר הציבורי, הקיצוץ לא קרה בסופו של דבר. שר האוצר ישראל כץ ניסה לקדם קיצוץ בשכרם של נושאי משרה כמו חברי כנסת, שופטים ומנכ"לי משרדי ממשלה, אך גם הוא לא התממש.
פערים טכנולוגיים: לימודים מרחוק? לא כולם יכולים
לא רק עובדים ערבים וחרדים נפגעו במשבר הקורונה, בגלל הפגיעה בענפי תעסוקה "נמוכים" יותר, כי אם גם ילדיהם. בכל הקשור ללמידה מרחוק, שמבוססת על קיומם של מחשב וחיבור לאינטרנט, ערבים וחרדים מצויים בנקודת חיסרון משמעותית מול יהודים שאינם חרדים, כך לפי נתוני אגף הכלכלנית הראשית משרד האוצר שעובדו באחרונה גם בדוח מצב המדינה 2020 של מרכז טאוב.
לפי הדוח, 41% מחרדים בישראל הם ללא מחשב וללא חיבור לאינטרנט, בהשוואה ל-23% מהערבים ורק 2% מהיהודים הלא-חרדים. כשמדובר רק במחסור בחיבור לאינטרנט, אצל החרדים מדובר ב-72%, אצל הערבים השיעור גם גבוה מאוד - 38% - ואצל היהודים הלא חרדים, מדובר רק ב-8%. המשמעות ברורה: התלמידים מהאוכלוסיות האלה הם מהראשונים להיפגע כשהלמידה בבתי הספר עוברת ללמידה מרחוק.
"רשת הביטחון שההוראה המקוונת מעניקה בעיתות משבר היא בעלת חורים גדולים, ומי שנופלים דרכה הם בעיקר התלמידים מהשכבות החלשות", כותב החוקר נחום בלס, ראש תוכנית מדיניות החינוך שבחן את הנושא. "תשתית אינטרנט מהיר זה דבר טריוויאלי", מוסיף בנטל. "ובישראל יש ישובים ערביים ואחרים שאין בהם את התשתיות האלה".
הבעיה העיקרית שנעוצה בכך, מסכימים חוקרים שעמם שוחחנו בנושא, היא שהפערים הלימודיים שנפערו בין תלמידים חזקים לחלשים בתקופת קורונה, עלולים רק להעמיק בעתיד.
פערי שכר: בעלי שכר נמוך הפכו לחל"תניקים
בעוד שכמעט רבע מהאנשים המשתייכים לשני חמישוני השכר התחתונים בישראל - שכר של עד כ-5,100 שקל ברוטו בחודש לעובד - נמצאים בחל"ת נכון לאוקטובר, הרי שבקרב אנשים המשתייכים לשני חמישוני השכר העליונים מדובר בתמונת מראה. רק 4%-7% מאנשים אלה, שמשתכרים 22 אלף שקל ברוטו ומעלה, נמצאו נכון לאוקטובר בחופשה ללא תשלום ממקום העבודה.
כך עולה ממחקר בתחום של קורונה ואי שוויון שעורכים מאיר יעיש וטלי קריסטל, פרופסורים לסוציולוגיה מאוניברסיטת חיפה.
השניים עוקבים אחר כ-2,000 ישראלים מאז פרוץ המשבר, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסיה בישראל. "הקורונה פוגעת בחלשים מעצם אופיו של המשבר, אבל הממשלה גם היא מחוללת את האי שוויון באמצעות החלטותיה, כמו השארת נתב"ג פתוח, מצד אחד, וסגירת בתי המלון מצד שני", אומר יעיש. "הרי מיהם העובדים בבתי המלון? בעיקר אוכלוסייה של שכר מינימום".
בגרמניה, למשל, מעודדים חברות לשמור על קשר עם עובדים שנאלצו לשלוח הביתה דרך סבסוד שכרם מול המעסיק, וכך המעסיק הוא זה שמשלם מעין דמי אבטלה לעובד ולא המדינה. יותר מכך, "גרמניה גם מעודדת מעסיקים שמשמרים עובדים לבצע הכשרות מקצועיות בעבורם, בסבסוד של המדינה", מסביר פרופ' בנטל. בישראל רק לאחרונה הושגה הבנה בין האוצר למשרד העבודה והרווחה על העברת תקציב להכשרות מקצועיות.
מקצועות ותחומים: בהייטק ובפיננסים פוטרו פחות
בעוד האבטלה הרחבה (כולל חל"ת) מוסיפה להיות גבוהה, 13% בדצמבר לפי הלמ"ס, ורבים איבדו את מקומות עבודתם בשל הקורונה הכלכלית - ישנם מגזרים שנפגעו מעט או אפילו צמחו במהלכה. רואים זאת במידה רבה בהייטק, שמעסיק כ-9% מכלל השכירים במשק, 320 אלף אנשים, בשכר ממוצע של כ-24 אלף שקל. חלקים בהייטק אף הרוויחו מהמשבר בשל התגברות הצורך בשירותי דיגיטציה בקורונה. כתוצאה מכך, ההייטק לצד ענף הביטוח והשירותים הפיננסיים, פיטרו הכי פחות עובדים לאורך המשבר, ואפילו נרשמו גיוסי עובדים בחלק מהזמן.
הייטק ופיננסים וביטוח הם גם ענפים שמאפשרים עבודה מהבית, ואכן עם פרוץ הקורונה, 40% עד מחצית מהעובדים בשני העובדים האלה עבדו מהבית, והוסיפו לעבוד מהבית בשיעורים נמוכים יותר גם בהמשך.
ומיהם העובדים שמועסקים בשני הענפים האלה? נכון, העובדים החזקים יותר. מחקר של גלעד ברנד ממרכז טאוב מלפני שנתיים, למשל, מצא ש-95% מקרב העובדים בהייטק הם יהודים שאינם חרדים. ומאחר שרוב העובדים שנפגעו באורח קשה בהכנסתם בקורונה היו עובדים חלשים יותר, הרי שפרדוקסלית, השכר במשק צמח דווקא לאורך המשבר. במילים אחרות, "בניכוי" העובדים החלשים, מצבנו מצוין. הבדיקה לא לוקחת בחשבון ענפים שכמעט "נמחקו" - כמו פנאי, תיירות ותרבות.
"כיום, בגלל הקורונה, אנו נוכחים שהאי שוויון החברתי גדל, אבל הפגיעה הזו לא ניכרת בנתוני המאקרו. למשל, תחזית הצמיחה לישראל ב-2020 היא מינוס 3.3%; טובה יותר בהשוואה למרבית מדינות אירופה", אומר פרופ' יעיש. "הסיבה לכך היא שעובדים בעלי מיומנויות נמוכות אינם מייצרים את עיקר התוצר בישראל. הוא מגיע מההייטק. ומכיוון שהייצוא מישראל כמעט שלא נפגע, גם המשק - ברמת המאקרו - בסך הכל בסדר. אך במקביל, העוני גדל ובתי החולים קורסים".
נשים מול גברים: הסגרים חידדו את הפערים
נשים הן כמעט 70% מכלל הנרשמים לשירות התעסוקה מאז החל הסגר השלישי לפני כחודש: 100 אלף נשים מתוך 144,600 אנשים שנרשמו בסך הכל. מדובר בנתון שיא לעומת סגרים קודמים. כך לפי פרסומים מסוף השבוע. ובקיצור, הקורונה הרעידה את עולמן התעסוקתי של הנשים בישראל, שנחשבות חוליה חלשה ופגיעה בשוק העבודה הישראלי.
נשים גם עובדות בענפים שנפגעו באורח קשה במשבר, כמו מסחר ושירותים, וגם נוטות יותר להישאר בבית עם הילדים בתקופות של סגר, כשמערכת החינוך גם היא נסגרת. לפי נתוני למ"ס, ניתן לראות פער גדול בשיעורי האבטלה והחל"ת בין נשים לגברים בתקופות של סגר - 42% חל"ת ואבטלה של נשים מול 32% של גברים בזמן הסגר הראשון במרץ-אפריל, אך הפערים מצטמצמים בהמשך. "סגירת המשק פוגעת יותר בנשים כי יש אפליה בשוק העבודה, המסלילה נשים למקצועות בעלי שכר נמוך, אופק תעסוקתי מוגבל וחשיפת יתר לפגיעות משבריות", הסביר באחרונה מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור.
קבוצה פגיעה נוספת היא צעירים, שגם הם הוצאו לחל"ת ופוטרו בשיעורים גבוהים. בסגר האחרון, היו הצעירים (עד גיל 34) כמחצית מכלל הנרשמים בשירות התעסוקה. הסיבה לפגיעותם הרבה במשבר היא שעוד לא צברו ניסיון רב בעבודה וגם נטו לעבוד מראש בענפים שהתערערו במהלכו, למשל מזון והסעדה.