גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

הסטנדרט הכפול של בית המשפט העליון ביחס למינוי שופטים בתקופת בחירות

בקשת הנשיאה חיות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתקופת בחירות, עוררה מחדש ויכוח בו נטען כי העליון מקבל החלטות סותרות בעניין ● אלא שבחינה היסטורית מבהירה כי הכלל עקבי וברור: מותר לכנס את הוועדה בתקופת בחירות - אך רק אם זה מועיל לעליונים

השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור
השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור

ישיבתה של הוועדה לבחירת שופטים של שנת 1995 נקבעה, זמן רב מראש, לשנים עשר בנובמבר. איש כמובן לא צפה זאת מלכתחילה, אך תאריך הישיבה נפל עם תום השבעה על ראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח שמונה ימים לפני כן. לטראומה הלאומית שישראל הייתה מצויה בה לאחר הרצח והשיתוק הפוליטי שאחז בכולם, הצטרפה העובדה שהרצח הפך את הממשלה ששמעון פרס עמד בראשה, לממשלת מעבר. אלא שהוועדה לבחירת שופטים התנהלה באותה שנה כסדרה ובאין מפריע.

אלה היו ימים מיוחדים בזירה המשפטית. אהרן ברק כיהן כנשיא העליון, ובתשעה בנובמבר, עוד בימי השבעה, פירסם את פסק דין "המזרחי" בו הכריז על המהפכה החוקתית. שלושה ימים לאחר מכן הגיע זמן כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים. על הפרק עמד מינויה של דורית ביניש, שרק שנתיים לפני כן נפסלה על-ידי רוב החברים בוועדה, לרבות שמגר, כלל שופטי העליון וחברי לשכת עורכי הדין.

הפעם, הקרבה הגדולה בין הנשיא ברק לביניש הובילה לכך שהיא קיבלה את המינוי, אלא שהוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה באותו יום, בתקופת ממשלת מעבר, לא מינתה רק "עוד שופטת" לבית המשפט העליון. שיטת הסניוריטי הנוהגת בקרב השופטים מאפשרת ניבוי מדויק (למעט מקרה של פרישה מוקדמת נדירה או פטירה) של נשיאי העליון מכאן ועד להודעה חדשה. לכן, כשברק הוביל את מינויה של ביניש, הוא למעשה גם בחר את מי שתחליף אותו בנשיאות העליון בשנת 2006. לברק-מודל-1995 לא הייתה כל בעיה למנות שופט לעליון בתקופת ממשלת מעבר. לא שופט ולא נשיא.

לחסום את רותי

עשור קדימה וחודשים מספר לפני שהשופטת ביניש החליפה בפועל את הנשיא ברק, ביקשה שרת המשפטים ציפי לבני, למנות את פרופסור רות גביזון ז"ל לשופטת בבית המשפט העליון. ברק לא ממש חיבב את מה שכינה אז "האג'נדה של רותי", או במילים אחרות - עמדתה המנומקת והסדורה של גביזון שחלקה על ברק במספר סוגיות מפתח. המסקנה המצערת הייתה ברורה - יש למנוע את מינויה. איך מונעים? טוב ששאלתם.

הבחירות התקיימו בחודש מרץ וישיבת הוועדה לבחירת שופטים נקבעה לחודש ינואר. טובה צימוקי דיווחה באותם הימים כי "בבית המשפט העליון גורסים שכינוס הוועדה ערב בחירות אינו חוקי". ובאמת, איך אפשר בכלל להעלות על הדעת רעיון מגוחך כזה של מינוי שופטת בזמן ממשלה יוצאת. השאלה הזו כמובן מתמקדת בסוג מסוים מאוד של שופטות. אלה ששמן הפרטי הוא רות ושם משפחתן הוא גביזון. כי ביחס לשופטות אחרות כבר הבנו שהמקרה שונה.

בסיבוב הקודם הדחיפות שבמינוי ביניש הכתיבה את הטון. לא ממשלת מעבר ולא רצח ראש ממשלה עצרו את הוועדה, והתחושה בגדול הייתה שגם אם מטאוריט יתנגש בכדור הארץ, הוועדה תתכנס כסדרה. אבל הפעם זה התנהל אחרת. השופטת דליה דורנר הרגיעה את האווירה המתוחה וביקשה להכניס את כולם לשלווה סטואית. "חיכינו עשרה חודשים", אמרה דורנר, "העליון יחזיק מעמד עוד כמה חודשים".

במקביל, וללא שום קשר, ברק שביקש למנוע את מינויה של גביזון, ישב באותם הימים בהרכב שדן בעתירה ביחס לאישורו הנדרש של ראש הממשלה להרכב מועצה דתית. השופטת איילה פרוקצ'יה היא שכתבה את פסק הדין בתיק הזה, ולא ברק ששימש כראש הרכב. פרוקצ'יה קבעה, ביחס לאותו עניין שולי יחסית, כי בזמן ממשלת מעבר לא ניתן לאשר מינוי אלא במקום שיש "צורך חיוני של ממש".

מכאן העניינים הדרדרו במהירות. מני מזוז שכיהן אז כיועץ משפטי לממשלה הפנים את המסר שיצא מהתיק. בחוות דעת שהוציא ללבני הנחה אותה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בזמן ממשלת מעבר. לבני קיבלה על עצמה את הדין וגביזון נותרה בחוץ. עם פרישתו של ברק, זמן קצר לאחר מכן, בהרכב העליון כבר היו חסרים שני שופטים. ועדיין, בשלב זה איש לא ראה בכך עניין המצביע על דחיפות כלשהי לכנס את הוועדה. האינטרס הציבורי נותר ללא פגע.

כשאין מנוס

הזיגזג המשפטי כמובן לא עצר כאן. בשנת 2009, כששר המשפטים, דניאל פרידמן, רצה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הייתה זו ביניש, מי שמונתה בעצמה בזמן ממשלת מעבר, שהודיעה לו כי לא ניתן לעשות זאת, וכי "ככלל אין מנוס מדחיית מינוי השופטים דרך קבע עד לאחר הבחירות הכלליות". הסטנדרט הכפול זעק, אבל בנקודה הזו עוד ניתן היה ללמד סניגוריה ולומר שההלכה השתנתה וכעת הכלל הוא שאין ממנים בתקופת בחירות.

אלא שאז הגיעה שנת 2012, והפעם היה דווקא די נוח לשופטי העליון למנות שופטים בזמן פגרה מכיוון שנהנו באותה תקופה משליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים. במקביל, ושוב - ללא שום קשר, חוות הדעת של היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, איפשרה באותה פעם מינוי של שופטים במקרים בהם "קיימת דחיפות מיוחדת [...] בערכאה מסוימת שבמחוז מסוים, אם בשל מיעוט בשופטים באותה ערכאה ואם מסיבה אחרת". הנשיא אשר גרוניס לא היסס ומינה בתקופת הבחירות מספר שופטים בערכאות שונות. כשיש לך רוב בוועדה הדחיפות במינויים כנראה יותר מוחשית.

אל תחזיקו את נשימתכם, ההלכה הזו לא נשארה על כנה. בשנת 2019, תחת כהונתו של אמיר אוחנה כשר משפטים, ההלכה השתנתה שוב. כשאוחנה ביקש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוסבר לו על-ידי הנשיאה, כך לפי הפרסומים, שלא ניתן לעשות זאת, שכן התקופה היא תקופת בחירות. ובאמת, איזו דחיפות יכולה להיות בתקופה כזו? נמתין מעט ונמנה אחרי הבחירות, כמו שעשינו תמיד. לא?

התוספת הדחופה

כעת אנחנו בימים האחרונים, וגם הראשונים, של בני גנץ כשר משפטים, והמערכת המשפטית חוששת שרגע אחד אחרי כן יגיע המבול: קואליציית ימין ענקית שתבקש לערוך שינויי עומק במערכת המשפט. חיות מבקשת לכנס את הוועדה כעת, כל זמן שעדיין יש לה רוב אוטומטי. מכאן, כנראה, הבקשה שנשלחה מטעמה בימים האחרונים המסבירה כי צריך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשל "צורך דחוף".

ומה הצורך הדחוף הזה? ובכן, מספר עניינים דחופים ביותר, וביניהם מינויו של השופט ניל הנדל למשנה לנשיאה, ותקני שופטים שיעסקו בתיקי פשיעה כלכלית בבתי המשפט הכלכליים. אם זו הייתה בדיחה דיינו, אלא שהבקשה של חיות מנוסחת כאילו היא רצינית. היא מבקשת לכנס את הוועדה בתקופת בחירות לצורך מינוי משנה לנשיאה, תפקיד שהחוק לא מעניק בצדו שום סמכויות מיוחדות, וכל עניינו הוא כמה שקלים נוספים במשכורת. תוספת השכר הזו פשוט לא יכולה להמתין.

והשופטים הכלכליים החדשים שהיא רוצה למנות לצורך שיפוט בתיקי פשיעה כלכלית? הכנסת בכלל עוד לא אישרה לבתי המשפט הכלכליים לדון בתיקים האלה. זה לא שהם ממתינים לשופטים שמתעכבים. הם ממתינים לעצם הסמכות, שאגב, נתונה במחלוקת קשה וספק אם תוענק. מדובר בביצה שלא נולדה. אבל כשהרוב חומק מבין האצבעות נולדת הדחיפות. חיות לא המציאה פה דבר. היא בסך-הכול ממשיכה מסורת ארוכת שנים.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בבורסת ת"א בדרך לשבוע אדום במיוחד

המדדים המובילים בדרך לירידה שבועית של כ-4.5% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס נופלת בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים