גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

הסטנדרט הכפול של בית המשפט העליון ביחס למינוי שופטים בתקופת בחירות

בקשת הנשיאה חיות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתקופת בחירות, עוררה מחדש ויכוח בו נטען כי העליון מקבל החלטות סותרות בעניין ● אלא שבחינה היסטורית מבהירה כי הכלל עקבי וברור: מותר לכנס את הוועדה בתקופת בחירות - אך רק אם זה מועיל לעליונים

השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור
השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור

ישיבתה של הוועדה לבחירת שופטים של שנת 1995 נקבעה, זמן רב מראש, לשנים עשר בנובמבר. איש כמובן לא צפה זאת מלכתחילה, אך תאריך הישיבה נפל עם תום השבעה על ראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח שמונה ימים לפני כן. לטראומה הלאומית שישראל הייתה מצויה בה לאחר הרצח והשיתוק הפוליטי שאחז בכולם, הצטרפה העובדה שהרצח הפך את הממשלה ששמעון פרס עמד בראשה, לממשלת מעבר. אלא שהוועדה לבחירת שופטים התנהלה באותה שנה כסדרה ובאין מפריע.

אלה היו ימים מיוחדים בזירה המשפטית. אהרן ברק כיהן כנשיא העליון, ובתשעה בנובמבר, עוד בימי השבעה, פירסם את פסק דין "המזרחי" בו הכריז על המהפכה החוקתית. שלושה ימים לאחר מכן הגיע זמן כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים. על הפרק עמד מינויה של דורית ביניש, שרק שנתיים לפני כן נפסלה על-ידי רוב החברים בוועדה, לרבות שמגר, כלל שופטי העליון וחברי לשכת עורכי הדין.

הפעם, הקרבה הגדולה בין הנשיא ברק לביניש הובילה לכך שהיא קיבלה את המינוי, אלא שהוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה באותו יום, בתקופת ממשלת מעבר, לא מינתה רק "עוד שופטת" לבית המשפט העליון. שיטת הסניוריטי הנוהגת בקרב השופטים מאפשרת ניבוי מדויק (למעט מקרה של פרישה מוקדמת נדירה או פטירה) של נשיאי העליון מכאן ועד להודעה חדשה. לכן, כשברק הוביל את מינויה של ביניש, הוא למעשה גם בחר את מי שתחליף אותו בנשיאות העליון בשנת 2006. לברק-מודל-1995 לא הייתה כל בעיה למנות שופט לעליון בתקופת ממשלת מעבר. לא שופט ולא נשיא.

לחסום את רותי

עשור קדימה וחודשים מספר לפני שהשופטת ביניש החליפה בפועל את הנשיא ברק, ביקשה שרת המשפטים ציפי לבני, למנות את פרופסור רות גביזון ז"ל לשופטת בבית המשפט העליון. ברק לא ממש חיבב את מה שכינה אז "האג'נדה של רותי", או במילים אחרות - עמדתה המנומקת והסדורה של גביזון שחלקה על ברק במספר סוגיות מפתח. המסקנה המצערת הייתה ברורה - יש למנוע את מינויה. איך מונעים? טוב ששאלתם.

הבחירות התקיימו בחודש מרץ וישיבת הוועדה לבחירת שופטים נקבעה לחודש ינואר. טובה צימוקי דיווחה באותם הימים כי "בבית המשפט העליון גורסים שכינוס הוועדה ערב בחירות אינו חוקי". ובאמת, איך אפשר בכלל להעלות על הדעת רעיון מגוחך כזה של מינוי שופטת בזמן ממשלה יוצאת. השאלה הזו כמובן מתמקדת בסוג מסוים מאוד של שופטות. אלה ששמן הפרטי הוא רות ושם משפחתן הוא גביזון. כי ביחס לשופטות אחרות כבר הבנו שהמקרה שונה.

בסיבוב הקודם הדחיפות שבמינוי ביניש הכתיבה את הטון. לא ממשלת מעבר ולא רצח ראש ממשלה עצרו את הוועדה, והתחושה בגדול הייתה שגם אם מטאוריט יתנגש בכדור הארץ, הוועדה תתכנס כסדרה. אבל הפעם זה התנהל אחרת. השופטת דליה דורנר הרגיעה את האווירה המתוחה וביקשה להכניס את כולם לשלווה סטואית. "חיכינו עשרה חודשים", אמרה דורנר, "העליון יחזיק מעמד עוד כמה חודשים".

במקביל, וללא שום קשר, ברק שביקש למנוע את מינויה של גביזון, ישב באותם הימים בהרכב שדן בעתירה ביחס לאישורו הנדרש של ראש הממשלה להרכב מועצה דתית. השופטת איילה פרוקצ'יה היא שכתבה את פסק הדין בתיק הזה, ולא ברק ששימש כראש הרכב. פרוקצ'יה קבעה, ביחס לאותו עניין שולי יחסית, כי בזמן ממשלת מעבר לא ניתן לאשר מינוי אלא במקום שיש "צורך חיוני של ממש".

מכאן העניינים הדרדרו במהירות. מני מזוז שכיהן אז כיועץ משפטי לממשלה הפנים את המסר שיצא מהתיק. בחוות דעת שהוציא ללבני הנחה אותה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בזמן ממשלת מעבר. לבני קיבלה על עצמה את הדין וגביזון נותרה בחוץ. עם פרישתו של ברק, זמן קצר לאחר מכן, בהרכב העליון כבר היו חסרים שני שופטים. ועדיין, בשלב זה איש לא ראה בכך עניין המצביע על דחיפות כלשהי לכנס את הוועדה. האינטרס הציבורי נותר ללא פגע.

כשאין מנוס

הזיגזג המשפטי כמובן לא עצר כאן. בשנת 2009, כששר המשפטים, דניאל פרידמן, רצה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הייתה זו ביניש, מי שמונתה בעצמה בזמן ממשלת מעבר, שהודיעה לו כי לא ניתן לעשות זאת, וכי "ככלל אין מנוס מדחיית מינוי השופטים דרך קבע עד לאחר הבחירות הכלליות". הסטנדרט הכפול זעק, אבל בנקודה הזו עוד ניתן היה ללמד סניגוריה ולומר שההלכה השתנתה וכעת הכלל הוא שאין ממנים בתקופת בחירות.

אלא שאז הגיעה שנת 2012, והפעם היה דווקא די נוח לשופטי העליון למנות שופטים בזמן פגרה מכיוון שנהנו באותה תקופה משליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים. במקביל, ושוב - ללא שום קשר, חוות הדעת של היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, איפשרה באותה פעם מינוי של שופטים במקרים בהם "קיימת דחיפות מיוחדת [...] בערכאה מסוימת שבמחוז מסוים, אם בשל מיעוט בשופטים באותה ערכאה ואם מסיבה אחרת". הנשיא אשר גרוניס לא היסס ומינה בתקופת הבחירות מספר שופטים בערכאות שונות. כשיש לך רוב בוועדה הדחיפות במינויים כנראה יותר מוחשית.

אל תחזיקו את נשימתכם, ההלכה הזו לא נשארה על כנה. בשנת 2019, תחת כהונתו של אמיר אוחנה כשר משפטים, ההלכה השתנתה שוב. כשאוחנה ביקש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוסבר לו על-ידי הנשיאה, כך לפי הפרסומים, שלא ניתן לעשות זאת, שכן התקופה היא תקופת בחירות. ובאמת, איזו דחיפות יכולה להיות בתקופה כזו? נמתין מעט ונמנה אחרי הבחירות, כמו שעשינו תמיד. לא?

התוספת הדחופה

כעת אנחנו בימים האחרונים, וגם הראשונים, של בני גנץ כשר משפטים, והמערכת המשפטית חוששת שרגע אחד אחרי כן יגיע המבול: קואליציית ימין ענקית שתבקש לערוך שינויי עומק במערכת המשפט. חיות מבקשת לכנס את הוועדה כעת, כל זמן שעדיין יש לה רוב אוטומטי. מכאן, כנראה, הבקשה שנשלחה מטעמה בימים האחרונים המסבירה כי צריך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשל "צורך דחוף".

ומה הצורך הדחוף הזה? ובכן, מספר עניינים דחופים ביותר, וביניהם מינויו של השופט ניל הנדל למשנה לנשיאה, ותקני שופטים שיעסקו בתיקי פשיעה כלכלית בבתי המשפט הכלכליים. אם זו הייתה בדיחה דיינו, אלא שהבקשה של חיות מנוסחת כאילו היא רצינית. היא מבקשת לכנס את הוועדה בתקופת בחירות לצורך מינוי משנה לנשיאה, תפקיד שהחוק לא מעניק בצדו שום סמכויות מיוחדות, וכל עניינו הוא כמה שקלים נוספים במשכורת. תוספת השכר הזו פשוט לא יכולה להמתין.

והשופטים הכלכליים החדשים שהיא רוצה למנות לצורך שיפוט בתיקי פשיעה כלכלית? הכנסת בכלל עוד לא אישרה לבתי המשפט הכלכליים לדון בתיקים האלה. זה לא שהם ממתינים לשופטים שמתעכבים. הם ממתינים לעצם הסמכות, שאגב, נתונה במחלוקת קשה וספק אם תוענק. מדובר בביצה שלא נולדה. אבל כשהרוב חומק מבין האצבעות נולדת הדחיפות. חיות לא המציאה פה דבר. היא בסך-הכול ממשיכה מסורת ארוכת שנים.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

"מה שלא משקיעים עכשיו, יעלה לנו פי 10": המחיר של הרפורמה בהתפתחות הילד

הרפורמה שהייתה אמורה לשקם את מערך התפתחות הילד פוגשת מציאות עגומה ● משפחות רבות נתקלות בזמני המתנה ארוכים מאוד בקופות החולים וללא יכולת לממן טיפול פרטי ● "אין בכלל תור פנוי ואפילו אין צפי", מעידה אחת האימהות ● המטפלות בשירות הציבורי מוצאות את עצמן נחנקות מתחת לעומס בירוקרטי ושכר נמוך: "מי שחשב שזו הדרך לגייס כוח אדם למערכת - טעה"

אייל גפני / צילום: אוהד רומנו

הבנקים המסורתיים אומרים ללקוח: "עזוב אותי באמא שלך"

מנכ"ל וואן זירו אייל גפני מתייחס לראשונה בפודקאסט "כוחות השוק" לדיווחים על כוונת פרופ' אמנון שעשוע להיפרד מהמיזם שהקים: "יותר מעניין שהרבה גופים רציניים רוצים להשקיע בנו" ● הוא מסביר איך מצדיקים שווי של מעל מיליארד שקל לבנק שעדיין מפסיד, למה הוא בטוח שכניסת ענקית הפינטק רבולוט היא בשורה טובה עבורו, ומדוע האיטלקים סגרו את הדלת ● וגם: התחרות מול בתי ההשקעות

סקר גלובס / צילום: Shutterstock

גם בהייטק: מספר המשרות הפנויות הצטמצם באוקטובר

מספר המשרות הפנויות בישראל ירד באוקטובר ל-143 אלף, לעומת 146 אלף בחודש הקודם, אך שוק העבודה נותר יציב יחסית ● הירידה בולטת בענפי הבנייה והמסעדנות, לצד עלייה בביקוש להנדסאים ולטכנאים ● במקביל, שיעור המועסקים בהייטק ממשיך לרדת, ייתכן שעל רקע השפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

המניה הלוהטת בעולם בחצי מחיר: שאלנו את המומחים האם כדאי לקנות אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

תלמידי ישיבות / אילוסטרציה: איל יצהר

עתירה לבג"ץ: לעצור את מימון הרשויות המקומיות לישיבות

תנועת "ישראל חופשית" טוענת כי רשויות מקומיות רבות ממשיכות להעביר מאות מיליוני שקלים לישיבות וכוללים למרות פסיקת בג"ץ שניתנה לפני כשנתיים וחצי, אשר קבעה כי אין לאפשר מימון למשתמטים ולמוסדות שבהם לומדים משתמטים, באמצעות סבסוד מעונות יום, הטבות מס ושורה ארוכה של ערוצי מימון ציבורי נוספים

קריית ביאליק. מצטיינת בשקיפות תקציב ובמדד הדמוקרטיה / צילום: איל יצהר

מה העיר שלכם עושה עם הכסף? מתברר שקשה לקבל תשובה

הרשויות המקומיות מחליטות איך לחלק את המשאבים הכלכליים, אבל לתושבים - מקבלי השירות ומשלמי המסים - כמעט אין גישה להליך ● אלא שהמחקרים מגלים שחוסר השקיפות הזה עלול לפגוע ביציבות הפיננסית של העירייה ● ומי הערים שבכל זאת מצטיינות בשקיפות תקציבית? ● מדד הדמוקרטיה המקומית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית

לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ישראל תעקוף את שבדיה ואירלנד הודות לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה ל-4.5% ולהתחזקות השקל ● עם זאת, במדד שוויון כוח הקנייה המביא בחשבון את רמות המחירים, ישראל מדורגת במקום ה-50 בלבד

אילוסטרציה: Shutterstock

סעד חריג בגין איחור במסירת דירות: אלפי שקלים עוד לפני שהתביעה התבררה

בית משפט השלום בהרצליה נקט צעד חריג וחסר תקדים, כשנתן צו עשה זמני לתשלום פיצוי סטטוטורי שוטף בסכום מצטבר של אלפי שקלים על איחור במסירת דירות בפרויקט התחדשות עירונית בפתח תקווה - וזאת עוד בטרם התבררה התביעה לגופה וניתן פסק דין

מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים / צילום: אילן בשור

בבנק הפועלים נפגשו עם קרנות גידור בלונדון וחזרו עם מסר: בתרחיש הזה הדולר יירד ל־3 שקלים

בסבב שיחות שערך הבנק עם משקיעים זרים, עלו שני סיכונים שמטרידים אותם יותר מכול • ויש שאלה אחת שחזרה כמעט בכל פגישה - והיא קשורה לגדי איזנקוט

סדרת משחקי מחשב gta / צילום: יח''צ

יותר ממיליארד דולר עוד לפני תחילת המכירות: GTA 6 מושק השבוע

המשחק המדובר ביותר בתעשיית הגיימינג בעשור האחרון מושק השבוע, לאחר שכבר הכניס כמעט 2 מיליארד דולר ממכירות מוקדמות ושבר שיאי ביקוש ● האם הוא יעמוד בציפיות ויצדיק יותר מעשור של המתנה?

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

האינפלציה באוקטובר - הנמוכה ביותר מזה 5.5 שנים. מחירי הדירות ממשיכים לרדת

הלמ"ס מפרסמת את נתוני אוקטובר: המדד ירד ב-0.1% והאינפלציה השנתית התמתנה ל-1.1% - השפל הנמוך מאז 2021 • צניחה חדה בעלויות הטיסות והנסיעות לחו"ל דחפה את המדד כלפי מטה ● שוק השכירות ממשיך ללחוץ עם זינוק של 5.5% לשוכרים חדשים, אך מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לרדת ● ברקע: היחלשות השקל והתשואות בעולם לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל

גולף / צילום: איל יצהר

גולף תסגור חמש חנויות ב"עזריאלי הנגב" בבאר שבע. זו הסיבה

בדוח הרבעון השלישי של גולף מציינת החברה כי החליטה לצמצם את פעילותה אצל "אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות במשק", אולם היא נמנעת מלנקוב בשם הקבוצה או זהות הקניון ● על פי המידע שהגיע לידי גלובס, מדובר בקניון הנגב בבאר שבע, והסיבה לסגירת הסניפים נובעת מסכסוך שהתנהל לאחרונה מאחורי הקלעים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בת"א: מדדי הנדל"ן קופצים ביותר מ-1% אחרי האינפלציה; הבנקים יורדים

הדואליות מכבידות, בעיקר טאואר שנופלת בכ-6% ● בנק הפועלים: הרווח וההכנסות ירדו, יחלק דיבידנד ענק ● ישראכרט: ההכנסות עלו והרווח נשחק, תפטר מאות עובדים ● השקל מאבד גובה, שער הדולר עומד על 3.22 שקלים

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי הבנק, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

המשאית החשמלית מתוצרת Windrose / צילום: פרטי

עם העתק סיני של הטסלה: דן נכנסת לרכבים הכבדים

חברת התחבורה, באמצעות יבואנית האוטובוסים פנדן, נכנסת לראשונה לתחום הרכב הכבד עם משאית חשמלית של Windrose הסינית ● עם סוללה של יותר מ־700 קוט"ש, טווח מוצהר של 670 ק"מ ועמדת נהג מרכזית, היא מזכירה מאוד את ה־Tesla Semi ● בשלב הראשון תגיע משאית אחת לפיילוט בחברת תעבורה, אך הדרך לשיווק מסחרי בישראל עוד דורשת בירור רגולטורי

בנקים בישראל

שבוע דרמטי לבנקים: האנליסט שצופה שהרווחים יירדו בכל המערכת

הבנק הבינלאומי פתח עונת הדוחות של הרבעון השלישי, והציג ירידה ברווח על רקע הורדות הריבית והאינפלציה המתונה ● לפי תחזית מחלקת המחקר של לידר שוקי הון, התמונה צפויה להיות דומה אצל ארבעת הבנקים האחרים, שידווחו השבוע ● איזה בנק יהיה שיאן הרווח?

המניות שייפלו היום בת"א והסקטור שיעמוד למבחן

עונת הדוחות בת"א תצבור תאוצה עם תוצאות הבנקים הגדולים שעל פי הערכות יהיו נמוכות מבעבר • מניות טאואר ופאלו אלטו חוזרות בפער שלילי ● נתוני האינפלציה בישראל מחזירים לשולחן אפשרות להורדת ריבית ● שני אירועים קריטיים יעמידו למבחן את וול סטריט: דוחות אנבידיה והנפקת הענק של אנת'רופיק • וגם: חברת המחקר שטוענת שמניית אפל הפכה לחוף מבטחים ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בני זוג שלא גרים ביחד רצו לאשר הסכם ממון. מה קבע ביהמ"ש?

מד"א יפצה עובדת שהופסק שיבוצה למשמרות במהלך ההריון ב־55.8 אלף שקל ● העליון קבע כי מי שמגיש לבית המשפט מסמך שנוסח באמצעות AI אינו יכול להתנער מאחריות לתוכנו ● ובית המשפט למשפחה דחה בקשה לאישור הסכם ממון בין בני זוג שאינם נשואים ואינם ידועים בציבור ● 3 פסקי דין בשבוע

נשיא לשכת סוכני הביטוח, שלמה אייזיק / צילום: רמי זרנגר

עוד מכה לנשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר: רשות שוק ההון שוקלת לשלול את הרישיון של שלמה אייזיק

נשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר זומן לשימוע בפני הממונה, לאחר כתב האישום נגדו בפרשת יונט קרדיט, בחשד שהיה שותף למרמה ב-50 מיליון שקל ● לפני שנתיים הרשות קנסה אותו ב-160 אלף שקל על העברת מניות לבתו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מרחק נגיעה מהגבול התחתון: מה הפיל את המדד רגע לפני החלטת הריבית?

מדד המחירים ירד באוקטובר בניגוד לתחזיות, למרות התחזקות הדולר ביותר מ־3.6% בתוך חודש, והאינפלציה השנתית התמתנה ל־1.1% בלבד ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר מדוע הפיחות בשקל עדיין לא הגיע למדד, ומזכיר כי השפעתו עוד עשויה להופיע בחודשים הקרובים ● לאחר הנתון המפתיע הוא אומר, מרחב השיקולים של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא השתנה