גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסטנדרט הכפול של בית המשפט העליון ביחס למינוי שופטים בתקופת בחירות

בקשת הנשיאה חיות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתקופת בחירות, עוררה מחדש ויכוח בו נטען כי העליון מקבל החלטות סותרות בעניין ● אלא שבחינה היסטורית מבהירה כי הכלל עקבי וברור: מותר לכנס את הוועדה בתקופת בחירות - אך רק אם זה מועיל לעליונים

השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור
השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור

ישיבתה של הוועדה לבחירת שופטים של שנת 1995 נקבעה, זמן רב מראש, לשנים עשר בנובמבר. איש כמובן לא צפה זאת מלכתחילה, אך תאריך הישיבה נפל עם תום השבעה על ראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח שמונה ימים לפני כן. לטראומה הלאומית שישראל הייתה מצויה בה לאחר הרצח והשיתוק הפוליטי שאחז בכולם, הצטרפה העובדה שהרצח הפך את הממשלה ששמעון פרס עמד בראשה, לממשלת מעבר. אלא שהוועדה לבחירת שופטים התנהלה באותה שנה כסדרה ובאין מפריע.

אלה היו ימים מיוחדים בזירה המשפטית. אהרן ברק כיהן כנשיא העליון, ובתשעה בנובמבר, עוד בימי השבעה, פירסם את פסק דין "המזרחי" בו הכריז על המהפכה החוקתית. שלושה ימים לאחר מכן הגיע זמן כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים. על הפרק עמד מינויה של דורית ביניש, שרק שנתיים לפני כן נפסלה על-ידי רוב החברים בוועדה, לרבות שמגר, כלל שופטי העליון וחברי לשכת עורכי הדין.

הפעם, הקרבה הגדולה בין הנשיא ברק לביניש הובילה לכך שהיא קיבלה את המינוי, אלא שהוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה באותו יום, בתקופת ממשלת מעבר, לא מינתה רק "עוד שופטת" לבית המשפט העליון. שיטת הסניוריטי הנוהגת בקרב השופטים מאפשרת ניבוי מדויק (למעט מקרה של פרישה מוקדמת נדירה או פטירה) של נשיאי העליון מכאן ועד להודעה חדשה. לכן, כשברק הוביל את מינויה של ביניש, הוא למעשה גם בחר את מי שתחליף אותו בנשיאות העליון בשנת 2006. לברק-מודל-1995 לא הייתה כל בעיה למנות שופט לעליון בתקופת ממשלת מעבר. לא שופט ולא נשיא.

לחסום את רותי

עשור קדימה וחודשים מספר לפני שהשופטת ביניש החליפה בפועל את הנשיא ברק, ביקשה שרת המשפטים ציפי לבני, למנות את פרופסור רות גביזון ז"ל לשופטת בבית המשפט העליון. ברק לא ממש חיבב את מה שכינה אז "האג'נדה של רותי", או במילים אחרות - עמדתה המנומקת והסדורה של גביזון שחלקה על ברק במספר סוגיות מפתח. המסקנה המצערת הייתה ברורה - יש למנוע את מינויה. איך מונעים? טוב ששאלתם.

הבחירות התקיימו בחודש מרץ וישיבת הוועדה לבחירת שופטים נקבעה לחודש ינואר. טובה צימוקי דיווחה באותם הימים כי "בבית המשפט העליון גורסים שכינוס הוועדה ערב בחירות אינו חוקי". ובאמת, איך אפשר בכלל להעלות על הדעת רעיון מגוחך כזה של מינוי שופטת בזמן ממשלה יוצאת. השאלה הזו כמובן מתמקדת בסוג מסוים מאוד של שופטות. אלה ששמן הפרטי הוא רות ושם משפחתן הוא גביזון. כי ביחס לשופטות אחרות כבר הבנו שהמקרה שונה.

בסיבוב הקודם הדחיפות שבמינוי ביניש הכתיבה את הטון. לא ממשלת מעבר ולא רצח ראש ממשלה עצרו את הוועדה, והתחושה בגדול הייתה שגם אם מטאוריט יתנגש בכדור הארץ, הוועדה תתכנס כסדרה. אבל הפעם זה התנהל אחרת. השופטת דליה דורנר הרגיעה את האווירה המתוחה וביקשה להכניס את כולם לשלווה סטואית. "חיכינו עשרה חודשים", אמרה דורנר, "העליון יחזיק מעמד עוד כמה חודשים".

במקביל, וללא שום קשר, ברק שביקש למנוע את מינויה של גביזון, ישב באותם הימים בהרכב שדן בעתירה ביחס לאישורו הנדרש של ראש הממשלה להרכב מועצה דתית. השופטת איילה פרוקצ'יה היא שכתבה את פסק הדין בתיק הזה, ולא ברק ששימש כראש הרכב. פרוקצ'יה קבעה, ביחס לאותו עניין שולי יחסית, כי בזמן ממשלת מעבר לא ניתן לאשר מינוי אלא במקום שיש "צורך חיוני של ממש".

מכאן העניינים הדרדרו במהירות. מני מזוז שכיהן אז כיועץ משפטי לממשלה הפנים את המסר שיצא מהתיק. בחוות דעת שהוציא ללבני הנחה אותה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בזמן ממשלת מעבר. לבני קיבלה על עצמה את הדין וגביזון נותרה בחוץ. עם פרישתו של ברק, זמן קצר לאחר מכן, בהרכב העליון כבר היו חסרים שני שופטים. ועדיין, בשלב זה איש לא ראה בכך עניין המצביע על דחיפות כלשהי לכנס את הוועדה. האינטרס הציבורי נותר ללא פגע.

כשאין מנוס

הזיגזג המשפטי כמובן לא עצר כאן. בשנת 2009, כששר המשפטים, דניאל פרידמן, רצה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הייתה זו ביניש, מי שמונתה בעצמה בזמן ממשלת מעבר, שהודיעה לו כי לא ניתן לעשות זאת, וכי "ככלל אין מנוס מדחיית מינוי השופטים דרך קבע עד לאחר הבחירות הכלליות". הסטנדרט הכפול זעק, אבל בנקודה הזו עוד ניתן היה ללמד סניגוריה ולומר שההלכה השתנתה וכעת הכלל הוא שאין ממנים בתקופת בחירות.

אלא שאז הגיעה שנת 2012, והפעם היה דווקא די נוח לשופטי העליון למנות שופטים בזמן פגרה מכיוון שנהנו באותה תקופה משליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים. במקביל, ושוב - ללא שום קשר, חוות הדעת של היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, איפשרה באותה פעם מינוי של שופטים במקרים בהם "קיימת דחיפות מיוחדת [...] בערכאה מסוימת שבמחוז מסוים, אם בשל מיעוט בשופטים באותה ערכאה ואם מסיבה אחרת". הנשיא אשר גרוניס לא היסס ומינה בתקופת הבחירות מספר שופטים בערכאות שונות. כשיש לך רוב בוועדה הדחיפות במינויים כנראה יותר מוחשית.

אל תחזיקו את נשימתכם, ההלכה הזו לא נשארה על כנה. בשנת 2019, תחת כהונתו של אמיר אוחנה כשר משפטים, ההלכה השתנתה שוב. כשאוחנה ביקש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוסבר לו על-ידי הנשיאה, כך לפי הפרסומים, שלא ניתן לעשות זאת, שכן התקופה היא תקופת בחירות. ובאמת, איזו דחיפות יכולה להיות בתקופה כזו? נמתין מעט ונמנה אחרי הבחירות, כמו שעשינו תמיד. לא?

התוספת הדחופה

כעת אנחנו בימים האחרונים, וגם הראשונים, של בני גנץ כשר משפטים, והמערכת המשפטית חוששת שרגע אחד אחרי כן יגיע המבול: קואליציית ימין ענקית שתבקש לערוך שינויי עומק במערכת המשפט. חיות מבקשת לכנס את הוועדה כעת, כל זמן שעדיין יש לה רוב אוטומטי. מכאן, כנראה, הבקשה שנשלחה מטעמה בימים האחרונים המסבירה כי צריך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשל "צורך דחוף".

ומה הצורך הדחוף הזה? ובכן, מספר עניינים דחופים ביותר, וביניהם מינויו של השופט ניל הנדל למשנה לנשיאה, ותקני שופטים שיעסקו בתיקי פשיעה כלכלית בבתי המשפט הכלכליים. אם זו הייתה בדיחה דיינו, אלא שהבקשה של חיות מנוסחת כאילו היא רצינית. היא מבקשת לכנס את הוועדה בתקופת בחירות לצורך מינוי משנה לנשיאה, תפקיד שהחוק לא מעניק בצדו שום סמכויות מיוחדות, וכל עניינו הוא כמה שקלים נוספים במשכורת. תוספת השכר הזו פשוט לא יכולה להמתין.

והשופטים הכלכליים החדשים שהיא רוצה למנות לצורך שיפוט בתיקי פשיעה כלכלית? הכנסת בכלל עוד לא אישרה לבתי המשפט הכלכליים לדון בתיקים האלה. זה לא שהם ממתינים לשופטים שמתעכבים. הם ממתינים לעצם הסמכות, שאגב, נתונה במחלוקת קשה וספק אם תוענק. מדובר בביצה שלא נולדה. אבל כשהרוב חומק מבין האצבעות נולדת הדחיפות. חיות לא המציאה פה דבר. היא בסך-הכול ממשיכה מסורת ארוכת שנים.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד 

עוד כתבות

מסעדת אייבי רחוב אברהם לינקולן פינת סעדיה הגאון / צילום: איל יצהר

קרן ריאליטי מוכרת לבנייני העיר הלבנה והפניקס שטח ב-183 מ' ש'

החברות קונות מקרן ריאליטי מתחם שבו פעלה בעבר מרכזיית בזק בפינת הרחובות סעדיה גאון ולינקולן ● ריאליטי רכשה את השטח לפני שש שנים תמורת 122 מיליון שקל

עירן טאוס, מנכ"ל נובולוג / צילום: סיון פרג'

נובולוג רוכשת 75% מחברת המעבדות AML

חברת שירותי הבריאות הבורסאית הודיעה על רכישת 75% מאמריקן מדיקל לבורטוריז תמורת 21 מיליון שקל ● נובולוג נסחרת לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר לאחר עלייה של כ-49% במחיר המניה מתחילת השנה

נועה קירל בפרסומת ל־yes+ בינתיים לא הכי הכי / צילום: צילום מסך

למרות ההשקעה והשיח שעוררה: הפרסומת של yes+ לא מובילה את הדירוגים

בדירוג הפרסומות זכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה, ממשיכים להוביל גם השבוע, האינטרנט של בזק ומשרד הבריאות ● חג הפסח המתקרב ופתיחת המסחר, מגבירים את הביקוש לפרסום

מתנדבים במבצע נקיון לאחר דליפת הזפת לחופי ישראל / צילום: רשות הטבע והגנים

גרינפיס: "קביעת גמליאל לא מבוססת, אוניות נפט איראניות חגות באזור דרך קבע״

השרה להגנת הסביבה טענה אתמול שאסון הזפת הוא תוצאה של "טרור אקולוגי" איראני ● גרינפיס מבקר בחריפות את הקביעה, מציב זרקור על תנועת מכליות הנפט האיראניות השגרתית באזור הים התיכון, ואף מציג אוניה נוספת שחגה באזור כתם הנפט שגרם לזיהום הזפת

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

נכנסו לבורסה: דלתא ישראל ודיפלומט השלימו ההנפקות לציבור

דיפלומט השלימה הנפקה ראשונית לציבור (IPO) של מניות וגייסה כ-300 מיליון שקל ● דלתא ישראל גייסה כ-263 מיליון שקל (ברוטו) לפי שווי חברה של כ.1.3 מיליארד שקל אחרי הכסף

היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: אוריה תדמור

פייסבוק תצטרך להתיישר על פי הדין בישראל, והיא לא היחידה: העמדה הדרמטית של היועץ המשפטי לממשלה

מנדלבליט הגיש שתי חוות-דעת בהן הוא מבקש להגביל ולצמצם את תניית הדין והשיפוט של תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל ● אם עמדתו תתקבל, העניין עשוי להשפיע באופן דרמטי על הכוח של השוק המקומי ושל הצרכן המקומי מול תאגידי הענק הבינלאומיים

בראל רונן / צילום: יונתן בלום

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

י”ד הבנים 12, פתח תקווה / צילום: יח"צ

"החלטנו לא להיכנס למי מקבל יותר. לא שווה לריב, אלא שווה להתקדם הלאה"

הבניין ברחוב י"ד הבנים 12 בפתח תקווה עבר תמ"א 38/1 והדיירים קיבלו ממ"ד, מרפסת שמש מעלית, חניות וחיזוק של הבניין מפני רעידות אדמה

חוף דור מכוסה בזפת / צילום: יוסי אוזן, רשות הטבע והגנים

איזו מדינה עומדת באמת מאחורי האונייה שאחראית לאסון הזפת?

המשרד להגנת הסביבה מיהר להודיע כי האונייה שאחראית לאסון הזפת בחופי ישראל היא מלוב, ועשתה את דרכה מאיראן לסוריה ● אלא שהמציאות הימית מורכבת יותר, ובדיקת מסמכים הזמינים ברשת לכל מגלה כי הספינה רשומה בכלל תחת איי מרשל ● האם ניתן להגיע לבעלים האמיתיים שלה? לא בטוח

מנכ”ל גוגל סונדר פיצ’אי. שכר מופרז / צילום: Associated Press

פי 1,000 מהעובדים: הכירו את המנכ"לים בעלי השכר המופרז ביותר בארה"ב

דוח חדש מגלה כי בין 2018 ל־2019, שכרם של מנהלים בכירים עלה ב-14% לממוצע של 21.3 מיליון דולר בשנה • איך מתבצעת הערכת שכר הבכירים ה"מנופח", והאם יש לכך השפעה על התנהלות החברות? • "שכר הבכירים ממשיך לעלות, בעוד ביצועי החברות ששילמו לבכירים שכר מנופח נותרים מאחור", אומרת מחברת הדוח

מייסדי סיבו, לירן וליאור עקיבא / צילום: Seebo

האלגוריתם של סיבו הישראלית עוזר לפפסיקו וברילה לפתור תקלות ייצור

סיבו גייסה 15 מיליון דולר נוספים כדי לעזור ליצרניות מזון להפחית בעיות איכות דרך שימוש בבינה מלאכותית ● המנכ"ל ליאור עקיבא: "בעתיד יתייחסו ל-AI בתור מרכיב קריטי לייצור ממש כמו חשמל"

שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

חברת הביטוח מגדל סוערת, בעל הבית נעלם, והממונה בוחר לעמוד בצד

לאחר שנראה היה כי מגדל צלחה שורה של עימותים בצמרת, שבהם "כיכב" בעל השליטה שלמה אליהו, פרץ עימות אישי חריף בין מנכ”ל מגדל ביטוח רן עוז ובין היו"ר מוטי רוזן • האם וכיצד מושפעים מכך המבוטחים, העמיתים והמשקיעים בקבוצת הביטוח

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

מיליארד שקל למדינה בתמלוגים וירידות מחירים: הגיע הזמן לפרק כמה מיתוסים על מתווה הגז

השבוע דיווח משרד האנרגיה כי המדינה קיבלה מיליארד שקל כתמלוגי גז ב־2020 ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לבדוק מה נשאר מכל האיומים המפחידים וההבטחות המפליגות שפוזרו ביד רחבה בימי המאבקים הסוערים בעשור הקודם ● 5 מיתוסים - ושברם

iJump פארק טרמפולינות ואקסטרים / צילום: iJump

אתרי הבילוי והאטרקציות המשפחתיות יורשו לפתוח למחוסנים ולמחלימים - הילדים לא יוכלו להיכנס

ביום ראשון הקרוב צפוי המשק להיפתח מחדש תחת מגבלות התו הירוק, ואיתו גם אתרי בילוי ופעילות לכל המשפחה ● אלא שלאתרים יוכלו להיכנס רק מחוסנים או מחלימים, מה שמשאיר את קהל היעד העיקרי שלהם - ילדים - מחוץ לתמונה ● "בשעה שלקניונים ילדים יכולים להיכנס, לאתרי בילוי שחלקם באוויר הפתוח הוחלט שלא"

ניתוח בהרדמה מלאה / צילום: Shutterstock

"כשתתעורר לא תזכור כלום": מיתוס ההרדמה המלאה פשוט לא נכון

מרבית הניתוחים הרפואיים מתחילים בהרדמה עמוקה במטרה שלא נחוש כאב או נזכור משהו משולחן הניתוחים • אבל האם התודעה מפסיקה באמת לעבוד בזמן הרדמה, ומה הסיכוי שיישאר אצלנו זיכרון לא מודע מהניתוח? מחקרים שמטרתם למנוע תקלות בהרדמה מצאו חורים במיתוס ● האזינו לפודקאסט

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בירידות: ת"א 35 איבד 0.75%, לייבפרסון איבדה 7%

מדד הביומד בלט בירידות של יותר מ-5% ● אפי נכסים עלתה ב-4% נגד המגמה, לאומי קפצה ב-2.3%, מנגד נייס איבדה 2.5% ● נייר חדרה עלתה ב-7.4% על רקע הדוחות והמלצה חיובית של פועלים

תאטרון הקאמרי / צילום: כדיה לוי

פתיחת עולם התרבות: תפוסת הקהל בהופעות ובמגרשי הספורט גדלה

שר הבריאות אדלשטיין ושר התרבות טרופר סיכמו על מתווה חדש לפתיחת עולם התרבות, שמגדיל את כמות האנשים שיכולים להיכנס לאולמות ● בנוסף הותר לקיים הופעות בעמידה

אמזון פותחת חנות ראשונה ללא קופות בלונדון / צילום: אמזון

אמזון פותחת חנות ראשונה ללא קופות בלונדון

הקונספט של החנות הראשונה שנפתחה היום תחת השם אמזון פרש זהה לפורמט של החנויות ללא קופה שהיא מפעילה בארה"ב תחת השם אמזון גו ● תהליך התשלום נעשה באופן בו הלקוחות יכולים לסרוק את הסלולר בכניסה, ולקחת את המוצרים שהם בוחרים מהמדף. בהמשך, החשבונית מגיעה במייל 

 

מנכ"ל פייזר אלברט בורלא / צילום: Associated Press, Pablo Martinez Monsivais

הביקור נדחה: מנכ"ל פייזר לא יגיע לישראל בשבוע הבא

הסיבה לביטול ביקורו של אלברט בורלא לא פורסמה, אך היא עשויה להיות קשורה לביקורת כי הוא לוקח חלק בתעמולת הבחירות של נתניהו ● פייזר: "הביקור יתואם בהמשך, ככול הנראה, לקראת סוף האביב"

מנכ"לית HOT, טל גרנות גולדשטיין / צילום: יח"צ אוהד רומנו

הקרב על התוכן: האם התוכניות של קשת יוסרו מה-VOD של הוט?

פקיעת ההסכמים של קשת והוט על תכני ה–VOD ואלה שעל גבי האינטרנט, מציפה מחלוקות על ערכו של התוכן אל מול חשיבותה של הפלטפורמה שעליה הוא יושב • על מה בעצם נלחמת קשת מול הוט, מדוע עם yes הושגו הסכמות, ואיך משתלב בכל זה הגורם האנושי