גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסטנדרט הכפול של בית המשפט העליון ביחס למינוי שופטים בתקופת בחירות

בקשת הנשיאה חיות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתקופת בחירות, עוררה מחדש ויכוח בו נטען כי העליון מקבל החלטות סותרות בעניין ● אלא שבחינה היסטורית מבהירה כי הכלל עקבי וברור: מותר לכנס את הוועדה בתקופת בחירות - אך רק אם זה מועיל לעליונים

השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור
השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור

ישיבתה של הוועדה לבחירת שופטים של שנת 1995 נקבעה, זמן רב מראש, לשנים עשר בנובמבר. איש כמובן לא צפה זאת מלכתחילה, אך תאריך הישיבה נפל עם תום השבעה על ראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח שמונה ימים לפני כן. לטראומה הלאומית שישראל הייתה מצויה בה לאחר הרצח והשיתוק הפוליטי שאחז בכולם, הצטרפה העובדה שהרצח הפך את הממשלה ששמעון פרס עמד בראשה, לממשלת מעבר. אלא שהוועדה לבחירת שופטים התנהלה באותה שנה כסדרה ובאין מפריע.

אלה היו ימים מיוחדים בזירה המשפטית. אהרן ברק כיהן כנשיא העליון, ובתשעה בנובמבר, עוד בימי השבעה, פירסם את פסק דין "המזרחי" בו הכריז על המהפכה החוקתית. שלושה ימים לאחר מכן הגיע זמן כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים. על הפרק עמד מינויה של דורית ביניש, שרק שנתיים לפני כן נפסלה על-ידי רוב החברים בוועדה, לרבות שמגר, כלל שופטי העליון וחברי לשכת עורכי הדין.

הפעם, הקרבה הגדולה בין הנשיא ברק לביניש הובילה לכך שהיא קיבלה את המינוי, אלא שהוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה באותו יום, בתקופת ממשלת מעבר, לא מינתה רק "עוד שופטת" לבית המשפט העליון. שיטת הסניוריטי הנוהגת בקרב השופטים מאפשרת ניבוי מדויק (למעט מקרה של פרישה מוקדמת נדירה או פטירה) של נשיאי העליון מכאן ועד להודעה חדשה. לכן, כשברק הוביל את מינויה של ביניש, הוא למעשה גם בחר את מי שתחליף אותו בנשיאות העליון בשנת 2006. לברק-מודל-1995 לא הייתה כל בעיה למנות שופט לעליון בתקופת ממשלת מעבר. לא שופט ולא נשיא.

לחסום את רותי

עשור קדימה וחודשים מספר לפני שהשופטת ביניש החליפה בפועל את הנשיא ברק, ביקשה שרת המשפטים ציפי לבני, למנות את פרופסור רות גביזון ז"ל לשופטת בבית המשפט העליון. ברק לא ממש חיבב את מה שכינה אז "האג'נדה של רותי", או במילים אחרות - עמדתה המנומקת והסדורה של גביזון שחלקה על ברק במספר סוגיות מפתח. המסקנה המצערת הייתה ברורה - יש למנוע את מינויה. איך מונעים? טוב ששאלתם.

הבחירות התקיימו בחודש מרץ וישיבת הוועדה לבחירת שופטים נקבעה לחודש ינואר. טובה צימוקי דיווחה באותם הימים כי "בבית המשפט העליון גורסים שכינוס הוועדה ערב בחירות אינו חוקי". ובאמת, איך אפשר בכלל להעלות על הדעת רעיון מגוחך כזה של מינוי שופטת בזמן ממשלה יוצאת. השאלה הזו כמובן מתמקדת בסוג מסוים מאוד של שופטות. אלה ששמן הפרטי הוא רות ושם משפחתן הוא גביזון. כי ביחס לשופטות אחרות כבר הבנו שהמקרה שונה.

בסיבוב הקודם הדחיפות שבמינוי ביניש הכתיבה את הטון. לא ממשלת מעבר ולא רצח ראש ממשלה עצרו את הוועדה, והתחושה בגדול הייתה שגם אם מטאוריט יתנגש בכדור הארץ, הוועדה תתכנס כסדרה. אבל הפעם זה התנהל אחרת. השופטת דליה דורנר הרגיעה את האווירה המתוחה וביקשה להכניס את כולם לשלווה סטואית. "חיכינו עשרה חודשים", אמרה דורנר, "העליון יחזיק מעמד עוד כמה חודשים".

במקביל, וללא שום קשר, ברק שביקש למנוע את מינויה של גביזון, ישב באותם הימים בהרכב שדן בעתירה ביחס לאישורו הנדרש של ראש הממשלה להרכב מועצה דתית. השופטת איילה פרוקצ'יה היא שכתבה את פסק הדין בתיק הזה, ולא ברק ששימש כראש הרכב. פרוקצ'יה קבעה, ביחס לאותו עניין שולי יחסית, כי בזמן ממשלת מעבר לא ניתן לאשר מינוי אלא במקום שיש "צורך חיוני של ממש".

מכאן העניינים הדרדרו במהירות. מני מזוז שכיהן אז כיועץ משפטי לממשלה הפנים את המסר שיצא מהתיק. בחוות דעת שהוציא ללבני הנחה אותה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בזמן ממשלת מעבר. לבני קיבלה על עצמה את הדין וגביזון נותרה בחוץ. עם פרישתו של ברק, זמן קצר לאחר מכן, בהרכב העליון כבר היו חסרים שני שופטים. ועדיין, בשלב זה איש לא ראה בכך עניין המצביע על דחיפות כלשהי לכנס את הוועדה. האינטרס הציבורי נותר ללא פגע.

כשאין מנוס

הזיגזג המשפטי כמובן לא עצר כאן. בשנת 2009, כששר המשפטים, דניאל פרידמן, רצה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הייתה זו ביניש, מי שמונתה בעצמה בזמן ממשלת מעבר, שהודיעה לו כי לא ניתן לעשות זאת, וכי "ככלל אין מנוס מדחיית מינוי השופטים דרך קבע עד לאחר הבחירות הכלליות". הסטנדרט הכפול זעק, אבל בנקודה הזו עוד ניתן היה ללמד סניגוריה ולומר שההלכה השתנתה וכעת הכלל הוא שאין ממנים בתקופת בחירות.

אלא שאז הגיעה שנת 2012, והפעם היה דווקא די נוח לשופטי העליון למנות שופטים בזמן פגרה מכיוון שנהנו באותה תקופה משליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים. במקביל, ושוב - ללא שום קשר, חוות הדעת של היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, איפשרה באותה פעם מינוי של שופטים במקרים בהם "קיימת דחיפות מיוחדת [...] בערכאה מסוימת שבמחוז מסוים, אם בשל מיעוט בשופטים באותה ערכאה ואם מסיבה אחרת". הנשיא אשר גרוניס לא היסס ומינה בתקופת הבחירות מספר שופטים בערכאות שונות. כשיש לך רוב בוועדה הדחיפות במינויים כנראה יותר מוחשית.

אל תחזיקו את נשימתכם, ההלכה הזו לא נשארה על כנה. בשנת 2019, תחת כהונתו של אמיר אוחנה כשר משפטים, ההלכה השתנתה שוב. כשאוחנה ביקש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוסבר לו על-ידי הנשיאה, כך לפי הפרסומים, שלא ניתן לעשות זאת, שכן התקופה היא תקופת בחירות. ובאמת, איזו דחיפות יכולה להיות בתקופה כזו? נמתין מעט ונמנה אחרי הבחירות, כמו שעשינו תמיד. לא?

התוספת הדחופה

כעת אנחנו בימים האחרונים, וגם הראשונים, של בני גנץ כשר משפטים, והמערכת המשפטית חוששת שרגע אחד אחרי כן יגיע המבול: קואליציית ימין ענקית שתבקש לערוך שינויי עומק במערכת המשפט. חיות מבקשת לכנס את הוועדה כעת, כל זמן שעדיין יש לה רוב אוטומטי. מכאן, כנראה, הבקשה שנשלחה מטעמה בימים האחרונים המסבירה כי צריך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשל "צורך דחוף".

ומה הצורך הדחוף הזה? ובכן, מספר עניינים דחופים ביותר, וביניהם מינויו של השופט ניל הנדל למשנה לנשיאה, ותקני שופטים שיעסקו בתיקי פשיעה כלכלית בבתי המשפט הכלכליים. אם זו הייתה בדיחה דיינו, אלא שהבקשה של חיות מנוסחת כאילו היא רצינית. היא מבקשת לכנס את הוועדה בתקופת בחירות לצורך מינוי משנה לנשיאה, תפקיד שהחוק לא מעניק בצדו שום סמכויות מיוחדות, וכל עניינו הוא כמה שקלים נוספים במשכורת. תוספת השכר הזו פשוט לא יכולה להמתין.

והשופטים הכלכליים החדשים שהיא רוצה למנות לצורך שיפוט בתיקי פשיעה כלכלית? הכנסת בכלל עוד לא אישרה לבתי המשפט הכלכליים לדון בתיקים האלה. זה לא שהם ממתינים לשופטים שמתעכבים. הם ממתינים לעצם הסמכות, שאגב, נתונה במחלוקת קשה וספק אם תוענק. מדובר בביצה שלא נולדה. אבל כשהרוב חומק מבין האצבעות נולדת הדחיפות. חיות לא המציאה פה דבר. היא בסך-הכול ממשיכה מסורת ארוכת שנים.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד 

עוד כתבות

אחרי שנה בבית, עובדים חוששים לשוב למשרד / צילום: Shutterstock

העובדים שלכם לא רוצים לחזור למשרד? כך תתמודדו

החזרה למקום העבודה מאיימת על לא מעט עובדים, ולא רק בגלל בזבוז הזמן המחודש בפקקים ● מעסיקים נערכים לשגרת עבודה חדשה: איך מתמודדים עם חרדת הפגישה המחודשת ● ניהול וקריירה

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מנדלבליט: העברת החיסונים למדינות זרות נעשתה ללא האישורים הנדרשים

היועמ"ש הגיש חוות דעת על העברת חיסונים לשורה של מדינות זרות בעקבות דרישתו של גנץ לעצור את ההליך לאחר שלא התקיים דיון מסודר בנושא ● מנדלבליט קבע כי "ראוי שהנושא יובא לדיון בממשלה, בקבינט או בכל פורום אחר הכולל את השרים הרלוונטיים לנושא"

בית משפט עליון / צילום: אוריה תדמור

בג"ץ קבע: על המדינה להכיר בגיור רפורמי לקבלת אזרחות

שופטי בג"ץ קיבלו היום בדעת רוב עתירות מלפני 15 שנה וקבעו כי לעניין חוק השבות יש להכיר כיהודים גם במי שבמהלך שהותם בישראל כדין עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית

אביה מגן, מנכ"לית פתאל / צילום: אור גפן

הקרב על חדרי האוכל: המלונאים מודיעים - "נסיגה אינה אופציה"

משרד הבריאות מבקש לדחות את מועד פתיחת חדרי האוכל בבתי מלון מ-7.3, והמלונאים מתרעמים ● "בזמן שבממשלה מתלבטים, אנחנו כבר גייסנו עובדים, הזמנו אוכל ונערכנו לפתיחה. עכשיו מה נגיד לאלפי האורחים שאמורים להגיע למלונות ביום ראשון?"

רון תומר / צילום: איל יצהר

נשיא התאחדות התעשיינים: "הייתי משנה לרשות התחרות את השם ל'רשות התחרות הלא הוגנת'"

רון תומר טען בכנס התעשיינים "מגפה כלכלית כחול לבן" של גלובס כי התנגדות משרד האוצר להעדפת תוצרת כחול לבן אינה הוגנת ● "איך אני יכול להתחרות עם מישהו מטורקיה שמשלם שכר לא ראוי, שכמעט לא משלם מסים ופולט הכל לסביבה"

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Shutterstock

אוסטרליה נגד גוגל ופייסבוק: כך מדינה אחת ניצחה את החברות החזקות בעולם

אוסטרליה הפכה למדינה הראשונה בעולם שבה פייסבוק חסמה את כל אתרי החדשות מהפיד של האזרחים ● זה קרה אחרי שגם גוגל איימה להעלים את החדשות ממנוע החיפוש במדינה ● אוסטרליה עמדה על שלה, קיפלה את הענקיות ומאותתת לעולם עם מודל להצלת העיתונות הכתובה והדמוקרטיה ● האזינו

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

צמיחה מול אינפלציה: פרשת הדרכים של הדולר

כולם יודעים שארה"ב רצה עם החיסונים ומשאירה אבק לאיחוד האירופי, וכולם יודעים שיש בוס חדש בבית הלבן והנושא הראשון על סדר היום שלו זה חבילת תמריצים בסך של 1.9 טריליוני דולרים למשק ● איך זה ישפיע על הדולר?

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

הכנסות תמלוגי הגז הטבעי עלו על מיליארד שקל ב-2020, אך היו נמוכות מהצפי

משרד האנרגיה עדכן היום כי ההכנסות מאגרות ומתמלוגי הגז הטבעי והמחצבים הסתכמו ב-1.105 מיליארד שקל - זינוק של 30% לעומת 2019 ● היקף ההכנסות היה נמוך ב-400 מיליון שקל מהצפי בשל הירידה החדה בביקוש לאנרגיה בתקופת הקורונה

מתוך אתר Get Key

תחרות ליד2? אתר חדש מציע פלטפורמה מתקדמת למכירת נכסים

לפי יזמי האתר Get Key, ניתן יהיה לפרסם בו נכסים תוך העלאת צילומי תלת-ממד ● באתר גם מנסים להוזיל עלויות תיווך, זאת תוך התחייבות למחיר פיקס של למתווך שיפעל עבור בעלי נכסים באמצעות האתר

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

התחזקו העליות בנעילה בבורסה: מדד ת"א 90 זינק ב-2.3%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2%, ומדד הבנקים עלה בכ-0.2% ● בזן דיווחה על הפסד של 274 מיליון דולר ב-2020 ● אורמת בלטה בירידה של 5%, פורסייט זינקה ב-10%, פריגו קפצה ב-5.35%, פוקס עלתה ב-9.8%

סניף זול סטוק. בעיגול: איתן יוחננוף / צילום: תמונה פרטית, תמר מצפי

הסטוק של יוחננוף: למה כולם רוצים להחזיק רשת של מוצרים מוזלים?

בעקבות ההצלחה המסחררת של הנפקת מקס סטוק, יוחננוף תרכוש מניות הרשת המתחרה זול סטוק לפי שווי חברה של 90 מיליון שקל ● בכוונת יוחננוף להנפיק בעתיד את רשת המוצרים המוזלים לבית לפי שווי גבוה פי שלושה, אך שחזור ההצלחה של מקס סטוק עשוי להיות מאתגר בענף רווי התחרות

פאפוס, קפריסין / צילום: גיל לופו

קפריסין מפרסמת מתווה תיירות בחלוקה לצבעים; איך הוגדרה ישראל?

קפריסין מפרסמת את מתווה התיירות הנכנסת שלה: כל מדינה תשתייך ל"צבע אחר", שמשמעותו קטגוריה בהתאם למצב התחלואה במדינה, ושעל-פיו יותאמו דרישות הכניסה ● ישראל הוגדרה בשלב זה כמדינה "אפורה" - מה זה בעצם אומר?

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה מענק חד פעמי של 562 מיליון שקל לנכים

גובה המענק יקבע בהתאם לסוג הקצבה, רמת הזכאות של הקצבה ומספר חודשי הזכאות במהלך שנת 2020 ● הממשלה אישרה תוכנית בהיקף 150 מיליון שקל לצמצום הפשיעה בחברה הערבית

גיא רגב, אסף וסרצוג ועו"ד איילת נחמיאס-ורבין / צילום: איל יצהר

"האוצר מוביל תפישה שגויה שמקורה בחוסר הבנה טוטאלי במה שקורה בתעשייה"

כך אמר מנכ"ל קבוצת גאון גיא רגב בכנס התעשיינים "מגפה כלכלית כחול לבן" של גלובס ● בפאנל, שעסק בשאלה האם העדפת תוצרת כחול לבן מועילה למשק, השתתפו גם סגנית נשיא התאחדות התעשיינים עוה"ד איילת נחמיאס-ורבין וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר אסף וסרצוג

חברת הסייבר ההתקפי NSO / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סכסוך חריף בין השותפים בקרן השולטת ב-NSO הישראלית

לפי פרסום של רשת סקיי, הוועדה המייעצת של קרן ההשקעות נובלפינה הפועלת מלונדון תתכנס להכריע מי ימשיך לנהל את נכסיה, לאחר שהיחסים בין השותפים בה עלו על שרטון ● הכרעה בנושא צפויה בשבועות הקרובים

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

האופטימיות של יואל גת: מבקש להנפיק חברת טכנולוגיות לוויין לפי 1.4 מיליארד שקל למרות הרעה בתוצאות

סטיקספיי שמוביל גת, לשעבר מנכ"ל גילת, מפתחת טכנולוגיות למערכות תקשורת לווייניות ● החברה מציגה ירידה חדה בהכנסות וזינוק בהפסדים אשתקד, עקב השפעות הקורונה - ובין היתר הפגיעה בחברות התעופה

ראש הממשלה ושרת התחבורה בנתב"ג / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הממשלה תדון היום על ועדת החריגים בנתב"ג ופתיחת מערכת החינוך

שר החינוך ושר הבריאות אמורים להציג את תוכנית משרד החינוך לפתיחת מערכת החינוך - נושא שנמצא במחלוקת מקצועית ● בפתח הישיבה צפויה הממשלה לאשר מענק חד פעמי לנכים

אורבניקה / צילום: בר - אל

כבר לא רק חנויות ענק: רשת אורבניקה פותחת חנויות בפורמט מוקטן

רשת האופנה והאביזרים המוזלת פותחת לראשונה חנות בשטח של 350 מ"ר תחת השם "מיני אורבניקה" במתחם פריז בנתיבות

וורן באפט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

לבאפט יש יותר מניות בחברת רכב סינית מאשר בג'נרל מוטורס

מניות חברת BYD עלו ביותר מ-300% בשנה האחרונה, בעוד שאלה של חברת ג'נרל מוטורס עלו ב-65% באותה תקופת זמן ● BYD, שממוקמת בשנזן, מכרה מעל ל-130 אלף מכוניות חשמליות בשנה האחרונה

יאיר נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

יאיר נתניהו חויב לשלם 500 אלף שקל לאחר שהפסיד בתביעת דיבה

יאיר נתניהו רמז בשני ציוצים על קשר אינטימי בין פעילה של מפלגת כחול לבן ליו"ר המפלגה בני גנץ - ונתבע על-ידה ● נתניהו הבן לא הגיש כתב הגנה וטען כי לא קיבל את התביעה, אך באוגוסט 2020 התייחס לתביעה ואמר כי מדובר בתביעת השתקה מגוחכת שדינה להידחות