גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסטנדרט הכפול של בית המשפט העליון ביחס למינוי שופטים בתקופת בחירות

בקשת הנשיאה חיות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתקופת בחירות, עוררה מחדש ויכוח בו נטען כי העליון מקבל החלטות סותרות בעניין ● אלא שבחינה היסטורית מבהירה כי הכלל עקבי וברור: מותר לכנס את הוועדה בתקופת בחירות - אך רק אם זה מועיל לעליונים

השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור
השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור

ישיבתה של הוועדה לבחירת שופטים של שנת 1995 נקבעה, זמן רב מראש, לשנים עשר בנובמבר. איש כמובן לא צפה זאת מלכתחילה, אך תאריך הישיבה נפל עם תום השבעה על ראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח שמונה ימים לפני כן. לטראומה הלאומית שישראל הייתה מצויה בה לאחר הרצח והשיתוק הפוליטי שאחז בכולם, הצטרפה העובדה שהרצח הפך את הממשלה ששמעון פרס עמד בראשה, לממשלת מעבר. אלא שהוועדה לבחירת שופטים התנהלה באותה שנה כסדרה ובאין מפריע.

אלה היו ימים מיוחדים בזירה המשפטית. אהרן ברק כיהן כנשיא העליון, ובתשעה בנובמבר, עוד בימי השבעה, פירסם את פסק דין "המזרחי" בו הכריז על המהפכה החוקתית. שלושה ימים לאחר מכן הגיע זמן כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים. על הפרק עמד מינויה של דורית ביניש, שרק שנתיים לפני כן נפסלה על-ידי רוב החברים בוועדה, לרבות שמגר, כלל שופטי העליון וחברי לשכת עורכי הדין.

הפעם, הקרבה הגדולה בין הנשיא ברק לביניש הובילה לכך שהיא קיבלה את המינוי, אלא שהוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה באותו יום, בתקופת ממשלת מעבר, לא מינתה רק "עוד שופטת" לבית המשפט העליון. שיטת הסניוריטי הנוהגת בקרב השופטים מאפשרת ניבוי מדויק (למעט מקרה של פרישה מוקדמת נדירה או פטירה) של נשיאי העליון מכאן ועד להודעה חדשה. לכן, כשברק הוביל את מינויה של ביניש, הוא למעשה גם בחר את מי שתחליף אותו בנשיאות העליון בשנת 2006. לברק-מודל-1995 לא הייתה כל בעיה למנות שופט לעליון בתקופת ממשלת מעבר. לא שופט ולא נשיא.

לחסום את רותי

עשור קדימה וחודשים מספר לפני שהשופטת ביניש החליפה בפועל את הנשיא ברק, ביקשה שרת המשפטים ציפי לבני, למנות את פרופסור רות גביזון ז"ל לשופטת בבית המשפט העליון. ברק לא ממש חיבב את מה שכינה אז "האג'נדה של רותי", או במילים אחרות - עמדתה המנומקת והסדורה של גביזון שחלקה על ברק במספר סוגיות מפתח. המסקנה המצערת הייתה ברורה - יש למנוע את מינויה. איך מונעים? טוב ששאלתם.

הבחירות התקיימו בחודש מרץ וישיבת הוועדה לבחירת שופטים נקבעה לחודש ינואר. טובה צימוקי דיווחה באותם הימים כי "בבית המשפט העליון גורסים שכינוס הוועדה ערב בחירות אינו חוקי". ובאמת, איך אפשר בכלל להעלות על הדעת רעיון מגוחך כזה של מינוי שופטת בזמן ממשלה יוצאת. השאלה הזו כמובן מתמקדת בסוג מסוים מאוד של שופטות. אלה ששמן הפרטי הוא רות ושם משפחתן הוא גביזון. כי ביחס לשופטות אחרות כבר הבנו שהמקרה שונה.

בסיבוב הקודם הדחיפות שבמינוי ביניש הכתיבה את הטון. לא ממשלת מעבר ולא רצח ראש ממשלה עצרו את הוועדה, והתחושה בגדול הייתה שגם אם מטאוריט יתנגש בכדור הארץ, הוועדה תתכנס כסדרה. אבל הפעם זה התנהל אחרת. השופטת דליה דורנר הרגיעה את האווירה המתוחה וביקשה להכניס את כולם לשלווה סטואית. "חיכינו עשרה חודשים", אמרה דורנר, "העליון יחזיק מעמד עוד כמה חודשים".

במקביל, וללא שום קשר, ברק שביקש למנוע את מינויה של גביזון, ישב באותם הימים בהרכב שדן בעתירה ביחס לאישורו הנדרש של ראש הממשלה להרכב מועצה דתית. השופטת איילה פרוקצ'יה היא שכתבה את פסק הדין בתיק הזה, ולא ברק ששימש כראש הרכב. פרוקצ'יה קבעה, ביחס לאותו עניין שולי יחסית, כי בזמן ממשלת מעבר לא ניתן לאשר מינוי אלא במקום שיש "צורך חיוני של ממש".

מכאן העניינים הדרדרו במהירות. מני מזוז שכיהן אז כיועץ משפטי לממשלה הפנים את המסר שיצא מהתיק. בחוות דעת שהוציא ללבני הנחה אותה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בזמן ממשלת מעבר. לבני קיבלה על עצמה את הדין וגביזון נותרה בחוץ. עם פרישתו של ברק, זמן קצר לאחר מכן, בהרכב העליון כבר היו חסרים שני שופטים. ועדיין, בשלב זה איש לא ראה בכך עניין המצביע על דחיפות כלשהי לכנס את הוועדה. האינטרס הציבורי נותר ללא פגע.

כשאין מנוס

הזיגזג המשפטי כמובן לא עצר כאן. בשנת 2009, כששר המשפטים, דניאל פרידמן, רצה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הייתה זו ביניש, מי שמונתה בעצמה בזמן ממשלת מעבר, שהודיעה לו כי לא ניתן לעשות זאת, וכי "ככלל אין מנוס מדחיית מינוי השופטים דרך קבע עד לאחר הבחירות הכלליות". הסטנדרט הכפול זעק, אבל בנקודה הזו עוד ניתן היה ללמד סניגוריה ולומר שההלכה השתנתה וכעת הכלל הוא שאין ממנים בתקופת בחירות.

אלא שאז הגיעה שנת 2012, והפעם היה דווקא די נוח לשופטי העליון למנות שופטים בזמן פגרה מכיוון שנהנו באותה תקופה משליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים. במקביל, ושוב - ללא שום קשר, חוות הדעת של היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, איפשרה באותה פעם מינוי של שופטים במקרים בהם "קיימת דחיפות מיוחדת [...] בערכאה מסוימת שבמחוז מסוים, אם בשל מיעוט בשופטים באותה ערכאה ואם מסיבה אחרת". הנשיא אשר גרוניס לא היסס ומינה בתקופת הבחירות מספר שופטים בערכאות שונות. כשיש לך רוב בוועדה הדחיפות במינויים כנראה יותר מוחשית.

אל תחזיקו את נשימתכם, ההלכה הזו לא נשארה על כנה. בשנת 2019, תחת כהונתו של אמיר אוחנה כשר משפטים, ההלכה השתנתה שוב. כשאוחנה ביקש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוסבר לו על-ידי הנשיאה, כך לפי הפרסומים, שלא ניתן לעשות זאת, שכן התקופה היא תקופת בחירות. ובאמת, איזו דחיפות יכולה להיות בתקופה כזו? נמתין מעט ונמנה אחרי הבחירות, כמו שעשינו תמיד. לא?

התוספת הדחופה

כעת אנחנו בימים האחרונים, וגם הראשונים, של בני גנץ כשר משפטים, והמערכת המשפטית חוששת שרגע אחד אחרי כן יגיע המבול: קואליציית ימין ענקית שתבקש לערוך שינויי עומק במערכת המשפט. חיות מבקשת לכנס את הוועדה כעת, כל זמן שעדיין יש לה רוב אוטומטי. מכאן, כנראה, הבקשה שנשלחה מטעמה בימים האחרונים המסבירה כי צריך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשל "צורך דחוף".

ומה הצורך הדחוף הזה? ובכן, מספר עניינים דחופים ביותר, וביניהם מינויו של השופט ניל הנדל למשנה לנשיאה, ותקני שופטים שיעסקו בתיקי פשיעה כלכלית בבתי המשפט הכלכליים. אם זו הייתה בדיחה דיינו, אלא שהבקשה של חיות מנוסחת כאילו היא רצינית. היא מבקשת לכנס את הוועדה בתקופת בחירות לצורך מינוי משנה לנשיאה, תפקיד שהחוק לא מעניק בצדו שום סמכויות מיוחדות, וכל עניינו הוא כמה שקלים נוספים במשכורת. תוספת השכר הזו פשוט לא יכולה להמתין.

והשופטים הכלכליים החדשים שהיא רוצה למנות לצורך שיפוט בתיקי פשיעה כלכלית? הכנסת בכלל עוד לא אישרה לבתי המשפט הכלכליים לדון בתיקים האלה. זה לא שהם ממתינים לשופטים שמתעכבים. הם ממתינים לעצם הסמכות, שאגב, נתונה במחלוקת קשה וספק אם תוענק. מדובר בביצה שלא נולדה. אבל כשהרוב חומק מבין האצבעות נולדת הדחיפות. חיות לא המציאה פה דבר. היא בסך-הכול ממשיכה מסורת ארוכת שנים.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד 

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה דומה

הדאקס נסחר סביב רמות הבסיס ● הניקיי ירד ב-0.6% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה מעורבת ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

דיווח: ההתעקשות של חמאס בתגובה לטראמפ - והאיתות החיובי

ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד