בני שטיינמץ / צילום: Reuters, Denis Balibouse
איש העסקים הישראלי בני שטיינמץ נידון היום (ו') לחמש שנות מאסר על-ידי בית משפט שוויצרי בעיר ז'נבה; כך דיווחו כלי התקשורת המקומיים המכסים את המשפט. שטיינמץ, בעל אזרחות ישראלית וצרפתית, בן 64, שהונו מוערך בכמיליארד דולר והוא תושב ישראל, הורשע בעבירות הכוללות "העברת שוחד לבכירי ציבור זרים" וכן "מרמה וזיוף במסמכי תאגיד". שטיינמץ הודיע כי יערער על הפסיקה.
בית המשפט בז'נבה קבע כי שטיינמץ וחברת BSGR הקשורה אליו היו מעורבים בהעברת כספי שוחד לנשיא גינאה לנסנה קונטה ובמיוחד לאשתו הרביעית ממדי טורה, בתמורה לקבלת הזכויות על המכרה בסימנדו, שנחשב לאחד ממרבצי עפרות הברזל הגדולים בעולם, על חשבון חברה יריבה וכמעט ללא עלות.
התביעה בז'נבה דרשה להטיל על שטיינמץ מאסר של חמש שנים וקנס כספי של 50 מיליון פרנק שוויצרי. בית המשפט קיבל בקשה זו, ולפי הדיווחים לא מצא שום נסיבות מקלות להפחית מחומרת העונש. "פעילותם של הנאשמים השחיתה את הנשיא המנוח קונטה", כתב הרכב השופטים, "והיתה גם בעל השלכות חמורות בעבור גינאה". השופטת שעמדה בראש ההרכב גינתה את "טענות השווא" וה"טיעונים המופרכים" של ההגנה.
שטיינמץ הודיע כי יערער על הפסיקה לערכאה גבוהה יותר בקנטון ז'נבה, ולאחר מכן שמורה לו הזכות לפנות גם לבית המשפט העליון של שווייץ, כדי למצות את ההליכים המשפטיים. הוא חופשי לעזוב את המדינה עד לבירור העניין בערכאה המשפטית הגבוהה יותר, מסרו גורמים משפטיים בשווייץ. לדבריו, "פסק הדין מנוגד לחלוטין לכללי הדין הבינלאומי, הוא אינו סופי וככזה אגיש ערעור עליו באופן מיידי".
פסק הדין שניתן היום אחר הצהריים, באולם בבית המשפט בז'נבה, מביא לסיומו הליך שנמשך יותר משבע שנים. ב-2013 פתחה התביעה בקנטון השוויצרי בחקירה נגד שטיינמץ וחברת BSGR הקשורה אליו (Benny Steinmetz Group Resources) על מה שאירע כחמש שנים לפני כן בגינאה-קונאקרי שבמערב אפריקה. התביעה פירטה כי בין השנים 2006 ל-2012 חשודים שטיינמץ ושני בכירים נוספים הקשורים אליו בכך שהעבירו בדרכים עקלקלות לפחות 8.5 מיליון דולר, וככל הנראה 10 מיליון דולר, לאשתו הרביעית של נשיא גינאה לנסנה קונטה, שמת ב-2008, וכי זו היתה התמורה בעבור קבלת זכויות כרייה במרבץ עפרות הברזל בסימנדו.
חברת BSGR השקיעה רק 170 מיליון דולר בלבד ב-2008 בעבור הזכויות לכרייה באזור זה, אך מכרה מחצית מהן כשנה וחצי לאחר מכן לענקית הכרייה הברזילאית VALE בעבור 2.5 מיליארד דולר. לפי הכרעת הדין, שטיינמץ קיבל באופן ישיר כ-150 מיליון דולר מעסקת מכירה זו. הרווח האסטרונומי הביא לטענות מיידיות לשוחד ולאי-כשרות העסקה וכאשר השלטון במדינה התחלף, הודיע הנשיא החדש על בדיקה מחדש של העסקה שהובילה להליך המשפטי.
המיליארדר הסודאני מו איבראהים, הפעיל נגד שחיתות באפריקה, אמר ל-BBC סביב עסקת המכירה: "האם הגינאים שביצעו את העסקה הם אידיוטים, פושעים או גם וגם?" בית המשפט השוויצי קבע כעת כי שטיינמץ העביר לפחות 10 מיליון דולר לנשיא המדינה לנסנה קונטה ולאשתו הרביעית מאמאדו טורה, כשוחד על קבלת המכרז במחיר זול.
הסיבה שהחקירה התנהלה בשווייץ ושהמשפט התנהל בז'נבה היא העובדה שחברה הקשורה ל-BSGR באותה תקופה היתה רשומה בקנטון, וחלק מהכסף ששימש לשוחד עבר לחשבונות שווייצרים. הרשויות בקנטון גם האשימו את שטיינמץ בזיוף מסמכים וביצירת מארג של חברות קש, העברות כוזבות ושירותים פיננסיים שונים, שנעשו במטרה להסתיר את השוחד.
התביעה הגישה את כתב האישום באוגוסט 2019, והמשפט נפתח ביום שני בשבוע שעבר, מול הרכב של שלושה שופטים. ביחד עם שטיינמץ עמדו לדין שני נאשמים נוספים: סנדרה מרלוני הורמאנס, בכירה לשעבר ב-BSGR ופרדריק סילינס, שותפו של שטיינמץ לעסקים, לפי כתב האישום. התביעה האשימה את איש העסקים הישראלי בכך שהיה "ראש החבורה" והיוזם העיקרי לשוחד.
כאמור, בית המשפט הרשיע היום את שטיינמץ בעבירות בהן הואשם וקבע עונש של חמש שנות מאסר ו-50 מיליון פרנק שוויצרי כקנס. על פרדריק סילינס נגזר מאסר של 3.5 שנים וקנס של חמישה מיליון פרנק שוויצרי בעוד סנדרה מרלוני הורמאנס נמצאה אשמה אך נגזר עליה מאסר על תנאי של שנתיים בלבד.
כלי התקשורת הבינלאומיים כיסו בהרחבה את מה שכונה "משפט השוחד הגדול ביותר בעסקי הכרייה", בין השאר משום שהוא ממחיש את מצב העניינים באפריקה שבה שכבה צרה של פקידי ממשל ופוליטיקאים במדינות מסוימות מוכרים בזול תמורת רווח אישי משאבי טבע וחוזים ממשלתיים בשווי מיליארדים לחברות מערביות.
עורך דינו של שטיינמץ, מארק בונאן, אחד מעורכי הדין המובילים בז’נבה, טען במהלך המשפט גם כי שטיינמץ "לא העביר סנט" למאמדי טורה, וגם כי היא אינה יכולה להיחשב כ"דמות ציבורית" משום שהיתה "פילגש בלבד" ולא אשתו הרשמית של קונטה. התביעה מנגד טענה כי לטורה היתה "השפעה גדולה ומיידית" על הממשלה במדינה המערב-אפריקאית, וספציפית על נושא המכרה בסימנדו. טורה, הנמצאת בפלורידה, לא הגיעה להעיד במשפט למרות שזומנה.
עורך הדין בונאן גם טען במהלך המשפט כי הצהרות התביעה לגבי שוחד שהועבר אחרי מותו של קונטה ב-2008 אינן הגיוניות - "איך אתה משחד רוח רפאים?" תהה בבית המשפט. רשת ה-BBC הבריטית דיווחה כי התובע במשפט, איב ברטוסה, "צבר נקודות רבות" מנגד כשחקר את שטיינמץ במהלך המשפט.
ברטוסה תהה כיצד שטיינמץ לא ידע על העברות הכספים שלכאורה הבטיחו את זכייתה של BSGR בזכויות הכרייה (ללא קשר לשוחד לכאורה), למרות שהחברה למעשה נושאת את ראשי התיבות של שמו. שטיינמץ, לפי הדיווחים, ענה בתשובה כי הוא היה רק "יועץ" או "שגריר" של החברה. הוא הוסיף: "אני לא BSGR".
התובע ברטוסה התמקד בתת-פרשה שבה לפי החשד הנאשם השני במשפט, פרדריק סילינס, הגיע לפלורידה כדי לנסות ולשכנע את מאמדי טורה שלא להעיד ולהשמיד כל מסמכים הקשורים לשוחד לכאורה. הנאשם אמר לטורה כי "מישהו שם למעלה ב-BSGR מקבל את כל ההחלטות". "מי זה שם למעלה?", שאל התובע ברטוסה את שטיינמץ. "אני לא יודע מי שם למעלה", אמר שטיינמץ, שמסר את עדותו בצרפתית, "אולי אלוהים אבל בוודאי לא אני".
כאמור, שטיינמץ צפוי לערער על ההרשעה היום לערכאה גבוהה יותר בקנטון ז'נבה, ולאחר מכן אף לבית המשפט העליון במדינה. ב-2019 הסכים השלטון הנוכחי בגינאה, בראשות הנשיא אלפה קונדה, לוותר על ההאשמות נגדו במדינה, בתמורה לוויתור של שטיינמץ על זכויות הכרייה הנותרות בסימנדו או לטענות להם, לפי הדיווחים.
שטיינמץ הוסיף בתגובה: "ההחלטה אינה משקפת את הדברים שנחשפו במהלך ששת ימי הדיונים: אין ולא היה הסכם או מעשה של שחיתות. במקרה זה ישנם רק עדים ששיקרו ושוחדו, עדים ששילמו להם בגין שקר, שלא הגיבו לזימונם לבית המשפט ולא ניתן היה לחקור אותם בחקירה צולבת.
"אני מגנה ומוחה על עשור שנים של מניפולציות ושקרים, חקירה שנערכה תוך הפרת זכויות ההגנה על-ידי התובע מסקוטו. אני נחוש להמשיך ולהוכיח את חפותי ונשאר איתן ובטוח לחלוטין שהצדק ייצא לאור".
*** חזקת החפות: בישראל טרם הסתיימה החקירה בעניינו של בני שטיינמץ. הוא מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות בנוגע להליכים אלה.