מחצבה שהם / צילום: שלומי יוסף
■ רקע: לענף המחצבות, בעל מחזור מכירות שנתי של 2.5 מיליארד שקל, יש השפעה רבה על פעילות הבנייה והקמת התשתיות. חצץ הוא חומר הגלם העיקרי שמשמש בצורותיו השונות להכנת בטון ואספלט וכחומר מילוי למצעי כבישים, גשרים ומסילות רכבת. מקור החצץ בישראל הוא מקומי ברובו ובנוסף מפעלי הבטון וחברות התשתית הגדולות מייבאים חצץ מהרשות הפלסטינית. כמות החצץ הנצרכת בישראל בשנה מגיעה ל-60 מיליון טון, שהם כ-2.5 מיליארד שקל (טווח של 35-45 שקל לטון).
לדברי גורמי תכנון, בשנים האחרונות נוצר בהדרגה מחסור בהיצע החצץ כתוצאה ממגבלות על פיתוח מחצבות חדשות. בישראל פועלות כיום 30 מחצבות, מהן תשע מעבר לקו הירוק. מחציתן צפויות להיסגר בעשור הקרוב.
תוכנית מתאר ארצית בשם תמ"א 14/ב שאושרה בממשלה בתחילת 2018 סימנה את כל השטחים בישראל ונקבה כיעדאת הגדלת עתודות ייצור החצץ של ישראל ליותר מ-2 מיליארד טון. נכון להיום עומדות עתודות החצץ של ישראל על כ-1.3 מיליארד טון, אך חלק ניכר מהפוטנציאל הזה אינו בר-מימוש, על רקע התנגדויות שמגישות רשויות מקומיות וגופים נוספים לתוכניות המפורטות בוועדות התכנון והבנייה. לפי דוח של מינהל משאבי הטבע במשרד האנרגיה, העיכובים התכנוניים יוצרים מחסור של חצי מיליארד טון החל מ-2030.
בעיה מרכזית נוספת בענף המחצבות נוגעת לריכוזיות. רק 18 חברות מחזיקות במחצבות: חברת רדימיקס החזיקה (נכון לדצמבר 2016) שש מחצבות, קבוצת שפיר ארבע והנסון בשלוש מחצבות.
לאחר חקיקת חוק חובת המכרזים הוחרגו המחצבות בחוק בתחילת שנות ה-2000 מהחובה לערוך מכרז להקצאת הקרקע. ועדות הגיעו להסדרים עם בעלי המחצבות הוותיקות, שלפיהם יחזירו את המחצבות לחזקת המדינה בתום תקופת הרישיון (הרישיונות היו אמורים לפוג בין השנים 2015 ל-2033). בפועל המדינה מנהלת בשנים האחרונות מאבקים משפטיים מול בעלי מחצבות שמבקשים להאריך תוקף הרישיון.
■ מה קרה עכשיו: מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יאיר פינס, מבקש לחולל רפורמה בענף המחצבות, ולשם כך יזם את הקמת הוועדה הבינמשרדית לבחינת צעדי מדיניות בתחום הכרייה והחציבה בישראל. הרבה מאוד כסף ולא מעט אינטרסים מסתתרים מאחורי השם האפרורי למדי הזה. על הכוונת של הוועדה: בעלי מחצבות פרטיים שמעכבים החזרת מחצבות לידי המדינה בתום תקופת הרישיון שלהם, והרשויות המקומיות שמערימות קשיים על קידום תוכניות לפתיחת מחצבות והרחבת מחצבות קיימות.
"בשנים הקרובות עלול להיווצר מחסור חמור במשאבי הכרייה וחציבה, מחסור שעלול להיות בעל השפעות דרמטיות על ענף הבניין והתשתיות בישראל", אמר פינס לגלובס.
"הוועדה שהקמנו, יחד עם כלל השותפים בממשלה, תגבש צעדי מדיניות לתכנון ולקידום הענף ולהסרת החסמים העומדים בפני הענף".
פינס עומד בראש הצוות, שחברים בו גם מנהל רשות מקרקעי ישראל הנכנס ינקי קוינט, מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, מיכל הלפרין הממונה על התחרות ברשות התחרות, כרמית יוליס ראש אשכול נדל"ן במשרד המשפטים, חנה ויטלזון נציגת מינהל התכנון, מתן יגל נציג אגף תקציבים באוצר ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.
■ מה הלאה: להערכת גורמים ממשלתיים, הוועדה תבחן צעדים לחיזוק היכולת של המדינה לפעול מול בעלי המחצבות כדי להוציא אותן לשיווק במהירות רבה יותר ולהקלת הליכי התכנון והאישור של מחצבות חדשות. אם לשפוט לפי צעדים שננקטו בעבר בענפים דומים, הוועדה עשויה להמליץ על צעדי חקיקה או על מסלולי תכנון חדשים.
המלצות הוועדה יוגשו למועצת רמ"י בתוך 120 יום (מ-15 בדצמבר) ואם זו תחליט לאמץ אותן הן יקבלו תוקף דומה להחלטות ממשלה.