גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איגרות חוב מיועדות: רשת הביטחון של המדינה לחוסכים לפנסיה

בכירי בית ההשקעות מיטב דש, המנהל בין השאר קרנות פנסיה, בוחנים את אפיק ההשקעה של אג"ח מיועדות ואת השפעתו על תשואות החוסכים בקרנות המקיפות ● הקצאת האג"ח לחוסכים צפויה להשתנות בהתאם לגילם החל משנת 2024

קשישים  בחוף אשקלון. האג"ח המיועדות הן עוגן חזק בקרנות הפנסיה / צילום: Shutterstock
קשישים בחוף אשקלון. האג"ח המיועדות הן עוגן חזק בקרנות הפנסיה / צילום: Shutterstock

קופות הגמל וקרנות הפנסיה הן מכשירי חיסכון של הציבור לטווח ארוך. בטור זה נפנה זרקור לאפיק השקעה ספציפי, זה של "איגרות חוב מיועדות", אשר נמצא בקרנות הפנסיה המקיפות בלבד. נסביר מהו, מה תפקידו וכיצד הוא משפיע על התשואות של החוסכים.

אג"ח מיועדות הן מכשיר פיננסי לא סחיר, שמלווה את תעשיית החיסכון ארוך הטווח יותר מ-60 שנה, אלא שכיום הן לא ניתנות לקופות הגמל, והן כן ניתנות לקרנות הפנסיה החדשות בהיקף של עד 30% מסך הצבירה השוטפת שלהן. יש כאן אפליה בין מכשירי החיסכון לטווח ארוך - קרנות פנסיה מול קופות גמל, שהיא ביטוי להעדפה שהמדינה נותנת לקרנות הפנסיה - העדפה שגם עמדה במבחן בג"ץ.

האג"ח המיועדות, צריך לומר, הן עוגן חזק בקרנות הפנסיה, אבל לא בכל מצב. זה נכון, למשל, כאשר שוק המניות יורד ובחוזקה, ואז הן מהוות בלם זעזועים שמייצב את תיק ההשקעות. ואולם, זה לא נכון כששוק המניות עולה בחוזקה, ואז החלק של האג"ח המיועדות יכול להוות משקולת על התשואה. זה גם יכול להיות לא נכון (במידה מוגבלת) בשנים של אינפלציה שלילית, ואז התשואה הנומינלית שלהן היא 4.86% בניכוי האינפלציה השלילית, שכן הן צמודות למדד המחירים לצרכן.

ההבדל בין תשואות הגמל והפנסיה

ננתח את ההבדל בין תשואות קופות הגמל (שבהן אין אג"ח ממשלתיות סוג "ערד", המוכרות בשם "ערדים") לבין אלה של קרנות הפנסיה במסלול לבני 50 ומטה (יש "ערדים"). נציין כי השפעה דומה ניתן לראות גם במסלולים הנוספים (לבני 50-60 ולבני 60 ומעלה).

 

אם נבחן את שנת 2018, שבמהלכה השוק ירד, ניתן לראות שהעמיתים בקופות הגמל הפסידו כסף, ולעומתם, העמיתים בפנסיה דווקא הרוויחו (ראו תרשים). עיקר ההבדל בהחזקות בין הגמל והפנסיה הוא בהחזקה באג"ח הממשלתיות ובאג"ח הקונצרניות. ב-2018 מדד האג"ח הממשלתי הכללי הסחיר ירד ב-1.3% ומדד האג"ח הקונצרני הכללי ירד 1.8%.

בקופות הגמל קיימת החזקה גבוהה יותר, של כ-10%, באג"ח קונצרניות, שמסבירה הבדל בתשואה של כ-0.2%, וכן החזקה גבוהה יותר של כ-15% באג"ח ממשלתיות (ללא ה"ערדים"), שמסבירה עוד כ-0.2% בתשואה. כלומר, ביחד הפרש של כ-0.4%. ה"ערדים" תרמו לפנסיה כ-1.5% (30% מתוך 4.86%), ואז ניתן להסביר את מרבית התשואה העודפת לפנסיה של כ-1.9%. נוסף על כך, צריך להביא בחשבון שה"ערדים" צמודי מדד. ב-2018 מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8%.

כדי לבחון לעומק את ההבדל בהחזקה באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, יש לפלח את ההחזקות גם לפי סוג הצמדה, צמודות או שאינן צמודות.

כמובן שכאשר השוק עולה, ה"ערדים" תורמים פחות, אבל אם נסתכל על הנתונים המצטברים, בתקופה החל ב-2017 רואים שבעליות ה"ערדים" תרמו פחות, אבל לא מזהים הבדלים מהותיים. לעומת זאת, בירידות הם תרמו מאוד, ובהבדלים ניכרים (עוגן משמעותי). כך שבכל התקופה, במצטבר, הפנסיות המקיפות השיגו תשואה עודפת משמעותית על פני הגמל.

מבנה התיקים השתנה לאורך השנים, אבל ננסה באופן גס לחשב את הפערים על פי ההחזקות הקיימות כיום. על פי אותה שיטת תחשיב שבהסבר הקודם, בתקופה שבין ינואר 2017 לנובמבר 2020 עלה מדד האג"ח הממשלתי הכללי 12.2% ומדד האג"ח הקונצרני הכללי עלה 12.8%.

בקופות הגמל קיימת החזקה גבוהה יותר של כ-10% בקונצרני, שמסבירה הבדל בתשואה של כ-1.3%, וכן החזקה גבוהה יותר של כ-15% בממשלתי (ללא ה"ערדים"), שמסבירה עוד כ-1.8% בתשואה. כלומר, האג"ח הממשלתי והקונצרני תרמו יחד תשואה עודפת של כ-3.1% לטובת הגמל.

מנגד, ה"ערדים" תרמו לפנסיה כ-5.7% (בחישוב של 30% מתוך תרומה של 4.86% בשנה, לאורך כמעט ארבע שנים), ואז ניתן להסביר באופן פשטני את התשואה העודפת לפנסיה. כפי שציינו בדוגמה הקודמת, צריך גם לבחון את השפעת האינפלציה. כך ניתן לראות שרשת הביטחון שמעניקה המדינה לקרנות הפנסיה, היא אמיתית ומשמעותית ומספקת יתרון משמעותי לחוסכים במכשיר זה.

עלויות כבדות של סבסוד הריבית

נציין כי בעבר, גם הקרוב, עלו הצעות לבטל את איגרות החוב המיועדות. כחלופה להן עלו, בין השאר, הצעות להעניק רשת ביטחון באמצעות ערבות של המדינה, שתבטיח תשואה מינימלית לחוסכים בשיעור דומה וזאת במקום ההקצאה הפיזית ברמה החודשית של הערדים.

הצעות אלה עלו מאחר שמבחינה תקציבית מדובר בעלויות כבדות משקל בגין הסבסוד השוטף של הריבית הגבוהה ב"ערדים" - ריבית שנתית ריאלית של 4.86% על תיק נכסים של כ-430 מיליארד שקל, שגדל והולך בכל שנה לאור הצבירות והתשואות. מדובר בסבסוד שעולה למשרד האוצר כ-6 מיליארד שקל בשנה, לא כולל השפעת האינפלציה, שגם אותה צריך להביא בחשבון (נציין כי קיימת רצפת מדד למכשיר, שכן בעת ירידת המדד מתחת למדד הבסיס, הסבסוד לא יקטן).

מכיוון שהסבסוד גדל כל שנה, לאור הגידול בתיק הנכסים, משקלן של האג"ח המיועדות גדל מתוך כלל החוב של המדינה - דבר שמכביד על תקציב המדינה ושעלול להשפיע בעתיד על דירוג החוב הכולל של ישראל.

ההצעות לשינוי נשארו בגדר הצעות, ועד היום ה"ערדים" עדיין חיים ובועטים, אבל חל שינוי באופן הקצאתם לחוסכים בתוכנית הפנסיה המקיפה. בעוד שעד 2017 כל החוסכים, ולא משנה מה היה גילם, קיבלו באופן זהה את אותה הקצאה של "ערדים", הרי שהחל בשנת 2024 תחול הפרדה בין הפנסיונרים, שנהנים מהקצאה של 60% משווי נכסי החיסכון שלהם כבר כיום, ובני 50 ומעלה, שייהנו אז מהקצאת 30%, לבין צעירים יותר - שייאלצו להסתפק בפחות.

ככל שעם השנים יתרבו הפורשים, וזאת גם נוכח העלייה בתוחלת החיים, הרי שלפי הערכות, בעוד כ-30 שנה תתאפס לחלוטין ההקצאה לצעירים. כלומר, אם הנחת האוצר תתממש, בעוד 30 שנה כל החיסכון של החוסכים הצעירים - אלה שיהיו מתחת לגיל 50 - יושקע בשוק ההון, לטוב או לרע.

הכותבים הם צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב דש. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם