ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
מהסתכלות על נתוני החקיקה והחלטות הממשלה שהתקיימו בשנת 2020, ניתן לחשוב לרגע שתחת משבר הקורונה שהביא עמו משבר כלכלי, ותחת ענני הפוליטיקה הקשוחה שראינו בחדשות כל ערב, תפקדה הרשות המחוקקת כמו בשנה רגילה, והרשות המבצעת הייתה עסוקה כתמיד. אבל במבט שני, ביקורתי יותר, ניתן לראות שאנחנו צועדים מאז סוף שנת 2018 במדבר של חוסר תפקוד ממשלתי חמור, בו חסר כמובן תכנון תקציבי עליו דובר רבות, אך גם כל תהליכי תכנון קבלת החלטות וחקיקה אחרים לא באמת מתקיימים מלבד הקורונה. החלק הנורא ביותר בהליכה במדבר הוא שלא רואים את הסוף, וגם כאן נראה כי סופו של משבר זה יהיה ביוני 2021 במקרה הטוב.
מבדיקה של המרכז להעצמת האזרח עולה כי בשנת 2018, שהייתה השנה הנורמלית האחרונה, התקבלו 757 החלטות ממשלה; בשנת 2019, בה לא הייתה ממשלה אבל היה תקציב, התקבלו 311 החלטות ממשלה; וב-2020, שנה שבה הייתה ממשלה אבל לא היה תקציב, התקבלו 639 החלטות ממשלה - נתון שלמראית-העין מראה כי מדובר בשנה נורמלית, אך עם בודקים את 639 ההחלטות, ניתן לראות כי 336 מהן עוסקות בקורונה. מה שאומר שכבר שנתיים מתקבלת חצי מכמות ההחלטות שמתקבלת בשנה נורמלית.
למה זה חשוב? מאותה הסיבה שחשוב לכם שהנהלת החברה בה אתם עובדים תתכנס באופן קבוע ותקבל החלטות על הכיוונים בה החברה הולכת, תיתן פתרונות ומענים לבעיות שצפות, תחליט להעסיק סוף-סוף מנהל חדש למחלקה ההיא שמעכבת את כולם ותשחרר כבר את הבונוס השנתי. ממשלת ישראל אחראית לכל אלה ויותר כמובן, אבל בפועל אנחנו מתהלכים במדבר צחיח ממדיניות.
ישנם תחומים שלא קיבלו בכלל מענה, כמו ההחלטה שמתבשלת מזה זמן רב בנושא של צמצום האלימות בחברה הערבית ולא הוחלט בנושא דבר; או תחום התרבות שהתקבלו בו 7 החלטות בלבד ב-2020 לעומת 21 ב-2018; או תהליכים חשובים שמתקיימים מזה מספר שנים והיו זקוקים לתוכנית המשכית, והממשלה החליטה פשוט להמשיך את התוכניות הקיימות בלי דיונים מקצועיים ותכנון מחודש, כמו במקרה של החלטה 49 שממשיכה תוכנית חומש קודמת לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה.
אבל הגרוע מכל הוא המחסור בתוכניות עומק. ברפורמות. מזה שנתיים שלא עבר פה תקציב. חוק התקציב מביא עמו טבלת אקסל שקצת קשה לקרוא, דיון מורכב על הסמכות שלו, אבל גם עוברות איתו רפורמות משמעותיות וחשובות כמו תוכנית הסיעוד הלאומית, ניוד חשבונות בנקים וצמצום המזומן שעברו בחוק ההסדרים של 2019.
מלבד זאת, בממשלה ה-34 שהתקיימה בין השנים 2015 ל-2018 עברו החלטות ענק שעוסקות בכל אוכלוסיות המיעוטים, טיפול בבצורת והרפורמה בחשמל. רפורמות ותוכניות שכאלה פשוט לא קיימות בשנתיים האחרונות וכאמור לא נראות באופק.
לצער כולנו, המצב דומה מאוד גם בכנסת. בכנסת ה-23 שתפקדה ב-2020 עברו רק 98 חוקים, וגם כאן אם צוללים לנתונים רואים כי 43 מתוכם עוסקים בקורונה. בשתי הכנסות הקודמות והקצרות שפעלו ב-2019, המצב היה חמור עוד יותר, כאשר רק 9 חוקים עברו. נתון חשוב נוסף שיש לציין הוא 2412 חוקים ישבו על שולחן הכנסת בעת הצבעתה על התפזרותה בתום 2020. חוקים שעוסקים בחיים של כולנו.
כאמור, אנחנו הולכים במדבר של חוסר תפקוד ממשלתי מאז סוף שנת 2018. במהלך שנת 2020 היה נראה פה לרגע שהתקיים שלטון מתפקד, אבל זו הייתה פאטה מורגנה שהולכת ומתרחקת מאתנו גם ב-2021.
הכותבת היא מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח