גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח אמ"ן עורר דאגה, הקהילה המדעית מרגיעה ודורשת שקיפות

מחד, למסקנות מדוח אמ"ן יש משמעות אסטרטגית כאשר קבינט הקורונה מתווה מדיניות המסתמכת בין היתר על הדוחות הללו ● מאידך – בקרב הקהילה המדעית אין הסכמה רחבה באשר לדברים העולים בדוח, לא ברור מיהם מחבריו, ולא ניתן לנהל עמם שיח ציבורי שקוף

עמדות חיסון לקורונה של מד"א / צילום: דוברות מד"א
עמדות חיסון לקורונה של מד"א / צילום: דוברות מד"א

בשעות הערב של מוצאי שבת, הופץ לציבור דוח מעורר דאגה של "מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה", אשר את דוחותיו הפומביים מחברים חיילי אמ"ן בצה"ל. "התפתחויות וריאנטים של נגיף הקורונה, מציבות אתגרים וסיכונים משמעותיים", כתבו מחברי הדוח. לפי מסקנותיהם, "עולה הסבירות להיווצרות מוטציה עמידה בישראל: עד להשלמת חיסון האוכלוסייה הבוגרת, מבצע החיסון ההמוני המתרחש במקביל להתפרצות פעילה, עלול להוביל ללחץ אבולוציוני על הנגיף, ולגרום לכך שמוטציות יתפשטו בצורה ניכרת באוכלוסייה".

המסקנה לפיה התנאים בישראל עלולים להוביל להתפתחות מוטציה ישראלית עמידה לחיסון, וכי מבצע החיסונים מעלה את הסבירות להשתרשותן של המוטציות, עורר מחלוקות. מחד, מדובר במסקנות בעלות משמעות אסטרטגית כאשר קבינט הקורונה מתווה מדיניות המסתמכת בין היתר על הדוחות הללו, ומאידך - בקרב הקהילה המדעית אין הסכמה רחבה באשר לדברים העולים בדוח, אך לא ברור מיהם מחבריו, ולא ניתן לנהל עמם שיח ציבורי שקוף.

"אם שאלו אותם מפורשות מה הסיכוי להתרחשות כזו במצב של אחד למיליון - אז יש סיכוי שזה יקרה. אם שואלים באחד לאלף - אז אין שום סיכוי שזה יקרה. בעיניי, בתור וירולוג, הסיכוי לקיומו של תרחיש האימים שהוצג, הוא מאוד מאוד נמוך", אומר ד"ר אורן קובילר, חוקר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, וחבר עמותת מדעת. "אני לא מסכים עם ההערכה שלהם על כך שבארץ תתפתח מוטציה עמידה. יתר על כן, ככל שאנחנו מחוסנים יותר, הסיכוי לכך דווקא יורד. התנאים להתפתחות ווריאנט המאגד כמה מוטציות, עולה ככל שיש יותר כמות נגיפית גדולה יותר באוכלוסייה והווירוס עצמו מתרבה יותר. ככל שאנחנו מקטינים את ההתפשטות באמצעות החיסון, הסבירות קטנה יותר. בארה"ב נדבקים כ-192 אלף בני אדם ביום, בברזיל כ-60 אלף ובישראל כ-7000. אז דווקא כאן תיווצר המוטציה? ככל שאנחנו מתקדמים במבצע החיסונים, הסיכוי הזה הולך ויורד, לא הולך ועולה. בישראל גדלה כמות המחוסנים, ולכן הסיכוי למצוא זן עמיד, היא קטנה".

ההיגיון הביולוגי מאחורי הקביעה של אמ"ן, מתבסס על ההנחה שווריאנטים דוגמת הבריטי או הדרום אפריקאי, יתפשטו בקרב האוכלוסייה גם לאחר התחסנות, מפני שהמחוסנים עמידים יותר בפני זנים אחרים, ועל הווריאנטים ש'יובאו' לישראל, עלולה להתווסף מוטציה ישראלית. "האם על הווריאנט הדרום אפריקאי תספיק עוד מוטציה אחת כדי שהוא ממש לא יגיב לחיסון? תיאורטית זה אפשרי, אך זה לא סביר בעיניי. מנגד, אנחנו יודעים לומר שבסבירות סבירה, החיסונים מגנים מפני הווריאנטים, ואנחנו לא מכירים הרבה מקרים בהיסטוריה של עמידות לחיסונים. זה לא אומר שלא יכול לקרות, קרה גם בעבר, אבל נדיר שזה יקרה. הסיכוי הוא מאוד מאוד נמוך, ויש דברים שהרבה יותר מטרידים אותנו מאשר שתפרוץ כאן מוטציה ישראלית".

נחוץ גוף מחקר משמעותי ושקוף

על כך, מקשה העובדה שלמרכז המידע והידע אין פנים. למרות החשיבות המכרעת של גוף מחקר מקצועי המסתמך על יסודות מדעיים וחוקרים מנוסים בעת מגפה, הציבור הישראלי או גופי התקשורת - לא יודעים מי הם האנשים העומדים מאחורי הדוחות מלבד חיילי אמ"ן, ככל שיש כאלו, מהן ההנחות המדעיות עליהן הם מתבססים, ומהן ההנחיות שקיבלו כשאלות מחקר לאותם דוחות. לפי דובר צה"ל, בצוות הכותבים חברים אף חוקרים שגוייסו למילואים, אך לא ניתן לדעת מי הם. כאשר מתפרסם דוח בעל הצהרות כבדות משקל, יש לכך משמעות יתרה.

פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, טוען כי ראוי היה לספק למשרד הבריאות משאבים, ולהקים בעת הזו גוף מחקר משמעותי ושקוף. "אנחנו צריכים גוף מקצועי שינפק את הדוחות האלו. הדבר הכי נכון הוא להשתמש לצורך כך בשירותי בריאות הציבור והמרכז הלאומי לבקרת מחלות. זה עניין של כוח אדם. החיילים באמ"ן הם מדהימים והם היו יכולים להיות מעולים באיסוף החומרים, אך על הדוחות הללו צריכה להיות גושפנקה של ראש שירותי בריאות הציבור או ראשת אגף אפידמיולוגיה, או רופאה מומחית בבריאות הציבור. זה לא הגיוני שמי שחותם על הדוחות הללו אלו אמ"ן, אפילו ברמה ההצהרתית. אין למסמכים האלו פנים ושם, ולכן אין כאן עניין של אחריותיות ושקיפות, בטח כאשר מדובר במסמכים שיש להם משמעות אסטרטגית".

ההחלטה לרכז את המחקר ומסמכי המידע הנוגעים להתפשטות הקורונה תחת מרכז המידע והידע, התקבלה בהחלטת ממשלה. על מנת לסייע למשרד הבריאות במחקר מערכתי ורפואי על אודות התפשטות מחלת נגיף קורונה. כיום, פועל המרכז תחת מעטפת מרכז השליטה שהוקם במשרד הבריאות ומספק למשרד, למועצה לביטחון לאומי ולשאר משרדי הממשלה מידע, ניתוח נתונים, תובנות והמלצות, שנועדו לגיבוש מדיניות לאומית.

ואמנם, מטבע הדברים, היות ומדובר בעבודה הנסמכת על גורמים צה"ליים, פרטיהם חסויים ואין לציבור יכולת לדעת מי עומד מאחורי הדוחות באופן פרסונלי. לפי גורמים במרכז המידע והידע, על כל דוח המתפרסם עובדים כמה עשרות אנשים, במקביל להתייעצות עם מומחים מהשדרה המחקרית, וכך גם נעשה בדוח האחרון, לו היו שותפים ארבעה מומחים חיצוניים. שמותיהם, אינם מפורסמים שכן מדובר פעמים רבות בחוקרים שאינם מעוניינים לעמוד בחזית התקשורתית או הפוליטית, ומעדיפים לייעץ בהתנדבות למרכז, מאחורי הקלעים.

הדוחות עצמם, לבסוף, אינם מאושרים על ידי משרד הבריאות, ומצויים בסמכותו של אגף חיל המודיעין, המנפק נקודת מבט נוספת עבור מקבלי ההחלטות ומשרד הבריאות, ועל כן נהנה מעצמאות. המרכז מפיק לעיתים דוחות לבקשת משרד הבריאות או המל"ל, או כמו במקרה של הדוח שפורסם בשבת - מחליט על דעת עצמו לאגד ולנתח מידע הנוגע לסוגיה המצויה בליבת סדר היום, דוגמת סגירת נתב"ג, התפשטות הווריאנטים ומתווה עתידי לפתיחת המשק.

יש לאמץ מתווה של פתיחה זהירה ומדודה

המסקנה העיקרית בדו"ח אמן, היא כי יש להימנע מפתיחה לא מבוקרת של הסגר, נוכח הווריאנט הבריטי שמאיץ את ההדבקות, ולמנוע כניסה של וריאנטים זרים בעיקר דרך נתב"ג. גם לפי קובילר, אלו נקודות התורפה עליהן יש לשים את הדגש כעת.

לפי קובילר, ישנה חשיבות מכרעת לאופן שחרור הסגר למרות החיסון, ויש לאמץ מתווה של פתיחה זהירה ומדודה. "יש בציבור תחושת ביטחון מדומיינת של אנשים לאחר שקיבלו את מנת החיסון השנייה - כשאנחנו יודעים שלא כל מי שקיבל את החיסון יגיב לו. במדינת ישראל עד כה, יש כ-600 אלף מאומתים. כלומר, 8% מהאוכלוסייה. אם חלק לא אומתו, אז אפשר לומר שכ-10% מהאוכלוסייה נדבקו. אם יש עוד 5% באוכלוסייה שניתן להם להידבק חופשי, מדובר בעוד כ-2500 מתים. זה לא מעט. אנחנו לא נצטרך סגרים לפרקי זמן ארוכים, אבל כן צריכים להמשיך להקפיד על מסכות ולהימנע מהתקהלויות מאוד גדולות, גם אחרי שמתחסנים. ככל שנראה שהתחלואה נחלשת יותר, אפשר לפתוח יותר".

במשרד הבריאות מדברים על 'דרכון ירוק' שיאפשר דווקא הקלות למתחסנים.
"גם המחוסנים צריכים להישאר במגבלות, לפחות בזמן הקרוב. כל עוד אנחנו לא מורידים את התחלואה לרמה מינימלית, צעדים כמו ה'דרכון הירוק' הם בגדר אסון שממתין לקרות. אנחנו בעוד חודש, במקרה הטוב, נגיע לחיסון של כ-70% מאוכלוסיית המדינה - מפני שאנחנו לא מחסנים מתחת לגיל 16. כ-5% לא יגיבו לחיסון, וזה אומר שאנחנו לא נגיע לחיסון עדר, והנגיף ייסתובב די חופשי, וידביק את ה-5% שלא הגיבו לחיסון. זה יכול ליצור עומס תחלואתי מאוד כבד, ולסכן את האנשים שלא הגיבו לחיסון ואנחנו לא יודעים מי הם".

עוד כתבות

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת