גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

"ישראל היום" וערוץ 20 רוצים להתעצם. מה צריך כדי שזה יצליח?

אומנם ערוץ 20 ו"ישראל היום" לא נמצאים באותו המקום מבחינת השפעה על המדיה, אך יש להם גם הרבה במשותף ● מדוע השקעות העתק והצעדים האסטרטגיים האחרונים לא בהכרח מספיקים, ומה נדרש לעשות כדי להתגבר על הנחיתות מול המתחרים?

אולפן ערוץ 20 / צילום: ערוץ 20
אולפן ערוץ 20 / צילום: ערוץ 20

בשבוע שעבר נחשפו בגלובס שני מהלכים אסטרטגיים שמבצעים בימים אלה שני כלי תקשורת המזוהים עם קו ימני: שדרוג היכולות הדיגיטליות של קבוצת "ישראל היום", בין היתר על-ידי השקה מתוכננת של אפליקציית מובייל חדשה, וזכייה של ערוץ 20 במכרז שערכה מועצת הרשות השנייה על אפיק 14 בזכות התחייבות ל"ביד" של 5 מיליון שקל (כפול 5 מהמתחרה הנמוך יותר) שהבטיחו את זכייתו במכרז.

אומנם אי-אפשר להשוות בין המשקל שיש ל"ישראל היום" על שוק המדיה והתוכן לבין משקלו של ערוץ 20, אבל בכל זאת, ומבלי להיכנס לאיכות התוכן, יש ביניהם הרבה משותף: לשניהם קו מערכתי ימני מוצהר; שניהם ממומנים על-ידי בעלי הון שמזרימים כסף לכלי תקשורת שכיום אין לו מודל כלכלי (יצחק מירילשווילי במקרה של ערוץ 20 ומשפחת אדלסון ב"ישראל היום"); ולשניהם יש נחיתות מול המתחרים בחלק מזרועות ההפצה.

ב"ישראל היום" הנחיתות נובעת מהיעדר זרוע דיגיטלית משמעותית - נכס הכרחי לכל כלי תקשורת חפץ חיים; ובערוץ 20 זה המרחק בשלט מערוצי המיינסטרים, מה שפוגע במידה מסוימת ביכולת שלהם להביא צופים.

משני המהלכים שפרסמנו עולה כי בעלי "ישראל היום" וערוץ 20 החליטו להכניס שוב את היד לכיס ולהשקיע בניסיון "ליישר את מגרש המשחקים". אלא שכלל לא ברור אם ההשקעות הללו ישנו משמעותית את המצב. מבין שניהם, לניסיון של "ישראל היום" להפוך לשחקן בשוק הדיגיטל עשויה להיות יותר השפעה על השוק.

"עניין של טראפיק ולא של פוליטיקה"

לדברי בכיר בחברות המדיה, "ישראל היום" הוא אומנם העיתון בעל התפוצה הגבוהה בשוק כיום, אבל בלי דיגיטל חזק אין להם זרוע הפצה נוספת לתוכן וגם לא מקור נוסף לפרסום. לדבריו, "תקציבי הפרסום שלהם בדיגיטל זה הפרומיל של הפרומיל, בתמהיל מדיה הם לא שחקנים בכלל, וגם הקצת שמעבירים להם זה מקשרים ורחמים. הם לא נתפסים כשחקן דיגיטל, ולא מסיבות פוליטיות אלא בגלל שהטראפיק באתר נמוך.

"ברור שהפוטנציאל המסחרי במהלך כזה קיים, כי לעיתון יש חשיפה משמעותית. אני לא מעריך שיצליחו לתרגם את היחס שיש לטובתם בדפוס מול 'ידיעות אחרונות', אבל גם אם יצליחו לתרגם את הכוח שלהם בחשיפה בפרינט רק לרבע מהיחס בין העיתונים, זה המון. יש פוטנציאל שאפשר לתרגם לכסף. בדגיטל הכול מדיד, ואם תהיה חשיפה, הם יקבלו נתח מהעוגה".

"ישראל היום" הוא כיום העיתון הנפוץ ביותר בישראל הודות לכך שבעליו, משפחת אדלסון, נחושה להשפיע על סדר היום הציבורי, ויש לה כיסים עמוקים מספיק לממן זאת על-ידי הפצה חינמית של העיתון. אלא שהתרגיל הזה לא יכול לעבוד בדיגיטל, שם כל המתחרים הפוטנציאליים של "ישראל היום" (ynet, N12, וואלה) אינם עולים כסף, מה שאומר ש"ישראל היום" יצטרכו להתמודד מולם במגרש שבו הדבר היחיד שמשחק זו איכות התוכן. ולפחות על-פי תפיסת חברות המדיה, בפרמטר הזה עלולה להיות להם בעיה קשה.

הבכיר מסביר כי "יתרון ההפצה של 'ישראל היום' נמחק בדיגיטל, כי ברשת כל המתחרים הישירים שלו חינמיים. בשונה מ'ידיעות כאחרונות', 'ישראל היום' לא נתפס כמי שמצליח לייצר אימפקט תקשורתי. אין שם סקופים גדולים, לא עושים עליו פולוו, ולמעט בועז ביסמוט אין כמעט טאלנטים שפרצו החוצה.

"למה 'ישראל היום' העיתון מקבל תמורת הפרסום מחיר יותר נמוך מ'ידיעות אחרונות'? כי העיתון לא נתפס שחקן מוביל. הפרסום בו נתפס כחלק מעולם של צריכה אקראית, חינמון, גורם שלא מוביל אג'נדות מעבר לפוליטיות, שלא משפיע על סדר היום התקשורתי ואפילו לא בתדירות נמוכה. ולזה יש השפעה לא רק על הקצאת פרסום אלא גם על ההחלטה של הצרכנים האם להוריד את האפליקציה או להיכנס לאתר".

איש תקשורת אחר סבור כי פוטנציאל ההשפעה של הקבוצה במובן של תוכן דווקא קיים: "'ישראל היום' זה כלי תקשורת דומיננטי, ולפרסום בו יש אימפקט. נכון שאין שם הרבה סקופים גדולים, אבל הטון והקו שלו שינו את התקשורת בישראל. הבעלים השקיעו מיליוני שקלים לא רק בהפצה החינמית, שלטעמי זה כמו השקעה באפיק טלוויזיה, אלא גם בהקמת מערכת שמייצרת תוכן רב, ויש לה פוטנציאל שלא ממומש עדין לייצר מובחנות גם בקאדר הקיים".

"בערוץ 20 לא מתאמצים לקבל קמפיין"

בכל הנוגע לערוץ 20, התמונה שונה לחלוטין. כיום מדובר בכלי תקשורת כמעט נטול השפעה ציבורית. הערוץ יצא לפני שנתיים מוועדת המדרוג, ולכן נתוני הצפייה בו אינם מתפרסמים, אבל הגורמים הרלוונטיים בשוק מודעים לכמות החשיפה שלו שעומדת רוב היום על שברי אחוזים בלבד: צפיית השיא של הערוץ מתרחשת בזמן מהדורת החדשות בשעות 20:00-21:00, אז עומד הרייטינג על סדרי גודל של 0.7%-1%. במהלך היום עומדים אחוזי הצפייה על 0.2%-0.5%.

גם מבחינת נתח הפרסום הערוץ לא שחקן - חברות המדיה מעבירות תקציבי פרסום רק לפי נתוני רייטינג, ובהיעדר נתונים גם אין הקצאות לדקות פרסום. למעשה, על-פי חברות המדיה, גם בערוץ עצמו לא עושים מאמצים גדולים לקבל קמפיינים.

הניסיון מלמד כי למיקום הערוץ בשלט יש חשיבות - קשת שילמה 25 מיליון שקל במכרז על אפיק 12, וזאת הייתה, כך מתברר, ההשקעה המשתלמת ביותר. אבל לעומת זאת, נתוני הרייטינג של תאגיד השידור הציבורי מלמדים כי מספר נוח בשלט זה נחמד אבל לא מספיק: ב-2018, לאחר פיצול ערוץ 2, קשת ורשת זזו למקומות חדשים על השלט לאחר שקיבלו את האפיקים 12 ו-13, קרוב למיקום התאגיד המחזיק את הספרה 11. לכאורה, התאגיד אמור היה להרוויח מהקרבה, אבל בפועל נתוני הרייטינג שלו ביחס לשנה הקודמת נותרו ללא שינוי.

מדוגמאות אלה אפשר להבין כי אפיק בלב המיינסטרים אולי עוזר להצליח, אבל המפתח זה ייצור תוכן שהצופים רוצים לצרוך, ולא משנה באיזו פלטפורמה. אומנם בעיית שברי האחוזים של רייטינג אופיינית לכל הערוצים הזעירים, כמו ערוץ 24 וערוץ 9, אבל מסתבר כי כשיש תוכנית שמעניינת את הצופים - למשל התוכנית של ירון אילן ביום שישי בערוץ המוזיקה - הרייטינג קופץ משמעותית אפילו ל-5% נקודות.

לכן יש מי שחושב שלבעלי ערוץ 20 היה שווה אולי להזרים את הכסף להפקה של תוכן יותר טוב במקום למספר האפיק, אם כי 5 מיליון שקל זה לא סכום שיכול לעשות הבדל גדול.

"אפיק 14 ייתן לערוץ 20 נקודת זינוק טובה יותר לשפר חשיפה, אבל כל עוד לא ייעשה שדרוג משמעותי בתכנים, לא יהיה שינוי דרמטי", אומר איש תקשורת בכיר. "אבל גם אם המעבר ישלש להם את הרייטינג, והם יגיעו ל-2%, אלה מספרים לא משמעותיים כדי שיצדיקו את קיומו כלכלית. כדי שלערוץ יהיה מודל כלכלי בו יצליח לכסות את פעילותו מפרסום, צריך לפחות 5%".

כאמור, מבחינת פרסום, ערוץ 20 איננו פקטור, לפי הבכיר: "אף חברת מדיה לא מציעה את הערוץ, וגם אין מאמצי שיווק גדולים מצידם. אם מנטרלים את הרעש שהם עושים בטוויטר, זה ערוץ קטן וחסר השפעה, וגם אין לו נתוני רייטינג, אז הוא בכלל מתקשה להפוך לשחקן בשוק. זה לא קשר לימין ושמאל, 'כן ביבי, לא ביבי'. הם לא יודעים להוביל נושאים עם ערך עיתונאי.

"לאופן הסיקור שלהם יש קהל מסוים. אבל מוגבל. יש תקרת זכוכית. אי-אפשר להיות גוף תקשורת של דבר אחד. כמו שרשת 13 לא יכולה להיות רק ערוץ של תוכניות פריים בריאליטי. ההשקעות מעידות כנראה על מהלכים יותר גדולים שהם מתכוונים לעשות, כי כלכלה אין בהתנהלות שלהם".

אין חולק על כך שבמפת התקשורת בארץ יש פוטנציאל כלכלי לכלי תקשורת עם קו ימני מוצהר. והצעדים ששניים מכלי התקשורת המזוהים איתו עושים, עשויים לשפר באופן מסוים את מצבם. אבל כדי לעשות קפיצת מדרגה אמיתית זה לא יספיק, והם יצטרכו לאמץ נורמות נוספות כמו מדידת רייטינג, גיוון בנושאים ששמים בחזית ומתן ערך אמיתי לצרכן.

אבל עד עתה - לפחות ממה שחשפו יומני הפגישות של עורך "ישראל היום" עמוס רגב ובעלי העיתון שלדון אדלסון ז"ל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו - נראה כי מתן הערך התמקד יותר באג'נדה הפוליטית ופחות בקורא, וכך גם בשידורי ערוץ 20.

*** גילוי מלא: בית הדפוס של "ישראל היום" מספק שירותי דפוס לעיתון גלובס.

עוד כתבות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

ה-Ai ברח מהמעבדה של חברה ישראלית. מי אשם?

גוגל מצטרפת ל-OpenAI ואנתרופיק ומודה שמודל הבינה המלאכותית שלה יצא מסביבת הניסויים האטומה של אירגיולר ופעל על דעת עצמו ברשת ● למרות חלוקת האחריות על המחדל, הסטארט-אפ הישראלי נהנה מחשיפה פומבית של רשימת הלקוחות הגדולה ביותר שניתן לבקש ● התקריות מוכיחות כי בהיעדר סטנדרט ורגולציה מחייבת, ענקיות הטכנולוגיה קובעות בעצמן את התזמון והקריטריונים לדיווח על כשלים מסוכנים

התוכנית: הגדלת היישוב פי שלושה. ג'דיידה־מכר / צילום: פאול אורלייב

הממשלה החליטה לבנות לראשונה עיר ערבית. ואז שר האוצר נזכר שצריך לייהד את הגליל

המדינה השקיעה עשור, דיונים מקצועיים ומיליארדי שקלים בהסכם גג ענק להרחבת ג'דיידה־מכר, יישוב עני ומוכה פשיעה ● עכשיו, פוליטיקאים בולמים את התוכנית בשם "ייהוד הגליל" ● אלא שביטול הבנייה לא יעלים את צורכי הדיור בחברה הערבית

הפגנה נגד מפלגת הימין הקיצוני AfD, לאחר הניצחון בסקסוניה־אנהלט / צילום: Reuters, Christian Mang

7 מיליון מבקשי מקלט נהרו לאירופה והולידו מפץ פוליטי

בלב הפוליטיקה האירופאית עומדת שורה של נושאים חדשים, הכוללת הגירה, זהות לאומית ואקלים ● בזמן שבמפלגות הקיצון הפופוליסטיות מטיבים למנף את הנושאים הבוערים, וכך זכו בבחירות הכלליות בשבדיה השבוע ובבחירות למדינת המחוז בסקסוניה־אנהלט בגרמניה, מפלגות המרכז הותיקות נותרות מאחור ● והחשש הגדול: תנועת המטוטלת הפוליטית עשויה להפוך למהירה ולחדה הרבה יותר

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

"אפס אחוז שזה יקרה": מנכ"ל אנבידיה נגד כולם

ג׳נסן הואנג דוחה את אזהרות אנשי תעשיית הבינה המלאכותית מפני הסכנות שבטכנולוגיה: “2030 לא תהיה סוף העולם, יש אפס אחוז סיכוי שזה יקרה” ● לדבריו, אין צורך ברגולציה חדשה על AI, אלא באכיפה של החוקים הקיימים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק זינק במעל 2% לשיא חדש; מניות השבבים קפצו בהובלת מטא ואינטל

הנאסד"ק קפץ בכ-2.3% ● איתות של טראמפ על פתיחת צוהר לדיפלומטיה הצניח את מחירי הנפט והזניק את מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ● אינטל ומטא זינקו בחדות, חברת השבבים AMD חצתה לראשונה את רף שווי השוק של טריליון דולר ● הביטקוין זינק לשיא של מעל שמונה חודשים, והמשקיעים תוהים אם "חורף הקריפטו" נגמר

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

''רצח לעת ערב''. הכומר חוקר / צילום: באדיבות yes

"רצח לעת ערב": הבריטים נשארים מנומסים בזמן שהגופות נערמות לרגליהם

כפר אנגלי מנומנם, תעלומת רצח וסודות שנקברו במשך עשרות שנים עומדים במרכז סדרת המתח החדשה שעלתה ב־yes ● מת’יו לואיס, הזכור כנוויל מסרטי "הארי פוטר", נכנס לנעלי הכומר המקומי ומגלה שרצח מהעבר ממשיך לגבות קורבנות גם בהווה ● מאחורי הנימוסים והשלווה הכפרית מסתתרת קהילה שתעשה לא מעט כדי שהאמת תישאר קבורה

המפלגה החדשה שעשויה להכריע את גורל הבחירות

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הנתון שיכריע את ההובלה הגושית, והלקח הכואב שהמפלגות הקטנות צריכות ללמוד

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

תושב החוץ מכר, המשפחה מירושלים קנתה: בכמה נמכר בית פרטי בשדרות?

בשכונת נאות הנביאים בשדרות, נמכר בית בן 4 חדרים בשטח בנוי של 106 מ"ר עם חצר בשטח של 110 מ"ר, תמורת 1.5 מיליון שקל ● "שדרות הפכה לעיר מאוד מבוקשת, גם למגורים וגם על ידי משקיעים. יש הרבה עסקאות ומגיעים אליה אנשים מכל הארץ" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אי למכירה בניקרגואה

היזם שמציע איים למכירה. המחיר: החל מ-50 אלף דולר

מגן עדן בקריביים ועד מובלעת פראית באוקיינוס ההודי - היזם כריס קרולו מוכר לאנשים חלום: אי פרטי משלהם ● יש לו מאות כאלה בפורטפוליו, והוא מבקש עבורם מחירים שמתחילים ב-50 אלף דולר ("מקום מצוין להיפטר בו מגופה") ומגיעים ל-450 מיליון דולר ● "יוקרה היא חלק מהעניין, אבל גם אגו"

מגדל בראשית / צילום: נוי מאיה

סכסוך ענק במגדל היוקרה בתל אביב: תביעות הדדיות של מעל מיליארד שקל

אלקטרה בנייה ויזמי פרויקט "בראשית" בשכונת בבלי הגישו תביעות הדדיות לבוררות • חברת הביצוע אלקטרה תובעת כ-270 מיליון שקל בגין עיכובים בתשלומים והשלכות השריפה בבניין • מנגד, חברת "מגדלי בראשית דניאל" של משפחת כוזהינוף תובעת עד מיליארד שקל • פרויקט הדגל סובל משרשרת עיכובים, אכלוס שנדחה בשנתיים וסכסוכים משפטיים עם רוכשים - למרות שהדירות בו נמכרות במחירי שיא של עד 117 אלף שקל למ"ר

ראלי ה-AI בשווקים מגיע דווקא כשהחששות מפני בועה מרימים ראש

איתות של טראמפ על פתיחת צוהר לדיפלומטיה מצניח את מחירי הנפט ומזניק את מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ● הגאופוליטיקה תעמוד השבוע במוקד והשווקים צפויים להיות רגישים יותר לחדשות רעות ● הביטקוין עולה לשיא של מעל שמונה חודשים, והמשקיעים תוהים אם "חורף הקריפטו" נגמר ● וגם: חברת המחקר שחוזה שבועת ה-AI תתפוצץ בשנה הבאה - ושה-S&P 500 יצנח בכ-20%

אתונה, יוון. המשקיעים מחפשים דירות קטנות יותר / צילום: Shutterstock

המחירים עולים, התשואות מתמתנות: האם התשואה בפורטוגל, ביוון ובקפריסין מצדיקה את הסיכון?

נתוני הלמ"ס והבנקים המרכזיים בפורטוגל, ביוון ובקפריסין חושפים תמונת מצב מורכבת של שווקים בחוסר איזון, בירוקרטיה מעכבת וסיכוני בועה פיננסית

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

המומחה שמזהיר: "תשואות הענק בבורסה מאחורינו" - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

נהל ההשקעות שמציע להתאים ציפיות: "לא עוד עשרות אחוזי רווח בבורסה בת"א" ● המרוויחות והמפסידות מהאטה במרוץ ה-AI ● המתכת היקרה שזינקה - ומשמשת אינדיקטור למצב הכלכלה העולמית ● וגם: למה הפד העלה ריבית ואיך ההחלטה עשויה להשפיע על ישראל?

בתי התושבים בגרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

טראמפ ישתלט ביטחונית על האי הגדול בעולם. ניצחון או התקפלות?

נשיא ארה"ב הודיע הלילה על הסכם חדש עם דנמרק וגרינלנד לאחר שדרש שליטה מוחלטת באי ● האם מדובר בהתקפלות, למה שליטה באי הגדול בעולם חשובה כל כך לטראמפ ומה ההשלכות הכלכליות? גלובס עושה סדר

מה מקור המילה בנק? / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה בנק?

איזה שיר ששרה מירי אלוני נפתח במילים מתוך תפילת "כל נדרי", למה משמש קבוע אבוגדרו ואיזה איבר בגופם של תנינים אינו יכול לנוע כלל? ● הטריוויה השבועית

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: ap

אירופה בכוננות: המסדרון הצר שעלול להפוך לזירת עימות עם רוסיה

אזהרות חריגות מצד מנהיגים באירופה ומידע מודיעיני על צעדים אפשריים מצד מוסקבה מגבירים את הדריכות ביבשת ● במוקד החשש נמצא מסדרון סובאלקי, רצועה יבשתית באורך של פחות מ־100 ק"מ בין פולין לליטא, שהשתלטות רוסית עליה עלולה לנתק את המדינות הבלטיות משאר חברות נאט"ו ● במקביל, בלארוס פתחה בתרגיל צבאי סמוך לאזור

חדר אירוח של רשת מלונות ''מטיילים''. ''אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית'' / צילום: צילום איה בן עזרי

להרכיב מלון כמו רהיט מאיקאה: טכנולוגיות הבנייה מתקדמות וישראל נשארת מאחור

בעוד שבעולם בונים בניין בשנתיים, בישראל משך הזמן כפול ● בשטח יש סטארט–אפים שמפתחים טכנולוגיות מתקדמות ויוזמות לתיעוש הבנייה, אבל בארץ הרגולציה והתקינה מכבידות, ובשוק טוענים שגם היזמים אינם ממהרים לאמץ שיטות חדשות

ג'וני דפ במסע קידום הסרט החדש / צילום: Reuters, IMAGO/MediaPunch

ג'וני דפ חוזר לסרט גדול אחרי 8 שנים ונותן לנו שיעור על מחילה

אחרי שהסערה סביב יחסיו עם אמבר הרד הרחיקה אותו מההפקות הגדולות בהוליווד, ג’וני דפ חוזר לשחק בתפקיד אבנעזר סקרוג', אחת הדמויות המפורסמות שקיבלו הזדמנות שנייה ● המקרה שלו, לצד הסערה המחודשת סביב ג'ון גליאנו, מעלה שאלה שתרבות הביטול מתקשה לענות עליה: מה נדרש מאדם כדי לזכות בדרך חזרה, והאם מחילה מחייבת גם להשיב לו את המקום שהיה לו בעבר? ● רגע לפני יום כיפור, למסורת היהודית יש תשובה מעניינת

פורטרטים מתוך הספר / צילום: דייוויד שלכטר

הצלם האמריקאי שראיין 100 ישראלים: "גיליתי כמה ישראל מורכבת ופרועה - ואני רק רוצה לדעת יותר"

דייוויד שלכטר מצא את עצמו בישראל בעיצומה של מלחמה ● מכאן הוזנק פרויקט חלומותיו: ספר המאגד פורטרטים וסיפורים של 100 ישראלים, שמשקפים את הפרופיל הדמוגרפי של המדינה - מניצולת שואה בת 95 ועד עולל ביום מילתו