גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטקוין תחת מעקב: הפיקוח על המטבעות הווירטואליים מגיע גם לישראל

בשבועות הקרובים אמור לעבור חוק איסור הלבנת הון שיחייב את כל הגופים הנותנים שירותים בנכסים וירטואליים לזהות את הפועלים בהם • גלובס בעקבות החוק החדש שבדרך - מה המשמעות עבור שחקני הביטקוין, מאיזה סכום תידרש חובת דיווח, ומה המחיר ששילמה ישראל על העיכוב בהסדרה

ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי
ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי

הזינוק בערכם של המטבעות הווירטואליים בחצי השנה האחרונה הוא מטאורי. הביטקוין השלים מאז יולי האחרון עלייה של כ-236%, ועומד היום על יותר מ-32 אלף דולר ליחידה. האת’ריום, המטבע השני מבחינת היקף הפעילות בו, זינק ב-340%.

העובדה שהמסחר במטבעות הווירטואליים צמח לממדי ענק, ומצד שני מתנהל כמעט ללא פיקוח - הובילה את הרשות לאיסור הלבנת הון לנסות ולהניע שוב את החקיקה שהייתה בקנה כבר שנתיים, אך עוכבה בכל פעם מחדש.

בקרוב יידרשו כל הפלטפורמות המעניקות שירותים בנכסים וירטואליים - המרות מטבע, העברות בין חשבונות בארץ ובחו"ל ופעולות נוספות - לבצע הליך זיהוי מלא לכל צד לפעולה וירטואלית שנעשתה בסכום העולה על 5,000 שקל (או בסכום של 1,000 דולר/אירו). אם הפעולה מדליקה "נורה אדומה" אצל נותן השירות, הוא יהיה חייב לדווח עליה לרשות לאיסור הלבנת הון.

הוא יידרש גם לדווח על כל פעולה בנכס וירטואלי, ארנק או מטבע, שנראית "בלתי רגילה", כמו למשל פעולה בהיקפים כספיים חריגים, העברות כספיות למדינות אויב ועוד.
כל החובות האלה מעוגנים בצו חדש שאמור לקבל את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט בחודש הקרוב, ואשר מכניס תחת משטר איסור הלבנת הון את כל נותני שירותי המטבע, בהם גם נותני שירותים במטבעות וירטואליים.

חלק מבורסות הקריפטו כבר כפופות למגבלות של מדינות בתחום הלבנת הון?
כן. אבל קודם כל חשוב להסביר עד כמה השוק הזה עצום - לפי נתוני אתר CoinMarketCap, שווי שוק המטבעות הדיגיטליים (שוק הקריפטו העולמי) עומד על כ-962 מיליארד דולר, שמגלגלים באלפי זירות מסחר בעולם. המטבע המוביל מאז 2009 ועד היום הוא הביטקוין, אבל יש מאות רבות של מטבעות נוספים.

חלק מבורסות הקריפטו הזרות הללו כבר כפופות לכללי חובת זיהוי הלקוח ודיווח לרשויות איסור הלבנת הון. זאת, בעקבות הסטנדרט הבינלאומי שקבע הגוף הבין-מדינתי המוביל את המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ה-FATF, לפני כשנתיים וחצי. כללים אלה אומצו זה מכבר אל תוך החקיקה במדינות רבות.

 

מה קורה אצלנו מבחינת פיקוח?

בישראל תהליך החקיקה של הכללים החדשים לפיקוח על שוק הקריפטו התעכב מעל שנתיים, בין היתר בעקבות קדחת הבחירות שהמדינה חלתה בה. בכל מקרה, ברשות לאיסור הלבנת הון מקווים כי בחודש הקרוב יושלם הליך החקיקה והצו יאושר.
בשבוע שעבר התקיים דיון ראשון בסעיפי הצו, והשבוע עתיד להתקיים הדיון השני. על-פי ההערכות יידרש דיון נוסף בסעיפי הצו המורכב, ולאחר מכן הוא יאושר.

מהי בעצם ההגדרה של הצו החדש?

הצו מחליף את הגדרת המונח "שירותי מטבע" בחוק איסור הלבנת הון, בהגדרה רחבה יותר של "שירות בנכס פיננסי". כך שהיא כוללת את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים שאין בהם מתן אשראי. בין הנכסים הפיננסיים שהתווספו להגדרה נמנה "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח גם על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים או באמצעים כספיים סטנדרטיים.

בעקבות כך, החוק יחול גם על נותני השירותים בנכסים שאינם מוחשיים. כך, בין היתר, על נותני שירותים בנכסים וירטואוליים לזהות כאמור את כל הצדדים לעסקה בהיקף 5,000 שקל ומעלה. במקרה שההעברות הללו מעוררות חשש לפעילות בלתי חוקית, נותן השירות חייב לדווח עליהן לרשות לאיסור הלבנת הון.

בין היתר צוינו ברשימה פעילות שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח או הזיהוי, סירוב מבקש השירות לספק מסמכי זיהוי לאחר שנתבקש לעשות כן, פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים, בלא הסבר סביר.

עוד כולל הצו: פעולות במסגרת העברת מטבעות וירטואליים לצורך הימורים מקוונים, או קבלה והעברה של מטבעות וירטואליים אשר מקורם בפלטפורמות "Dark Market" ועוד.

מהי מטרתו של הצו החדש?

בשנים האחרונות נכנסו לזירת המסחר הווירטואלית גורמי פשיעה המנצלים לרעה את מאפייניהם של המטבעות הדיגיטליים, הן לצורכי פשיעת סייבר והן לצורך הלבנת הון ומימון טרור. בעוד שביטקוין הוא עדיין המטבע הדיגיטלי הנפוץ ביותר בהקשרים אלה, במחקר של ה-FATF נמצא כי לא פחות מ-30 סוגים אחרים של מטבעות דיגיטליים נקשרו לפעילות עבריינית. הפעילות העבריינית המוכרת לציבור כוללת התקפות סייבר ודרישות כופר במטבעות וירטואליים, אך עוברת גם דרך העברות כספים לארגוני פשיעה ומימון טרור, וסיוע לארגונים הללו באמצעות תשלומים ברשת.

הצו יאפשר פיקוח הדוק יותר על השימוש במטבעות אלו. הוא אמור להחיל כללים מחמירים ונרחבים יותר מאלו הקיימים כיום על נותני שירות בנכס פיננסי. לדברי שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "צו איסור הלבנת הון יסדיר, בין היתר, את תחום הנכסים הווירטואליים אשר מתפתח וצומח במהירות ברחבי העולם. לצד קידום החדשנות הפיננסית החשובה שהוא מביא עימו, ידוע כי התחום מנוצל לרעה על-ידי גורמי פשיעה ומלביני הון מקצועיים, ניצול שאף התגבר במהלך משבר הקורונה".

שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון / צילום: איל יצהר

ווגמן-רטנר אומרת כי, "על-מנת להתמודד עם הסיכונים הללו, קבע ארגון ה-FATF סטנדרטים עולמיים ייחודיים לתחום. כללים אלה הוטמעו זה מכבר במדינות רבות בעולם והצו יטמיע אותם גם בחקיקה הישראלית. הדבר נחוץ על-מנת להבטיח שישראל לא תהפוך לאבן שואבת לעבריינים בתחום".

לגישת הרשויות, שוק נותני שירותים פיננסיים מפוקח ורחב והוא בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא יכול לשמש חלופה לשירותים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית.

על מי יחול הצו?

אם יאושר, עתיד הצו לחול על גורמים בתעשיית הפינטק, המעניקים שירותים בנכסים פיננסיים, בהם מתן שירותים בנכסים וירטואליים (קריפטו), העברות כספיות בינלאומיות, המרות מטבע, שמירת נכסים ועוד. ברוקרים, חלפנים ופלטפורמות להמרה ולמסחר במטבעות קריפטו בישראל יידרשו לנהל הליך של זיהוי הפועלים בזירה הווירטואלית וכן ניטור ודיווח על פעולות שבוצעו, גם בשגרה וגם כדיווחים חריגים.

מה עמדת הגופים שעליהם יחול הצו?

בקהילת נותני השירותים הווירטואליים סבורים שהצו נחוץ, ומקווים שהוא אכן יעבור בחודש הקרוב כפי שמסתמן. לדברי מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, "תעשיית הביטקוין הישראלית נמצאת במילכוד בין חסימות הבנקים שנשענות על התבטאויות מהעשור הקודם לבין הצורך לגדול ולהתפתח. אנחנו רוצים את התעשייה הזו כאן, ולא בלונדון או בניו יורק.

"העברה של הצו הזה כעת, עוד לפני הבחירות, היא קריטית. כבר עכשיו איבדנו חלק ניכר מתעשיית הביטקוין והבלוקצ’יין בישראל, ואנו ערים לכך שחברות רבות נטשו את ישראל מכיוון שלא יכלו לקבל שירותים בנקאיים בסיסיים בקלות, כפי שראוי היה. אנחנו מקווים כי הצו יעבור, כללי המותר והאסור יהיו ברורים ורשמיים ולא יוכלו עוד לעצור באופן שרירותי את הפעילות הלגיטימית של חברות, מחזיקי ומשתמשי ביטקוין בישראל".

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי / צילום: איל יצהר

לדברי יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, "הצו הזה חשוב מאוד, קריטי מאוד ואנחנו ממתינים לו למעלה משנתיים וחצי. צריך רגולציה. הדרך של ביטקוין להתקדם ולתפוס את המקום המתאים שלו בעולם, היא דרך הדלת הראשית ולא במחשכים. ביטקוין צריך להיות אחד המטבעות המובילים בעולם, וככזה הוא זקוק לכללים ברורים ופיקוח מסודר. בכל מקום בעולם בו נוצרה מסגרת כללים לביטקוין, כמו לכל מטבע אחר, הוא זינק, והפעילות בו זינקה, ואנו מאמינים כי הצו הזה יסייע גם לתעשייה בישראל להתפתח".

שגיא בקשי, מנכ"ל חברת הפינטק Coinmama, מוסיף כי "הצו המדובר אכן יכניס בהירות לתעשיית הביטקוין הישראלית ויאפשר לה לצמוח. אבל אין שום הגיון לטפל בצד אחד של המשוואה מבלי להכניס גם את הבנקים לתמונה הרגולטורית - בלי הבנקים ישראל עדיין תדשדש מאחור, ועסקי ביטקוין לא ממש יוכלו לתת שירות מלא לקהל הישראלי כמו שקורה בכל מקום בעולם.

"בסירובם הכולל לקבל כספי ביטקוין לגיטימיים לחלוטין, הבנקים גוזרים על עצמם דריכה במקום, וגוררים מדינה שלמה לפגר אחרי תשתיות הפינטק שנבנות על גבי בלוקצ׳יין. מדובר בנזק אסטרטגי למדינה. מדינה שאזרחיה לא מחזיקים מספיק ביטקוין עלולה למצוא את עצמה רודפת בייאוש אחרי כלכלות העולם ומדפיסה כסף 'עד לא ידע' תחת ההנחה השגויה שהיא יכולה להדביק את קצב ההדפסה של הפדרל רזרב".

יובל רואש, ביטס אוף גולד. הפעילות צפויה לזנק / צילום: איל יצהר

הרגולציה הנוכחית על מטבעות וירטואליים

פרטי
המשקיעים חייבים במס רווחי הון בגובה 25%
עסק
יחויב העוסק במס חברות או מס עסק לפי מדרגות המס ליחיד
חובת דיווח
כל תושב ישראלי צריך לדווח לרשות המסים על רווחים והפסדים בעסקת מטבע דיגיטלי
פיקוח
מטבעות וירטואליים הם נכס פיננסי, וככאלו והרגולציה של מתן שירותים בנכס פיננסי חלה עליהם
רשות ניירות ערך
מטבעות דיגיטליים מסויימים נחשבים על-פי רשות ניירות ערך כניירות ערך

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"