גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטקוין תחת מעקב: הפיקוח על המטבעות הווירטואליים מגיע גם לישראל

בשבועות הקרובים אמור לעבור חוק איסור הלבנת הון שיחייב את כל הגופים הנותנים שירותים בנכסים וירטואליים לזהות את הפועלים בהם • גלובס בעקבות החוק החדש שבדרך - מה המשמעות עבור שחקני הביטקוין, מאיזה סכום תידרש חובת דיווח, ומה המחיר ששילמה ישראל על העיכוב בהסדרה

ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי
ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי

הזינוק בערכם של המטבעות הווירטואליים בחצי השנה האחרונה הוא מטאורי. הביטקוין השלים מאז יולי האחרון עלייה של כ-236%, ועומד היום על יותר מ-32 אלף דולר ליחידה. האת’ריום, המטבע השני מבחינת היקף הפעילות בו, זינק ב-340%.

העובדה שהמסחר במטבעות הווירטואליים צמח לממדי ענק, ומצד שני מתנהל כמעט ללא פיקוח - הובילה את הרשות לאיסור הלבנת הון לנסות ולהניע שוב את החקיקה שהייתה בקנה כבר שנתיים, אך עוכבה בכל פעם מחדש.

בקרוב יידרשו כל הפלטפורמות המעניקות שירותים בנכסים וירטואליים - המרות מטבע, העברות בין חשבונות בארץ ובחו"ל ופעולות נוספות - לבצע הליך זיהוי מלא לכל צד לפעולה וירטואלית שנעשתה בסכום העולה על 5,000 שקל (או בסכום של 1,000 דולר/אירו). אם הפעולה מדליקה "נורה אדומה" אצל נותן השירות, הוא יהיה חייב לדווח עליה לרשות לאיסור הלבנת הון.

הוא יידרש גם לדווח על כל פעולה בנכס וירטואלי, ארנק או מטבע, שנראית "בלתי רגילה", כמו למשל פעולה בהיקפים כספיים חריגים, העברות כספיות למדינות אויב ועוד.
כל החובות האלה מעוגנים בצו חדש שאמור לקבל את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט בחודש הקרוב, ואשר מכניס תחת משטר איסור הלבנת הון את כל נותני שירותי המטבע, בהם גם נותני שירותים במטבעות וירטואליים.

חלק מבורסות הקריפטו כבר כפופות למגבלות של מדינות בתחום הלבנת הון?
כן. אבל קודם כל חשוב להסביר עד כמה השוק הזה עצום - לפי נתוני אתר CoinMarketCap, שווי שוק המטבעות הדיגיטליים (שוק הקריפטו העולמי) עומד על כ-962 מיליארד דולר, שמגלגלים באלפי זירות מסחר בעולם. המטבע המוביל מאז 2009 ועד היום הוא הביטקוין, אבל יש מאות רבות של מטבעות נוספים.

חלק מבורסות הקריפטו הזרות הללו כבר כפופות לכללי חובת זיהוי הלקוח ודיווח לרשויות איסור הלבנת הון. זאת, בעקבות הסטנדרט הבינלאומי שקבע הגוף הבין-מדינתי המוביל את המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ה-FATF, לפני כשנתיים וחצי. כללים אלה אומצו זה מכבר אל תוך החקיקה במדינות רבות.

 

מה קורה אצלנו מבחינת פיקוח?

בישראל תהליך החקיקה של הכללים החדשים לפיקוח על שוק הקריפטו התעכב מעל שנתיים, בין היתר בעקבות קדחת הבחירות שהמדינה חלתה בה. בכל מקרה, ברשות לאיסור הלבנת הון מקווים כי בחודש הקרוב יושלם הליך החקיקה והצו יאושר.
בשבוע שעבר התקיים דיון ראשון בסעיפי הצו, והשבוע עתיד להתקיים הדיון השני. על-פי ההערכות יידרש דיון נוסף בסעיפי הצו המורכב, ולאחר מכן הוא יאושר.

מהי בעצם ההגדרה של הצו החדש?

הצו מחליף את הגדרת המונח "שירותי מטבע" בחוק איסור הלבנת הון, בהגדרה רחבה יותר של "שירות בנכס פיננסי". כך שהיא כוללת את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים שאין בהם מתן אשראי. בין הנכסים הפיננסיים שהתווספו להגדרה נמנה "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח גם על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים או באמצעים כספיים סטנדרטיים.

בעקבות כך, החוק יחול גם על נותני השירותים בנכסים שאינם מוחשיים. כך, בין היתר, על נותני שירותים בנכסים וירטואוליים לזהות כאמור את כל הצדדים לעסקה בהיקף 5,000 שקל ומעלה. במקרה שההעברות הללו מעוררות חשש לפעילות בלתי חוקית, נותן השירות חייב לדווח עליהן לרשות לאיסור הלבנת הון.

בין היתר צוינו ברשימה פעילות שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח או הזיהוי, סירוב מבקש השירות לספק מסמכי זיהוי לאחר שנתבקש לעשות כן, פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים, בלא הסבר סביר.

עוד כולל הצו: פעולות במסגרת העברת מטבעות וירטואליים לצורך הימורים מקוונים, או קבלה והעברה של מטבעות וירטואליים אשר מקורם בפלטפורמות "Dark Market" ועוד.

מהי מטרתו של הצו החדש?

בשנים האחרונות נכנסו לזירת המסחר הווירטואלית גורמי פשיעה המנצלים לרעה את מאפייניהם של המטבעות הדיגיטליים, הן לצורכי פשיעת סייבר והן לצורך הלבנת הון ומימון טרור. בעוד שביטקוין הוא עדיין המטבע הדיגיטלי הנפוץ ביותר בהקשרים אלה, במחקר של ה-FATF נמצא כי לא פחות מ-30 סוגים אחרים של מטבעות דיגיטליים נקשרו לפעילות עבריינית. הפעילות העבריינית המוכרת לציבור כוללת התקפות סייבר ודרישות כופר במטבעות וירטואליים, אך עוברת גם דרך העברות כספים לארגוני פשיעה ומימון טרור, וסיוע לארגונים הללו באמצעות תשלומים ברשת.

הצו יאפשר פיקוח הדוק יותר על השימוש במטבעות אלו. הוא אמור להחיל כללים מחמירים ונרחבים יותר מאלו הקיימים כיום על נותני שירות בנכס פיננסי. לדברי שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "צו איסור הלבנת הון יסדיר, בין היתר, את תחום הנכסים הווירטואליים אשר מתפתח וצומח במהירות ברחבי העולם. לצד קידום החדשנות הפיננסית החשובה שהוא מביא עימו, ידוע כי התחום מנוצל לרעה על-ידי גורמי פשיעה ומלביני הון מקצועיים, ניצול שאף התגבר במהלך משבר הקורונה".

שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון / צילום: איל יצהר

ווגמן-רטנר אומרת כי, "על-מנת להתמודד עם הסיכונים הללו, קבע ארגון ה-FATF סטנדרטים עולמיים ייחודיים לתחום. כללים אלה הוטמעו זה מכבר במדינות רבות בעולם והצו יטמיע אותם גם בחקיקה הישראלית. הדבר נחוץ על-מנת להבטיח שישראל לא תהפוך לאבן שואבת לעבריינים בתחום".

לגישת הרשויות, שוק נותני שירותים פיננסיים מפוקח ורחב והוא בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא יכול לשמש חלופה לשירותים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית.

על מי יחול הצו?

אם יאושר, עתיד הצו לחול על גורמים בתעשיית הפינטק, המעניקים שירותים בנכסים פיננסיים, בהם מתן שירותים בנכסים וירטואליים (קריפטו), העברות כספיות בינלאומיות, המרות מטבע, שמירת נכסים ועוד. ברוקרים, חלפנים ופלטפורמות להמרה ולמסחר במטבעות קריפטו בישראל יידרשו לנהל הליך של זיהוי הפועלים בזירה הווירטואלית וכן ניטור ודיווח על פעולות שבוצעו, גם בשגרה וגם כדיווחים חריגים.

מה עמדת הגופים שעליהם יחול הצו?

בקהילת נותני השירותים הווירטואליים סבורים שהצו נחוץ, ומקווים שהוא אכן יעבור בחודש הקרוב כפי שמסתמן. לדברי מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, "תעשיית הביטקוין הישראלית נמצאת במילכוד בין חסימות הבנקים שנשענות על התבטאויות מהעשור הקודם לבין הצורך לגדול ולהתפתח. אנחנו רוצים את התעשייה הזו כאן, ולא בלונדון או בניו יורק.

"העברה של הצו הזה כעת, עוד לפני הבחירות, היא קריטית. כבר עכשיו איבדנו חלק ניכר מתעשיית הביטקוין והבלוקצ’יין בישראל, ואנו ערים לכך שחברות רבות נטשו את ישראל מכיוון שלא יכלו לקבל שירותים בנקאיים בסיסיים בקלות, כפי שראוי היה. אנחנו מקווים כי הצו יעבור, כללי המותר והאסור יהיו ברורים ורשמיים ולא יוכלו עוד לעצור באופן שרירותי את הפעילות הלגיטימית של חברות, מחזיקי ומשתמשי ביטקוין בישראל".

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי / צילום: איל יצהר

לדברי יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, "הצו הזה חשוב מאוד, קריטי מאוד ואנחנו ממתינים לו למעלה משנתיים וחצי. צריך רגולציה. הדרך של ביטקוין להתקדם ולתפוס את המקום המתאים שלו בעולם, היא דרך הדלת הראשית ולא במחשכים. ביטקוין צריך להיות אחד המטבעות המובילים בעולם, וככזה הוא זקוק לכללים ברורים ופיקוח מסודר. בכל מקום בעולם בו נוצרה מסגרת כללים לביטקוין, כמו לכל מטבע אחר, הוא זינק, והפעילות בו זינקה, ואנו מאמינים כי הצו הזה יסייע גם לתעשייה בישראל להתפתח".

שגיא בקשי, מנכ"ל חברת הפינטק Coinmama, מוסיף כי "הצו המדובר אכן יכניס בהירות לתעשיית הביטקוין הישראלית ויאפשר לה לצמוח. אבל אין שום הגיון לטפל בצד אחד של המשוואה מבלי להכניס גם את הבנקים לתמונה הרגולטורית - בלי הבנקים ישראל עדיין תדשדש מאחור, ועסקי ביטקוין לא ממש יוכלו לתת שירות מלא לקהל הישראלי כמו שקורה בכל מקום בעולם.

"בסירובם הכולל לקבל כספי ביטקוין לגיטימיים לחלוטין, הבנקים גוזרים על עצמם דריכה במקום, וגוררים מדינה שלמה לפגר אחרי תשתיות הפינטק שנבנות על גבי בלוקצ׳יין. מדובר בנזק אסטרטגי למדינה. מדינה שאזרחיה לא מחזיקים מספיק ביטקוין עלולה למצוא את עצמה רודפת בייאוש אחרי כלכלות העולם ומדפיסה כסף 'עד לא ידע' תחת ההנחה השגויה שהיא יכולה להדביק את קצב ההדפסה של הפדרל רזרב".

יובל רואש, ביטס אוף גולד. הפעילות צפויה לזנק / צילום: איל יצהר

הרגולציה הנוכחית על מטבעות וירטואליים 

 פרטי
המשקיעים חייבים במס רווחי הון בגובה 25%
עסק
יחויב העוסק במס חברות או מס עסק לפי מדרגות המס ליחיד
חובת דיווח
כל תושב ישראלי צריך לדווח לרשות המסים על רווחים והפסדים בעסקת מטבע דיגיטלי
פיקוח
מטבעות וירטואליים הם נכס פיננסי, וככאלו והרגולציה של מתן שירותים בנכס פיננסי חלה עליהם
רשות ניירות ערך
מטבעות דיגיטליים מסויימים נחשבים על-פי רשות ניירות ערך כניירות ערך

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"