גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטקוין תחת מעקב: הפיקוח על המטבעות הווירטואליים מגיע גם לישראל

בשבועות הקרובים אמור לעבור חוק איסור הלבנת הון שיחייב את כל הגופים הנותנים שירותים בנכסים וירטואליים לזהות את הפועלים בהם • גלובס בעקבות החוק החדש שבדרך - מה המשמעות עבור שחקני הביטקוין, מאיזה סכום תידרש חובת דיווח, ומה המחיר ששילמה ישראל על העיכוב בהסדרה

ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי
ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי

הזינוק בערכם של המטבעות הווירטואליים בחצי השנה האחרונה הוא מטאורי. הביטקוין השלים מאז יולי האחרון עלייה של כ-236%, ועומד היום על יותר מ-32 אלף דולר ליחידה. האת’ריום, המטבע השני מבחינת היקף הפעילות בו, זינק ב-340%.

העובדה שהמסחר במטבעות הווירטואליים צמח לממדי ענק, ומצד שני מתנהל כמעט ללא פיקוח - הובילה את הרשות לאיסור הלבנת הון לנסות ולהניע שוב את החקיקה שהייתה בקנה כבר שנתיים, אך עוכבה בכל פעם מחדש.

בקרוב יידרשו כל הפלטפורמות המעניקות שירותים בנכסים וירטואליים - המרות מטבע, העברות בין חשבונות בארץ ובחו"ל ופעולות נוספות - לבצע הליך זיהוי מלא לכל צד לפעולה וירטואלית שנעשתה בסכום העולה על 5,000 שקל (או בסכום של 1,000 דולר/אירו). אם הפעולה מדליקה "נורה אדומה" אצל נותן השירות, הוא יהיה חייב לדווח עליה לרשות לאיסור הלבנת הון.

הוא יידרש גם לדווח על כל פעולה בנכס וירטואלי, ארנק או מטבע, שנראית "בלתי רגילה", כמו למשל פעולה בהיקפים כספיים חריגים, העברות כספיות למדינות אויב ועוד.
כל החובות האלה מעוגנים בצו חדש שאמור לקבל את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט בחודש הקרוב, ואשר מכניס תחת משטר איסור הלבנת הון את כל נותני שירותי המטבע, בהם גם נותני שירותים במטבעות וירטואליים.

חלק מבורסות הקריפטו כבר כפופות למגבלות של מדינות בתחום הלבנת הון?
כן. אבל קודם כל חשוב להסביר עד כמה השוק הזה עצום - לפי נתוני אתר CoinMarketCap, שווי שוק המטבעות הדיגיטליים (שוק הקריפטו העולמי) עומד על כ-962 מיליארד דולר, שמגלגלים באלפי זירות מסחר בעולם. המטבע המוביל מאז 2009 ועד היום הוא הביטקוין, אבל יש מאות רבות של מטבעות נוספים.

חלק מבורסות הקריפטו הזרות הללו כבר כפופות לכללי חובת זיהוי הלקוח ודיווח לרשויות איסור הלבנת הון. זאת, בעקבות הסטנדרט הבינלאומי שקבע הגוף הבין-מדינתי המוביל את המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ה-FATF, לפני כשנתיים וחצי. כללים אלה אומצו זה מכבר אל תוך החקיקה במדינות רבות.

 

מה קורה אצלנו מבחינת פיקוח?

בישראל תהליך החקיקה של הכללים החדשים לפיקוח על שוק הקריפטו התעכב מעל שנתיים, בין היתר בעקבות קדחת הבחירות שהמדינה חלתה בה. בכל מקרה, ברשות לאיסור הלבנת הון מקווים כי בחודש הקרוב יושלם הליך החקיקה והצו יאושר.
בשבוע שעבר התקיים דיון ראשון בסעיפי הצו, והשבוע עתיד להתקיים הדיון השני. על-פי ההערכות יידרש דיון נוסף בסעיפי הצו המורכב, ולאחר מכן הוא יאושר.

מהי בעצם ההגדרה של הצו החדש?

הצו מחליף את הגדרת המונח "שירותי מטבע" בחוק איסור הלבנת הון, בהגדרה רחבה יותר של "שירות בנכס פיננסי". כך שהיא כוללת את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים שאין בהם מתן אשראי. בין הנכסים הפיננסיים שהתווספו להגדרה נמנה "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח גם על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים או באמצעים כספיים סטנדרטיים.

בעקבות כך, החוק יחול גם על נותני השירותים בנכסים שאינם מוחשיים. כך, בין היתר, על נותני שירותים בנכסים וירטואוליים לזהות כאמור את כל הצדדים לעסקה בהיקף 5,000 שקל ומעלה. במקרה שההעברות הללו מעוררות חשש לפעילות בלתי חוקית, נותן השירות חייב לדווח עליהן לרשות לאיסור הלבנת הון.

בין היתר צוינו ברשימה פעילות שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח או הזיהוי, סירוב מבקש השירות לספק מסמכי זיהוי לאחר שנתבקש לעשות כן, פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים, בלא הסבר סביר.

עוד כולל הצו: פעולות במסגרת העברת מטבעות וירטואליים לצורך הימורים מקוונים, או קבלה והעברה של מטבעות וירטואליים אשר מקורם בפלטפורמות "Dark Market" ועוד.

מהי מטרתו של הצו החדש?

בשנים האחרונות נכנסו לזירת המסחר הווירטואלית גורמי פשיעה המנצלים לרעה את מאפייניהם של המטבעות הדיגיטליים, הן לצורכי פשיעת סייבר והן לצורך הלבנת הון ומימון טרור. בעוד שביטקוין הוא עדיין המטבע הדיגיטלי הנפוץ ביותר בהקשרים אלה, במחקר של ה-FATF נמצא כי לא פחות מ-30 סוגים אחרים של מטבעות דיגיטליים נקשרו לפעילות עבריינית. הפעילות העבריינית המוכרת לציבור כוללת התקפות סייבר ודרישות כופר במטבעות וירטואליים, אך עוברת גם דרך העברות כספים לארגוני פשיעה ומימון טרור, וסיוע לארגונים הללו באמצעות תשלומים ברשת.

הצו יאפשר פיקוח הדוק יותר על השימוש במטבעות אלו. הוא אמור להחיל כללים מחמירים ונרחבים יותר מאלו הקיימים כיום על נותני שירות בנכס פיננסי. לדברי שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "צו איסור הלבנת הון יסדיר, בין היתר, את תחום הנכסים הווירטואליים אשר מתפתח וצומח במהירות ברחבי העולם. לצד קידום החדשנות הפיננסית החשובה שהוא מביא עימו, ידוע כי התחום מנוצל לרעה על-ידי גורמי פשיעה ומלביני הון מקצועיים, ניצול שאף התגבר במהלך משבר הקורונה".

שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון / צילום: איל יצהר

ווגמן-רטנר אומרת כי, "על-מנת להתמודד עם הסיכונים הללו, קבע ארגון ה-FATF סטנדרטים עולמיים ייחודיים לתחום. כללים אלה הוטמעו זה מכבר במדינות רבות בעולם והצו יטמיע אותם גם בחקיקה הישראלית. הדבר נחוץ על-מנת להבטיח שישראל לא תהפוך לאבן שואבת לעבריינים בתחום".

לגישת הרשויות, שוק נותני שירותים פיננסיים מפוקח ורחב והוא בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא יכול לשמש חלופה לשירותים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית.

על מי יחול הצו?

אם יאושר, עתיד הצו לחול על גורמים בתעשיית הפינטק, המעניקים שירותים בנכסים פיננסיים, בהם מתן שירותים בנכסים וירטואליים (קריפטו), העברות כספיות בינלאומיות, המרות מטבע, שמירת נכסים ועוד. ברוקרים, חלפנים ופלטפורמות להמרה ולמסחר במטבעות קריפטו בישראל יידרשו לנהל הליך של זיהוי הפועלים בזירה הווירטואלית וכן ניטור ודיווח על פעולות שבוצעו, גם בשגרה וגם כדיווחים חריגים.

מה עמדת הגופים שעליהם יחול הצו?

בקהילת נותני השירותים הווירטואליים סבורים שהצו נחוץ, ומקווים שהוא אכן יעבור בחודש הקרוב כפי שמסתמן. לדברי מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, "תעשיית הביטקוין הישראלית נמצאת במילכוד בין חסימות הבנקים שנשענות על התבטאויות מהעשור הקודם לבין הצורך לגדול ולהתפתח. אנחנו רוצים את התעשייה הזו כאן, ולא בלונדון או בניו יורק.

"העברה של הצו הזה כעת, עוד לפני הבחירות, היא קריטית. כבר עכשיו איבדנו חלק ניכר מתעשיית הביטקוין והבלוקצ’יין בישראל, ואנו ערים לכך שחברות רבות נטשו את ישראל מכיוון שלא יכלו לקבל שירותים בנקאיים בסיסיים בקלות, כפי שראוי היה. אנחנו מקווים כי הצו יעבור, כללי המותר והאסור יהיו ברורים ורשמיים ולא יוכלו עוד לעצור באופן שרירותי את הפעילות הלגיטימית של חברות, מחזיקי ומשתמשי ביטקוין בישראל".

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי / צילום: איל יצהר

לדברי יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, "הצו הזה חשוב מאוד, קריטי מאוד ואנחנו ממתינים לו למעלה משנתיים וחצי. צריך רגולציה. הדרך של ביטקוין להתקדם ולתפוס את המקום המתאים שלו בעולם, היא דרך הדלת הראשית ולא במחשכים. ביטקוין צריך להיות אחד המטבעות המובילים בעולם, וככזה הוא זקוק לכללים ברורים ופיקוח מסודר. בכל מקום בעולם בו נוצרה מסגרת כללים לביטקוין, כמו לכל מטבע אחר, הוא זינק, והפעילות בו זינקה, ואנו מאמינים כי הצו הזה יסייע גם לתעשייה בישראל להתפתח".

שגיא בקשי, מנכ"ל חברת הפינטק Coinmama, מוסיף כי "הצו המדובר אכן יכניס בהירות לתעשיית הביטקוין הישראלית ויאפשר לה לצמוח. אבל אין שום הגיון לטפל בצד אחד של המשוואה מבלי להכניס גם את הבנקים לתמונה הרגולטורית - בלי הבנקים ישראל עדיין תדשדש מאחור, ועסקי ביטקוין לא ממש יוכלו לתת שירות מלא לקהל הישראלי כמו שקורה בכל מקום בעולם.

"בסירובם הכולל לקבל כספי ביטקוין לגיטימיים לחלוטין, הבנקים גוזרים על עצמם דריכה במקום, וגוררים מדינה שלמה לפגר אחרי תשתיות הפינטק שנבנות על גבי בלוקצ׳יין. מדובר בנזק אסטרטגי למדינה. מדינה שאזרחיה לא מחזיקים מספיק ביטקוין עלולה למצוא את עצמה רודפת בייאוש אחרי כלכלות העולם ומדפיסה כסף 'עד לא ידע' תחת ההנחה השגויה שהיא יכולה להדביק את קצב ההדפסה של הפדרל רזרב".

יובל רואש, ביטס אוף גולד. הפעילות צפויה לזנק / צילום: איל יצהר

הרגולציה הנוכחית על מטבעות וירטואליים

פרטי
המשקיעים חייבים במס רווחי הון בגובה 25%
עסק
יחויב העוסק במס חברות או מס עסק לפי מדרגות המס ליחיד
חובת דיווח
כל תושב ישראלי צריך לדווח לרשות המסים על רווחים והפסדים בעסקת מטבע דיגיטלי
פיקוח
מטבעות וירטואליים הם נכס פיננסי, וככאלו והרגולציה של מתן שירותים בנכס פיננסי חלה עליהם
רשות ניירות ערך
מטבעות דיגיטליים מסויימים נחשבים על-פי רשות ניירות ערך כניירות ערך

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פתיחת המסחר בבורסת דרום קוריאה בתחילת השנה. מזנקת לשיאים חדשים / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

הקוספי זינק בכ-3% לשיא חדש: "קוריאה היא שוב השוק המוביל באזור"

לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"