גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פוקס, קסטרו וגולף הן לא דוגמה: הצצה למציאות מאחורי השנה השחורה של ענף האופנה

התוצאות החיוביות יחסית של רשתות האופנה הציבוריות שנסחרות בבורסה בת"א, ובראשן פוקס, גולף וקסטרו, לא מספרות את הסיפור המלא של ימי המגפה ● ניתוח מיוחד של דן אנד ברדסטריט עבור גלובס מספק הצצה לקושי האדיר של ענף האופנה

קניון פתח תקווה בזמן הסגר. חנויות האופנה מקבלות ימי אשראי קצרים יותר מספקים / צילום: בר - אל
קניון פתח תקווה בזמן הסגר. חנויות האופנה מקבלות ימי אשראי קצרים יותר מספקים / צילום: בר - אל

ענף האופנה נחשב לאחד הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בשל משבר הקורונה, וזאת הודות לסגר הממושך שהוטל בישראל על פעילות המסחר. ואולם, התוצאות החיוביות יחסית של רשתות האופנה הציבוריות שנסחרות בבורסה בתל אביב, ובראשן פוקס, גולף וקסטרו, לא מספרות את הסיפור שמאחורי המציאות המורכבת שעמה מתמודדים עסקים בינוניים וקטנים בענף.

ניתוח שערכה חברת הייעוץ והמחקר העסקי דן אנד ברדסטריט עבור גלובס מספק הצצה לקושי האדיר שעמו מתמודדים עסקים בענף האופנה, ועם היקפי הסגירות האדירים שנרשמו ב-2020. מהנתונים עולה כי כ-950 חנויות נסגרו במהלך שנת 2020, מתוכן 800 היוו עסקים קטנים. מדובר בעלייה של כ-27% בהשוואה לכמות החנויות שנסגרו ב-2019, ובצניחה של כ-3.5 מיליארד שקל בהוצאה על אופנה בישראל.

שיטוט קצרצר בתוך הקניונים בימי הסגר בדרך לרשת הפארם או לדואר חושף בית קברות לבובות ראווה, שמועמסות על משאיות בדרך לסגירה ופירוק חנויות במקרה הרע, או החלפה ושיפוצים במקרה הטוב.

"הגדולים בסך-הכול יצאו טוב מהתקופה הזו, אבל כן ראינו שהעסקים הקטנים נפגעו. הם שילמו את המחיר, והם אלה שהגיעו למשבר עם איתנות פיננסית לא טובה", אומרת לגלובס אפרת שגב, סמנכ"לית אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט. "בתקופה כזאת, שגם ככה דורשת מהעסקים לקחת אוויר ולהסתמך על המשאבים הקיימים, לא כולם שורדים".

אפרת שגב / צילום: איל יצהר

הפגיעה הזו נרשמה לאחר שהענף סבל משיבושים רבים בפעילותו במהלך 2020, בפרט במהלך שני הסגרים הממושכים, כיוון שעל בסיס תמהיל המוצרים הנמכר בחנויות, הענף אינו נחשב לענף חיוני תחת הגדרות הממשלה. חנויות הענף נותרו סגורות במהלך הסגרים, וכך גם בסגר השלישי שהחל בסוף שנת 2020 ונמשך אל תוך שנת 2021. זאת בזמן שרשתות המזון, רשתות הפארם וחנויות הסטוק, שנותרו פתוחות בסגרים, הגדילו את שטחי המדף של פריטי האופנה הנמכרים בחנויותיהן.

לדברי שגב, "התעשייה נפגעה דרמטית. זו השבתה של כמעט שנה עם מעט הפוגות באמצע. זו פגיעה שאי אפשר להתאושש ממנה, אנשים פשוט נכנסו למעגל מחפשי העבודה. זה לא משהו שייפתר בתום הסגר או כשיהיה חיסון לקורונה".

 

סגירה אחרי סגירה

כדאי להדגיש שענף האופנה התמודד עם אתגרים אדירים שהיו מורגשים עוד הרבה לפני הקורונה, והביאו לסגירתן של רשתות אופנה בינוניות וקטנות כבר בסוף שנת 2017. השינוי בהרגלי הצריכה, שהתבטא בתחרות העזה מול אתרי קניות בינלאומיים, לצד רפורמת השמיים הפתוחים, נגס בהכנסות הענף.

בנוסף, נוצר עודף שטחי מסחר, הייתה עלייה בתקורות - בהן שכר הדירה הגבוה ששרר בקניונים עד למשבר הקורונה - שכר המינימום עלה בשנים האחרונות במספר פעימות, נרדמה נגישות מוגבלת של חלק מהעסקים למקורות מימון ועוד. על רקע המגמות הענפיות, רשתות רבות נקלעו לקשיים או נסגרו מטעמי חוסר כדאיות, וכמות חנויות האופנה שנסגרו עלתה באופן מתמיד בשנים האחרונות.

אגב, העלייה המשמעותית בסיכון בענף התרחשה בשנת 2018, עם התחזקות הרכישות המקוונות מאתרי אופנה זרים, במהלכה כמות החנויות שנסגרו כמעט והכפילה את עצמה בהשוואה לשנה הקודמת. דווקא לאחר התייצבות מסוימת בענף בשנת 2019 (שבה עדיין נרשמה כמות גבוהה יחסית של סגירת חנויות - כ-750 חנויות נסגרו), הגיע משבר הקורונה, ועמו שיא בכמות הסגירות.

בין הרשתות שנקלעו לקשיים בשנים האחרונות, אשר חלקן נרכשו על-ידי בעלים חדשים, ניתן למנות ב-2020 את רזילי (נרכשה על-ידי קבוצת אינטר ג'ינס), בוניטה דה מאס (נרכשה לקראת סוף שנת 2020 על-ידי נעמן גרופ), ועוד.

בשנת 2019 נקלעו לקשיים הרשתות דיסקרט, רשת אופנת הנשים קסידי, רשת אופנת הדיסקאונט זברה (שנרכשה על-ידי רשת אופנת הדיסקאונט סלקט), רשת מיכל נגרין ועוד. בין הרשתות שנקלעו לקשיים בשנת 2018 נמנות, בין היתר, הוניגמן, יפו תל אביב ומיש-מיש. לצדן יצאו מהענף בשנה זו רשתות נוספות מטעמי חוסר כדאיות כלכליים, דוגמת רשת רמי לי ורשת אופנת הצעירות פורארבר 21 (בהמשך הרשת העולמית אף נקלעה לקשיים). בסך-הכול פועלות היום בענף למעלה מ-8,000 חנויות אופנה, כמחציתן במסגרת רשתות ומחציתן עצמאיות (שאינן חלק מרשת).

המשבר הענפי מתבטא גם בשחיקה בפדיונות, כאשר בסיכום שנת 2020 ניכר כי האונליין לא פיצה מספיק על הרכישה בחנויות הפיזיות, וההוצאה על אופנה ירדה. לדברי שגב, "לאנשים יש פחות הכנסה פנויה, וגם הרבה פחות ודאות. אופנה זה בכל זאת מותרות, בתקופה שיש בה כל כך הרבה אנשים מובטלים, בחל"ת, או שלא יודעים מה יעלה בגורל מקום העבודה שלהם, בסופו של דבר מצמצמים את הצריכה הפרטית, וענף האופנה היה אחד הנפגעים".

ירידה בפדיון הענפי

בהלימה לכמות הגבוהה של חנויות שנסגרו, המשבר בענף בשנת 2020 הוביל גם לירידה ניכרת בפדיון הענפי. לפי נתוני דן אנד ברסטריט, הפדיון בענף חנויות האופנה בישראל (ממכירות בחנויות פיזיות ובאמצעות אתרי סחר מקוונים של חלק מרשתות וחנויות האופנה הישראליות) מוערך בשנת 2020 בכ-13 מיליארד שקל, ירידה של כ-20% בהשוואה לפדיון ענף חנויות האופנה בשנת 2019.

זאת למרות עליה במכירות המקוונות של חנויות ורשתות אופנה ישראליות בשנת 2020, בצל משבר הקורונה, שמיתנה את הירידה הכוללת בפדיון הענפי. בדן אנד ברדסטריט מסבירים כי הירידה במכר בחנויות הפיזיות הייתה גבוהה מהעלייה במכירות המקוונות ומשכה לירידה בפדיון הענפי.

לזה מתווספות רכישות מקוונות מאתרי אופנה זרים על-ידי ישראלים, הנאמדות בשנת 2020 ב-3-4 מיליארד שקל נוספים. בסך-הכול ההוצאה הכוללת על פריטי אופנה על-ידי ישראלים מוערכת בשנת 2020 בכ-16-17 מיליארד שקל, ירידה של 15%-20% לעומת ההוצאה הכוללת של ישראלים על פריטי אופנה בשנת 2019, טרם עידן הקורונה, אשר נאמדה בכ-20 מיליארד שקל.

מבחינת התנהגות הצרכנים, בדן אנד ברסטריט מעריכים כי היקף הרכישות באופן מקוון (מאתרי אופנה ישראלים ומאתרי אופנה זרים יחדיו) עלה בשנת 2020 בכ-50% בהשוואה לשנת 2019, וחלקו של ערוץ הסחר המקוון הגיע בשנת 2020 לשיעור שיא של כ-35% מההוצאה הכוללת של ישראלים על אופנה.

עדות לעלייה ברכישות המקוונות באה לידי ביטוי גם בחגי הקניות בנובמבר האחרון (יום הרווקים הסיני, שופינג IL ובלאק פריידי), שבהם, על-פי נתוני כאל, ישראלים ביצעו רכישות מקוונות במעל 250 מיליון שקל, עליה של כ-70% בהשוואה לשנה הקודמת.

אם כן, הירידה בהוצאה הכוללת של ישראלים על פריטי אופנה נובעת בין היתר מירידה בצריכה הפרטית בישראל בשנת 2020, בצל המשבר והשפעותיו על שוק העבודה וההכנסה הפנויה של הציבור (על-פי נתוני בנק ישראל, הירידה בצריכה הפרטית בישראל בשנת 2020 הינה בשיעור של 11%), לצד ירידת מחירים בענף האופנה בישראל בשנה זו כתוצאה מהירידה בביקושים, בשיעור של 5.7% לפי נתוני הלמ"ס.

על-פי מדדי דן אנד ברדסטריט, ענף חנויות האופנה נמנה בקרב הענפים בעלי רמת הסיכון הגבוהה ביותר בשנת 2020, כאשר רק ענף מסעדות, ברים ובתי קפה וענף סוכנויות נסיעות נמצאו כמסוכנים יותר בשנה החולפת. בסך-הכול רמת הסיכון בענף עלתה בשנת 2020 בכ-13% בהשוואה לשנה קודמת.

מוכנות הרשתות הגדולות

כפי שכבר הוזכר בפתיחה, קיימת שונות רבה בין ההתמודדות עם המשבר של הרשתות הגדולות, אשר חלקן הניכר הפעילו אתר סחר מקוון עוד טרם המשבר, לעומת חנויות אופנה עצמאיות, אשר חלקן אינן מפעילות אתר סחר מקוון ותלויות בתנועת הקונים, ולכן נמצאות בסיכון גבוה יותר.

כך, חלק מרשתות האופנה הגדולות בצעו התאמות אל מול המשבר, בהן הגברת פעילות בזירת הסחר המקוונת, הגעה להסדר להפחתת שכר הדירה החודשי בתקופת הסגרים, הוצאת עובדים לחל"ת ועוד.

מספיק להתרשם מהצעדים האגרסיביים שעליהם הודיעה פוקס עם תחילת המשבר, למשל כשביטלה לקניונים את הוראות הקבע, או מהמאבקים של קבוצת קסטרו-הודיס עם בעלי קניונים בכל רחבי הארץ שהגיעו לכדי פינוי חנויות והליכים משפטיים, כדי להתרשם מעוצמת הקיצוץ בהוצאות שלהן.

מהדוחות הכספיים של החברות הציבוריות הגדולות, בהן פוקס, קבוצת גולף וקבוצת דלתא, עולה כי אלו לא רשמו נסיגה משמעותית בתוצאותיהן העסקיות בשנת 2020, ואף שמרו על מדדי רווחיות דומים או גבוהים בהשוואה לשנת 2019, למרות המשבר (קבוצת דלתא רשמה נסיגה בפעילות הבינלאומית כתוצאה ממצב השווקים בארה"ב ובאירופה, ובנטרול הוצאות אחרות וחד פעמיות שאינן נובעות מהפעילות השוטפת).

במסגרת זו, הרשתות הגדולות מדווחות על עלייה במכירות המקוונות - קבוצת פוקס המשיכה לפתח ולשווק באמצעות אתר הקבוצה, טרמינל איקס, המציע לצד מוצרי הקבוצה גם מותגי אופנה מובילים אחרים; קבוצת גולף המשיכה לפתח ולשווק באמצעות אתרי הקבוצה ובאמצעות אתר עדיקה; ובקבוצת דלתא מדווחים על עלייה באתר המקוון של הקבוצה בישראל, בחודשים מסוימים אף במאות אחוזים בהשוואה לתקופה קודמת. קבוצת קסטרו הצליחה להגדיל את פעילותה המקוונת במאות אחוזים, והודות לחיסכון בהוצאות, אף עברה מרווח להפסד.

מנגד, החנויות העצמאיות אינן נהנות מיתרון לגודל מול משכירי החנויות והיו תלויות ברצון הטוב של משכירי הנכסים, שעבור חלקם השכרת החנות מהווה מקור פרנסתם העיקרי. היו חנויות עצמאיות שהתארגנו בתקופה קצרה על מסחר אלקטרוני, אך רבות לא הצליחו לבסס פלטפורמת סחר מוכחת בפרק זמן קצר.

בעיות נוספות שהעיבו על הפעילות בענף בשנה החולפת, בפרט בקרב העסקים הקטנים, היו נגישות נמוכה למקורות מימון וימי אשראי נמוכים בענף, בהשוואה לימי האשראי במשק מה שחונק את העסקים מבחינה תזרימית. כך, חנויות האופנה מקבלות ימי אשראי קצרים יותר מהספקים, בהשוואה למקובל במשק בשנה החולפת - בעוד ימי האשראי במשק בשנת 2020 נאמדו ב-104, בממוצע, ימי האשראי בענף חנויות האופנה הינם קצרים יותר ונאמדו ב-100 ימים בממוצע.

אך מעל הכול, הגורם המהותי ביותר שהשפיע על הפעילות הוא הירידה בצריכה הפרטית של הציבור בצל המשבר, כאשר לציבור פחות כסף פנוי כדי להוציא על ביגוד והנעלה, וגם צורך נמוך יותר על רקע הסגרים והיעדרם של אירועים חברתיים, חתונות, כנסים ומפגשים.

את מקומם של בגדי היוקרה, חליפות ומותגי פרימיום תפסו בגדי ספורט, אופנת בייסיק והלבשה תחתונה (טריינינגים, בגדים נוחים לבית ופיג'מות) ובגדי ילדים - קטגוריות שנהנו מביקושים גבוהים במהלך השנה החולפת, תחת המשבר והסגרים. במילים אחרות, בילינו יותר על הספה בבית.

מבדיקת דן אנד ברדסטריט עולה כי רמת הסיכון גבוהה יותר בקרב חנויות אופנה בפריפריה בהשוואה לחנויות אופנה במרכז הארץ, בשיעור של 5%-3% בממוצע (באזור הדרום ב-5%, באזור הצפון ב-3%). הסבר אפשרי, בין היתר, הינו הרגישות הגבוהה יותר למשבר הכלכלי ולקיטון בהכנסה הפנויה בקרב האוכלוסייה בפריפריה.

היות והענף מאופיין בשנים האחרונות בזליגת פעילות לאתרי מסחר מקוונים, ובשנת 2020 חלקן של רכישות אונליין הגיע לשיא של כ-35% מההוצאה הכוללת של ישראלים על פריטי אופנה, חנויות האופנה העצמאיות יצטרכו לבצע התאמות ולפתח פלטפורמה זו, אחרת ימצאו עצמן מחוץ לענף.

בדן אנד ברדסטריט מעריכים כי רמת הסיכון בענף בשנת 2021 צפויה להיוותר גבוהה. "בהסתכלות קדימה על ענף האופנה בישראל אנחנו לא מאוד אופטימיים. אנחנו עדיין בעיצומו של סגר, והבשורות לא טובות משני כיוונים - הרבה חנויות נשארות סגורות, והמשבר במשק עדיין נמשך. רמת ההוצאה לצריכה פרטית תמשיך להיות נמוכה מהממוצע, אנשים יבחרו להוציא פחות על מותרות, וכך יהיה גם פחות ביקוש לפריטי אופנה".

עוד כתבות

מטוס של קטר איירווייז / צילום: Nicolas Economou

"חברת התעופה של השנה" לא תגיע לישראל בקרוב

קטאר איירווייז היא "חברת התעופה של השנה" של 2024, עפ"י אתר AirlineRatings.com ● לחמשת המקומות הראשונים בדירוג הגיעו רק חברות שלא פועלות כיום בישראל ● אילו חברות תעופה נכנסו לדירוג, כמה מהן הפסיקו את פעילותן בישראל מאז המלחמה, ומי הן חברות הלואו קוסט המובילות בעולם?

רכב SU7 של שיאומי בתערוכת הרכב בבייג'ינג / צילום: ap, Andy Wong

יצרנית טלפונים סינית עשתה משהו שאפל לא הצליחה: היא ייצרה רכב חשמלי

שיאומי מייצרת מכשירים לבישול אורז, סמארטפונים, מנורות ועכשיו גם מכונית - ומראה עד כמה נמוכים נעשו חסמי הכניסה בעולם הרכב החשמלי

ארז אייזן ועמית דובדבני, צמד אינפקטד מאשרום, דוגמים מכונות דפוס של hp אינדיגו / צילום: תמי בר שי

"לפעמים שואלים איך אנחנו תומכים בישראל": זה הצליל החדש של אינפקטד מאשרום

חברי אינפקטד מאשרום, ארז אייזן ועמית דובדבני, חוו מקרוב את האובדן של קהילת הטראנס ב־7 באוקטובר ● בראיון עם גלובס הם מספרים על הטראק שהפיקו מצלילי מדפסות של hp אינדיגו, איתו יופיעו באירוע הדפוס הגדול בעולם תחת אבטחה כבדה

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: אביב חופי

אבי נקש תובע את המנכ"ל אבי חורמרו: "נטל זכויות בשווי עשרות מיליוני שקלים תוך ניצול האמון"

נאמנות אבי נקש הגישה בקשה לתביעה נגזרת בשם שמונה חברות נגד אבי חורמרו, יו"ר וכמנכ"ל בחברות בקבוצה עשרות שנים, בסכום של "מעל 2.5 מיליון שקל" ● בבקשה נטען ל"התנהלות פסולה ומקוממת של חורמרו" באמצעות חברה בבעלותו ולניצול האמון שניתן בו ● חורמרו בתגובה: "טענות סרק מופרכות"

אייפון 15. הדור החדש צפוי לכלול שורה של שינויים / צילום: יח''צ

השמועות וההדלפות: איך ייראה אייפון 16 החדש?

בספטמבר הקרוב יושק האייפון החדש, אך כבר כעת יש מידע על האופן שבו הוא ייראה, יישומי הבינה המלאכותית שיכלול והשינויים הצפויים ● מהגדלת המכשירים ועובי המסגרת ועד שיפור בביצועים

הדיון בבג''ץ על חוק הגיוס, היום (א') / צילום: ניצן שפיר

שופטי בג"ץ מאותתים: נחייב את המדינה לגייס חרדים לצה"ל

בג"ץ עומד להכריע בשאלת גיוס החרדים לאחר שנים של דחיות ● נראה כי השופטים תמימי-דעים שבהיעדר חקיקה ונוכח המצב יש להתחיל בגיוס בהתאם ליכולת צה"ל: "המדינה במלחמה, והצורך זועק" ● ארבע הערות על הסערה שמעסיקה את מקבלי ההחלטות מאז קום המדינה

הדיון בבג''ץ על חוק הגיוס, הבוקר (א') / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

הסתיים הדיון בבג"ץ; השופט סולברג: גיוס בני הישיבות הוא צורך קיומי

נציג היועמ"שית: הניסיון להעביר את שיקול־הדעת לצבא - מנוגד לדין ● השופט סולברג על התנגדות הממשלה לגייס 3,000 חרדים: "צעד בסיסי ומינימלי" ● נציג הממשלה טען כי זכותה לשלם לישיבות גם בהיעדר חוק לפטור מגיוס ● השופט גרוסקופף: "יש תנאי לתמיכות בתלמידי הישיבות, והוא שלא משתמטים מגיוס שלא כדין" ● נציג איחוד הישיבות טען לאכיפה בררנית אל מול האוכלוסייה הערבית ● עדכונים שוטפים

אדי ודר בהופעה. העיד בפני הקונגרס נגד טיקטמאסטר - וחזר לעבוד איתה / צילום: Reuters, Mario Anzuoni

כולם שונאים את טיקטמאסטר, אבל האם זה מונופול שכדאי לפרק?

משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעת הגבלים עסקיים נגד לייב ניישן והחברה הבת שלה טיקטמאסטר, שיצרו יחד מפלצת שלא מאפשרת לתחרות להתרומם ● לא ברור מה זה יעשה למחירי הכרטיסים, אבל בענף המשלב פוליטיקה, הון, בידור ופשע, אין ספק שזהו צעד משמעותי

''אילו נוצחה ישראל'', הוצאת ספריית מעריב, 1969. התקבל בארץ בלעג ובאיבה

יוני 1967: זה היה יכול להיגמר אחרת

שלושה עיתונאים כתבו ב-1969 ספר שנקרא "אילו נוצחה ישראל" ● במשך שנים לא התייחסנו לזה ברצינות, אבל כעת הסיפור נשמע קצת פחות פנטסטי

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חברה זכתה בקרקע לבנייה. ואז הגיעה הצעה במיליון שקל יותר

בני זוג שחיו כידועים בציבור נפרדו לאחר כשבע שנים, במהלכן נולדו להם שני ילדים - האישה דרשה זכויות בחברות שהקים בעלה ● כונסי נכסים ביקשו לפתוח מחדש הליך התמחרות לרכישת קרקע לאחר שחברה כבר זכתה בו, בשל קבלת הצעה גבוהה יותר ● וגם: למי שייכת דירת מרתף משותפת לבעלי הבניין, שנמכרה מספר פעמים? ● שלושה פסקי דין בשבוע

ג'יימי דיימון / צילומים: AP, Ludovic Marin ו־Shutterstock

המלך של וול סטריט: בדרכו החוצה מצמרת הבנקאות, ג'יימי דיימון זורק כמה נבואות זעם

העומד בראשו של ג'יי.פי מורגן, שהפך הודות לניווטו לבנק האמריקאי המוביל בשווי שוק ונכסים, ידוע גם כרואה השחורות של הענף ● פעם אחר פעם הוא מזהיר מפני אינפלציה גבוהה, מיתון עולמי ואיומים גיאו–פוליטיים, וזוכה לאוזן קשבת מהמנהיגים הבכירים ביותר ● כעת הוא רומז שהפרישה שלו תהיה מוקדמת מהצפוי, ומספק עוד תחזית שחורה לקינוח: "היערכו לתרחיש הגרוע ביותר"

לאה ופנר, מנכ''לית ההסתדרות הרפואית בישראל / צילום: יח''צ הר''י

"זו הייתה שמורת טבע של דו־קיום. עד ה־7 באוקטובר"

עד ה־7 באוקטובר, מערכת הבריאות הישראלית הייתה "חוף מבטחים של דו־קיום", כפי שהגדירה מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, לאה ופנר ● אבל בחודשים האחרונים התעוררו בתוכה רגשות עזים של כעס וחשדנות בין ערבים ליהודים, ולפי ופנר, "יש דלק באוויר ואסור לטאטא רגשות טעונים מתחת לשטיח" ● האזינו

סיכום שווקים / צילומים: שלומי זירה, אנבידיה, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איפה בכירי המשקיעים ממליצים לשים את הכסף - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהלי בתי ההשקעות הגדולים בישראל מביעים חשש מהכיוון אליו צועדת הכלכלה הישראלית  ● אנבידיה זינקה בשלושת ימי המסחר האחרונים ביותר מ־20%, מה הוביל לכך? ● המניות הישראליות שייכנסו, ומה עוד חשוב לדעת לקאת עדכון מדד ראסל ביוני ● ועוד כתבות על המצב בשווקים

נטל המשכנתאות יגדל / איור: גיל ג'יבלי

גזירה חדשה: עוד לפני שהספקתם לקחת משכנתה, היא כבר התייקרה

לפי בדיקת גלובס, מי שהחל בהליך נטילת משכנתה לאחרונה עלול לפגוש התייקרות בהחזר החודשי, וגם לווים ותיקים במסלול ריבית משתנה צפויים לשלם יותר ● הסיבה: עליית תשואות האג"ח הממשלתיות מכבידה על הבנקים וגורמת לעלייה ● מה אפשר לעשות כדי לרכך את המכה?

שלטי הנחה לרכישת דירות חדשות בתל אביב / צילום: דרור מרמור

התרגילים והסיכונים: "אנשים לא קונים דירה, אלא אופציה על דירה"

בשנה האחרונה יזמיות הנדל"ן מציפות את השוק במבצעים נוסח "קנו עכשיו ושלמו עם קבלת המפתח" ● כך, הן יכולות לרשום מכירות גבוהות על הנייר, כאילו הריבית הגבוהה לא מצננת את השוק ● אבל בפועל, תזרים המזומנים של חברות הנדל"ן צונח ומומחים מזהירים מפני מפולת שתוביל לקריסת חברות קטנות

פעילות כוחות צה''ל ברפיח / צילום: דובר צה''ל

"טקטיקה ששימשה בעיראק ובסוריה": צה"ל שולף נשק חדש במערכה ברפיח

ישראל משתמשת בנגמ"שי M113 ("זלדה") בתור כלים מופעלים מרחוק ● הנגמ"ש נושא מערכות נשק, בהן רקטות מדויקות

המלדיביים / צילום: Shutterstock

בגלל המלחמה: יעד התיירות הפופולרי שאוסר על כניסת ישראלים

החלטת הממשלה המלדיבית כוללת תיקון חוקים, שיובילו לאיסור על בעלי דרכונים ישראלים ● בה בעת, נשיא המלדיביים החליט למנות שליח מיוחד לנושאים פלסטיניים, ולהקים קמפיין לגיוס תרומות באמצעות אונר"א

דוד לוי / צילום: Matty Stern / U.S. Embassy Tel Aviv, ויקיפדיה

השר לשעבר דוד לוי הלך לעולמו בגיל 86


מפועל בניין לחתן פרס ישראל: דוד לוי, שעלה ממרוקו והתקדם מעבודה בבניין לפוליטיקה המקומית והארצית, הלך לעולמו • הוא הניח אחריו אישה ו-12 ילדים • לוי כיהן במשך למעלה מעשור כסגן ראש הממשלה, ניהל את משרד הבינוי והשיכון ולאחר מכן את משרד החוץ • בשנת 2014 הוזכר לוי כמועמד לנשיאות, ובערוב ימיו קיבל את פרס ישראל למפעל חיים

הראל ויזל, מנכ''ל ובעל השליטה בפוקס / צילום: דימה טליאנסקי

פוקס: רשת המזון הבינלאומית Pret a Manger ביטלה את ההסכם איתנו בגלל המלחמה

קבוצת פוקס, שחתמה עם רשת המזון והקפה הבינלאומית על הסכם רישיון להקמת כ-40 סניפים ברחבי הארץ, הודיעה כי ההסכם עימה בוטל ● בחודשים האחרונים עמדה Pret A Manger בפני הפגנות של תומכי BDS, שדרשו להחרים את הרשת בשל כוונותיה לפעול בישראל

סטודנטים בבראון, באפריל. האוניברסיטה תערוך הצבעה בנושא החרם על ישראל / צילום: Reuters, Anibal Martel

מאות מיליונים בסכנה: אוניברסיטאות העילית ידונו בחרם השקעות על ישראל

שורת אוניברסיטאות בארה"ב הסכימו לדון, ובמקרים מסוימים אף להצביע, בנושא הסטת ההשקעות שלהן מישראל ● לפי מומחים, להחלטה כזו צפויה להיות השפעה נרחבת על ההייטק הישראלי