נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ', גלובס
נתב"ג ייסגר לתנועת מטוסים בטיסות מסחריות מיום שלישי 26.1 ועד 31.1 בשלב זה, אולם סגירת השמיים צפויה להימשך 14 ימים לפחות.
"בניגוד למה שאומרים, אנחנו מקדימים את כל העולם. אף מדינה לא עשתה את מה שאנחנו הולכים לעשות. אנחנו סוגרים את המדינה הרמטית, ובמקביל בכל שבוע נחסן מיליון ישראלים", כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח הדיון על נתב"ג.
הרצון להקדים את כל העולם מככב גם פה, ונציין כי אכן מעט מאוד מדינות נקטו את הצעד הקיצוני הזה, כשהקדימו ויישמו חובת בדיקות על כל הנוחתים למשל. זהו צעד קיצוני שגם בענף התעופה לא יודעים איך לבלוע אותו, בעיקר כשהוא מונחת על חברות התעופה ומשבש את תוכניותיהן.
בהמשך התייחס נתניהו לנושא המוטציות של נגיף הקורונה - הסיבה שבגינה הוא הניח את ההצעה לסגור את המדינה "הרמטית", כשבין השורות הוא מודה כי הטיפול בכל נושא שער הכניסה והיציאה לישראל היה בעייתי.
לדברי נתניהו, "אם וריאנט (מוטציה) מגיע, מספיק שאחד מגיע ולא תפסנו אותו - זה עניין גיאומטרי עד שהוא ידביק. יכולים להגיע וריאנטים שעדיין לא הגיעו, זה מוביל לקצב הדבקה ואולי גם בקטלניות, אז אמרתי קודם כל בואו נסגור. עכשיו אנחנו ממש סוגרים, בלי טיסות מסחריות, בלי כלום. חוץ מחריגים. קודם כל לסגור. אם היינו סוגרים את השמיים לגמרי ולא חמש דקות אחרי, לא הייתה פה קורונה. אנחנו קונים זמן כדי לחסן, מה שאף מדינה לא יכולה לעשות".
על-פי ההחלטה, לוח הטיסות צפוי להימחק ביום שלישי הקרוב (26.1). במשרד המשפטים ביקשו להאריך את המועד במעט כדי לאפשר לישראלים שנמצאים בחו"ל לחזור לארץ. המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, אמר: "אנחנו לא מרימים דגל ברמה של מניעה משפטית. יש בעיה גם ברמה המעשית, אנשים צריכים להתארגן. אם ניתן 72 שעות מקבלת החלטה, זה יקל גם משפטית וגם ברמה המעשית".
בדברי ההסבר להחלטה מצוין כי ישראל מצויה בעיצומו של גל שלישי של מגפת הקורונה, החמור אף מהגל השני. בתוך כך נמשך מבצע החיסונים. "חיסון רוב האוכלוסייה הוא האסטרטגיה הנבחרת ליציאה מהמגפה. עם זאת, השגת היעד של הורדת רמת התחלואה באמצעות חסינות עדר עדיין רחוק".
עוד צוין בדברי ההסבר להחלטה את הופעת המוטציות, בדגש על המוטציה הבריטית שיובאה לישראל באמצעות הנוסעים עוד בחודש דצמבר. אחריה התגלו מקרים של מוטציה אחרת שמקורה דרום אפריקה - כולם יובאו דרך נוסעים שנחתו בין השאר מאיחוד האמירויות.
עוד מוזכר כי מ-23.1 נכנסה תקנה המחייבת את הנוסעים לישראל להציג בדיקת קורונה שלילית עוד לפני העלייה לטיסה ארצה - אלא שלמרות זאת השאיפה של נתניהו היא לסגור את השמיים, כשהוא נחוש לעשות זאת באופן מיידי.
ברור לכל הנוגעים בדבר שיש מקרים שלא ניתן לחייב אזרחים להישאר במדינה, ועל כן ועדת חריגים תקבע מתי לאפשר לטוס. המקרים הם טיפול רפואי, עובד חיוני עבור עבודה שלא ניתן לבצע מרחוק, הליך משפטי, לוויה של קרוב משפחה ומעבר ממקום שהייה אחד קבוע למשנהו, כולל יציאה למקום מגורים מחוץ לישראל. מנכ"לי משרד הבריאות והתחבורה יורשו לאשר לחריגים נוספים למשל מסיבות הומניטריות או "צורך אישי מיוחד". ואיך החריגים יטוסו? המצב החוקי הקיים לא מאפשר הגבלה של מטוסים פרטיים. כלומר, מישהו שיקבל אישור לצאת מהארץ, למשל, ללוויה או לעבודה חיונית, יקח בחשבון הטסה פרטית לצורך כך.
חוות-הדעת המשפטית תמכה בצמצום מספר הטיסות הנכנסות ובצמצום מספר הנוסעים לישראל ככל האפשר. לצד הנוסעים שיקבלו אישור חריג, יורשו לפעול טיסות מטען, טיסות לכיבוי אש וטיסות לפינוי רפואי בחירום. מטוסים זרים שמורשים לחלוף בשטח האווירי של ישראל, יוכלו להמשיך במסלולם. ואיך ימנעו מחברות התעופה הישראליות לטוס? רישיון התעופה שלהן יושהה עד לתום התקנות.
באופן טכני, בדברי ההסבר מצוין כי המועד לסגירת השמיים הוא 31.1, בדומה למועד סיום הסגר, אלא שכוונת נתניהו היא להחיל את הסגירה של נתב"ג ל-14 ימים, כשחברות התעופה מקבלות אינדיקציות לכך שהסגירה תימשך עד לתחילת חודש מרץ, כלומר לפרק זמן של 5 שבועות.
אי-אפשר להתעלם מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל, וכי כל אזרח ישראלי הנמצא בחו"ל זכאי להיכנס לארץ; אלא שבדברי ההסבר המשפטי מצוין כי במסגרת חוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה, ניתן להגביל את הכניסה לישראל למרות הזכות לצאת ולהיכנס למדינה.