גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אושר: נתב"ג ייסגר לתנועת מטוסים בטיסות מסחריות למשך 14 ימים לפחות

בשלב זה הוחלט כי נתב"ג ייסגר מיום שלישי 26.1 ועד 31.1 ● ועדת חריגים תקבע מתי לאשר טיסות ● נתניהו: "בניגוד למה שאומרים, אנחנו מקדימים את כל העולם. אף מדינה לא עשתה את מה שאנחנו הולכים לעשות"

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ', גלובס
נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ', גלובס

נתב"ג ייסגר לתנועת מטוסים בטיסות מסחריות מיום שלישי 26.1 ועד 31.1 בשלב זה, אולם סגירת השמיים צפויה להימשך 14 ימים לפחות.

"בניגוד למה שאומרים, אנחנו מקדימים את כל העולם. אף מדינה לא עשתה את מה שאנחנו הולכים לעשות. אנחנו סוגרים את המדינה הרמטית, ובמקביל בכל שבוע נחסן מיליון ישראלים", כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח הדיון על נתב"ג.

הרצון להקדים את כל העולם מככב גם פה, ונציין כי אכן מעט מאוד מדינות נקטו את הצעד הקיצוני הזה, כשהקדימו ויישמו חובת בדיקות על כל הנוחתים למשל. זהו צעד קיצוני שגם בענף התעופה לא יודעים איך לבלוע אותו, בעיקר כשהוא מונחת על חברות התעופה ומשבש את תוכניותיהן.

בהמשך התייחס נתניהו לנושא המוטציות של נגיף הקורונה - הסיבה שבגינה הוא הניח את ההצעה לסגור את המדינה "הרמטית", כשבין השורות הוא מודה כי הטיפול בכל נושא שער הכניסה והיציאה לישראל היה בעייתי.

לדברי נתניהו, "אם וריאנט (מוטציה) מגיע, מספיק שאחד מגיע ולא תפסנו אותו - זה עניין גיאומטרי עד שהוא ידביק. יכולים להגיע וריאנטים שעדיין לא הגיעו, זה מוביל לקצב הדבקה ואולי גם בקטלניות, אז אמרתי קודם כל בואו נסגור. עכשיו אנחנו ממש סוגרים, בלי טיסות מסחריות, בלי כלום. חוץ מחריגים. קודם כל לסגור. אם היינו סוגרים את השמיים לגמרי ולא חמש דקות אחרי, לא הייתה פה קורונה. אנחנו קונים זמן כדי לחסן, מה שאף מדינה לא יכולה לעשות".

על-פי ההחלטה, לוח הטיסות צפוי להימחק ביום שלישי הקרוב (26.1). במשרד המשפטים ביקשו להאריך את המועד במעט כדי לאפשר לישראלים שנמצאים בחו"ל לחזור לארץ. המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, אמר: "אנחנו לא מרימים דגל ברמה של מניעה משפטית. יש בעיה גם ברמה המעשית, אנשים צריכים להתארגן. אם ניתן 72 שעות מקבלת החלטה, זה יקל גם משפטית וגם ברמה המעשית".

בדברי ההסבר להחלטה מצוין כי ישראל מצויה בעיצומו של גל שלישי של מגפת הקורונה, החמור אף מהגל השני. בתוך כך נמשך מבצע החיסונים. "חיסון רוב האוכלוסייה הוא האסטרטגיה הנבחרת ליציאה מהמגפה. עם זאת, השגת היעד של הורדת רמת התחלואה באמצעות חסינות עדר עדיין רחוק".

עוד צוין בדברי ההסבר להחלטה את הופעת המוטציות, בדגש על המוטציה הבריטית שיובאה לישראל באמצעות הנוסעים עוד בחודש דצמבר. אחריה התגלו מקרים של מוטציה אחרת שמקורה דרום אפריקה - כולם יובאו דרך נוסעים שנחתו בין השאר מאיחוד האמירויות.

עוד מוזכר כי מ-23.1 נכנסה תקנה המחייבת את הנוסעים לישראל להציג בדיקת קורונה שלילית עוד לפני העלייה לטיסה ארצה - אלא שלמרות זאת השאיפה של נתניהו היא לסגור את השמיים, כשהוא נחוש לעשות זאת באופן מיידי.

ברור לכל הנוגעים בדבר שיש מקרים שלא ניתן לחייב אזרחים להישאר במדינה, ועל כן ועדת חריגים תקבע מתי לאפשר לטוס. המקרים הם טיפול רפואי, עובד חיוני עבור עבודה שלא ניתן לבצע מרחוק, הליך משפטי, לוויה של קרוב משפחה ומעבר ממקום שהייה אחד קבוע למשנהו, כולל יציאה למקום מגורים מחוץ לישראל. מנכ"לי משרד הבריאות והתחבורה יורשו לאשר לחריגים נוספים למשל מסיבות הומניטריות או "צורך אישי מיוחד". ואיך החריגים יטוסו? המצב החוקי הקיים לא מאפשר הגבלה של מטוסים פרטיים. כלומר, מישהו שיקבל אישור לצאת מהארץ, למשל, ללוויה או לעבודה חיונית, יקח בחשבון הטסה פרטית לצורך כך.

חוות-הדעת המשפטית תמכה בצמצום מספר הטיסות הנכנסות ובצמצום מספר הנוסעים לישראל ככל האפשר. לצד הנוסעים שיקבלו אישור חריג, יורשו לפעול טיסות מטען, טיסות לכיבוי אש וטיסות לפינוי רפואי בחירום. מטוסים זרים שמורשים לחלוף בשטח האווירי של ישראל, יוכלו להמשיך במסלולם. ואיך ימנעו מחברות התעופה הישראליות לטוס? רישיון התעופה שלהן יושהה עד לתום התקנות.

באופן טכני, בדברי ההסבר מצוין כי המועד לסגירת השמיים הוא 31.1, בדומה למועד סיום הסגר, אלא שכוונת נתניהו היא להחיל את הסגירה של נתב"ג ל-14 ימים, כשחברות התעופה מקבלות אינדיקציות לכך שהסגירה תימשך עד לתחילת חודש מרץ, כלומר לפרק זמן של 5 שבועות.

אי-אפשר להתעלם מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל, וכי כל אזרח ישראלי הנמצא בחו"ל זכאי להיכנס לארץ; אלא שבדברי ההסבר המשפטי מצוין כי במסגרת חוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה, ניתן להגביל את הכניסה לישראל למרות הזכות לצאת ולהיכנס למדינה.

עוד כתבות

שטרות דולרים / צילום: Shutterstock

מה יקרה לתיק ההשקעות אם הדולר יירד ל-2.5 שקלים? לכלכלן הזה יש תשובה מפתיעה

ברקע היחלשות הדולר, במיוחד מול השקל, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס משחרר צפירת הרגעה: "לא צריך לנהל את ההשקעה לפי תנודות המטבע. זה מייצר הרבה רעש בטווח הקצר" ● ומה יקרה אם נראה נפילה חדה עוד יותר של המטבע האמריקאי?

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

המוסדיים מסתערים של מניות אנרגיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

כשהמוסדיים מוצפים בכסף, מיליארדים זורמים למניות האלה

בצל הביקושים הגדלים בשוק האנרגיה, הגופים המוסדיים ביצעו בחודשים האחרונים השקעות של מיליארדים בחברות ובפרויקטים בתחום ● גורם בשוק: "זה תחום השקעה סולידי שהלקוח המרכזי שלו זו המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל" ● וגם: אילו חברות ייכנסו למדד חדש שיאגד את מניות האנרגיה בת"א, שחלקן כבר עלו במאות אחוזים?

תעריף הדלק עודכן / צילום: ap, Marta Lavandier

אחרי ההוזלה בינואר: מיום ראשון מחיר הדלק יעלה ב-3 אגורות לליטר

משרד האנרגיה הודיע כי מחירו המרבי של ליטר בנזין 95 יתעדכן בחצות הלילה שבין יום שבת לראשון ויעמוד בחודש פברואר 2026 על 6.88 שקלים בתדלוק בשירות עצמי ● מדובר בעלייה של 3 אגורות לעומת המחיר בינואר, שעמד על 6.85 שקלים לליטר אחרי הוזלה ניכרת של 26 אגורות

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

דוחא, קטאר / צילום: ap, Alex Brandon

המדינה המפתיעה שהחליטה לנקום באיראן על מתקפת טילים

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אילון מאסק / צילום: ap, Brandon Bell

טסלה מאותתת, שוב: העתיד שלה כבר לא נמצא על הכביש

למרות ירידה שנתית ראשונה בהכנסות, אילון מאסק משקיע מיליארדים בחברת הבינה המלאכותית שלו xAI, ואפילו רומז כי טסלה עשויה להידרש בעתיד גם ליכולות ייצור שבבים עצמאיות ● המסר ברור מתמיד: טסלה רואה את עצמה בראש ובראשונה כחברת בינה מלאכותית ורובוטיקה, ורק אחר־כך כיצרנית רכב

"יכולות קטלניות": הנשק האיראני שכבר מוכן למקרה של מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: בוול סטריט ג'ורנל מעריכים שלאיראן יש מספיק טילים כדי להגיב בחריפות על מתקפה נגדה, לפי דיווח של רויטרס שלב ב' ברצועת עזה יכלול רכישה מסיבית של כלי נשק של חמאס, והמחאה העצובה של משפחות המפגינים שנהרגו באיראן • כותרות העיתונים בעולם

חתולים בחצר בניין / צילום: תמר מצפי

חמלה או מטרד? השכנים שהגיעו לבית המשפט בגלל האכלת חתולים

לא חסרות סיבות למריבות בין שכנים, אך מעבר לבעיות השכיחות, לבית המשפט מגיעות עוד ועוד תביעות בגלל האכלת חתולים ● מתי האכלת חתולים "היא ביטוי ראוי לרגישות מוסרית ולערבות הדדית כלפי הסביבה והחי שבה", ומתי ראוי שהרגישות לחי תופנה גם לשכנים האנושיים?

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקי; קיריאקוס מיצוטאקיס, ראש ממשלת יוון / צילומים: AP-Khalil Hamra, קובי גדעון-לע''מ

יוון מתכננת להרחיב את הטריטוריה הימית, ומסתכנת במלחמה עם טורקיה

אתונה תומכת את שאיפותיה להרחיב את המים הטריטוריאליים בחוק הבינלאומי, ובגיבוי עסקאות נשק במיליארדים עם ישראל ● אנקרה זועמת ומגיבה ב"הפגנת נוכחות" קבועה בים האגאי

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

טסלה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת "לפני סוף 2026" ● המניה עולה במסחר המאוחר

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

שוקלים לממש השקעות? המס שמצטמצם בגלל צניחת הדולר

על רקע השפל בשער הדולר, כיצד תוכלו לנצל את ירידת הערך של ההשקעות במט"ח לצמצום חבות המס? ● המומחים מסבירים

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהורדת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ"ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● מניית טבע יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

צבי סטפק / צילום: איל יצהר

צבי סטפק מסביר מה עומד מאחורי הנסיקה במתכות היקרות, ומזהיר: "המחירים נכנסו לסחרור מסוכן"

מחירי המתכות היקרות ממשיכים להמריא לשיאים חדשים ● הסיבות לכך: השימוש בכסף בתחומים מעבר לתכשיטים, ותפישת הזהב כגידור מפני אי־הוודאות הגאו־פוליטית ההולכת וגוברת ● אך סטפק גם מזהיר: "הנסיקה עשויה להימשך, אבל בדרך־כלל בשלב מסוים מגיע מימוש ואיתו הפסדים גדולים לחלק מהמשקיעים"

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם