"אתם מדינה שממציאה את העתיד אבל חיה בעבר" - כך תיאר אחד מבכירי תעשיית הרכב העולמית, בעת ביקורו בישראל לפני כשנתיים, את רשמיו משוק הרכב המקומי. לפני הגיעו הוא שמע גדולות ונצורות על תעשיית האוטו-טק הישראלית ועל תעשיית ההייטק המקומית בכללה, נחשף למצגות של סטארט-אפים חדשניים, ואף היה אחראי על הצטיידות, בהיקפים משמעותיים, ביחידות מצלמה ומעבדים של מובילאיי עבור רכבים שחברתו מייצרת.
הוא ציפה למצוא כאן שוק רכב "קטן וחכם", בסגנון שוק הרכב של יפן או לכל הפחות של נורבגיה. במקום זאת, הוא נתקל בפקקים אינסופיים וצי רכב מיושן, שגילו הממוצע (6.8 שנים) הוא מהגבוהים במדינות המפותחות.
הוא ראה מכוניות מזהמות ונטולות אביזרי בטיחות בנות 15 שנים ויותר, שעדיין ממלאות את הכבישים וזוכות לביקוש בשוק הרכב המשומש, הבחין באדישות הלקוחות לנושאים סביבתיים, וניסה להבין את המנגנון המוזר של מיסוי רכבי הציים, שמכתיב לנהגים רבים הצטיידות ברכב עם מפרט בסיסי, שלעיתים נעדרים ממנו אפילו פיצ'רים בטיחותיים חיוניים.
הפער העצום בין ההתקדמות של האוטו-טק הישראלי לבין הנעשה על כבישי ישראל נובע משני גורמים עיקריים: הרגולציה, שמאמצת בקצב איטי מאוד את החידושים הטכנולוגיים של תעשיית הרכב; והמיסוי האגרסיבי על רכבים, שהוא מהגבוהים בעולם.
ננסח זאת בפשטות: כשאזרח ישראלי נדרש לשלם על רכב חדש ועל כל פריט טכנולוגי שכלול במפרט פי שניים מעמיתו האמריקני, ופי 1.5 מעמיתו האירופי (שכוח הקנייה שלהם גדול משמעותית), אין זה פלא שהוא מעדיף לוותר על אופציות מתקדמות רבות, ולעיתים אפילו לא נחשף אליהן - אלא אם יש בצדן איזו הטבת מס.
אבל, וזה אבל גדול, את התקדמות הטכנולוגיה גם המיסוי והרגולציה לא יצליחו לעצור בטווח הארוך. החידושים שמפותחים בשנתיים האחרונות בתעשיית הרכב, ושחלקם כבר מתחילים לצאת בדגמים חדשים - ולא רק בפלח היוקרה - לוקחים את הרכב העממי למחוזות חדשים, מאיצים את קצב ההתיישנות של דגמים מהדור הקודם (כולל כאלה שעדיין מיוצרים) והופכים את הרכב מ"ברזל", שנמכר בשיטת "שלם ושכח", למוצר שאת יכולותיו ניתן יהיה לשכלל ולעדכן עוד שנים רבות.
בסקירה שלהלן נביא שלוש דוגמאות בולטות לטכנולוגיות שמתחילות לצאת כיום לשוק, שכל לקוח שמסתכל קדימה צריך לקחת אותן בחשבון. לא במקרה, הטכנולוגיה המתקדמת שמאחוריהן פותחה בישראל.
עדכונים מרחוק: כמו בסמארטפון
נניח שרכשתם טלפון סלולרי חדש, מתוחכם ויקר, שהיה אמור לשרת אתכם במשך כמה שנים טובות. אחרי שנה או שנתיים גיליתם שמערכת ההפעלה הבסיסית שלו מתחילה להיות מיושנת, מלאה ב"באגים" ואינה תומכת בטכנולוגיות ובאביזרים חדשים שהופיעו בינתיים בשוק.
אין לכם סיבה לדאוג: כל הטלפונים בימינו מגיעים עם אפשרות לקבלת עדכונים תקופתיים למערכת ההפעלה שלהם דרך הרשת. לשיטת העדכון הזו קוראים "Over The Air" או בראשי תיבות OTA, ומשמעותה שיגור עדכוני תוכנה מהיצרן אל הרכב באמצעות תקשורת אלחוטית.
הצורך בעדכוני תוכנה תקופתיים בכלי רכב חיוני אפילו יותר מאשר בטלפונים. משך השירות של רכב טיפוסי יכול להגיע ל-15 שנה ויותר, ורוב כלי הרכב שיצאו לשוק בעשור החולף הם בבחינת "מחשבים על גלגלים" עם עשרות מעבדי נתונים ועשרות מיליוני שורות קוד של תוכנה. אבל בקצב שבו מתקדמת טכנולוגיית הרכב, האלקטרוניקה יכולה להפוך למיושנת גם אחרי שנתיים. לפיכך, רוב היצרנים מציידים את הדגמים החדשים שלהם באפשרות לבצע עדכונים תקופתיים בתוכנות של עשרות מעבדי הנתונים המובנים בהם.
עד לפני כשלוש שנים הדרך היחידה לעשות זאת הייתה לחבר פיזית בין שקע הנתונים של הרכב לבין המחשב במוסך המורשה, שמחובר לשרתי יצרן הרכב, כדי להזין את עדכוני יצרן. זו הייתה, ועודנה, שיטה מגושמת, שגוזלת זמן מהלקוח. לעיתים קרובות היא מאבדת רלוונטיות - כשהרכב מזדקן, מחליף ידיים ועובר בין מוסכים.
אבל רבים מרכבי הדור החדש, שהתחילו לרדת לכביש בסביבות 2017, כבר מאמצים את גישת הסמארטפון. הם מסוגלים לקבל עדכונים מהיצרן בצורה אלחוטית (OTA) באמצעות חיבור בין מערכת המולטימדיה והתקשורת המקורית ברכב לרשת ה-wifi או לרשת הסלולר, ומשם ישירות לשרתים של היצרן.
על פי הערכות, כ-30% מכלי הרכב החדשים שירדו מפס הייצור ב-2020 צוידו ברכיבי OTA, וכ-50 מיליון כלי רכב מהשנתונים האחרונים, שנעים על כבישי העולם, כבר מצוידים ברכיבים הללו. העדכונים התקופתיים שנשלחים "דרך האוויר" יכולים להיות מינוריים כמו תיקון באגים נקודתיים או עדכון מפות במערכת הניווט. אבל הם יכולים גם לשדרג מהיסוד את מערכת ההפעלה הבסיסית של הרכב, ואת התוכנות ששולטות בחומרה של מערכת הבלמים, ההיגוי, המנוע ועוד.
עדכונים בחומרה שנשלטת על ידי תוכנה (Firmware) יכולים גם להפעיל "ביצועים רדומים" של הרכב, שהוכנסו בפס הייצור כאופציה אך לא הופעלו על ידי היצרן - כמו הפעלה של מערכת הניווט המקורית, שדרוג ביצועי מערכת הקול ועוד. בדרך זו היצרן שומר על קשר עם רוכש הרכב גם שנים אחרי הרכישה, ויכול להציע לו, בתשלום, שדרוגים אטרקטיביים.
בעל הרכב, מצדו, נהנה משדרוג שוטף של פיצ'רים חיוניים ברכבו, תיקוני תוכנה מרחוק של תקלות, שחוסכים לו "ריקולים" וקריאה למוסך, אפשרות לעדכן במערכת הניווט מפות בעת נסיעות ארוכות בעולם, ובכלל אפשרות להפיק הרבה יותר מרכבו גם לאחר הרכישה.
אבל למרות שישראל נחשבת לאחת המובילות העולמיות בפיתוח טכנולוגיית ה-OTA - המערכות הנפוצות ביותר בתעשיית הרכב כיום פותחו על ידי השלוחה הישראלית של קונצרן הרמן (לשעבר "רד בנד") - דווקא בישראל השיטה הזו עדיין כמעט לא פעילה, לפחות בצורה רשמית. מערכות רבות שכלולות בכלי רכב שנמכרים בישראל לא מחוברות על ידי היבואנים לשרתי היצרן, למרות שניתן לעשות זאת.
אחת הסיבות לכך היא שמשווקי הרכב בארץ לא ששים להעניק ליצרן "מסלול עוקף" וישיר ללקוח. בנוסף, בארץ ובעולם קיימים סימני שאלה משפטיים לגבי האפשרות לשנות באמצעות עדכוני תוכנה מרחוק את המפרט הבסיסי של הרכב שאושר ליבוא לישראל, ולשנות למעשה את נתוניו בהשוואה לתקינה האירופית.
אבל את הקדמה אי אפשר לעצור, ומי שיוודא שמערכות כאלה נמצאות ברכב שאותו הוא מתכנן לרכוש, יקנה לעצמו את האופציה לשדרוג מתמיד של הרכב גם שנים אחרי הרכישה.
טיפים שימושיים: אם אתה רוכשים רכב שמצויד במערכת מולטימדיה/בקרה מקורית של היצרן, שיכולה להריץ אפליקציות - ורוב הדגמים החדשים מצוידים בכאלה - סביר להניח שכבר מובנית בה אפליקציה "רדומה", שמאפשרת להתחבר לשרתי היצרן לצורך עדכוני תוכנה מרחוק. את זה אפשר לאמת בגוגל, ולעיתים גם בספר הרכב המקורי.
יש להניח שרוב היבואנים לא יפתחו את האופציה הרדומה הזו עבורכם, אבל יש יצרני רכב שמאפשרים ללקוח להירשם ישירות לשרתים שלהם באמצעות הזדהות, לרוב קוד ייחודי שנמצא ברכב, והוכחת בעלות. ברגע שהערתם את הפונקציה הזו, אתם למעשה מחוברים לעדכוני היצרן עצמאית מכל העולם, ללא תלות במיקום הרכב.
אופציה ב' היא לפנות לשירותי אפטר מרקט, שיכולים להתחבר למחשב הרכב ולשחרר את האופציה הזו (ורבות אחרות) אם היא נעולה בקוד הראשי. זהו, כמובן, תחום אפור.
סייעת אישית קולית: לדבר עם הרכב
הסייעות האישיות, דוגמת "אלקסה" של אמזון, "סירי" של אפל, "אסיסטנט" של גוגל או "קורטנה" של מייקרוסופט, מהוות כיום חלק בלתי נפרד ממאות מיליוני "בתים חכמים" ועשרות אלפי מוצרי צריכה. הן נעזרות בבינה מלאכותית כדי ללמוד את ההרגלים של הבעלים ומאפשרות להם להפעיל מרחוק אפליקציות, להזמין מוצרי מזון מהרשת אוטומטית, לשלוט במאפייני הבית החכם ועוד. הכול דרך פקודות קוליות בשפה מדוברת.
בשנים האחרונות החלו סייעות מהדור החדש להופיע גם בכלי רכב, היישר מפס הייצור, ושם יש להן חשיבות בטיחותית קריטית. הן אינן דורשות לחיצה על מתגים פיזיים, אלא רק פקודה קולית, שנקלטת במיקרופונים היקפיים מסביב לנהג. הן מבינות מגוון מבטאים ופקודות בשפה טבעית, ומאפשרות פעולות כמו "הגבר את הטמפרטורה" או "נווט ליעד זה וזה".
מערכות הדור החדש גם מעניקות היזון חוזר קולי על ההפעלה של תפריטים שונים, יודעות לזהות את חתימת הקול של משתמשים שונים שנמצאים באזורים שונים של הרכב, וחלקן לומדות את הרגלי הנהג - כמו המצב המועדף עליו של מערכת האקלים, סוגי מוזיקה וכדומה. חלקן אף יודעות להתממשק אלחוטית לבית החכם, ולאפשר שליטה קולית בו תוך כדי נסיעה.
גם במקרה הזה, חברות ישראליות ניצבות בחזית הפיתוח בעולם - אבל אימוץ המערכות בשוק המקומי עדיין איטי יחסית. כאן המחסום הוא דווקא השפה, מכיוון שרוב הסייעות עדיין לא תומכות בעברית. אמנם מותגי פרמיום כמו מרצדס, ב.מ.וו ואאודי מציעים "סייעות קוליות" ללא מגע בדגמים רבים, והן משדרגות את איכות השימוש של מי ששולט באנגלית בסיסית. פונקציה לשליטה קולית באמצעות לחיצת כפתור מובנית כיום גם בכלי רכב עממיים רבים שמגיעים לארץ, אך לרוב היא חסומה ומנוטרלת.
טיפים שימושיים: בחודשים האחרונים החלה מרצדס לשווק כלי רכב עם סייעות אישיות, שתומכות גם בדיבור בעברית. וברגע שהסכר נפרץ, וחברה אחת משיגה יתרון תחרותי, זה רק עניין של זמן עד ששאר החברות ישיגו את התוכנה הרלוונטית - או יפתחו אחת משלהן.
עד שזה יקרה, אפשר לקבל את החוויה באמצעות רכיבי אפטר-מרקט דוגמת דיבוריות או מטעני טלפון עם מיקרופונים שמובנים לתוכם, ויודעים לזהות פקודות בשפה חופשית, ולשלוט באמצעותם מהרכב בפיצ'רים שונים של הבית החכם.
לאמזון יש כמה וכמה אביזרים כאלה, וגוגל מטמיעה את האסיסטנט שלה בתוך מערכות אנדרואיד לרכב, שאותן מספקים חלק מהיצרנים כחלק ממערכת ההפעלה הבסיסית. המערכות הללו עדיין לא יכולות להפעיל בפקודות קוליות מערכות בסיסיות ברכב, דוגמת חימום/קירור, סגירה ופתיחה של חלונות או הפעלת אבטחה, באותה דרך שבה עושות זאת הסייעות המובנות.
רכב אוטונומי: כבר לא מדע בדיוני
בתחילת 2020 נראה היה שמשבר הקורונה עתיד להיות המסמר האחרון בארון התוכניות להשקת כלי רכב עם נהיגה אוטונומית בשנים הקרובות. יצרניות מובילות הודיעו בעיצומו של המשבר על קיצוץ משמעותי בתקציבי המו"פ שלהן, ותוכניות פיתוח ורכש נדחו למועד בלתי ידוע.
אבל מאז חזר הנושא לסדר היום, וחברות שעוסקות בתחום שוב מושכות מיליארדים מכספי ההון-סיכון של המשקיעים הגלובליים. איך זה קרה? בשתי מילים: טסלה וסין. בשנת 2020 הפכה טסלה ליקירת עולם ההשקעות הגלובלי, וקיבלה שווי שוק גבוה מזה של כל יצרני הרכב הגדולים בעולם גם יחד. כתוצאה מכך החלו המשקיעים למקד את תשומת ליבם בכל תחום שבו טסלה משקיעה משאבי פיתוח, כולל הנהיגה האוטונומית.
במהלך 2020 הודיעה טסלה כי בכוונתה להשיק כבר ב-2022 דור חדש ומתקדם של מערכת נהיגה סמי-אוטונומית AutoPilot, על בסיס מעבד-על מפיתוח עצמי. בכך תתאפשר תנועה עצמאית וממושכת של הרכב בתנאי דרך משתנים, ובכל מהירות. המחיר, הבטיחו בטסלה, יהיה נגיש. במקביל, גם אפל ואמזון הבינו את הפוטנציאל, ומיהרו לקדם תוכניות להשקת רכב אוטונומי.
ההכרזות שלחו משקיעים ברחבי העולם לעוט על חברות טכנולוגיה שמפתחות או מייצרות רכיבים לנהיגה אוטונומית מתקדמת - מרדארים על צ'יפ וליידארים (רדאר לייזר) ועד חברות שמפתחות אלגוריתמים לנהיגה אוטונומית.
היצרנים בתעשיית הרכב הממוסדת הבינו שהם עלולים למצוא את עצמם בנחיתות תחרותית מול טסלה בתחום, והודיעו על כוונות להשיק עד 2025 דגמים סדרתיים עם יכולות אוטונומיות מתקדמות. אולי לא בלי נהג משגיח ובלי הגה ודוושות, אבל כאלה שיכולים לקחת את הפיקוד על הנהיגה לפרקי זמן ממושכים, באזורים ממופים היטב.
ההתפתחות השנייה היא הדחיפה המאסיבית שמעניקה כיום ממשלת סין לרכב האוטונומי, ועמדת ההובלה שהיא לוקחת בכל הנוגע לאינטגרציה של רכיבים וניסויים ברכב ללא נהג על כבישים ציבוריים. הטכנולוגיה הזו אף הוטמעה בתוכנית החומש הממשלתית לשנים הקרובות. כרגע, סין היא המדינה היחידה בעולם שמתכוונת להשיק כבר בטווח הזמן המיידי תקינה אחידה לרכב אוטונומי ולרכיביו, ולהעביר לייצור סדרתי החל מ-2024 מיליוני כלי רכב עם מערכות אוטונומיות בדרגה 4.
התוצאה המיידית בשטח היא "התפוצצות" של שוק הרכב האוטונומי בסין. בזו אחר זו מכריזות יצרניות רכב סיניות ותיקות וצעירות על כוונות להשיק ב-2021 כלי רכב עם יכולות אוטונומיות מתקדמות. מאות אלפי נוסעים מוסעים מדי חודש בערי סין על ידי מוניות רובוטיות ללא נהג, במסגרת ניסויים של חברות תחבורה שיתופיות.
וכך אנו שבים לפרדוקס הישראלי: למרות שאת הזינוק הגדול ביותר של הרכב האוטונומי בעולם העניקה הנפקת מובילאיי, ובעקבותיה צמחו סטארטאפים ישראלים רבים שפועלים בתחומי הרכב החכם, הנהג הישראלי כמעט לא נחשף לזה.המערכות המתקדמות ביותר מנועות מלהגיע אלינו, בשל היעדר תקינה מתאימה ובשל תקנות תעבורה ישנות.
טיפים שימושיים: בעיקרון, כמעט כל דגם חדש שיוצא כיום לשוק בעולם מצויד בהכנה ליכולות אוטונומיות מתקדמות, שאותן ניתן יהיה לשדרג באמצעות תוכנה או הוספת רכיבים. קל לזהות אותם: הם מצוידים במערך היקפי של חיישנים אולטרה-סוניים, חיישני רדאר ומצלמות היקפיות.
לעיתים צריך להזמין חבילות אופציות יקרות יחסית כדי להפעיל אותם, אבל זו עשויה להיות השקעה משתלמת. יש גם פונקציות מובנות שהן רדומות, וניתן לפתוח אותן באמצעות עדכוני תוכנה מתאימים. כך או כך, מערך החיישנים ההיקפי מגיע כיום לעוד ועוד דגמים, ובתוך שנים בודדות הימצאותו ברכב תוכל להשפיע משמעותית על הביקוש - שלא לדבר על הבטיחות.