הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת הצוללות / צילום: רפי קוץ
שופטי בג"ץ דנו היום (ב') בשלוש עתירות, שבמסגרתן דרישה להורות ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת הצוללות וכלי השייט (פרשת 3000) ולהקים ועדת חקירה ממלכתית בעניין.
במסגרת הדיון ביקשו השופטים, ניל הנדל, יצחק עמית ונעם סולברג, הבהרות על חלקו של נתניהו בפרשת המניות. זאת, בעקבות דרישת העותרים לחקור את נתניהו גם בפרשה זו, כספיח לפרשת הצוללות. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, משמר הדמוקרטיה וקבוצת אנשי הייטק ועסקים בהם אורני פטרושקה.
התנועה לאיכות השלטון צירפה לעתירה 54 תצהירים של בכירי מערכת הביטחון לשעבר המבקרים את התהליכים שנגעו לרכישת צוללות וכלי השייט ולמתן האישור לגרמניה למכור צוללות למצרים.
במרכז פרשת הצוללות שתי עסקאות בין ישראל לתאגיד הגרמני טיסנקרופ לרכישת שלוש צוללות בשווי של 1.5 מיליארד אירו וספינות טילים להגנה על אסדות הגז בשווי 430 מיליון אירו. על-פי החשד, ההחלטות על רכש כלי השייט התקבלו בצמרת המערכת הביטחונית משיקולים זרים, תוך ניגוד עניינים, הטיית מכרזים והעברת כספי שוחד. בדצמבר 2019 החליט היועמ"ש אביחי מנדלבליט על הגשת כתבי אישום בפרשה, בכפוף לשימוע, נגד מקורבים של ראש הממשלה ונגד בכירים במערכת הביטחון.
במרכז פרשת המניות עומדת מערכת היחסים בין נתניהו לבן -דודו, נתן מיליקובסקי. נתניהו קנה ב-2007 מניות מיעוט בחברת סידריפט של מילקובסקי, העוסקת בתחום הפלדה והקשורה לספקית של טיסנקרופ, ממנה רכשה ישראל צוללות. בשנת 2010, כשהוא מכהן כראש ממשלה, מכר נתניהו את המניות ברווח משמעותי של כ-16 מיליון שקל. החשד היה כי נתניהו קנה מניות בהנחה ומכר אותן ברווחים גבוהים, תוך שזכה להטבה כלכלית אסורה. כמו כן, עלו טענות כי נתניהו קידם את עסקת הצוללות עם גרמניה רק כדי שערך מניות הפלדה שבידיו יעלה. היועמ"ש החליט שלא לחקור את הפרשה בגין היעדר תשתית ראייתית והתיישנות של חלק מהחשדות.
"ראש ממשלה שמקבל 16 מיליון שקל זה דבר מטריד"
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, טען כי הצוללות השישית שנקנתה לא הייתה נחוצה, וכי מספר הצוללות שצה"ל נזקק להן הוא חמש. שרגא הוסיף כי "הצוללות הוא הנשק היקר ביותר, מתקרב למיליארד דולר, והתחזוקה שלו במשך השנים יכולה להגיע ל-4-5 מיליארד דולר. לא צריך להסתכל על זה רק כאירוע אסטרטגי אלא גם כאירוע כלכלי".
"משפט יכול לקחת שנים. למה לא לשקול אפשרות של ועדת חקירה בנושאים שלא מתנגשים עם ההליך הפלילי?", אמר שופט בית המשפט העליון ניל הנדל לנציגת המדינה, עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
השופט יצחק עמית הוסיף כי ניתן לנהל את הוועדה בדלתיים סגורות, תהה איפה ישנה התנגשות, ואף הוסיף כי יש שאלות שצריכות להישאל בפרשה. גם נציגת המדינה אמרה בדיון כי "במישור הציבורי עולות טענות הדורשות בירור, אבל לא בהיבט הפלילי".
מוקדם יותר פנו השופטים לעותרים וביקשו הסברים כיצד נקשרת פרשת הצוללות למניות שמכר ראש הממשלה. השופט עמית אמר: "אין מחלוקת שראש הממשלה היה מעורב בארבעה היבטים מתוך החמישה בפרשה - רכישת הצוללת השישית, צוללות 7-9, ספינות המגן ואישור המכירה למצרים. לגבי הפרטת המספנות אין לנו מידע. השאלה היא איך פרשת המניות קשורה?".
עו"ד אביגדור פלדמן, שטען בשם משמר הדמוקרטיה, אמר כי "ראש ממשלה שמקבל 16 מיליון שקל זה דבר מטריד", וכי "ברור לגמרי לפי כל עיקרון בלי קשר לצוללות, 16 מיליון שקל בחשבון ראש הממשלה צריך לבדוק!".
עו"ד יוסי כהן טען בדיון מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וציין כי "נתניהו הרוויח מהמניות 8 מיליון שקל". מדובר למעשה בגרסה ראשונה של נתניהו לעניין הרווחים מהמניות, כאשר היועץ המשפטי לממשלה כתב כי נתניהו קיבל 4.47 מיליון דולר.
ההחלטה שלא לחקור את נתניהו בפרשת הצוללות וכלי השייט (תיק 3000) התקבלה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט כבר בתחילת החקירה בשנת 2016. ראש הממשלה נותר מחוץ לתמונת החשדות, למרות שעל-פי הראיות עסק רבות בהליך רכש הצוללות וכלי השייט, וקרוביו נחקרו בפרשה. בין היתר, משה (בוגי) יעלון, שהיה שר הביטחון בתקופה הרלוונטית, טען כי לא ייתכן שנתניהו לא ידע על מעשי מקורביו.
בדצמבר 2019 החליט מנדלבליט כי רכש הצוללות וכלי השייט נעשה תוך הטיית מכרזים והעברת תשלומי שוחד. הוחלט על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע לדמויות בולטות בכוורת המקורבים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובהם בן-דודו, עו"ד דוד שמרון; השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד, אליעזר (מודי) זנדברג; ודוד שרן, שהיה ראש מטה משרד ראש הממשלה; לצד קציני הצבא הבכירים לשעבר המעורבים בפרשה - תא"ל (מיל') אבריאל בר-יוסף, תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש ואלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום.
טענת התיישנות
המדינה טוענת בתגובתה כי החלטת היועמ"ש בעניין הצוללות וכלי השייט כבר עמדה לביקורת שיפוטית, ובית המשפט לא מצא לנכון להתערב במסקנה כי לא התגבשה תשתית ראייתית המצדיקה חקירה פלילית של ראש הממשלה.
אשר לפרשת המניות, המדינה טוענת כי אין חשד סביר לביצוע עבירה, וכי טענת העותרים היא השערה בלבד. עוד מוסיפה המדינה כי קיים קושי בחלוף 13 שנים מרכישת המניות לאתר עדים ומסמכים של חברות ובנקים מחוץ לישראל, וכי חלוף הזמן מעורר שאלות של התיישנות מהותית, אשר לגבי חלק מהנושאים חלה עוד טרם שהובא הנושא לפתחה של מערכת אכיפת החוק.
בתגובת ראש הממשלה שהוגשה על-ידי עורך דינו יוסי כהן, מסתמך נתניהו על החלטת מנדלבליט שלא לחקור אותו בפרשה על כל חלקיה, וטוען כי בג"ץ כבר דן בעניין. נתניהו מתעלם מכך שבית המשפט לא דן בפרשת המניות. עוד טוען נתניהו כי העותרים נסמכים על הסקת מסקנות שגויה ולא על ראיות, וכי היועץ בחן את התצהירים שהוגשו במסגרת העתירה ולא מצא שהן מצדיקות פתיחה בחקירה.
מאות מפגינים מחוץ לדיון
במהלך הדיון מאות מפגינים התאספו בסמוך בית המשפט העליון לקראת הדיון בבג"ץ. המפגינים יצאו בשעת בוקר מוקדמת ממוקדים שונים ברחבי הארץ, ובשיירת משאיות, רכבים ואופנועים נשאו עשרות מייצגי צוללות לקראת הדיון בבית המשפט העליון.
תנועת "חקירה עכשיו", ששמה לה למטרה להביא לחקירת הפרשה הביטחונית, מהפגינה משעות הבוקר. בשעה 7 בבוקר יצאה שיירה מלטרון לבג"ץ בהובלת שתי צוללות ענק על משאיות ובליווי עשרות צוללות על רכבים לאורכו של כביש 1. מפגינים התפרסו עם שלטי "חקירה עכשיו" ודגלי ישראל, משער הגיא ועד לגשר המיתרים. השיירה התמקמה מול בית המשפט העליון והפגינה במהלך הדיון.
רועי פלג מ"חקירה עכשיו", העומד מאחורי מייצגי מחאת הצוללות, אמר היום כי "לא ננוח ולא נשקוט עד שתקום בישראל ועדת חקירה ממלכתית. מגיע לנו לדעת את האמת. מדובר בפרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה. היום אנו שמים קו אדום ואומרים עד כאן, לא נסכים לשתוק כשלא נחקר חשד לשחיתות, למרמה והפרת אמונים. אנו מקווים שבית המשפט העליון יעשה איתנו צדק ויורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
בג"ץ 3921/20, 7970/20, 8124/20
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד החשודים בפרשת הצוללות וכלי השייט עודם בראשיתם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.