לרנקה, קפריסין / צילום: שאטרסטוק
מגמת השקיפות הפיננסית העולמית מגיעה גם לקפריסין, ובקרוב היא תחל לחלוק עם מדינות שונות מידע בנוגע לזהות דמויות מפתח בחברות הרשומות בגבולה. ברשות המסים הישראלית כבר מתכוננים לשטף המידע שיגיע. מה מטרת החקיקה? מה זה אומר עבור הישראלים שיש להם חברות רשומות בקפריסין, ובכלל עבור עשיית עסקים בקפריסין?
בקפריסין אושרה לאחרונה חקיקה הקובעת חובת זיהוי של "הנהנה הסופי" המחזיק בחברה בשטחה. רשם החברות במדינה יאסוף מידע על בעלויות של חברות, וזהותם של הנהנים הסופיים באותן חברות, שעד כה יכלו להישאר אנונימיים, תירשם במאגר עד 19 ביולי 2021. המידע יועבר לרשויות המס והחוק בכל המדינות החתומות על הסכמי חילופי המידע עליהם חתומה קפריסין.
מרשות המסים בישראל נמסר כי "מאגר מידע זה יצטרף למאגרי מידע בינלאומיים אחרים, אשר הרשות עושה בהם שימוש לטיוב הליכי הביקורת והשומה, הן בהיבט האזרחי והן בהיבט הפלילי".
מדיניות מס מקילה, ובעבר גמישות במידע
לדברי עו"ד עמי בן-יעקב, ממשרד בן-יעקב, העוסק בהשקעות בארץ ובחו"ל, נאמנויות וניהול הון משפחתי, "ניתן להעריך שבחודשים הקרובים, עד לכניסת התקנות לתוקף, נראה בחינה מחדש של אופן ויכולת עשיית העסקים בקפריסין ואף יציאה משמעותית של עסקים מקפריסין למדינות אחרות, עם מדיניות 'שמירת פרטיות' נוחה יותר".
הוא מסביר כי "קפריסין נחשבת למדינה עם הקלות מס רחבות ועם מדיניות מיסוי שלא רק מקילה, אלא גם לא (בהכרח תמיד) משתפת במידע, כמו שעושות מדינות אחרות באיחוד ובעולם. העובדה שקפריסין תקיים מאגר מרכזי המאגד את כלל פרטי 'הנהנים הסופיים' ותחל לחלוק מידע זה עם מדינות אחרות כחלק מהמאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור, תגרום בוודאי ללא מעט משקיעים לבחון שוב את השימוש בחברות הרשומות ופועלות בקפריסין".
הרקע לחקיקה היא המהפכה שהתחוללה בעשור האחרון במאבק הבינלאומי בהון השחור ובמקלטי המס הלא לגיטימיים, שחלקם גם סייעו לחברות "אוף-שור" לפעול בגבולותיהן ללא חובות דיווח כלל ומבלי שיהיה מידע על היקף פעילותן ומהותן הכלכלית. הרגולטורים בעולם הכריזו מלחמת חורמה על מעלימי המס ומלביני הון, והמטרה הסופית היא עולם שבו כל חברה מדווחת באורח מלא על פעילותה במדינה שבה התאגדה, והמידע חשוף לרשויות אחרות בעולם, בהן יש לאותה חברה פעילות. על הרקע הזה נולדו שלל יוזמות והסכמי חילופי מידע בין המדינות והעולם הפך אט-אט ליותר שקוף פיננסית.
הקמת חברה במקלטי מס אינה עבירה. לא מעט אנשי עסקים בעולם, וגם בישראל, בחרו בהתאגדות ב"מדינות אוף-שור" מטעמי מיסוי. בין היתר מדובר בפנמה, ברמודה, קפריסין, לוקסמבורג, איי קוד, איי קיימן, איי הבתולה, הונג קונג ודובאי. בחלק ממדינות העולם - וכך גם בישראל - קיימת חובת דיווח על החזקה של כל חברה זרה בחו"ל, אבל אין חובה לדווח על הכנסותיה של אותה חברה, מספר העובדים בה ופרטים נוספים. וכך, במשך השנים, פעלו חברות רבות במדינות "אוף-שור", בלי שלאף אחד היה מידע מלא על פעילותן.
שיעור המס בקפריסין, העומד על 12.5% וללא מס על משיכת דיבידנד, הפך אותה למקלס מס מבוקש, אך מעבר לכך קפריסין גילתה "גמישות" בכל הנוגע למידע שהחברות שהוקמו בה נדרשו לספק למדינה - וחל חיסיון מעשי על זהות מחזיקים בחברות בגבולה.
קפריסין נחשבת כבר שנים למקלט מס לגיטימי שתושבי ישראל עשו בו שימוש נפוץ בעיקר בזכות הקרבה הגיאוגרפית והנוחות, ובשל המיסוי הנמוך שחל על חברות זרות שנרשמות בקפריסין, ופועלות מחוצה לה. גם מחירי הנדל"ן האטרקטיביים משכו משקיעים אל האי.
כיום ישראלים רבים פועלים בקפריסין בתחומי פינטק, השקעות, נדל"ן ופורקס. בעבר משכו חברות הפורקס עניין לא רצוי מצד הרשויות בקפריסין, כאשר רשות ניירות ערך הקפריסאית ערכה בדיקות בחלק מהחברות שפועלות בתחומה ומצויות בבעלות ישראלית ובחלק מהמקרים לא אישרה את רישיונן להמשיך לפעול.
אין השלכות למי שנתנו גילוי מלא לרשויות
ב-2015 אושרה בפרלמנט האיחוד האירופי החלטה "לניהול מרשם בעלי שליטה" בחברות במדינות האיחוד. קפריסין, כמדינה חברה, אמורה להתאים את חוקיה להחלטות המתקבלות בפרלמנט.
"החלטת האיחוד הרחיבה והטילה את היבטי הדיווח והרגולציה ובדיקת הנאותות על שירותים שבעבר לא היו תחת 'זכוכית המגדלת' של הרשויות, כגון שירותי הימורים, שירותי מתן אשראי וכיו"ב, והכי מהותי - הרחיבה את ההתייחסויות למוצרי כסף אלקטרוני מסוימים", מסביר בן-יעקב. "החקיקה החדשה הכירה והכניסה לתוקף את החובה לבצוע הליכי הכרת הלקוח על מספר רב של עסקים אשר לפני כן לא היו כפופים לרגולציה מסודרת, כמו גם חובת רישומם של 'הנהנים הסופיים' במרשמי מדינה מרכזיים".
מה ההגדרה של נהנים סופיים?
"בשלב זה חובת הזיהוי מתייחסת לבעל השליטה - אדם שמחזיק ב-25% לפחות מאמצעי השליטה בישות המשפטית, במישרין או בעקיפים, או יחיד המכוון את פעילותה. בקטגוריה זו נכללים, למשל, מנכ"לים, מנהלים בכירים, שותפים או נושאי תפקידים בכירים אחרים וכן נכללים בה מי שאינם נושאים, רשמית, בתפקיד כזה, אולם ממלאים אותו בפועל. בדרך כלל דירקטור אינו נחשב בעל שליטה רק בשל היותו דירקטור. בהתאם לדירקטיבה הנוהגת, כאשר אין אדם המחזיק בשיעור הנדרש, יש לציין את פרטי המנכ"ל או נושאי תפקיד בכיר.
"החידוש העיקרי בחקיקה הוא עדכון הקריטריון 'נהנים סופיים' כך שיכלול לראשונה, במקרים מסוימים, גם את חברי ההנהלה הבכירה. כמו כן, לראשונה גם הוכנסה החובה לקיים מרשמים עבור נאמנים של נאמנויות מסוימות".
ומי ייחשף למידע במאגר? לדברי רואה החשבון הקפריסאי פריקלס ספירו, שותף מנהל בחברה הקפריסאית aQuiver Qapital, "בשלב זה המרשם פתוח לרשויות מוסמכת כגון רשות המסים, משטרה וכדומה. בהמשך, כאשר תאומץ החלטה שאושרה באיחוד האירופי ונכנסה לתוקף בימים האחרונים, המידע יהיה חשוף (בתנאים מסוימים) לציבור הרחב. ההחלטה הבאה של האיחוד אמורה להיכנס לתוקפה עד סוף שנת 2021, אך יעד זה נחשב ל'אופטימי למדי'".
מה משמעות ההוראה החדשה עבור חברות בבעלות זרה, ובעיקר עבור ישראלים המחזיקים חברות בקפריסין?
בן-יעקב: "לא מעט חברות הוקמו בעבר על-ידי ישראלים, אשר נעזרו באנשי מקצוע בקפריסין שהעמידו את שירותיהם Nominee Shareholder or Director (בעלי מניות ממונים או דירקטורים) וכמובן שאפשרות זו תהפוך להרבה פחות מעשית. עקרונית אין לכך השלכות מיסוי ביחס לאותם בעלי מניות אשר נתנו גילוי מלא לרשויות בישראל, כנדרש על-פי החוק כך שרשויות המס ממילא ראו אותם ולא את ה'ממונה' הרשום באופן טכני".
במילים אחרות: "הנפגעים" העיקריים מהמהלך יהיו מי שפעלו בקפריסין באופן לא לגיטימי להסתיר את זהותם, ונהנו עד כה מחיסיון ביחס למדינות המוצא שלהם. עם זאת, לדברי בן-יעקב, "החיסיון המעשי שהיה עד כה שימש גם למטרות לגיטימיות במיוחד של חברות ישראליות לשם ניהול עסקים עם מדינות אשר לישראל אין איתן יחסים דיפלומטיים".
לא צפויה השפעה ליחסים העסקיים עם ישראל
לדברי ספירו, "רשם החברות הקפריסאי עדיין לא הכריז על השם המינהלי-פורמלי עבור תהליך גילוי מידע זה. הסגר הנוכחי בו שרויה קפריסין בעקבות מגפת הקורונה צפוי לדחות את הכרזה זו, וכן אף צפוי לדחות את תאריך היעד הצפוי ביולי 2021. צפוי כי לכל הפחות המידע שייאסף יכלול את הנתונים הבאים בגין כל אחד מהנהנים הסופיים - שם, כתובת, לאום, ומספרי זיהוי (דרכון, ת"ז וכיו"ב).
"אין זה סביר כי התפתחות משפטית זו תשפיע על חברות קפריסאיות בבעלות זרה, ובוודאי שלא על היחסים העסקיים העמוקים וארוכי הטווח בין ישראל לקפריסין. ישראלים משתמשים בקפריסין כ'מקפצה' לעסקים הבינלאומיים שלהם ובמיוחד עבור הפרויקטים האירופיים שלהם כבר שנים רבות ובעבור סיבות רבות ומגוונות. העדפה זו היוותה נקודת שיא של מספר סיבות ובהן הקירבה הגיאוגרפית, קלות עשיית העסקים, סביבה עסקית תומכת וגישה לאיחוד האירופי. אף אחד מגורמים אלו אינו 'נדחק הצידה' בעקבות ההתפתחות האחרונה. בנוסף, ה'טרנד העולמי' לשקיפות משמעותו עכשיו כי קפריסין לא תופלה לרעה כאשר תושווה אל מול מתחרותיה".