בני גנץ / צילום: אלעד מלכה
"כמי שמשמש גם כשר הביטחון, אני יודע כמה רחוק אפשר ללכת בחדירה לפרטיותו של אדם ולמצות את זה לאיזשהו צורך מבצעי ובטחוני. לא משנה כמה משכללים את היכולת בשביל לשפר את יכולת המודיעין והביטחון, צריכים להיות מסוגלים גם להחיל על עצמנו את כל המגבלות שקשורות לשמירה על הזכאות לפרטיות של אזרחים באשר הם". כך אמר הבוקר ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בכובעו כשר המשפטים בכנס השנתי של הרשות להגנת הפרטיות.
גנץ ביקש להתייחס גם לסיכוני הסייבר על הפרטיות, ואמר כי "גופים מחזיקים מאגרי מידע גדולים על אנשים, ואנו מאפשרים ונותנים לאנשים מידע רב על עצמנו. אבל אנחנו צריכים גם לצפות מהם שיגנו על המידע הזה. זה נכון כמובן - בכובעי כשר ביטחון - להגנה מפני גופים עוינים, אבל זה גם נכון להגנה על פרטיות אדם מגופים אחרים - צרכניים ועסקיים".
הכנס, שבשנה שעברה התקיים במרכז פרס לשלום וחדשנות ביפו, התקיים השנה באופן מקוון באמצעות הזום. בעוד בכנס שהתקיים בשנה שעברה לקחו חלק 200 משתתפים, השנה משתתפים בו 600 איש. כמו בשנה שעברה, גם השנה את ההרצאה המרכזית, בה הוצגו הישגי הרשות, נשאה ממלאת מקום ראש הרשות ד"ר שלומית וגמן-רטנר, המשמשת בפועל מזה כשנתיים כראש הרשות, במקביל לתפקידה כראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים.
וגמן הדגישה בדבריה את טיפוסן של סוגיות הנוגעות לפרטיות גבוה יותר בסדר היום הציבורי והתקשורתי, וקראה לזירוז הרפורמה בחוק הגנת הפרטיות שנחקק לפני כ-40 שנה.
מזה זמן רב ששני תיקוני חקיקה משמעותיים לחוק הגנת הפרטיות ממתינים לאישור ועדת השרים לחקיקה. במקביל לשני התיקונים, 13 ו-14, העוסקים בהרחבת סמכויות אכיפה של הרשות ובהפחתת הרגולציה על מאגרי מידע, ממתין תיקון נוסף, מהותי יותר, להשלמת ניסוחו כתזכיר הצעת חוק. "התחום הוזנח לאורך השנים. עלינו לפעול להשלמת הרפורמה בתחום, כפי שנעשה באירופה ובארה"ב", אמרה ד"ר וגמן שניצלה את הבמה לקרוא "לשר המשפטים העתידי ולממשלה לשים במקום גבוה את הפרטיות. הציבור זכאי לכך, הרפורמה נחוצה והכרחית והיא פתרון טוב למוצרים הטכנולוגיים בכלכלה הגלובלית". עוד הוסיפה כי "נשמח לראות אמירות בנושא במצעי המפלגות השונות".
"אם נהגו לומר שהפרטיות מתה, עכשיו היא שבה אלינו, ובגדול"
לאחר שנים ארוכות שבהן מומחי הפרטיות נאבקו על תשומת הלב הציבורית והתקשורתית, העידה ד"ר וגמן בדבריה כי מצב העניינים השתנה. "אם נהגו לומר שהפרטיות מתה, עכשיו היא שבה אלינו, ובגדול. אנו רואים כיצד בעולם - באירופה, בארה"ב ובמדינות נוספות מתרחשים שינויים דרמטיים כמו פסיקות משמעותיות שמחזקות את עידן המידע.
"אנו רואים כיצד הזכות לפרטיות שבה לתודעה, ואנו רואים יותר ודרישה למימושה. אנשים התעוררו, ורוצים את הפרטיות שלהם בחזרה. כמה אנשים בחרו להוריד את סיגנל בעקבות הודעת ווטסאפ? זה קרה בעבר, אבל לא ראינו כזה גל משמעותי בציבור", אמרה ד"ר וגמן, שהוסיפה עם זאת כי "יש עוד עבודה רבה, להמשיך להיאבק על מקומה של הפרטיות בציבוריות הישראלית ובתהליכי קבלת ההחלטות".
ד"ר וגמן הציגה בכנס שניים מהאתגרים האחרונים עמם התמודדה הרשות. במקרה אחד ניסחה הרשות מסמך שמסכם את העקרונות לפיהם על מוסדות הלימוד לקיים בחינות תוך איזון בין הצורך בין קיום הבחינות מרחוק, לבין הצורך בשמירה על טוהר הבחינות.
"זיהינו צורך באמירה כשמוסדות הלימוד ביקשו לקיים בחינות מרחוק, כשהיה צורך להתקין אמצעים שיש בהם משום פגיעה בפרטיות. הרשות גיבשה פתרון מאוזן ופרגמטי, קיימה התייעצויות עם המועצה להשכלה גבוהה והתאחדות הסטודנטים הארצית, ולאחר שקלול וקו בפנימי עמוק פרסמנו שבוע שעבר מסמך שמסכם את כלל העקרונות", אמרה.
מ"מ ראש הרשות הזכירה את הבחירות הקרבות, ואמרה כי הופץ למתמודדים רענון בדבר הצורך בשמירה על פנקס הבוחרים, ובדבר אחריות המפלגות להתקשרות עם אפליקציות וספקים חיצוניים.