גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאאודי ועד קיה: אלה הדגמים החדשים שינחתו כאן השנה

ב-2020 שובשה כל המערכת התעשייתית והשיווקית הגלובלית המורכבת של תעשיית הרכב העולמית ● כל זה (עדיין) לא ישפיע על מבול הדגמים החדשים שינחתו כאן ב־2021 בדגש על יותר הנעה ירוקה, שפע רכבי פנאי וכנראה שגם לא מעט כסף ● כל זאת בתנאי, כמובן, שהכלכלה תחזור לתפקוד

מכוניות חדשות חונות בנמל חיפה / צילום: Shutterstock
מכוניות חדשות חונות בנמל חיפה / צילום: Shutterstock

תעשיית הרכב העולמית דומה לשעון שוויצרי יוקרתי ומורכב עם מנגנון, שכולל מאות חלקים מדויקים, שכל אחד מהם מתוכנן לפעול בצורה מושלמת ומסונכרנת להפליא עם כל הרכיבים האחרים. בתנאים אידיאליים, שעונים שוויצרים כאלה מתוכננים לפעול בצורה מושלמת במשך עשרות שנים כמעט ללא תחזוקה. אבל אם רכיב אחד נפגם בשל נזק חיצוני, כמו נפילה או חדירת מים, כל המנגנון מתחיל לזייף או עוצר לחלוטין.

"המנגנון" של תעשיית הרכב כולל אלפי פסי ייצור לרכב, שמפוזרים בארבע יבשות וניזונים משרשרת לוגיסטית בינלאומית ובין־יבשתית, שכוללת מאות ספקי משנה ועוד אלפי ספקי משנה של ספקי המשנה. כל בורג, כל מעגל, כל רכיב אלקטרוני וכל משטח מתכת ופלסטיק ברכב חדש זורמים לעבר פסי הייצור בשיטת Just In Time. כלומר היצרנים כמעט לא צוברים במחסניהם מלאים של חלפים, אלא מקבלים מהספקים אספקה שוטפת ומדודה של רכיבים וחומרי גלם מכל העולם, שמשולבים מיד בתהליך הייצור.

העסק מתנהל בהתאם לתוכניות מוקפדות, שנקבעות חודשים ושנים רבים מראש בהתבסס על הזמנות מלאי מוקדמות של דילרים בכל העולם. לפיכך במצב אידיאלי, לכל רכב שנכנס לתהליך הייצור, כבר יש "כתובת" - כלומר לקוח דילר, ששילם עבורו מקדמה והגדיר את המפרט שלו.

גם תהליך הפיתוח והייצור של הדגמים העתידיים והגרסאות השונות הוא חלק מאותו "מנגנון" מורכב והוא מתנהל בהתאם לתוכניות עם אופק חיזוי של שנים: תהליך התכנון הטיפוסי של רכב חדש אורך כשנתיים ומתבצע בצורה מקבילית. כלומר, כבר בעת תכנון הרכב עובדות מחלקות שונות כדי להקים את פס הייצור עבורו ולבנות תוכנית שיווק.
כמו בכל מנגנון מורכב, גם בתעשיית הרכב די לעתים בשיבוש אחד קטן ברכיב בודד כדי "לתקוע" את כל המערכת. אבל במקרה של שנת 2020 לא מדובר בשיבוש קטן אלא, אם נמשיך את האנלוגיה מעולם השעונים, צניחה של השעון המורכב מגובה שלוש קומות והתרסקותו על המדרכה.

שנה שכולם רוצים לשכוח

זה התחיל במה שנראה כמו "תקלה מקומית" בסין. בסוף ינואר נכנסה לסגר העיר ווהאן, שבה קיימת תעשייה משגשגת של רכב ושל חלפים עבור כל תעשיית הרכב העולמית. כתוצאה מכך שותקה ונפגעה אספקת רכיבי מפתח ליצרני רכב רבים בעולם, מקוריאה ועד גרמניה, והייצור של דגמים רבים התעכב. לאחר מכן התרחב הסגר לכל רחבי סין וספקי משנה גלובליים נוספים נפגעו.

בתחילת הרבעון הראשון עוד חשבו יצרני הרכב, שהפגיעה בשרשרת הלוגיסטית והעיכובים בייצור שנגזרו ממנה, עתידים להיות הבעיה הגדולה ביותר שלהם ב-2020. אמנם בעיה יקרה, שחשפה נקודות תורפה, אבל נקודתית ובת פתרון באמצעות העברת משאבי ייצור לאתרים אחרים.

אלא שאז דילג הווירוס מסין לשאר העולם והמשבר קיבל פרופורציות אחרות לגמרי. בתוך שבועות בודדים שותקו מפעלי הייצור הגדולים באירופה, יפן, ארה"ב וקוריאה בשל הסגרים ובשל התפשטות הקורונה לפועלים במפעלי ייצור הרכב והחלפים. במקביל עצר סחר הרכב בכל שוקי המפתח לרכב חדש בעולם בשל סגרים ממושכים, התובלה הימית והאווירית שובשה בצורה קשה, תערוכות רכב ואירועים חיוניים בוטלו, יצרניות רכב גדולות וחסונות פנו לקבלת סיוע ממשלתי ופיננסי והצמיחה של כלכלות רבות נעצרה בחריקת בלמים ופנתה לאחור. התוצאה בסוף המחצית הראשונה הייתה "פגיעה רב-מערכתית": תעשיית הרכב נפגעה הן בצד ההיצע של הרכב והן בצד הביקוש של הרכב, וכל תוכניות העבודה המקוריות הושלכו לפח.

בחודשי הקיץ, לאחר השחרור מהסגרים, כבר נרשמה התאוששות מכובדת בשוקי רכב רבים באירופה ובארצות הברית כאשר סקטורים ספציפיים, דוגמת מכוניות חשמליות ורכבי פלאג-אין, אף רשמו זינוק מרשים תודות ל"תוכניות הצלה" ממשלתיות, שכללו סובסידיות נדיבות, במקביל להתאוששות מהירה של שוק הרכב הסיני.

אבל המגמה שוב התהפכה ברבעון האחרון עם חידוש הסגרים ועם השינוי לרעה בהלך הרוח של הצרכנים בעולם. מכירות הרכב שוב נבלמו במקביל להיערמות הפסדים אצל היצרנים והספקים והמשך שיבושי ייצור ואספקה. כיום כולם מבינים, שיעבור עוד זמן רב עד שהחיסונים יאפשרו לחזור לשגרה.

בשורה התחתונה, שנת 2020 הסתיימה עם ירידה של כ-20% במכירות ובייצור הרכב החדש בתעשיית הרכב הגלובלית, נסיגה של יותר מעשור. יתר על כן, נכון לכתיבה הסקירה זו אין אף אחד שמוכן להמר מתי תצא תעשיית הרכב, והכלכלה העולמית בכלל, מהמצב הבעייתי אליו נקלעה במשבר הקורונה, מתי תחזור לנתוני הייצור והמכירות של 2019 ומה יהיו ההשפעות המאקרו ארוכות הטווח של "השנה האבודה". האופטימיסטים מקווים להתאוששות חדה בצורת V, בדוגמה למה שקרה בשוק הרכב הסיני. הפסימיסטים חוזים מיתון גלובלי ונשארים במקלטים.

כל זה לא עתיד לשנות מהותית את הצונאמי של דגמים חדשים, מתוחכמים ונוצצים שעתידים להופיע בעולם ולנחות לחופינו ב-2021. לתעשיית הרכב לוקח, כאמור, הרבה זמן לשנות כיוון והדגמים הללו, שתכנונם החל לפני שנתיים-שלוש, לא משקפים את העתיד, אלא את העבר. לפני שנתיים-שלוש האתגרים הקשים ביותר שראו קברניטי תעשיית הרכב לפניהם היו התקינה הסביבתית האגרסיבית של 2021 באירופה והסיכון/סיכוי בשוק הרכב החשמלי שיצרה טסלה. שתי המגמות הללו הכתיבו פיתוח מואץ של עשרות דגמים חשמליים ו"מחושמלים", רבים מהם יוקרתיים, ואת אלה נראה השנה בהמונים.

חובה לציין גם שרשימת הדגמים העתידיים ל-2021, שמוצגת להלן, היא בחזקת הצהרת כוונות. אחרי שנה כה קשה, וכאשר ענן כה סמיך של אי-ודאות אופף את עתיד תעשיית הרכב והמשק הישראלי, שינויים בלוחות הזמנים של היצרנים ושל היבואנים הם די מתבקשים. לפיכך לא נופתע, אם יהיו דגמים ש"יזוזו" ל-2022. ולמרות הכול, בהחלט יש למה לצפות. קבלו אותם.

 

עוד כתבות

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

השליטים החדשים של כספי הציבור: המוסדיים קיבלו ביצת זהב ומינפו אותה

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את אייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ־700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בבורסה בתל אביב; טאואר וקמטק מתחזקות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת-האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות של הנשיא טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

על פי ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, תתפוס חברת התוכנה שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה הן כ־500 מיליון שקלים

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת ריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות