פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש / צילום: דפנה גזית
פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, אמר היום (ב') כי במשרד הבריאות מגבשים שתי תוכניות שונות ליציאה מהסגר, שיצאו אל הפועל בהתאם למצב התחלואה. בנוסף, אש מזהיר כי פתיחה לא הדרגתית של המשק עלולה להוביל לסגר רביעי.
"אנחנו מצפים לראות את המגמות בהמשך השבוע, ובהתאם לכך נגבש את המלצותינו לממשלה", אמר פרופ' אש. "אנחנו מגבשים שני מתווים ליציאה מהסגר: האחד - מצומצם למקרה שהתחלואה לא תרד. מה שמכוון אותנו הוא ירידה בעומס על בתי החולים. אם נראה ירידה בעומס, נוכל להמליץ על המתווה המצומצם. האפשרות השנייה היא מתווה רחב יותר שמאפשר פתיחה רחבה של המשק, אך הוא מבוסס על מספר נמוך יותר של חולים במצב קשה בבתי החולים".
אש הוסיף כי "השלב הראשון הוא לחזור לתמונת המצב שהייתה לפני הסגר מבחינת המסחר, וללימודים בצורה מצומצמת יותר. לאחר מכן פתיחת לימודים ופעילויות תחת התו הירוק. שני סוגי פעילויות - פעילויות מוגבלות עם סימון מראש ייפתחו קודם, ולאחר מכן ייפתחו פעילויות אחרות בהיקפים גדולים יותר. העיתוי לתחילת השלבים האלה טרם נקבע, והשלב הראשון כאמור יהיה מצומצם יותר נוכח התחלואה הקשה".
בימים האחרונים ישנה ירידה במספר המאומתים, ומקדם ההדבקה עומד על 0.9. יחד עם זאת, יש מספר נתונים שמדאיגים את משרד הבריאות. מספר המאושפזים עודנו גבוה, ומספר החולים במצב קשה בבתי החולים קרוב ל-1,200. מספר המונשמים הגיע אתמול (א') לשיא של מעל ל-300, ומספר החולים המחוברים למכונת לב-ריאה גם הוא בשיא, של 33 בני אדם. אתמול מספר הנפטרים מהקורונה ביממה האמיר לשיא ועמד על כ-70 בני אדם.
על השאלה האם יציאה בעוד כשבוע מהסגר לא תוביל לעלייה מהירה בתחלואה ולסגר רביעי, אמר אש: "רמות התחלואה הנוכחיות של החולים במצב קשה מחייבות אותנו לחשוב שוב על האופן שבו נצא מהסגר. נצטרך כנראה לצאת בהתאם למה שיוחלט, בזהירות רבה יותר. ככל שהעומסים על בתי החולים גדולים, לא נוכל לצאת מהר מהסגר".
האם זה הסגר האחרון? לפי אש, כלל לא בטוח. לדבריו, "לפני כשלושה שבועות אמרתי 'קרוב לוודאי שכן'. היום אני הרבה יותר זהיר. ההתפשטות של הווריאנטים, ובראשם הבריטי, מחייבים אותנו ביציאה זהירה מהסגר הזה. בהתאם להתנהגות שלנו, נראה האם אנחנו יכולים להכיל את התחלואה ולמנוע התפרצות של גל נוסף. החיסונים כאן, אנחנו מחסנים בקצב, והם ישפיעו על רמות התחלואה הקשה. אנחנו צריכים לראות שהם ישפיעו ברמה שבה בתי החולים לא יהיו עמוסים לאורך זמן. אם נצליח להשתלט, אז נמנע את הסגר הבא. אם נפתח את המשק בצורה חופשית מדי, יכול להיות שנוביל לגל תחלואה שיוביל לסגר נוסף".
במשרד הבריאות עוקבים אחר הווריאנטים. לפי ההערכות במשרד, כ-40%-70% מהמאומתים היומיים הם על בסיס המוטציה הבריטית. ההתפשטות שלה אצלנו גורמת לכך שהתחלואה מואצת, בדומה למתרחש בבריטניה. הווריאנט הדרום אפריקאי נמצא ב-27 מקרים, ויש ניסיון לאתר את כל שרשראות ההדבקה מקרב הנכנסים מחו"ל ואת המגעים שלהם. הווריאנט הברזילאי לא אותר בישראל, ובארץ אותרו שני מקרים של הווריאנט מקליפורניה.
תחלואת ילדים גם היא מושפעת מהווריאנט הבריטי שהתפשט בארץ. לפי פרופ' אש, יש עלייה בשיעור הילדים מתוך כלל המאומתים. אם בתחילת דצמבר הילדים מבין כלל המאומתים היו 23%, כיום מדובר על 35%. כלומר, שיעור התחלואה בילדים עלה. במחזר החרדי, העלייה היא מ-30% ל-50%.
לגבי תחלואה קשה, אומר אש: "אנחנו לא יודעים לומר האם הווריאנט גורם לתחלואה קשה יותר בילדים. יש היום 5 ילדים הנמצאים עם תחלואה קשה בהדסה עין-כרם, ואנחנו עוקבים אחרי זה".
האם אכן יש סיבה שלא להשתמש במסכות חד-פעמיות, בדומה להנחיות במספר מדינות בעולם כעת, בשל התפשטות הווריאנטים? לפי פרופ' אש, התשובה המקצועית של משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי היא שלילית. "השאלה של אילו כללים ומיגון צריך לריחוק, נדונה בפורום המקצועי", הסביר אש. "ההחלטה היא שאין צורך לשנות את מידניות הריחוק והמיגון. מספר מדינות יצאו בהכרזה שמסכת הבד לא מספקת, אבל ארגון הבריאות העולמי יצא בהצהרה אתמול שמסכת בד תקנית היא אופציה אפשרית. כשמשתמשים במסכת בד תקנית, אין שום בעיה".