חיסון לקורונה / צילום: Reuters, Johnny Louis
חברת מרק (Merck & Co) האמריקאית הודיעה היום כי היא תפסיק לפתח שני חיסונים ניסיוניים לקורונה, לאחר שניסויי שלב I שנערכו בהם הראו תגובה חיסונית נמוכה מזו של מחלימים או שנוצרת על ידי החיסונים הקיימים (של החברות פייזר ומודרנה). כך נמסר באתר "בלומברג". החיסונים של מרק מבוססים שניהם על וירוס חי מוחלש. חיסון אחד שילב את הוירוס המוחלש עם מעורר מערכת-חיסון ששימש בעבר בהצלחה בחיסון נגד אבולה, והשני כבר הוכיח הצלחה בחיסון נגד חצבת, אבל שניהם לא השיגו תוצאות טובות מספיק נגד קורונה.
מרק לא תנסה בינתיים להנדס את החיסונים הללו מחדש, אלא תקצה את המשאבים שיועדו להם לשתי תרופות לקורונה שהיא מפתחת. אחת מאלה כבר השיגה תוצאות טובות בניסוי ראשוני.
התוצאות הללו מראות כי לא כל כך קל ליצר חיסון נגד קורונה. כאשר החברות פייזר ומודרנה הודיעה כמעט במקביל על הצלחה של 95% בניסויים שלהם בחיסונים לקורונה מבוססי RNA , וחברת אסטרהזנקה הגיעה מעט מאוחר יותר עם תוצאות של 90% (גם אם רק בתת קבוצה מסויימת שלא נבחרה בדיוק באופן אקראי) בחיסון המבוסס על וירוס צינון של שימפנזות שהונדס גנטית כדי להציג את חלבון ה"ספייק" של הקורונה, נוצרה תחושה שהקורונה היא אולי מחלה "קלה לחיסון". על בסיס זה שקלו חלק מן המדינות וחלק מן המתחסנים לחכות לחיוסנים בטכנולוגיה שהיא פשוטה יותר לשינוע, או זולה יותר או ותיקה ומוכרת יותר מאשר הטכנולוגיה של חיסוני ב- RNA . אולם, כרגע אין וודאות כי המוצרים הללו אכן יהיו יעילים באותה המידה.
הסנונית הראשונה שרמזה לכך שלא כל חיסון נגד קורונה זוכה הייתה סאנופי, שהודיעה בדצמבר כי החיסון שלה לא מספיק אפקטיבי במבוגרים והלכה לפתח גרסה משופרת, שכבר צפויה להיכנס לניסוי חדש בחודש פברואר.
החיסון תוצרת רוסיה, ספוטניק V , המבוסס גם הוא על טכנולוגיה דומה לזו של החיסון של אסטרהזנקה, השיג יעילות של 92% על בסיס הדיווח של מכון גימליאה הרוסי. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה, הביע בעבר בשיחה עם "גלובס" אמון בניסוי שנערך בחיסון הרוסי, בין היתר בבית החולים הדסה מוסקבה, אולם העולם המערבי ברובו היה יחסית חשדן כלפי התוצאות, הן משום שהחיסון אושר לשיווק לפני שנערך בו הניסוי הקובע, והן מפני שלרוסיה אין היסטוריה משמעותית ברגולציה של חיסונים.
בכל זאת, מדינות רבות הזמינו מנות של ספוטניק V וביניהן ארגנטינה, מצריים, ברזיל, הונגריה, קזחסטן, מקסיקו, נפאל והרשות הפלסטינית.
חיסון נוסף שכבר נמכר בצורה מסחרית הוא החיסון של חברת סינופארם הסינית, המבוסס כמו החיסון של מרק על וירוס חי מוחלש, אבל עם חומר מעורר-חיסון אחר. מוצר זה אושר לשיווק מסחרי בסין לפני שעבר ניסוי מקיף (כמו החיסון הרוסי), אך מאז עבר ניסוי באיחוד האמירויות, על פיו היעילות שלו היא לפחות כ-79%. חברת Sinovac הסינית שהחלה לשווק את מוצריה לברזיל וצ'ילה, מבססת גם היא את החיסון שלה על וירוס חי מוחלש. החברה לא פרסמה תוצאות רשמיות של ניסויים קליניים, אבל גורמים אחרים ניסו את המוצרים שלה והשיגו תוצאות מגוונות, שנעות מ-50% ועד 91%.
בתוך כשבועיים צפויות להתפרסם תוצאות מסקרנות מאוד מהניסוי בחיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שמבוסס על טכנולוגיה דומה לזו של החיסון של אסטרהזנקה וחיסון הספוטניק. חיסון זה מעניין משום שהוא ניתן רק במנה אחת, ואינו דורש קירור, שני יתרונות לוגיסטיים על פני החיסונים של פייזר ומודרנה. אם חיסון זה יצליח בניסוי ויתווסף לסל החיסונים הזמין לאוכלוסיית העולם, ניתן יהיה להגיע לחיסון של חלק גדול מאוכלוסיית העולם מהר יותר, אפילו כבר במהלך 2021, ובתנאי שהחיסונים כולם יהיו גם יעילים כלפי מוטציות דומיננטיות חדשות של הוירוס.