עגל מתוך המשלוחים החיים / צילום: עמותת אנימלס
במשרד החקלאות פועלת יחידה בעל חשיבות גדולה עבור ישראל. היא אחראית למנוע שימוש יתר בחומרי הדברה במזון המגיע לצלחת שלנו, לפקח על משקי גידול בעלי חיים המשמשים למאכל, ולוודא שתנאי הגידול לא מובילים לסיכון בריאותי עבור צרכני הבשר.
היא גם אמור לדאוג לרווחת בעלי החיים, למנוע התעללות וצער בעלי חיים, ולמצות דין עם עבריינים בכדי להגן על בריאות הציבור, החי והצומח, ולהגן על משאבי הטבע המצויים באחריות משרד החקלאות. סמכויות חוקרי היחידה הן לבצע מעצרים, חקירות, עיכוב רכבים וחשודים, החרמת תוצרת ושימוש במאגרי מידע לצורכי עבודה.
עם זאת, "דוח צוות בדיקה" פנימי חמור שהגיע לידי גלובס באשר לתפקוד יחידת הפיצו"ח (פיקוח על הצומח והחי) במשרד החקלאות, מעורר שאלות קשות באשר לתפקוד היחידה ויכולתה לבצע את המשימות המוטלות עליה. "התמונה הכללית העולה מהפגישות שקיים הצוות עם גורמים שונים שהופיעו בפניו מעלה כי יחידת הפיצו"ח מצויה במשבר ארגוני וניהולי עמוק", נכתב בדוח. "רוב הדוברים הביעו לכל הפחות חוסר שביעות רצון מעבודת היחידה, וסברו כי תוצריה בלתי מספקים".
הוועדה שמעה עדויות רוחביות של נציגי המשרדים העובדים מול היחידה מכוח החוק, וכך את העובדים עצמם. אחת הטענות המטרידות במיוחד שהועלו בפני הוועדה על ידי נציגי היחידות הרגולטוריות הפועלות באופן שוטף מול היחידה, עוסקת בתשתית המקצועית של היחידה. "ישנה הידרדרות ברמה המקצועית של היחידה, המתבטאת בתוצרי חקירה ברמה שאינה מספקת, אשר מובילה לסגירת תיקים ולפגיעה בהרתעה".
כך, למשל, מדובר ב"חוסר ידע מקצועי בתחום צער בעלי חיים, איכות נמוכה של תיקי חקירה, אי הכרה מספקת של הדין ואי שיפור למרות הערות חוזרות והכשרות. בנוסף, היחידה עובדת בשיטות מיושנות ומקובעות, שאינן מותאמות לאתגרי האכיפה החדשים".
למרות שתקציב היחידה עומד על כ-22 מיליון שקל בשנה, נציגי היחידות הרגולטוריות הפועלות מולה טענו כי פעילותה אינה יעילה, ומאופיינת בהשקעת משאבים שאינה תואמת את תפוקותיה. המפקחים עובדים בעומס רב, אך תלונות ופניות רבות כלל אינן מטופלות, או שאין דיווח על כך שטופלו. אין תוצרים איכותיים של פעילות האכיפה, והרמה המקצועית של חלק מהמפקחים אינה מספקת.
יתר על כן, "התנהלות המרחבים ומנהליהם היא לרוב על בסיס אישי ולא על בסיס נהלי עבודה אחידים". באשר לתפקוד היחידה, אנשים המצויים בקשר שוטף עמה העידו בפני הוועדה כי ישנו קושי במעקב אחר טיפול באירועים ובקבלת משוב באשר לתלונות ופניות שהועברו לטיפולה.
עבודה אנכרוניסטית
נציגי העובדים טענו מול הוועדה כי הנהלת היחידה אינה מקיימת מעקב אחר המשימות והיעדים שנקבעו, ואינה מפקחת על הטיפול בתלונות. ההנהלה מתמקדת במספר התיקים והאירועים שטופלו, ולא באיכות הטיפול או בתוצרי האכיפה.
יעדי היחידה והנושאים שבליבת פעילותה אינם מוגדרים על ידי ההנהלה, ונתונים לשינויים תדירים, כשהיא פועלת במצב של מחסור באמצעי אכיפה הנחוצים לביצוע המשימות, כגון כלי רכב להובלת בעלי חיים, סיוע וטרינרי ועוד. בתחומים שהועברו לאחריותה, כלל לא היו לה אמצעים לביצוע המשימה. למשל, לא היו סירות מתאימות לצורך ביצוע אכיפה של פקודות הדיג בים התיכון.
נקודה נוספת שהעלו העובדים עצמם עוסקת בתחושת השליחות הכה חיונית בביצוע עבודה הנוגעת להצלת בעלי חיים. העבודה ביחידה מחייבת רמה אישית ואתית גבוהה, הזדהות עם יעדי היחידה ומחויבות. אך לפי העובדים, הליך קליטת העובדים הוא שגוי, ואינו מותאם לדרישות ולאופי היחידה. הצוות שמע מהעובדים שהופיעו בפניו תלונות על התנכלות והיעדר גיבוי ואוזן קשבת.
ביחידה ישנם 75 נושאי משרה, רובם מפקחים בדרגים שונים. תנאי ההעסקה ושכרם משופרים לעומת אלה המקובלים בשירות המדינה בדירוגים מקבילים. ואולם, לפי הדוח, ביחידה קיימת שחיקה משמעותית של עובדים ותיקים - חלקם נמצאים במשך 25 שנה באותו תפקיד, ועל כן "שחיקת העובדים פוגעת במוטיבציה ובתפוקות".
המבנה השטוח של היחידה, ללא דרגי ביניים, לא מספק אפשרויות קידום לעובדים, והיחידה לא משמרת כוח אדם איכותי שבכוחו לעמוד בעומסי העבודה ובאופי המשימות התובעני. בנוסף, היחידה סובלת מבעיות משמעת חוזרות של מספר עובדים, בעוד שלהנהלת היחידה "אין כלים ניהוליים ומשמעתיים לטיפול הולם בבעיות המשמעת".
לפי מבקר הפנים של המשרד, בחמש השנים האחרונות נפתחו 31 הליכים משמעתיים נגד עובדי היחידה. כלומר, כמעט כמחציתם. עם זאת, הדרך אל הצדק איננה פשוטה. לפי המבקר, "לא ניתן לבצע הליכי ביקורת בשל חוסר שיתוף פעולה מצד מנהליה".
לפי הדוח, במהלך עבודתו נחשף המבקר לאי סדרים בהתנהלות היחידה שלא זכו לטיפול נאות, דוגמת אי דיווח על תאונות, שימוש בכלי רכב לצרכים פרטיים, שימוש במצלמות סמויות, וכן נטען כי יש ביחידה 'גיוסי מקורבים'.
למרות העדויות המטרידות שהובאו בפני צוות הבדיקה הפנימי, הגיעו חברי הצוות למסקנה כי "אין תחליף לפעילות האכיפה שמבצעת היחידה, וכי מדובר ביחידה חשובה וחיונית למשרד כגוף אכיפה מקצועי, הבקי בחקיקה ובעל יכולת לבצע חקירות בתחומים שונים".
לפי צוות הבדיקה, עולה תמונה קשה של שחיקה בקרב העובדים והמנהלים, בזמן שהיחידה סובלת כיום מדימוי שלילי בעיני רוב לקוחותיה ועובדיה, מיכולת ביצוע שאיננה מספקת וממורל נמוך של העובדים.
הצוות התרשם כי היחידה מתנהלת ללא יד מכוונת בקביעת סדרי העדיפויות, וכי העמידה ביעדים נמדדת במדדים כמותיים שאינם מעידים על איכות תוצרי האכיפה, או על יחס נכון בין המשאבים המושקעים בפעילות לבין יעילות האכיפה ותוצאותיה.
ליחידה בעיה רוחבית של תקשורת לקויה עם היחידות שעובדות מולה, וקשיים נוספים הם פועל יוצא של יכולת ביצוע נמוכה של חלק מהעובדים. אופי העבודה של היחידה הוא אנכרוניסטי, כאשר עבודה במשמרות אינה תואמת את המשימות, וניתן לצמצמה באופן ניכר.
המלצות צוות הבדיקה הינן לצמצם את היקף המשימות המוטלות על היחידה, ולשנותה ארגונית, בין היתר על ידי מעבר עובדים בהסכמה לתפקידים אחרים במשרד ולחלופין בשירות המדינה או פרידה מוקדמת, להגביל את תקופת כהונתו של מנהל היחידה לשש שנים, לייצר דרגות ביניים, ולצמצם את כמות העובדים בכ-15 משרות.
מתוקף כך, מוצע להפסיק את פעילות היחידה בתחומים מסוימים, שיועברו ליחידות רגולטוריות אחרות. כך, למשל, דיגום לשאריות חומרי הדברה בבתי אריגה ובחלקות גידול יוחזר לשירותי הגנת הצומח. פעולות פיקוח על משחטות ובתי מטבחיים, ביקורת לפני אכלוס לולים, ליווי משאיות להשמדת ביצים, פיקוח צער בעלי חיים במשקים ועל חיות מחמד, יוחזרו לביצוע מפקחי השירותים הווטרינריים, ותוגבר האכיפה ברשויות המקומיות.
ניגודי עניינים ביחידה
את צוות הבדיקה, שאמור היה להגיש את מסקנותיו בפברואר 2019 אך התמהמה מסיבות לא ידועות, החליט להקים מנכ"ל המשרד הקודם, שלמה בן אליהו, בנובמבר 2018. בכתב המינוי כתב בן אליהו כי "התמונה הקודרת שעלתה בסיוריי במוקד היחידה, עבירות משמעת רבות והשעיית מספר מעובדיה, מצביעה על תוצאה אחת קשה - יחידת הפיצו"ח אינה מתפקדת כמצופה". הדוח הוגש בפועל בספטמבר 2020, לאחר פרישתו.
במהלך השנים האחרונות הועלו טענות בדבר כשלים מתמשכים בהתנהלות היחידה וקשיים בביצוע משימותיה, ובין היתר, ננקטו הליכי משמעת נגד מספר עובדים ביחידה, חלקם בעלי תפקידים בכירים.
בשנת 2016 נזף מבקר המדינה במשרד החקלאות על הטיפול הלקוי בניגודי העניינים של בכירי היחידה, שהיו בעלי עניין בתחומים חקלאיים שעליהם היו אמורים לפקח, בעוד שבנציבות שירות המדינה נחקרו בשנים האחרונות עובדים רבים בחשדות שונים.
לאורך השנים חשף כתב גלובס משה ליכטמן ממצאים מטרידים על התנכלויות פנימיות ביחידה, בעוד שבכירים ביחידה הורשעו בניגודי עניינים, וכך גם בין השאר מנהל היחידה - רואי קליגר - שהיה בעצמו בעל מניות בחברה שעסקה ביבוא ושיווק בשר.
בעמותת "אנימלס" לא הופתעו מממצאי הדוח ומהעדויות בו, אך נותרו מאוכזבים מהמסקנות. לאורך השנים חשפה העמותה שוב ושוב סיפורי התעללות מחרידים בבתי מטבחיים.
ב-2015, למרות הצילומים שהגישו ארגוני בעלי חיים למשרד החקלאות, הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד בית מטבחיים גדול, לאחר שחקירת יחידת הפיצו"ח העלתה כי אין די ראיות לאישום. התיק נסגר, ועד היום לא ניתנה החלטה בערר שהגישו אנימלס ותנו לחיות לחיות.
עמותת אנימלס חשפה מקרי התעללות בדגים בשנים האחרונות והגישה תלונות רבות (בין היתר, דגים המוחזקים בצפיפות במים מזוהמים, עובדים זורקים דגים מגובה ומשאירים אותם לגסוס בשמש, או מוחצים אותם בנעליים ועוד).
היא אף הגישה בג"ץ באמצעות הקליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעלי חיים באוניברסיטת ת"א, לאחר שלפי העמותה תלונות רבות שהגישה בשנים האחרונות למשרד החקלאות בנושא, לא טופלו כראוי.
"חרף המחדלים הבוטים של יחידת הפיצו"ח, משרד החקלאות ממשיך להתעקש להותיר את האכיפה של חוק צער בעלי חיים בידיה", אומרים באנימלס, "ואולי דווקא בשל כך, נוצר הרושם כי מדובר במשרד כלכלי שרואה את תפקידו בקידום תעשיית החי, שמפיקה את רווחיה מניצול בעלי החיים, כך שהפקדת ההגנה על בעלי החיים בידיו יצרה כשל מבני וניגוד עניינים אינהרנטי.
"המסקנה המתבקשת היא שיש לתת יותר סמכויות למפקחים ברשויות המקומיות, לאפשר למשטרה לנהל את תיקי החקירה הפליליים, ולהעביר את סמכויות האכיפה ממשרד החקלאות אל המשרד להגנת הסביבה".
גם גורם הקשור עם משרד החקלאות אומר לגלובס כי "את היחידה הזו צריך לסגור, לא לנסות לתקן. אם נושא צער בעלי חיים ייצא ממשרד החקלאות, בעלי החיים יהיו מאושרים. מי שמפעיל כאן את הלחץ אלו החקלאים, שמפחדים שזה יעלה להם כסף, ושמישהו יגיד להם: 'אי אפשר לדחוס כל כך הרבה תרנגולות בלול אחד'. אך במשרד החקלאות קהל היעד הוא החקלאים, והיום השר והמנכ"ל הם אנשי חקלאות. הם לא ילכו עכשיו נגד הציבור שלהם. המשרד שידאג לבעלי החיים הוא לא המשרד שדואג לכיס של החקלאים".
בעמותת אדם טבע ודין מודאגים גם כן מהממצאים. "ב-2018 היו 16% חריגות בשאריות חומרי הדברה בפירות ובירקות, וב-2019 כ-11.5%. החריגות האלו הן תוצר של אכיפה ופיקוח בלתי מספקים. הדוח נותן משנה תוקף למה שאנחנו אומרים כבר שנים: הפיקוח של משרד החקלאות מתנהל בצורה לקויה וחלקית", אומרת ברנדט באור, מומחית בריאות וסביבה בארגון. "לדוח יש השלכות ישירות על בריאות הציבור. איפה הייתם כל השנים האלו? אם אין אכיפה, אין משמעות לחוק".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "הדוח המדובר הוכן לפני מספר שנים וחלקים ממנו אינם רלוונטיים כיום. מנכ"ל המשרד הנוכחי זימן לדיון כנדרש את מנהל היחידה לצורך התייחסותו לממצאי הדוח, והוא התבקש להכין מענה מקצועי מפורט לשיפור תהליכי העבודה ולמיצוי היחידה, על מנת להבטיח כי תפעל באופן מיטבי.
בין היתר, סוכם לשלוח שישה עובדים להשתלמויות רווחת בע"ח, נעשו פיתוחים חדשניים לשיפור האכיפה, שת"פ עם גורמים נוספים בשטח, לרבות עם צה"ל, משטרה ומג"ב, ושופרו יכולת החקירה ויישום מסקנות הנוגעות לרה-ארגון של היחידה.
"לראייה, המספרים מדברים בעד עצמם: במהלך 2019 טופלו 1,235 תלונות רשומות ע"י יחידת הפיצו"ח, כאשר 530 מתוכן הן בנושא צער בעלי חיים. נפתחו 195 תיקי חקירה ובוצעו 508 ביקורות ומעקבים. ב-2020 הגיעו ליחידה 3,238 פניות, 253 תיקי חקירה נפתחו ובוצעו 1,044 ביקורות שטופלו על ידי משרד החקלאות. פעולות אלה ואחרות הינן תהליכיות ודורשות זמן".