גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קטר ההייטק החזיק גם את היצוא הישראלי: יצוא השירותים השתווה לראשונה ליצוא הסחורות

לראשונה, יצוא השירותים השתווה בשנת 2020 ליצוא הסחורות • לפי אומדן מכון היצוא, אשתקד ספג היצוא הישראלי ירידה מתונה של 3% והסתכם ב-107 מיליארד דולר • ההייטק ממשיך להיות הענף הדומיננטי - אחראי ליותר ממחצית היצוא

מכולות בנמל חיפה. יצוא הסחורות של ישראל קטן ב־4% ב־2020 / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
מכולות בנמל חיפה. יצוא הסחורות של ישראל קטן ב־4% ב־2020 / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

לפי אומדני מכון היצוא, למרות שנת הקורונה הקשה והתחזיות המפחידות, היקף היצוא הישראלי ירד ירידה מתונה בלבד של כ-3% במונחים דולריים, והסתכם ב-107 מיליארד דולר לעומת 111 מיליארד דולר ב-2019.  באשר להתחזקות השקל אומרים במכון, כי התעשיינים למדו את לקחי העבר והם יודעים להגן על עצמם מפני השינויים בשערי המטבעות, כך שהפגיעה בהכנסותיהם בשל הירידה בערך הדולר אל מול השקל, הייתה זניחה.

יצוא הסחורות רשם ירידה של 4% והסתכם ב-54 מיליארד דולר, אבל מנגד נרשמה עלייה של 9% ביצוא השירותים העסקיים, שהסתכמו ב-47 מיליארד דולר. מדובר בעיקר בענפי הטכנולוגיה הגבוהה, העולמות הדיגיטליים של הסייבר הישראלי, הפינטק, מערכות ניהול ארגונים גדולים ועוד. ההייטק הישראלי הפך להיות גורם צמיחה עיקרי אף יותר ממה שהיה עד כה - וחלקו מכלל יצוא השירותים עולה. יצוא שירותי ההייטק עלה ב-2020 ב-11% לעומת 2019, להיקף של 37 מיליארד דולר - כפול מהיקפו בשנת 2014.

לפי המחקר, שביצעו סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא שאול כצנלסון וראש תחום המחקר הכלכלי של המכון דניאל רופא, תחום ההייטק אחראי יותר ממחצית היצוא הישראלי, סחורות ושירותים גם יחד.

ארצות הברית היא מדינת היצוא העיקרית שלנו (40%). יצוא הסחורות אליה ב-2020 נפגע בשל משבר הקורונה וירד ב-3%, אבל מנגד יצוא השירותים אליה, בעיקר אלה שקשורים לטכנולוגיה גבוהה, עלה בשיעור דומה.

 

"היסטריה או היסטוריה"

כצנלסון ורופא מסבירים שענף ההייטק כמעט ולא נפגע מהקורונה, ואולי להיפך - העלייה בהיקף המסחר והפעילות הגלובלית הדיגיטלית בשל אי היכולת לפעול במרחב הפיזי, הביאה להגדלת הביקוש לשירותים הדיגיטליים בכל התחומים. הגידול הדרמטי בפשיעה הדיגיטלית העולמית הביא גם לגידול זהה בביקוש להגנת סייבר, וכאן ישראל היא מדינה מובילה בעולם.

יושב ראש מכון היצוא, אדיב ברוך, מכנה את 2020 "שנת ההיסטריה וההיסטוריה": היסטריית הקורונה שתפסה את כל העולם לא מוכנים, והיסטוריית הסכמי השלום, המבטאים פוטנציאל עצום לכלכלה הישראלית.

לדבריו, מגמה חשובה שסייעה לשמור על הכלכלה הישראלית היו ההסכמים עם האמירויות ובחריין. "זה לא רק המסחר הבילטרלי עם האמירויות, אלא גם דרכם ליעדים חדשים וישנים. היינו צריכים להתאים את עצמנו לאזורי הסחר החופשי במפרציות, ולהיותה של בחריין מרכז שירותים פיננסי עולמי, וגם קשר לסעודיה. המפרציות ברדיוס של 3 שעות טיסה מגיעות ל-3 מיליארד בני אדם, אנחנו חייבים לנצל את ההזדמנות. לא רק לאמירויות או לבחריין, אלא דרכן לאינדונזיה ולמלזיה ולערב הסעודית ועוד שווקים חדשים".

הוא מזהיר כי רבים מהישראלים המגיעים למדינות המפרץ מפספסים את שלב בניית האמון, אך עם זאת - ולמרות החיכוכים והתקלות, הקשר הכלכלי מתחזק: "אנחנו רואים הסכמים שכבר נחתמו במפרץ בהיקף של יותר ממיליארד דולר, וחלקם כבר ביישום מתקדם".

רמז לכך אפשר למצוא בנתון של עלייה של 20% ביצוא ב-2020 למה שמכונה "מדינות בלתי מסווגות", כלומר כאלה שאין לישראל קשרים דיפלומטיים עימן, והמפרציות עדיין נחשבו כאלה 2020. עם זאת, מדובר בעוד מדינות, המקבלות בעיקר יצוא בטחוני או יצוא של שירותים דיגיטליים.

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא / צילום: דוד גארב

הייטק בדרך למפרץ

ובחזרה להייטק. אדיב אומר כי היעד של ישראל צריך להיות טיפוח החברות המתפתחות ולהשאיר כאן את מרכזי המחקר והפיתוח. "יש דוגמאות מעולות כמו ויקס, מובילאיי ואחרות, הוא אומר, לא כל חברת הזנק צריך למכור החוצה במלואה".

היבט טכנולוגי מתקדם הוא היצוא החקלאי, בתחום הפודטק. "באמירויות מוטרדים מסוגיית הפוד סקיוריטי, שכן הם מייבאים את עיקר המזון שלהם. הם הבינו כי בשל המידבור וסיבות נוספות, בעתיד יהיו חסרות אדמות לעיבוד ולכן רכשו כמויות עצומות של שטחים חקלאיים בעולם - באפריקה, במזרח אירופה, בברזיל ועוד, והם צריכים את הטכנולוגיות החקלאיות הישראליות לעיבוד השקיה וגידול בתנאים שונים. וכך נטפים הישראלית ועוד חברות בתחום הרחפנים/רובוטים, השבחת מים ועוד, חתמו על הסכמים משמעותיים עם החברות והמשקיעים באמירויות לפיתוח האדמות הללו".

מנגד הוא אומר יש עוד היבט של הקשר עם המפרציות והוא העברת ייצור של חברות ישראליות לשם, בגלל הקירבה למרכזי הסחר והשינוע הבינלאומיים, מדיניות המיסוי המקלה והיכולת לגייס כוח אדם מסוגים שונים.

אדיב גם מותח ביקורת קשה על הממשלה, שלדבריו לא תיפקדה בזמן אמת, חלקיה רבו בינם לבין עצמם, ובין השאר לא קידמה בשל כך את היצוא.

"ההיסטריה יצרה גלי ביטולים של תערוכות ומפגשים וכל מה שמייצר את היצוא, ומייד הגיעו התחזיות קשות של ירידה במסחר הגלובלי. הממשלה לא ממש תיפקדה והייתה עסוקה כולה רק בסגרים והגבלות. מדינות העולם החל לשנות מדיניות ולטפח את התעשייה המקומית שתספק את הצרכים הפנימיים, מה שהגביר את התחרות הבינלאומית. ואצלנו הממשלה, בכלל לא ראתה ביצוא משהו שצריך לטפל בו".

השקעה בשיווק ומיתוג

מה הייתה המדינה צריכה לעשות?
"בטווח המיידי של הקורונה - הכשרת מגזר המסחר והייצור לעולם הדיגטלי. כמו שעשה ג'ק מא עם עליבבא - לקשר כל בעל חנות קטנה או מפעל זעיר בסין ללקוחות בעולם כולו. למה לא לתת את התשתית וההדרכה לסוחרים וליצרנים הישראליים, שיוכלו לעשות אותו דבר. הרי אין משמעות למיקום הפיזי שלך בעולם הדיגיטלי, והקורונה הוכיחה את זה. הנה הצעה - תנו 5,000 שקל לסוחרים מהגודל הקטן והבינוני, ליצרנים קטנים, כדי להכניס אותם למסחר הדיגיטלי, והרווח יהיה מיידי והאבטלה תקטן".

"בנוסף, חייבת להיות השקעה ממשלתית של ממש בחברות הטכנולוגיה הגבוהה בקידום השיווק והמיתוג הבינלאומי. כיום רק הכסף הזר מניע את התעשייה הזו - יותר מ-10 מיליארד דולר בשנה, שיא שנשבר ב-2020. וזה יעלה עוד כשהמפרציות ייכנסו יותר לעומק בשנים הקרובות. הכסף הממשלתי המגיע כיום דרך המדען הראשי (כ-1.8 מילארד שקל) הוא כמעט רק לפיתוח ומחקר. הצורך הוא בהשקעה בשיווק ובמיתוגה של ישראל, כסטרט-אפ ניישן ובירת הסייבר העולמית. זה קיים רק בנאומים, לא מספיק באמצעות קשרי החוץ הדיפלומטיים הכלכליים של ישראל

"צריך למשל לסייע בהקמת הביתנים הווירטואליים והפיזיים של החברות הישראליות באירועים הבינלאומיים. מה עוד? אנחנו מייצאים ל 129 מדינות, ויש רק 45 נספחים כלכליים בכ-34 מדינות. זה משאב כלכלי עצום של ישראל, והנציגויות הכלכליות הן הגשר של החברות הישראליות למדינות העולם. הדיפלומטיה הכלכלית שעליה מדבר נתניהו, השלום הכלכלי הוא אמיתי, אבל צריך לפרוט אותו לפרוטות כדי שלא נמסמס אותו. צריך הגדלה של ממש בתקציבים של פעילות מעודדת יצוא, החזר ההשקעה מיידי ומובהק והנושא הזה לא נמצא לצערי בסדר העדיפויות של הממשלה. כל תוספת של מיליארד דולר ליצוא מעניקה 0.15% תוספת לתחמ"ג ועוד 7,500 מקומות עבודה".

הוא מציין תחום אחר שבאחריות הממשלה והוא החינוך וההכנה לעולם התעסוקה המתקדם. "צריך שינוי שיביא להכנה ליזמות, לעולם הדיגיטלי, לתעשיית הטכנולוגיה הגבוה. הכשרה גם למי שאיבד עבודה במקום אחד, ויכול להיכנס למקומות שבהם חסרים עובדים במגזר הטכנולוגי. ביטחון תעסוקתי בישראל יש במגזר הציבורי ובהייטק. תפנו לשם את המובטלים וחנכו לשם את הצעירים. עכשיו צריך להשקיע בהם לא לתת פלסטרים ופתרונות של האתמול, השקעה במשאב האנושי ובמיתוג העולמי והשיווק של מדינת ישראל עבור החברות והמפעלים שלה".

ומה מונע את כל זה?
"לצערי הרב אי-קבלת ההחלטות נובע מהמשבר הפוליטי. העובדה שהיו משרדים שונים עם שרים ממפלגות שונות פגעה בעבודה המשותפת וביעילות, והמרקם הפוליטי לא התחבר. הם צריכים להבין שהמלחמה שלנו היא לא פנימית היא מול העולם. המרחב הבינלאומי דורש תכנון אסטרטגי ארוך טווח ואין לנו מספיק מזה כאן והבלגן הפוליטי פוגע".

ברוך מספר שאחד מהפתרונות שנמצאו ובארץ יושמו מהראשונים בעולם היה המפגשים הדיגיטליים. "קיימנו תשעה כנסים וירטואליים בינלאומיים, שבהם שילבנו סרטים ומצגות ותצוגות כמו בכנס רגיל. הצלחנו בכך להשאיר את היצואנים הישראלים על המפה".

עוד כתבות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל