גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור מאבד אמון ועניין בפוליטיקה: עימות בין ראשי המפלגות יכול להחזיר אותו

התרבות הפוליטית בישראל חולה, והציבור כבר אדיש לכך ● עימות בין ראשי המפלגות המתמודדות לכנסת יכול להכניס חיים לבחירות 2021 ולהכריח את המתמודדים לספק לנו תשובות אמיתיות על השאלות שנוגעות לחיים שלנו

ישיבה במליאת הכנסת / צילום: חיים צח-לע"מ
ישיבה במליאת הכנסת / צילום: חיים צח-לע"מ

אני לא חושב שאחדש למישהו כשאגיד שהתרבות הפוליטית בישראל נמצאת במצב רע. מפלגות זונחות את המצביעים בשטח; אחרות נותנות את כל הכוח ליו"ר ש"מצניח" מועמדים על פי רשימת קניות שתראה טוב; השמאל-מרכז מתפרק לרסיסים עד לנקודה שאיחוד מפלגות לא יוביל לשאלה "מי מוכן להיות מספר 2", אלא "מי מוכן להיות מספר 5"; והימין עדיין נאבק עם צילו הענק של נתניהו שלאורו הכל מתנהל.

התוצאה בשטח היא מספר רב של אישים ומפלגות שכולם מדברים ונראים אותו הדבר: מנהיגי מפלגה חסרי מורא שמדברים בתקיפות על זה שהם דווקא מאוד שונים, בעוד שכולם מקשקשים את אותם הדברים. במילים אחרות - 50 גוונים של ביבי.

זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך לדרוש שאותם אנשים מדופלמים יסבירו לנו מה ההבדל ביניהם, יתחילו לענות על שאלות קשות ויראו לנו התחלה של דוגמית של איך הם מתפקדים תחת לחץ. את כל זה ניתן לעשות בעימות.

כן, עימות, אותו קונספט מיושן שנראה שהפוליטיקאים מוציאים מהבוידעם רק כדי להפחיד את היריבים שלהם, כמו שהיה בבחירות 2019 אז שיחקו גנץ וביבי "צ'יקן" על מי יותר מפחד להגיע לעימות ובסוף שניהם השתפנו.

כי ראיונות, ציוצים, וכמה הצהרות לתקשורת זה ממש רחוק ממספיק - מדובר שם ביכולות של הקמפיינרים שלהם לנסח את הנאומים הכי טובים ולהשיג את הראיונות בתנאים הכי נוחים, לא במישהו שצולב, מפרק, מתווכח, ושואל שאלות קשות.

לעיתונאים אין הרי אינטרס כזה - הם צריכים להחזיר את הפוליטיקאי לראיון הבא ולשמור על מערכת יחסים סבירה, וראיון קשה מדי ירחיק את זה לעד. לפוליטיקאים האחרים, לעומת זאת, יש את כל האינטרס בעולם לגלגל את הטיעונים העילגים והתשובות המתחמקות של חבריהם מכל המדרגות.

כמובן, כשישאלו את ראשי המפלגות בנושא הם יצביעו על האשם התמידי - רה"מ בנימין נתניהו שלא הגיע לעימות מאז 1999. אבל העימות ב-2013 הראה שאפשר אחרת, ושראשי מפלגות שרוצים מצביעים צריכים להגיע לאולפן להתמודד עם היריבים שלהם.

לעימות ב-2013 היו תוצאות חיוביות מאוד עבור מי מהמתמודדים שהיה טוב בו: הוא היה חלק חשוב, נניח, בהעלאת מניותיו של איימן עודה, ובהורדת מניות של חלק מהאנשים שהתגלה שאין להם את זה כל כך.

יותר מכך: עימות פוליטי ישן, בין מי שלא יהיה, יכול להחזיר את האנרגיה והניצוץ לעיניים של המצביעים שהתייאשו. יותר ויותר אנשים בסביבתי הודיעו שהם לא הולכים להצביע, והנתונים האלה צריכים להדאיג את כל מי שמנסים להחליף את השלטון.

משהו כאן לא מתפקד

כי כשהנושא היחיד שעליו מדברים זה האישים עצמם ולא אף נושא ממשי, הכל נהפך לעיסה מאוסה שלאף אחד אין כוח להצביע עליה. כשמצביעי שמאל שוקלים ברצינות להצביע לאנשי ימין מובהק כמו סער ובנט רק כי יש סיכוי שהם לא יילכו עם ביבי - משהו כאן לא מתפקד.

אני לא יודע למי עימות יועיל מבין הפוליטיקאים. חלק מהם אולי יפסידו איזה מנדט, חלק אולי ירוויחו, חלק אולי יקפצו מעלה. אולי גוש השמאל יעלה במפתיע, אולי גוש הימין ימחק אותו סופית. אבל אני בטוח שיש קבוצה אחת שעימות שכזה יועיל לה ושזקוקה לו כמו חמצן: הציבור.

מאסנו משלטים, מאסנו מציוצים, מאסנו מראיונות מלטפים, ומאסנו מהצהרות. הציבור צריך לשמוע את דרעי עונה לחברים שלו מה הוא עושה כדי להבטיח שהציבור החרדי יקשיב להוראות הסגר.

הוא צריך לשמוע את בנט מסביר מה התוכנית המדינית שלו, ואיך הוא מתכוון להעביר אותה דרך ביידן. הוא צריך לשמוע את לפיד מבהיר איך זה שכל האנשים המקורבים אליו עוזבים אותו, ואיך הוא מתכוון להקים ממשלה ככה.

הוא צריך את לשמוע חולדאי מתרץ איך שני המנהיגים בארץ זה הוא ונתניהו אם הוא עוד רגע נופל מאחוז החסימה. הוא צריך לשמוע את עודה מפרש אחת ולתמיד האם הוא מוכן לשתף פעולה עם פוליטיקאים בארץ על חשבון תמיכה בסוגיה הפלסטינית. הוא צריך מישהו שישאל איך לעזאזל הפוליטיקאים האלה הצליחו להעיף כל אישה מצליחה מראשות מפלגות. כי אם נשמע עוד סיסמאת בחירות שהיא שלוש מילים עם נקודה אחריהן יש מצב שנתפוצץ.

הכותב הוא עורך באתר גלובס

עוד כתבות

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל אלביט לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

תחליפי חלב / צילום: דרור מרמור

שביתת הרפתנים מזניקה את רכישות תחליפי החלב בעשרות אחוזים ויותר

ברשתות השיווק מדווחים על עלייה בצריכת מוצרי חלב אלטרנטיביים על רקע השיבושים באספקת החלב, ואף צופים גידול של 100% בהמשך השבוע ● כיום, שוק התחליפים מגלגל בישראל כ־600 מיליון שקל בשנה ● האם מדובר בפתרון זמני למשבר האספקה, או בשינוי הרגלים

מגדלי YOO בתל אביב / צילום: Shutterstock

דוח מומחה: הסרת קיר מגן בדירה באחד ממגדלי YOO מסכנת אותו

דוח מומחה, שהוגש במסגרת סכסוך משפטי סביב עסקה שבוטלה באחד ממגדלי YOO בת"א, קובע כי במגדל בוצעו עבודות שיפוץ ללא היתר ● על פי הדוח, השיפוץ גרם לפגיעה בקונסטרוקציית המבנה, והדבר מגדיל את הסיכון להרס המבנה או לחלקים ממנו

אילוסטרציה: Shutterstock

עוד שם נוצץ מרשימת פורבס מסתבך: ההונאה החדשה שמסעירה את וול סטריט

גוקצ'ה גובן, מייסדת ומנכ"לית סטארט-אפ הפינטק קלדר, הואשמה בארה"ב בעבירות של הונאת ניירות ערך, הונאת תקשורת וגניבת זהות ● גובן, שנבחרת לרשימה הנוצצת של פורבס, מצטרפת לשורת בוגרים שנקשרו בפרשיות הונאה

מדפים ריקים מחלב / אילוסטרציה: תמונה פרטית

שביתת הרפתנים והאיום של סמוטריץ': מאחורי המחסור הצפוי בחלב

חלק מרשתות השיווק מגבילות היום את רכישת החלב בעקבות שביתת הרפתנים ● על מה הם בעצם מוחים, ממה נובע המחסור, ומה צפוי הלאה? ● גלובס עושה סדר

דיוויד גוקלר, מנכ''ל סנדיסק / צילום: ap, Don Feria

השלימה זינוק של 1,500% בשנה: הכוכבת של ה־S&P 500 לא עוצרת

על רקע ההתלהבות מ־AI והביקוש הגובר לשבבי זיכרון שהיא מייצרת, מניית סנדיסק זינקה לשווי שיא, לאחר עלייה של 143% בינואר ● אנליסט ג'פריס: "הסייקל בתחום הוא מדהים, ולא רואים לו סוף כרגע" ● בין הנהנים מהזינוק: מאות עובדי החברה בישראל

היועמשית לכנסת, עו''ד שגית אפיק יו''ר הוועדה, אופיר כץ בוועדת הכנסת על פיצולי חוקים מחוק ההסדרים, היום (ג') / צילום: ערוץ הכנסת

הדיונים על חוק ההסדרים: אלו החוקים שפוצלו ממנו

יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, קראה לשנות את נהלי הכנסת שיחייבו בפועל צמצום דרמטי של היקף הרפורמות המובאות בחוק כתוצאה מהחוק הגדול שהונח הפעם ● בין הרפורמות שפוצלו: חוק דיוור דיגיטלי וחוק להגבלת שכר טרחה בתביעות סיעוד ● ומה נשאר בפנים?

המומחה שמעריך: "סיכון מוגבר למלחמה עם איראן דווקא בימים הקרובים"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: התרחישים האפשריים בחזית האיראנית, שלב ב' בעזה תלוי בפירוז חמאס וזה לא יהיה פשוט, ולמה ישראל מחזרת אחרי הימין הקיצוני באירופה? • כותרות העיתונים בעולם

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

וול סטריט מסכמת את ינואר: אלו הסקטורים שהשאירו אבק למניות הטכנולוגיה

וול סטריט סגרה את חודש ינואר בירוק, אך סקטור ה-IT של ה-S&P 500 דווקא ירד, ומגמת המעבר ממניות הטכנולוגיה לאזורים אחרים של השוק נמשכה ● גם מדד המניות הקטנות ראסל 2000 עקף את מדד הדגל האמריקאי בפער, ואנליסטים מציינים כי הרוטציה הפכה ל"מסחר המומנטום" החדש

ועדת הכנסת בראשות ח''כ אופיר כץ. הנושא: חלוקה ופיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל מרפאה אחת בנתיבות: החוק הכלכלי החשוב ביותר בתחום הבריאות פוצל מחוק ההסדרים

חוק ה־CAP, ההסדר הכלכלי המרכזי במערכת הבריאות, פוצל לראשונה מזה 29 שנה לאחר לחץ פוליטי סביב מרכז רפואי שהקים בית חולים הדסה בנתיבות ●  מאז שעות הבוקר פיצלה ועדת הכנסת חוקים רבים, ונראה שחוק ההסדרים כולו מתפורר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

תתחרה בפולימרקט? החברה הישראלית שמזנקת לשווי שיא של 13.5 מיליארד שקל

הפלטפורמה הפיננסית Plus500 דיווחה על התרחבות לשוק החיזוי עבור לקוחות ריטייל: "באזוורד משוגע בארה"ב"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; הביטקוין נפל לשפל של מעל שנה; למה מניות התוכנה נפלו?

בבלומברג פורסמה היום כתבה המתארת רעידת אדמה בסקטור התוכנה, הכותרת: "Get Me Out", בין הישראליות וויקס נפלה ב-8%, מאנדיי בכ-10% ● היסטוריה: וולמארט הפכה לרשת הקמעונאות המסורתית הראשונה בעולם שמגיעה לשווי שוק של טריליון דולר ● מניית פלנטיר זינקה בעקבות הדוחות ● פייפאל מחליפה מנכ"ל על רקע דוחות חלשים ● מחירי המתכות היקרות התאוששו, הזהב בזינוק היומי הגבוה אי פעם

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

כשהיזם מבקש לפתוח את החוזה מחדש: על מה אסור לוותר ובמה ניתן להתפשר

שחיקה ברווחיות פרויקטים של התחדשות עירונית דוחפת יזמים לדרוש קיצוצים בתמורות שהובטחו לדיירים במעמד חתימת החוזה ● הדיירים נדרשים לבחור בין פשרות ו"הצלת" הפרויקט לבין קיפאון של שנים בהמתנה להשלמת המלאכה ● גלובס עושה סדר

רונן סולומון, מנכ''ל התאחדות המלאכה והתעשייה / צילום: רמי זרנגר

הארגונים שתובעים עשרות אלפי שקלים מעסקים, והחוק שינסה לעשות סדר

בחודשים האחרונים מתרבות תביעות מצד ארגוני עובדים הדורשים מעסקים קטנים רטרואקטיבית דמי טיפול ארגוני בסכומים גבוהים ● הצעת חוק חדשה מנסה להכניס סדר ולצמצם את התשלום

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

צדיק בינו מתקרב לבינלאומי: ממזג את פיבי עם הבנק

כדי לסגור דיסקאונט של 24%, צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי, מנהל מו״מ למיזוג פיבי עם הבנק בהחלפת מניות ● העסקה תלויה, בין השאר, באישור בנק ישראל

חוות השרתים באלבניה / הדמיה: APPA Architects

החברה הישראלית שתבנה את חוות השרתים הראשונה באלבניה

חברת ADC הישראלית תקים את החווה הראשונה עבור ממשלת אלבניה, שתתבסס על מעבדי אנבידיה ועל חשמל ירוק ● המיזם נהנה ממימון אירופי ומהיתרים מהירים בצל הידוק היחסים ● ראש ממשלת אלבניה אדי רמה הפך לאחד מתומכיה הבולטים של ישראל באירופה מאז פרוץ המלחמה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; אנבידיה ירדה, סנדיסק זינקה בכ-16%

הנאסד"ק עולה בכ-0.8% ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם הודו ● אורקל הודיעה כי תגייס עד 50 מיליארד דולר כדי להרחיב את תשתיות הענן שלה ● אנבידיה נחלשה, לאחר שדווח כי תוכנית ההשקעה שלה בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI הוקפאה ● מחיר הזהב ירד, מחיר הכסף נע בתנודתיות ● מחירי הנפט צונחים

סניף ארקפה / צילום: איל יצהר

"הרווחיות הכי טובה בתפריט": מה עומד מאחורי מחיר כוס הקפה

בשבוע החולף העלו הרשתות ארומה וארקפה מחירים, ובענף לא שוללים שרשתות נוספות יצטרפו אליהן ● "פעם גילמנו רווח של 22% בבתי קפה, היום אנחנו ב–8%–9%", מסביר רונן נמני, בעלי קפה קפה, בעוד אחרים מפנים את האצבע גם לעלויות כוח האדם