גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור מאבד אמון ועניין בפוליטיקה: עימות בין ראשי המפלגות יכול להחזיר אותו

התרבות הפוליטית בישראל חולה, והציבור כבר אדיש לכך ● עימות בין ראשי המפלגות המתמודדות לכנסת יכול להכניס חיים לבחירות 2021 ולהכריח את המתמודדים לספק לנו תשובות אמיתיות על השאלות שנוגעות לחיים שלנו

ישיבה במליאת הכנסת / צילום: חיים צח-לע"מ
ישיבה במליאת הכנסת / צילום: חיים צח-לע"מ

אני לא חושב שאחדש למישהו כשאגיד שהתרבות הפוליטית בישראל נמצאת במצב רע. מפלגות זונחות את המצביעים בשטח; אחרות נותנות את כל הכוח ליו"ר ש"מצניח" מועמדים על פי רשימת קניות שתראה טוב; השמאל-מרכז מתפרק לרסיסים עד לנקודה שאיחוד מפלגות לא יוביל לשאלה "מי מוכן להיות מספר 2", אלא "מי מוכן להיות מספר 5"; והימין עדיין נאבק עם צילו הענק של נתניהו שלאורו הכל מתנהל.

התוצאה בשטח היא מספר רב של אישים ומפלגות שכולם מדברים ונראים אותו הדבר: מנהיגי מפלגה חסרי מורא שמדברים בתקיפות על זה שהם דווקא מאוד שונים, בעוד שכולם מקשקשים את אותם הדברים. במילים אחרות - 50 גוונים של ביבי.

זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך לדרוש שאותם אנשים מדופלמים יסבירו לנו מה ההבדל ביניהם, יתחילו לענות על שאלות קשות ויראו לנו התחלה של דוגמית של איך הם מתפקדים תחת לחץ. את כל זה ניתן לעשות בעימות.

כן, עימות, אותו קונספט מיושן שנראה שהפוליטיקאים מוציאים מהבוידעם רק כדי להפחיד את היריבים שלהם, כמו שהיה בבחירות 2019 אז שיחקו גנץ וביבי "צ'יקן" על מי יותר מפחד להגיע לעימות ובסוף שניהם השתפנו.

כי ראיונות, ציוצים, וכמה הצהרות לתקשורת זה ממש רחוק ממספיק - מדובר שם ביכולות של הקמפיינרים שלהם לנסח את הנאומים הכי טובים ולהשיג את הראיונות בתנאים הכי נוחים, לא במישהו שצולב, מפרק, מתווכח, ושואל שאלות קשות.

לעיתונאים אין הרי אינטרס כזה - הם צריכים להחזיר את הפוליטיקאי לראיון הבא ולשמור על מערכת יחסים סבירה, וראיון קשה מדי ירחיק את זה לעד. לפוליטיקאים האחרים, לעומת זאת, יש את כל האינטרס בעולם לגלגל את הטיעונים העילגים והתשובות המתחמקות של חבריהם מכל המדרגות.

כמובן, כשישאלו את ראשי המפלגות בנושא הם יצביעו על האשם התמידי - רה"מ בנימין נתניהו שלא הגיע לעימות מאז 1999. אבל העימות ב-2013 הראה שאפשר אחרת, ושראשי מפלגות שרוצים מצביעים צריכים להגיע לאולפן להתמודד עם היריבים שלהם.

לעימות ב-2013 היו תוצאות חיוביות מאוד עבור מי מהמתמודדים שהיה טוב בו: הוא היה חלק חשוב, נניח, בהעלאת מניותיו של איימן עודה, ובהורדת מניות של חלק מהאנשים שהתגלה שאין להם את זה כל כך.

יותר מכך: עימות פוליטי ישן, בין מי שלא יהיה, יכול להחזיר את האנרגיה והניצוץ לעיניים של המצביעים שהתייאשו. יותר ויותר אנשים בסביבתי הודיעו שהם לא הולכים להצביע, והנתונים האלה צריכים להדאיג את כל מי שמנסים להחליף את השלטון.

משהו כאן לא מתפקד

כי כשהנושא היחיד שעליו מדברים זה האישים עצמם ולא אף נושא ממשי, הכל נהפך לעיסה מאוסה שלאף אחד אין כוח להצביע עליה. כשמצביעי שמאל שוקלים ברצינות להצביע לאנשי ימין מובהק כמו סער ובנט רק כי יש סיכוי שהם לא יילכו עם ביבי - משהו כאן לא מתפקד.

אני לא יודע למי עימות יועיל מבין הפוליטיקאים. חלק מהם אולי יפסידו איזה מנדט, חלק אולי ירוויחו, חלק אולי יקפצו מעלה. אולי גוש השמאל יעלה במפתיע, אולי גוש הימין ימחק אותו סופית. אבל אני בטוח שיש קבוצה אחת שעימות שכזה יועיל לה ושזקוקה לו כמו חמצן: הציבור.

מאסנו משלטים, מאסנו מציוצים, מאסנו מראיונות מלטפים, ומאסנו מהצהרות. הציבור צריך לשמוע את דרעי עונה לחברים שלו מה הוא עושה כדי להבטיח שהציבור החרדי יקשיב להוראות הסגר.

הוא צריך לשמוע את בנט מסביר מה התוכנית המדינית שלו, ואיך הוא מתכוון להעביר אותה דרך ביידן. הוא צריך לשמוע את לפיד מבהיר איך זה שכל האנשים המקורבים אליו עוזבים אותו, ואיך הוא מתכוון להקים ממשלה ככה.

הוא צריך את לשמוע חולדאי מתרץ איך שני המנהיגים בארץ זה הוא ונתניהו אם הוא עוד רגע נופל מאחוז החסימה. הוא צריך לשמוע את עודה מפרש אחת ולתמיד האם הוא מוכן לשתף פעולה עם פוליטיקאים בארץ על חשבון תמיכה בסוגיה הפלסטינית. הוא צריך מישהו שישאל איך לעזאזל הפוליטיקאים האלה הצליחו להעיף כל אישה מצליחה מראשות מפלגות. כי אם נשמע עוד סיסמאת בחירות שהיא שלוש מילים עם נקודה אחריהן יש מצב שנתפוצץ.

הכותב הוא עורך באתר גלובס

עוד כתבות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

חוק ההסדרים מגיע לכנסת, ובאל על דוחפים "לפצל" סעיף שיפגע בהם

חוק ההסדרים יגיע בקרוב לכנסת, ומאחורי הקלעים מתגברים הלחצים על רפורמות דרמטיות בענף התעופה ● בתוך כך, אל על פנתה לשרים ולחברי הכנסה בדרישה לפצל את הסעיף שמשנה את שיעור הפחת על רכישת מטוסים חדשים ● המשימה, כך נראה, צפויה להיות מורכבת במיוחד

נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: גיל אייסנמן

נבלמה כוונת נשיא לשכת רואי החשבון לקבוע כהונה בלתי מוגבלת לנשיא הלשכה

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, ביקש לבטל את הסעיף המגביל את כהונתו כנשיא – ונחסם ● המשמעות היא ששרייבר לא יוכל להתמודד בבחירות הבאות בלשכה בעוד כשנתיים, שכן הוא מכהן כעת בקדנציה השנייה שלו כנשיא

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

מניית עזריאלי מזנקת בזכות הסכם להשקעה של מיליארד אירו בחוות שרתים בנורבגיה

ענקית הנדל"ן עזריאלי חתמה על הסכם למתן שירותי דאטה סנטר בהיקף של 80 מגוואט עם חברה טכנולוגית בינלאומית ● אי.בי.אי: המחיר בעסקה זו כפול מהמחיר בעסקה מול טיקטוק

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

הישראלים ממתינים לחברות התעופה הזרות, ובינתיים הענף במגמת ירידה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על קיטון בכמות העסקאות בענף התיירות ועל קנייה ממוצעת של 2,220 שקל

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

על חשבון המטרו? מכרזים חסויים של משרד הביטחון מושכים את הקבלנים

נת"ע רק השיקה את המכרזים לחפירת המטרו, ובשוק התשתיות כבר פוזלים לפרויקטי־ענק ביטחוניים ומסתוריים ● התזרים, המזומן והיעדר החיכוך האזרחי הופכים את אלו לאטרקטיביים יותר

רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock

חשופים לקנסות כבדים: רשות הפרטיות יוצאת במבצע אכיפה רחב באתרי הסחר

"תיקון 13" לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט, הגדיל את כוחה של הרשות הממונה וקבע דרישות חדשות לעסקים ● לאחר תקופת אכיפה סלחנית, המבצע יוצא לדרך: אתרי סחר קטנים קיבלו מכתבי התראה, והם חשופים לעיצומים כבדים ● במקביל, עורכי דין מתריעים מפני גל תביעות ייצוגיות, כפי שקרה עם חוקי הנגישות

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי הראל פיננסים, ומנכ''ל הראל ניהול השקעות / צילום: שרון אלדר

השקל יתחזק, והביטחוניות יככבו: מנהל ההשקעות שמעריך מה צפוי לשוק הישראלי ב־2026

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בהראל פיננסים, בטוח שישראל תמשיך להוביל על העולם גם ב־2026, שמשקיעים זרים יזרמו לשוק המקומי, ושהשקל ימשיך להתחזק ● הוא מעדיף את מניות התעשיות הביטחוניות והפיננסים, כי זה "המקום הראשון שזרים מגיעים להשקיע בו"

בניין להב 433 / צילום: גלובס

פרשת ההסתדרות: המשטרה פשטה על משרדי מנורה, בכירים זומנו לחקירה

לפי הודעת החברה, החוקרים הגיעו הבוקר וביקש מסמכים בהתאם לצו ובמסגרת פרשת ההסתדרות ● שלושה מבכירי חברת הביטוח נחקרו היום באזהרה במשטרה, ושוחררו בינתיים בתנאים מגבילים ● המשטרה: "החקירה היא בחשד לביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית"

דניאל בראל, מייסד ומנכ''ל REE / צילום: שלומי יוסף

REE מזהירה: בלי מימון חדש, הכסף שיש לה יספיק רק עד הרבעון השני של 2026

חברת האוטוטק הישראלית פרסמה את דוחותיה הכספיים לסיכום המחצית הראשונה של השנה וצירפה להם הערת "עסק חי" ● החברה הצליחה להפחית את ההוצאות התפעוליות שלה בשיעור משמעותי, אך קופת המזומנים שלה המשיכה להצטמצם ● הנהלת הנאסד"ק הזהירה לאחרונה את החברה באשר לכך שאינה עומדת בתנאי הסף להמשך מסחר

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

שיעור הרווח הדרוש בתוכניות פינוי-בינוי עודכן. מי ירוויח ומי יפסיד?

התקן הכלכלי לפינוי־בינוי עודכן לראשונה מאז 2022, זאת לאור השינויים שחלו בשוק הנדל"ן ● במחוז הצפון, חיפה והדרום שיעור הרווח המזערי הממוצע יעמוד על 17%, בעוד במחוז ת"א, ירושלים ומחוז מרכז שיעור הוא יעמוד על 16% בממוצע

וול סטריט / צילום: Shutterstock

היום השלישי ברציפות: וול סטריט ננעלה בירידות קלות

פרוטוקול הפד מראה כי הבכירים היו חלוקים בדעתם באופן צמוד סביב הורדת הריבית בדצמבר ● מספר המסירות של טסלה ברבעון הרביעי צפוי לרדת בחדות ● אנבידיה השלימה את ההשקעה באינטל ● למרות ערבות אישית של לארי אליסון - וורנר ברדרס צפויה להעדיף את הצעת נטפליקס ● מחיר אונקיית כסף זינק ב-8% לאחר הנפילה החדה אתמול

המאבק על הרווחים הכלואים / אילוסטרציה: גלובס

עד מחר בחצות: בעלי חברות ארנק יכולים לחתום על הסכמי פירוק חברה ולהתחמק מהמס

הזדמנות אחרונה לבעלי חברות הארנק להתחמק מהמסים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים ● כל עוד ההחלטה על פירוק החברה תתקבל עד 31 בדצמבר, רשות המסים מתגמשת ומאפשרת הגשה מאוחרת של בקשות פירוק עד 31 בינואר 2026

"תרומה לכיבוש": הצעד החדש של ממשלת ספרד נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך סיקרו בארה"ב את המפגש של נתניהו וטראמפ, ממשלת ספרד דורשת להסיר מלונות ודירות Airbnb ישראליים שמעבר לקו הירוק, והפעיל האיסלמי שמסעיר את בריטניה • כותרות העיתונים בעולם

שנת מבחן לכלכלת מדינות האיחוד / עיצוב: אלישע נדב

עידן החוב: האם אירופה מתקרבת לחדלות פירעון?

רמות החוב של מדינות האיחוד האירופי מאיימות לצאת משליטה, והן חורגות בהרבה מהגירעון שמתיר להן להיות חברות בו ● אצל רובן המצב הפוליטי גם תוקע צעדים שיסייעו בצמצום שלו ● אם במשברים קודמים דובר על צנע, קיצוץ הוצאות הממשלה והפחתת רמת החיים - היום הכיוון המרכזי הוא פשוט ללוות עוד ועוד ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; מניות הטכנולוגיה הובילו את הירידות

הנאסד"ק ירד בכ-0.5% ● מחירי הכסף והזהב נפלו בחדות, לאחר ששברו שיאים חדשים בסוף השבוע ● מניות הדיפנס באירופה נחלשו, על רקע ההתקדמות במגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● טריליון דולר התנדפו השנה מהקרנות האקטיביות בוול סטריט, בבלומברג מסבירים את השיעור • למה טראמפ מעדיף דולר חלש

חלפים לרכב / צילום: Reuters

האקזיט של משפחת כדורי חושף את הרווחיות של עסקי החלפים לרכב

משפחת כדורי מוכרת ליבואנית הרכב UMI את השליטה בחברה "המאגר חלפים" לפי שווי של 185 מיליון שקל ● החברה הנרכשת הציגה רווח תפעולי של 27 מיליון שקל בינואר-ספטמבר ● בנוסף, רוכשת UMI את עסקי הליסינג של משפחת כדורי לפי שווי דומה

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק וג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan, Jeff Chiu

מניות במזומן וקליטה באנבידיה: מה ירוויחו עובדי גרוק מעסקת הענק?

כ־90% מעובדי הסטארט־אפ גרוק צפויים לעבור לאנבידיה במסגרת העסקה הגבוהה בתולדות ענקית השבבים - ובכלל זה המנכ"ל והנשיא, כך עולה מדיווחים בעולם ● מתוך אלה, 50 עובדים יקבלו את כל חבילת המניות שלהם במזומן באופן מיידי

שכר המנכ''לים ברשויות מקומיות קטנות עולה / צילום: Shutterstock

שכר הבכירים ברשויות מקומיות קטנות עולה, מנכ"לים ירוויחו עוד 4,000 בחודש

מנכ"לים ברשויות קטנות ירוויחו עוד 4,000 שקל בחודש, כך ששכרם החודשי צפוי להגיע ל-28,280 שקל ● גם מנהלי וסגני מנהלי אגפים ומחלקות ייהנו מתוספת שכר

שפד''ן - מבט על / צילום: אתר חברה

דיסקונט יעניק לאלקטרה מימון של כ-450 מיליון שקל לפרויקט בשפד”ן

בנק דיסקונט חתם על הסכם מימון עם אלקטרה להקמת מתקן ייבוש בוצה בשפד"ן, שיופעל בגז טבעי וייתן מענה לניהול תוצרי טיהור שפכים מ־23 רשויות ● המתקן החדש צפוי להפחית שינוע ואחסון של בוצה רטובה המתקן ויהפוך אותה לחומר יבש לשימוש חקלאי רציף

השחקן דן תורג'מן / צילום: אביב חופי

השחקן דן תורג'מן ירצה 9 חודשי עבודות שירות בגין עבירות מס

הסכום הכולל של העלמת ההכנסות המיוחסות לדן תורג'מן עמד על כ-3.7 מיליון שקל ● כתב האישום הוגש בחלוף למעלה מעשור מביצוע העבירות ● המדינה עתרה להטיל על תורג'מן 15 חודשי מאסר בפועל, אך ביהמ"ש קבע כי בשל השיהוי ועינוי הדין שנגרם לו, יש למקם את העונש מתחת למדרג הענישה הרגיל בעבירות דומות