גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור מאבד אמון ועניין בפוליטיקה: עימות בין ראשי המפלגות יכול להחזיר אותו

התרבות הפוליטית בישראל חולה, והציבור כבר אדיש לכך ● עימות בין ראשי המפלגות המתמודדות לכנסת יכול להכניס חיים לבחירות 2021 ולהכריח את המתמודדים לספק לנו תשובות אמיתיות על השאלות שנוגעות לחיים שלנו

ישיבה במליאת הכנסת / צילום: חיים צח-לע"מ
ישיבה במליאת הכנסת / צילום: חיים צח-לע"מ

אני לא חושב שאחדש למישהו כשאגיד שהתרבות הפוליטית בישראל נמצאת במצב רע. מפלגות זונחות את המצביעים בשטח; אחרות נותנות את כל הכוח ליו"ר ש"מצניח" מועמדים על פי רשימת קניות שתראה טוב; השמאל-מרכז מתפרק לרסיסים עד לנקודה שאיחוד מפלגות לא יוביל לשאלה "מי מוכן להיות מספר 2", אלא "מי מוכן להיות מספר 5"; והימין עדיין נאבק עם צילו הענק של נתניהו שלאורו הכל מתנהל.

התוצאה בשטח היא מספר רב של אישים ומפלגות שכולם מדברים ונראים אותו הדבר: מנהיגי מפלגה חסרי מורא שמדברים בתקיפות על זה שהם דווקא מאוד שונים, בעוד שכולם מקשקשים את אותם הדברים. במילים אחרות - 50 גוונים של ביבי.

זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך לדרוש שאותם אנשים מדופלמים יסבירו לנו מה ההבדל ביניהם, יתחילו לענות על שאלות קשות ויראו לנו התחלה של דוגמית של איך הם מתפקדים תחת לחץ. את כל זה ניתן לעשות בעימות.

כן, עימות, אותו קונספט מיושן שנראה שהפוליטיקאים מוציאים מהבוידעם רק כדי להפחיד את היריבים שלהם, כמו שהיה בבחירות 2019 אז שיחקו גנץ וביבי "צ'יקן" על מי יותר מפחד להגיע לעימות ובסוף שניהם השתפנו.

כי ראיונות, ציוצים, וכמה הצהרות לתקשורת זה ממש רחוק ממספיק - מדובר שם ביכולות של הקמפיינרים שלהם לנסח את הנאומים הכי טובים ולהשיג את הראיונות בתנאים הכי נוחים, לא במישהו שצולב, מפרק, מתווכח, ושואל שאלות קשות.

לעיתונאים אין הרי אינטרס כזה - הם צריכים להחזיר את הפוליטיקאי לראיון הבא ולשמור על מערכת יחסים סבירה, וראיון קשה מדי ירחיק את זה לעד. לפוליטיקאים האחרים, לעומת זאת, יש את כל האינטרס בעולם לגלגל את הטיעונים העילגים והתשובות המתחמקות של חבריהם מכל המדרגות.

כמובן, כשישאלו את ראשי המפלגות בנושא הם יצביעו על האשם התמידי - רה"מ בנימין נתניהו שלא הגיע לעימות מאז 1999. אבל העימות ב-2013 הראה שאפשר אחרת, ושראשי מפלגות שרוצים מצביעים צריכים להגיע לאולפן להתמודד עם היריבים שלהם.

לעימות ב-2013 היו תוצאות חיוביות מאוד עבור מי מהמתמודדים שהיה טוב בו: הוא היה חלק חשוב, נניח, בהעלאת מניותיו של איימן עודה, ובהורדת מניות של חלק מהאנשים שהתגלה שאין להם את זה כל כך.

יותר מכך: עימות פוליטי ישן, בין מי שלא יהיה, יכול להחזיר את האנרגיה והניצוץ לעיניים של המצביעים שהתייאשו. יותר ויותר אנשים בסביבתי הודיעו שהם לא הולכים להצביע, והנתונים האלה צריכים להדאיג את כל מי שמנסים להחליף את השלטון.

משהו כאן לא מתפקד

כי כשהנושא היחיד שעליו מדברים זה האישים עצמם ולא אף נושא ממשי, הכל נהפך לעיסה מאוסה שלאף אחד אין כוח להצביע עליה. כשמצביעי שמאל שוקלים ברצינות להצביע לאנשי ימין מובהק כמו סער ובנט רק כי יש סיכוי שהם לא יילכו עם ביבי - משהו כאן לא מתפקד.

אני לא יודע למי עימות יועיל מבין הפוליטיקאים. חלק מהם אולי יפסידו איזה מנדט, חלק אולי ירוויחו, חלק אולי יקפצו מעלה. אולי גוש השמאל יעלה במפתיע, אולי גוש הימין ימחק אותו סופית. אבל אני בטוח שיש קבוצה אחת שעימות שכזה יועיל לה ושזקוקה לו כמו חמצן: הציבור.

מאסנו משלטים, מאסנו מציוצים, מאסנו מראיונות מלטפים, ומאסנו מהצהרות. הציבור צריך לשמוע את דרעי עונה לחברים שלו מה הוא עושה כדי להבטיח שהציבור החרדי יקשיב להוראות הסגר.

הוא צריך לשמוע את בנט מסביר מה התוכנית המדינית שלו, ואיך הוא מתכוון להעביר אותה דרך ביידן. הוא צריך לשמוע את לפיד מבהיר איך זה שכל האנשים המקורבים אליו עוזבים אותו, ואיך הוא מתכוון להקים ממשלה ככה.

הוא צריך את לשמוע חולדאי מתרץ איך שני המנהיגים בארץ זה הוא ונתניהו אם הוא עוד רגע נופל מאחוז החסימה. הוא צריך לשמוע את עודה מפרש אחת ולתמיד האם הוא מוכן לשתף פעולה עם פוליטיקאים בארץ על חשבון תמיכה בסוגיה הפלסטינית. הוא צריך מישהו שישאל איך לעזאזל הפוליטיקאים האלה הצליחו להעיף כל אישה מצליחה מראשות מפלגות. כי אם נשמע עוד סיסמאת בחירות שהיא שלוש מילים עם נקודה אחריהן יש מצב שנתפוצץ.

הכותב הוא עורך באתר גלובס

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

איגודי עובדים מפגינים בלונדון / צילום: Reuters, PA Images

ממשלת בריטניה מקדמת חוק שיעשה מהפכה בזכויות עובדים

הממשלה הבריטית משיקה את "חוק זכויות העובדים", המוגדר כ"שדרוג המשמעותי ביותר מזה עשור" בתחום ● "סוכנות לעבודה הוגנת" תאכוף את החוקים ● בין היתר, תוענק זכות לחופשת מחלה מהיום הראשון, ותוכניות להתמודדות עם הפסקת המחזור יוצעו לנשים בגיל המעבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: ap, Susan Walsh

טראמפ מתיר לאנבידיה למכור שבבים מתקדמים לסין עבור רבע מההכנסות

טראמפ הודיע כי ממשלו יאפשר לאנבידיה למכור את שבבי הבינה המלאכותית H200 ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות נוספות, בתנאי ש-25% מהכנסות המכירה יועברו לממשל הפדרלי ● למרות האישור, המאמץ של בייג'ינג לצמצם תלות בטכנולוגיה האמריקאית לא פוחת

הדרישות החדשות שמתכננת להוציא הרשות לני''ע בדוחות הכספיים של חברות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

הדרישה החדשה של הרשות לני"ע מחברות הנדל"ן

בכנס השנתי של מחלקת התאגידים, הרשות הציגה שורה של טעויות מהותיות שנמצאו בדוחות חברות הנדל"ן - מהערכת יתר של הכנסות ועד אי־כלילת עלויות מימון ● ברשות עובדים על מתווה גילוי חדש, שיוצג לציבור בחציון הראשון של 2026

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Jose Luis Magana

קרע פנימי ולחץ של טריליון דולר: מאחורי מצב החירום ב–OpenAI

הכרזת ה"קוד האדום" של סם אלטמן לאחר השקת מודל ה־AI החדש של גוגל, חשפה מחלוקת עמוקה לגבי זהות OpenAI ● כעת, בחברה מנסים לשמור על צמיחה בזמן שהמתחרות מחזקות מעמדן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה במגמה חיובית; טבע עלתה ב-3%, מניות הגז זינקו

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

טעינת כלי רכב חשמליים / צילום: ap, David Zalubowski

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026, ודרשה ממשרדי הממשלה לשוב עם תכנית שתעודד את החדרת הרכבים הירוקים לשוק ● ללא הסכמה עד סוף החודש - המסים יזנקו אוטומטית בתחילת ינואר

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, בכנס ''בילד'' שנערך בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

17.5 מיליארד דולר: השקעת הענק של מיקרוסופט בהודו

עוד צעד להגשמת חזונה של הודו הפוך למוקד בינלאומי מוביל בתחום ה-AI, הענן והשבבים ● מיקרוסופט מצטרפת לאלפאבית שהודיעה על השקעה של 15 מיליארד דולר במדינה

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי