גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

מנהל רשות המסים מתנגד להעלאת מע"מ, ומה הוא חושב על מס רכישה?

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, חשף היום כי הוא מתנגד ליוזמות להעלאת שיעור המע"מ ● עוד התייחס אהרונוביץ' להצעות להורדת מס הרכישה והזהיר מקיפאון בשוק הנדל"ן

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

הכלכלנים מעריכים: מה צפוי בנתוני האינפלציה בישראל?

מדד המחירים לצרכן צפוי לרדת בספטמבר ב-0.3%-0.4%, בעיקר בשל הוזלת הטיסות והדלק, אך קצב האינפלציה השנתי דווקא צפוי לעלות ● הפחתת מס הבלו על הדלק צפויה לפוג ימים ספורים לאחר הבחירות, ומחירי הדלק עלולים לשוב ולהתייקר ● למרות הירידה הצפויה במדד, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו בשבוע הבא

מימין: ג'ושוע קושנר, גאווין בייקר, שון מגווייר / צילום: Reuters

גופים אמריקאים השתלטו על ההייטק: צניחה בגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות

חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה - הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים וירידה של 70% מאז השיא ● בענף אומרים כי בין הסיבות לשינוי החד: אכזבה מהתשואות, השתלטות של קרנות הענק האמריקאיות והסתמכות גוברת על AI ● האם תעשיית ההון סיכון המקומית בדרך לשינוי מבני עמוק?

מסוק אפאצ'י / צילום: Shutterstock

המסוק שעשה היסטוריה בגרסה משודרגת: האפאצ'י החדש של צה״ל

ישראל חתמה על עסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י ● מדובר בגרסה החדשה ביותר של המסוק שחתום על מספר מבצעים היסטוריים במזרח התיכון ● מה מייחד אותו, ומה כוללת העסקה? גלובס עושה סדר

iPhone Duo / צילום: apple

רוצים אייפון מתקפל? רק 500 מכשירים מגיעים לישראל

לגלובס נודע, כי לקראת פתיחת המכירה המוקדמת של ה־iPhone Duo, אפל הקצתה לישראל כ־500 מכשירים בלבד בגל ההשקה הראשון ● המלאי צפוי להתחלק בין כלל היבואניות, רשתות השיווק ומפעילות הסלולר, מה שעשוי להוביל למחסור מיידי ולזמינות של עשרות יחידות בודדות אצל כל משווקת

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

דיווח: ארה"ב שוקלת להשתמש ב"אם כל הפצצות" נגד איראן

דיווח: ישראל בולמת את הקמת בסיס הכוח הבינלאומי של "מועצת השלום" בעזה ● שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו אירח את משפחות האמריקאים שנרצחו, נחטפו ונפגעו במתקפת ה-7 לאוקטובר ● ראשי מערכת הביטחון לפני ה-7 לאוקטובר: לא מכירים ביקור של ראש המודיעין המצרי בארץ ● עדכונים שוטפים

ישי פולברמכר / צילום:  צילום פרטי

יש לו 9 שנים להגיע למיליון שקל בתיק, והוא לא בונה על פרישה מוקדמת

ישי פולברמכר, בן 31, גילה את שוק ההון לפני כשש שנים, אז הכניס את חסכונותיו למדדים ושכח מהם ● בשנה וחצי האחרונות התחיל להתעמק בהשקעות, אבל אין לו אשליה שהתשואה — 72% עד היום, תאפשר לו פרישה מוקדמת ● המשקיעים החדשים

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

בפעם השישית ברציפות: ענקית השבבים מציגה רווח שיא ברבעון

הביקוש לשבבי בינה מלאכותית ממשיך לדחוף את TSMC ● הרווח הנקי זינק בכ־69% ברבעון השלישי, וההכנסות הגיעו לכ־46.4 מיליארד דולר ● התוצאות עקפו את תחזיות האנליסטים, על רקע החששות בשווקים מבועת AI

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ניקש ארורה מימש מניות פאלו אלטו ב-201 מיליון דולר ברקע הלחץ במניות הסייבר

מנכ"ל פאלו אלטו דיווח על מכירת 500 אלף מניות במסגרת הסכם מראש הכולל מנגנון מחיר רצפה ותקרה ● הרקע, מניות הסייבר בלחץ מול מהלך ה-AI של OpenAI ● למרות הנסיגה היומית, מניית פאלו אלטו יותר מהכפילה את שווייה מתחילת השנה

פוטר אחרי שלוש שנות עבודה ויקבל פיצוי של חצי מיליון שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

איש מכירות פוטר אחרי שלוש שנים - ויקבל פיצוי של חצי מיליון שקל

איש מכירות שפוטר לאחר כשלוש שנות עבודה תבע את מעסיקתו ב-876 אלף שקל, בטענה שלא קיבל תשלום עבור שעות נוספות וכי עמלות המכירה לא נכללו בחישוב שכרו ● החברה טענה כי לא ניתן היה לפקח על שעות עבודתו, אך בית הדין דחה את הטענה ופסק לטובתו פיצוי של כחצי מיליון שקל, בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות משפט

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

הכנסות מאימון מתחרים ושווי מתחת ל־1.5 טריליון דולר? סימני השאלה בהנפקת אנתרופיק

מפתחת קלוד הציגה הכנסות של 16.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, אך קצב הצמיחה הואט ● לפי דה אינפורמיישן, חלק מהמשקיעים סבורים שיש להנמיך את ציפיות השווי, אולי אף לפחות מ־1.5 טריליון דולר ● אנתרופיק חשפה כי 5% עד 7% מהכנסותיה מגיעים משימוש במודלים שלה לאימון מודלים מתחרים

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

אירופה נסחרת במגמה מעורבת, החוזים בוול סטריט מצביעים על חולשה בטכנולוגיה

האינפלציה הציתה גל מימושים בוול סטריט - שגרר את מניות הטכנולוגיה באסיה להתרסקות ● רבעון שיא ל-TSMC: צפירת הרגעה לחששות מ"בועת ה-AI" ● גל המימושים בשבבים מתפשט לאירופה ●  מכה למניות השורה השנייה: הראסל 2000 נכנס לתיקון ● הברנט מתקרב ל-104 דולר ● וגם: האם ספייס אקס בדרך למהפכה הבאה?

פסל השור של בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock, Chansak Joe

השוק השורי בוול סטריט בן ארבע: ההיסטוריה מעודדת, האג"ח מדאיגות

מדד S&P 500 זינק ב־118% בארבע השנים האחרונות ● ההיסטוריה מלמדת שכל השווקים השוריים שחגגו "יום הולדת" רביעי המשיכו לעלות לאחריו ● ריכוזיות וציפיות גבוהות בתחום ה–AI, לצד תשואות האג"ח, מאיימים לקלקל את החגיגה ● וגם: מה וורן באפט באמת חושב על נתוני העבר

הבניין שקרס ברחוב נחלת בנימין בת''א / צילום: מד''א

האם היו סימני אזהרה לקריסת המבנה בת"א, ומה יקרה עכשיו?

הבניין שקרס בנחלת בנימין הוסר מרשימת המבנים המסוכנים לפני כשנתיים, לאחר שעבר עבודות שיקום ● כעת מתברר כי באתר הבנייה לא מונה מנהל עבודה כנדרש בחוק, ובמשרד העבודה בודקים אם העבודות שבוצעו במקום הובילו לקריסה ● מה ידוע על נסיבות הקריסה, ומה יידרש כדי לחדש את הבנייה? ● גלובס עושה סדר

התפשטות החות'ים בתימן / צילום: ap, STR

החות'ים מפתחים טיל מתקדם באמצעות רכיבים מסין

דוח חדש חושף כיצד הארגון החמוש בתימן מפתח טילים לטווח בינוני ללא תלות באיראן

ברק עילם / צילום: CRC Media

כשנתיים אחרי הפרישה מנייס: התפקיד החדש של ברק עילם

מנכ"ל נייס לשעבר ברק עילם מצטרף לחברת הפינטק הבריטית Wise Group ששוויה 11.7 מיליארד דולר, במטרה לעמוד בראשות הדירקטוריון שלה

אריאל כהן, מנכ''ל נאבן / צילום: טריפאקשנס

הנפקה, נפילה וקאמבק: נאבן הישראלית מצטיידת בקו אשראי של כרבע מיליארד דולר

שווי חברת הטכנולוגיה, הפועלת בתחום הנסיעות העסקיות, עלה בכ-200% מהשפל השנה, ועומד על כ-6 מיליארד דולר ● בג'פריס רואים במחיר המניה "נקודת כניסה אטרקטיבית"

בת ים. איחורים כבדים במסירת הדירות לרוכשים / צילום: Shutterstock

פס"ד של העליון מטיל סיכון חדש: חילוץ פרויקט כושל עלול לעלות יותר

פסיקה תקדימית בפרויקט תמ"א 38 בבת ים קובעת כי חברות מימון שמשתלטות על פרויקט כושל וממשיכות בבנייתו עשויות לשאת בפיצוי לרוכשי הדירות על איחורים שנוצרו בתקופת הכינוס

צבא ארה''ב תוקף באיראן  (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Central Command via AP

מהי "אם כל הפצצות" ולמה בוושינגטון שוב שוקלים להשתמש בה נגד איראן?

צבא ארה"ב שוקל שימוש ראשון בפצצה מדגם GBU-43, שמכונה "אם כל הפצצות" מעצם היותה החימוש הקונבציונלי העוצמתי ביותר שקיים ● מה הייעוד שלה, למה דווקא עכשיו, ובאילו פצצות ארה"ב כבר השתמשה מול איראן? ● גלובס עושה סדר

תרגיל של חיילים דנים בגרינלנד, אוגוסט האחרון / צילום: Reuters, Tim Barsoe

הנוסחה הנורדית לשגשוג כלכלי בעולם מסוכן ומפולג

שבדיה ודנמרק משקיעות סכומי עתק בביטחון, מחזקות את הקשרים ביניהן ועם אירופה ומרחיבות את קשריהן מעבר לארה"ב ● המהלכים האלה כבר נושאים פרי