גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. מס רווחי הון / אילוסטרציה: GEMINI-AI

המס על רווחי הון שווה הרבה כסף. מתי משלמים שיעור מופחת?

בלב הרפורמה במוצרי החיסכון עומדת השוואת תנאי מיסוי - במיוחד הפטור על מס רווחי הון • איך מחשבים אותו, ומה הסיבה שהוא בכלל נולד? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מסע הלוויה של עלי חמינאי. מפגן הכוח של משטר האייתולות על חשבון האזרחים / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

תרומות חובה של מעל חצי מיליון דולר: אזרחי איראן מממנים את הלוויית חמינאי

ארבעה חודשים אחרי חיסולו, נערך השבוע מסע ההלוויה של עלי חמינאי ● האזרחים חויבו להשתתף, משלחות הגיעו מפקיסטן, רוסיה ומדינות המפרץ, והיחיד שלא ישתתף הוא היורש ● וברקע מפגן העוצמה האיראני עומד המשא ומתן מול ארה"ב

בנייה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

אומדן לשכת שמאי המקרקעין: עלויות הבנייה במרכז ת"א זינקו ב-15.4% בשנה האחרונה

לשכת שמאי המקרקעין פרסמה היום את עדכון אומדן עלויות הבנייה למגורים לחודש יוני 2026, שמציג עליית מחירים רוחבית של כ-3.2% בממוצע ברחבי הארץ ● העלייה החריגה והחדה ביותר נרשמה בקטגוריית בניין נמוך במרכז תל אביב

חיים כצמן וצחי אבו / צילום: אריק סולטן, יונתן בלום

הדרך של צחי אבו לחמש חברות ציבוריות ב-6 שנים בלבד

איש העסקים מאשדוד צפוי לרכוש את השליטה בחברת ג'י סיטי מידי נורסטאר של חיים כצמן, ויהפוך לאיש החזק בחברת הנדל"ן הגלובלית, שנוסדה לפני כ־35 שנה ● כך נראתה הדרך שלו לעסקת הענק ומה התוכניות ליום שאחרי

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

פגעה ביבוא המקביל? סאני עשויה להיקנס בלמעלה מ-17 מיליון שקל

ברשות התחרות טוענים כי סאני תקשורת סלולרית, יבואנית סמסונג לישראל, פעלה באופן שעלול היה להביא לפגיעה ביבוא המקביל ואף להפסקתו כליל ● מדובר בתיק האכיפה הרביעי של רשות התחרות מאז כניסתו לתוקף של תיקון החוק העוסק בפגיעה ביבוא מקביל, במסגרת מהלך רחב יותר שמובילה הרשות בשנתיים האחרונות מול יבואנים ישירים

מטוסי easyjet חונים בשדה תעופה

איזיג'ט בדרך להימכר: כך עשוי להשתנות אחד ממותגי הלואו־קוסט הגדולים באירופה

אחרי שצנחה ביותר מ־50% מאז הברקזיט, ענקית התעופה הבריטית עומדת בפני עידן חדש: קרן אמריקאית בדרך לרכוש את החברה במיליארדי ליש"ט ● מומחים מסמנים את המהלכים הבאים - מחידוש צי המטוסים ועד היציאה מבריטניה

רחפן נוסעים של קנדו. חזון המכוניות המעופפות (צולם בפארק עתידים ת''א) / צילום: Cando Drones ודור פזואלו

לקראת ההנפקה: מדוע נתקע חלום המוניות המעופפות של רמי לוי ומשרד התחבורה

חברת הרחפנים של רמי לוי, קנדו דרונס, שבדרך לבורסה שואפת לקדם בישראל "מוניות מעופפות" ● אלא שהמיזם שלה הוקפא בשל המלחמה ומגבלות רגולטוריות ● בנוסף, כלי הטיס שעליו מבוסס המיזם טרם זכה לרישוי בארץ

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

אפקט הנגיד: הפחתת הריבית הזניקה את מדדי תל אביב בסיום

בנק ישראל הפחית את הריבית ל-3.5% ומסיבת העיתונאים של הנגיד הובילה להתחזקות העליות לקראת הנעילה • ת"א 90 טיפס ב-1.3% ות"א 35 עלה ב-1.1% • מדד הבנקים הפך כיוון וביצע תפנית חיובית, ומדד מניב חו"ל זינק ב-5.9% • מניות ג'י סיטי ונורסטאר קפצו ברקע עסקת ארי נדל"ן • הדולר ננעל מתחת לרף ה-3 שקלים

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים: "אנחנו חווים כמות אדירה של מתקפות סייבר"

שי אהרונוביץ': "מרגע שהחל פרויקט 'חשבוניות ישראל', תוך כמה חודשים ארגוני הפשיעה הבינו שהמשחק השתנה, ושהיום המפתח נמצא במערכות המחשוב" ● לדבריו, "אנשים מגיעים למשרדי רשות המסים עם תעודות זהות מזויפות כדי לקבל גישה למערכות" ● וגם: מה הוא חושב על הגירעון ועל הצעדים שנעשו כדי להשאירו בשליטה?

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות / צילום: יח''צ

הישראליות שנופלות בוול סטריט: אלארום ו-REE צונחות ביותר מ-50%

מניית אלארום צוללת לשפל של שלוש שנים וחצי בעקבות חקירת ה-FBI בחשד שרשת חברת-הבת NetNut חוברה למכשירים ביתיים ללא ידיעת בעליהם ● חברת האוטוטק, REE, שמחקה 99.8% משוויה מאז ההנפקה, הגישה בקשה לעיכוב הליכים בשל חובות של 51 מיליון שקל ותימחק מחר מהנאסד"ק

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

סיכום חסוי, סכומי עתק: המאבק על תקציב הביטחון רק נדחה לממשלה הבאה

בדיונים על תקציב הביטחון סוכם על 159 מיליארד שקל לשנה הקרובה ותוכנית הצטיידות ענקית, אך המאבק האמיתי בין האוצר לביטחון רק נדחה ● עם פער של 25 מיליארד שקל וחשש מקיצוצים בשירותים האזרחיים בממשלה מודים: מדובר בפלסטר כדי להרוויח זמן עד הבחירות

שבב של מיקרון / צילום: Reuters, NEXPHER/Vernon Yuen

וול סטריט דורשת קבלות: שינוי התפיסה שמאיים על ראלי מניות השבבים

אחרי שנתיים שבהן מניות יצרניות השבבים נהנו מהתלהבות המשקיעים, יותר ויותר קולות בוול סטריט מעריכים כי השלב הבא של מהפכת ה־AI יתמקד פחות בבניית תשתיות ויותר ביכולת להפוך אותן להכנסות ● האם שוק ההון כבר החל לתמחר את השינוי הזה?

בניין להב 433 / צילום: גלובס

המשטרה הקפיאה עשרות מיליוני שקלים של בכירי מנורה בפרשת השחיתות בהסתדרות

במסגרת התפתחות נוספת בפרשת "יד לוחצת יד", המשטרה הקפיאה עשרות מיליוני שקלים בחשבונות מנורה מבטחים ובחשבונות אישיים של חלק מבכיריה ● לפי החשד, החברה קידמה את פוליסת התרופות של ההסתדרות באמצעות טובות הנאה ותשלומים לסוכן הביטוח עזרא גבאי, במטרה להשפיע על חידוש ההתקשרות ולהגדיל את רווחיה ● במשטרה מציינים כי ממצאי החקירה עד כה חיזקו את החשדות נגד המעורבים

משה מור יוסף / צילום: משרד הפנים

המועמד של דרעי נבלם: משה מור יוסף לא ימונה למנכ"ל החברה למתנ"סים

מור יוסף, המזוהה עם ש"ס ומשמש כמשנה למנכ"ל משרד הפנים, נפסל מלכהן כמנכ"ל החברה למתנ"סים - כך קבעה הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות לאחר שבחנה את כלל החומרים בעניין ● מי עשוי לזכות כעת בתפקיד?

כביש מהיר בארה''ב עם קו לבן בצד הימני / צילום: Shutterstock

הקו הלבן הפשוט הזה הוא אחת ההמצאות הגדולות ביותר של אמריקה שמעולם לא זכתה להערכה ראויה

אתם מכירים את הנורה ואת האייפון. זהו סיפורו הלא מוכר של חידוש גאוני נוסף ששינה אומה שלמה

רובע 3, תל אביב / צילום: גיא ליברמן

העליון הכריע סופית: ת"א וירושלים ייפרדו ממיליארדי שקלים בהיטלי השבחה

השופטת יעל וילנר דחתה בקשות של עיריות ירושלים ותל אביב לקיים דיון נוסף בפסיקת העליון מהשנה שעברה, שביטלה היטלי השבחה על דירות ישנות מכוח תמ"א 38 ● המשמעות: ציפיית העיריות להכנסות של מיליארדי שקלים מהיטלים – נגוזה

מי יהנה ומי יפסיד מהורדת הריבית? / צילום: Shutterstock

אחרי הורדת הריבית: המנצחים, המפסידים, ומה צפוי לשקל?

בנק ישראל הוריד היום את הריבית ולהוביל לירידה בעלויות המימון, לחץ על הבנקים ושינוי במאזן הכוחות בין הסקטורים ● מניות הנדל"ן צפויות ליהנות, והבנקים יפסידו בטווח הקצר ● ומה יקרה לשקל?

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

"ניהל אורח חיים ראוותני על חשבון הנושים": אורן קובי חויב לשלם 30 אלף שקל בחודש

בית המשפט קבע כי אורן קובי ניהל אורח חיים בזבזני ולא שילם לקופת הנשייה במשך 6.5 שנים ● "עשה בכספי החברות כבשלו, רכש נכסי נדל"ן יוקרתיים בתל אביב והחזיק ברכבים מסוג ריינג' רובר ומרצדס" ● נגד קובי תלויים כיום ארבעה כתבי אישום

שינויים בענף קרנות הנאמנות / אילוסטרציה: Shutterstock

דמי הניהול קפצו, ו־5 מיליארד שקל יצאו מקרנות הסל של הבנקים. לאן הם עברו?

נתוני יוני בשוק קרנות הנאמנות הציגו תמונה חיובית, אך מתחת לפני השטח התחוללה דרמה בעקבות החלטת אי.בי.אי להשית דמי נאמן על הגופים המוסדיים ● המהלך אילץ את המוסדיים להעביר את החשיפה למניות הבנקים לעסקאות נגזרים יקרות ומורכבות בהרבה

בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

חמישה נשיאי העליון לשעבר: "אי-ציות לבית המשפט - המסמר האחרון בארון הקבורה של הדמוקרטיה"

בגילוי דעת שפרסמו נשיאי העליון בדימוס פוגלמן, חיות, גרוניס, ביניש וברק נכתב כי "נוכח ההחלטה שקיבלה אתמול הממשלה בעניין מועצת הרשות השנייה, אנו מתריעים על חומרתה חסרת התקדים של החלטה זו, שמשמעותה היא קריאה לאי-כיבוד ואי-ציות לצווי ביהמ"ש" ● לדבריהם, "זהו מהלך המשבש באופן מוחלט את סדרי השלטון והמשפט ומוביל לאנרכיה"