גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

באיראן מודים: המשטר נדחק למצב הישרדותי בגלל המחאות

ישראל וסוריה יחדשו מחר את המו"מ על הסכם ביטחוני בגבול ● שני אזרחים ישראלים חצו בשוגג את הגבול לירדן ● בישראל סבורים שהמבצע באמריקה הלטינית יהדהד גם במזרח התיכון ● BBC מפצה ב-120 אלף שקל משפחה ישראלית מהעוטף: "טעות בתום לב" ● צה"ל תקף בצפון רצועת עזה והשמיד פיר ובו משגר רקטות טעון ומוכן לשיגור לעבר דרום הארץ ● עדכונים שוטפים

מי הן קרנות הגידור המצטיינות של השנה? / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות של המיליונרים שהיכו את ת"א כשרוב תעשיית הגידור נשארה מאחור

בשנה החולפת השאיר מדד הדגל של ת"א אבק לרוב קרנות הגידור המנייתיות - למעט 3: ורטיקל לונג, ואר אקוויטי וספרה וואליו ● מנהל הקרן המצטיינת מסביר את סוד ההצלחה: "חשיפה גבוהה לסקטורים הביטחוני והפיננסי" ● במבט ל–3 שנים בין קרנות הגידור, בלטו לטובה גם נוקד וטוטאל

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

הממצא המפתיע שיכול לאתר ילדים בסטרס

מחקר של מכבידנט מצביע על קשר בין חיים במתח מתמשך, וספציפית בעוטף עזה, לשינויים בהתפתחות השיניים בקרב ילדים ● ביוביט גייסה 50 מיליון דולר למדידת לחץ דם רציפה באמצעות מדבקה ● מספר בתי חולים יחלו בקרוב להשתתף בתוכנית להכשרת רופאים בחמלה ● וגם: המוצר הישראלי ששימש לטיפול בנפגעי אסון השריפה בשווייץ, ומרכז החדשנות שיוצר סטארט-אפים בסח'נין ● השבוע בביומד

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

קרן כספית או פיקדון? הורדת הריבית מסבכת את התשובה

השילוב בין התייקרות הקרנות לירידת הריבית מחייב את חוסכי הקרנות הכספיות לחשב מסלול מחדש ● מהזדמנויות באפיק הצמוד ועד לקרנות "תאריכי יעד": אלו החלופות שעל השולחן

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו / צילום: ap, Ariana Cubillos

המומחה שמסביר: כך ונצואלה הפכה מכלכלה מהחזקות בעולם, למוקד משבר פליטים עצום

פרופ' דני בכר מסביר בראיון לגלובס כיצד המשטר של ניקולס מדורו, הפך את ונצואלה מאחת המדינות העשירות בעולם לכישלון כלכלי עם רעב המוני ● המשבר הכלכלי הוביל למשבר הפליטים הגדול ביותר בהיסטוריה של יבשת אמריקה, ואחד הגדולים ביותר בעולם, במהלכו מיליונים מאזרחי המדינה עזבו את ונצואלה

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא

לבקשת עיריית בית שמש, הממשלה עיכבה הקמת תחנת כוח של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה ● שתי תחנות כוח אחרות - בעמק חפר ובעוטף עזה - יעברו כעת לאישור הוות"ל

אתר בנייה במרכז הארץ. מבנייה של שכונות חדשות הדגש עובר להתחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

"את העיניים אפשר לעצום, את האוזניים לא": מה עושים עם הרעש מאתרי בנייה

הבנייה המואצת וריבוי פרויקטים של התחדשות עירונית, מובילים לכך שרעשי הבנייה הפכו למטרד חמור לתושבים ● הציבור סובל מבעיות בריאות, לחץ נפשי, שחיקה, חוסר שינה ואובדן ערך כלכלי של נכסיו, ולא תמיד זוכה להגנה מצד הרשויות ● מה אפשר לעשות? "אל תתנו לעיריות שלכם ולקבלנים להרגיש יותר מדי בנוח עם בנייה רועשת"

איך 2025 עמדה במבחן העובדות? / צילום: AI ננו בננה

המשרוקית מסכמת שנה: איך 2025 עמדה במבחן העובדות?

כלכלה, משפט וביטחון: מתברר שהפוליטיקאים אוהבים לזרוק נתונים בנושאים האלה, אבל אי־אפשר להסתמך עליהם באופן עיוור ● ואפשר גם בכלל לברוח משיח עובדתי - מתברר שמי שסיגלה לעצמה את המנהג הזה המשיכה איתו גם השנה ● ואיפה אנחנו צריכים להשתפר? ● המשרוקית של גלובס

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל: יצחק תשובה רוכש 27% ממדיקל סנטר

לאחר הרכישה הרצליה מדיקל סנטר תהיה בבעלות קופ"ח כללית (40%), תשובה, יאיר לנדאו וכלל ביטוח ● בעקבות כך שואפים בבית החולים הפרטי להתרחב לרשת, והם לא היחידים שמנסים לעשות זאת

שגיא דקל בקמפיין של מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

"בקמפיין עם שגיא דקל חן אין ציניות אלא תקומה ותקווה"

בשבוע שעבר עלה בנק מזרחי טפחות בפרסומת בכיכובו של שגיא דקל חן - קמפיין מסחרי ראשון שבמרכזו נמצא שורד שבי. הביקורות לא איחרו לבוא ● בראיון בלעדי לגלובס מסבירה סמנכ"לית ומנהלת חטיבת השיווק תרי ישכיל את הרציונל מאחורי המהלך, ומגיבה למקטרגים

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

למחפשי רכב חדש: האם "אפס ק"מ" מתאים לכם?

אחרי שנים של מחסור ורשימות המתנה, המלאים המצטברים של היבואנים מחזירים את השליטה אליכם ● זה מה שיעזור לכם לנצל את מלחמת המחירים בשוק הרכב

מיליציות של אזרחים חמושים תומכי הנשיא מדורו יוצאים לרחובות / צילום: ap, Matias Delacroix

התגובות למהלך של טראמפ, ואיפה חוששים להיות הבאים בתור?

התגובות בעולם למהלך ההתקפי של ארה"ב על ונצואלה נעו בין גינויים חריפים מצד מתנגדי המדיניות האמריקאית, להימנעות מביקורת מצד מי שאמורים להיות בעלי בריתה של ארה"ב ● נשיא ברזיל טען בתגובה כי ארה"ב "חצתה רף מסוכן מאוד", ואילו באיחוד האירופי פרסמו הודעה מתונה שבה אמרו כי הם "בעד העברת השלטון בוונצואלה בדרכי שלום"

5 הערות על השנה ששברה את כל השיאים בשוק הגמל / צילום: Shutterstock

"שוק ההון התנתק מהכלכלה": האם אחרי שנה פנטסטית הגיע הזמן להקטין חשיפה למניות?

2025 הייתה השנה הכי טובה שראו החוסכים בישראל זה 16 שנה, אבל מסלול אחד פופולרי במיוחד אכזב את המשקיעים ● את טבלת התשואות הובילו שתי חברות ביטוח עם אהדה להשקעות בארץ ● ואיפה ממליצים המומחים לשים את הכסף ב־2026?

סמלי האפליקציות של גרוק, ג'מיני, קלוד וצ'אט GPT / צילום: Shutterstock

העדכון החדש של X מעורר סערה: גרוק אפשר יצירת תוכן מיני של נשים וקטינים

צרפת, הודו ומלזיה פתחו בבדיקות דחופות נגד X (טוויטר לשעבר), לאחר שמודל הבינה המלאכותית גרוק אפשר למשתמשים ליצור תוכן מיני פוגעני ע"י עריכת תמונות של נשים וקטינים בפלטפורמה ● בין היתר על הפרק: סנקציות משפטיות

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

"פיטורי בינה מלאכותית הם עובדה מוגמרת, אבל אף אחד לא כותב על גיוסי העובדים"

ניטין מיטל, סמכות הבינה המלאכותית של דלויט, מסביר מדוע גל הפיטורים בענף הייעוץ והטכנולוגיה יוצר אשליה של משבר, איך ה־AI דווקא מגדילה תעסוקה בתחומים אחרים, ולמה הדיון האמיתי צריך לעבור משאלת הקיצוצים לשאלת הכישורים והצמיחה ● הוא משוכנע שישראל לא פספסה את המהפכה, אך מזהיר: "קשה לסטארט־אפים לגדול פה"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח, המתנה והעיקול מביטוח לאומי: איך הסתיים המאבק על הנכס?

ביהמ"ש קבע כי מקבל נכס במתנה שזכויותיו לא נרשמו, גובר על זכויותיו של נושה בעל עיקול - אם יוכיח כי פעל בתום־לב ● תביעת אחות־למחצה למחצית מנכסי ירושה נמחקה, והיא חויבה בהוצאות כבדות ● עובד שכינה קולגה "סוטה" לא חויב בפיצוי בלשון הרע, לאחר שנקבע כי ההתפרצות נבעה מהטרדה מינית ● 3 פסקי דין בשבוע

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דמי הניהול במאות קרנות נאמנות מתייקרים עם תחילת השנה ● וורן באפט יורד מתחת לרדאר בברקשייר האת'וויי ● השקל מתחזק והאינפלציה מתמתנת - אך בשוק לא צופים הורדת ריבית בשבוע הבא ● וגם: הקשר הישראלי של המניה שהובילה את מדד S&P 500 השנה

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

מהפך שלא נראה 4 שנים: זה האפיק הכי פופולרי ל־2025 בשוק הקרנות

בצל הזינוקים במדדי המניות המקומיים תעשיית הקרנות המקומית מסכמת שנת שיא, במהלכה זרמו אליה כ-73 מיליארד שקל ● אחרי 3 שנים קשות הקרנות המנוהלות חוזרות למרכז הבמה ● וגם: איזה אפיק זכה לאמון מחודש מצד המשקיעים?

השופט בני שגיא / צילום: דוברות הרשות השופטת

בני שגיא, נשיא ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, נהרג בתאונת אופנוע

שגיא, בן 54 במותו, היה הצעיר מבין נשיאי בתי המשפט המחוזיים בישראל ● בהנהלת הרשות השופטת הוא זכה להערכה רבה, בין היתר בשל יכולתו להביא לסיומם של תיקים פליליים מורכבים באמצעות הסדרי טיעון יעילים ● שר המשפטים לוין ספד לו: "הוא יחסר מאוד למערכת המשפט"

שדה התעופה של אתונה / צילום: ap, Thanassis Stavrakis

נתב"ג גם יושפע: תקלה סגרה את המרחב האווירי של יוון

בשל תקלה נסגר המרחב האווירי של יוון באופן זמני, והמראות ונחיתות בשדות תעופה ברחבי המדינה מעוכבות ● השבתת המרחב האווירי של יוון עלולה להשפיע גם על טיסות מישראל, שכן יוון משמשת נתיב מעבר מרכזי לטיסות רבות מישראל ליעדים באירופה