גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

חיילים רוסים עם כטב''ם לנסט, אשתקד / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

מסוכן יותר מרחפן: הכטב"ם הרוסי שמאיים על אוקראינה ועלול להגיע גם לישראל

ה"לנסט" של תאגיד קלצ'ניקוב, הכולל רכיבי אנבידיה ויכולות AI, גבה קורבנות רבים באוקראינה ובקרוב עלול להגיע לאזורינו ● החימוש המשוטט מנווט כמו צוללת ועוקף מערכות הגנה

דפנה זוהר מייסדת קרן פיורטק / צילום: ap, Business Wire

עם אקזיט ענק והנפקה בנאסד"ק: יזמת הביוטק שמסתערת על שוק מפתיע

דפנה זוהר, מייסדת קרן הביוטק PureTech, רשמה בשנתיים האחרונות אקזיט של 14 מיליארד דולר והנפקה לוהטת בנאסד"ק ● בראיון לגלובס היא מספרת על ההשראה מאביה, החוקר פרופ' דוד אלמלא, חושפת את העניין האישי שלה בפיתוח תרופות חדשות לדיכאון ומגלה ממה אסור ליזמים להתעלם בדרך לשוק

סטיב ג'ובס ב–1984 וטים קוק היום (מאחורה: אב-הטיפוס של האייפון) / צילומים: רויטרס Science Photo Librarye, Shutterstock, אפל

אפל חשפה 50 שנות היסטוריה שאף אחד לא ראה מעולם

כתב וול סטריט ג'ורנל ראה אבות־טיפוס וחומרים נדירים, שאפילו טים קוק לא ידע עליהם ● הם מספרים את סיפורה של החברה האייקונית ביותר באמריקה

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג עם אחד ממעילי העור שברשותו / צילום: ap, Chiang Ying-ying

פי 2 מהציפיות: בכמה נמכר מעיל עור של מנכ״ל אנבידיה

בית המכירות הפומביות סות׳ביס קיבל 45 הצעות שונות לרכישת מעילו המיתולוגי של מייסד אנבידיה, והוא נרכש לבסוף בסכום הגבוה בלפחות פי 2 מההערכות המוקדמות

ראש הממשלה נתניהו ושר השיכון לשעבר גולדקנופף. המחסור בכוח אדם עצום / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

הבחירות נותנות רוח גבית לתחזיות של ירידת מחירי הדיור - וגם להפך המוחלט

שוב מגיע זמן בחירות, שעושה שמות בשוק הדיור: הקונים יושבים על הגדר, ממתינים לשיפור שלפחות לפי ההבטחות יגיע ● במקביל, החודשים בין ההליכה לבחירות לבין הקמת ממשלה מתפקדת מבטיחים קיפאון גם בצד ההיצע

מדונה בהופעה בטיימס סקוור בניו יורק. ממשיכה למרוד / צילום: Reuters, Brendan McDermid

מדונה התפוצצה ברשתות כי היה לה אומץ ללכת נגד טיקטוק

השנה היא 2026 ומדונה כובשת שוב את פסגת המצעדים עם אלבומה החדש ● השליטה בנרטיב ובביזנס לוותה בהחלטות אמיצות מצידה, כולל גניזת סרט על חייה ● אולי זו הוכחה שהקהל צמא לדבר האמיתי ולא לכוכבי רשת מהונדסים

שי מורג, יזם, מייסד ומנכ''ל סטארט–אפ הסייבר Oak / צילום: עומר הכהן

היציאה בשאלה, הטרגדיה ואקזיטים בחצי מיליארד: הדרך של יזם ההייטק

את הסטארט־אפ הראשון שהקים עם בוגרי 8200 הוא נאלץ לסגור ברקע משבר 2008 ● אלא שמאז עשה אקזיטים לענקיות כמו מלאנוקס ופאלו אלטו וגם השקיע ב־20 חברות ● היום הוא מתכנן לשבור את השיא של Wiz ● שיחה קצרה עם שי מורג, יזם ומייסד סטארט-אפ הסייבר Oak

טלה מפורק במסעדת נור / צילום: יח''צ

כדי שכולם ירגישו רצויים: המסעדה הדרוזית בגליל שמגישה אוכל מסורתי חלומי - וכשר

ביקור בכפר ג'וליס סיפק לנו ארבע תחנות מופלאות של טבע וקולינריה ● עם ממלכת בקלאווה וכנאפה, טיול רייזרים ביער ומסעדה שמזכירה שבאוכל אין קיצורי דרך

בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

חברת ה AI הסינית Moonshot משיקה מודל חדש וטוענת: מתקרבים ל-OpenAI ולאנתרופיק

הסטארט־אפ הסיני מונשוט הציג את Kimi K3, שלדבריו מתקרב לביצועי המודלים המתקדמים ביותר של OpenAI ואנתרופיק ואף עוקף דגמים מסוימים במשימות תכנות וסוכני AI ● ההכרזה מטלטלת את מניות השבבים ומציתה מחדש את ההשוואות ל"רגע דיפסיק"

זום גלובלי / צילומים: AP-Mark Schiefelbein, Denes Erdos

מכה לטראמפ: נאלץ להחזיר סכומי עתק שנגבו בניגוד לחוק

בית המשפט בארה"ב מאלץ את הממשל להחזיר סכומי עתק של מכסים שנגבו שלא כדין ● הפרלמנט בהונגריה הדיח את הנשיא המקורב לאורבן ● ופסיקה דרמטית בארגנטינה: דגי זהב הם "יצורים בעלי זכויות" ● זום גלובלי

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס פספסה בשורת ההכנסות ומנמיכה תחזיות. המניה נופלת

הכנסות החברה היו 12.5 מיליארד דולר, מעט פחות מהצפי, הרווח בכסנט אחד מעל הצפי ● הותירה את תחזית 2026 ללא שינוי מהותי אך צמצמה את טווח תחזית ההכנסות השנתית ● יורדת בכ-5% במסחר המאוחר

קלפי / צילום: Shutterstock

ביחס לעולם, לישראל יש ותק דמוקרטי מרשים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: האם מדינתנו נכנסה למועדון הדמוקרטי מאוחר? רוב המדינות נכנסו אליו אחריה

מוטל. להזמין חדר בסביבת המגורים / צילום: Shutterstock

זו הסיבה שכדאי לכם לצאת לחופשות של 24 שעות

מחקרים מראים שלא צריך לצאת לחופשה ארוכה כדי להתרענן ● הפסקה של 24 שעות, ששוברת את השגרה ומכניסה אתכם למצב של זרימה, יכולה להיות משקמת במיוחד

צבא ארה''ב משגר כטב''מים לעבר הבסיס הימי בנדר עבאס באיראן  (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Central Command via AP

צבא ארה"ב: פתחנו בגל תקיפות נוסף באיראן; בישראל מעריכים - העימות יחריף

איראן לחות'ים: סגרו את מצר באב אל-מנדב אם יותקפו תחנות כוח ● פיקוד המרכז של צבא ארה"ב הודיע כי הותקפו מרכזי פיקוד איראניים, אתרי הגנה אווירית וכן מטרות בבנדר עבאס ● דיווחים באיראן: מערכות ההגנה האווירית בטהרן הופעלו ● טראמפ, זמן קצר לפני חידוש ההפצצות: "אני לא אוהב לתת דד-ליין, כדאי שיתנהגו בהתאם" ● הנשיא הודיע כי איראן שחררה אזרחית אמריקאית: "מעריכים את המחווה" ● עדכונים שוטפים

מי טבעה את המושג ''יוניקורן''? / צילום: Shutterstock

מי טבעה את המושג יוניקורן לחברות עם שווי של יותר ממיליארד דולר?

מהם ראשי התיבות כשב"ם, איזה ענף תחרותי במכבייה הוא גם הספורט הממלכתי של מדינת וושינגטון ומהו אפקט רוזנטל? ● הטריוויה השבועית

מערכת הלייזר המתוכננת של לוקהיד מרטין / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

המרוץ העולמי לפיתוח נשקי אנרגיה מואץ במטרה להתמודד עם האיום הגובר של רחפנים, טילי שיוט ולוויינים ● ארה"ב מפתחת מערכת לייזר חדשה בהספק שיוכל ליירט טילי שיוט ונחילי רחפנים בעלות נמוכה ● גרמניה ובריטניה מקדמות גם הן מערכות הגנה הכוללות לייזרים ורשתות יירוט ● ומה סין שואפת לשבש? • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות; השקל נחלש בצל ההסלמה במזרח התיכון

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● המסחר התנהל בצל הירידות החדות במניות השבבים ברחבי העולם, ובצל הסלמה נוספת של תקיפות ארה"ב באיראן ● שער הדולר-שקל נעמד על 3.04 שקלים ● ישראמקו קפצה לאחר שחתמה על מזכר הבנות ליצוא גז למצרים ● מדד הבנקים הפגינו חוסן ● וגם: בבנק אוף אמריקה ממליצים להפחית חשיפה לסיכון - אלו הסיבות

AION של GAC שיוצרה באוסטריה

עוד התרחבות באירופה: כלמוביל קיבלה את זיכיון GAC באוסטריה

כלמוביל חתמה על הסכם לייבוא ושיווק רכבי GAC באוסטריה, וצפויה ליהנות ממעמד מפתח בהתרחבות המותג ביבשת ● משרד התחבורה צפוי להאריך את רישיון היבוא של צ’רי בידי קרסו עד 2030, למרות המלצת רשות התחרות להגביל את ההארכה ● כלמוביל וסמלת השיקו השבוע בישראל דגמים חדשים של מרצדס ו־LeapMotor, לצד היערכות להגעת מותגים ודגמים נוספים מסין ● השבוע בענף הרכב

יובל שטייניץ / צילום: דוברות רפאל

יו"ר רפאל מזהיר: "אם לא תהיה הנפקה, לא תהיה רפאל שאנחנו מכירים"

פרופ' יובל שטייניץ, יו"ר רפאל ושר האוצר לשעבר, מזהיר בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" מפני איבוד המהנדסים והטאלנטים לאנבידיה ולענקיות הביטחון האמריקאיות: "כשמציעים לעובד 200 אלף שקל בחודש, הוא בסוף צריך לדאוג למשפחתו" ● הפתרון היחיד לדעתו הוא הנפקה והפרטה חלקית, ומהר ● וגם - הביקורת על מקרון ("חבר לאנטישמים") וחוב העתק שמכביד על קופת החברה

כך הפך טיסן חובבני לכטב''ם שמכריע מלחמות / צילום: ap, Capture One Macintosh

כך הפך הקלף הסודי נגד סוריה לנשק מרכזי של ישראל במלחמה

מכלי טיס מיושן על גלי רדיו לאחד מנדבכי העליונות של צה"ל: הכטב"מים הישראליים עברו אבולוציה ארוכת שנים ● עמירם דגן, ממובילי המהפכה ומחבר הספר "זיק של חדשנות ישראלית", מדבר על ההחלטה שהפכה לנקודת מפנה, ההשראה שקיבלו מדינות האויב ושדה הקרב העתידי: "להקות של רחפנים יסתדרו בעצמן באוויר ויכסו את השטח"