גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

חברת הביטוח שתרוויח 60 מיליון דולר מעסקת הענק של ביל אקמן

מנורה מבטחים עשויה לרשום רווח של 60 מיליון דולר עבור מבוטחיה על השקעתה ביוניברסל מיוזיק בעקבות הצעת הרכש של ביל אקמן את ענקית המוזיקה

בכירי הבורסה בגל מימושים / צילום: Shutterstock

ב-26 מיליון שקל: חמישה בכירים בבורסה בגל נוסף של מימושי מניות

חמישה מבכירי הבורסה ניצלו זינוק של יותר מ-240% במחיר מנייתה בשנה החולפת וביצועים מימושים של 212 אלף מניות ● באוקטובר האחרון מימשו חלק מהבכירים מהלך דומה ברווח של כ-50 מיליון שקל

משטר האייתולות מצא לעצמו דרך לעקוף את הסנקציות / צילום: Shutterstock

קריפטו, סמים וסחר בבני אדם: כך שרד המשטר האיראני 38 ימי מלחמה

משטר האייתולות בנה לעצמו מנגנון המתבסס על שורת מקורות הכנסה שאינם קשורים רק לנפט, אחד ממוקדי המאמץ האמריקאי־ישראלי ● "כך המשטר עוקף את הסנקציות של המערב", מסבירים מומחים ● אם כן, האם פגיעה בנתיבי הנפט אכן מספיקה כדי לבלום את מקורות המימון של משמרות המהפכה?

תשתית אינטרנט של בזק / צילום: אייל מרגולין

כשהבית הופך למשרד, בית ספר וקולנוע: זינוק בצריכת האינטרנט במהלך המלחמה

במהלך מבצע "שאגת הארי" היקף הגלישה היומי עלה ב-30% לפי בזק, לצד קפיצה של 60% בשיחות מהטלפון הביתי ועלייה במתקפות הסייבר הישירות על נתבי בתים ● עינת שרוף חגגה מימונה עם לוחמים בבסיסי צה"ל ביוזמת שופרסל ● וגם: רקפת רוסק עמינח ודין לייטרסדורף השתתפו בכנס AI יוקרתי בסן פרנסיסקו ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המשקיע המפורסם הפיל מנייה, ואז הגיע טראמפ

מניית פלנטיר עומדת במרכזן של קרב ציוצים בין נשיא ארה״ב שמאמין בה, למשקיע המפורסם שמהמר נגדה ● ומה הקשר למלחמת איראן?

הפגנות תמיכה באיראן באירופה / צילום: Reuters, ZUMA Wire

שעת המבחן של מתנגדי המשטר

משטר האיתוללות יצא מהמערכה כשהוא מסמן "וי" בידו, ומנסה לשדר ניצחון כלפי חוץ ● אבל מתחת לפני השטח הוא ניצב בפני משבר עמוק מול הפגנות הענק שמאיימות להתעורר מחדש ● "זו לא שאלה של אם, אלא מתי", מעריכים מומחים. עד כמה אנחנו קרובים לחידוש המחאות, ואיך השלטון נערך כבר אליהן?

אלי משה, מנכ''ל בינת דאטה סנטרס / צילום: באדיבות בינת דאטה סנטרס

המנכ"ל שבכיתה ט' כבר התקין אנטנות ובגיל 58 הוא עדיין עושה מילואים

"במילואים אני ע' רמ"ט באוגדה 80, ישן באוהל ואוכל מנות קרב, בגיל 58. בסופי שבוע אני גם מתנדב בסיירת של המשטרה, על אופנוע, ומטפל בעבירות תנועה" ● שיחה קצרה עם אלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס, שמקימה מרכזי נתונים תת-קרקעיים

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום? / צילום: GEMINI-AI

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום?

איך נקראת יחידת המידה להתנגדות חשמלית, איזו יצרנית רכב ישראלית ייצרה את המכונית סוסיתא ומה צבע הפריחה של העגבנייה? ● הטריוויה השבועית

''​​​​​​​המשתנה המרכזי שמכתיב את כיוון השווקים''. אסדת קידוח נפט בים התיכון (מול חופי לימסול) / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

הסקטור ש"לא נראה טוב" ומי המניות הצפויות לזנק בעקבות הפסקת האש?

הפסקת האש העניקה רוח גבית ניכרת לשוקי המניות מסביב לעולם שזינקו, וגם לבורסה בת"א שמתקרבת לשיא ● מנהלי השקעות מנתחים: בארץ המניות הביטחוניות עשויות להרוויח, הורדת הריבית תימשך אך בקצב איטי, ומניות הבנייה ייפגעו ● מחיר הנפט ימשיך לרכז עניין

השקל מתחזק בחדות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל שובר שיא חדש ומציג נתון מדהים

בשנה החולפת רשם השקל את ההתחזקות הגבוהה ביותר מקרב שורת כלכלות גדולות ● כעת, עם רוח גבית מהפסקת האש באיראן ומהשיחות הצפויות בין ישראל ללבנון, שער הדולר מתקרב בצעדי ענק אל מתחת ל-3 שקלים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ: לאיראנים אין קלפים. הם בחיים רק בגלל המו"מ

דיווח בוול סטריט ג'ורנל: צבא ארה"ב ממשיך להזרים כוחות למזרח התיכון ● 4 ילדים נפגעו במטח לצפון, נפילה בבי"ס באזור כרמיאל ● נגד במילואים נפצע קשה ולוחם נוסף נפצע קל מוקדם יותר היום בדרום לבנון ● משעות הבוקר: ירי בלתי פוסק של חיזבאללה ליישובי הצפון • טראמפ תוקף את איראן בסדרת ציוצים ליליים: "זה לא ההסכם שיש בינינו" • גורם איראני טוען: "כל עוד ישראל ממשיכה בתקיפותיה בלבנון - המשא ומתן מושהה" ● עדכונים שוטפים

עשן מיתמר ממתקן הנפט בסעודיה לאחר ההתקפות האיראניות / צילום: Reuters

המתקפה של איראן על סעודיה והנזק המשמעותי שנגרם

סוכנות הידיעות של הממלכה אישרה פגיעה בצינור נפט קריטי ● גם סעודיה נפגעת מהסגירה של מצרי הורמוז

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה נסגרה בשיאים חדשים; הדיווח שהפיל את המניות הביטחוניות

מדד ת"א 35 מוסיף לערכו כ-1.9% ושבר את השיא ה-24 שלו מתחילת השנה ●  המניות הביטחוניות צללו בעקבות דיווח אופטימי על מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וול סטריט סגרה אתמול יום שביעי ברצף של עליות; החוזים העתידיים נסחרים בירידות קלות ● שער הדולר נסחר בכ-3.05 שקלים וממשיך את המגמה השלילית ● הבוקר מחירי הנפט עולים קלות, לאחר שאתמול הם היו בירידה ● המניה הטכנולוגית שהשילה כשליש משוויה וזוכה להמלצת קנייה ● עדכונים שוטפים

מצב השווקים השבוע / צילום: רויטרס

איש העסקים החשאי שבדרך לאקזיט ענק - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בת"א מסכמת את חודש "שאגת הארי", מה השיא שהצליחה לשבור? ● היזם שבנה כמעט לבדו אימפריית תחנות כוח בשווי 10 מיליארד שקל ● המניה שממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר ● וגם: מה מטריד את נביא הזעם של השווקים?

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רחפני FPV של חיזבאללה, שעולים כ-500 דולר בלבד, משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

מפולת במניות התוכנה בוול סטריט: וויקס נחתכה במעל ל-10% - מה הבהיל את המשקיעים?

סוכני הבינה המלאכותית של אנתרופיק מטלטלים את הסקטור: מניות תוכנה צוללות בארה"ב, והירידות מגיעות גם לחברות הישראליות ● וגם: האמירה של גורו ההשקעות שהבהילה את המשקיעים

מכלית עוגנת בהמתנה במצרי הורמוז / צילום: Reuters

הערכות: עשויים לחלוף חודשים עד לחידוש תובלה ימית סדירה מהמזרח

גם אם התנועה בהורמוז תחודש מיידית, בענף הספנות מעריכים כי יחלפו בין שישה לשמונה שבועות עד לחזרה מלאה לשגרה, כשברקע פקק של כ־1,000 ספינות ואלפי כלי רכב שמעוכבים בדרך לישראל, וכן נזקים לנמלים במפרץ ● במקביל: משרד התחבורה מעכב חידוש רישיונות יבוא מרכזיים, קרסו מוטורס מתרחבת למימון משכנתאות והיצרנים הסינים יחשפו היברידיות עם צריכה של 50 ק"מ לליטר ● השבוע בענף הרכב

עשן מיתמר באזור תעשייה בדובאי. תשתיות על הכוונת / צילום: ap, Altaf Qadri

במשך שנים הן סייעו לאיראן להלבין כספים. ואז היא התהפכה עליהן

במשך שנים נתפסו המפרציות כמדינות חדשניות עם עוצמה כלכלית, שלא נשארו מאחור גם במרוץ החימוש ● אלא שהמלחמה הנוכחית עם איראן חשפה את הבטן הרכה שלהן ● כעת הן מסרבות לקחת חלק במערכה - אבל פועלות מתחת לרדאר ● וגם: מיהי הנפגעת העיקרית?

צילומים: AP-Marin Ludovic, רויטרס

48 שעות אחרי הפסקת האש: המדינה שמרחיבה את ארסנל הגרעין

על רקע איומי טראמפ על נאט"ו, צרפת נערכת להגדיל את תקציב הביטחון • מנהיגת האופוזיציה הגיעה לביקור בסין, ועוררה סערה • ולמה טראמפ מתנגד להעניק אזרחות אמריקאית לתינוק שנולד במהלך טיסה?

ריינג'רובר ספורט 400SE דיינמיק / צילום: יחצ

למי שמוכן לשלם מעל 800 אלף שקל לרכב, זו כנראה בחירה טובה

ריינג'רובר ספורט SE400 דיינמיק, גרסת הטורבו–בנזין האמריקאית של סמל המעמד הבריטי, מציעה תא נוסעים מרווח וגבוה, אבזור מכובד ויכולת דינמית טובה ● המכונית הזאת יקרה, ושותה דלק כמו שמפניה בחתונה, מה שלא מהווה מכשול בפני מאות רבות של לקוחות שוחרי סטטוס