גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock

בדיקת דם אחת הבטיחה מהפכה בסרטן. ניסוי ענק עדיין מעורר מחלוקת

חברת Grail הבריטית פיתחה בדיקת דם שמבטיחה לאתר עשרות סוגי סרטן, אך הניסוי עם מערכת הבריאות הבריטית לא עמד ביעד המרכזי ● בראיון לגלובס מסביר נשיא החברה והסמנכ"ל המדעי שלה, הרפל קומאר, למה הוא עדיין משוכנע שהתוצאות מבשרות את עתיד האבחון המוקדם, ולא רק בסרטן ● הוא לא היחיד שחושב שהניסוי דווקא היה מוצלח

הילה ויסברג בשיחה עם אילנה פחימא / צילום: פרטי

המנהלת שממיינת מועמדים 30 שנה: זה יהיה האקס פקטור בראיונות עבודה בעתיד

שיחה עם אילנה פחימא, סמנכ"לית משאבי האנוש ב־ICL ● על היחלשות תפקידם של התארים האקדמיים בעידן ה־AI, אילו מקצועות בכל זאת כדאי ללמוד, ומה היא מחפשת אצל מועמדים בראיונות ● האם תהיה לנו עבודה? פרק אחרון בסדרה

רשימת המשימות של בסנט: ''לקנות ין יפני'' / צילום: Reuters, Daniel Heuer

פתק של שר האוצר האמריקאי חשף התערבות של פעם בעשור

הין היפני צנח לשפל של 40 שנה ומשרד האוצר האמריקאי ביצע רכישות כדי לתמוך במטבע ● כך תועד שר האוצר מורה על המהלך

משק חקלאות ישראלי / צילום: ap, Maya Alleruzzo

בלי קופות ובלי תיווך: קבוצות הוואטסאפ שמביאות את התוצרת ישירות מהחקלאים

מודל המכירה הישירה בין חקלאים לצרכנים, שנולד בקורונה והתעצם אחרי ה־7 באוקטובר, ממשיך להתרחב במהירות ● הישראלים עוברים לקבוצות רכישה שכונתיות שמתבססות על איכות ועל אמון, והיצרנים מצידם מגלים ערוץ צמיחה חדש: "אנשים אומרים לנו שהם הפסיקו לקנות גבינות בסופר"

לאופולד אשנברנר / צילום: צילום מסך מיוטיוב

עלייה מטאורית, נפילה פתאומית: הכירו את הצעיר שכל וול סטריט מדברת עליו

צעיר בן 25 בשם לאופולד אשנברנר הוא השם שכל וול סטריט מדברת עליו בסוף השבוע ● הכירו את הגאון שהיגר מגרמניה, הציג חזון מטלטל על מהפכת הבינה המלאכותית, עשה תשואה של 1,000% בשנתיים ואז איבד את מרבית הכסף

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: האם חמות יכולה לסלק את כלתה מדירה לאחר הגירושים?

15 שנות מגורים בדירת החמות לא הקנו לכלה זכויות בנכס ● מנהל עיזבון חויב לפצות רוכשי דירה לאחר ששחרר כספי נאמנות מוקדם מהקבוע בהסכם ● והעליון קבע כי חתימה על חוזה מחייבת גם את מי שטוען שאינו מבין עברית ● 3 פסקי דין בשבוע

ירון קיקוז, בעלים ומנכ''ל פריים אנרג'י / צילום: שחר גל

"קראו לי קזינו": הוא ראה את החברה שלו מוחקת 90% מהשווי. ואז קרה מהפך

לפני פחות מ־3 שנים נסחרה חברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י של ירון קיקוז בשווי של פחות מ־30 מיליון שקל, והאג"ח אותתו על חששות מקריסה ● שורת מהלכים שהוביל קיזוז הקפיצו את שווי החברה לכמעט 2 מיליארד שקל, והיום היא שיאנית התשואות במדד האנרגיה עם זינוק של מעל 3,000% בשלוש שנים

שימפנזה. התגובה היא מראה של עצמנו / צילום: Shutterstock

הניסוי שגילה: מה קורה לשימפנזה שרואה קריסטל דמוי יהלום

מחקר חדש ביקש לבדוק כיצד שימפנזים מגיבים לסוגים שונים של סלעים ואבנים ● אלה התעלמו מאבני חול וגילו עניין כמעט אובססיבי בקריסטלים גאומטריים ● הנימוק אבולוציוני: הקריסטל דמוי היהלום הוא בעצם אשליה הישרדותית

חיים כצמן וצחי אבו / צילום: אריק סולטן, יונתן בלום

"כצמן טעה בגדול": העסקה מתנדנדת ובסביבת צחי אבו עולים להתקפה

מכתב ששלחו עורכי דינו של חיים כצמן לצחי אבו מעורר סימני שאלה סביב עתיד עסקת השליטה בג'י סיטי ● ברקע: כניסת ישפרו של כידן דהרי וירון אדיב לעסקה, ששינתה את מאזן הכוחות והגבירה את החשש של כצמן מפני אובדן השליטה ● מקורבים לעסקה: "אם כצמן חשב שאבו זה ברק רוזן - הוא טעה וטעה בגדול"

גרג קיאו / צילום: באדיבות WSJ

תשכחו מעבודה. הכנסה פסיבית היא החלום האמריקאי החדש

כשברקע התחושה הגוברת שעבודות מתשע עד חמש הן דרך ללא מוצא, יותר ויותר אנשים פונים לרשתות החברתיות כדי למצוא שיטות לא שגרתיות להרוויח כסף, ופוגשים לא מעט הונאות

אחת המנות שהוצגו באתר The Shed at Dulwich / צילום: צילום מסך מאתר The Shed at Dulwich

משחקי הרעב: המסעדה הטובה בלונדון, שמעולם לא הייתה קיימת

מסעדת The Shed at Dulwich כבשה את המקום הראשון בטריפאדוויזר, והטלפונים לא הפסיקו לצלצל - אבל רק העיתונאי ש"הקים" אותה ידע את האמת ● שיעור על כוחו של הנרטיב ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

דרום לבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

ארדואן רוצה להציב חיילים בדרום לבנון ולהחליף את כוח הפיקוח של יוניפי"ל


גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן לא עוצר את תוכניות ההתרחבות הצבאית שלו סביב ישראל, וכעת מכוון גם ללבנון. בערב הסעודית, ההשפעות הכלכליות של המלחמה מחריפות מאוד, ובאיראן אסור להמר – אבל משטר האייתוללות משתמש בהימורים לצורך עקיפת סנקציות ● כותרות העיתונים בעולם

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

מוטי שרף יוצא ממיזם החדשות PUSH ומוכר את המניות לפי שווי של 10 מיליון שקל

מיזם החדשות PUSH של איציק פרזאן וחברת Forever של מוטי שרף מפרידים כוחות ● לגלובס נודע כי פרזאן רוכש את מניות Forever החוצה - 35% לפי שווי של 10 מיליון שקל ● העסקה נעשית לפי שווי המיזם בעת כניסת החברה בסוף שנת 2025, אך לפי הערכות שוויו כיום גבוה יותר

המונית האווירית החשמלית של Joby Aviation מוצגת בלונדון בשיתוף פעולה עם וירג'ין אטלנטיק / צילום: ap, Joby Aviation

העיר שבה מונית אווירית תיקח אתכם מהשדה למרכז

הטיסה שעשתה היסטוריה ונמשכה 24 שעות ● לונדון בדרך לדלג על הפקקים משדה התעופה ● ובאל על נפרדו מליאור סושרד ● שלושה אירועים שקרו השבוע בענף התעופה

משכנות האומה בי־ם / צילום: ליאור נכסים

הכי יקר בפרויקט: בכמה נמכר פנטהאוז במשכנות האומה בי-ם?

דירת דופלקס־פנטהאוז בשטח 185 מ"ר בפרויקט "משכנות האומה" נמכרה ב־12.25 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז שתוכנן לבעל השליטה בחברה היזמית, והרוכש הוא תושב חוץ מלוס אנג'לס

אילון מאסק / צילום: Reuters, Image Press Agency

כך ייראה העתיד לפי אילון מאסק: "כסף לא ישנה ב-2035"

הוא מאמין שלכסף לא יהיה ערך, אך משיק אפליקציה להעברת כספים ● מזהיר מהשתלטות ה־AI, אבל מאיץ את הפיתוח שלה ● וסבור שאולי בעתיד הקרוב רובוטים ישלטו בעולם ● אילון מאסק התיישב לראיון של שעה וחצי עם עורכת האקונומיסט ושטח תפיסת עולם רוויית ניגודים

ג'ף בזוס, קן גריפין ואחוזה במיאמי ביץ' ברקע / צילומים: AP-John Locher,  רויטרס - TNS/ABACA, Shutterstock

עשירי־העל כבר לא מסתפקים באחוזות. הם רוצים את הרחוב כולו

"לנדמקסרים" כמו קן גריפין ולארי אליסון רוכשים נכסים סמוכים כדי ליצור מתחמי מגורים פרטיים

השבוע שבו נתניהו התחזק במעט ובנט נחלש. מה הסיכוי שכך יראו הבחירות?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: המפלגות הקטנות יוצרות פערים גדולים, ולמי יצביעו המתלבטים?

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

באיראן מאיימים: אסדות הגז תמר ולוויתן על הכוונת

סוכנות הידיעות "פארס" המזוהה עם המשטר פרסמה רשימת מטרות הכוללת תשתיות אנרגיה ברחבי המזרח התיכון, וגם את אסדות הגז ● ישראל כבר השביתה בעבר חלק מהן מחשש למתקפה, מהלך שעל פי הערכות עלה למשק כ־1.7 מיליארד שקל גם ללא כל נזק פיזי

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המשבר הקשה של סעודיה והמדינה שפחדה יותר מכולם: האינטרסים שעצרו תקיפה באיראן

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט, שוב, לבטל את התקיפה באיראן, לאחר שזו פרסמה יעדים בולטים לפגיעה בנכסי אנרגיה המשמעותיים במיוחד במזרח התיכון ● החשש במדינות ה־GCC היה גדול מאוד, והנוכחות האמריקאית לא הרגיעה אותן ● אם איראן היתה מממשת את איומיה, אזי היה איום על כרבע מהיצע הנפט העולמי