גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

יפה בן דויד, מזכ''לית הסתדרות המורים / צילום: איל יצהר

נכסים במאות מיליונים: הצצה לדוחות של הסתדרות המורים

דוח כספי של הסתדרות המורים לשנת 2024 שהגיע לידי גלובס חושף את היקף הפעילות וההתנהלות התקציבית של הארגון ● כך למשל, בכירים נהנו משכר של כ-650 אלף שקל ברוטו בשנה ● הסתדרות המורים: "פועלת לפי כללי החשבונאות המקובלים"

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

מיליארדרית גרמנייה בתביעה נגד לנדא: חוב של 16 מיליון אירו לא הוחזר

המיליארדרית הגרמנייה סוזן קלאטן הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד לנדא לאבס, חברת פיתוח הטכנולוגיה של היזם הסדרתי בני לנדא ● מדובר בהלוואה של 16 מיליון אירו שלא נפרעה כבר יותר משנה מאז חלף המועד לכך

ניחושים מקוונים באפליקציה / אילוסטרציה: Shutterstock

מי במקום ה-3 בטבלה? האפליקציות שמשגעות את מקומות העבודה במונדיאל

שוק אפליקציות הניחושים המשרדיים מגיע לשיא במונדיאל הנוכחי, ומייצר תחרות עזה בין השחקניות הוותיקות למותגים הצעירים והקטנים ● בדקנו איך עובד המנגנון שמצליח להשאיר את העובדים צמודים למסכים, ומי גוזר קופון מהטרנד הממכר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המבקר: כ־20.5% מהעסקים פעלו ללא אישור פתיחת עסק בשנת 2024

מבקר המדינה מציין כי מדובר בנתון גבוה – המהווה שיפור לעומת שנים קודמות, שכן בשנת 2021 עמד שיעור זה על כ־27.8% ● גם שיעור העסקים שלא עומדים בדרישות המוסדות הממשלתיים ירד, ומשך הזמן הממוצע להנפקה של רישיון העסק ירד גם הוא ● 42 רשויות לא מסרו למשרד הפנים מידע על מצב העסקים ברשות בשנת 2024

עו''ד אמיר הלמר / צילום: ענבל מרמרי

הדוחות הכספיים בדרך למהפכה והבכיר שחושף: נדרוש דיווח על שכר ממוצע

רשות ניירות ערך פרסמה השבוע את הדוח הסופי שנועד לחולל מהפכה בדיווחי החברות הציבוריות ● עו"ד אמיר הלמר, מנהל מחלקת התאגידים ברשות, מסביר מדוע שונה הגילוי על שכר בכירים ומתי יידרש דיווח על הדלפות ● על החקירה נגד סימד: "נפעיל כל כוח אפשרי"

אלי כליף, סמנכ''ל הכספים הגלובלי וחבר ההנהלה הבכירה של טבע מהענקת הפרס מטעם פורום ה-CFO בישראל / צילום: איגור וייזנר

הסמנכ"ל הישראלי שמכר בחודשים האחרונים מניות ב-62 מיליון שקל

אלי כליף, סמנכ"ל הכספים של חברת טבע ניצל זינוק של 60% במניה בשנה האחרונה כדי להיפגש עם כסף גדול ● בחודשים האחרונים גם מנכ"ל החברה ריצ'רד פרנסיס מכר מניות ב-95 מיליון שקל

כנס TECH IL יוצא לדרך: איך ה-AI משנה את ההייטק ומה עושים עם הדולר?

הכנס יתמקד באתגרים של תעשיית ההייטק הישראלי, לצד האקזיטים הגדולים בסייבר והפריחה של הדיפנס טק ● בין המשתתפים: עמי לוטבק ממייסדי וויז, שלמה קרמר, ליעד אגמון, מיכל ברוורמן בלומנשטיק ואייל פרוינד מ-ESOP ● וגם: חשיפת רשימת "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

המדד הנמוך סלל את הדרך לרצף חריג של שלוש הפחתות ריבית

מדד מאי הפתיע כלפי מטה והצית ציפיות לרצף חריג של הפחתות ריבית ● בעוד החזאים מעריכים שהאינפלציה בשליטה, כלכלנים מזהירים: הנתונים תנודתיים בגלל סעיף הטיסות, ומחירי השכירות במגמת עלייה בעייתית

עד גיל 25 יהיו לילד שלכם 300 אלף שקל. אם תתנהלו נכון

ניהול תיק עצמאי זול ויחסוך לכם עשרות אלפי שקלים בדמי ניהול ● אלא שפעמים רבות, הניסיון לחסוך באופן עצמאי גורם להורים רבים להתמהמה - מה שעלול לעלות להם ביוקר ● ארבע נקודות פשוטות שיעזרו לכם להכריע ולצאת לדרך

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

עיקרי מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן נחשפים

10 סעיפים מרכזיים מההסכם הראשוני חושפים פרטים חדשים על ההסכמות בין הצדדים ● בין עיקרי מזכר ההבנות: הפסקת "מעשי האיבה" גם בלבנון, התחייבות לפתור את סוגיית סילוק מאגר האורניום המועשר בעתיד - והסרת המצור הימי במצר הורמוז ● אחרי החתימה על הסכם המסגרת הזה, ארה"ב ואיראן מתחייבות לדון במשך 60 יום על הסכם סופי שיכלול גם את תוכנית הגרעין  ● עדכונים שוטפים

באיזו חברות משקיעי ביומד לא ישקיעו? / איור: Shutterstock

משקיעי ביומד עונים על השאלות הקשות: לאילו חברות לעולם לא ניתן כסף?

מכניסת ה–AI לפיתוח מוצרים ועד לתחרות מצד ה"סופרמרקט" הסיני: בכירי ענף מדעי החיים מסמנים את פריצת הדרך הבאה, ומסבירים למה כדאי ליזמים המקומיים לטפל גם בבריאות הנפשית שלהם ● וגם: למה הכלים של קלוד קוד משנים את חוקי המשחק בבריאות הדיגיטלית

מטה הבנק המרכזי של יפן, טוקיו / צילום: ap, Shuji Kajiyama

יפן העלתה את הריבית לשיא של 31 שנה. אלו הסיבות

הריבית ביפן עלתה ל-1%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995 • בשוק מחכים לראות האם הצעד הזה מסמן את סוף עידן "הכסף הזול" במדינה • ואיך ישפיעו המלחמה והשלום באיראן?

אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי / צילום: יח''צ

בלי סוכנים: בית ההשקעות הקטן שכובש את צמרת טבלת התשואות

בית ההשקעות של אמיר איל מנהל רק שבריר אחוז מהכספים בשוק הגמל, אבל מציג בעקביות תשואה עודפת, עם חשיפה גבוהה לבורסה בת"א ● מנכ"ל אינפיניטי מסביר מדוע הוא מסרב לשלם עמלות גבוהות לסוכנים שיפיצו אותו, ואת הדירוג הלא מחמיא במדד השירות

לרנקה, קפריסין / צילום: Shutterstock

התחרות עולה מדרגה: האם טיסה ב-300 שקל ללרנקה היא מבצע משתלם?

כרטיס האשראי של שופרסל, המונפק ע"י כאל, יוצא בשיתוף-פעולה חדש עם ארקיע ומציע טיסות ללרנקה שבקפריסין ב-299 שקל ● המחיר לא כולל כבודה והושבה, מוגבל לארבעה כרטיסים לאדם ותקף לשבועיים הקרובים

קניות בקניון / אילוסטרציה: Shutterstock

התמ"ג מתעדכן כלפי מטה: ירידה של 3.8% ברבעון הראשון

התמ"ג ברבעון הראשון של 2026 התכווץ וירד ב-3.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של השנה - כך עפ"י ההערכה השנייה של הלמ"ס ● בחישוב לנפש, התוצר נמצא כעת 5% נמוך יותר בחישוב שנתי, לעומת הרבעון האחרון של 2025 ● מדובר בירידה משמעותית כלפי מטה ביחס להערכה הראשונה, לפיה התוצר ירד ב-3.3% בלבד

התחדשות עירונית בתל אביב / צילום: דיויד לוין

הכסף הממשלתי לא מנוצל – ופרויקטי התחדשות עירונית ממשיכים להתעכב; "רק כ־33% מתקציב הסכמי המסגרת נוצלו"

דוח מבקר המדינה חושף כי על אף שהתקציבים להתחדשות עירונית קיימים – הם לא ממומשים בפועל ● 24% מתקציבי הסכמי המסגרת טרם הוקצו לרשויות המקומיות ● ברשויות טוענים לקשיי נזילות בשל הצורך לממן הקמת תשתיות ● ברשות להתחדשות עירונית אומרים: "הרשות פעלה ופועלת לאיתור חסמים ולהסרתם מעת הקמתה"

חן ליכטנשטיין

השכר של מנכ"ל צים החדש ב-2026: עד 4.3 מיליון שקל

בכפוף לאישור בעלי המניות בחברת התובלה הימית צים, ד"ר חן ליכטנשטיין יקבל שכר חודשי של 240 אלף שקל, יהיה זכאי לבונוס שנתי של עד 4.3 מיליון שקל ויקבל מענק הצטרפות לחברה בסך 1.44 מיליון שקל

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

נשבר שיא היקף הגיוס לחברת ביומד - מה סוד ההצלחה?

וגם: הגישה החדשה של מכון ויצמן למסחור טכנולוגיה ● החברה שמשפרת את השינה באמצעות חוש הריח ● וקופ"ח כללית קיבלה מענק הורייזון למרות המתחים הפוליטיים ● השבוע בביומד

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

אחרי שנה: הסתיימה חקירתו הנגדית של נתניהו. מה צפוי עכשיו?

רה"מ ייחקר בחקירה חוזרת בידי ההגנה במשך 3-4 ימים נוספים, ואז תסתיים עדותו ● בשלה הבא ההגנה תעיד את עדיה, ולאחר מכן יוגשו סיכומים בתיק ● במהלך עדותו היום הרים נתניהו את קולו לעבר התובע, האשים את התביעה ברדיפה פוליטית ואמר: "עשיתם מה שלא עשיתם לאף איש ציבור. השתמשתם בתוכנת ריגול, הפרתם את כל החוקים"

ספינות במפרץ  הפרסי מחכות  לפתיחת מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

בדרך לפתיחת הורמוז, באירופה קורצים לטראמפ. ורק מדינה אחת מתלבטת

בעקבות הסכם סיום המלחמה בין ארה"ב ואיראן, שצפוי להיחתם ביום שישי, באירופה חושבים על היום שאחרי ● מדינות היבשת הציעו לשלוח להורמוז ספינות לפינוי מוקשים והגנה על מכליות נפט ● אבל התכנון מלווה בחשש שהמצר יישאר סגור בעתיד הקרוב