גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

באוצר השיקו תוכנית סיוע של 1.6 מיליארד דולר להייטק. למה תשלום מס בדולר נותר בחוץ?

שר האוצר הודיע כי יאמץ את המלצות הצוות לבחינת מענה לענף ההייטק, אך לא יאפשר באופן גורף תשלום מסים בדולרים ● בין הסיבות: המדיניות המוניטרית תושפע

הציבור מסתער על מסלול המניות בפנסיה. כך זה לא יהפוך לטעות יקרה

המעבר האקטיבי למסלולי המניות זינק, ובצדק: פער התשואה לאורך זמן שווה מאות אלפי שקלים בצבירה ● אלא שהתשואה העודפת מגיעה עם תנודתיות חדה וירידות שצריך לדעת להכיל ● מהו ההבדל האמיתי בהרכב התיקים ואיך תדעו איזה מסלול הוא הנכון עבורכם

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

ברשות החברות רצו דיבידנדים של 8 מיליארד שקל, אבל קיבלו רק 1.6 מיליארד שקל

רשות החברות הממשלתיות ציפתה להכרזת דיבידנד למדינה בשנת 2025 בסך 8 מיליארד שקל, אבל בפועל הוכרזו רק 1.6 מיליארד שקל, כך עולה מהדוח השנתי שפרסמה הרשות ● וגם: איזו חברה מרוויחה עברה להפסד בגלל החלטות הממשלה, היכן העובדים משתכרים הכי הרבה והחברה המפתיעה בשיעור הנשים הבכירות

גל עמית, יו''ר רשות שוק ההון וספי זינגר, יו'' רשות ני''ע / צילום: מארק ניימן-לע''מ, יוסי כהן

הפטור ממס רווחי הון בקופות הגמל להשקעה יוגבל ל-200 אלף שקל

פרטים חדשים על הצגת הרפורמה בגדולה במוצרי החיסכון: לגלובס נודע כי תקרת הפטור ממס תעמוד על 200 אלף שקל בלבד ותהיה אחידה בקופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות ● זאת, בניגוד להטבה הנוכחית בגמל להשקעה, שיכולה להגיע אף למיליוני שקלים ● רשות שוק ההון צפויה להביע התנגדות

השותף והמייסד מוטי קופרלי ואורית שלום בג / צילום: יח''צ- איציק בירן, שי פרנקו

חצי חינם מחפשת משקיע: הראל ויזל וצבי ויליגר התעניינו

משפחת שלום, המחזיקה בשליש מרשת הקמעונאות, והגישה תביעה כנגד בעל השליטה מוטי קופרלי, פועלת לעניין גופי השקעה ברכישת עד 50% ממניות הרשת, המוערכת בשווי מעל 3 מיליארד שקל (כולל חוב) ● מהתביעה עולה כי לקבוצת חצי חינם חובות של כ–1.2 מיליארד שקל

מליאת הכנסת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

קרנות הגידור והמהפכה בתחבורה: החוקים שמחכים לאישור רגע לפני פיזור הכנסת

בקואליציה חיכו לרגע האחרון, ושורה של הצעות חוק כלכליות שגובשו לאורך זמן רב עלולות להיתקע ולא להגיע להצבעה ● מדובר בין השאר על הסדרת ענף קרנות הגידור בנאמנות והקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות ● מה הסיכויים שהחקיקה תושלם בכנסת הנוכחית?

מטה חברת מטא בקליפורניה / צילום: Reuters, Peter Dasilva

מטא משיקה את עוזר ה-AI האישי שלה בישראל ובעברית. מה זה אומר?

לראשונה, מטא מודיעה הבוקר כי Meta AI מגיע לישראל ויהיה זמין בשפה העברית ● העוזר האישי זמין לצרכנים באפליקציה הייעודית Meta AI וכן דרך אפליקציית וואטסאפ ובאתר Meta.ai ● אילו יכולות יש לו, ומה הוא יודע לעשות בשבילכם?

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מבקר המדינה: כשל תקשורתי חמור בין צה"ל ומד"א ב-7 באוקטובר פגע בפינוי פצועים לבתי החולים

דוח מבקר המדינה מתאר תמונה קשה של קצר תקשורתי בין צה"ל ומד"א שחיבל במאמצי פינוי הפצועים האזרחיים ● מד"א: "כל המידע היה זמין במערכת הדיגיטלית"; צה"ל: "לא שמענו על המערכת הזו"● הדוח מתריע גם על מענה לא מספק ומצביע על שורה של ליקויים בניהול תחום השיקום במערכת הבריאות

מפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Hendrik Schmidt

צפי ל־100 אלף מפוטרים: פולקסווגן חושפת את עומק המשבר של התעשייה הגרמנית

בסוף השבוע הודיעה ענקית הרכב הגרמנית על פיטורי ענק שעשויים להגיע לחמישית מעובדי החברה ● בין הגורמים מאחורי הצעד הדרמטי של פולקסווגן נמצאת תעשיית הרכב הסינית, שבעבר דווקא עזרה לה לצאת ממשבר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

עשרות מיליוני שקלים: המדינה תפצה את חברות התעופה על חלק מנזקי "שאגת הארי"

לאחר שחברות התעופה הישראליות נאלצו להחנות עשרות מטוסים בחו"ל במהלך המלחמה, המדינה תפצה אותן על רוב עלויות החניה – בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

גורניצקי וש. הורוביץ בפנים: ההטבה החדשה שמקבלים עורכי הדין

אף שמדובר בהטבת המס הגדולה ביותר לשכירים, במשך שנים קרנות השתלמות היו מחוץ לתחום בעולם עריכת הדין ● כעת התחרות הגוברת על הטאלנטים והצעירים מאלצת את הפירמות הגדולות לשבור את המסורת ● ואילו פירמות שינו כיוון?

צבי שרייבר, מייסד ולשעבר מנכ''ל פרייטוס / צילום: פרייטוס

מייסד החברה הישראלית שפועל נגד ההנהלה והדירקטוריון שלה

ד"ר צבי שרייבר, שייסד וניהל את פרייטוס הפועלת בתמחור הובלה ימית, טוען כנגד הכיוון האסטרטגי שלה אשר "פוגע בביצועי המניה"

בשר במעדניה בסופר / צילום: Shutterstock

שופרסל טלטלה את השוק ותעמיד למבחן את יבוא הבשר ללא תיווך

כוונת הקמעונאית הגדולה בישראל לייבא בשר באופן ישיר צפויה לחולל תחרות באחת ההוצאות הגדולות בסל המזון הישראלי ● המניות של יבואניות הבשר נחתכו, אבל גם האתגרים הגדולים עדיין לפניה: הרשת עדיין לא הכשירה משחטה משלה והרגולציה בתחום אדירה

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

אמנון שעשוע טוען: הצלחנו להכות את מהירות העיבוד של אנבידיה

חברת הסטארט-אפ doubleAI של פרופ' אמנון שעשוע תשיק בחודשים הקרובים מודל שפה חדש לפיתוח קוד ● לדברי שעשוע, ב-doubleAI האיצו פי 3.5 את אחת מספריות התוכנה של אנבידיה, ואגב כך איתרו תקלות רבות שלא אותרו קודם לכן, באמצעות שיטת אימון המודלים החדשה שלו

הבורסה בתל אביב \ צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רווח דו-ספרתי וסימן שאלה לגבי ההמשך: סיכום חצי שנה בבורסה

חודש יוני בבורסה המקומית היה החלש ביותר זה כשנתיים וחצי, וכתוצאה נמחק היתרון בתשואות שממנו נהנו המדדים המקומיים מול וול סטריט ● ועדיין: רווח דו ספרתי למשקיעים בסיכום המחצית, בהובלת מניות האנרגיה והשבבים ● מנהלי השקעות חלוקים לגבי כיוון השוק

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

מכה לדוראד: רשות התחרות מתנגדת להרחבת תחנת הכוח הפרטית באשקלון

רשות התחרות פרסמה שהיא ממליצה לרשות החשמל לא לאשר את הקמת תחנת הכוח דוראד 2 ● התנגדות זו מצטרפת למשבר הפנימי בין בעלי המניות ומטילה ספק ביכולתה של התחנה להשיג את אחד מארבעת האישורים להקמת תחנות כוח חדשות

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

ליקויים חמורים: דוח המבקר חושף את מצב המרחבים המוגנים במבני ציבור

דוח מבקר המדינה חושף ליקויים חמורים במרחבים מוגנים במוסדות חיוניים ● מהבדיקה שבוצעה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" עלה כי שיעור המבנים שבהם לא היה כלל מיגון תקני נע בין כ־8% לכ־23% ● בין המבנים שנבדקו: המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, טיפות חלב וקופות החולים כללית ומכבי

שי דנינו, מנהל השקעות ראשי / צילום: עופר חג׳יוב

מנהל ההשקעות שבטוח: תל אביב תמשיך לעלות, וזה הסקטור ש"חייבים להיות בו"

הבורסה בת"א מחקה את כל העלייה של "שאגת הארי", אולם שי דנינו, מנהל ההשקעות הראשי של אתגר ניהול תיקים מבית מזרחי טפחות, מאמין שהמדדים בת"א עוד יפתיעו, וחיובי לגבי ענפי הפיננסים והתשתיות ● בארה"ב הוא צופה העלאות ריבית ומזהיר מריכוזיות המדדים

ים המלח / צילום: Unsplash, Dave Herring

שנים של דחיות ועיכובים: מבקר המדינה מזהיר לגבי עתיד ים המלח

ארבע שנים לאחר המועד שנקבע, המשרד להגנת הסביבה טרם הגיש לממשלה את הדוח שאמור לשמש בסיס לגיבוש מדיניות לשיקום ים המלח, כך עולה מדוח מבקר המדינה ● המבקר מתריע גם מפני הזנחת הטיפול בבולענים, עיכובים בפיתוח תשתיות תיירות והיעדר הכרעה בין חלופות השיקום, בזמן שהמדינה מקדמת מכרז חדש לניצול משאבי ים המלח

שיגור לווין של SPACEX / צילום: SPACEX

בית ההשקעות הקוריאני שפספס את הנפקת SpaceX

פאשלת מיליארד הדולר: חברת ההשקעות הדרום-קוריאנית מיראיי אסט נמצאת תחת חקירה רגולטורית, לאחר שטעות בהגשת הביקושים הותירה אותה לחלוטין מחוץ להנפקת הענק של חברת החלל של אילון מאסק ● התוצאה: ביקושים בגובה של יותר מ-1.1 מיליארד דולר מהשוק הקוריאני ירדו לטמיון