גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

ליאת שטראוס, משנה למנכ״ל מנהלת חטיבת שירות, משאבי אנוש ותפעול, כלל / צילום: כדיה לוי

ליאת שטראוס: "ה-AI יכול לנתח מידע, אבל הלקוח צריך מישהו שאפשר לסמוך עליו"

בכנס השירות של גלובס, ליאת שטראוס, המשנה למנכ"ל מנהלת חטיבת שירות, משאבי אנוש ותפעול בחברת הביטוח כלל, סיפרה על האופן שבו הם בוחנים כיצד הלקוח מרגיש: "חייבים לרדת לרמת הפרטים, זה לא יכול להישאר בגרף או רק כמספר" ● וגם: למה היא חושבת שבעולם הביטוח ה-AI לא יכול להחליף את המגע האנושי?

מעבר על תיקים וסיכומם יארך שניות בלבד / צילום: עינת לברון

היום זה מתחיל: איך תשפיע מערכת ה-AI החדשה על בתי המשפט?

אחרי פיילוט שהוגדר כהצלחה מסחררת, תיכנס היום לתוקף מערכת הבינה המלאכותית החדשה, ותגיע ללשכותיהם של כלל השופטים והעוזרים המשפטיים ● המטרה: הקלה בעבודה השיפוטית וחיסכון בזמן ● מהו עתיד המתמחים בעידן "צ'אט המשפט", ואיך נמנעים מטעויות שעשויות לחרוץ גורלות?

באי הכנס / צילום: תמר מצפי/כדיה לוי

הלקוח תמיד צודק? תלוי את מי שואלים

מאות מנהלים ובכירים השתתפו היום (ד') בכנס השירות של ישראל, הנערך זו השנה השנייה ● במסגרת הכנס נותחו מקרי בוחן מקומיים ועולמיים בתחום השירות ללקוח, והוצגו המגמות והמחקרים העדכניים ביותר

שר החוץ גדעון סער (משמאל) עם מקביליו מקפריסין ויוון, בחתימה על הסכם אנרגיה / צילום: ap, Petros Giannakouris

בדרך לפיצוץ: חוק טורקי חדש מאיים על פרויקט שיחבר את ישראל לחשמל אירופי

ישראל, קפריסין ויוון מחכות לניתוח לפיו יחשבו את חלוקת מימון כבל חשמל תת ימי שיחבר את שלוש המדינות לאירופה ● אבל עם התקדמות הפרויקט, גם טורקיה מחריפה את הצעדים, והמדינות מתקרבות להתנגשות חזיתית

בוול סטריט עוקבים אחרי מהלכי הנשיא טראמפ / צילום: ap, Richard Drew

המשקיעים בוול סטריט רצים למניות, הם כנראה לא שמים לב לסיכון שמעבר לפינה

הפער בין תשואת הרווח של שוק המניות לבין תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב, כפי שמשתקף במדד פרמיית הסיכון במניות, הצטמצם ● כשהמצב הגיאופוליטי והחשש מאינפלציה הובילו דווקא לעלייה בתשואות האג"ח - האם נדרשת יותר ספקנות כלפי הראלי במניות

סיאול, דרום קוריאה / צילום: Shutterstock

מברטיסלבה ועד הו צ'י מין סיטי: היעדים החמים לקיץ של הישראלים

החזרה ההדרגתית של חברות התעופה, הקווים החדשים והחברות מאמירויות גרמו לישראלים לטוס רחוק, כשזינוק דרמטי נרשם בביקושים למזרח הרחוק ● במקביל מסתמנים כמה יעדים חמים מפתיעים לקיץ במזרח אירופה - למי שמחפשים "חופשות קרובות שמרגישות רחוק"

ד''ר זאב פרבמן - מנכ''ל לייטריקס / צילום: איל יצהר

לייטריקס הירושלמית נערכת לסבב פיטורים

לגלובס נודע כי לייטריקס, המוכרת בעיקר כמפתחת אפליקציית Facetune, צפויה לבצע צמצומים כחלק משינוי רחב בפעילותה ● לפי שעה טרם ברור מה יהיה היקף הפיטורים ● באוקטובר אשתקד הודיעה לייטריקס על פיטורי כ־85 עובדים במקביל לגיוס של כ־30 עובדים חדשים לתפקידי בינה מלאכותית. השבוע נחשף בגלובס כי וויקס תפטר עד 1,000 עובדים

מייסדי Airis Labs: מימין רותם אבלס, עמוס להב, נועם פרידמן / צילום: Eclipse media

החברה שפיתחה מערכת שסייעה לאיתור החטופים, גייסה עד היום 60 מיליון דולר

אייריס לאבס, המפתחת תשתית בינה מלאכותית לניתוח מידע חזותי, נחשפת היום ומודיעה כי גייסה עד כה 60 מיליון דולר מאז הקמתה, מתוכם 31 מיליון דולר בסבב B האחרון

יוני חנציס, דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל הציגה זינוק של מעל 50% בהכנסות - והמניה קפצה בחדות

הכנסות דוראל זינקו ב-55% ל-140 מיליון שקל, אך השורה התחתונה נותרה הפסדית ● למרות זאת, המניה קפצה בחדות, בעוד השוק מתמחר את צנרת הפרויקטים ואת הצמא לחשמל מצד חוות שרתי ה-AI

יואב זייף, מנכ''ל סטרטסיס / צילום: סטרטסיס

סטרטסיס קונה מננו דיימנשן חברה שנרכשה אשתקד בפי 3

לפני כשנה, ננו דיימנשן רכשה את חברת MarkForged ב-116 מיליון דולר, סטרטסיס רוכשת אותה ב-42.5 מיליון דולר

רכב אוטונומי של בלו־ווייט / צילום: באדיבות אלביט מערכות

מחזקת את יכולות ה־AI: אלביט קונה חברה־בת ישראלית

חברת FUSE רכשה את חברת הטכנולוגיה הישראלית "בלו־ווייט", המפתחת פתרונות אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית ליישומים בתחומי השטח והביטחון ● הרכישה מחזקת את יכולות האוטונומיה הרב-ממדיות של החברה ומשלימה את הטכנולוגיות האוויריות והנחיל הקיימות שלה

תא''ל במיל רן כוכב, לשעבר דובר צה''ל / צילום: כדיה לוי

רן כוכב: "המצב הבינלאומי שלנו קשה מאוד, שלא לומר אנוש"

בכנס השירות של גלובס, הציע תא"ל רן כוכב דובר צה"ל לשעבר, להקים רשות לאומית להסברה, שתהיה אזרחית, א-פוליטית וכפופה למשרד ראש הממשלה ● "אחרי מחדל ה-7 באוקטובר, הגיעו ההצלחות הצבאיות והמבצעיות, אבל לא הצלחנו לתרגם זאת להצלחה אמיתית, הצלחה מדינית", אמר

כותרות העיתונים בעולם

זאת הסיבה שבטהרן עדיין נשארים סביב שולחן המו"מ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סומלילנד בדרך לשגרירות בירושלים והעולם חושש מבסיס ישראלי מול החות’ים, איראן חותרת להסכם שיביא לה הקלה כלכלית, וכך הפך האבטיח לסמל החדש של האנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

סניף קרפור בקריית אונו / צילום: טלי בוגדנובסקי

סניפים חדשים ועלייה במכירות הקפיצו את הכנסות קרפור ב-8% ברבעון

באלקטרה צריכה מציינים כי המכירות של רשת קרפור ברבעון הושפעו מעיתוי חג הפסח וממבצע "שאגת הארי" ● שיעור הרווחיות הגולמית עמד על 26.8%, שחיקה קלה לעומת 27.5% ברבעון המקביל אשתקד

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור השקעות / צילום: יח''צ

"סכום מופרך": בדוחות של מור הסתתר סכסוך של מיליונים עם 3 בכירים לשעבר

חברת הבת של בית ההשקעות מור מנהלת הליך משפטי נגד שלושת הבכירים לשעבר בטענה לגזל סודות מסחריים והקמת פעילות מתחרה ● התביעה הוגשה בדצמבר האחרון על סכום של 5.4 מיליון שקל ● עורכי הדין של הנתבעים: "נקמה על החלטתם הלגיטימית של העובדים לסיים את העסקתם בחברה"

מערכת אימונים של בגירה / צילום: אתר החברה

ההנפקה הביטחונית של השנה: בגירה תונפק לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים אמנם לא קיבלה את השווי לו קיוותה, אך עדיין צפויה להפוך לאחת החברות הביטחוניות הגדולות בשוק ● בני משפחת מזרחי ימכרו מניות בכ-655 מיליון שקל, וימשיכו להחזיק בשליטה

יו''ר ועדת הכלכלה דוד ביטן. שבע תשע, 103FM, 25.05.26 / צילום: איל יצהר

האם הפלת המשטר באיראן מעולם לא הייתה חלק ממטרות המלחמה?

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי "הנושא של הפלת המשטר לא היה אף פעם יעד (של המלחמה באיראן) ● קשה לדעת כשאין פרסום של המטרות המלחמה ב"שאגת הארי", אך יצאנו לבדוק ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הדאו ג'ונס עולה לשיא חדש; מניות הסייבר נופלות, מחירי הנפט יורדים

ה-S&P 500 נסחר ביציבות ● מחירי הנפט יורדים, בעקבות דיווח איראני לפיו הושגה טיוטה של הסכם מסגרת בין איראן וארה"ב - הבית הלבן מכחיש ● מניות אבטחת הסייבר יורדות על רקע תחזית חלשה של זיסקיילר - המניה צונחת במעל 30% ● הקוספי ננעל בעלייה של כ-2.2% ● SK Hynix זינקה ב־12 החודשים האחרונים ליותר מ־1,000%, והפכה לחברה האסייתית השלישית שמגיעה לשווי שוק של טריליון דולר

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

"אללה איסטור כמה מסים שילמתי": הייטקיסטים מגיבים לתוכנית הדרמטית של רשות המסים

חשיפת גלובס, לפיה רשות המסים מקדמת הצעת חוק לחייב בוגרי יחידות עילית של צה"ל לרשום חברות בארץ ולשלם בישראל מס במשך עשור, הציתה ביקורת בהייטק ● בכירים בענף מזהירים כי המהלך יוביל לבריחת יזמים לצמיתות מהארץ, אך לצד זאת נשמעים גם קולות התומכים ביוזמה ● ברשות מתעקשים שמדובר ב"משאב טבע לאומי"

הרשת החברתית רדיט על מסכי בורסת וול סטריט / צילום: ap, Yuki Iwamura

"מנגנון שמאזן בין הריטייל למוסדיים": גולשי רדיט נגד המעבר לדוח חצי שנתי

מגיבים בחריפות ליוזמה לביטול הדוחות הרבעוניים בארה"ב: "דור של משקיעי ריטייל לימד עצמו לקרוא דוחות כספיים, וכעת המנגנון יקוצץ בחצי", בזמן שלמוסדיים יש גישה חופשית להנהלות ● ומה צבי סטפק חושב על המהלך?