גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מימין: אדם סינגולדה, מייסד  ומנכ''ל טאבולה ודיוויד קוסטמן, מנכ''ל טידס (אאוטבריין לשעבר) / צילום: טאבולה, נועם גלאי

"אולי הגניבה הגדולה בהיסטוריה": אתרי החדשות מאבדים גולשים ל-AI, וענקיות הפרסום הדיגיטלי בלחץ

חד-הקרן אופן ווב הגיש לאחרונה בקשה למינוי נאמן, ומניותיהן של טידס וטאבולה, הפועלות בתחום המלצות התוכן, נחתכו מאז ההנפקה ● הסיבה היא נהירת הגולשים למנועי הבינה המלאכותית והרשתות החברתיות ששואבים למעשה תוכן מאתרי החדשות, וזו מובילה לצמצום משמעותי בשטחי הפרסום של אותם אתרים ● והעתיד? "למנועי ה-AI והחיפוש יהיו הסכמים עם אתרי חדשות - אבל אלה יהיו יוקרתיים וספורים מאוד"

מייקל אקרמן מנכ''ל סימילרווב הנכנס / איור: גיל ג'יבלי

קבלת הפנים למנכ"ל סימילרווב: חבילת תגמולים של מעל 10 מיליון דולר

מייקל אקרמן שיחליף את המייסד אור עופר, יזכה לתגמול שנתי במזומן של 1.6 מיליון דולר הכולל מענק חתימה חד-פעמי, לצד מניות חסומות בשווי של עד 10 מיליון דולר ● מניית סימילרווב עלתה בכמעט 300% מהשפל באפריל

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

העסקה שהלחיצה את אמזון וגרמה לה להאיץ את המשא ומתן עם החברה הישראלית

לאחר כישלון העסקה עם אנתרופיק, דקארט נהנית מהביקוש הגובר לטכנולוגיות AI ושבבים ● החיבור ההדוק עם פעילות השבבים של אמזון בישראל והיכולת לשפר את ביצועי מעבדי הבינה המלאכותית מציבים אותה בלב המאבק מול אנבידיה ו-AMD

דנזה. מרכבי הפרימיום שיוצגו בתערוכה, והמחיר הצפוי בישראל / צילום: יח''צ

ישירות מתערוכת הרכב היוקרתית בעולם: דגמי הפרימיום שבדרך לשוק הישראלי

תערוכת פריז אמורה הייתה להציג את הקאמבק האירופי מול החשמליות הסיניות המוזלות, אך בפועל היא ממחישה בעיקר את הפיגור הדרמטי של המערב ● כעת, כשהסינים מסתערים גם על סגמנט הפרימיום ומתחרים במרצדס, אאודי ולנדרובר, הצרכן הישראלי עשוי להרוויח

המאבק בשותפויות לא רשומות עולה מדרגה / איור: Shutterstock

עורכי דין, רואי חשבון ורופאי שיניים: המאבק בשותפויות לא רשומות עולה מדרגה

בעקבות ביקורת חריפה של מבקר המדינה על אובדן מאות מיליוני שקלים במסים, רשמת השותפויות ורשות המסים יצאו במבצע אכיפה נרחב ● עסקים לא רשומים נדרשים כעת להסדיר את מעמדם תוך 45 יום

המניות שיקפצו היום בת"א, וההזדמנות של "פעם בדור" שמסמנים בג'יי.פי מורגן

אחרי מתקפת החות'ים בשדה התעופה בריאד, הגאופוליטיקה תעמוד במוקד תשומת הלב ● התנודתיות בשווקים גוברת לקראת הבחירות בישראל ובחירות האמצע בארה"ב ● עונת הדוחות בארה"ב תיפתח השבוע, עם תוצאות הבנקים הגדולים ושתי ענקיות שבבים ● מה צפוי במדדי המחירים לצרכן בישראל ובארה"ב ● וגם: בג'יי.פי מורגן ממליצים בחום על שילוב אג"ח קונצרניות בתיקי ההשקעות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock

"חדלת פירעון בפועל": בקשה לצו פתיחת הליכים נגד האב סקיוריטי

חברת הייעוץ אסיאג מבקשת להוציא צו פתיחת הליכים נגד האב סקיוריטי בטענה לחוב של כ־500 אלף דולר וחדלות פירעון בפועל ● במקביל נדחתה בקשת החברה להסיר עיקולים ממניות קיו פוינט המיועדות לעסקת מכירה ב־8.7 מיליון דולר, שנועדה לסייע בפירעון חובותיה ● יו"ר דירקטורון האב: "החברה אינה חדלת פירעון. היא זוכה לתמיכה חזקה מקבוצת משקיעים ובעלי המניות"

גיל שויד / צילום: שלומי יוסף

1.2 מיליון דולר בחודש אחד: התרומה של גיל שויד

לפי דיווח ל-SEC, היו"ר הפעיל ואחד ממייסדי צ'ק פוינט תרם באוגוסט 9,000 מניות של החברה לעמותות ששמותיהן לא פורסמו ● דלק ישראל משקיעה כ-3 מיליון שקל בקמפיין לציון 75 שנות פעילותה ● חברת הדירוג S&P מעלות אישרה את הדירוג של הפניקס ברוקרס ● אירועים ומינויים

פרופ' יצחק ברלוביץ' / צילום: אוריה תדמור

הלך לעולמו פרופ' יצחק (ברלו) ברלוביץ', בעבר מנכ"ל וולפסון והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות

ברלוביץ' נחשב למי שהציל את בית החולים וולפסון, ובתקופה בה עבד במשרד הבריאות היה שותף בניסוח "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" ו"חוק זכויות החולה" ויזם את הסדרת הביטוח הרפואי לילדים חסרי ביטוח ● דורון אובז'נק, שניהל עמו פורום לשינוי במערכת הבריאות: "מעולם לא פגשתי אדם שידע כמוהו לגשר בין אנשים, להקשיב, להרגיע ולמצוא את המשותף"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הגירעון צפוי להצטמצם עד סוף השנה, וזה קשור לביצועים של אנבידיה

בלידר שוקי הון מעריכים כי הגירעון בסוף השנה יעמוד על 4% בלבד, לעומת יעד 4.9% ● הסיבה: הזינוק בייצוא של אנבידיה הוביל לגידול חריג בגביית המסים ● אלא שלמרות חבל ההצלה הפיסקלי, בשוק מעריכים כי מדובר בפלסטר זמני שלא ימנע לבדו את התייקרות החוב

עידו סוסן, מנכל דרייבנטס / צילום: איל יצהר

100 אלף דולר בממוצע: עובדי דרייבנטס נפגשים שוב עם כסף

דרייבנטס, חברת שרתי התקשורת מרעננה, מקדמת עסקת סקנדרי שבה ימכרו עובדיה מניות למשקיע מוסדי חדש בהיקף של כ-40–50 מיליון דולר, כך נודע לגלובס ● החברה מעסיקה כיום מעל ל-500 עובדים, ועל פי ההערכה, לא מדובר בסבב הסקנדרי הראשון של החברה בשנים האחרונות

Poco F9 Ultra / צילום: יח''צ

האם מכשיר הדגל החדש של שיאומי מצדיק את המחיר?

על הנייר, ה–Poco F9 Ultra של שיאומי משלב בין רכיבים ברמת דגל, גימור מהודק ותג מחיר נגיש יותר מהמקובל בצמרת ● בפועל, מחיר הסמארטפון עדיין גבוה לחברה סינית, והוא רלוונטי רק למי שמוכן לפשרות

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

התכתבויות הוואטסאפ של יונתן אוריך דלפו לרשת לכאורה, והוא מאיים בתביעות

דליפת התכתבויות שיוחסו ליועץ ראש הממשלה, יונתן אוריך, הציתה סערה ברשת, עם דגש על שיחותיו עם עמית סגל ● אוריך מכחיש את אמינות החומרים וטוען כי חלקם שונו, בעודו מאיים בשורת תביעות נגד מפיצי הפרסומים

 

שלט עם תמונה של המנהיג העליון של איראן, אייתוללה מוג'תבא חמינאי / צילום: ap, Anjum Naveed

איראן באיום חדש: "ערוכים להכניס לשימוש יכולות חדשות"

לוחם צה"ל נפצע אתמול קל כתוצאה מתאונה מבצעית בדרום לבנון ● על רקע המתיחות הרב-זירתית: הדיון הביטחוני שהתקיים בקריה ● באיראן ממשיכים לאיים ומבהירים: תשובת ארה"ב "בלתי מספקת" ●  גורמים סעודיים רשמיים: הולכים ואוזלים טילי היירוט המשמשים לבלום את המתקפות של החות'ים ● דובר צה"ל: תרגיל צבאי ייערך היום (ב') בשעות הבוקר ● עדכונים שוטפים

אלונה בר און מו''ל גלובס, כנס משקיעות הדור הבא / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "חלקן של נשים בשליטה בהון הפיננסי נמצא בקפיצה"

"חלק מהנשים פה הן יחידות בתעשייה שלהן. הן נלחמות בתוך תעשיות גבריות, וצריכות לקבל המון ביטחון בקבלת החלטות", אמרה אלונה בראון בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס ● "אנחנו לא מספיק בהרבה מקומות, אבל כן רואים שינוי"

תוספת מרפסות. נדרש רוב של 75% מבעלי הדירות בבניין / אילוסטרציה: תמר מצפי

השכנים בנו מרפסות ויצטרכו להרוס אותן: הלקח מפסק דין של המחוזי

המפקחת על המקרקעין הורתה להרוס מרפסות שבנייתן הושלמה, לאחר שהתברר כי הן נבנו לפני שניתן היתר בנייה וללא הסכמה של השכנים ● ערעור שהגישו הנתבעים נדחה גם הוא ● השופטים: יש להוכיח הסכמה של השכנים

כביש 232 בעוטף עזה / צילום: ג'יני סוכנות צילום

כבישי העוטף משתקמים בקצב, התקציב לצפון רק החל לזרום

בכבישי הדרום, בהם כביש 232 שניזוק קשות במתקפת 7 באוקטובר, הושקעו כ־250 מיליון שקל ● אלא שלצפון הגיע רק כרבע מהכסף לשיקום תשתיות התחבורה ולאחר שמנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ זעק בוועידת גלובס ● תמונת מצב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

סמוטריץ' מטיל "וטו" על רפורמת המס בהייטק. לא בטוח שהוא יכול

לאחר חשיפת גלובס על כוונת האוצר לחייב מימוש אופציות, השר מיהר להתנגד ● מומחים מסבירים מדוע אין משמעות להתנגדות ומה הסיכוי שהתוכנית תתממש

יהלומים / אילוסטרציה: Shutterstock, Bjoern Wylezich

ענקית היהלומים הבינלאומית חוזרת לפעול בישראל

לאחר הפסקה של תשע שנים, דה בירס, מחברות היהלומים הגדולות בעולם, חוזרת לפעול בישראל ● חזרת החברה מאפשרת ליהלומנים ולקניינים ישראלים לבחון את סחורת החברה ולהשתתף בתהליך רכישה בינלאומי בלי לצאת את גבולות המדינה ● נשיא הבורסה ליהלומים: "רגע היסטורי לענף היהלומים הישראלי"

סניף של סטופמרקט / צילום: אתר החברה

קבוצת דודו עזרא השלימה את רכישת סטופמרקט ב-680 מיליון שקל

רשות התחרות אישרה את העסקה, ובנק הפועלים יעמיד מימון של כ-500 מיליון שקל לרכישת סטופמרקט לפי שווי של כ-680 מיליון שקל ● לאחר המיזוג תחזיק קבוצת דודו עזרא ב-23 סניפים עם מחזור מכירות מוערך של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה, לצד תוכנית להתרחבות ופתיחת עשרה סניפים נוספים