גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

ספינות במפרץ  הפרסי מחכות  לפתיחת מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

בדרך לפתיחת הורמוז, באירופה קורצים לטראמפ. ורק מדינה אחת מתלבטת

בעקבות הסכם סיום המלחמה בין ארה"ב ואיראן, שצפוי להיחתם ביום שישי, באירופה חושבים על היום שאחרי ● מדינות היבשת הציעו לשלוח להורמוז ספינות לפינוי מוקשים והגנה על מכליות נפט ● אבל התכנון מלווה בחשש שהמצר יישאר סגור בעתיד הקרוב

רחוב מרגלית בחיפה

11 שנה של התשה: כשפרויקט תמ"א 38 הופך לקרב האשמות הדדי

באפריל 2015 יצא לדרך פרויקט תמ"א 38 בשכונת שמבור בחיפה, אך עד היום לא קיבל היתר ומתגלגל בין היזם, לוועדה המקומית ולוועדת הערר

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: רמי זרנגר

בג"ץ ידון היום בעתירות נגד שינוי הרכב הרשות השנייה

העתירות מבקשות גם למנוע את מינויה של ד"ר יפעת בן חי שגב ליו"ר הרשות השנייה, לאחר שהייתה עדה במשפטו של ראש הממשלה ● הייעוץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו כי נתניהו לא היה צריך להיות מעורב במינויה של בן חי שגב נוכח ניגוד עניינים

מונדיאל 2026 / צילום: Reuters, Kai Pfaffenbach

המונדיאל יצא לדרך, וענף אחד הרוויח מזה השבוע במיוחד

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% במכירת מוצרי חשמל החל מיום רביעי

קניות בקניון / אילוסטרציה: Shutterstock

התמ"ג מתעדכן כלפי מטה: ירידה של 3.8% ברבעון הראשון

התמ"ג ברבעון הראשון של 2026 התכווץ וירד ב-3.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של השנה - כך עפ"י ההערכה השנייה של הלמ"ס ● בחישוב לנפש, התוצר נמצא כעת 5% נמוך יותר בחישוב שנתי, לעומת הרבעון האחרון של 2025 ● מדובר בירידה משמעותית כלפי מטה ביחס להערכה הראשונה, לפיה התוצר ירד ב-3.3% בלבד

מייסדי חברת אקטיבפנס (נועם שוורץ, אייל דיקן, יפתח אור ואלון פורת) / צילום: גדי סיארה

הסטארט-אפ הישראלי שעשה שינוי כיוון והפך לחומת המגן של אנתרופיק

חמש שנים אחרי שנכנסה לרשימת הסטארט–אפים המבטיחים של גלובס, אקטיבפנס, ששמה לעצמה מטרה להפוך את האינטרנט לבטוח יותר גילתה שהבינה המלאכותית משנה לחלוטין את השוק שלה ● הפעילות והלקוחות השתנו, ובחברה הבינו שגם השם הישן לא מתאים והפכו לאליס ● מחר, במסגרת כנס TECH IL ייחשפו "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" של גלובס

באיזו חברות משקיעי ביומד לא ישקיעו? / איור: Shutterstock

משקיעי ביומד עונים על השאלות הקשות: לאילו חברות לעולם לא ניתן כסף?

מכניסת ה–AI לפיתוח מוצרים ועד לתחרות מצד ה"סופרמרקט" הסיני: בכירי ענף מדעי החיים מסמנים את פריצת הדרך הבאה, ומסבירים למה כדאי ליזמים המקומיים לטפל גם בבריאות הנפשית שלהם ● וגם: למה הכלים של קלוד קוד משנים את חוקי המשחק בבריאות הדיגיטלית

פרויקט ''בית המורה'' במטלון. שכ''ד נמוך בהרבה מהממוצע / צילום: עיריית תל אביב

דירה ב-3,800 שקל לחודש: ההצעה של עיריית ת"א, והאותיות הקטנות

בעיריית ת"א הודיעו כי מעתה והלאה אנשי חינוך יקבלו קדימות לכל דירה פנויה במסגרת "דיור בר השגה" ● הסיבה: מחסור חריף כתוצאה מהוצאות המחיה הגבוהות בעיר ● לצד ההבטחה, מלאי הדירות הנוכחי עומד על כ–550 בלבד - ורובן תפוסות

ניחושים מקוונים באפליקציה / אילוסטרציה: Shutterstock

מי במקום ה-3 בטבלה? האפליקציות שמשגעות את מקומות העבודה במונדיאל

שוק אפליקציות הניחושים המשרדיים מגיע לשיא במונדיאל הנוכחי, ומייצר תחרות עזה בין השחקניות הוותיקות למותגים הצעירים והקטנים ● בדקנו איך עובד המנגנון שמצליח להשאיר את העובדים צמודים למסכים, ומי גוזר קופון מהטרנד הממכר

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

דוח מבקר המדינה: רשויות מקומיות עשו שימוש שלא כדין במצלמות אכיפה

ממצאי דוח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות מגלים כשלים בהתנהלות הנוגעת למצלמות אכיפה ● אלה כוללים הפעלת מצלמות שלא לצורך אכיפה ושמירת צילומים לתקופות ממושכות ● ביקורת מופנית גם אל משרד התחבורה, שלא מקדם אכיפת חוקי נת"צ ברשויות המקומיות

חן ליכטנשטיין

השכר של מנכ"ל צים החדש ב-2026: עד 4.3 מיליון שקל

בכפוף לאישור בעלי המניות בחברת התובלה הימית צים, ד"ר חן ליכטנשטיין יקבל שכר חודשי של 240 אלף שקל, יהיה זכאי לבונוס שנתי של עד 4.3 מיליון שקל ויקבל מענק הצטרפות לחברה בסך 1.44 מיליון שקל

יו''ר הוועדה לשינוי מבנה הדוחות, פרופ' אסף חמדני, ויו''ר רשות ני''ע, ספי זינגר / צילום: ענבל מרמרי

שיימינג לדירקטור שנעדר ודיווח על שכר מעל מיליון שקל: כך ייראו דוחות החברות

אחרי שנים של תפיחת דוחות החברות בעשרות עמודים, רפורמה שמקדמת רשות ני"ע מבקשת להעביר את המוקד מכמות המידע לאיכותו ● הוועדה לרפורמת הדיווחים בראשות פרופ' אסף חמדני פרסמה את הדוח הסופי שלה, ומציעה בין השאר להרחיב את השימוש בניתוחים עסקיים ותחזיות על חשבון פרטים טכניים וכלליים ● אלה ההמלצות

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

נשבר שיא היקף הגיוס לחברת ביומד - מה סוד ההצלחה?

וגם: הגישה החדשה של מכון ויצמן למסחור טכנולוגיה ● החברה שמשפרת את השינה באמצעות חוש הריח ● וקופ"ח כללית קיבלה מענק הורייזון למרות המתחים הפוליטיים ● השבוע בביומד

איציק אלבז ועירא בלסקי, מייסדי חברת ארטליסט / צילום: מתן פורטנוי

40% מהחברה הולכים הביתה: סטארט-אפ מת"א מפטר 200 עובדים

חברת הקריאייטיב והטכנולוגיה הישראלית ארטליסט נערכת לפיטורי כ-200 עובדים מתוך 500 עובדי החברה, בשל מעבר למודל AI חדש

חיים בוטנרו, מנהל מרכזי ההשקעות בבנק הבינלאומי / צילום: אורי בן דור

מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור הזה ייתן תשואה עודפת בשנים הבאות

אחרי ש"פגע" במדויק לפני שנה וחצי, חיים בוטנרו מהבנק הבינלאומי מזהיר את החוסכים מפני השקעה גדולה מדי במניות הטכנולוגיה: "ברמות המחירים האלה זה מסוכן" ● מעריך שהריבית בישראל תרד מהר, מה הסקטורים שייהנו מכך, ובארה"ב שסקטור הבריאות יפתיע לטובה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה בוול סטריט: נאסד"ק ירד בהובלת מניות השבבים, דאו ג'ונס בשיא

נאסד"ק ירד ב-1%, דאו ג'ונס עלה ב-0.6% לשיא חדש ● ספייס איקס רוכשת את Anysphere ב-60 מיליארד דולר ● מובילאיי תפעיל שירות נסיעות אוטונומי בארה"ב ● יאם! ברנדס מוכרת את פיצה האט ב־2.7 מיליארד דולר ● מחירי הנפט ירדו לשפל של כשלושה חודשים, הבנקים הגדולים חותכים את תחזיות הנפט

לרנקה, קפריסין / צילום: Shutterstock

התחרות עולה מדרגה: האם טיסה ב-300 שקל ללרנקה היא מבצע משתלם?

כרטיס האשראי של שופרסל, המונפק ע"י כאל, יוצא בשיתוף-פעולה חדש עם ארקיע ומציע טיסות ללרנקה שבקפריסין ב-299 שקל ● המחיר לא כולל כבודה והושבה, מוגבל לארבעה כרטיסים לאדם ותקף לשבועיים הקרובים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים מתמחרים הסכם עם איראן; הבורסה בת"א ירדה יום שני ברציפות

בתום יום תנודתי, מדד ת"א 35 ירד ב1% ● למרות ירידת מחירי הנפט, מדד נפט וגז זינק בכ-3%, מדדי הביטוח והקלינטק נפלו ● מאגר תמר הגדיל משמעותית את ההפקה שלו, בכ-45%, מניות תמר פטרוליום וישראמקו זינקו

רפי אלמליח, מנכ''ל מינהל התכנון / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון שוקל להטיל אגרות גבייה על רפורמת מורשה להיתר

המינהל בוחן אפשרות לתשלום מורחב של אגרת מידע, בניגוד למצב היום שבו אגרת המידע היא שווה בין היתר של מורשה לבין היתר רגיל ● רפורמת מורשה להיתר מאפשרת גם לאדריכלים, ולא רק לוועדות המקומיות ברשויות, להנפיק היתרי בנייה, במטרה לקצר משמעותית את שלב הרישוי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

אחרי שנה: הסתיימה חקירתו הנגדית של נתניהו. מה צפוי עכשיו?

רה"מ ייחקר בחקירה חוזרת בידי ההגנה במשך 3-4 ימים נוספים, ואז תסתיים עדותו ● בשלה הבא ההגנה תעיד את עדיה, ולאחר מכן יוגשו סיכומים בתיק ● במהלך עדותו היום הרים נתניהו את קולו לעבר התובע, האשים את התביעה ברדיפה פוליטית ואמר: "עשיתם מה שלא עשיתם לאף איש ציבור. השתמשתם בתוכנת ריגול, הפרתם את כל החוקים"