גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

הטעות האסטרטגית שיכולה לעלות ביוקר לאיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הטלת אגרות במצר הורמוז יכולה לחזור לאיראן כבומרנג, החשש של טראמפ מפגיעה בכלכלה היה אחת הסיבות להסכם עם טהרן, ו-AP ממפים את השטחים שישראל השתלטה עליהם מאז אוקטובר 2023 ● כותרות העיתונים בעולם 

מנהל רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

שש חברות ממשלתיות יהפכו לשלוש, מספר הג'ובים יצטמצם

רשות החברות מקדמת איחוד של "ערים" ו"דירה להשכיר" - כך נודע לגלובס ● המהלך הוא חלק מרפורמת מיזוגים רחבה שנועדה לצמצם משרות מיותרות ולהזניק את יעילות הגופים הממשלתיים ● הרפורמה כוללת גם את בליעת "אלתא" בתעשייה אווירית ומיזוג זרועות תחבורה

אלן גרינספן / צילום: ap, J. Scott Applewhite

"המאסטרו של וול סטריט": אלן גרינספן נפטר בגיל 100

האיש שניווט את הכלכלה הגלובלית במשך שני עשורים, טבע את המונח "אופטימיות בלתי רסנת" והותיר מורשת מפוארת אך שנויה במחלוקת - הלך לעולמו בביתו כתוצאה מסיבוכים של מחלת הפרקינסון

קרנות הגידור בנאמנות מסכמות שלוש שנים / אילוסטרציה: Shutterstock

קרנות גידור עממיות: מה עשה מוצר ההשקעה שהושק לפני 3 שנים והפך ללהיט

קרנות הגידור בנאמנות צומחות בקצב מהיר מאז השקתן ב-2023, חולשות על כ-6 מיליארד שקל ומציגות תשואות גבוהות, גם אם הן גובות דמי ניהול יקרים ומתקשות להכות את מדדי השוק ● המנהל בקרן המצטיינת של הראל: "החזקנו המון מניות ביטוח, ביטחון ושבבים והשוק היה לוהט, אבל הורדנו חשיפה" ● וגם: סימן שאלה לגבי עתיד הקרנות

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

נושי סימד וקרן כלירמרק מעמידים לחברה הלוואה בריבית דו-ספרתית

מחזיקי האג"ח בסימד וקרן כלירמרק פועלים להעמיד לחברה הלוואת חירום בגובה של כ-80 מיליון דולר ● מדובר בהלוואה קצרת-טווח של חודשים ספורים ובריבית דו-ספרתית כדי להציל את פעילות מחנות הקיץ

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט, ומשה מורגנשטרן, מנכ''ל הנוסע המתמיד ופליי קארד / צילום: ענבל מרמרי, איה בן עזרי

שיווק אגרסיבי והאשמות: האם התחרות בין מועדוני הנוסעים הפכה פרועה מדי?

המעבר של מועדון הנוסע המתמיד של אל על מכאל לישראכרט הצית מאבק סוער על כ־550 אלף מחזיקי הכרטיסים ● כך למשל הופיעו ברשת מנועי השוואה עצמאיים שמציגים בכל פעם תוצאה דומה ● ובינתיים הרשת מוצפת בטענות על "אותיות קטנות"

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

איראן סותרת את ההצהרות הרשמיות בארה"ב: "סוגיית מתן האישור לכניסת פקחי הסוכנות לאיראן לא אושרה"

איראן: "עד לרגע זה, סוגיית מתן האישור לכניסת פקחי הסוכנות לאיראן לא אושרה  ומוטב שכך ושלעולם לא תאושר" ● סגן נשיא ארה"ב נשא הצהרה עם סיום המו"מ בשווייץ וסתר את הצהרות איראן בעניין הגרעין: "מצפים לביקור של סבא"א כבר השבוע" ● המתווכות: יוקם "מנגנון למניעת חיכוך בלבנון" - ללא ישראל ● הסתיים סבב השיחות הראשון בשווייץ בין איראן וארה"ב; בהודעת המתווכות נכתב כי הצדדים יפקחו על הפסקת הפעילות הצבאית בלבנון • הרמטכ"ל הזהיר: "אם ניסוג מהקו הצהוב בלבנון - איום הפשיטה יחזור" ● עדכונים שוטפים

אמיר זיו / צילום: גל חרמוני

הטלטלה בכלכליסט: סגני העורכת פורשים

גולן פרידנפלד ואמיר זיו הודיעו לעובדים כי הם עוזבים את העיתון הכלכלי מבית ידיעות אחרונות ● עזיבתם של השניים, שהיו חלק מצוות ההקמה של העיתון ומלווים אותו מהיום הראשון, מעמיקה את הטלטלה ומסמנת את סוף עידן המייסדים במערכת כלכליסט

בורסת נאסד''ק / צילום: Shutterstock

משלחת של המדינה יוצאת לניו יורק. על הפרק: הנפקה של החברות הביטחוניות

לגלובס נודע כי משלחת הכוללת את סגנית מנהל רשות החברות, מעין הראל, נציגי רפאל ות"א ומשרד הביטחון תיפגש עם גורמי רגולציה וחתמים, במטרה לבחון השלכות של הנפקת החברות הביטחוניות בנאסד"ק ● ברקע: מחלוקת מול רשות ניירות ערך על סוגיית חובת הגילוי והחיסיון

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

הורמוז עדיין משותק? איראן הכריזה על סגירת המצר, אך בארה"ב מכחישים

יממה לאחר שטהרן הודיעה על סגירת מצר הורמוז בעקבות הפרות של הסכם הפסקת האש, בארה”ב מתעקשים כי נתיב השיט נותר פתוח ● בפועל, חברות הספנות עדיין חוששות לחזור לפעילות מלאה, ומאות ספינות ממשיכות להמתין במפרץ הפרסי

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא לבטל את הליך בחירתו של ראבילו למבקר המדינה

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הביעו שופטי בג"ץ את עמדתם כי נפלו פגמים בהליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה בשל הפגיעה בחשאיות ההליך ● היום הודיע יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי הוא דוחה את הצעת בג"ץ לערוך בחירות חוזרות לתפקיד ● מאוחר יותר הוציא בג"ץ צו על-תנאי בעתירות לביטול הליך בחירתו של ראבילו

תרחיש האימים של ההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"

חברות הטכנולוגיה חוות "סערה מושלמת" שהגיעה גם לישראל, עם צלילת שער הדולר, מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים והצורך המיידי בהתייעלות ● בתוך חודש בלבד נפרדו החברות מאלפי עובדים - ואם הקצב יימשך, בתרחיש האימים, המספר יגיע ל־40 אלף עד סוף השנה ● מומחים מעריכים: עשרות אלפים בסכנת פיטורים

רוני אורן, יו''ר רפק תקשורת / צילום: באדיבות החברה

חברת אנרגיה נוספת בדרך לבורסה: רפק אנרג'י רוצה להנפיק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל

חברת האנרגיה שבשליטת קבוצת רפק הציבורית צפויה לגייס כ-450 מיליון שקל, במסגרת הנפקה ראשונית של מניותיה ● המהלך צפוי להוות הצפת ערך עבור חברת האם שנסחרת לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

מעל 450 שקל ליום: דמי ההבראה שלכם מטפסים

יו"ר ההסתדרות ויו"ר נשיאות המגזר העסקי חתמו על הסכם להעלאת דמי ההבראה במגזר הפרטי והציבורי ● מדובר בתוספת של מאות שקלים בשנה, כשלפי ההערכות בין 2-3 מיליון עובדים במשק עשויים ליהנות מההעלאה ● במגזר הפרטי יעודכן התעריף ל-451.5 שקל ליום, ובמגזר הציבורי ל-511.6 שקל ליום

פאלמר לאקי / צילום: Reuters, Jonathan Alcorn

מה מחפש ילד הפלא של תעשיית הביטחון בישראל?

לגלובס נודע, כי אנדוריל, הסטארט-אפ הבולט ביותר בתחום הביטחון בארה"ב, מבצע בימים אלה ראיונות עם מספר בכירים בישראל להקמת פעילות מקומית שתעסוק במכירות למערכת הביטחון הישראלית ובמו"פ עבור מוצריה הגלובליים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בתל אביב; טאואר עקפה את בנק לאומי בשווי שוק

מדד ת"א 90 ירד בכ-2% לטריטוריה של תיקון ● המסחר בת"א התנהל על רקע "ההתקדמות המעודדת" שנרשמה בשיחות בין איראן לארה"ב ● חוזה גדול למגה אור ● רקח אשר בשליטת פימי זינקה לאחר הפרסום שמרדכי אלגרבלי פורש מתפקיד המנכ"ל ● ברן חתמה על מזכר הבנות להקמת שני קמפוסים אוניברסיטאיים במערב אפריקה

ביג פאשן גלילות / צילום: גלית חתן

העתירה נמחקה: ביג גלילות יישאר פתוח בשבת

ביהמ"ש החליט למחוק את העתירה נגד פתיחתו של מרכז הקניות ביג פאשן גלילות בימי שבת ● נקבע כי "בשלב זה העתירה מיצתה את עצמה", וזאת כיוון שעיריית רמת השרון גיבשה מדיניות אכיפה בנוגע לפעילות עסקים בימי המנוחה ● במסמך שהגישה ביג לאחרונה לביהמ"ש, היא הזהירה כי לסגירת המתחם בשבת יהיו "השלכות בסכומי עתק"

אנשים באיראן. סנקציות לא משפיעות על הממשל, אבל פוגעות באזרחים / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

ארה"ב מסלימה את הלוחמה הכלכלית. אויביה אינם נרתעים

איראן, רוסיה וקוריאה הצפונית שולטות באמנות ההתחמקות מסנקציות אמריקאיות

מושגים לאזרחות מיודעת. פרמיית סיכון / צילום: Shutterstock

מאז השבעת הממשלה לא נראה נתון כזה בשווקים. מה המשמעות?

פרמיית הסיכון היא מדד מרכזי להערכת איכותו של נכס פיננסי - וכשמדובר במדינות, יש לה השלכות מרחיקות לכת ● למה היא כל-כך חשובה, ואיך מודדים אותה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ביג פאשן גלילות / צילום: דרור מרמור

בביג מגלים: כמה תעלה סגירת המרכז בשבת

לקראת הדיון בעתירה הדורשת שעיריית רמת השרון תפעל בנושא, קבוצת ביג מודה במסמך רשמי כי לסגירת המתחם בגלילות בשבת עשויות להיות "השלכות כלכליות בסכומי עתק" ● גורמים בסביבת החברה טוענים כי עיקר הפגיעה צפויה בשוכרים, וכי חלק ממתחרותיה של ביג עומדות מאחורי המהלך ● מגישי העתירה מכחישים