גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה". 

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד". 

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה. 

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו,  כך שאין לו צורך בטיוח מספרים. 

עוד כתבות

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר שוחררה מביה"ח לאחר חודש באשפוז

יפעת-תומר ירושלמי שוחררה מאיכילוב לאחר שנטלה כדורים ואיבדה את ההכרה ● תנאי המעצר שלה הסתיימו, המשטרה צפויה לבקש להחמיר אותם ● גורמים המעורבים בחקירה: "היא תזומן לחקירה - ותעומת עם עדויות וגילויים חדשים בפרשה"

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

עדי קיסר. גם בשירה וגם בספרות ילדים, אי אפשר לרמות את קהל / צילום: גנדי שקולניק

גלעד כהנא בשלושה סיפורים בועטים ועדי קיסר משכיבה לישון: המלצות קריאה לסופ"ש

ארבעה ספרים עבריים חדשים מביטים על הפצע הישראלי מזוויות שונות ● רון דהן המתמודד עם טראומה צבאית ב"אחרי הנעורים" ● גיבורת "סיום מדומה" של נועה סוזנה מורג - רווקה המחפשת משמעות בעולם של סרטונים מוזרים ● גלעד כהנא, סולן הג'ירפות, מציג שלושה סיפורים פרועים ובהם שחזור שיחה עם אביו רגע לפני מותו ● עדי קיסר חותמת בספר ילדים עדין על שיחה אינטימית בין אם לבתה רגע לפני השינה

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

המייסדים: יונתן פסס, נדב שץ, יהלי סער, תום להט וגל שלזינגר / צילום: MNG

הם פרשו מהלימודים והקימו אתר שביקש לחולל מהפכה. זה הפך אותם למכונת מזומנים

טיילור ברנדס סיפקה לעסקים קטנים פתרונות מיתוג, וחלקה את השוק עם ענקיות כמו וויקס ופייבר ● שינוי כיוון כשברקע מהפכת ה-AI הביא אותה לתחום ביורוקרטי בארה"ב - שמייצר לה בשנה 100 מיליון דולר בהכנסות ו-40% צמיחה במכירות ● המנכ"ל יהלי סער: "הצלנו את העצמאים משעמום"

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

האחות ששברה את תקרת הזכוכית - ומונתה לראשונה למנכ"לית בית חולים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מאז הקמתה, הכנסת מכריזה מדי שנה על מצב חירום, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי ● הדבר מאפשר לממשלה להתקין תקנות מיוחדות, וגם שומר על תוקפם של חוקים מסוימים ● וכך בג"ץ הגדיר את מגבלות הכוח בשעת חירום

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; מניית נטפליקס ירדה בכ-3%

נעילה מעורבת באירופה ● נטפליקס הודיעה על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי בעסקה היסטורית שמאחדת בין שירות הסטרימינג המוביל בעולם לבין אחד האולפנים הוותיקים והמשפיעים ביותר בהוליווד ● פורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE)

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

מודעת גיוס בסנט פטרסבורג / צילום: ap, Dmitri Lovetsky

נשים ברוסיה מתחתנות עם גברים שהן בקושי מכירות. מה עומד מאחורי הטרנד?

במאמץ לגייס לוחמים מבטיחה רוסיה מענק של 200 אלף דולר למשפחות נופלים ● אלא שיש מי שרקמו מזה משימה זדונית במיוחד: נשים שנישאות להם - במטרה להרוויח ממותם ● ברשתות קמו עשרות קבוצות שמסייעות להן בחיפוש אחר גברים משרתים, והרשויות מדווחות על מעורבות של כנופיות פשע

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים