גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים בורחים ממניות בודדות - אבל מסתערים על הקרנות האלו

לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך במקביל הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות • שנת 2026 מסתמנת כשנת שיא להנפקת קרנות סל נושאיות (Thematic ETFs) הממוקדות בתתי-סקטורים של ה-AI • מנהלי השקעות מזהירים: "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא"

חייל אמריקאי מפעיל רחפן / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

4.4 טריליון דולר עד 2035: תעשיית הביטחון העולמית שוברת שיאים

מחקר של דויטשה בנק מצא כי הכנסות מאה חברות התעופה והביטחון הגדולות בעולם חצה לראשונה אשתקד את רף הטריליון דולר ● שוק הרחפנים הצבאיים העולמי ישלש את עצמו תוך עשור ליותר מ־50 מיליארד דולר ● עורך המחקר לגלובס: "העדיפות היא להגנה אווירית"

תותח מדגם K9 / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ארה"ב צריכה תותחים - ובחרה לקנות אותם ממדינה מפתיעה

חברת מל"טים מתאבדים ישראלית ניצלה את תערוכת AUSA היוקרתית בארה"ב כדי להציג משגר מל"טים מתאבדים ● המתיחות בין נשיא ארה"ב לבין נשיא אוקראינה גוברת על רקע הכישלון האמריקאי בצמצום היקף הלחימה הרוסית־אוקראינית ● וצבא ארה"ב החליט לרכוש תותחים מקוריאה הדרומית ולא מישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אמיר ירון ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

בנק ישראל נגד נתניהו: "קריפטו לא יכול לשמש מסלול עוקף סנקציות"

בבנק המרכזי הגיבו הערב באופן חריג לדבריו של ראש הממשלה, שטען כי ישראל צריכה להיערך לכלכלת קריפטו, וכי בלוקצ'יין יכול לסייע לעקוף סנקציות - ובפועל סתרו את דבריו ● בבנק הדגישו כי על הדרג המדיני להתמקד במניעת הסנקציות ובהמשך בקיום קשרי המסחר עם שותפותיה העיקריות של ישראל ● נתניהו בראיון: "מודה לבנק ישראל על העצות, אבל עושה מה שאני חושב"

עוז כהן / צילום: אסף כהן

הוא רק בן 14.5 וכבר הכפיל את ההשקעה "ברוב המניות בתיק"

עוז כהן, תלמיד חטיבת ביניים, נחשף לשוק ההון והחל להשקיע בגיל 11, ומאז הוא מתחזק תיק מנייתי פעיל ● מה מושך אותו לזה, איך הוא עוקב ולומד את התחום, איזה הפסד ספג במניה הספורטיבית, לאן הוא שואף, ומה ההמלצה שלו לבני נוער כמוהו? ● המשקיעים החדשים

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' מיכאל גלעד / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

האם אפשר לנבא את תוצאות הבחירות? החוקר שבדק מיליון הימורים ומוכן להמר בעצמו

שיחה עם פרופ' מיכאל גלעד מבית הספר לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת ת"א ● על הדיוק המפתיע של שוקי הניבוי, איך אמוציות מטות תחזיות ביטחוניות - ולמה לפני הבחירות לא כדאי להסתמך על פולימרקט

חנות דגל של ויקטוריה סיקרט במיאמי ביץ' / צילום: ALTO RE

קפיצה של 70% מתחילת שנה: ענקית האופנה שהפכה את תצוגות האופנה למכונת מכירות

קיילי ג'נר צעדה בשבוע שעבר על המסלול בחזייה בשווי 50 מיליון דולר, ומניית ויקטוריה'ס סיקרט, שנסחרה לפני שנה וחצי בפחות מ־20 דולר, זינקה בכמעט 70% מתחילת השנה ● אבל מאחורי הנוצות והיהלומים מסתתרת אסטרטגיה כלכלית מחושבת: איך הופכים מופע ראווה למכונת מכירות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

כלכלנים בכירים נגד תוכנית הקריפטו של נתניהו: "נזק אדיר ובלתי הפיך"

109 כלכלנים, אנשי עסקים ובכירי השירות הציבורי מזהירים מנזק בלתי הפיך לכלכלה בעקבות הטלת סנקציות על ישראל ● "נתניהו מוביל את ישראל במודע אל עבר חרם ובידוד כלכלי בינלאומי, וכל מה שיש לו להציע הוא פתרון תמוה המקובל בארגוני פשיעה, ושלא יעזור במאומה"

הסוגייה הישראלית מעסיקה את היבשת. הפגנה בברלין, החודש / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בעולם עוקבים אחרי הבחירות, וגם "סערת הקריפטו" בכותרות

כלי התקשורת באירופה עוקבים בדריכות אחר הבחירות בירושלים - מנתחים את התסריטים הפוליטיים, מחשבים יחסי גושים ומנסים להעריך את השפעת התוצאות על היבשת ● ואיך הגיבה העיתונות הכלכלית לאזהרת נתניהו, שישראל תאלץ להתמודד עם סנקציות באמצעות קריפטו?

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

44 חודשי מאסר בפועל על חשבוניות פיקטיביות בסך כ-6 מיליון שקל

אבנר אלוק, בעלי חברת סגיב טכנולוגיות מיגון אש בע"מ, הורשע בכך שבשנים 2012-2015 החברה שבבעלותו קיבלה 139 חשבוניות פיקטיביות מחמש חברות שונות, כללה אותן בדוחותיה וניכתה את מס התשומות שלא כדין ● בכתב האישום נטען כי אלוק ניסה להסוות את חלקו בביצוע העבירות ע"י מינוי גורמים שונים כמנהלים בחברה

כולם בעד פירוק מונופולים ונגד מסים, בלי להסביר מאיפה הכסף

על מה מסכימות כל המפלגות, על מה הן מתווכחות - ולמה בכלל הן הסכימו לענות על שאלות פיננסיות מסובכות? ● אלה השיעורים החשובים שלימדה אותנו זירת הדיון הכלכלית ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד 

ליסיה בכר-מנוח, יו''ר אלרון המודחת / צילום: באדיבות אלרון

יו"ר אלרון המודחת: "רנוב ובנטוב הפעילו לחץ לגייס 150 מיליון שקל באג"ח לפריעת חובותיהם האישיים"

עורכי דינה של יו"ר אלרון המודחת ליסיה בכר-מנוח מזהירים כי לקראת הדד-ליין שעומד לפוג ביום שישי הקרוב, "קיים סיכון לא מבוטל שמניות אלרון תימכרנה ע"י הפניקס בית השקעות, והשליטה בחברה תימסר לידיים אחרות" ● אלרון: "טענות מופרכות"

אייל רביד ורמי לוי / צילום: איל יצהר, יונתן בלום

רמי לוי מול אייל רביד: בשבוע הבא - שני ענקי הקמעונאות ייפגשו באולם ביהמ"ש

ארבעה חודשים לאחר פתיחת המשפט נגד אייל רביד, לגלובס נודע כי רמי לוי יעלה להעיד בשבוע הבא ● כתב האישום נגד רביד נחשב לתקדימי ומתבסס על התבטאויותיו הפומביות ועל הקלטות שבהן אותת לכאורה למתחרים להעלות מחירים

המניות שיזנקו מחר בת"א, והדגל האדום שהרים האנליסט האופטימי ביותר בוול סטריט

ישראל וארה"ב נכנסות לזמן בחירות - כך הן ישפיעו על הבורסות בת"א ובניו יורק ● המשקיעים החלו לתמחר חזרה למלחמה: מחירי הנפט בשיא של חצי שנה ● המשקיעים בארה"ב יתמקדו בהחלטת הריבית ובנתוני האינפלציה ● שלוש מתוך "שבע המופלאות" יפרסמו דוחות ● וגם: אחד האנליסטים השוריים ביותר בוול סטריט מזהיר - ההתלהבות בשוק השבבים מוגזמת ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

עומס בנתב''ג, ארכיון / צילום: פולי טובמן

במקביל לבחירות, צצו שלל כנסים שמביאים אקדמאים מחו"ל לישראל

ארגון MindIL מדווח על עשרות כנסים שמתקיימים בשבוע הבחירות בהשתתפות אלפי אקדמאים מתחומים שונים ● המיזם רושם הצלחה אחרי שנים של היעדר כנסים מסוג זה עם חוקרים מובילים מחו"ל

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

החל מפברואר: ההנחות בביטוחי החיים למשך עשור לפחות

רשות שוק ההון החליטה שאם חברת ביטוח נותנת הנחה בביטוחי חיים, כדי למשוך מצטרפים חדשים, ההנחות יימשכו עשור לפחות ● אלא שבחוזר המקורי הרשות רצתה שההנחות יהיו לכל החיים ● בנוסף, ההוראות ייכנסו לתוקף בפברואר 2027, במקום בעוד חודש

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

הקריפטו והסנקציות: נתניהו מצית סערה כלכלית רגע לפני הבחירות

רה"מ נתניהו אמר בראיון לערוץ 10 כי ביקש להכין תוכנית שתאפשר לישראל להתמודד עם סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים ● האם ניתן לעקוף סנקציות בדרך הזו, מה עושות מדינות שכבר מנסות להשתמש בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, ומה יקרה לבנקים בישראל בתרחיש כזה? ● גלובס עושה סדר

מושיק בן פורת / צילום: יח''צ

"אנחנו בטירוף על עוקץ הפנסיות": נשיא לשכת סוכני הביטוח מדבר על הכול

מודל העמלות של סוכני הביטוח הוא אחת הסוגיות הבוערות בשוק ההון בצל טענות לניגוד עניינים ● מי שבולם את הניסיונות לרפורמה בתחום הוא נשיא לשכת סוכני הביטוח, מושיק בן פורת, שטוען כי "העמלה היא מודל תגמול עסקי לגיטימי" ● בראיון ראשון בתפקיד הוא מסביר למה הוא מתנגד למעבר לשכר־טרחה: "בבריטניה 70% מהציבור לא קיבלו טיפול" ● וגם: איזו פירצה לדעתו מאפשרת לנוכלים את עוקץ הפנסיה?

עופר וינטר / צילום: ויקיפדיה / נדב מרגלית

עמך ישראל: נגד העלאת מסים, אך לא מוכנים לקצץ בביטחון

התנגדות לפיקוח מחירים, עידוד ההיצע בדיור והסרת חסמי יבוא ● המפלגה מציגה מדיניות שמסתייגת ממעורבות ממשלתית, ותומכת בריסון החוב ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד 

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

האם החיסכון שלכם מוכן למפולת - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

החשיפה למניות בפנסיה בשיא - האם הגיע הזמן לברוח? ● המסלול לקצבה בגובה השכר החציוני והמחיר האמיתי של דמי הניהול ● מנהל ההשקעות שמזהיר משוק ש"מתנהג כמו קזינו" ● למה תשואות האג"ח עומדות להישחק ● וגם: חרב הפיפיות של מהפכת ה-AI באסיה