גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

יואב תורג'מן. מנכ''ל רפאל / צילום: רמי זרנגר

סגר חוזים ב-24 מיליארד דולר ולא מתנצל על הלייזר: ראיון עם מנכ"ל רפאל

יואב תורג'מן חצה את הכביש מהתעשייה האווירית לרפאל בזמן מלחמה, הוביל את החברה לשיא כל הזמנים - אבל עדיין עסוק במתחרים: "אוהב שיש לי בנצ'מרק" ● בראיון הוא מדבר על מתווה ההנפקה המתוכנן ולא מתרגש מזליגת הבכירים לחברה החדשה בתעשייה: "משכו תשומת לב, אבל לא בטוח שיביאו תוצרים"

ידידיה איש שלום / צילום: פרטי

הוא אספן אובססיבי של שלטי רחוב: "יכול להגיע לאלפי דולרים"

טלפון חוגה של בזק, כרטיסייה של אגד, כידון מתקופת המנדט וספר הטיסה של אייכמן לישראל ● חפצים היסטוריים שמזוהים עם המדינה הפכו עבור רבים למקור התרפקות על העבר בימי משבר: "זה מראה כמה אנשים השקיעו ונלחמו בשביל המקום הזה" ● המשוגעים לדבר מוכנים לשלם עליהם הרבה מאוד

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

שופטי העליון: תקני השופטים שלוין הוסיף מנותקים מצורכי המערכת

שר המשפטים יריב לוין הכריז כי ימנה שופטים לבתי המשפט למשפחה, תעבורה ונוער - אך לא לבתי המשפט המחוזיים ולעליון ● שופטי העליון עמית, סולברג וברק-ארז בתגובה: התקנים מנותקים לחלוטין מצורכי המערכת והשטח ולא נותנים מענה לצרכים אקוטיים דוגמת תחום המעצרים

מכפיל חניה

המפקח הכריע: גם בלי להשתמש - הדיירים ישתתפו בעלויות מתקני החניה

בעלי דירות עם חניות רגילות טענו כי אין הצדקה לחייבם בהוצאות הנוגעות למכפילי חניה שאינם בשימושם ● המפקח על המקרקעין דחה את הטענות, בהתבסס על התקנון המוסדר בין הצדדים

נוף ששווה עשרות מיליונים. העיר העתיקה בירושלים / צילום: Shutterstock

ביותר מ-90 מיליון שקל: עסקת הנדל"ן החריגה מול חומות ירושלים

רוכש אמריקאי-ישראלי רכש שתי דירות בפרויקט כפר דוד של דמרי בעיר העתיקה: אחת ב-66.3 מיליון שקל, והשנייה ב-25 מיליון והוא מתכוון לאחד את שתיהן לאחת ● מחירי הדירות בפרויקט נעים בקשת רחבה מאוד של מחירים, כשהזולה ביותר הגיעה ל־54 אלף שקל למ"ר, והיקרות ל־120 אלף שקל למ"ר

מרגוט רובי ב''אנקת גבהים''. ציד ספרים הפך לליבה עסקית / צילום: Warner Bros. Pictures

המספרים לא משקרים: הספר הפך לתעודת הביטוח של הוליווד

תעשיית הקולנוע תמיד שאבה השראה מספרים, אך השנה נראה שהעיבודים הפכו לעמוד השדרה של הוליווד ● שוברי הקופות השנה כוללים שלושה עיבודים בולטים: הכנסות "פרויקט הייל מרי" עם ריאן גוסלינג חצו את חצי מיליארד הדולר, "עוזרת הבית" עם סידני סוויני הכניס כ-400 מיליון ו"אנקת גבהים" הוכיח שגם קלאסיקה יכולה להפוך ללהיט לדור ה־Z

עו''ד מור פינגרר / צילום: יח''צ בנק הפועלים

מור פינגרר, לשעבר יועמ"שית בנק לאומי, מונתה ליועמ"שית בנק הפועלים

עו"ד פינגרר תחליף את עו"ד יעל אלמוג, שפרשה בינואר האחרון מהתפקיד בתום תשע שנים בהנהלת בנק הפועלים ● מינויה של פינגרר כפוף לאישור הפיקוח על הבנקים, וטרם נקבע מועד כניסתה לתפקיד

בית משפט / אילוסטרציה: איל יצהר

בית המשפט אישר צוואה של חוסה שהורישה את רכושה לאפוטרופוסית שלה

המנוחה אמרה בעבר בבית המשפט כי האפוטרופוסית דואגת לה וציינה כי היא רוצה להוריש לה את רכושה ● לאחר שהמנוחה נפטרה, יורשיה הגישו בקשה לקיום הצוואה, בעוד בת הדודה של המנוחה הגישה התנגדות לכך

פרויקט דואו / צילום: מרגולין

עסקת ענק בפרויקט דואו באבן גבירול: כמה שילם איש עסקים על 5 דירות?

הקונה רכש שתי דירות לעצמו ועוד שלוש דירות לשלושת ילדיו בפרויקט דואו ברחוב אבן גבירול בת"א ● רונית אשד־לוי, מנכ"לית אפריקה מגורים הבונה את הפרויקט: "ככל שמתקדמים לאכלוס אנחנו רואים ביקוש לשימוש עצמי"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מילואימניקים? המערכת שתבדוק אילו הטבות מגיעות לכם מהבנק

מערכת דיגיטלית חדשה מאפשרת למשרתי ולמשרתות המילואים לבדוק בקלות אילו הטבות פיננסיות מגיעות להם מהבנקים וכיצד ניתן לממש אותן ● המערכת פותחה ע"י הקליניקה לדיני בנקאות במכללה למינהל, במטרה לצמצם פערי מידע ולמנוע מצב שבו זכויות כלכליות אינן מנוצלות

בועז לוי. ימונה ליו''ר התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

"הדמות הפסיבית": בועז לוי אושר ליו"ר התע"א, ודאג למנכ"ל נוח

דירקטוריון התעשייה האווירית אישר את מינויו של בועז לוי, המכהן כמנכ"ל החברה, ליו"ר ● בתוך כך אישר הדירקטוריון את מינויו של הסמנכ"ל משה לוי למנכ"ל בפועל, אשר ישמש בתפקיד זה באופן זמני עד לסיום הליך בחירת מנכ"ל קבוע לחברה

וילה ברמת אפעל נמכרה ב־8.4 מיליון שקל / צילום: גלובס

"נכס נדיר לאזור": בכמה נמכרה וילה בשכונת היוקרה ברמת גן?

למרות המחסור במגרשים במרכז הארץ, קצב עליית המחירים ברמת אפעל שברמת גן נמוך מהמגמה בשוק ● קוטג' בן 5 חדרים, על מגרש בן 423 מ"ר, נמכר בשכונה תמורת 8.4 מיליון שקל

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

המל"טים של אלביט בדרך לאזור הקוטב הצפוני

משרד ההגנה הקנדי יפעיל בקיץ הקרוב מל"טים מתוצרת אלביט שנרכשו ב-2020, במסגרת פעילות משמר החופים בקוטב הצפוני ● ברקע: עיכובים באספקת מל"טים אמריקאים ושאיפה לחזק את הנוכחות והשליטה במרחב הארקטי מול רוסיה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בדרך לרבנות עוצרים ברשות המסים: הדרישה החדשה של היועמ"שית והמחלוקת

חוות דעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ מאיימת להפוך הליכי גירושים רבים לאירוע מס ● בלשכת עורכי הדין טוענים: "דרישה שגויה ומרחיקת לכת של היועמש"ית, שמבקשת להפוך את רשות המסים לחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושים"

מעגן מיכאל. ''התנועה הקיבוצית מאוד בעד ציפוף'' / צילום: Shutterstock

"תמונת העתיד של הקיבוצים בישראל": קיבוץ מעגן מיכאל עולה לגובה

עם 300 יחידות דיור חדשות ובינוי לגובה, תוכנית המתאר החדשה של הקיבוץ שבמישור החוף הצפוני מסמנת לו עתיד חדש ואופי בינוי שקיבוצי ישראל לא ראו כבר שנים רבות ● במעגן מיכאל מתכננים גם מתחם לפינוי־בינוי, ראשון מסוגו בקיבוצים

קולקציית חולצות המבוססת על ציוריו של ענר שפירא ז''ל / צילום: דימה טליאנסקי

טרמינל X תהפוך את ציוריו של ענר שפירא ז"ל לקולקציית חולצות

איוריו של ענר שפירא, שנהרג ב-7 באוקטובר לאחר שהציל חיים רבים במיגונית ברעים, הופכים לקולקציית חולצות שתימכר בטרמינל X, והכנסותיה יוקדשו לעמותה שהקימה משפחתו ● אלדן וקק"ל ישתפו פעולה בשיקום יערות שנשרפו ● ומשלחת הייטק של קרן JVP יצאה לגרמניה לחיבור בין סטארט-אפים ישראליים לבנקים וגופים פיננסיים ● אירועים ומינויים

עדי חכמון / צילום: דניאל אדרי

הסטארט־אפ של בוגרי תלפיות שמייצר מיליוני דולרים כשהביקוש למזגנים בשיא

אחרי שנים באוצר, עדי חכמון מנסה לפתור בעיה שהטרידה אותה במשרד בירושלים: מערכת חשמל יקרה ומסורבלת שנבנתה עבור רגעי שיא בודדים ● עם הסטארט־אפ nGrid וצוות בוגרי תלפיות, הם הקימו "תחנת כוח וירטואלית" מבוססת AI - שמייצרת מחזור של מיליוני דולרים

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' רות מאיו / צילום: יח''צ האוניברסיטה העברית

החוקרת שמסבירה: איך גורמים לנו להאמין בדברים שלא קרו

שיחה עם פרופ' רות מאיו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית • על הנטייה האנושית קודם כול להאמין, למה המושג "האמת שלי" הוא מסוכן, מדוע תאוריות קונספירציה הן אטרקטיביות, וכיצד AI דווקא עוזר נגד פייק ניוז

מכוניות בתחנת טעינה / צילום: יח''צ

בקרוב בישראל: לטעון את הרכב שתי דקות ולנסוע מאות קילומטרים

יצרניות הרכב סיניות ג'ילי ו-BYD מציגות טעינת-על שמוסיפה מאות ק"מ בדקות ספורות, ומתקרבות לזמן תדלוק ● האחרונה מתכננת לפרוס אלפי רשתות באירופה - וישראל צפויה להיכלל בגל הראשון

קומפקטי חשמלי של GAC / צילום: יח''צ

שוק הרכב מתעורר אחרי המלחמה: הדגמים החדשים שנוחתים בישראל

גל של דגמים חדשים עושה את דרכו לישראל ● ב.מ.וו עם קרוס־אובר חשמלי, אאודי עם דגם ספורט היברידי וטסלה עם הגרסה המרווחת לשישה נוסעים ● ובקרוב: GAC הסינית מצטרפת עם דגם חשמלי קומפקטי