גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

יוסי זינגר וארז בלשה, יו''ר ומנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

מעל התכנון המקורי: ג'נריישן קפיטל גייסה כמיליארד שקל ואלה המוסדיים שהשתתפו

הגיוס גבוה מהתוכנית המקורית לגייס 800 מיליון שקל • לגלובס נודע כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה היו קרן הגידור נוקד שתהפוך לבעלת עניין וכן מגדל, כלל, מנורה, הראל, קרן הגידור ספרה, אנליסט, מור, איילון ועוד

טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

בכיר איראני: "המשא ומתן במבוי סתום והכדור במגרש של טראמפ"

היעד האופטימי שהציב טראמפ למו"מ עם איראן: "טקס חתימה בשבוע הבא" ● ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על גופים הקשורים לאיראן ● טראמפ על האפשרות לפעולה צבאית להוצאת האורניום מאיראן: "צריך להיות שם שבועיים, ועם הרבה ציוד" ● סרן איתן שמואל למברג, בן 21 ממשמר השבעה, נפל בקרב בדרום לבנון ● דיווחים שוטפים

מתחם הבונקרים Vivos xPoint / צילום: באדיבות WSJ

הם עברו לחיות בבונקרים כדי לשרוד את סוף העולם. האיום הגיע מבפנים

מתחם של מאות בונקרים בדרום דקוטה משווק כמפלט המושלם מתרחישים כמו מלחמה גרעינית או מגפה עולמית ● אלא שמה שהיה אמור להיות "הישרדות ברמת חמישה כוכבים", הפך לזירת קרבות ● מבעיות תשתית, דרך סכסוכי שכנים ועד יוקר הארנונה - התביעות נערמות, ואפילו נשקים נשלפו

ברלין. 85% מתושבי העיר שוכרים דירות / צילום: Shutterstock

"יש לי עשרות דירות למכירה ואף אחד לא מתקשר": מה קורה בשוק בברלין

אחרי שנות גאות, שוק הנדל"ן בברלין מדשדש עם ירידת מחירים של כ–15% בשנתיים האחרונות ● רגולציה קשוחה וחשש מהבחירות בספטמבר מובילים להצפת השוק בנכסים של משקיעים זרים, בעוד העירייה מחריפה את האכיפה נגד חריגות במחירי השכירות

ירידות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

למעלה מטריליון דולר נמחקו והסערה בדרך לבורסה בתל אביב

מניות השבבים מחקו ביום שישי מעל טריליון דולר, במה שהפך לירידה החדה ביותר של הסקטור מאז מרץ 2020 ● מה עומד מאחורי הירידות ואיך יושפעו המניות הדואליות בתל אביב

מערכת הבלאק רייבן של חברת רובל / צילום: רובל חדשנות

מערכת היירוט הישראלית החדשה שעשויה לתת מענה לרחפני הנפץ

מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה ● ביוון הוחלט להציב טילים מתוצרת רפאל סמוך לגבול עם טורקיה ● בארה"ב ממירים רחפני תובלה למשגרי רקטות ● וחברה ישראלית משיקה מערכת יירוט רחפנים מתקדמת ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מיכל גור / צילום: לילך רז

בגיל 50 היא הייתה מובטלת ארבע שנים. היום היא עומדת בראש חברת נדל"ן ותיקה

"בבית הספר היסודי התפרץ השד העדתי. קראו לי 'פרענקית', וכשהתחילו ללגלג עליי בגלל שם המשפחה, אסלן, אמי רצה למשרד הפנים ושינתה לגור. התחנכנו בבית להוריד את הראש" ● שיחה קצרה עם מיכל גור, מנכ"לית פרץ בוני הנגב

פרויקט פינוי בינוי במרכז. עדכון כל חמש שנים / צילום: רפי דלויה

הפרויקטים יחכו: התיקון לחוק שביקש לעשות סדר בהיטלי ההשבחה הצית מחלוקות חדשות

תיקון 133 לחוק התכנון והבנייה נועד לעודד מימוש של תוכניות התחדשות עירונית באמצעות יצירת ודאות ביחס להשבחה שנוצרה בעקבות הפרויקט ● אלא שבפועל רשויות שונות מפרשות את החוק באופן שונה, מה שמעקר את התיקון מתוכן ומחזיר את היזמים לוועדות הערר ולבתי המשפט

הגבן תמיר פרץ. ''אנשים מפרגנים'' / צילום: שניר (סופגי) גואטה

המחלבה שהפכה לשם חם במסעדות מגיעה לת"א

בני הזוג מגבעת חיים איחוד, שמספקים את הגבינות המשובחות שלהם למסעדות מהטובות בעיר, פתחו בדרום תל אביב מקום שנותן להן במה

משרדי מארוול בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

אלו שתי החברות החדשות שיצטרפו ל-S&P 500 כבר החודש

מארוול, המייצרת שבבים ורכיבים הדרושים לתשתיות הבינה המלאכותית, תצטרף החודש למדד ה-S&P 500 ● מצטרפת נוספת למדד תהיה חברת פלקס, המספקת שירותי ייצור לחברות טכנולוגיה מובילות, ובהן אפל ואנבידיה ● המהלך בעיקר מדגיש את חשיבותו ההולכת וגוברת של מגזר הטכנולוגיה בשוק ההון

ד''ר מרק אביטבול / צילום: Visionix

בשקט בשקט נמכרה בשבוע שעבר במאות מיליוני דולרים חברה בת 32 מירושלים

אחרי שהקים את חברת המכשור הרפואי ויזיוניקס בקרוואן לוהט, עבר הנפקה מדהימה, התרסקות והתבססות בצמרת הענף - בשבוע שעבר ד"ר מרק אביטבול מכר את מפעל חייו לרווניו הפינית ● בראיון מיוחד הוא מספר למה חשוב לו לייצר בארץ, מדבר על הקושי לנהל קשרים בינלאומיים בתקופה שבה "ישראליות היא כבר לא יתרון בעולם", ומסביר מדוע החליט לפרוש דווקא עכשיו

''10%-5% בהייטק עלולים למצוא עצמם בלי עבודה השנה''

לחיות מדמי אבטלה של 13 אלף שקל: מאחורי הטלטלה בהייטק

גל הפיטורים בהייטק מאיים לשלוח אלפים לבתיהם ● הסיבה הרשמית שהציגו רוב החברות היא מהפכת ה־AI, אלא שבתעשייה יש מי שחושב שזה רק תירוץ ● העובדים שנשארו מתארים היסטריה ומומחים מעריכים שזו רק ההתחלה, אבל לא כולם מתרגשים: "כל תחום חדש מייצר עבודה, לא רק לוקח"

פרויקט חופים WEST בנתניה. כמחצית מהדירות עדיין עומדות למכירה / הדמיה: אתר החברה

135 דירות מחכות: משבר הדיור דרך סיפורה של חברה אחת

המגדל החצי ריק של אזורים בנתניה מספר את כל מצוקת הקבלנים והמשבר בשוק הדיור ● מנגד, הוא מעיד שהיזמיות הגדולות עדיין לא ממהרות להתגמש במחירון הרשמי, גם כשהן מובילות במספר הדירות לא מכורות וכשנדמה שהמבצעים הלכו רחוק במיוחד

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעקבות פסיקת בג"ץ: לוין פרסם מועמדים לחלק מבתי המשפט המחוזיים

ביהמ"ש העליון קבע כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירה בשופטים לבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן קדימות למחוזיים בבאר שבע ובחיפה שם המחסור החמור ביותר ● מזה שנה וחצי לא מונו שופטים בישראל עקב סירובו של לוין להביא לאישור הוועדה מועמדים שלא מוסכמים על כל חברי הוועדה

סצינה שמתארת את המערב הפרוע כפי שהצטייר בתרבות האמריקאית / אילוסטרציה: Shutterstock

מערב פרוע? דווקא שם היה פיקוח הדוק על נשק

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: קרבות האקדחים האגדיים לא אפיינו את אותם זמנים כמו שאת דפי הספרים ומסכי הקולנוע

מפעל גלעם - קיבוץ מענית / צילום: איל יצהר

גלעם השלימה את ההנפקה בשווי של 1.03 מיליארד שקל; אלה המוסדיים שרכשו

בעלי השליטה קרן פימי ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות מכרו מעט פחות ממה שתכננו ● לאחר ההנפקה פימי תמשיך להחזיק ב-29% ממניות החברה ● לגלובס נודע כי המוסדיים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם מנורה מבטחים ומיטב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב סגרה שבוע אדום בעליות

ת"א 90 עלה ב-0.5% ● ירידות באירופה ובחוזים בניו יורק ● החל המסחר בחברה הבטחונית בגירה, ההנפקה הביטחונית הגדולה ביותר בשנים האחרונות ● יצרנית הדבש הקטנה שזינקה ● השקל ברצף הירידות הארוך מזה כשנה, 2.9 שקלים לדולר ● הביטקוין משלים היום יום שישי רצוף של ירידות, רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט ● דוח התעסוקה בארה"ב היום: צפי לתוספת של 80 אלף משרות בלבד

למה נעלמו השטרות מהצ'יינג'ים?

חברת רחפנים ישראלית נמכרה השבוע למוטורולה סולושנס האמריקאית. מה היה היקף הרכישה? ● כמה דירות מכרה ישראל קנדה בשדה דב ברבעון הראשון של השנה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

גם זה קרה פה / צילום: יוסי זמיר, Shutterstock

הפער בין מה שרואים באוצר למה שרואים ב-OECD

ב–OECD פסימיים, באוצר רואים ורוד ● הכשל של חוק המעונות ● ומה מפריע לטיעון של התעשיינים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אושרי כהן ב''בופור'' (2007). סרט מלחמה ללא אויב נראה לעין / צילום: יח''צ

כוחות צה''ל חוזרים לבופור - והסיפור שוב נפתח מחדש

חזרתם של כוחות צה”ל לבופור מחזירה גם את אחת הטראומות המכוננות של החברה הישראלית ● מרוביק רוזנטל, דרך רון לשם ועד יוסף סידר, התרבות הישראלית ניסתה להפוך את ההר לזיכרון סגור, אבל החדשות מהשבוע שוב טורפות את הקלפים