גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ השבבים מקיסריה מגייס לפי שווי ענק של 4 מיליארד דולר

אחרי גיוס הענק באקסייט, חברת השבבים הצעירה אלמנטס לאבס של היזם הסדרתי אביגדור וילנץ זוכה להשקעה של 300-400 מיליון דולר ● שווי החברה, שפועלת מתחת לראדר, עולה על 4 מיליארד דולר

השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מה עומד מאחורי המהפך בשקל, ועד מתי הוא יימשך

אחרי ששבר שיאים, בחודש החולף השקל מציג ביצועים חלשים במיוחד אל מול הדולר ● רק המטבעות של רוסיה ונורבגיה רשמו תוצאות חלשות יותר, בשל ירידת מחירי הנפט ● מאיראן ועד המוסדיים: הסיבות לשינוי המגמה והתחזית להמשך

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המשקולת שתעיב היום על הבורסה והתחזית הקשה לשוק המניות

המיקוד של המשקיעים יתחלק בין המתיחות הגאו-פוליטית לטלטלה במניות הטכנולוגיה ● הבורסה בת"א עלולה לסגור את החודש החלש ביותר שלה מאז אוקטובר 2023 ומניות השבבים הדואליות יעיבו היום על המסחר ● דוח התעסוקה בארה"ב יפורסם כשברקע החששות מפני העלאת ריבית ● וגם: ענק ההשקעות שצופה שה-S&P 500 יירד לתיקון בקרוב ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

לארי אליסון / צילום: ap, Evan Vucci

השבוע הכי גרוע מזה 25 שנה: מדוע הענישה וול סטריט את מניית אורקל?

מניית ענקית הטכנולוגיה איבדה כ־19% בשבוע והשלימה צניחה של כ־55% מהשיא ● בזמן שאורקל נהנית מביקוש חסר תקדים לתשתיות בינה מלאכותית ומצבר הזמנות של מאות מיליארדים, משקיעים חוששים ממחיר המרוץ ל־AI ● ומדוע רוב האנליסטים ממליצים על המניה?

שלט רחוב במערב צרפת שמראה טמפרטורה של 43 מעלות, בשבוע שעבר / צילום: ap, Jeremias Gonzalez

נוסעים לאירופה? כך תוכלו להגן על עצמכם מהחום

כמחצית מהערים הגדולות באירופה עוברות בימים האחרונים את גל החום הנורא ביותר בהיסטוריה המתועדת שלהן, אם לוקחים בחשבון את השילוב בין חום ולחות ● אז איך מתמודדים עם החום האירופי, ולמה זה כל־כך מסוכן?

צוותי החילוץ בוונצואלה לאחר רעידת האדמה / צילום: Reuters

"רעידת אדמה היא תרחיש הרבה יותר מאתגר ממה שראינו במלחמה עם איראן"

המהנדס נועם רביב טוען כי לפי הסטטיסטיקה רעידת אדמה היא אירוע שיקרה, ויש בישראל מאות אלפי מבנים שאינם עומדים בתקן ● יחד עם זאת, הוא סבור כי יש לקדם במהירות התחדשות עירונית בפריפריה, שבה מיזמים אינם כדאיים מבחינה כלכלית, ובעיקר באזור השבר הסורי אפריקאי המועד לסכנה

מרקו רוביו בפגישה עם שרי החוץ של מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ / צילום: Reuters, Eric Lee

שתי המדינות שלא נכנעות לפרוטקשן של איראן

מתחילת המלחמה, ברית מדינות המפרץ עומדת בפני קריסה, ומדינות האזור גילו שמי שלא פותחת ערוץ תקשורת עם איראן, כמו בחריין וכווית, חוטפת במיוחד ● ואיך התחדשות התקיפות קשורה להסכם בין ישראל ללבנון?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

דקות לפני סיום המסחר: הסקטור שהעביר את תל אביב לירידות

מהפך בחצי השעה האחרונה באחד העם: רוח גבית שלילית מוול סטריט הפילה את מניות הטכנולוגיה והכריעה את מדד ת"א 35 ● מדד הבנייה והנדל"ן זינקו על רקע ציפיות לריבית ● חשיפת גלובס על שופרסל הפילה את מניות יבואנית הבשר ● גילת קפצה לאחר דיווח על חוזה ענק

קניון הזהב / הדמיה: ולדי קובליוב

משפחת גינדי מוכרת את חלקה בקניון הזהב למגדל ב-840 מיליון שקל

חברת הביטוח מגדל רוכשת את חלקה של משפחת גינדי (25%) בקניון הזהב בראשל"צ, בעסקה שמוערכת בכ-840 מיליון שקל ● לפני כשנה פורסם כי מגדל חתמה על הסכם למכירת 51% מהקניון לידי קבוצת מליסרון תמורת 818 מיליון שקל

בניין ''ידיעות אחרונות'' בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

נוני מוזס מכר מחצית מבניין ידיעות אחרונות בראשל"צ בכ-160 מיליון שקל

היקף העסקה למכירת מחצית ממתחם "ידיעות אחרונות" בראשל"צ מוערך בכ-160 מיליון שקל ● וגם: הבכיר שעוזב את משרד עורכי הדין שבלת לטובת משרד עצמאי, ואילו עבודות אמנות רכשה קבוצת "כאן ועכשיו" של אגודת ידידי מוזיאון ישראל ● אירועים ומינויים

כוחות צה''ל / צילום: דובר צה''ל

פער של מעל 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין האוצר לביטחון טרם הוכרעה

האוצר מקצה רזרבות של 12 מיליארד שקל לביטחון - אך המחלוקת בין המשרדים טרם נפתרה ● בעיצומה של המלחמה מול איראן הועלה תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל ל-144 מיליארד שקל ● אולם מאז במערכת הביטחון נטען כי הקבינט מטיל על הצבא משימות נוספות שדורשות משאבים נוספים, ומכך נובע הצורך בהגדלת התקציב

קמפיין ''הסל של ישראל'' בכיכובו של אלי יצפאן / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ברקת טען ש"הסל של ישראל" הוריד מחירים בשוק. הנתונים מראים אחרת

נתונים שהגיעו לידי גלובס מסטורנקסט ו-CHP, לצד מחקר חדש של אוניברסיטת ת"א, מצביעים על כך שהמתחרים של קרפור לא הוזילו את מוצרי הסל, בחלק מהקטגוריות אף נרשמה ירידה במכר, ובמוצרים שאינם בסל נרשמה בקרפור העלאת מחירים ● במשרד הכלכלה דוחים את הדברים

מייסדי אלמנטור (מימין): אריאל קליקשטיין ויוני לוקסנברג / צילום: איל יצהר

אחרי וויקס, גם אלמנטור מפטרת: 100 עובדים יעזבו את החברה

הסטארט-אפ אלמנטור הודיע היום לעובדיו כי כ-30% מהם יזומנו לשימוע לפני פיטורים, כ-100 איש מסך מצבת העובדים ● המנכ"ל יוני לוקסנברג: "השינוי חיוני כדי להבטיח שאלמנטור תישאר עצמאית ואיתנה"

רועי ברגיל / צילום: התעשייה האווירית

ולוריקס רוכשת חברת לוחמה אלקטרונית לפי שווי של 75 מיליון דולר

חברת ולוריקס, שנכנסה בשנה האחרונה לתחום הביטחוני, תרכוש את השליטה בחברה המפתחת מערכות לשיבוש רחפנים ● החברה הנרכשת סיימה את 2025 עם הכנסות של כ-27 מיליון שקל ו-EBITDA של 6.8 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין-פנטון, ''הארץ''

משפט נתניהו: השופטים חזרו על המלצתם לסגת מסעיף השוחד

רה"מ בנימין נתניהו הודיע כי הוא מתנגד להאצת משפטו וטען: "עו"ד עמית חדד איים להתפטר" ● עו"ד חדד: "המשפט היחיד שהתנהל חמישה ימים בשבוע היה משפט אייכמן"

תחנת רכבת חדרה מזרח / צילום: תמר קינן

מסילה חדשה, צרות ישנות: קו רכבת חדש נפתח בין ראש העין לחדרה

פרויקט המסילה המזרחית, שנועד לחבר יישובים חדשים למרכז מחדרה ועד לוד, יוצא לדרך - לאחר 20 שנה של תכנונים והשקעה של 8.5 מיליארד שקל ● אלא שתדירות הרכבות נמוכה, הקו נפתח במתכונת חלקית, ולתחנות מסוימות מסובך להגיע ללא רכב פרטי

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

אחרי שנה וחצי: כ-70 שופטים ורשמים מונו לבתי משפט השלום

אחרי שנה וחצי ששר המשפטים לוין לא מינה שופטים, הוועדה לבחירת שופטים מינתה עשרות שופטים וקידמה נשיאי שלום למחוזי ● בין הנשיאים גם מנחם מזרחי, נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז, שביקר את פרשת קאטרגייט נגד מקורבי נתניהו ● לוין החליט למנות 15 שופטים למינוי בפועל, שמשמעותו מינוי זמני לחיפה, לבאר שבע, לירושלים ולצפון ● לבתי משפט השלום מרכז ות"א לא מונו שופטים כלל

אילוסטרציה: UNSPLASH

איך לתכנן פרישה שבאמת תתאים לחיים שלכם

הסכום שיעמוד לרשותכם בפרישה תלוי פחות בשוק המניות ויותר בכם

כותרות העיתונים בעולם

האם חיזבאללה הפך מנכס לנטל עבור איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: במקום שחיזבאללה יגנו על איראן, כעת איראן נאלצת להגן על חיזבאללה; מחיר הנפט אולי יורד, אבל המשבר עדיין פה; ואיך נראים החיים בדאחייה אחרי הפסקת האש ● כותרות העיתונים בעולם 

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

עסקת הענק של רפאל ברומניה: מערכות נשק במעל 2 מיליארד אירו

נחתם ההסכם בין משרד ההגנה של רומניה לבין חברת רפאל לרכישת מערכת ספיידר להגנה מפני איומים אוויריים ● עם החתימה, העסקה הזו הופכת למכירה הביטחונית השנייה בגודלה אי־פעם של מדינת ישראל ● במהלך המכרז ניצחה רפאל חברות ענק מגרמניה וצרפת