גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

משקאות אנרגיה Celsius / צילום: Shutterstock

החלפתי קפה במשקאות אנרגיה וכמעט איבדתי את השפיות

כך נראה שבוע העבודה של כתב וול סטריט ג'ורנל ג'יימי ווטרס על דיאטה של Celsius ומשקאות עתירי קפאין אחרים, שמבטיחים לעזור לצרכנים למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם

קווינס. שכר הדירה החציוני בדירות הנמצאות בפיקוח שכר דירה ברובע נמוך ב־13% ממחיר השוק / צילום: Shutterstock

ניו יורק: שוכרי דירות עשירים תופסים נתח מפתיע משוק הדיור המפוקח

במנהטן, שכר הדירה בדירות בפיקוח נמוך במחצית ממחיר השוק, בעוד שבברונקס הפער עומד על 12% בלבד

כיפת ברזל בפעולה מבצעית / צילום: משרד הביטחון

לא רק כיפת ברזל: המערכות הישראליות שקונה איחוד האימרויות

כותרות העיתונים בעולם: בישראל חוששים מתרחיש שבו טורקיה תקבל מטוסי F-35 מהדור החמישי, אבל באיסטנבול כבר חושבים על מטוסי העתיד מהדור השישי, קרוב משפחה של חמינאי פועל בגלוי לגיוס תומכים להפלת הרפובליקה האסלאמית, ובמפרץ - כיפת ברזל היא אפילו לא קצה הקרחון בקשר הביטחוני בין ישראל לבין איחוד האמירויות ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

21 שנות חיים משותפים גברו על הצוואה: בן הזוג זכה במחצית הדירה

בית המשפט אישר לבנק הפועלים לסרב לקלוט לחשבון של אזרח מיליוני שקלים שהושבו על ידי המשטרה, אף שהתיק הפלילי שלו נסגר ● חברת נס לי חופים חויבה לשלם כחצי מיליון שקל לאחר שביטלה הסכם שכירות ל-25 שנה על מתחם מסחרי בגלל רטיבות ● ובן זוג של מנוחה הוכר כבעל הזכויות במחצית מהדירה למרות שהורישה אותה לבנה ● 3 פסקי דין בשבוע 

טיפים לפנסיה - שיחסכו לכם עשרות אלפי שקלים / צילום: Shutterstock

טיפים לפנסיה - שיחסכו לכם עשרות אלפי שקלים

גם אם אתם רגע לפני פרישה, או כבר יצאתם לפנסיה יש עדיין דרכים בהן תוכלו למקסם את הקצבה שתקבלו כל חודש ● מהסדר בו נכון למשוך את אפיקי החיסכון, איך אפשר להחזיק שתי קרנות השתלמות וגם למה אם אתם עדיין עובדים לא כדאי למהר למשוך את קצבת הפנסיה ● עצות לקראת פרישה: חלק ראשון

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל. בעיגול: אילהם אלייב, נשיא אזרבייג'ן / צילומים: דוברות רפאל, AP-Ebrahim Noroozi

אזרבייג'ן הולכת ומתרחקת מישראל. מי תקטוף את הפירות?

ישראל סופגת ביקורת גוברת מאזרבייג'ן, בין השאר בגין הכרת הממשלה ברצח העם הארמני ● למרות עסקה נאה שנסגרה על מערכות רפאל, בחברות חוששים כי מגמת הצטמצמות העסקאות עם הלקוחה האסטרטגית תימשך ● ממקורות הדאגה: הסתערות החברות האמריקאיות ועיכוב לא מוסבר בהכרעת מכרז חלל

אלי אביסרור, מנכ''ל חברת אביסרור / צילום: תמר מצפי

עוד טיפה הנחה והפרויקט הפסדי: אביסרור מציגה את הדרך המהירה למכירה ללא רווח

אביסרור חשפה את נתוניה לקראת הנפקת מניות בתל אביב השבוע, והסגירה שהיא ממש קרובה להפסד בפרויקט שלה בלוד ● זו רק עוד חברה שרכשה בשנות הגאות ומתמודדת עם השפל בקצב המכירות ובמחירים, בתקווה שהרווח על הנייר אולי יצליח לכסות את ההוצאות

הבית ברחוב דוד רמז בשכונת נווה עמל בהרצליה / צילום: עמית ברוך

בכמה נמכר בית בהרצליה שנבנה בשנת 1951?

הבית, בשכונת נווה עמל, נבנה בשנות החמישים ונמכר ב־3.8 מיליון שקל ● מחירי קוטג'ים חדשים בשכונה נעים בין 6 ל־7 מיליון שקל

בנימין נתניהו / צילום: אוליבייה פיטוסי-הארץ

חשיפת גלובס: נתניהו דורש להעביר 400 מיליארד שקל לביטחון בתקופת הבחירות

לגלובס נודע כי ראש הממשלה הורה אמש בדיון רב משתתפים לכנס את הכנסת כדי להצביע על פריצת התקציב כך שיאפשר תוספת של 400 מיליארד שקל לרכש הצבא, שתיפרס על 13 שנה ● הדבר עשוי להוביל לפריצת יעד הגירעון ולערעור אמון השווקים בכלכלה

איור: Shutterstock

סודוקו כנראה לא יציל את המוח שלכם. אז מה כן?

מחקר גדול שפורסם לאחרונה הגיע למסקנה אופטימית: בני 70 ו־80 יכולים לשפר את יכולותיהם הקוגניטיביות ממש כמו צעירים ● אלא שההבטחה מעוררת מחלוקת: האם אימוני מוח באמת משפרים את תפקוד המוח כולו, או שהמפתח נמצא בכלל במקום אחר? ● על דבר אחד כולם מסכימים: התפיסה שהמוח בהכרח מידרדר עם הזמן כבר לא רלוונטית

טוד בלאנש

על חודו של קול: עורך דינו לשעבר של טראמפ מונה לתובע הכללי של ארה”ב

הסנאט אישר ברוב דחוק של 50 מול 49 את מינויו של טוד בלאנש, שכיהן בחודשים האחרונים כממלא מקום התובע הכללי ובעבר היה עורך דינו האישי של הנשיא ● האישור חותם מאבק שנמשך כמה שבועות בין הבית הלבן לבין חלק מהסנאטורים הרפובליקנים, על רקע ביקורת על התנהלותו בפרשת מסמכי אפשטיין והסדרים שנגעו לטראמפ ומשפחתו

המומחית שמסבירה: האם 2 מיליון שקל זה מספיק לפנסיה

שיחה עם אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות ופעילה חברתית ● על כלל־האצבע שאמור להבטיח לפרוש בלי דאגות, האוכלוסייה שמצויה בסיכון הגדול ביותר והפרשה שהחלה ברעיון חכם ויצאה משליטה ● איך להתכונן לפנסיה גם בגיל 40? סדרה חדשה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

חודש על המדף ואחרי תחילת התמ"א: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בבת ים?

הדירה נמכרה לאחר כחודש בשוק ב-1.7 מיליון שקל, כשברקע החל פרויקט תמ"א 38 בבניין ● לפי המתווכת, ההתחדשות העירונית העלתה את שווי הנכס, ובמקביל מתחילים להופיע בעיר גם משקיעים ומשפרי דיור שמזהים הזדמנויות ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מקק / צילום: Shutterstock

מלחמה גרעינית תשאיר רק ג'וקים בעולם? האמת שונה לגמרי

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החרק המושמץ זכה לשם של מי שישרוד את הלחיצה על הכפתור האדום, אך שוב מדובר במיתוס

על מה הוא חולם? השאלה שמעסיקה את בעלי חיות המחמד כבר דורות / צילום: Shutterstock

מתקרב היום שבו נוכל לשאול את הכלב שלנו על מה הוא חולם בלילות

בינה מלאכותית וטכנולוגיות אחרות כבר מסייעות לחוקרים לפענח את שפת הלווייתנים, לזהות דפוסים בתקשורת של בעלי חיים ואפילו לנהל "שיחות" עם כלבים ● אולם, השאלה כבר אינה רק מה הם מנסים לומר לנו – אלא האם נדע להקשיב להם

MG4 אורבן / צילום: יחצ

120 אלף שקל לפני הנחות ומבצעים: לא קל להתחרות במכונית הזו

המשפחתית החדשה של MG מצליחה להציב רף חדש של תמורה בפלח עם חלל פנים מרווח, ביצועים זריזים ומחיר לא שגרתי ● הטווח מוגבל יחסית, אך בינתיים זו הצעה מרשימה ● מבחן דרכים

לינדזי קלנסי / צילום: ap, Greg Derr/The Patriot Ledger

המשפט שמטלטל את ארה"ב: למה לינדזי קלנסי רצחה את ילדיה?

לינדזי קלנסי רצחה את שלושת ילדיה, ואחר כך ניסתה להתאבד ● כעת מתנהל בארה"ב משפט הרצח שסובב סביב שאלה אחת: למה היא עשתה את זה? ● בעוד טענת התביעה היא שמדובר ברצח בכוונה תחילה, בהגנה טוענים שמדובר בפסיכוזה שאחרי לידה ● מה זו פסיכוזה אחרי לידה, איך אפשר לזהות אותה ומה עושים?

פרויקט לינטהולמן בדנמרק. צפוי להסתיים ב־2070 / צילום: Reuters

פרויקט הבנייה הגדול בתולדות דנמרק: חצי אי מלאכותי למגורי 35 אלף איש

מצוקת הדיור בבירת דנמרק הובילה את הרשויות לפתרון לא שגרתי: ייבוש רצועת ים רדודה על ידי חול מפרויקטים מכל המדינה - לבניית חצי אי מלאכותי למגורים ● כעת, כשהמתנגדים הסירו את רוב ההליכים, הפרויקט צפוי לצבור תאוצה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מנהל ההשקעות שממליץ על מניה שהיא "כמו לקנות בונקר"

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא הצליח לעקוף את התשואה של S&P 500 ● לאחרונה נפער פער חריג בין שני מדדי הדגל בבורסה - ת"א 35 ות"א 90, כאשר דווקא ת"א 35 תופס את ההובלה ● בנק ישראל יוצא בצעד שיאפשר רישום כפול של מניות הבנקים בוול סטריט ● וגם: איתן עציוני מנהל בית השקעות שמנהל 2.3 מיליארד שקל, ובשוק הישראלי הוא רואה לא מעט הזדמנויות מתחת לרדאר

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

משטרת התנועה משנה את סף האכיפה - ולא מגלה באילו כבישים

אגף התנועה הודיע כי מצלמות האכיפה יעברו עדכון, וסף האכיפה שלהן צפוי להשתנות ● המשמעות: המהירות המותרת לא משתנה, אך הסף ממנו תקבלו דוח על חריגה ישתנה בהתאם לנתוני הכביש ● באופן חריג יחסית, אגף התנועה לא מודיע באילו כבישים יחולו השינויים