גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה". 

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד". 

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה. 

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו,  כך שאין לו צורך בטיוח מספרים. 

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי

חוקר השנאה שמצהיר: "אנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר הקצנה"

שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ● על הקיטוב שהפך לנורמה, הסיבות לכך ומה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הדהירה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

דוחות התעשייה האווירית: צמיחה בכל היבשות, שיאים חדשים

דוחות הרבעון השלישי של התעשייה האווירית מצביעים על צבר ההזמנות הגדול ביותר אי פעם - 26.5 מיליארד דולר ● סך כל ההכנסות צמחו ב-18%, כאשר שליש מהן הגיעו מישראל ● תזרים המזומנים, לעומת זאת, היה שלילי

רני פלאוט / צילום: רמי זרנגר

עם משקיעים חזקים ואישור מהרשות האמריקאית: הישראלי שהגשים את חלום המכונית המעופפת

הוא יעלה רק מיליון דולר, יחנה מאחורי הבית, לא ידרוש רישיון טיס ויחסוך את הפקקים ● הכלי האווירי שפיתח הסטארט־אפ הישראלי Air מתכנן לעשות מהפכה בתעופה הפרטית - וכבר קיבל אישור פורץ דרך מהרשויות בארה"ב ● "באוגוסט המטוסים שלנו עשויים לרחף בנתיבי האוויר של מסוקים וססנה" ● האם מה שנראה כמדע בדיוני עומד להתממש?

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

ביל אקמן שוקל הנפקות בו זמנית של חברה וקרן חדשה

המיליארדר ביל אקמן, מתכנן להנפיק את חברת ניהול קרנות הגידור שלו, פרשינג סקוור לציבור כבר בתחילת השנה הבאה, במקביל לקרן סגורה חדשה

בכובע DOGE: מאסק בבית הלבן / צילום: Reuters, Nathan Howard

שנה אחרי הקמת המחלקה של מאסק: מה יצא מריצת האמוק הזו

בינואר הוקמה בסערה המחלקה לייעול ממשלתי, עם אילון מאסק כנער הפוסטר שמצהיר על קיצוץ של טריליון דולר ● המהלכים שלה גרמו למאות אלפים לאבד את עבודתם, יש שאומרים גם עלו בחיי אדם, ומנגד התומכים מתעקשים שהיא משמעותית ● מה קרה בסיכום השנה הזו

ג'יליאן מייקלס / צילום: Don FLood

הכוכבת האמריקאית שסבורה: "השנאה כלפי ישראל היא קופת מזומנים של משפיענים"

התמודדות עם עודף משקל בילדות הפכה את ג'יליאן מייקלס לאימפריית כושר ובריאות משגשגת - עם תפקידי מפתח בפריים טיים, אפליקציה עתירת משתמשים, סדרת רבי–מכר והון שמוערך ב–20 מיליון דולר ● בשנים האחרונות היא אחת הדמויות הבולטות במאבק באנטישמיות בארה"ב, ולאחרונה עוררה סערה כשעזבה את תוכנית האירוח שלה בעיצומו של ויכוח בנושא ● ראיון מיוחד

איך לנהל עובדים שהם ''גם וגם'' - ולהרוויח מזה / צילום: Shutterstock

מנהלת מכירות ביום, בעלת מכון כושר בלילה: איך לנהל עובדים שהם "גם וגם" - ולהרוויח מזה

יותר ויותר עובדים משלבים כיום משרות קבועות עם עבודות עצמאיות ● 6 פרקטיקות יעזרו למנהלים לשמור על רמת המחוברות שלהם לארגון בדומה לזו של עובדים "מסורתיים"

לירן ליברמן / צילום: דוד גראב

הרבה מעבר לקוד קופון: כך צמח ענף המשפיענים בישראל ל-5 מיליארד שקל בשנה

הבינה המלאכותית הקפיצה את ביצועי שוק המשפיענים בשנה החולפת, וכיום כמעט כל המותגים הישראלים עובדים איתם ● לירן ליברמן, מנכ"ל יומנז הישראלית שבולטת בתחום, מספר בראיון איך השתמש בצ'אט GPT כדי להחליט איזו חברה לרכוש, מה השיעור שלמד בתחילת דרכו בגוגל, ואיך גורמים לחברה לצמוח ב-250% תוך שנה

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו פרסום ברשתות החברתיות, 07.11.25 / צילום: שלומי יוסף

לא מתגייסים, לא מצביעים? זה הלקח מהניסיון העולמי

בצרפת ובגרמניה אוסרים הצבעה בצו בית משפט, בנורווגיה ובאוסטרליה הזכות נשללת ממורשעים בבגידה ● מספר מדינות מגבילות משמעותית את זכות ההצבעה, וגם גופים בינלאומיים הכירו באפשרות הזאת ● אבל ההצעה של לפיד וליברמן הולכת הרבה יותר רחוק

וול סטריט / צילום: ap

וול סטריט ננעלה בעליות; שער הביטקוין עומד על כ-84 אלף דולר

לאחר יום מסחר תנודתי - נעילה מעורבת באירופה ● הביטקוין ממשיך בדעיכה ויורד מתחת ל-84 אלף דולר למטבע ● המסחר באסיה נסגר בירידות חדות: הקוספי צלל ב-3.8% והנייקי ירד ב-2.3% ● אמש, וול סטריט ננעלה בירידות, למרות מיני ראלי בתחילת המסחר ● שער הדולר עומד כעת על 3.29 שקלים

אמיר טייג / צילום: פרטי

המשקיע שעבר למדריד ויצא לפנסיה מוקדמת בזכות רכישת דירות

החיים האינטנסיביים בישראל וסקרנות הובילו עיתונאי ואדריכלית לעזוב את ישראל לטובת ספרד - לאחר שהחלו להשקיע בה בנדל"ן מניב ● כעת הם מחזיקים במדריד מספר דירות, חלקן להשכרה לטווח קצר וחלקן לטווח הארוך

וודי ובאז. סרט שאף פעם לא היה על צעצועים / צילום: Shutterstock

סרט האנימציה שלא פחד לגעת בחרדות והשאיר אבק לדיסני: 30 שנה ל"צעצוע של סיפור"

לפני 30 שנה בובת קאובוי ואיש חלל מפלסטיק שינו את העולם ● סרט אחד הפך את פיקסאר למעצמה גלובלית, החזיר למסלול את הנשיא שלה סטיב ג'ובס, ופתח שער לתעשייה של מיליארדים ● עם מכירות מרצ'נדייז שלא נגמרות וסיקוול חמישי שאך קיבלנו הצצה אליו, "צעצוע של סיפור" הוא ממש לא סתם סרט על צעצועים מדברים

תקיפה של צה''ל ברצועת עזה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

ישראל תקפה בעזה ובלבנון במקביל - ממשל טראמפ מגבה

צה"ל תקף באופן ממוקד ברצועת עזה, יעד התקיפה: עלאא' חדידי, בכיר בזרוע הצבאית של חמאס ● חוליית מחבלים יצאה ממנהרה מעבר לקו הצהוב - וחוסלה מהאוויר, כוחות צה"ל פועלים להשמיד את התוואים התת-קרקעיים במרחב ● בחמאס סבורים שישראל מחכה להזדמנות להביא לקריסת ההסכם, ולכן הם מעכבים את המשך העברת החללים ● עדכונים שוטפים

עמירם שחר / צילום: Upwind

לפני פחות משנה הסטראט־אפ הישראלי הזה נמכר. עכשיו הוא עומד להיסגר

כשנה לאחר שפלקסרה רכשה מ־NetApp את חברת הענן הישראלית ספוט, שנמכרה במקור ב־450 מיליון דולר, החברה האמריקאית מחליטה לסגור את פעילות הסטארט־אפ בארץ ● העובדים המקומיים פוטרו, והפיצויים הוענקו לפי ותק

הפריצה ללובר. הגנבים החנו משאית עם סולם בשטח מת של מצלמות האבטחה המיושנות / צילום: ap, Alexander Turnbull

לא רק הלובר: גל פריצות למוזיאונים שוטף את צרפת

לפני כחודש נרעשה צרפת כשתכשיטי הכתר נשדדו מהלובר, אלא שזה רק קצה הקרחון ● מחירי הזהב שזינקו והאבטחה שנזנחה במשך שנים הנחיתו על המדינה לא פחות משמונה מקרי שוד מאתרי אמנות מרכזיים רק בחודשיים האחרונים, ואלה מצטרפים לגל שחווה אירופה כולה ● הוול סטריט ג'ורנל צלל אל מאחורי הקלעים של הפריצות הגדולות

גם זה קרה פה / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

משהו לא טוב עובר על אחת הכלכלות הגדולות במזרח, וההשלכות לא ייעצרו שם

שוב פותרים משבר בלי לתכנן הלאה ● מה פרסם האוצר בלי להתכוון ● ואיתותים מדאיגים מיפן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

Plasan SandCat MK-IV / צילום: צילום מסך

המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל

משרד ההגנה של פרו בחר במכרז לרכישת 56 רכבים משוריינים מתוצרת פלסן סאסא תמורת כ־23.8 מיליון דולר ● רפאל הציגה טיל חדש מסדרת ספייק ● ברפובליקת מאלי קיימו את התערוכה הביטחונית הראשונה של המדינה, אך ללא הזמנה של מדינות מערביות ● וגם: אנדוריל האמריקאית מתכננת הקמת מיזם משותף עם הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

LeapMotor C10 פלאג־אין / צילום: יח''צ

הפלאג-אין הסינית החדשה מרווחת ומתומחרת היטב, אבל יש מקום לשיפור

לגרסת הפלאג־אין החדשה של הקרוס־אובר הסיני יש עדיין מה לשפר באגף התוכנה, אבל היא משלבת תא נוסעים מרווח ומאובזר היטב ביחד עם יכולת שיוט חסכונית למרחקים ארוכים

פרופ' עדי אייל / צילום: דנה אפרת לוגסי

הילד שסולק משני בתי ספר - והפך לפרופסור מצליח: "לא נתתי לזה לחלחל"

עם מי מדברים? עדי אייל, פרופסור למשפטים וכלכלה ומומחה לתורת המשחקים וגישור ● על מה מדברים? הרבדים הנסתרים במשא ומתן, למה בוויכוח שמתלהט לא כדאי להגיב מיד, ואיזה מנגנון הושאל מהכנסייה הקתולית לדיונים בהנהלה? ● פופקורן

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך, עמית גל, הממונה על שוק ההון ובצלאל סמוטריץ שר האוצר / צילומים: יוסי כהן, מארק ניימן(לע''מ), עמית שאבי(ידיעות אחרונות). עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השינוי במודל קופות הגמל להשקעה יחכה? המהפכה בתחום החיסכון יצאה מחוק ההסדרים

באוצר פרסמו את תזכיר חוק ההסדרים עם כניסת השבת, וממנו עולה כי המהלך להקמת חשבון השקעות שיאגד שורה של מוצרי חיסכון יחכה בינתיים ● בענף עוד מחכים לפרסום ההמלצות הסופיות של הצוות שמגבש את המהלך