גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

החוק להחלשת היועצת המשפטית לממשלה אושר במליאת הכנסת

החוק לשינוי מעמד היועצת המשפטית לממשלה אושר בכנסת לקריאה שנייה ושלישית, והוא צפוי להיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה ●  נתניהו נעדר מההצבעה ● 5 עתירות הוגשו עד כה נגד החוק. בין העותרים לשכת עורכי הדין 

חברת הכנסת אפרת רייטן. פרסום ברשת איקס, 08.07.26 / צילום: שלומי אמסלם

ישראל מלאה בעורכי דין. איך זה שכמעט אין בה שופטים?

ההשוואה הבינלאומית מגלה ששיעור השופטים בישראל נמוך ביחס למערב • השופטים שכן נמצאים במערכת עובדים ביעילות, אבל מה זה אומר על האיכות? • המשרוקית של גלובס

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה בירוק בוהק; מדד הבנקים זינק במעל 5%

מדד ת"א 35 קפץ בכ-2.7% וחתם את היום החזק ביותר שלו מאז סוף מאי ● העליות התרחשו על רקע הציפיות למדד המחירים לצרכן בישראל, שצפוי להראות כי האינפלציה התמתנה לשפל של כחמש שנים ● אמש החזירה ארה"ב את המצור הימי על איראן ● השקל התחזק ל-2.99 שקלים, מחירי הנפט טיפסו

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "האתגר החדש של מותגים הוא שילוב בין אמון לרלוונטיות"

בכנס MAD של גלובס אמרה בר און: "מנסים להסיט אותנו לכל כיוון אפשרי, אבל אנחנו לוקחים את הסיכון עם האני מאמין שלנו. אנחנו לא עושים שורט על המשק הישראלי, אבל אנחנו גם לא להקת המעודדות שלו" ● לדברי מו"ל גלובס, "אנחנו מדברים לחמישה דורות במקביל"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

באפט חושף: אני יזמתי את ההשקעה הגדולה הזאת של ברקשייר

וורן באפט חושף את מאחורי הקלעים של ההשקעה באלפאבית, אך מצנן מעט את ההתלהבות סביב הבינה המלאכותית ומזהיר מהיקף ההון העצום שנדרש כדי לנצח במרוץ ● ולמה הוא ממשיך להאמין במניית אפל

מטה IBM בקנדה / צילום: Shutterstock

היום הגרוע בתולדות IBM: ממה השוק חושש, ואילו מניות דווקא הרוויחו?

אזהרת רווח לרבעון השני של IBM הקריסה את המניה ● בחברה טענו כי ברקע עומדים הסטת תקציבים לשבבי זיכרון ואבטחת סייבר ובשוק תהו עד כמה מדובר במגמה רוחבית ● ויש גם מניות שהרוויחו

תשלום ראשון של מענק העבודה יועבר מחר לכ־130 אלף זכאים / צילום: Shutterstock

130 אלף עובדים יקבלו מחר מענק של אלפי שקלים מהמדינה. מי זכאי?

רשות המסים תחל מחר בהעברת התשלום הראשון של מענק העבודה לשנת 2025 לזכאים, בסכום כולל של כ־260 מיליון שקל ● הזכאות למענק נקבעת לפי מבחני הכנסה ונתונים משפחתיים, והבקשות ממשיכות להיות מוגשות באופן מקוון באתר הרשות

מייסדי Oak, שי מורג וטל מרום / צילום: עומר הכהן

שי מורג משיק חברת סייבר חדשה עם גיוס סיד של 60 מיליון דולר

Oak, החברה החדשה של יזם הסייבר הישראלי, מפתחת פלטפורמה מבוססת AI לניהול זהויות והרשאות בארגונים ● החברה מעסיקה כ-50 עובדים בישראל ובסן פרנסיסקו, ומגייסת עובדים נוספים למרכז הפיתוח בישראל

הקונגרס של ארצות הברית / צילום: Shutterstock

המכה שישראל עלולה לחטוף הערב בקונגרס בארה"ב

מדובר במהלך שככל הנראה ייכשל בשל הרוב הרפובליקני, אך עצם העלאתו להצבעה והיקף התמיכה שהוא צפוי לקבל, ממחיש את השינוי שעובר על המערכת הפוליטית האמריקאית בכל הנוגע לישראל

מתי יהב, נהר זמורה ולירן ליברמן בפאנל משותף בהנחיית סופי מלניק אמיתי

"לא לבעלי לב חלש": האם אפשר לייצר מורשת בהייטק הישראלי?

בפאנל במסגרת כנס MAD של גלובס, דנו המשתתפים בשאלה - האם אפשר לייצר לגאסי בהייטק הישראלי? ● המשתתפים הסכימו כי "ככל שעוברות השנים המסרים צריכים להיות יותר משוכללים, יותר בגובה העיניים"

איתן זינגר, מנכ''ל סיבוס / צילום: רמי זרנגר

לאחר הפרידה מוולט: סיבוס עוברת לכרטיס חיוב ותתחבר למועדון תעופה

לגלובס נודע כי מנכ"ל סיבוס איתן זינגר הציג ללקוחות החברה מהלך שעיקרו להפוך את כרטיס ההטבות שמחזיקים מאות אלפי עובדים בישראל לכרטיס חיוב של כאל ● בנוסף, סיבוס צפויה לחבור לאחד ממעדוני התעופה הגדולים בישראל

איך שומרים על מותג מנצח לאורך זמן: כנס MAD יוצא לדרך

כנס MAD של גלובס מתמקד השנה בסוד ההצלחה ובאתגרים של מותגי Legacy ובשאלה איך שומרים על רלוונטיות לאורך זמן ● בכירי תעשיית השיווק, הדיגיטל והפרסום ייפגשו על במה אחת כדי לנתח את המלהכים הבולטים ● וגם: הצצה ראשונה לתוצאות מדד המותגים של גלובס

יהודה אליהו / צילום: תמונה פרטית

בהסכמת הממשלה: בג"ץ ביטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

ועדת האיתור תדון מחדש בשלושת המועמדים הסופיים לתפקיד מנהל רמ"י, בהם יהודה אליהו ● נקבע כי אליהו יישאר בתפקידו עד 22 ביולי, ולאחר מכן ימונה ממלא-מקום בהתאם להוראות החוק ● השופטים ציינו כי תוצאות ההליך הנוכחי לא שוללות את מינויו של אליהו לממלא-המקום

מוטי שרף, מייסד שרף תקשורת ואסטרטגיה ושותף מייסד Brij AI lab, בכנס MAD / צילום: ענבל מרמרי

"מותגי לגאסי צריכים לא רק להישאר על המגרש, אלא גם לבחור את המגרש הנכון"

מוטי שרף, מייסד שרף תקשורת ואסטרטגיה ושותף מייסד Brij AI Lab, הסביר בכנס MAD של גלובס איך מותגי הלגאסי יכולים לנצח בעידן ה-AI ● "מותג לגאסי זה כמו אדם שרץ על המגרש ומצליח לראות את הדברים קדימה ולהבקיע. הוא עושה דבר אחד שכל המותגים רוצים לעשות - להישאר רלוונטי"

עשן במנאמה, בחריין, לאחר פגיעת כטב''ם איראני / צילום: Reuters, Stringer

איראן החליפה יעד: למה כווית ובחריין חוטפות את האש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסלמה במצר הורמוז כבר פחות מפחידה את שוק הנפט העולמי, כווית ובחריין חוטפות את רוב האש מאיראן בשל הערכה שארה"ב לא תגיב על כך בחומרה, והתחקיר בוול סטריט ג'ורנל על תנאי הכליאה של פלסטינים בישראל ● כותרות העיתונים בעולם    

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה ביוני ירד לשפל של חמש שנים; מחירי הדירות נחתכו בחודש ב-1%

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי ביוני, בהתאם לציפיות הכלכלנים, כך שקצב האינפלציה השנתי ירד לרמה של 1.6% • ירידות בולטות נרשמו בסעיפי פירות וירקות טריים, הלבשה והנעלה ותחבורה; מחירי הדלק והנסיעות לחו"ל הוזלו במיוחד • מחירי הדירות רשמו את שיעור הירידה החודשי הגבוה מזה שמונה השנים האחרונות

מייסדי פינדינגס, קובי פרידמן (ימין) ויונתן פרי / צילום: אורנה חלף

חברת הסייבר שכמעט נמכרה ב־300 מיליון דולר מגיעה לת"א

לאחר שמכירתה אשתקד בוטלה, פועלת Findings להתמזג לשלד הבורסאי וילק, לפי שווי נמוך משמעותית ● צופה כי השנה יותר מתכפיל את הכנסותיה מאשתקד

נדב חנין , סמנכ''ל שיווק ודיגיטל, אל על בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

סמנכ״ל השיווק של אל על: ״קצב המצטרפים לפליי קארד גבוה. נותנים הטבות שאין בשום מקום אחר״

בכנס MAD של גלובס סיפר נדב חנין, סמנכ"ל השיווק של אל על, על המאבק סביב מועדון FLY CARD, הכניסה של החברה לעולם המלונות והאטרקציות, ועל שמירה על רלוונטיות כמותג ותיק ● עוד הסביר מה היתרונות על חברות התעופה האחרות ולמה הצרכן הישראלי מעדיף לטוס עם אל על

הילה ברון, צביה אורנשטיין קסן, ישי מנדיל, נגה בנר־סוארי, ניצן יהלי אלטר, מתי יהב / צילומים: סם יצחקוב, רפי דלויה, רמי זרנגר, פייבר, יח''צ

מהומור עצמי עד אימפקט אמיתי: מנהלי השיווק מפרגנים לקמפיינים ישראלים

הסמנכ"לים שמאחורי מהלכי השיווק הגדולים במשק בוחרים את המהלכים החזקים שהובילו המתחרים בשנה החולפת - חלק שני ● הצצה למדד המותגים שיתפרסם השבוע ולכנס MAD שיתקיים היום

כטב''ם / צילום: Shutterstock

סעודיה הפכה לרוכשת הכטב"מים הגדולה של טייוואן

זינוק חריג ביצוא מטאיפיי, זאת לאחר שהסעודים רכשו אלפי כטב״מים במחיר גבוה מהשוק ומחדדים את מרוץ החימוש האזורי