גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

אורניום / צילום: Shutterstock

לפני 2 מיליארד שנה פעל באפריקה כור גרעיני יחיד מסוגו. חוקרים עדיין לומדים את הסודות שלו

ב־1972 גילו חוקרים כור ייחודי באזור אוקלו שבגאבון, ניסוי טבעי שהייתה לו השפעה דרמטית על חקר הפיזיקה והבנת חוקי היקום ● פיזיקאים משוכנעים גם היום שעוד יש לנו מה ללמוד ממנו, גם על "התיאוריה של הכול" וגם על שיטות לאגירת פסולת גרעינית

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

החות'ים מאותתים לאיראנים: רק אנחנו מחליטים

החות'ים הצטרפו בסוף השבוע למעגל הלחימה, ונשאלה השאלה למה דווקא עכשיו ● ענבל נסים לוטון, מומחית לתימן, סבורה כי הדבר עשוי להיות קשור לאולטימטום האמריקאי לאיראנים, ואף לתחושה שהמלחמה קרובה לסיומה והחות'ים מנסים לשדר שלקחו חלק בה ● כך או כך, העיתוי ואופן התגובה המדוד מאותתים לאיראנים: רק אנחנו מחליטים

דיון של ועדת הכספים בחוק ההסדרים, פברואר האחרון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השתיקה של שומר הסף: האם אגף התקציבים איבד את המושכות?

כיצד השתתק מי שנחשב לסמן של שומרי הסף, בזמן שהמסגרות נפרצו והכספים הקואליציוניים זרמו למרות המלחמה? ● תהליך ההחלשה של אגף התקציבים הוא עקבי: משר שמעדיף לעקוף אותו, דרך חוק הסדרים שרוקן מתוכן ועד לביקורת חריפה על ניהול הרזרבות ● בתווך נותר הממונה החדש, שטרם שבר את שתיקתו ומדיניותו נותרת בגדר תעלומה

ניר למפרט / צילום: אייל טואג

המנכ"ל שאמר לא לפיקוד על 8200 והוביל מהפך עסקי

לפני 6 שנים הייתה ח. מר נתונה במשבר עמוק ונחשבה ל"כבשה השחורה" של קרן פימי ● מהלכי התייעלות אגרסיבית והתמקדות העבירו אותה מאז מהפסדים לרווחי שיא ● למפרט, שמוביל את ח. מר יותר מעשור, חוזר לשנים הקשות: "לוקח זמן לארגון להבין שזו לא ירידה עונתית אלא מגמה", ומספר על התוכניות לעתיד: "מאמינים בפוטנציאל הצמיחה באירופה" ● ומה יש לו כסגן מפקד 8200 לשעבר להגיד על תפקוד היחידה במלחמה

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

החברה היוונית ש"הגניבה" 4 ספינות דרך הורמוז תחת האיום האיראני

במשדר כבוי, וללא תשלום הכופר בן 2 מיליון הדולר שדורשת איראן עבור מעבר במצר הורמוז - החברה היוונית דינאקום הצליחה להעביר כבר 4 ספינות בין המיצרים, תוך שחברי צוות הספינה חשופים לתקיפה איראנית ● על פי דיווח ב-WSJ, הצוותים שבוחרים לבצע את החציה המסוכנת מקבלים על כך "תוספת סיכון"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

שבע שנים וורן באפט לא חווה הפסדים כאלו

מניות ברקשייר האת'ווי רשמה את רצף הירידות הארוך ביותר מאז דצמבר 2018 ● מאז הודיע באפט כי יסיים את תפקידו כמנכ"ל הם איבדו 13% ● ובכל זאת, היו גם חדשות טובות השבוע לחברה של המשקיע המפורסם בעולם

הרצליה (הצילום להדמיה בלבד ואינו קשור לאירוע) / אילוסטרציה: Shutterstock

בית המלון שופץ בתוך יממה? הפוסט של עיריית הרצליה שעורר שאלות

גולשים רבים בפייסבוק תהו כיצד אפשר לתקן נזקי הדף מנפילת שברי יירוט במהירות רבה כל כך - בתוך פחות מיממה, ואף תהו אם מדובר בתמונת AI ● בעירייה מבהירים כי מדובר בתמונה אמיתית, אך גם אנשיה וגם נציגי בית המלון לא מנדבים פרטים נוספים

זוג מתחבק בחניון תת-קרקעי בתל אביב בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ישראל תקפה 8,500 פעמים באיראן. כמה משגרים היא הצליחה להשמיד?

אלפי נפגעים, מאות אלפים לא הולכים לעבודה והחוב תופח - אבל דווקא שוקי ההון לא מאבדים את האמון בישראל ● איך משפיע מבצע "שאגת הארי" על כל העולם, והיכן עומדים ההישגים שלו ביחס למערכות קודמות? ● המשרוקית של גלובס עם הנתונים שמספרים את סיפורו של חודש אחד במלחמה מול איראן

בודקים את המיתוס. מתי באמת ייגמר הנפט, ומה מקפיץ את המחיר? / צילום: Shutterstock

יש בעולם מספיק נפט לעשורים קדימה. אז מה גורם למחירים לזנק?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: המלחמה באיראן הביאה את הנפט למרכז הבמה, ואיתו גם מיתוסים לגבי הזמינות שלו

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך תקראו את אחד המסמכים הכי חשובים לעתיד שלכם - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר? ● הדוח השנתי של קרן הפנסיה הוא לא עוד מסמך בירוקרטי, אלא אחד הכלים הפרקטיים ביותר לוודא שהחיסכון הגדול בחייכם עובד בשבילכם היטב ● וגם: האם לאחר גל האופוריה בשוק ההון של ת"א, טמונה הזדמנות דווקא במניה הכי חבוטה של הסקטור הפיננסי?

נמל פיראוס / צילום: Shutterstock

הפתרון לזינוק במחירי התובלה - מטענים שמגיעים דרך נמל פיראוס

רוב התובלה האווירית לישראל מתבצעת בבטן מטוסי נוסעים, לכן, עם עצירת רוב הטיסות האזרחיות בשבועות האחרונים, נחתכה גם קיבולת המטען ואלפי טונות של סחורות נתקעו ברחבי העולם ● הקומה השלישית של קניון רמת אביב טרם הושקה רשמית, אבל קבוצת פקטורי 54 של משפחת אירני כבר פתחה את מתחם הדגל שלה החדש שם ● אירועים ומינויים

אייפון 17e, הסמארטפון המוזל החדש של אפל / צילום: יח''צ

האייפון המוזל החדש פשוט לא מספיק משתלם

האייפון 17e מכוון לכל מי שמעוניין בסמארטפון טוב, אך לא במחירי אפל היוקרתיים ● אמנם החברה הטמיעה בו את המעבד המתקדם ביותר שלה וגם המסך אינו גדול מדי, אך בשורה של פרמטרים מדובר בפשרה משמעותית

אריאל כהן, עומר כילף / צילום: נאבן, דיויד גארב

הישראלית שזינקה במעל 40% ביום אחד, וזו שבנאסד"ק מאיימים למחוק מהמסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● נאבן זינקה במעל 40% לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות, והאנליסטים חיוביים לגביה ● פרייטוס קפצה לאחר שהודיעה על תוכנית התייעלות וקיצוץ של עד 15% ממצבת העובדים שלה ● ואינוויז קיבלה אזהרה מהנהלת הנאסד"ק, לאחר שנסחרה למעלה מ-30 ימי מסחר רצופים מתחת למחיר של דולר אחד

שרית קלברס פתאל (באמצע), עם משפחתה / צילום: פרטי

"יש תור לשירותים כמו בצבא": כששלושה דורות גרים סביב ממ"ד אחד

כשאין ממ"ד, המסגרות של הילדים מושבתות והמשק עובד כרגיל - יותר ויותר אנשים עוזבים להורים, כדי לקבל הגנה, עזרה וגם תמיכה נפשית ● כך, בבתים רבים בישראל גרות היום משפחות כמו בקומונה, בשלושה דורות לפחות ● איך חולקים בנטל הכלכלי, מהן ההשלכות הרגשיות ומה זה עושה לנו כחברה?

החנות החדשה של פקטורי 54 בקניון רמת אביב / צילום: עמית גורן

רוני אירני: "מכבד את המאבק מול הקניונים, אבל לא מצטרף אליו"

בהשקעה של כ־30 מיליון שקל, הקבוצה של משפחת אירני השיקה מתחם חדש של פקטורי 54 הכולל מותגי יוקרה בינלאומיים ובהמשך גם שירותים כמו סטיילינג אישי והתאמות ותיקונים - לצד בר יין ● המהלך מגיע בתקופה מאתגרת עבור ענף האופנה, שמתמודד עם השלכות המלחמה לצד מחלוקות מול הקניונים על שכר דירה

המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל: המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות

על אף ששיעורם בשוק פוחת, משקיעים שרוכשים דירות לוקחים משכנתאות גבוהות במיוחד ● ככל הנראה הם משתמשים במבצעי המימון שמציעים היזמים ומעריכים שמחירי הדירות ישובו לעלות

מעבר הגבול עם ירדן, מסוף יצחק רבין / צילום: ויקיפדיה

שערי היציאה הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?

מאות ישראלים תקועים בעקבה בשל שינוי במדיניות בירדן, שבין היתר משפיעה על פעילות מטוסים אירופאים שארקיע חוכרת ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אלי קוק ופרופ' יעל שטרנהל / צילום: יח''צ, ענבל מרמרי

המומחה שמאמין: זה הלחץ שיכול להוביל את טראמפ לסיים את המלחמה

שיחה עם המומחים לפוליטיקה אמריקאית, פרופ' יעל שטרנהל מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אלי קוק מאוניברסיטת חיפה ● על השפעת דעת הקהל בארה"ב על הנתיב שלקח טראמפ באיראן, למה הפופולריות כבר לא חשובה לו, כיצד נפגע הדימוי של ישראל ואיך כל אלה ישפיעו על בחירות האמצע

לוחמי אש מכבים את האש שפרצה לאחר פגיעת חלק יירוט באזור נאות חובב / צילום: כבאות והצלה לישראל

"להסתגר בבתים": אירוע חומרים מסוכנים לאחר פגיעה במפעל אדמה בנאות חובב

מפעל "אדמה פתרונות לחקלאות" באזור התעשייה נאות חובב נפגע ע"י שבר יירוט וייצר אירוע חומרים מסוכנים באזור ● כבאות והצלה פועלים לבלימת השריפה במקום, ותושבי האזור התבקשו להסתגר בבתים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

"הממשלה יצרה כאן שתי מדינות": העסקים מסלימים את המאבק במתווה החל"ת

כ־100 בעלי עסקים מענפי המסחר, התיירות, התרבות והמסעדנות התכנסו לישיבת חירום, ובאיגוד לשכות המסחר מאיימים בצעדים, כולל קריאה שלא לשלם שכירות ● ברקע, המתווה שאישרה הממשלה מפצה את עובדי המגזר הפרטי דרך חל"ת ולא דרך שכר, בעוד שההכנסות של עובדי המדינה נשמרות