גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

נעילה חיובית בבורסה: ת"א 35 קפץ ביותר מ-2%; טאואר זינקה

ת"א 35 זינק ב-2.2%, ת"א 125 עלה ב-1.9% ות"א 90 טיפס ב-1.1% ● מניית מיטרוניקס צנחה בחדות לאחר שפרסמה אזהרת רווח ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובבורסות אירופה ● מחירי הנפט זינקו בחדות ● בארה"ב ממתינים לדוח התעסוקה שעשוי לסמן את הכיוון בשווקים ● וגם: התרחיש האופטימי של גולדמן זאקס לוול סטריט ליום שאחרי המלחמה

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ירי טילים מאיראן ולבנון ערב החג; טראמפ: מנהיג איראן ביקש הפסקת אש

ירי בלתי פוסק לצפון ● טראמפ הכריז: "נעזוב את איראן בתוך שבועיים-שלושה"; הוא צפוי לשאת "הצהרה חשובה" בלילה שבין רביעי לחמישי ● טראמפ: "נשיא איראן החדש ביקש מארצות הברית הפסקת אש", דובר משמרות המהפכה מכחיש ● באיראן מדווחים על גל תקיפות נרחב בטהרן ● דיווח: איחוד האמירויות נערכת לסייע בפתיחת מצר הורמוז בכוח

XPENG G9 RWD / צילום: יח''צ

הרכב שנכנס לשוק במחיר נמוך מבעבר ומציע תחושת פרימיום

XPENG G9 RWD, הדור החדש של הקרוס-אובר החשמלי מבית XPENG, שומר על העיצוב הסולידי של קודמו ועל הממדים המכובדים, שתורמים לסטטוס הכביש שלו ● תא הנוסעים מפואר ומפנק ומחיר הכניסה אטרקטיבי, אך יש בפלח כלים עם טווח נסיעה גדול יותר

אביב אלוש בקמפיין הפרסום של פליי קארד / צילום: מתוך יוטיוב

להיות פליי קארד: מה חסר למועדוני לקוחות כדי להפוך לנכס אסטרטגי?

הזינוק במספר מועדוני הלקוחות בישראל יצר שוק צפוף שבו רק חלקם מצליחים להשפיע באמת על התנהגות הצרכנים ● מחקר חדש של חברת הייעוץ TASC מגלה כיצד עובדת מערכת היחסים הכלכלית, ואיך הופכים מועדון למנוע צמיחה בשווי מיליארדי שקלים, כמו במקרה של אל על

רפי בן עמי, מנכ''ל מיטרוניקס / צילום: מיכה לובטון

המניה שצנחה בחדות לאחר שדיווחה על אזהרת רווח חריפה

מיטרוניקס, יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות, נפלה בבורסה לאחר תחזית להפסד שנתי של 200 עד 230 מיליון שקל ● סיבה משמעותית לכך היא מחיקת נכסים עצומה שהיא צפויה לרשום לצד הפסד גדול ברבעון הרביעי

מנהג ''בבהילו'' בסעודת פסח, 2008 / צילום: גל חמו

מדם של עז ועד הצלפה בבצל: המנהגים הצבעוניים של פסח

עולם שלם של מנהגי פסח מפתיעים שלא הכרתם: ביהדות פרס ובוכרה מצליפים בבצל ירוק בזמן "דיינו", ביהדות הודו מטביעים טביעות יד בדם על המשקוף, ובקהילות פרוגרסיביות בארה"ב מניחים תפוז כסמל להתחדשות ולהכלה

הריסת בניין. ההצטרפות למסלול וולנטרית / צילום: טלי בוגדנובסקי

מינהל התכנון פותח מסלול מזורז להתחדשות עירונית: לקצר את האישור לשנה וחצי

מתווה חדש: פרויקטים של פינוי־בינוי שבהם 250 יחידות דיור חדשות לפחות, ובהם הרשות המקומית תצטרף כמגישת התוכנית, יוכלו להיכנס למסלול מקוצר של "שולחן עגול" בשיתוף הוועדה המקומית והמחוזית

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

לפי שווי של לפחות 10 מיליארד שקל: לאומי פרטנרס מובילה את רכישת מניות אדלטק

מטרת הרכישה היא להוביל את אדלטק להנפקה בבורסה, כך לפי גורם בשוק שמעורה בפרטים ● אדלטק היא אחת מיצרניות החשמל הגדולות בישראל, שנייה רק לחברת החשמל

חוזה שכירות / אילוסטרציה: Shutterstock

כמעט שליש מהישראלים שוכרים דירה: כך מבקשות התקנות החדשות להסדיר את השוק

תקנות השכירות החדשות אינן פותרות את כל בעיות השוק, אך הן מציבות לראשונה סטנדרט מינימלי שיכול להפחית מחלוקות שבין שוכרים למשכירים

פרויקט טורקיז בג'סר א־זרקא. ''בהגרלה השנייה כבר השתתפו אלפים'' / הדמיה: סטודיו לומו2

"מי שקנה בהגרלות הדיור ביישוב הזה הרוויח מיליון שקל"

בג'סר א־זרקא, לצד אחד החופים היפים בישראל, נבנה אחד הפרויקטים היחידים בחברה הערבית של תוכניות הדיור הממשלתיות המוזלות ● דירות בשוק החופשי נמכרו בו ביותר מ־4 מיליון שקל אבל רוב הדיירים אינם תושבי המקום

אוניברסיטת אריאל / צילום: בן חבושה

יישוב לכל אזרח: כשהממשלה מנופפת ביעילות ובציונות, אבל מנותקת מהשטח

משרד ראש הממשלה הודיע בחגיגיות על צוות בין-משרדי שמטרתו לזרז הקמת יישובים חדשים בכל הארץ. על פניו, נהדר, מה רע בהסרת רגולציה ● בפועל, כל יישוב חדש עולה לכולנו כמה מאות מיליוני שקלים, ולא ברור למה הוא עדיף על חיזוק היישובים שכבר נאבקים פה

AIM-9 Sidewinder. משמש את צבא ארה''ב כבר עשרות שנים / צילום: Shutterstock

הפנטגון שורף מיליארדים על יירוט כטב”מים והחברות הביטחוניות מחפשות פתרון

ארה"ב ממשיכה ליירט כטב”מים זולים באמצעות טילים שמחירם מגיע למיליוני דולרים ● חברות ביטחון מתחרות בפיתוח של טילים זולים יותר, שהם עדיין הדרך היעילה ביותר ליירט כטב"מים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

שת"פ חדש עם חברה גרמנית מלמד - אלביט בונה על הלייזר

יצרנית החימושים המשוטטים הישראלית והמבוקשת חונכת חברת-בת אירופאית במינכן ● אלביט מרחיבה את יכולות תקשורת הלייזר שלה ● טורקיה מרחיבה את ייצור הטילים לטווח ארוך ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל ריינאייר מייקל אולירי / צילום: ap, Virginia Mayo

האזהרה של מנכ"ל ריינאייר: אספקת הדלק עלולה להיפגע

מנכ"ל חברת התעופה הזהיר כי אם המלחמה עם איראן לא תסתיים החודש, קיים סיכון לשיבושים באספקת הדלק למטוסים באירופה ● וגם: חברות התעופה בעולם החלו לגלגל את העלייה במחירי הדלק לנוסעים

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

בכיפת ברזל קראו לה "האמא של הסוללה". היעד הבא שלה "ישנה את תפקוד האנושות"

"Moonshot תהפוך לאבן פינה לתעשיית חלל אזרחית גדולה בישראל", מצהירה הילה חדד חמלניק על החברה שהקימה, שמפתחת אמצעי לשיגור מטענים לחלל כדי להקים שם תשתית לבני אדם ● בראיון היא מדברת על החלק שלה באחד הפרויקטים המכריעים שהיו כאן, הקרן שהקימה ולמה לדעתה עדיף להיכנס לחדר בשמלה צבעונית כשכולם בחליפות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

הערעור נדחה: ה"אשף הפיננסי" ישלם לזוגתו לשעבר 50 מיליון דולר

ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור על החלטתו של ביהמ"ש למשפחה, בה נקבע כי איש העסקים השתמש במומחיותו להסתרת נכסים כדי להסתיר רכוש בעשרות מיליוני דולרים ● השופטת: "הוכח שהאיש השתמש בנאמנויות כדי למנוע מהאישה את זכויותיה"

עדינה זוסמן. ''אני יודעת לעבוד קשה'' / צילום: דן פרץ

"כשהמצב נהיה קשה, הבישול נהיה פשוט": עדינה זוסמן מציגה את המטבח הישראלי לאמריקה בתקופה מורכבת

עבור רבים מהקהילה היהודית בארה"ב, הבשלנית האמריקאית–ישראלית עדינה זוסמן היא חזית ההסברה: ממנה הם מבינים מה זה ממ"ד ואזעקות ובעיקר מהו אוכל ישראלי טוב ● החודש ייצא בארה"ב ספרה "זריז", ובו מתכונים קלים שנשענים על המטבח המקומי: "אני סוג של שגרירה"

עשרות שכונות ישנות צפויות לגדול משמעותית בשנים הקרובות / אילוסטרציה: Shutterstock

מפת השכירות של ישראל משתנה: השכונות החדשות שמושכות את המשקיעים

מאז התחילה המלחמה לפני כשנתיים וחצי, שכונות מסוימות שינו את פניהן והפכו לאזורים עם דומיננטיות גבוהה של שוכרים ● איזו שכונה חוותה את הקפיצה הגדולה ביותר, איפה מספר הדירות המושכרות הוכפל ואף יותר ואיפה משיגים המשקיעים את התשואה הטובה ביותר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה חיובית בוול סטריט: מניית נייקי נפלה ב-15%

בורסות אירופה ננעלו בירוק בוהק ● ירידות קלות במחירי הנפט, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 100 דולר לחבית ● המסחר באסיה ננעל בעליות חדות; בורסת סיאול המריאה במעל 8%, טוקיו במעל 5% ● זאת, לאחר שאמש רשמה וול סטריט את היום הטוב ביותר מאז מאי, אך סגרה חודש שלילי ● דוברת הבית הלבן הודיעה כי טראמפ ימסור "עדכון חשוב לאומה" בנוגע למלחמה באיראן בלילה שבין רביעי לחמישי

פרופ' יפעת מרבל / צילום: כפיר זיו

החוקרת שזכתה לתהילה, רגע לפני שטיל איראני הרס את המעבדה שלה

שלושה חודשים לפני שמפעל חייה נחרב במתקפה, הספיקה פרופ' יפעת מרבל לחשוף מנגנון חיסוני חדש ב"פח האשפה" של החלבונים - שמיצב אותה ברשימת עשרת האנשים שעיצבו את המדע בעולם ● במעבדה שלה, ששיקמה במו ידיה, כבר צומחים שלל תרופות וגילויים חדשים ● וגם: למה אבחנה את הפרעת הקשב שלה רק אחרי הפרופסורה