גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

הילה סהר–רונן וחן וייס. מבשלות משהו להמשך / צילום: אפיק גבאי

אחרי 14 שנה: המסעדה מהצפון שהפכה למפעל חיים נסגרת

"רוטנברג" בעמק המעיינות היא תופעה ייחודית בקולינריה הישראלית, עם מסעדנות שמחוברת לקהילה, לאדמה ולעונה ● אחרי כשנה וחצי בלי השף יזהר סהר, שהלך לעולמו, החליטה זוגתו הילה סהר–רונן לסגור, ובסוף 2026 יתקיים ברוטנברג הסרוויס האחרון

נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי / צילום: ap, Esteban Felix

סכסוך היסטורי בלב האוקיינוס מתעורר מחדש, וגלי ההדף פוגעים במניית האנרגיה הישראלית

בנאום שנשא נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, איים כי יטיל סנקציות על חברות אנרגיה שמחפשות נפט ליד איי פוקלנד ● בשנות השמונים התחוללה מלחמה בין ארגנטינה לממשלת בריטניה סביב אותם איים ● חברת האנרגיה הישראלית נאוויטס הפועלת באיזור ירדה ביום המסחר בכ-2.3% ● בנאוויטס הגיבו כי לפרסומים לא תהיה כל השפעה מהותית על עבודות הפיתוח ועל לוחות הזמנים של הפרויקט

מנחם בגין / צילום: יעקב סער, אוסף התמונות הלאומי

אמרות הכנף שאתם אומרים לא נכון

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הרבה ציטטות השתרשו בשיח הישראלי, אבל חלקן הן שיבוש של מה שנאמר במקור

טנק ישראלי סמוך לגבול לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

גורם איראני טוען: יועצים שלנו היו נצורים בעלי טאהר

בישראל ערוכים להסלמה בעקבות טיהור מתחם חיזבאללה ברכס עלי טאהר ● גורמי ביטחון אחרי החקירות הראשונות של "ראש השב"כ" של חמאס: "הוא אוצר מודיעיני" ● דיווח בסוכנות ידיעות עיראקית: "זוהו שיגורים לעבר מצר הורמוז" ● זוהה ירי לעבר כוחות הפועלים בצפון רצועת עזה - צה"ל תקף בתגובה ● עדכונים שוטפים

רוברט קיוסאקי, מחבר הספר ''אבא עשיר אבא עני'' / צילום: Reuters, Gage Skidmore

מחבר הספר "אבא עשיר, אבא עני" נקלע לחובות אדירים

רוברט קיוסאקי, מחבר רב המכר בן ה-79 שהפך עם השנים לדמות שנויה במחלוקת, חשף כי הוא נקלע לחובות של 1.2 מיליארד דולר ● שותפתו גילתה השבוע מה עומד מאחוריהם

מימין: עידו מאיר, נריה ברזילי וקורל דרליצ'מן / צילום: רן מאיר, פרטי

נלחמים גם על הפרנסה: העמותה שמסייעת למילואימניקים להציל את העסק

חודשים ארוכים בחזית, לקוחות שנעלמו ובני זוג שנשארו לבד בבית - עבור אלפי מילואימניקים השחרור היה רק תחילת המערכה ● שלושה סיפורים שליוותה עמותת "דף חדש", שמסייעת להם להמציא את עצמם מחדש, לתמחר נכון ולבנות את העסק מהיסוד

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

סנקציות על בנק טורקי שסייע למשמרות המהפכה: ״נקבור את ראש הנחש״

מזכירות האוצר האמריקאית הטילה סנקציות על הבנק הטורקי גולדן גלובל, שלטענתה סייע למשמרות המהפכה בעסקאות בעשרות מיליוני דולרים ואף אפשר להן גישה למערכת הסליקה הבינלאומית ● העיצומים הוטלו גם על שתי חברות בנות של הבנק ● המהלך מגיע כשבוע לאחר שוושינגטון הטילה סנקציות על שלוחת בנק מיסר המצרי באיחוד האמירויות

מכוניות ליצוא בנמל בסין / צילום: יח''צ

מה יקרה למחירי המכוניות: המסמך שחושף מגבלות סיניות חדשות

ממשלת סין מהדקת פיקוח על שיטות התמחור והתחרות של יצואניות הרכב הסיניות בעולם ● וגם: המותגים החדשים שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב

הכסף שווה פחות. הבזאר הגדול בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, , Morteza Nikoubazl

כתב גלובס שוחח עם עשרות אזרחים איראנים. זה מה שהוא שמע

תחת מצור ימי, סנקציות כלכליות ואינפלציית שיא, קולות מבפנים משרטטים קריסה באיראן: זינוק של מאות אחוזים במחירי המזון, תורי ענק לתחנות הדלק וזעם על שחיתות השלטון ● אזרחים מספרים על ייאוש מוחלט, והמומחים מאשרים: "אם המצב יימשך, המערכת הפוליטית הנוכחית תשרוד לכל היותר שנה" | מיוחד לגלובס

הופעה בחצר האחורית במתחם חניתה / צילום: פרטי

הטרנד החדש של הקיבוצים שיהפוך את ימי החג להרבה יותר מעניינים

בתוך המבנים הישנים והמיתולוגיים הצמיחו קיבוצי הגליל המערבי טרנד חדש: מתחמים שמאגדים אוכל טוב, גלריות, מסיבות ואופנה, ואפשר להעביר בהם כמה שעות משפחתיות בכיף ● ארבע המלצות חמות במיוחד לתקופת החגים הקרבה

גוש נתניהו במהפך דרמטי. אבל יש כוכבית

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: לקראת הגשת הרשימות - זה הנתון שהקואליציה צריכה לשים לב אליו

צילום לוויין של מנהרות הכניסה להר המכוש, שליד נתנז / צילום: Reuters, Vantor

טראמפ מאיים לתקוף את הר המכוש באיראן. האם יוכל להשמיד אותו?

טראמפ הזהיר כי ארה"ב עשויה לתקוף בקרוב את הר המכוש, המתקן התת־קרקעי המבוצר מדרום לנתנז, על רקע דיווחים על חידוש הפעילות במקום ● אלא שעומקו ומבנהו הופכים אותו לאתגר מורכב במיוחד גם עבור הצבא האמריקאי ● מה עשויה וושינגטון לעשות, מה איראן מסתירה שם, ועד כמה היא קרובה לפצצת גרעין? ● גלובס עושה סדר

לפי האקדמיה ללשון, מה המילה העברית לג'יבריש? / צילום: Shutterstock

לפי האקדמיה ללשון, מה המילה העברית לג'יבריש?

מה מונה מניין השטרות, מי כיהן כנשיא ארה"ב בתקופת בועת הדוט.קום ומהם שמותיהם של רוחות הרפאים במשחק הווידאו פקמן? ● הטריוויה השבועית

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

באיראן טוענים: פגענו ב-3 מכליות נפט שקשורות לארה"ב

הותר לפרסום: לוחם מג"ב דוד הוייר עמרני נהרג באירוע הירי בנתניה ● בעזה מדווחים: צה"ל תוקף במזרח העיר עזה ● במהלך ביקורו של שגריר ארה"ב בתורמסעיא: האקבי תיעד הגעת מתנחלים סמוך לבית המשפחה הפלסטינית שבו ביקר ● עדכונים שוטפים

לרכוש שליש דירה, ועוד שליש / איור: Shutterstock

מומחי מיסוי מסבירים: כך תצליחו לרכוש דירה שנייה מבלי לשלם מס רכישה גבוה

מס הרכישה הגבוה על דירה שנייה דוחף משקיעים לפתרונות יצירתיים, ובראשם רכישת "שברירי דירות" של עד שליש ● מומחי מיסוי מסבירים איך עובד המהלך, מנפצים את המיתוס שעלול לעלות ביוקר, ומזהירים מהמלכוד שמסתתר בבנקים, בירושות ובחיכוך מול השותפים

עמית ברגר / איור: גיל ג'יבלי

"אתה לומד בעיקר מכישלונות": עמית ברגר שוב מסתער על שוק ההון, הפעם בזהירות

20 שנה לאחר שנקלע לקשיים כספיים, עמית ברגר שילם את החובות ומוביל את בית ההשקעות דולפין, שמנהל מיליארדים בקרנות נאמנות ● בראיון ראשון זה שנים הוא מסביר את התשואות הפושרות בקרנות שלו בשנה החולפת: "היינו שמרנים מדי", מספר על התוכניות להתרחב לגמל ולפנסיה, והלקח שלמד: "דולפין זו תחנה אחרונה, לא מחפש הרפתקאות" ● וגם: מדוע הוא מסרב לנסוע לת"א

עצים ביער נורדמרקה, מצפון לאוסלו. ניטעו לטובת החזון / צילום: Shutterstock

מה היו כותבים גדולי היוצרים לו ידעו שלא יקבלו על כך מחיאות כפיים

במשך מאה שנה נאספות באוסלו יצירות גנוזות של מובילי היוצרים בעולם, שייחשפו רק בפני הדורות הבאים ● ממרגרט אטווד ועד לורי אנדרסון, הכותבים מוותרים על הקהל, הביקורת ומספרי המכירות לטובת משהו שכמעט נעלם מהתרבות המודרנית ● מה קורה לאמנות כשהיא משתחררת מההווה, ואיך נראית ההשראה כשכל מה שנשאר ממנה הוא אמונה טהורה במחר

גרגורי וייץ ומתן קסלר / צילום:  ניסים סלם,  אינספיריישן גרופ

לא רק תשואות: אפשרויות ההשקעה של ישראלים באירופה

יוון וקפריסין הפכו בשנים האחרונות ליעדים פופולריים בקרב משקיעי נדל"ן ישראלים, אבל מדינות נוספות באירופה מציעות הזדמנויות ששווה לבדוק ● גלובס יצא לבחון יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה ● לא משקיעים עם העדר: חלק א'

קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA

הוא אחד הרודנים הגדולים בעולם, ומעמדו רק מתחזק

מעמדו העולמי של מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און חזק מאי־פעם ● רוסיה תלויה בנשק ובעשרות אלפי החיילים שהוא מספק לה, בסין מרחיבים את שיתוף־הפעולה, וטראמפ בטוח שהיחסים איתו ישיגו לו את אהדת הציבור שאבדה במלחמה מול איראן ● קים ג'ונג און מצדו משחק אותה קשה להשגה, לפחות בהקשר לגרעין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט אחרי דוח תעסוקה חזק; טסלה ולולולמון צללו

דוח התעסוקה האמריקאי לאוגוסט היכה את התחזיות והצביע על תוספת של 162 אלף משרות, גבוה משמעותית מהציפיות המוקדמות ● התשואה לאג"ח לשנתיים מטפסת ב-6 נקודות בסיס לרמה של 4.40%, התשואה ל-10 שנים עולה ב-2 נקודות בסיס ל-4.79% ● בעקבות דוח התעסוקה החזק ההסתברות שמתומחרת בחוזי האג״ח עומדת על 60% בהחלטת הפדרל ריזרב ב-16 בספטמבר