גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ לקרעי: חתום על המינויים שפסלת למועצת התאגיד בתוך שבוע

שופטי בג"ץ הפכו את הצווים על תנאי למוחלטים והורו לשר התקשורת שלמה קרעי לחתום בתוך שבעה ימים על מינויים של ארבעה חברי מועצה לתאגיד השידור הציבורי ● השופטים דחו את נימוקיו של השר נגד המועמדים, והגדירו אותם כ"טיעוני קש" ● כך לדוגמה קבעו כי השתתפות בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית אינה עילה לפסילה ● נקבע אף כי כהונתו של המנכ"ל גולן יוכפז תוארך

מימין: אבי לוי, יפית גריאני, ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי, רמי זרנגר, יוסי כהן

הפיצוי הענק, גורל ההנפקה והמנכ"לית שמרוויחה: גלי ההדף מביטול עסקת כאל

פיצוץ עסקת כאל, בעקבות תנאים חדשים שהציבה רשות התחרות, כולל בתוכו השלכות רוחב לענף ● בנק דיסקונט יקבל 135 מיליון שקל, אך עלול להסתבך עם המדינה, המיליארדר שבזבז שנתיים והרגולטורית שהוכיחה שיש לה שיניים

יהודה לוי ודן שטרן / צילום: שי פרנקו

​עם מלאי של יותר מ־10,000 דירות: אביסרור מגייסת את יהודה לוי כפרזנטור ראשי

אביסרור, שהונפקה לאחרונה בבורסה, ממנה את יהודה לוי לפרזנטור הראשי לאחר שנתיים וחצי שבהן קידם את פרויקט ASHIRA ורכש בו מיני פנטהאוז ● קבוצת מאיר יוצאת למבצע חלוקת ארוחות בבסיסי צה"ל • וגם: הפעילויות המיוחדות של רשות הטבע והגנים בחול המועד סוכות ותערוכת הצילום החדשה של תאגיד מי אביבים ● אירועים ומינויים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האם האישה חייבת במחצית מהחוב של בעלה? ביהמ"ש הכריע

בעלי שתי דירות ביקשו להקים ממ"ד למרות התנגדות של שלושה משכניהם, אך המפקח קבע כי לא ניתן לעקוף את הרוב הדרוש כשההתנגדות נובעת מפגיעה בדיירים אחרים • חייבת שקיבלה ירושה של 320 אלף שקל תעביר כ־95 אלף שקל לבנק, אף שקיבלה הפטר מחובותיה • אישה לא תחויב במחצית מהחוב העסקי של בעלה, לאחר שלא הוכח שהייתה מעורבת בעסק ● 3 פסקי דין בשבוע 

דירה בשיפוצים / צילום: איל יצהר

שיפוץ של חצי מיליון שקל בדירה חדשה הפך לעתירה מול רשות מסים

בני זוג קנו דירה חדשה ברמת השרון ושיפצו אותה ב־580 אלף שקל ● ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בביהמ"ש המחוזי מרכז קבעה כי הצורך בשיפוץ מאסיבי והשלמות בנייה לא הופכים דירה שנרכשה ל"דירת מעטפת" המזכה במס מופחת

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

יזם הנדל"ן פושט הרגל טוען שהקים עסק חדש, כתבה מזויפת מגלובס ניסתה לקדם אותו

כתבה מזוייפת המתחזה לעמוד שער של עיתון גלובס פורסמה החודש בטוויטר תחת שמו של אורן קובי, יזם הנדל"ן לשעבר המואשם בפלילים, ובה הכותרת: "האיש שמכר קרקעות במאות מיליונים בישראל בונה עכשיו פלטפורמה גלובלית" ● לאחר פניית גלובס לקובי לקבלת תגובה - הכתבה נמחקה מהעמוד

אפי שקדי, מנכ''ל אפי קפיטל / צילום: אוהד דיין

אפי קפיטל מוכרת קרקע ברעננה שבה זכתה לפני כשנה – ותישאר עם רווח של כ־4 מיליון שקל

חברת אפי קפיטל זכתה בקרקע עבור 221 יח"ד במכרז "מחיר מטרה" ברעננה באפריל 2025 תמורת כ־163 מיליון שקל ● חברת שמואל ברוך השקעות רוכשת ממנה כעת את הקרקע תמורת כ־194 מיליון שקל – אבל בשורה התחתונה העסקה צפויה להניב רווח של כ־5 מיליון שקל לפני מס

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה ננעלה בירידות חדות, על רקע סערת האג"ח העולמית

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.3%, ת"א 90 איבד קרוב ל-2% ● כלל המדדים הענפיים ננעלו באדום, מדד הקלינטק נפל ב-3.5% ● ברקע, הסערה בתשואות האג"ח בעולם - התשואה לעשור בשיא של 19 שנה, התשואה ל-30 שנה נגעה ברמתה הגבוהה מאז 2004 ● הסיבות: החובות המדינתיים התופחים ברחבי העולם, זעזועי האנרגיה והחששות מפני אינפלציה

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

הפג-לויד וקרן פימי הגישו הצעה משופרת לרכישת צים. מה היא כוללת?

הפג-לויד ופימי הגישו לממשלה הצעה משופרת לרכישת צים, הכוללת התחייבות להפעלת קו ישיר לאסיה, חיזוק "מניית הזהב" והשארת פעילות הספנות והידע המקצועי בישראל ● במסגרת ההצעה יוגדל גם מספר הימאים הישראלים, צים ישראל תחזיק בצי מכולות עצמאי ותיהנה מגישה לצי העולמי של הפג-לויד

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון הודיעה שהמנכ"ל אופיר שריד יסיים את תפקידו בשל מחלה

חברת הנדל"ן המניב הודיעה כי שריד יסיים את תפקידו בחברה, לאחר שבתחילת החודש יצא לחופשת מחלה בשל נסיבות רפואיות ● החברה החלה בהליך לאיתור מנכ"ל

תקופת ההסכם של יצרנים ויבואנים תוגבל? כלי רכב חדשים בנמל / צילום: Shutterstock

רשות התחרות בוחנת מגבלות חדשות על יבואני הרכב בישראל

רשות התחרות בודקת את הקשרים בין יצרני הרכב, היבואנים ומפיצי המשנה, ובוחנת אפשרות להגביל נתחי שוק ותקופות זיכיון ● סין מתכננת לרסן את ייצור הרכב ולעודד מיזוגים בין יצרניות ● ובישראל: סקודה משיקה שתי חשמליות חדשות, לקסוס את ה־ES החדשה ו־GAC חשמלית ב־117 אלף שקל ● השבוע בענף הרכב

מייק פיי ודן אמיגה, מייסדי איילנד / צילום: Antonio Delucci

חד הקרן איילנד מתל אביב מודיע על גיוס הון שישי - והשווי קופץ ל-6.4 מיליארד דולר

איילנד מגייסת 400 מיליון דולר לפי שווי של 6.4 מיליארד דולר ● החברה מרחיבה את פעילותה מעבר לדפדפן הארגוני ומאיצה את המאבק על נתחי השוק בסייבר הארגוני ובאבטחת ה-AI

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● פרופ' ניר ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

הרברט ריימונד מקמאסטר / צילום: Shutterstock

היועץ לשעבר של טראמפ מזהיר: "אם המטרה להביא את איראן למו"מ - נתאכזב שוב"

הרברט ריימונד מקמאסטר שימש כיועץ לביטחון לאומי של דונלד טראמפ בקדנציה הקודמת ● בראיון מיוחד לגלובס, הוא שובר שתיקה וחושף כיצד מתקבלות ההחלטות ● הוא מודה שיש מחסור משמעותי במיירטים, חושף שהנפט ממשיך לצאת מהמפרץ ומסביר את המדיניות הכלכלית: "טראמפ שואף שארה"ב תהיה אלטרנטיבה לסין"

עומס בנתב''ג, ארכיון / צילום: פולי טובמן

סוכות בנתב"ג: היעד הפופולרי, ואיזו חברה מובילה בעיכובים בטיסות

כ־1.13 מיליון נוסעים צפויים לעבור בנתב"ג בתקופת החגים, עם יותר מ־100 אלף נוסעים בימי השיא ● העומסים כבר מורגשים: בשבוע האחרון נרשם עיכוב ממוצע של 52 דקות בהמראות, ורק 16% מהטיסות יצאו בזמן ● אלה היעדים המבוקשים והחברות שרשמו את העיכובים הגדולים ביותר

מוצרים של תומר / צילום: יח''צ

תומר מזון: הרווח הנקי אשתקד יקטן ב-3 מיליון שקל עקב ניפוח המלאים

בעקבות החשש לאי־סדרים בחברה, הוועדה הבלתי־תלויה שמונתה לבדוק את הנתונים מצאה ניפוח של ערכי המלאי של החברה, וכי היו"ר והמנכ"ל דורון קימלוב השפיע עליהם ● הוועדה פועלת להפרדת תפקידי היו"ר והמנכ"ל ולמינוי יו"ר פעיל

תומר לוינסקי / צילום: גיל נחושתן

משקיע מיליונים בנדל"ן ורק עשרות אלפי דולרים בשוק ההון: "אני עדיין לומד אותו"

תומר לוינסקי התוודע לשוק ההון רק לפני שנתיים (בגיל 35), הוא משקיע בעקבות המלצות ומעדיף להתרחק ממניות שכולם מדברים עליהן ● "הרווחתי כ־30 אלף דולר בשנתיים, מצחיק אותי לדבר על זה כרווח. אני לא בונה על הכסף הזה", הוא משתף

צילומים: AP- Ben Curtis,  רויטרס - Denis Balibouse, שאטרסטוק

קרבות עזים באתיופיה מאיימים לגרור את כל אפריקה למלחמה

מלחמה באתיופיה מתחדשת ומאיימת על המשטר והאזור כולו ● תמונה מחויכת אחת של נשיאת ונצואלה עם טראמפ מציתה סערה פוליטית ● והמיליארדר ההודי שמתכנן את אחת ההנפקות הגדולות בלונדון בשנים האחרונות ● זום גלובלי

קובי אדרי בקמפיין סנו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

המתברגות החדשות במדד הזכורות והאהובות: BYD, סנו ויטבתה

הפרסומת של הפניקס סמארט עם "אשר" (יובל סמו) מתברגת כאהובה ביותר, והפרסומת של בנק לאומי הזכורה ביותר - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● יוצרי התוכן מככבים גם הם: בסנו גייסו את קובי אדרי, וביטבתה - את אורי ורד

שר הכלכלה ניר ברקת במסיבת עיתונאים לרגל המיזם / צילום: אדוארד שטרן

כפי שנחשף בגלובס: קרפור נסוגה מהסל של ניר ברקת

משרד הכלכלה הודיע כי לא תמומש האופציה להאריך את מיזם "הסל של ישראל" בחצי שנה נוספת, והוא יסתיים ב-14 באוקטובר ● לפי המשרד, השקעה של 25 מיליון שקל הניבה חיסכון ישיר של כ-40 מיליון שקל לציבור ● אלא שכבר לפני כחודש נחשף בגלובס כי בקרפור שוקלים לפרוש בשל הפגיעה בהכנסות וברווחיות, ובהמשך נודע כי הרשת החליטה שלא להמשיך