גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

המשקולת הכבדה באמת: עלויות המימון / צילום: Shutterstock

למה ירידה של 25% במחירי הקרקע מנבאת דווקא עלייה במחירי הדירות

הצניחה במדד הקרקעות נתפסת כאות לקריסה בשוק, אך שקלול עלויות המימון והביצוע מגלה מציאות הפוכה ● אחרי שהזינוק בתשומות, הריבית הגבוהה והתארכות הפרויקטים חנקו את הרווחיות - מחירי הקרקע צריכים להיחתך בעוד עשרות אחוזים כדי להשפיע על עלות הדירות

דב, בן 79. עובד שמונה שעות ביום / צילום: שלומי יוסף

8 שעות ביום גם בגיל 80: "רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

הם עברו את גיל הפרישה לפני יותר מעשור, אבל ממשיכים לצאת לעבודה בכל יום - ולא מתכננים לעצור בקרוב ● הפנסיה שלא מספיקה להם, קצבת הזקנה הנמוכה וההוצאות שגדלו משאירות את בני ה־80 במעגל התעסוקה ● ויש גם מי שפשוט רוצה להרגיש חי: "אעבור עד היום שבו אסגור את העיניים"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

בשידור חי: בג"ץ ידון בהרכב מלא בעתירות נגד שינוי הוועדה לבחירת שופטים

בהרכב חסר של 11 שופטים במקום 15 בשל אי מינוי שופטים - בג"ץ ידון הבוקר בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שעבר בכנסת במרץ 2025 ● לפי התיקון, חברי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה ובמקומם יוכנסו משפטנים שיבחרו בידי פוליטיקאים ● אם בג"ץ יתערב, זו תהיה הפעם השנייה שייפסל חוק יסוד לאחר שנפסל ביטול עילת הסבירות

ד''ר זינגר במעבדה בטכניון / צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

אייס קפה עם אינסולין וחיסונים בבליעה: החוקר שמהנדס את העתיד בהשראת הגוף האנושי

מפגש מקרי במספרה שלח את ד"ר אסף זינגר להנדס ננו־חלקיקים בהשראת גוף האדם וחלב אם ● עם מיקרוסקופ במיליון אירו ומעבדה בטכניון שבה לדבריו "עושים קסמים, לא משוואות", הוא מפתח מנגנונים חדשניים להובלת תרופות דרך המעי או בהסנפה ישירות למוח - ומקווה להביא לפריצת דרך בטיפול בדלקות, בסרטן ובנזקים מוחיים קשים

הדמיית הפרויקט. 18 שנה ועוד לא התחילו לבנות / הדמיה: ישר אדריכלים

34 קומות ליד איכילוב: הפרויקט היוקרתי בתל אביב שנתקע במשך שנים מתקדם שלב

ועדת המשנה המקומית לתכנון ובנייה בת"א אישרה את הקמת מתחם 501, אחד משישה מתחמים בשטח ● בסך הכול ייבנו 1,434 דירות חדשות בשישה מגדלים

שי סנדלר / צילום: אוהד קב

יזם הסייבר שהדהים את המשפחה שלו פעמיים כשהפסיק תואר וויתר על מיליונים

"שירתי ב-8200 בבסיס פתוח, אבל חיפשתי בלילות מיטה לישון עליה כדי להרוויח עוד כמה שעות עבודה. אין בחיים הרבה הזדמנויות להיות עם כל-כך הרבה אנשים חכמים ממך" ● שיחה קצרה עם שי סנדלר, מייסד משותף ומנכ"ל חברת הסייבר וגה

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

בארה"ב יוצאים למסע קניות של טריליון דולר. איזה נשק הם רוצים?

בזמן שהיחסים עם ישראל מתוחים, ספרד מסיימת להכשיר חיילים לבנונים בתחום פינוי המוקשים כחלק ממאמץ בינלאומי לחיזוק צבא לבנון ● ועידת התקצובים של בית הנבחרים האמריקאי הציגה את הרכש הביטחוני המיועד ל-2027, שצפוי לעמוד על 1.15 טריליון דולר - לפי בקשת הפנטגון ● וגם: פולין מאיצה את התחמשותה בסיוע האיחוד האירופי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

עמר בר אילן, אלון דרור, חמוטל מרידור וג'ייסון מני / צילום: יוסי אלטרמן

החברה שפרצה למגרש הביתי של הענקיות הביטחוניות

קלע, שלה מערכת שליטה ובקרה המחברת שחקנים שונים תחת פלטפורמה אחת, סירבה להצעת רכישה מאנדוריל האמריקאית ● המשקיעים כבר הצטרפו ● מקום 4 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

מכירה בתירוש. ''קבענו מחירי שיא לאומנים'' / צילום: תירוש

מה מניע את מחירי האמנות? הצצה אל מאחורי הקלעים של בית המכירות תירוש

בבית המכירות הפומביות תירוש נערכים למכירה השנתית בסוף החודש ● המנכ"ל אמיתי חזן מספר על החזרה לאומנים הגדולים כמו רובין וגוטמן ("חשבנו שיאבדו ביקוש, והם פתאום התרוממו"), על האקס פקטור שיכול להשפיע על מכירה שלמה ("פרסום השם של דנקנר שינה את התמונה") ואיך גול אחד הקפיץ הצעה במאה אלף דולר

פקקים בכביש 4 / צילום ארכיון: שלומי יוסף / צילום: שלומי יוסף

המדינה רצתה לשלם 70 אלף שקל לדונם. בעלי הקרקעות דרשו פי שישה וזה השתלם להם

ועדת הערר אישרה פיצויים חריגים לבעלי קרקעות שהופקעו לצורך הרחבת כביש 4 ● המדינה טענה כי מדובר בקרקע חקלאית בשווי עשרות אלפי שקלים לדונם, והשמאית המכריעה קבעה שווי של כ־200 אלף שקל לדונם בחלק מהמקרים

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

פרויקט הנדל"ן בשווי 5 מיליארד דולר של ג'ארד קושנר נתקל במציאות האלבנית

פרויקט אתר נופש יוקרתי באלבניה מצית את "מהפכת הפלמינגו", מעורר חקירה רשמית ואזהרה מצד האיחוד האירופי

המתקן במושב בני עטרות. תמיכה מרשות החשמל / צילום: רפי דלויה

אחרי הפטור מהיטל ההשבחה: מתקנים סולאריים קטנים מתחילים לפרוח במושבים

שני מתקנים סולאריים קטנים כבר חוברו לרשת החשמל ועוד 10 נמצאים בבנייה ● היזמים נתקלים בהתנגדות של המועצות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בית ההשקעות הקטן שכבש את צמרת התשואות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הקרן שהניבה 266% בשלוש שנים, ואיזה סיכון אורב למוצר ההשקעה שהפך ללהיט ● 
המשקיע שמזהה סיכוי לקריסה של 35% במדד הפופולרי ● בלי סוכנים: בית ההשקעות הקטן שכובש את צמרת טבלת התשואות ● מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור הזה ייתן תשואה עודפת בשנים הבאות ● ה-SpaceX הבאה? שתי מניות חלל עם אפסייד של עד 61%

חן גולן / צילום: רמי זרנגר

משווי של 400 מיליון שקל ל-26 מיליארד: "אף אחד לא חלם על המספרים האלה"

נקסט ויז'ן הפכה לסנסציה של הבורסה, עם זינוק של 5,600% במניה מאז ההנפקה ואקזיט מדהים למייסדיה, שמכרו מניות בכמעט 2 מיליארד שקל ● בראיון לפודקאסט "כוחות השוק", מספר היו"ר חן גולן על הטלפונים בימי הירידות, התוכניות לרכישת חברות והפתרון לרחפנים של חיזבאללה ● וגם: הדירוג היוקרתי שבו מככבת החברה

מאסומי ריינדרס, עופר שחם ושאה ראבי / צילום: Majestic labs

החברה שמאתגרת את אנבידיה מכיוון לא צפוי

ממכשירי הטלפון של גוגל דרך המשקפיים החכמים של מטא, מייסדי חברת השבבים הישראלית-אמריקאית מג'סטיק לאבס עברו דרך ארוכה ביחד ● כעת היעד שלהם הוא לייצר את השבב העתידי, ולשם כך הם כבר גייסו למעלה מ־100 מיליון דולר ● המקום הראשון בסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

למה נתניהו וטראמפ כל כך התנגדו להסכם הגרעין של אובמה?

שמונה שנים אחרי שעזב את הסכם הגרעין, נשיא ארה"ב חותר שוב להבנות עם איראן ● מה באמת היה באותו הסכם שטראמפ השמיץ, ומה קרה לאחר שהוא בחר לעזוב אותו? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

NoTraffic / צילום: הדר גולן

הרמזור החכם מישראל שנלחם בפקקים ברחובות ארה"ב

NoTraffic התחילה מהמתנה שרמזור בישראל יתחלף, והפכה לרשת הרמזורים החכמים הגדולה בארה"ב ● היא רצה קדימה עם קצב הכנסות שנתי של 30-50 מיליון דולר והמלצה חמה ממנכ"ל אנבידיה ● מקום 7 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השכנים סירבו להשתתף בתיקון קיר תומך. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט דחה ניסיון לגלגל על רמי לוי חובות של רשת פירות שנרכשה ע"י חברה בת שלה ● דיירים בבניין ביוקנעם חויבו להשתתף במימון תיקון קיר תומך ● וגם: דירה שהוענקה במתנה לבן לפני פטירת האב בניגוד לצוואה לא תיכלל בעיזבון ● 3 פסקי דין בשבוע 

מסיבה באיביזה. פעם כולם היו שווים / צילום: Reuters, Nacho Doce

יש נשמה, היא רק עולה הרבה יותר: מתחמי ה-VIP הפכו את איביזה למקום שבו רק הכסף מדבר

מאי החלומות של הבליינים הפך איביזה למלכודת כסף ● המועדונים, שעשו 160 מיליון אירו בשנה שעברה רק מכרטיסים, עוברים תהליך התמסחרות שבענף יוצאים נגדו ● למבלים מהשורה הראשונה כמו אילון מאסק לא נראה שזה מפריע

ד''ר חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף

הדרמה מאחורי מינוי מנכ״ל צים נחשפת: ״לא האמנו שהוא יסכים לבוא״

מיהו חן ליכטנשטיין, שמונה למנכ"ל חברת הספנות באחת התקופות הרגישות בתולדותיה ומה האתגרים המרכזיים שעומדים בפניו בחודשים הקרובים ● וגם, הדרמה שליוותה את מינויו כשבכלל לא היה ברשימת המועמדים, וכמה זמן יכהן בתפקיד?