גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

קניות בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

"מוצר החובה" וזה שכמעט על כל מדף: רשות התחרות ממפה את כוחן של ענקיות המזון

מחקר חדש של רשות התחרות ממפה את כוחן של ענקיות המזון בישראל ובוחן כיצד מוצר חזק במיוחד עשוי להשפיע על התחרות גם בקטגוריות אחרות ● קוקה קולה מוגדרת כ"מוצר חובה", תנובה מובילה בשורה של קטגוריות, וגם אסם, שטראוס וספקיות גדולות אחרות נמצאות בצמרת שוב ושוב ● ומה קורה כשכל המוצרים האלה נפגשים על אותו מדף?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "לחברות משפחתיות יש חלק במה שמחזיק את מדינת ישראל"

בכנס החברות המשפחתיות אמרה מו"ל גלובס אלונה בר און כי "העברה בין-דורית אינה רק הבעלות, אלא העברה של מי שאנחנו" ● "תשמרו על המורשת", המליצה בר און, "אל תאבדו את המיקוד ואת השיפור בעסק"

לפי האקדמיה ללשון, מה המילה העברית לג'יבריש? / צילום: Shutterstock

לפי האקדמיה ללשון, מה המילה העברית לג'יבריש?

מה מונה מניין השטרות, מי כיהן כנשיא ארה"ב בתקופת בועת הדוט.קום, ומהם שמותיהם של רוחות הרפאים במשחק הווידאו פקמן? ● הטריוויה השבועית

ריינר קובלר, מנהל תחום ניהול הון פרטי, שווייץ, המילטון ליין / צילום: שלומי יוסף

בכיר בהמילטון ליין: "השווקים הפרטיים הם השקעה בעתיד"

מנהל תחום ניהול ההון הפרטי בענקית ההשקעות המילטון ליין, רייבר קובלר, השתתף בכנס החברות המשפחתיות של גלובס והתייחס לפעילות בישראל ● "אנו מאמינים ברוח היזמות הישראלית, בחדשנות שלכם, ובעתיד שלכם"

שמואל דונרשטיין ומאיה דונרשטיין-יתיר, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

על מה מדברים בארוחת שישי וכיצד יבצעו העברה בינדורית: שיחה עם משפחת דונרשטיין, בעלי רב בריח

שמואל דורנשטיין רואה ברב־בריח שילוב של משפחה, ערכים, עבודה קשה והגשמת הפוטנציאל של ילדיו ● בתו מאיה בחרה להצטרף לעסק המשפחתי, למרות האתגר והצורך להוכיח את עצמה כ"דור שני" ● בשיחה בכנס החברות המשפחתיות הם מספרים על הגבול בין עסק למשפחה ועל עברת הניהול לדור הבא

עצים ביער נורדמרקה, מצפון לאוסלו. ניטעו לטובת החזון / צילום: Shutterstock

מה היו כותבים גדולי היוצרים לו ידעו שלא יקבלו על כך מחיאות כפיים

במשך מאה שנה נאספות באוסלו יצירות גנוזות של מובילי היוצרים בעולם, שייחשפו רק בפני הדורות הבאים ● ממרגרט אטווד ועד לורי אנדרסון, הכותבים מוותרים על הקהל, הביקורת ומספרי המכירות לטובת משהו שכמעט נעלם מהתרבות המודרנית ● מה קורה לאמנות כשהיא משתחררת מההווה, ואיך נראית ההשראה כשכל מה שנשאר ממנה הוא אמונה טהורה במחר

כיפת ברזל בפעולה מבצעית / צילום: משרד הביטחון

דיווח: עסקת הענק לייצור כיפת ברזל במפעל פולקסווגן בגרמניה תצא לדרך

בחודשים האחרונים התנהל משא ומתן חשאי שבו חברת רפאל הגישה הצעה כתובה, לפי הדיווחים, לרכש של פעילות מפעל פולקסווגן באוסנבריק, למטרות ייצור רכיבים למערכת "כיפת ברזל" ● אם ימומש, מדובר יהיה בצעד תקדימי שבו תעשיית הביטחון הישראלית נכנסת ללב התעשייה הגרמנית, וצפויה להציל אלפי עובדים מפיטורים קרבים

ICAUR V27 / צילום: יח''צ

צ'רי מעמיקה את אחיזתה בשוק הישראלי - זה המותג החדש שייכנס לארץ

קבוצת סמלת בבעלות משפחת לוי תשווק בישראל את המותג הרביעי של הקבוצה הסינית, ICAUR, שמתמחה ברכבי פרימיום לשטח ● קבוצת צ'רי היא כיום יצרנית הרכב הסינית המובילה בישראל

אביאל קיסליאנסקי, מייסד משותף ומנכ''ל מאגוס / צילום: דפנה טל

מייסד חברת המכ"מים שלא משך משכורת שנה והיום מוכר ב-70 מדינות

"כשקנו לי מחשב ראשון בכיתה ה', הסתערתי עליו ולימדתי את עצמי לתכנת. פיתחתי תוכנת מסחר לאופציות פוט וקול בבורסה, ואבא שלי השתמש בה" ● שיחה קצרה עם אביאל קיסליאנסקי, מייסד משותף ומנכ"ל מאגוס, שמפתחת מערכות מכ"ם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חשש מנקמה איראנית: האזהרה בחו"ל, והמדינות המסוכנות

המל"ל לישראלים שמתכננים חופשות: אלה ההנחיות המעודכנות ● טיהור רכס עלי טאהר והדריכות לתגובת חיזבאללה: "ימים רגישים" ● באיראן טוענים: פגענו ב-3 מכליות נפט שקשורות לארה"ב ● הותר לפרסום: לוחם מג"ב דוד הוייר עמרני נהרג באירוע הירי בנתניה ● בעזה מדווחים: צה"ל תוקף במזרח העיר עזה ● במהלך ביקורו של שגריר ארה"ב בתורמסעיא: האקבי תיעד הגעת מתנחלים סמוך לבית המשפחה הפלסטינית שבו ביקר ● עדכונים שוטפים

אסף חרל''פ, יו''ר כלמוביל / צילום: כלמוביל

אסף חרל"פ מונה ליו"ר כלמוביל לאחר פטירת אביו

דירקטוריון כלמוביל אישר השבוע את מינויו של אסף חרל"פ לתפקיד יושב-ראש כלמוביל ● אסף מחליף בתפקיד את אביו, ד״ר שמואל חרל"פ ז"ל, שנפטר בחודש שעבר

סיגל שפירא, מנכ''לית יוליוס בר בישראל / צילום: שלומי יוסף

הטעות שחברות משפחותיות עושות בדרך להעברת ההון לדור הבא

בכנס החברות המשפחתיות של גלובס הסבירה סיגל שפירא, מנכ"לית יוליוס בר בישראל, מדוע יש להתחיל בהכנת הדור הבא 10-15 שנה לפני העברת המושכות, כיצד מכירת העסק עשויה דווקא לשמר את המורשת, ואילו מלכודות מאיימות על העושר ועל לכידות המשפחה

ג'ק דניאלס / צילום: Shutterstock

יורשי אימפריית ג'ק דניאלס הודפים ניסיון השתלטות ובן דוד סורר

מכתב חריף של שניים מבני המשפחה השולטת בבראון פורמן מאשים את הדירקטוריון ב"תגמול על כישלון" ● היריבה המקומית אורבת

פרויקט duo של אפריקה מגורים בתל אביב / הדמיה: 3d Vision

פיגרו אחרי הבורסה: האם הריבית היורדת תחזיר את מדדי הנדל"ן למשחק?

מדד ת"א־בנייה איבד 15% מתחילת השנה, בעוד ת"א־35 זינק ב–22% ● שלוש הורדות ריבית כבר מאחורינו, ושתיים נוספות צפויות בשנה הקרובה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר למה התמחור הנוכחי נוח ומה ההבדל המהותי בין שלושת מדדי הנדל"ן בבורסה

מימין: עידו מאיר, נריה ברזילי וקורל דרליצ'מן / צילום: רן מאיר, פרטי

נלחמים גם על הפרנסה: העמותה שמסייעת למילואימניקים להציל את העסק

חודשים ארוכים בחזית, לקוחות שנעלמו ובני זוג שנשארו לבד בבית - עבור אלפי מילואימניקים השחרור היה רק תחילת המערכה ● שלושה סיפורים שליוותה עמותת "דף חדש", שמסייעת להם להמציא את עצמם מחדש, לתמחר נכון ולבנות את העסק מהיסוד

בניין ה־NSE, הבורסה הגדולה בהודו / צילום: Shutterstock

הבורסה שתנפיק את עצמה. בבורסה אחרת

הבורסה הגדולה בהודו קיבלה אישור רגולטורי שצפוי להזניק את ההנפקה הגדולה בתולדות שוק ההון המקומי ● כמה שווה בורסה ולמה היא תיסחר דווקא בבורסה מתחרה?

עמית ואיתן סטיבה בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

הבן זיהה את ההזדמנות: כך הפכה משפחת סטיבה לשחקנית בתחום המים בהודו

בכנס החברות המשפחתיות של גלובס, סיפרו איתן ועמית סטיבה כיצד שיחות פתוחות על הצלחות וכישלונות יצרו שותפות משפחתית המשלבת יזמות, השקעות ואימפקט עסקי ● עמית סטיבה: "בחרתי לעשות משהו משלי, חדש"

הירגזי. שינוי גנטי מובהק / צילום: Shutterstock

האבולוציה עברה למצב טורבו: מה עושה העיר לבעלי החיים שבה

המקור של הירגזי ארוך וחזק יותר, כנפי הסנוניות התקצרו לטובת תמרון מוגבר, והמיתוס על העש שנמשך לאור נמחק ● בתוך עשרות שנים בודדות, הרף עין במונחים אבולוציוניים, בעלי חיים שהתבססו בערים משתנים כדי להתאים את עצמם אליה

הבניין ברחוב בן יהודה 220 בתל אביב

בלי מרפסת וחניה: 3.3 מיליון שקל לדירה קטנה במרכז ת"א

מדובר בדירת שני חדרים, בשטח 52 מ"ר, בקומה השישית של בניין ברחוב בן יהודה 220 בתל אביב, ללא מרפסת וללא חניה ● הדירה מיועדת להשכרה לתקופות קצרות ולתיירים: "פוטנציאל תשואה של 5.5%"

גיל אגמון, מנכ''ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: אוהד רומנו

גיל אגמון מהמר על עצמו ב-200 מיליון שקל. האם הוא ישלוף שפן מהכובע?

שנים לא פשוטות עוברות על בעלי יבואנית הרכב, שבעבר מכרה כרבע מהמכוניות בכבישי ישראל ולאחרונה הידרדרה לנתח של 3% מהשוק, לצד הפסדים כבדים במיזמי טכנולוגיה ● לאחרונה רכש אגמון 10% ממניות דלק רכב מידי משקיעים מוסדיים, ובשוק מנסים להבין מי ביניהם טועה בהערכת שווי החברה