גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

חיסכון לכל ילד (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

הטעות של ביטוח לאומי: כמה באמת הרוויחו הילדים שחוסכים בבתי ההשקעות?

ביטוח לאומי פרסמו נתון שגוי על רווחי הגוף הגדול בתחום, אלטשולר שחם ● הרווח שם בתוכנית החיסכון לילדים עומד 4.1 מיליארד שקל, ולא כפי שפורסם ● מבדיקת גלובס מסתמן שבסך הכול הרוויחו הילדים 8.85 מיליארד שקל, יותר מפי 2 ממה שהוצג בנתוני הביטוח הלאומי

בנק ירושלים / צילום: איל יצהר

"אין ממצאים למעילה": מניית בנק ירושלים ירדה על רקע שמועות ברשתות החברתיות

מבנק ירושלים נמסר כי "לא נמצא כל ממצא המעיד על פעולות חריגות כלשהן בכספי הבנק, בנכסיו או בכספי הלקוחות" ● המניה נסחרת בתנודתיות גדולה על רקע שמועות ביחס לפרשה שחל עליה צו איסור פרסום

מעילת כספים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בנק ירושלים מכחיש ואנחנו יצאנו לבדוק האם מעילה גדולה בבנק בכלל אפשרית

בנק ירושלים הכחיש בשעות האחרונות את חרושת השמועות וטען כי לא נמצאה עדות לפעילות חריגה ● על הרקע הזה בדקנו האם מעילה בהיקף נרחב בכלל אפשרית כיום בעקבות הקשחת המגנונים לאחר פרשת אתי אלון והבנק למסחר משנת 2002, שבה נגנבו 250 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

מהרשת לרחוב: למה ישראל מתקשה לבלום את אלימות הנוער?

אחרי שנים של תוכניות ממשלתיות ומקומיות, אלימות בני הנוער ממשיכה לנוע בין המרחב הדיגיטלי למרחב הפיזי ● המדינה ניסתה במשך תקופה ארוכה להציע מענים שונים, אך אלה חשפו פערי יישום משמעותיים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ההתמודדות הממשלתית עם אלימות ילדים ובני נוער

מתוך קמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

הפרסומות החזקות של השבוע: הבנק שמככב, הבגט עם הקממבר, והאתר שמתברג לראשונה

פרסומת הג'וניור החדשה של בנק הפועלים מתברגת במקום הראשון בזכירות ובאהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ביטוח 9 ואודי כגן מתברגים במקום השני, ואחרי 4.5 שנים באוויר, אתר הולידיי פיינדר נכנס לראשונה למדד

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

החל מהשנה הבאה: לקוחות לאומי יוכלו לסחור במטבעות דיגיטליים

הבנק הודיע כי חתם על שיתוף־פעולה עם גלקסי דיגיטל האמריקאית, שפועלת בתחום הנכסים הדיגיטליים ● הבנק צפוי להיות הראשון בישראל שיציע ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות קריפטוגרפיים

זום גלובלי / צילומים: AP - Christophe Simo, Shutterstock

הסדק הראשון? לבנון שינתה את החוק, בניגוד לעמדת חיזבאללה

לבנון הופכת למדינה הערבית הראשונה שמבטלת את עונש המוות ● סטודנטים פלסטינים בקולומביה תובעים את האוניברסיטה על אפליה ● ופרויקט התשתית הבריטי שנכנע למאבק של מעריצי הארי פוטר ● זום גלובלי

גרגורי (גרג) גלפנבויים / צילום: נועם בידרמן

בגיל 13 למד כלכלה, היום הוא משקיע לפי כלל אחד: כמה שפחות התעסקות

גרג גלפנבויים עשה תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות כשהיה רק בן 13 וגילה שם לראשונה את אפקט הריבית דריבית: "ראיתי איך בחישוב פשוט אפשר לצבור הון ניכר בזמן הגיוני" ● כשהשתחרר מהצבא פתח תיק: "התחלתי מת"א נדל"ן והיום אני ב־S&P 500" ● המשקיעים החדשים

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המומחה שמסביר: ייתכנו הפתעות בנתוני האינפלציה מחר

מדד המחירים לצרכן ביולי צפוי לעלות ב־0.2%-0.3% ולהוריד את האינפלציה השנתית ● למרות זאת, בנק ישראל עשוי שלא להוריד ריבית, בשל גורמים שעלולים להעלות את האינפלציה, כמו עליות מחירי הנפט והתייקרות הדיור ● רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, מציע לא להסתפק בשורה התחתונה בלבד

ד''ר זאב פרבמן, מנכ''ל ומייסד שותף של לייטריקס / צילום: אורן לוי

"חברות עם פחות מ-10 מיליון דולר הכנסות לא צריכות לשלם לנו בכלל"

חברת LTX, שנולדה מהפיצול המתוכנן בלייטריקס, משיקה מודל וידאו חדש לאימון רובוטים ● בראיון לגלובס מסביר המנכ"ל ד"ר זאב פרבמן על הפעילות ולמי היא תסייע: "רוצים לבנות את החלק היקר, כדי שלסטארט־אפים בתחום יהיה בסיס לעבוד איתו"

אוטובוסים של חברת דן, אילוסטרציה / צילום: כדיה לוי

ארבעה חודשים אחרי שאגת הארי: החזרים לנוסעי התחבורה הציבורית

משרד התחבורה יחל ביום ראשון במבצע החזרים לנוסעים שהחזיקו במנויים תקופתיים בתקופת צמצום השירות במהלך המלחמה ● ההחזר יינתן למחזיקי "חופשי חודשי" ולסטודנטים שהחזיקו במנוי שנתי או במנוי לסמסטר ב' בשנת הלימודים הנוכחית, וניתן יהיה לממשו עד סוף 2026

שיבן רמג'י, המנכ''ל החדש של סלברייט / צילום: סלברייט

המניה הישראלית שפספסה בדוחות, וצנחה בכ-30% בוול סטריט

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט דיווחה על צמיחה של 16% בהכנסות ברבעון השני, אך לא הצליחה להכות את צפי השוק והורידה את התחזיות להמשך ● במקביל, דיווחה על החלפת מנכ"לים ● בינתיים, בוול סטריט מותירים את המלצת הקנייה למניה

צבא החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

המעצמה האזורית ששוקלת לפלוש קרקעית לתימן

כותרות העיתונים בעולם: ה-CIA מטיל ספק במידע המודיעיני הישראלי על ניסיון ההתנקשות בטראמפ, החות'ים מסכנים הכול בשביל איראן ומסתכנים במלחמה קרקעית עם סעודיה, והאיראנים למדו מאוקראינה איך להפיל מטוסי קרב באמצעות נחיל רחפנים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

קידוח לויתן / צילום: אלבטרוס

ניו מד מחפשים גז בישראל, תמר פטרוליום מגדילים הפקה ואקונרג'י מרחיבה ייצור ברומניה

יום סוער בשוק האנרגיה הישראלי: ניו מד יוצאת לסקר גז ראשון בישראל מזה שנים וחוזרת לחפש נפט מתחת ללוויתן; הרווח הרבעוני זינק ל-117 מיליון דולר ● הרחבת יכולת ההפקה הזניקה את ההכנסות של תמר פטרוליום ל-87 מיליון דולר ברבעון השני ● אקונרג'י השיגה מימון ענק של 229 מיליון אירו להקמת פרויקט סולארי ואגירה ברומניה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בחיוב בהובלת סקטור הביומד; השקל ממשיך להתחזק

יום מסחר ירוק בתל אביב, בהובלת מדד ת"א 90 שרשם את העליות הבולטות ● התוצאות הכספיות סיפקו דחיפה חזקה למניות ניו-מד, דיסקונט ותדיראן ● נופר אנרג'י ואלקטרה נדל"ן זינקו במעל 7%, בעוד אלפא תאו פתחה ברגל ימין את המסחר בתל אביב ●  בזירת המט"ח, השקל המשיך להתחזק והדולר איבד 0.7% מערכו

 

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

150% בחצי שנה: מנכ"ל פאלו אלטו קנה מניות בשפל. זה השתלם לו בענק

רכישת המניות בשפל העמידה למנכ"ל ניקש ארורה רווח נקי של כ-16 מיליון דולר תוך חצי שנה • עם הכנסות של מעל 3 מיליארד דולר, כניסה למדדי ת"א 35 ות"א 125 ושווי המתקרב שטריליון שקל - חברת הסייבר ממשיכה לשבור שיאים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

דוחות ישראכרט מגלים: זה היקף המצטרפים למועדון פליי קארד

מספר כרטיסי האשראי המונפקים ע"י ישראכרט חצה את הרבע מיליון - זינוק של 200,000 כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים חדשים בארבעה חודשים בלבד ● קצב הגיוס הגבוה של מועדון פליי קארד תומך בתחזית החברה לתוספת של 1.2 עד 1.6 מיליארד שקל לרווח (לפני מס) במהלך תקופת ההסכם

שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת' / צילום: ap, Alex Brandon

שר המלחמה האמריקאי הגסת' על איראן: ארה"ב יכולה להמשיך במצור ככל שיידרש

ארה"ב במתקפה חריגה: טרוריסטים ישראלים, אין לזה הצדקה ● הישגי חמאס - ואזהרת מערכת הביטחון: "צריך תפנית מדינית שתוביל לשינוי מבצעי" ● דיווח: ישראל ולבנון הסכימו על המדינות שישתתפו במנגנון הפיקוח ● בכיר בממשל טראמפ נגד דברי כ"ץ: "ישראל הבהירה באופן חד-משמעי כי אין לה שאיפות טריטוריאליות בלבנון" ● עדכונים שוטפים

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

המודלים השתוללו ואלופי הדיבייט מתל אביב תפסו כותרות ראשיות בעולם

תקלת אבטחה בבדיקות של OpenAI ואנתרופיק הציבה את הסטארט־אפ אירגיולר מתל אביב במרכז השיח העולמי על גבולות הבינה המלאכותית ● מאחורי הקלעים של הדרמה בחדרים הסגורים, הזיהוי של נקודת החולשה, ומה היה גורם לאירוע להסתיים אחרת לגמרי

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

דיווח: אנתרופיק במגעים לרכישת דקארט הישראלית ב־6 מיליארד דולר

לפי בלומברג, מפתחת קלוד מנהלת מגעים לרכישת חברת ה־AI שהקימו יוצאי 8200 ● אם תושלם, תהיה זו רכישת ענק חריגה עבור אנתרופיק ואחד האקזיטים הגדולים בהייטק הישראלי ● השבוע דווח בכלכליסט כי דקארט "על הכוונת של מאסק", אך הוא הכחיש: "פייק ניוז"