גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מנכ''ל נובוקיור, פרנק לאונרד / צילום: אתר נובוקיור

מניית הביוטק הישראלית שמזנקת במעל 20% בוול סטריט אחרי הדוחות

נובוקיור עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון השני ומעלה תחזיות שנתיות, עם ציפיות גדולות משני המוצרים החדשים שלה בתחום הטיפול בסרטן ● החברה לא הייתה רווחית מאז 2019, אך המנכ"ל פרנק לאונרד הדגיש בתחילת השנה הנוכחית כי הוא מכוון אותה לעבר רווחיות

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל שוברת שיא של קרוב ל-15 שנה; המניה מזנקת

הכנסות החברה היו 16.1 מיליארד דולר, הצמיחה הגבוהה ביותר מאז 2011 ● הרווח עמד על 42 סנט למניה ● בנוסף החברה משפרת את התחזיות: החברה צופה הכנסות של 15.8–16.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 15 מיליארד דולר

אנדי ברנהאם, רה''מ הנכנס של בריטניה / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

"מאיפה הכסף?": רה"מ הבריטי מדאיג את המשקיעים שכל מנהיג בעולם מפחד מהם

ראש ממשלת בריטניה החדש יוצא במהלכים להקל על יוקר המחיה ובשוק חוששים מניפוח הגירעון ● תשואות האג"ח זינקו לשיא

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל אלפאבית (גוגל) / צילום: Reuters, Mateusz Wlodarczyk

אלפאבית הכתה את התחזית עם הכנסות של 119 מיליארד דולר, והנתון המסקרן שמסתתר בדוחות

הן ההכנסות הכוללות והן ההכנסות מענן עקפו את הצפי - 116.5 ו-24.5 מיליארד דולר בהתאמה ● ההכנסות של אלפאבית מפרסום אכזבו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

"הכול תלוי בטראמפ": כוננות שיא בישראל לקראת הסופ"ש

הנשיא טראמפ: "שוקל מתקפה מסיבית, גדולה יותר מכול מה שהיה בעבר - אני קרוב לקבל החלטה" ● על רקע המתיחות: מחר יתקיים דיון ביטחוני מצומצם אצל רה"מ • באיראן דווח על פיצוץ באי קשם שבמצר הורמוז ● פיגוע דקירה בשומרון: גבר נפצע קשה, שני מחבלים חוסלו ● ארה"ב השתמשה ב-B1 לראשונה מחידוש הלחימה ● עדכונים שוטפים 

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

"אין היתכנות לנורמליזציה": מה עומד מאחורי הצעד המפתיע של טראמפ?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התנה היום במפתיע את הגרעין האזרחי לסעודיה בנורמליזציה עם ישראל, צעד שמעורר תמיהה בריאד ועלול להחריף את המתיחות מול וושינגטון ● לדברי ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ מאוניברסיטת בן גוריון, הפניות החדות של הנשיא באשר לסוגיית הגרעין האזרחי בסעודיה "מעוררות לא מעט סימני שאלה"

חוות שרתים / צילום: Shutterstock

מעבר מואץ לפריפריה או מכסות נוקשות: איך ייראו חוות השרתים בעוד 140 ימים

החלטת רשות החשמל להקפיא את חיבורי החוות, עקב דרישות שהגיעו לפי שלושה מהצריכה בישראל, האיצה את המאמץ להסדרת הענף ● מסמכי מדיניות ממשלתיים מסמנים את הכיוונים החדשים ● מהרחקה לפריפריה ודרישה לייצור עצמי - ועד להגבלת הקמת חוות חדשות

כרטיס ''אשריך''

"נתפסת? אשריך": הכרטיס שמעניק הטבות למשתמטים מגיוס לצה"ל

ארגון "אחים אנחנו" השיק מועדון צרכנות חדש וכרטיס בשם "אשריך", המציע הנחות ביותר מ-260 בתי עסק ● התנאי להצטרפות: השתמטות מגיוס לצבא ● הכרטיס כבר נמסר באלפים לצעירים מהמגזר החרדי

קוטג' תנובה / צילום: גלובס

בתנובה מודיעים על סיום משבר הקוטג': "חזרנו לאספקה שגרתית"

משנה למנכ"ל תנובה ענת גרוס-שון: "בניגוד לספקולציות לא מבוססות, אין לתנובה שום אינטרס לצמצם ייצור של קוטג'" ● עם זאת, בחברה מסבירים שעשויים לעבור שבועות עד לאספקת כל מלאי הביקושים שנוצר בתקופת התקלה במחלבה שבאלון תבור

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

עסקת ענק: יוון רוכשת מישראל מערך הגנה אווירית בכ־3.5 מיליארד אירו

מערכות ההגנה האווירית הישראליות שרוכשת יוון הן קלע דוד של רפאל בשכבה העליונה, ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית בשכבת ביניים וספיידר של רפאל בשכבה התחתונה ● ברויטרס דווח כי העסקה צפויה לכלול גם רכש כטב"מים

בחזית המדע / אילוסטרציה: Shutterstock

מחקר המכונית והשאלה: האם כסף הופך אותנו לטובים או רעים יותר?

מחקר על נהגים במכוניות יוקרה חיזק את הדימוי שלפיו עשירים מתנהגים פחות בנדיבות ובאמפתיה ● אבל מחקרים גדולים מהשנה האחרונה מציירים תמונה מורכבת בהרבה ● איך התקבעה התפיסה שבעלי ממון פחות פרו־חברתיים ואיך רמת האי־שוויון במדינה משפיעה על סדרי העדיפויות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל אלפאבית (גוגל) / צילום: Associated Press, Rod Lamkey

התזרים נצבע באדום: כך משתנה המודל העסקי של גוגל

אלפאבית הציגה זינוק בהכנסות וצמיחה מרשימה בענן, אך הוצאות הון חסרות תקדים של כמעט 45 מיליארד דולר העבירו אותה לתזרים מזומנים חופשי שלילי לראשונה בהיסטוריה שלה מאז ההנפקה ב2004 ● במקביל, שחיקת ההקלקות במנוע החיפוש מעלה שאלות לגבי עתיד המודל העסקי שמממן את מרוץ הבינה המלאכותית

מספר ההזמנות ב-BUYME הוכפל החודש, אך גם המתחרות בתמונה

סיום שנת הלימודים הוביל לגידול ברכישת מתנות באמצעות BUYME, אך גם אצל המתחרה פייבוקס נרשם גידול, ו-וולט מתבססת כשחקנית בתחום ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

אחרי יותר מעשור של מאבקים משפטיים: בעלי ביטוחי מנהלים יקבלו החזרים

שבע חברות ביטוח גדולות החלו לשלם כמיליארד שקל בהסדר הפשרה בגין גביית יתר בביטוח מנהלים בין 1982־2003 ● הזכאים להשבת כספים יקבלו הודעה מחברות הביטוח ● מי זכאי להחזר, ומה כסף יקבלו המבוטחים?

הולנד / צילום: Shutterstock

גם רמת הגולן בפנים: המדינה החדשה שמצטרפת לחרם על ההתנחלויות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ירדן תלויה בארה"ב וארה"ב צריכה את ירדן, הפרלמנט ההולנדי אישר חרם כלכלי גורף על סחר עם התנחלויות ואירוע אנטישמי קשה בגרמניה ● כותרות העיתונים בעולם    

המתנה לרכבת. משרדי ההסתדרות צמודים לתחנה המרכזית ולתחנת הרכבת של ירושלים / צילום: טלי בוגדנובסקי

לעובדי המדינה יש את כל הסיבות לנסוע בתחבורה ציבורית. אז מה

הפער בין עבודת המשרד לפעולות העובדים שלו ● מה תראו בטלוויזיה בבילינסון ● והמהלך שיפגע בתחרות בשוק הקנאביס ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילום לוויין של מנהרות הכניסה להר המכוש, שליד נתנז / צילום: Reuters, Vantor

מהו הר המכוש, עד כמה קשה לפגוע בו - והאם ניתן בכלל להשמיד אותו?

המתקן התת־קרקעי שנמצא בהר המכוש מדרום לנתנז, נחשב ליעד שכמעט בלתי אפשרי להשמדה מהאוויר ● על רקע החשש כי איראן מאחסנת בו צנטריפוגות ואורניום מועשר, בארה"ב בוחנים אפשרויות פעולה לתקיפה ● עד כמה קשה לפגוע בו, מהן יכולות התקיפה האמריקאיות, ומה מצב האורניום המועשר של איראן? ● גלובס עושה סדר 

זום גלובלי / צילומים: AP, רויטרס - Tosei Kisanuki

אחרי שהודח, אורבן מנסה לחזור לשלטון בדלת האחורית

האיחוד האירופי שובר שיאי תעסוקת מהגרים ● אורבן לא ממהר לוותר על השלטון ומקים "תנועת התנגדות" לממשלה החדשה בהונגריה ● והניסיון היקר של אוסטריה להתנער מהיטלר ● זום גלובלי

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

"מה שהיה בהורמוז כבר לא יהיה": מסלולי הנפט שעוקפים את המצר

מדינות המפרץ מבינות שמצר הורמוז לא יכול להישאר דרך יצוא הנפט היחידה שלהן ● בעיראק חתמו על הסכם לבניית צינור לסוריה, באיחוד האמירויות כבר משנעים 1.8 מיליון חביות ביום, וסעודיה נתקלה בבעיה חדשה

ספינת קרוז / צילום: Shutterstock, Denis Belitsky

סוכן AI לא יוצא לקרוז: הבנק שמסמן את המניות שחסינות מפני המהפכה

מיוחד למאותגרי ההשקעות ב-AI: בגולדמן סאקס מציעים קטגוריית מקלט הרחק מהרעש הטכנולוגי - מניות של חוויות אנושיות פיזיות שמציעות שווי אטרקטיבי וביקוש יציב