גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

נשיא טורקיה ארדואן, ונשיא לבנון ג'וזף עאון / צילום: Dogukan Keskinkilic

מדינה אחרי מדינה: התוכנית של ארדואן להשתלט על המזרח התיכון

שאיפה לפרוס כוחות בלבנון כאשר כוח הפיקוח של יוניפי"ל יתפנה ● ניצול סגירת הורמוז כדי להוביל נפט מעיראק אל מחוץ למפרץ ● שליטה וחיזוק מנהיג סוריה ● כך נראית התוכנית של טורקיה להפוך למעצמה איזורית

הפגנה פרו-פלסטינית באירלנד / צילום: Shutterstock, LiamMurphyPics

אירלנד ויתרה על מערכת ישראלית, המטוס של ראש הממשלה בבעיה

ממשלת אירלנד רכשה מטוס מנהלים ב-53 מיליון אירו, בעקבות החרם על ישראל, היא התעקשה להסיר ממנו מערכות עם טכנולוגיה מתוצרת אלביט ● כעת המטוס לא יכול לנחות בבטחה בתנאי מזג אוויר קשים

אילון מאסק, מייסד spaceX / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"פצצת זמן": מניית SpaceX בדרך לשבוע דרמטי, ויש מי שצופה מפולת

היום תפרסם חברת החלל של אילון מאסק את הדוחות הראשונים שלה בתור חברה ציבורית ● יומיים לאחר מכן יתבצע השחרור הראשון של מניות חסומות של בעלי מניות ותיקים, מה שעלול ליצור לחץ שלילי על המניה ● אך עם סיום המהלך, בסוף השנה, האנליסטים צופים זינוק מטאורי

הזירה בראשון לציון / צילום: דוברות מד''א

"אני יריתי בו": החשוד ברצח עורך הדין הסגיר את עצמו למשטרה

צוותי מד"א מצאו את הקורבן ללא דופק וללא נשימה וקבעו את מותו בזירה • החשוד הוא תושב רמלה בשנות ה-30 לחייו שמוכר למשטרה • החשד: לקוח של עורך הדין נכנס למשרדו, ירה בו - ונמלט

פגיעת כטב''מ ליד נמל התעופה של דובאי (ארכיון) / צילום: ap

"חשבו שהם עברו לגור בשווייץ, ופתאום מצאו את עצמם בתל אביב"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איראן מהמרת שמלחמת התשה תוביל אותה לניצחון, המציאות החדשה של הבנקאים בדובאי והרב הראשי של היהודים שגרים באיראן ● כותרות העיתונים בעולם

צחי אבו וחיים כצמן / צילום: יונתן בלום, יוסי כהן

"כצמן לא התכוון לעמוד בהסכם": קרב הגרסאות בעסקת ג'י סיטי והאם יימצא קונה חדש?

לאחר שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון, החליטו צחי אבו וכצמן לסגת מעסקת מכירת השליטה בג'י סיטי ומלחמת גרסאות נפתחה ● כצמן טוען שהכנסת בעלי ישפרו לעסקה ע"י אבו היוותה "סיכון דרמטי של ממש", ומנגד אבו אומר כי החתם של כצמן ליווה גם את הסכם השותפות: "הבנתי שכצמן הולך למלחמה ואמרתי לו 'זה המתווה, Take it or leave it'"

מייקל ברי ואלכס קארפ / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

מייקל ברי הימר נגד מהפכת ה-AI - פלנטיר סיפקה לו שיעור כואב

מייקל ברי בנה פוזיציה דובית גדולה נגד אחת מכוכבות הבינה המלאכותית, אך פלנטיר ממשיכה לספק תוצאות ולשבור את תזת הפסימיים ● כמה זה עלה לו והאם אלכס קארפ ירקוד?

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט זינקה: הדוחות, השבבים והנפט דחפו את המדדים לשיאים

דאו ג'ונס ו-S&P 500 בשיאים, נאסד"ק זינק ב-2% ● שר האוצר האמריקאי: תיתכן עסקה לפתיחת המצר היום או מחר ● ג'ף בזוס ממשיך לממש מניות: מתכנן למכור מניות אמזון בשווי כ-4.1 מיליארד דולר ● שר האוצר האמריקאי: "ין יציב חשוב לא רק לארה"ב, אלא לכל אסיה" ● הלילה לאחר הנעילה: הדוחות המסקרנים של  AMD ו-SpaceX

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

מייסדי מאנדיי מציגים: לגייס, לפספס, לפטר 620 עובדים, ואז לבקש הכפלת שכר

מסמך שהוגש לרשות ניירות ערך האמריקאית, זמן קצר לפני פיטורי 20% מעובדי החברה, מגלה כי מייסדי מאנדיי מבקשים להכפיל את חבילת התגמול השנתית שלהם ● הזיגזג הניהולי, התירוצים סביב עידן ה־AI וההבטחות הפומביות לא לבצע פיטורים - מעלים תהיות לגבי עודף הביטחון של המייסדים והתרבות הארגונית בחברה

הבנקים לא מגלגלים את הירידה בריבית לנוטלי המשכנתאות / איור: גיל ג'יבלי

הריבית ירדה, אבל הבנקים לא ממהרים להוזיל את המשכנתא

הריבית במשק ירדה בשנה האחרונה באחוז שלם, אבל רק חלק מההקלה הגיעה לציבור ● יועצי משכנתאות מדווחים כי הבנקים העלו את המרווחים שלהם, ולפעמים פי שניים, לעומת המצב לפני כמה חודשים ● אישוש לכך ניתן למצוא גם בנתוני בנק ישראל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה במגמה מעורבת, הטכנולוגיה והבנקים זינקו, הביטוח נפל; הדולר נחלש ל-3 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בהובלת סקטור הבנקים, הטכנולוגיה והאנרגיה, בעוד מדד ת"א 90 ננעל בירידות ● אנלייט זינקה בעקבות דוחות חזקים לרבעון השני ● טאואר התהפכה ומחקה זינוק של 12% לטובת ירידות ברקע מימושי "קנה בשמועה, מכור בחדשות" ● מנגד, מניות הבנייה, הנדל"ן והביטוח נחלשו ● בשוק המט"ח: הדולר צלל ל-3.006 שקלים ● עסקת מכירת השליטה בג'י סיטי התפוצצה, ארי נדל"ן זינקה

עדי לויתן, מנכ''לית אנלייט / צילום: טל שחר

זינוק ברווחים והסכם ענק עם גוגל: אנלייט זינקה ומעלה תחזיות ל-2026

ענקית האנרגיה המתחדשת מציגה זינוק של פי 5 ברווח הנקי ל-31 מיליון דולר ועלייה של 55% בהכנסות, ברקע המרוץ לניצול הטבות המס בארה"ב ● החברה מעלה את הרף התחתון של תחזית ההכנסות ל-790 מיליון דולר, מדווחת על הסכם ענק מול גוגל וממשיכה להגדיל את המינוף לצורכי פיתוח

עלייה ברכישות פרחים לקראת ט''ו באב / צילום: דן לב

הקמעונאים אוהבים את ט"ו באב - חוץ מאשר בענף אחד

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב ענפי הצריכה הודות לחג האהבה, למעט ענף המזון

אילון מאסק, מייסד spaceX / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הדוח הראשון של SpaceX: עקפה את התחזיות עם הכנסות שזינקו ב-92%

הרווח היה 7.88 מיליארד דולר לעומת צפי של 6.9 מיליארד, ההפסד 9 סנט בלבד, לעומת צפי להפסד של 26 סנט למניה ● עקפה את תחזיות האנליסטים בכל שלושת תחומי הפעילות המרכזיים ● המניה יורדת מעט במסחר המאוחר

איתן עציוני / צילום: עציוני ניהול תיקים

מנהל ההשקעות שממליץ על מניה שהיא "כמו לקנות בונקר"

איתן עציוני מנהל בית השקעות שמנהל 2.3 מיליארד שקל ● פילוסופיית ההשקעות שלו פשוטה: "השקעות ערך כמו וורן באפט. מותגים חזקים, רווחיות יציבה ומכפילים נמוכים" ● בשוק הישראלי הוא רואה לא מעט הזדמנויות מתחת לרדאר: ממניית פיבי ועד חברת המגורים הזולה

דיון של ועדת הכספים (ארכיון) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות מיליוני שקלים לאיו"ש ולחרדים: הדיונים בוועדת הכספים

ועדת הכספים אישרה היום (ג') שורת בהעברות תקציביות, לרבות כ-360 מיליון שקל בכספים קואליציוניים, על אף שהדיון לא אושר בוועדת ההסכמות ● ח"כ נעמה לזימי ועמותת חדו"ש עתרו לבג"ץ בדרישה למנוע את העברת הכספים הקואליציוניים

אילוסטרציה: Shutterstock / אילוסטרציה: Shutterstock

האומץ לשבור את השתיקה: מדוע "שלום בית" מזויף הוא סכנה לעסק המשפחתי

בעסק משפחתי, שתיקה היא סימן לפחד ● כשהלב והראש משדרים אותות מנוגדים מול בן משפחה שלא מתאים לתפקיד, הנטייה "לעגל פינות" יוצרת סדקים בארגון ● מיקה מזור מציגה מודל מנהיגות שמאפשר לנהל את המתח שבין חמלה להצבת גבולות ובין אהבה לאחריות ● טור חודשי חדש

ערן זינמן ורועי מן, מנכ''לים משותפים במאנדיי / צילום: נתנאל טוביאס

14 מיליון דולר: המנכ"לים שפיטרו 600 עובדים ומבקשים שכר כפול

רועי מן וערן זינמן, היזמים והמנכ"לים של חברת מאנדיי, מבקשים מהאסיפה הכללית של החברה תוספת שכר מדורגת שתביא אותם לרמה של 14 מיליון דולר כל אחד ● לאחרונה הודיעה החברה על פיטורי 600 עובדים

אפליקציית GETT / צילום: יח''צ

כבר לא רק אפליקציית מוניות: המהלך החדש של Gett

חברת Gett, המוכרת בעיקר כשירות להזמנת מוניות, מרחיבה את פתרונות התחבורה שהיא מציעה ● בשלב הראשון ניתן יהיה להזמין מהאפליקציה וואנים, מיניוואנים, מיניבוסים ואפילו אוטובוסים ● כמה זה יעלה?

מתחם אלקו ברחוב החרושת, רמת השרון / צילום: תמר מצפי

סוף לסאגה? עיריית רמת השרון משכה את העתירה נגד תוכנית מתחם אלקו של ישראל קנדה

עיריית רמת השרון קיבלה את המלצת ביהמ"ש, אך התעקשה כי לטיעונים שהעלתה "יש בסיס משפטי וענייני" ● מנכ"ל ישראל קנדה, ברק רוזן: "בכל הערכאות התכנוניות נמצא כי הפרויקט משרת את האינטרס הציבורי" ● התוכנית תכלול 600 יח"ד ו־150 אלף מ"ר שטחי מסחר ומשרדים באזור התעשייה הישן בעיר