גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

ביל אקמן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

המיליארדר האמריקאי ביל אקמן נגד בן גביר וסמוטריץ': "גרמו נזק עצום לתדמית ישראל"

המשקיע היהודי-אמריקאי, ביל אקמן, טוען כי התבטאויותיהם ומעשיהם של שני השרים פגעו במעמדה הבינלאומי של ישראל, וקרא להקמת ממשלה בלעדיהם ● לדבריו, מהלך כזה יאפשר לישראל לשקם את אמינותה, להרחיב את הסכמי אברהם ולשפר את יחסיה עם הדמוקרטים והרפובליקנים בארה"ב

חנות דגל של ויקטוריה סיקרט במיאמי ביץ' / צילום: ALTO RE

קפיצה של 70% מתחילת שנה: ענקית האופנה שהפכה את תצוגות האופנה למכונת מכירות

קיילי ג'נר צעדה בשבוע שעבר על המסלול בחזייה בשווי 50 מיליון דולר, ומניית ויקטוריה'ס סיקרט, שנסחרה לפני שנה וחצי בפחות מ־20 דולר, זינקה בכמעט 70% מתחילת השנה ● אבל מאחורי הנוצות והיהלומים מסתתרת אסטרטגיה כלכלית מחושבת: איך הופכים מופע ראווה למכונת מכירות?

הפנטהאוז בפרויקט ''בריזה'' של חברת אפגד באשקלון / צילום: ירון בן יצחק

העסקה בוטלה אחרי שנתיים, והפנטהאוז נמכר שוב באותו מחיר

תושבי חוץ קנו פנטהאוז באשקלון ב־7.5 מיליון שקל, לאחר שעסקה קודמת בוטלה ● מדובר בפנטהאוז בן 6 חדרים, בשטח 188 מ"ר, עם מרפסת בשטח 115 מ"ר

המניות שיזנקו מחר בת"א, והדגל האדום שהרים האנליסט האופטימי ביותר בוול סטריט

ישראל וארה"ב נכנסות לזמן בחירות - כך הן ישפיעו על הבורסות בת"א ובניו יורק ● המשקיעים החלו לתמחר חזרה למלחמה: מחירי הנפט בשיא של חצי שנה ● המשקיעים בארה"ב יתמקדו בהחלטת הריבית ובנתוני האינפלציה ● שלוש מתוך "שבע המופלאות" יפרסמו דוחות ● וגם: אחד האנליסטים השוריים ביותר בוול סטריט מזהיר - ההתלהבות בשוק השבבים מוגזמת ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

אחרי צמצום החוב: סלקום בוחנת את רכישת אייקון גרופ, בעלת רשת איידיגיטל

מדובר במהלך שעשוי להרחיב את פעילותה של סלקום בתחום הקמעונאות, היבוא וההפצה של מוצרי אלקטרוניקה ● שווי העסקה מוערך בכ-450-500 מיליון שקל, אך המגעים נמצאים בשלב ראשוני, והתנאים טרם סוכמו ● השלמת העסקה תדרוש את אישור רשות התחרות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

המחקר שחשף את אפקט ההדבקה של סנקציות, ואיך הוא משפיע על מדינות

בסוף השבוע הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני סנקציות שיוטלו על ישראל ● מחקר שפורסם החודש מגלה כי במקרה של סנקציות על מדינה, הנזק מגיע לכלל הסקטור הפיננסי ● וגם: הלקח שאפשר ללמוד מבלארוס ורוסיה

משרדי תאגיד השידור הציבורי ''כאן 11'' / צילום: שלומי יוסף

מי יוביל את תאגיד השידור הציבורי? בורסת השמות לתפקיד יו"ר המועצה

ועדת האיתור לתאגיד השידור החלה לראיין מועמדים לתפקיד היו"ר, על רקע המאבק המשפטי סביב הרכב המועצה והשיתוק הניהולי שנמשך מאז איבדה את הקוורום הדרוש לקבלת החלטות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

הקריפטו והסנקציות: נתניהו מצית סערה כלכלית רגע לפני הבחירות

רה"מ נתניהו אמר בראיון לערוץ 10 כי ביקש להכין תוכנית שתאפשר לישראל להתמודד עם סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים ● האם ניתן לעקוף סנקציות בדרך הזו, מה עושות מדינות שכבר מנסות להשתמש בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, ומה יקרה לבנקים בישראל בתרחיש כזה? ● גלובס עושה סדר

תשתיות תקשורת תת-קרקעיות / צילום: תומר פדובה

מנכ"ל בזק: תעבורת הנתונים עשויה להכפיל את עצמה בתוך שלושה חודשים

בזק מדווחת על זינוק של פי שלושה בפעילות הבינה המלאכותית בקרב לקוחותיה הפרטיים בתוך שלושה חודשים בלבד ● בסיור במנהרות התקשורת שלה, הציגה החברה את ההיערכות לביקוש הגובר למידע ואת ההכנות לתרחיש שבו חלקים נרחבים מישראל יישארו ללא חשמל

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

44 חודשי מאסר בפועל על חשבוניות פיקטיביות בסך כ-6 מיליון שקל

אבנר אלוק, בעלי חברת סגיב טכנולוגיות מיגון אש בע"מ, הורשע בכך שבשנים 2012-2015 החברה שבבעלותו קיבלה 139 חשבוניות פיקטיביות מחמש חברות שונות, כללה אותן בדוחותיה וניכתה את מס התשומות שלא כדין ● בכתב האישום נטען כי אלוק ניסה להסוות את חלקו בביצוע העבירות ע"י מינוי גורמים שונים כמנהלים בחברה

עומס בנתב''ג, ארכיון / צילום: פולי טובמן

במקביל לבחירות, צצו שלל כנסים שמביאים אקדמאים מחו"ל לישראל

ארגון MindIL מדווח על עשרות כנסים שמתקיימים בשבוע הבחירות בהשתתפות אלפי אקדמאים מתחומים שונים ● המיזם רושם הצלחה אחרי שנים של היעדר כנסים מסוג זה עם חוקרים מובילים מחו"ל

הפגנת תמיכה בחות'ים בתימן. אחד המפגינים מחזיק דגם של הכעבה הקדוש לאיסלאם / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

החות'ים תקפו את המקומות הקדושים לאסלאם - ובסעודיה מסלימים את הטון

כותרות העיתונים בעולם: 94 סנקציות על ישראל בתוקף, עיתון סעודי קורא להכיר בחות'ים כארגון טרור בעקבות המתקפות על המקומות הקדושים לאסלאם, ואזרחי איראן משלמים יותר על אינטרנט איטי ומוגבל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר על הנהירה מחו"ל: "המגמה בנתב"ג ברורה"

"בימים האחרונים אנו עדים למגמה ברורה בנתב"ג", כתב הלילה מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס ● "מספר הנוסעים המגיעים לישראל גדול ממספר הנוסעים היוצאים ממנה" ● הפער בין הנחיתות להמראות אומנם ניכר, אך יש לציין כי מספר הנחיתות לא גבוה באופן משמעותי מהשגרה ומזמנים מיוחדים

טילי ספייק של רפאל. מיועדים גם לצבא ארה''ב / צילום: דוברות רפאל

המכשול בשיחות הסיוע: ארה"ב דורשת שליטה בידע הטכנולוגי של ישראל

על רקע הערכת רה"מ נתניהו כי ישראל לא תוכל להסתמך על הסיוע הביטחוני מארה"ב בתכונתו הנוכחית, לגלובס נודע שסלע המחלוקת נוגע לדרישה האמריקאית להעברת ידע ישראלי וניהולו ● עבור ירושלים, מדובר בפגיעה ביתרון הטכנולוגי של התעשיות הביטחוניות המקומיות

איתמר בן גביר / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

עוצמה יהודית: שוק חופשי גרסת בן גביר - פיקוח מוגבר על מוצרים

המפלגה תומכת בשוק חופשי ללא התערבות, אך בעד פירוק מונופולים, אך גם בפיקוח על מחיר מוצרי יסוד ● מבטיחה לדאוג לכוחות הביטחון ולהקל על הקבלנים בפריפריה ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד  

עופר וינטר / צילום: ויקיפדיה / נדב מרגלית

עמך ישראל: נגד העלאת מסים, אך לא מוכנים לקצץ בביטחון

התנגדות לפיקוח מחירים, עידוד ההיצע בדיור והסרת חסמי יבוא ● המפלגה מציגה מדיניות שמסתייגת ממעורבות ממשלתית, ותומכת בריסון החוב ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד 

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים בורחים ממניות בודדות - אבל מסתערים על הקרנות האלו

לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך במקביל הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות • שנת 2026 מסתמנת כשנת שיא להנפקת קרנות סל נושאיות (Thematic ETFs) הממוקדות בתתי-סקטורים של ה-AI • מנהלי השקעות מזהירים: "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא"

נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס / צילום: שלומי יוסף

בשל מצב רפואי: נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס פורש מוועדת החקירה בפרשת הצוללות

ליו"ר ועדת החקירה מונה חבר הוועדה, שופט העליון בדימוס צבי זילברטל ● בנוסף, נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לשעבר, השופטת רות לורך, מונתה לחברה בוועדה

נכס יוקרה שמוצע להשכרה / צילום: איב שמיאן

100 אלף שקל בחודש: מי שוכר את דירות היוקרה

פנטהאוז בתל אביב ב-60 אלף שקל בחודש ובית בירושלים ב-55 אלף שקל בחודש ממחישים כמה מוכנים לשלם בקצה העליון של שוק השכירות ● מה משפיע על הבדלי המחיר בין הדירות, ומדוע השוכרים שיכולים להרשות לעצמם את ההוצאה לא רוכשים?

רו''ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים / צילום: שלומי יוסף

יזם רפורמת הרווחים הכלואים מונה למנהל המחלקה המקצועית

רו”ח כארים כנעאן, שהוביל את רפורמת הרווחים הכלואים שהכניסה לקופת המדינה כ-20 מיליארד שקל בתוך שנה, מונה לאחד התפקידים המשפיעים ברשות המסים ● וגם: אוניברסיטת רייכמן פתחה מחזור חדש של תוכנית המתמחים, ובוולט ערכו אירוע למנהלי משאבי אנוש בהשתתפות רותי ברודו ● אירועים ומינויים