גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה". 

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד". 

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה. 

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו,  כך שאין לו צורך בטיוח מספרים. 

עוד כתבות

בת חן סבג וקרן מור ב''הורסת''. מי הרסה למי / צילום: באדיבות הוט ו–NEXT TV

בין הצטלבות זהויות לקללה משפחתית: בת חן סבג עברה דרך מאז "מטומטמת"

תשע שנים אחרי "מטומטמת", בת חן סבג חוזרת עם "הורסת", דרמה משפחתית שבמרכזה קללה עתיקה לפיה כל גבר המתאהב באחת מנשות המשפחה מוצא את מותו ● דרך חזרתה של הגיבורה לאשקלון, הסדרה פורשת סיפור מריר-מתוק על נשים חזקות הנתפסות כ"מכשפות", ועל קללה שמתבהרת כמעין העברה בין־דורית של פחד וכאב

פיצה / צילום: איל כהן

מהלול המשפחתי לפיצרייה מצליחה: מסעדה שהיא סיפור אהבה לאדמה

הפיצות הן הלב של העסק הנעים והטעים הזה במודיעין, ומלבדן יש פה ביסים פשוטים וטובים שמגיעים בעיקר מחומרי הגלם של האזור

מלמעלה: קוואי לנארד, באלמר וסנברג. הכוכב, הבעלים והספונסר בעסקה / צילום: AP - David Zalubowski, Eric Thayer

העסקה שמסבכת את מנכ"ל מיקרוסופט האגדי בחקירה מתוקשרת של ה-NBA

הבנק שהקים היזם ג'ו סנברג משך משקיעים נוצצים, בהם רוברט דאוני ג'וניור, ליאונרדו דיקפריו ומנכ"ל מיקרוסופט לשעבר ובעלי הלוס אנג'לס קליפרס סטיב באלמר ● אלא שאז נקלע לקשיים, רקם תרמית של מאות מיליוני דולרים וגם הודה בה ● עסקה תמוהה שחתם עליה דווקא בשיא הפרשה מסבכת את באלמר בחקירה מתוקשרת של ה–NBA

בודקים את המיתוס. האם קור הוא גורם ישיר למחלות / צילום: ציור: מיקל אנקר

בניגוד למה שחושבים על החורף, הקשר בין קור למחלות הוא עקיף בלבד

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החורף מתקרב ובקרוב כולנו נשלוף את הטישו, אך הקשר בין השניים שונה ממה שחושבים

דירת 4 חדרים בקריית אונו / צילום: דיויד לוין

3.1 מיליון שקל לדירת 4 חדרים בפרויקט תמ"א בקריית אונו

מדובר בדירה שנוספה בפרויקט חיזוק ובינוי, ומחירה נמוך מזה של דירות 4 חדרים בעיר ● העסקה ממחישה את הפערים הגדולים בין דירות חדשות לבין דירות שהורחבו בתמ"א 38/1

מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקאי וראש ה־CIA לשעבר / צילום: Reuters, Nina Liashonok/Ukrinform

"חמאס לא יפורז, איראן לא למדה את הלקח": מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר בראיון בלעדי

מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקאי וראש ה־CIA לשעבר, היה מעורב עמוקות בעיצוב הסכמי אברהם • בראיון מיוחד לגלובס הוא מדבר על הסיכויים לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, מתייחס ליחסים עם טראמפ, וחושף: "האיראנים עדיין מנסים לחסל אותי"

רחוב בתל אביב. ''כל בעל מקצוע חושב על החלק שלו, יועץ אשפה רוצה מקום למשאיות'' / צילום: Shutterstock

למה נעים יותר ללכת בשינקין מאשר בשכונת המשתלה

מחקר חדש של המתכנן העירוני טל אלסטר חושף שורה ארוכה של חסמים מערכתיים, רגולטוריים ותרבותיים שמונעים תכנון עירוני אמיתי בישראל - ומציע מתודולוגיה לתיקון המצב, מהשלטון המרכזי ועד העיריות

כוחות צה''ל בלבנון, באוקטובר / צילום: דובר צה''ל

נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: ״יוביל למסים חדשים״

לכולם ברור שהתקציב שהיה לפני המלחמה יגדל באופן דרמטי, אולם בין משרד האוצר למערכת הביטחון נרשמו פערים של עשרות מיליארדים ביחס לתקציב ● ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי בכוונתו להוביל החלטה להגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל במשך עשור ● גורמים במשרד האוצר: לא ברור איך בכוונת נתניהו לגשר על הפערים האלה

חגי אורן, מנכ״ל מיטב גמל ופנסיה / צילום: רועי מזרחי

אחרי 72 שעות במשרד ההורים שלו הזמינו משטרה. ואז הוא החליט לשנות כיוון

"כעורך דין השיא שלי היה 72 שעות במשרד, שבסיומן נסעתי הביתה לישון. לא עניתי לטלפונים, אז ההורים שלי שלחו שוטרים לוודא שאני בחיים. שם הבנתי שאני לא ממשיך" ● שיחה קצרה עם חגי אורן, מנכ״ל מיטב גמל ופנסיה

דמיס הסביס בטקס קבלת פרס נובל 2024 / צילום: Reuters, TT News Agency/Henrik Montgomery

האיש שדוחק את גבולות ה-AI עושה עוד צעד לשינוי העולם שהכרנו

מעטים תרמו להתקדמות הענק של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות כמו דמיס הסביס, אם בכלל ● מי שייסד את חברת DeepMind, שנרכשה על ידי גוגל ומקדמת אותה להובלה בתחום, התעניין מגיל צעיר בחיבור בין המוח האנושי לבין עולם המחשוב, הוכתר כאמן שחמט צעיר, למד נוירו־ביולוגיה וזכה לפרס נובל על יצירת מודל שהפך את ה–AI לכלי לגיטימי במדע

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

אירופה מזנקת, בעוד אמריקה יורדת: רבעון שיא לרפאל

צמיחה של 14.5% במכירות לכ־1.59 מיליארד דולר מתחילת השנה, וצמיחה של 17.6% לכ־4.46 מיליארד דולר, כך עולה מדוחות הרבעון השלישי של רפאל ● זהו רבעון שיא בהיבט הרווח הנקי: 95.23 מיליארד דולר, זינוק של 39.2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד

50 שנה ל"קן הקוקייה": המרד של מק'מרפי הוא עדיין שיעור רלוונטי על מבני כוח

יובל לסרט האייקוני "קן הקוקייה" מתברר שהוא פחות סרט על מוסד פסיכיאטרי ויותר שיעור על כוח ושליטה ● סיפורו של מק'מרפי מזכיר עד כמה מערכות מעצבות את המציאות, וכמה מעטים עדיין מצליחים לשבור את החלון ולברוח

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ הודיע: אעצור לצמיתות את ההגירה לארה"ב ממדינות עולם שלישי

בפוסט שפתח בברכה לחג ההודיה, טען הנשיא: "נטל הפליטים - הגורם המוביל לתפקוד חברתי לקוי באמריקה" • הוא כתב שיגרש כל אזרח זר "המהווה סיכון ביטחוני" ויבטל את כל ההטבות הפדרליות למהגרים • "מאות אלפי פליטים מסומליה משתלטים על מינסוטה", טען - ותקף את המושל וולז: "הוא מפגר ולא עושה דבר בגלל פחד וחוסר יכולת" • דבריו מגיעים לאחר הירי שביצע השבוע מהגר סמוך לבית הלבן

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

וול סטריט ננעלה בעליות; מניות חברות התעופה התרוממו

בשל חג ההודיה התקיים יום מסחר מקוצר בוול סטריט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● תקלה באחד ממרכזי הנתונים של בורסת שיקאגו (CME) גרמה להשבתה של המערכת: מחירי החוזים העתידיים על WTI, אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים וה־S&P 500 - לא עודכנו במהלך השעות שלפני פתיחת המסחר ● שער הביטקוין מראה מגמת שיפור מתונה

בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במגדל בחיפה? / צילום: אליאס שאער

ממשקיע למשקיע: בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במגדל בחיפה?

דירת 2 חדרים בשטח 51 מ"ר עם מרפסת בשטח 11 מ"ר וחניה תת־קרקעית תמורת נמכרה בשכונת הדר כרמל בחיפה תמורת 1.28 מיליון שקל ● המוכר הוא משקיע מהמרכז שהשכיר את הדירה תמורת 4,000 שקל בחודש

מטוס איירבוס A380 / צילום: Shutterstock, G Tipene

לקראת עיכובים משמעותיים בטיסות: תקלת הענק במטוסים הפעילים בעולם

יצרנית מטוסי איירבוס הודיעה כי אלפי מטוסים מדגם A320 נדרשים לעדכון תוכנה מיידי, בעקבות תקלה טכנית שעלולה לפגוע בתפקוד בקרת הטיסה ● עדכון התוכנה אמור לקחת כשעתיים לכל מטוס שנדרש לכך, ובחברות התעופה מתכוננים לעיכובים משמעותיים בימים הקרובים

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה בשופרסל / צילום: יונתן בלום

נתון אחד מעלה את השאלה: האם הלקוחות נוטשים את שופרסל בגלל העלאות המחירים

מניית רשת המזון צנחה ב–7% לאחר שדיווחה על רבעון שלישי רצוף של ירידה במכירות בחנויות זהות ● גם אצל המתחרות ניכרה חולשה, אך בשוק חוששים שהמצב בשופרסל קשה יותר ונובע ממהלכי ההתייעלות והעלאות המחירים: "המשך הירידה בהכנסות עלול לקרב הרשת להפסד"

רחפן של איירובוטיקס שאותה רכשה אונדס / צילום: יוני בן חיים

מתרחבת בקצב גבוה: החברה האמריקאית שלא מפסיקה לרכוש דיפנס־טק ישראלי

אונדס רכשה בשנים האחרונות, בין היתר, את איירובוטיקס, איירון דרון, ורובו-טים כדי לבנות מערך אוטונומי של רחפנים ורובוטים קרקעיים ● החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של מעל 3 מיליארד דולר, לאחר שהשקיעה מאות מיליוני דולרים ברכישות ובגיוסי הון

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר אודי לוי / צילום: פרטי

איש המוסד לשעבר שמסביר: "השקל מימן את 7 באוקטובר. עשרות מיליונים ממשיכים לזרום"

שיחה עם ד"ר אודי לוי, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ולשעבר ראש יחידת צלצל ללוחמה בטרור כלכלי של המוסד ● על המסלול של הכסף לחמאס בקריפטו, כיצד חיזבאללה משתמש בזהב שלו כדי להתעצם ומה ישראל עושה כדי לסגור את החמצן לארגוני הטרור ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה ראשונה בסדרה

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות