גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מתוך קמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך

שבוע שלישי ברציפות: שגיא דקל חן מוביל את מזרחי טפחות למקום הראשון בזכירות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לביטוח 9, וחברות הביטוח תופסות מחצית מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות השבועי של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר השבוע שייכת לפלטפורמת הסטרימינג free TV והקמפיין בכיכובו של ארז טל

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

סופית: השקעת הענק של שותפויות הגז בהרחבת פיתוח לוויתן ב-2.4 מיליארד דולר

שותפויות מאגר לוויתן, שברון, ניו-מד ורציו, החליטו סופית להשקיע בהגדלת ההפקה במאגר לקדוח שלוש בארות נוספות, במטרה להגיע ליכולת הפקה של עד 21 BCM בשנה במחצית השנייה של 2029 ● ההחלטה התקבלה לאחר הסכם יצוא הגז הענק למצרים בהיקף של כ-12% מעתודות הגז של ישראל ובהיקף כספי של 35 מיליארד דולר

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה השנתית עמדה ב-2025 על 2.6%; שינוי כיוון בדיור: המחירים חזרו לטפס

האינפלציה נותרה בחודש דצמבר ללא שינוי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו עליות: הלבשה והנעלה, ירקות ופירות, דיור ותחבורה ● מחירי הטיסות לחו"ל התייקרו בשיעור בולט של 4.1% ● סעיפים בהם נרשמו ירידות: תרבות ובידור וסעיף המזון ● מחירי הדירות עלו ב-0.7% בנובמבר, לאחר שמונה חודשים רצופים של ירידות

אוהד יאסין / צילום: Netanel tobias

הקידום המפתיע של הישראלי הבכיר במיקרוסופט העולמי

אוהד יאסין, המשמש כיום כסגן נשיא וחבר הנהלת מרכז הפיתוח במיקרוסופט ישראל, ינהל מאות עובדים בישראל וברחבי העולם, ויוביל פעילות אסטרטגית מול ממשלות וארגונים ריבוניים ● את התפקיד קיבל הבכיר הישראלי בין השאר על רקע התפקיד המרכזי שממלא מרכז הפיתוח בישראל בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית, ענן וסייבר

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

המשקיע שבטוח: זו החברה שתעקוף את אנבידיה בשווי שוק

היזם והסוחר המפורסם טום סוסנוף טוען כי "אנבידיה היא השקעה משעממת שתאבד את התואר הנכסף לגוגל" ● אבל הוא די לבד - למעט מייקל ברי, יש קונסנזוס בקרב אנליסטים מובילים בוול סטריט שמניית החברה תספק אפסייד משמעותי ב־2026 ואף תעבור שווי שוק של 6 טריליון דולר ● בבלומברג מציינים את הסיכונים והמהמורות שבדרך ● וגם: אנבידיה היא החברה הכי זולה בין "שבע המופלאות", בנק אוף אמריקה: "זו הזדמנות"

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

כרטיס אשראי מיוחד לקריית שמונה: האוצר הודיע על מענקים חודשיים לתושבי העיר

על פי הודעת משרד האוצר, תושבי קריית שמונה יקבלו מענק חודשי בסך 1,000 שקל עד 2,500 שקל, שניתן יהיה לממש רק בעסקים בעיר ● התקציב לתוכנית צפוי להגיע מתוך התוכנית לשיקום הצפון, שתוקצבה במקור ב-15 מיליארד שקל ונוצלו מתוכה עד כה כ-9 מיליארד שקל

גם זה קרה פה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות, איל יצהר

שמחון מציג: עוד תוכניות להרעפת מזומנים על הציבור

בכנסת אי אפשר לסיים משפט ● מה אומר המדד שאוהבים לסקר ● ומה עקום בתוכנית המשכנתאות החדשה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק / צילום: Shutterstock

השינוי בתקן 21: המומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק

השמאי הממשלתי פרסם הנחיות חדשות לבדיקת כדאיות כלכלית בהתחדשות עירונית. מומחים מסבירים מה משמעות השינויים

ג'יימס בולדווין. קאנון אמריקאי / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

כל הכיעור וכל היופי שבעולם מתנקזים לרחוב אחד בהארלם

קריאה מחודשת ב"אם רחוב ביל היה יכול לדבר" של ג׳יימס בולדווין מציפה מחאה רלבנטית על גזע, מגדר ואלימות ממסדית

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם ויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה

סזאר / צילום: דר טייב

אחרי 20 שנה - המסעדה הזו מצליחה להמציא את עצמה מחדש

בסזאר שברחובות תמצאו לצד מנות "באנקר" בלתי מנוצחות - שניצל, המבורגר, פירה, סלט קיסר – גם מנות שמדברות קולינריה עכשווית

האמנם מחירי הדירות שבו לעלות? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הלמ"ס שוב עוזרת לקבלנים לשנות את הסנטימנט בשוק הדיור

מספיק נתון אחד של הלמ"ס שמסמן עלייה חודשית במחירי הדירות, לצד מבצעי מימון יצירתיים ורוכשים שתמיד חוששים לפספס – כדי להחזיר לשוק תחושה של תפנית גם כשבמציאות הביקוש עוד חלש וההיצע בשיא ● הבעיה: מדובר בנבואה שדי בקלות גם מגשימה את עצמה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בתל אביב; נובה זינקה במעל 8%, ארית תעשיות ירדה בכ-3%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.9% ● הדוח הרבעוני של TSMC הקפיץ את מניות השבבים ● החשש מהסלמה מול איראן לא הפריע אתמול לבורסה לכבוש שיאים חדשים ● היום יפורסם מדד המחירים לצרכן, הצפי - עלייה קלה ● על רקע צפירת ההרגעה של טראמפ - מחירי הנפט יורדים הבוקר

מגדל משה אביב / צילום: Shutterstock

פרדוקס אביב: מליסרון קנתה חברה ותיקה ומפוארת, אבל מה עם מכירות?

שנה לאחר רכישת השליטה ב"אביב", מליסרון מגלה שהיסטוריה מפוארת לא מבטיחה מכירות ● בעוד החברה מציגה צבר דירות תיאורטי וקצב מכירות נמוך מהמתחרות, המוכרים, האחים אביב, מסתערים על מכרזי ענק בשטח ● האם ענקית הקניונים רכשה מנוע צמיחה או רק זיכרון יקר?

ההצעה של אב־גד / צילום: יח''צ

הטרייד־אין של אב-גד חוסך עשרות אלפי שקלים ובעיקר כאב ראש

החברה מציעה לרוכשים למכור עבורם את הדירה הישנה בהפחתה של 6% מהמחיר שיקבע שמאי, ב־14 פרויקטים שהיא משווקת כיום בארץ • למשפרי דיור ההצעה יכולה לחסוך בעיות בתקופה קשה בשוק היד השנייה ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

פרופ' דפנה קולר / צילום: Scott R. Kline for insitro

העצה של חלוצת ה־AI למי שרוצה לשרוד בשוק העבודה העתידי

לפני 15 שנה כמעט עשתה פרופ' דפנה קולר מהפכה בגישה ללימודים כשהקימה את קורסרה, ועכשיו היא פועלת במרץ לקידום המהפכה הבאה - שינוי עולם התרופות מהיסוד, בעזרת בינה מלאכותית ● השבוע רכשה אינסיטרו, החברה שהקימה, סטארט־אפ ישראלי כדי לסייע לה במשימה ● בראיון בלעדי לגלובס היא מסבירה למה היא נלהבת כל כך מ־AI ומגלה איזו יכולת הכי חשובה כדי לשרוד בעולם העבודה העתידי

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

המספרים הסופיים הגיעו: מה עשו החסכונות שלכם ב-2025?

כלל ומנורה מבטחים חולקות ביניהן את המקומות הראשון והשני במסלולים הכלליים והמנייתיים, עם תשואה שנתית של יותר מ-16% כל אחת בכללי וכמעט 28% במנייתי ● התשואה לחוסכים בשנת 2025 היא הטובה ביותר מאז שנת 2009 ● בתחתית נמצאים אלטשולר שחם וילין לפידות, כשבדצמבר אלטשולר שחם כמעט לא הניב תשואה לחוסכים

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח