גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בדרך לגל מיזוגים בנדל"ן? לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים

ניתוח של פסגות מעלה כי היזמים הקטנים יתקשו לשרוד את תקופת הריביות הגבוהות וייאלצו להכניס שותפים ולבצע מיזוגים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

עסקת דן-תנופה נחתמה באופן רשמי: זה מה שמתכננת החברה בשומרון

חברת דן רכשה את חברת תמורה, שמספקת תחבורה ציבורית בפרוזדור ירושלים והשומרון תמורת 150 מיליון שקל ● העסקה ממתינה לאישור הרגולטור, אך הצדדים שואפים להתחיל את הפעילות כבר בינואר 2027

שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת' / צילום: ap, Alex Brandon

שר ההגנה האמריקאי הגסת' נפגש אתמול בישראל עם נתניהו

הפנטגון לא הודיע על ביקורו של הגסת' ●  טראמפ על המשטר איראן: "בשמונת החודשים האחרונים הם הרגו לפחות 75 אלף מפגינים"  ● דיווחים שוטפים

שריפה לאחר פיצוץ במפעל אינטל קריית גת / צילום: כבאות והצלה לישראל

בעקבות הפיצוץ במפעל של אינטל: דליפה של חומרים מסוכנים באזור

ימים ספורים לאחר הפיצוץ במפעל אינטל בקריית גת, שבו נהרגו שני עובדים, החלה דליפה של חנקן תלת־פלואורי מאחד המיכלים שנפגעו באירוע ● במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי מדובר בדליפה קטנה יחסית ● אין נפגעים, וכוחות החירום פועלים במקום

מייקל קרנדל - חברת אינמוד / צילום: איל יצהר

המאבק באינמוד לא נגמר: סטיל פרטנרס מציבה אולטימטם להצעת הרכישה עד סוף אוקטובר

קרן סטיל, המחזיקה בכ-3.2% מאינמוד, מקציבה לדירקטוריון 11 ימים לדון בהצעת הרכישה שלה לפי שווי של 16.75 דולר למניה, ומאיימת בצעדים משפטיים • ברקע האולטימטום: נתק בין הצדדים, כאשר אינמוד דורשת את ביטול התביעה נגדה כתנאי לפתיחת חדר המידע, בעוד הקרן מסרבת ומואשמת באי-חתימה על הסכם סודיות • בינתיים, הצעתו הנגדית של המנכ"ל והמייסד משה מזרחי ירדה מהפרק

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

בעקבות ביטול הקו ליפן: תביעה ייצוגית נגד ארקיע

נוסעים הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד ארקיע בטענה ששיווקה טיסות לטוקיו ללא האישורים הנדרשים וביטלה בהמשך את הקו ● לטענת התובעים, החברה הפרה את זכויות הצרכנים, לא הציעה חלופות כנדרש והחזיקה בכספי הלקוחות ● הנזק הנטען עומד על 6,000 שקל לכל נוסע ● ארקיע: "החברה דוחה מכל וכל את הטענות"

בניין להב 433 / צילום: גלובס

21 אזרחים ומשרתי קבע נעצרו בחשד להונאת ענק בעבודת בעזה

העבודות שלגביהן התעורר החשד בוצעו במהלך לחימה עצימה ברצועת עזה, לאחר שבעקבות התעצמות הלחימה, נדרש צה"ל לסיוע מחברות אזרחיות ● העצורים מובאים לחקירה בלהב 433, ובהמשך היום יובאו להארכת מעצר

הנחיות חדשות לחוות שרתים בארץ / צילום: Shutterstock

רק 4% מהבקשות יאושרו: הנחיות חדשות לחוות שרתים, ומי המפסידים הגדולים?

לאחר סאגה של מספר חודשים, התקבלה החלטה בנוגע להקמת חוות שרתים חדשות ● נקבעו הגבלות, שמטרתן לבלום את צריכת החשמל של החוות שהגיעה בשיא לפי שלושה מכלל צריכת החשמל של ישראל ● מהצד השני צפויות הקלות כמו פטור ממכרזים על הקרקעות

מערכת ה-Lite Beam / צילום: רפאל

המדינה באירופה שרוצה לרכוש מערכת לייזר מרפאל

כותרות העיתונים בעולם: קפריסין רוצה לרכוש את מערכת לייט בים לצד מערכות נוספות, טורקיה פונה לעזרת איראן במערכה נגד החות'ים, והתחום שצומח באיחוד האמירויות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

החברה החדשה של אמנון שעשוע נכנסת לזירת כלי הפיתוח מבוססי AI

המנוע החדש של doubleAI לא מתחרה ישירות בכלי כתיבת הקוד של הענקיות אנתרופיק ו-OpenAI, אלא נועד לייעל את פעילות החומרה בזמן אמת ולהוזיל את עלויות החישוב

אילוסטרציה: Shutterstock

במשך שנים זה השתלם. האם החיסכון שלכם מוכן למפולת?

ב־15 השנים האחרונות החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות זינקה לכ־52%, ומגמה דומה נרשמה בפנסיה ● כעת, כשבשווקים חוששים ממפולת, חלק מהמומחים מזהירים שמדובר בהימור מסוכן, בעוד אחרים משוכנעים: גם אם הקריסה תגיע, עדיף להישאר במניות

צוקים. אין מכרזים חדשים לשיווק קרקעות / צילום: איל יצהר

75 מציעים על 12 מגרשים: היזמים הסתערו על המכרז הזה

מאז אוגוסט 2022 לא שווק בערבה מכרז על קרקע לבנייה חדשה - ואולי דווקא משום כך זכה המכרז ביישוב הקטן צוקים לביקוש גדול כל כך ● המחירים, כמובן, נמוכים למדי: על כל 12 המגרשים ישלמו היזמים כ־7 מיליון שקל, כולל הוצאות פיתוח

צילום: Shutterstock

אילון מאסק מבטיח: בשנה הבאה כל ילד אמריקאי יקבל מניה של SpaceX

בפוסט שפרסם היום ברשת X, מבטיח אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX כי בשנה הבאה יעניק מניה אחת מתוך אחזקותיו ב-SpaceX לכל ילד בארה"ב ● הצהרתו של מאסק נולדה כתגובה לפוסט של חברת אנת'רופיק שפורסם אתמול, לפיו בכוונתה להקצות 5% ממניותיה לקרן תועלת ציבורית חדשה

בניין מגורים עם גג סולארי / צילום: וולטה סולאר

רשות החשמל הכריעה: התשלום על חשמל מגגות סולאריים יפחת דרמטית

רשות החשמל מפרסמת טיוטה לקיצוץ הדרגתי בתעריפי החשמל המובטחים ליצרנים סולאריים קטנים ובינוניים החל מ-2027 ● המטרה: לצמצם את הסבסוד שמייקר את חשבון החשמל הכללי, ולעבור למודל שוק מול ספקים פרטיים ● התעריף המובטח לגגות קטנים צפוי לרדת ל-35.5 אגורות לקוט"ש ב-2030, ומשך ההסכם יתקצר ● גגות קיימים ימשיכו ליהנות מהתנאים הנוכחיים

ראש הממשלה בנימין נתניהו (פרסום ברשת איקס, 15.10.26) / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הצמיחה צפויה להיות חזקה, אך זו לא כל התמונה

ראש הממשלה התגאה בתחזיות הצמיחה החיוביות לגבי ישראל • הנתונים עצמם נכונים, אבל חסרה בהם התייחסות לגודל האוכלוסייה וכוח הקנייה • המשרוקית של גלובס

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מחלוקת המס ששווה מאות מיליוני שקלים

ברשות המסים דורשים למסות חלק מהמניות שעובדים ויזמים מוכרים בעסקאות סקנדרי כהכנסת עבודה, כך שתיתכן גביית מס של עד כ־50% ● בענף נערכים לקרבות משפטיים, אך ברשות מתחייבים לפרסם מדיניות אחידה ומבהירים: "יותר משאלת הכסף, חשוב לנו לתת ודאות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק קפץ בכ-1%; מניות השבבים קטעו רצף ירידות היסטורי

ה-S&P 500 עלה בכ-0.6%, אך רוב הסקטורים נסחרו באדום ● מניות השבבים קטעו את רצף הירידות הארוך ביותר מאז 2006 ● בורסות אירופה ננעלו בירידות, על רקע ההתפרעויות בצרפת ובאיטליה ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מטפסות ● וגם: המשקיע שחזה את מפולת 1987 מזהיר - הנפקות AI יאיימו על וול סטריט

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המדינה לא מעבירה את הכספים כפי שהתחייבה - ועשרות עמותות בסכנת קריסה

מדי שנה מעביר המשרד להגנת הסביבה תמיכה כספית לעמותות העוסקות בהצלה ושיקום של בעלי חיים, אלא שהשנה הכסף נעצר ללא התראה • בעמותות מתריעים מפני סגירה: "במקום שהמדינה תתמוך בעשייה החשובה הזו, היא מקשה על מי שלוקחים עליה אחריות"

רפי סער ראש עירית כפר סבא / צילום: שלומי יוסף

החשד לשוחד בכפר סבא: רפי סער ורעייתו יישארו במעצר עד יום חמישי

בית משפט האריך את מעצרם של ראש עיריית כפר סבא רפי סער ורעייתו מיטל, שלפי החשד קיבלו כספים במזומן בתמורה להטיית מכרזים, בין היתר בתחומי ההתחדשות העירונית ושיפוץ מוסדות ● המשטרה טוענת כי אספה ראיות הקושרות גם את סער לפרשה, אך כי רעייתו מיטל היא זו שהייתה בקשר עם הקבלנים וקבעה את סכומי הכסף שהועברו

כבר נחצה רף ה־40 טריליון דולר. שעון החוב הלאומי של ארה''ב בניו יורק, אוגוסט / צילום: Reuters, Brendan McDermid

החוב האמריקאי מתחיל לעלות ביוקר: הריבית הפכה למנוע של הגירעון

הגירעון האמריקאי נושק ל־2 טריליון דולר, ותשלומי הריבית על החוב כבר עולים על הוצאות הביטחון ● כשהאג"ח הישנות מוחלפות בהדרגה בחוב יקר יותר, גובר החשש שהנטל ימשיך לגדול ● בקרן המטבע מזהירים: צמיחה לבדה לא תעזור, וגם ישראל עשויה להרגיש את ההשלכות