גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך

נוסעים אל הדאבל: הפניקס סמארט בפסגת הזכורות והאהובות של השבוע

אחרי שבועיים כפרסומת האהובה ביותר, חברת הביטוח מובילה גם במדד הזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת למותג הניקיון טאצ', שעלה בקמפיין משעשע עם הפרזנטורית מירן בוזגלו ומשפחתה

זום גלובלי / צילום: MDPI.com / Heritage

"אפשטיין סוטה מינית": עדות המיליארדר משנות ה־80 נחשפת

האזהרות המוקדמות על אפשטיין שנחשפות • הפנים של האדם הקדמון ביותר שוחזרו לראשונה • קריין החדשות שהפך למלך באפריקה • ועירייה ביפן זייפה אלפי תושבים בשביל כסף ● זום גלובלי 

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה ובחוזים בניו יורק; מחירי הנפט יורדים

בורסת פרנקפורט מתקדמת בכ-0.7% ● בורסת הונג קונג עולה בכ-1.5% ● הנאסד"ק נפל אמש בחדות אחרי שדיווח חשף כי קצב ההכנסות השנתי של OpenAI נמוך בכ-20 מיליארד דולר מהערכות השוק ● תשואות האג"ח נסוגו אתמול, אך נותרות בשיאים של עשרות שנים ● הבוקר: מחירי הנפט יורדים, החוזים בניו יורק ירוקים

מגדל אינפיניטי של קבוצת חג'ג'. 61 דירות לא מכורות, נכון למחצית הראשונה של 2026 / צילום: קבוצת חג'ג'

כיכר המדינה בתל אביב עולה לגובה: המכירות תקועות, ומה עם המחירים?

רובע 4 בתל אביב - בין נתיבי איילון לרחוב אבן גבירול - התאפיין תמיד בבניינים נמוכים יחסית, אולם מגדלי המגורים שצפויים להתאכלס בו בקרוב ישנו את פניו ● המחירים במגדלי DUO ואינפיניטי במתחם סומייל ומגדלי כיכר המדינה מגיעים ל־80 אלף שקל למ"ר ויותר ● אלא שבעוד הבנייה מתקדמת, המכירות מתקשות לשמור על הקצב של שנות הגאות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה שלילית בוול סטריט: הנאסד"ק צלל; מניות השבבים גררו את השוק מטה

וול סטריט ננעלה בירידות שערים בהובלת סקטור הטכנולוגיה ● מדד השווי השווה ב-S&P 500 דווקא ננעל בירוק ● אכזבה מנתוני ההכנסות של OpenAI שלחה גלי הדף לסקטור השבבים וה-AI ● סקטור האנרגיה זינק; הנפט זינק בצל המתיחות במזרח התיכון, אך מיתן את העליות לקראת הנעילה ● תביעות האבטלה הראשוניות ירדו מתחת לתחזיות ● פאלאנטיר נגדית למגמה בטכנולוגיה ומזנקת בעקבות שדרוג מגולדמן סאקס

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

בדיקה לזיהוי מוקדם של עשרות סוגי סרטן מתקרבת לאישור. מה יקרה למחיר שלה?

בדיקת הדם של חברת גרייל קיבלה המלצה חיובית מוועדה מייעצת של ה־ FDA ● מדוע סיימה פוליפיד הישראלית את הסכם השיווק שלה באירופה ● והחממה החדשה והמסקרנת של אלביט, אוניברסיטת בר־אילן וקרן aMoon ● השבוע בביומד

פקק על כביש 4 / צילום: גיא ליברמן

אחרי שעתיים של חסימות: כביש 4 נפתח לתנועה

מפגינים מהפלג הירושלמי חסמו כבישים על רקע מעצרי עריקים חרדים בימים האחרונים • כביש 4 והחסימות בירושלים נפתחו לתנועה

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

מניית דוניץ צללה בתל אביב במחזור ענק. מה הסיבות?

ליאור וידר, האנליסט ומנהל שירות המידע "מכפיל רווח", מעריך כי מאחורי תנועת המניה עומדת מכירה של מספר קרנות גידור לקופת גמל ● דוניץ משכה לאחרונה עניין בעקבות מזכר הבנות למיזוג עם פעילות הנדל"ן של חברת דן

הפגנה פרו-פלסטינית אתמול ב-7 באוקטובר בברלין / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בגרמניה תוהים: האם ישראל איבדה אפילו את הזכות להתאבל?

כותרות העיתונים בעולם: 81 מטוסים אמריקאיים נפגעו או נהרסו כליל מאז תחילת המלחמה עם איראן, בגרמניה מבקרים את ההפגנות הפרו-פלסטיניות ב-7 באוקטובר, ופעילי BDS טוענים שאייר פראנס מעבירה נשק לישראל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

צ'נגאן דיפאל S05 פלאג אין / צילום: יח''צ

החל מ-155 אלף שקל: המכונית שנכנסת לפלח שוק צפוף במיוחד

גרסת הפלאג־אין של הקרוס־אובר המשפחתי של צ'נגאן שומרת על העיצוב הידידותי והמרחב הפנימי הענק של הגרסה החשמלית, אבל מציעה מערכת הנעה חסכונית ומעודנת ויכולת דינמית משופרת ● היא יוצאת לפלח תחרותי רווי

מטה מיקרון בסן חוזה, קליפורניה / צילום: Shutterstock

שילשה את ערכה ותעשה זאת שוב? ההמלצה החריגה למניית מיקרון

אנליסט הטכנולוגיה הוותיק גיל לוריא הקפיץ את מחיר היעד שלו על יצרנית שבבי הזיכרון ל-3,000 דולר, כך שהוא משקף לה כעת אפסייד של כ-190% ● מדובר במחיר יעד שהוא כמעט כפול לעומת מחיר היעד הממוצע בקרב האנליסטים בוול סטריט ● המניה כבר יותר משילשה את ערכה מתחילת השנה, על רקע בום ה-AI

מייסדי האניבוק עוז אלון (מימין), נעמה אלון ודרור שמעוני / צילום: האניבוק

עוד שתי חברות ישראליות יוצאות למהלך פיטורי AI

סילק פיטרה יותר מ־30 עובדים, כ־25% מעובדי המחקר והפיתוח שלה, זמן קצר לאחר שגייסה 45 מיליון דולר • האניבוק הוותיקה, שפיתחה תוכנה לניהול עסקים קטנים, נפרדה מ־35 עובדים • בשתי החברות מסבירים את המהלכים בהתאמת מבנה העבודה והחברה לעידן ה־AI

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

למה המטה לביטחון לאומי צריך הנחיה לדאוג לביטחון הלאומי

למה במל"ל זקוקים להנחיה ● מה הבינו האמריקאים על הפעלת לחץ ● ומה חשבו בשוק על הרכישות של גולדמן זאקס ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בובות ברבי בחנות / צילום: Shutterstock

בעלים חדשים לברבי? הלחץ על מאטל למכור, והקשר הישראלי

חברת מאטל נמצאת תחת לחץ גובר מצד בעלי המניות לבחון מכירה, מיזוג או מכירת נכסים, לאחר שמנייתה איבדה יותר מחמישית מערכה השנה ● הלחץ גבר בעקבות עזיבת המנכ"ל ינון קרייז והצעה אפשרית לרכישת החברה ביותר מ־20 דולר למניה

אליאס טנוס, מנכ''ל ומבעלי קבוצת בסט / צילום: קבוצת בסט

עסקת ענק במתחם הבורסה: חברת הנדל"ן שזכתה במכרז של מעל מיליארד שקל

חברת הנדל"ן בסט של משפחת טנוס זכתה במכרז הגדול שלה מאז הנפקת בסט, להקמת שניים מהמגדלים בפרויקט ורטיקל סיטי ברמת גן, בין הגבוהים בישראל ● המתחם צפוי לכלול יחידות דיור וכן שטחי מסחר ותעסוקה • העבודות צפויות להימסר בשנת 2031

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה בתל אביב; טאואר ופאלו אלטו יורדות, מניות הבנייה מטפסות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● הנאסד"ק נפל אמש בחדות אחרי שדיווח חשף כי קצב ההכנסות השנתי של OpenAI נמוך בכ-20 מיליארד דולר מהערכות השוק ● תשואות האג"ח נסוגו אתמול, אך נותרות בשיאים של עשרות שנים ● הבוקר: מחירי הנפט יורדים, החוזים בניו יורק ירוקים ● וגם: המניה שיותר משילשה את ערכה מתחילת השנה - וצופים שיש לה עוד הרבה לאן לעלות

שלמה אליהו / צילום: נאו מדיה

בגיל 90 שלמה אליהו הופך למנכ"ל זמני של מגדל אחזקות

חצי שנה לאחר שחברת הביטוח מגדל טרם מצאה מחליף ליוסי בן ברוך - אליהו, הבעלים של החברה, ימונה למנכ"ל זמני

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

הגירעון בספטמבר עדיין נמוך מהיעד, אבל באוצר לא ממהרים לחגוג

הגירעון התקציבי נותר ללא שינוי ועמד גם בספטמבר על 3.2% תוצר, לעומת יעד של 4.9% תוצר • הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בספטמבר בכ-47 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 6% לעומת אשתקד • אך באוצר מזהירים: המחצית השנייה של השנה מתאפיינת בקצב גידול גבוה יותר בהוצאות

מתחם הזיכרון של מסיבת הנובה ברעים / צילום: Shutterstock

המענה לשורדי הנובה: המעטפת קיימת, הליווי עוד חסר

הממשלה הקימה מערך ייעודי לשורדי המסיבות בדרום, ורוב סעיפי ההחלטה כבר קודמו ● אבל מאגר המידע עדיין לא זמין לשורדים, והדרך בין הזכויות, הטיפולים והליווי נותרה מורכבת ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי המעטפת לשורדי המסיבות מ־7 מאוקטובר

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

רשות המסים רוצה את כרטיס האשראי שלכם, לא תאמינו למה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הצגת עסקאות נדל"ן באתר רשות המסים מותנית מעתה בהוצאת קוד וסיסמה, הכרוכים בהזדהות, הזנת נתוני אשראי ועוד ● ברשות מנופפים בצורך "להגן על מערכותינו מפני מתקפות AI שונות", אבל באקדמיה ובמכוני מחקר מזהירים מפגיעה קריטית בהנגשת מידע לציבור