גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

שירית בלפר שורצבלט / צילום: באדיבות NVIDIA

המהנדסת שהפכה לדירקטורית בכירה באנבידיה: "בטכניון קיבלתי 20 במבחן"

כשהייתה סטודנטית, שירית בלפר שורצבלט גויסה ע"י מלאנוקס ● יותר מ־20 שנה אחרי היא בכירה בענקית ייצור השבבים ● בראיון לגלובס היא מספרת מדוע התחרות על טאלנטים מתעצמת ומדוע חשוב להביא יותר נשים להייטק: "כשחצי מהאוכלוסיה לא מיוצגת, זה הפסד לחברה"

חיילים גרמנים / צילום: Shutterstock

ידידה של ישראל בדרך לתקציב ביטחון שלא נראה כמותו

חברות ביטחוניות ישראליות משתתפות בתערוכות באזרבייג'ן ובמרוקו ומעמיקות שם את הקשרים הביטחוניים ● החברה הבת האמריקאית של רפאל קיבלה הסכם להסמכת טיל ספייק SR עבור צבא ארה"ב ● וגרמניה מתכננת להגדיל את תקציב הביטחון לכ־140 מיליארד אירו ב־2027, לצד בחינת ייצור מיירטי פטריוט במדינה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיילי יחידת חצב / צילום: יח''צ

"הילד החורג" שהפך לחוד החנית של אמ"ן: הסיפור על תחייתו של המודיעין הגלוי

גלובס צולל ליחידת "חצב", המאתרת מידע מודיעיני ממקורות חשופים, שנסגרה ב–2021 ● בעקבות טבח 7 באוקטובר, התגלתה נחיצותה בזיהוי החטופים בעזה ומיקומם, על ידי הצלבת פרסומים של תושבי הרצועה ברשתות ● בינואר היא הפכה למבצעית, עם יותר תקציבים ופי 3 כוח אדם - ועכשיו מספקת מטרות לחיסול מחבלים ישירות מהטיקטוק

דיק פורטילו. הרשת התחילה בדוכן נקניקיות ונמכרה במיליארד דולר / צילום: באדיבות WSJ

החלום האמריקאי חי וקיים, ומייצר מיליונרים

הכירו את "המיליונרים מכל מקום", שמוכיחים כי תארים מאוניברסיטאות עילית אינם תנאי הכרחי לצבירת הון עצום

מתקן נפט באיראן. בעיגול: מוסטפא אחדי / צילום: רויטרס-Essam Al-Sudani, איור: גיל ג'יבלי

איש הצללים האיראני שמאחורי רשת של מיליארדי דולרים מהברחות נפט

תחקיר גורמי אופוזיציה באיראן חושף את בכיר משמרות המהפכה מוסטפא אחדי כמי שמנהל את מערך הברחות הנפט ● כך הוא חומק מהסנקציות של המערב

מזרקים של אוזמפיק / צילום: Reuters, IMAGO/Ulrich Roth

היעד הבא של תרופות להשמנה הוא לא כמה משקל מורידים, אלא איזה סוג

יצרניות התרופות מתמקדות בשימור מסת השריר ובאובדן שומן בפיתוח הדור הבא של התרופות לירידה במשקל

הנתון שחמק מתחת לרדאר, ויכול לשנות את מערכת הבחירות

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: סקר אחד שבר את הכללים, והבוחרים מפסיקים להתלבט

נוסעים בצ'ק אין לטיסת פליי דובאי / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"השב"כ לא בודק": הטיסות שהפכו לחור השחור של עולם התעופה הישראלי

חקירת הטייס העומאני של חברת התעופה האמירותית נמשכת, אך ברור שהאירוע יוביל לשינויים בסדרי האבטחה ● בשיחה עם גלובס משרטטים מומחים בתחום את השינויים האפשריים ואת האתגרים שעומדים בפני כוחות הביטחון ● וגם: עלויות הכרטיסים בטיסות החילוץ של החברות הישראליות

יקב פאוקר / צילום: נעמה כספי

לזכור אותם דרך האוכל, היין והשביל: חמישה מקומות שנולדו מגעגוע

עגלת קפה שהיא מפגש חברתי, יקב שהגשים חלום, טיילת רצופת זיכרונות ואנדרטה עוצרת נשימה ● תחנות הנצחה שבהן מחזיקים את הכאב וממשיכים בחיים

ליאור פרנקל בשיחה עם עמנואל / צילום: טל בדראק

בגיל 28 היא הפכה למפעילת הסוכנים הראשונה של אמ"ן למרות הפרעה טורדנית כפייתית

עם מי מדברים? עמנואל, מפעילת הסוכנים הראשונה באמ"ן ובעלת סדרת ההרצאות "הקוד האנושי", שמביאה את עולם הריגול לחדר הישיבות ● על מה מדברים? השיטה לרתום את האדם שמולך, היכולת המפתיעה של מנהל לקבוע את הנרטיב של העובד, ומה האקס פקטור שסלל לה את הדרך ● פופקורן

בורסת וול סטריט. מחיר הכסף עלול להפוך מבעיה בשוק האג''ח לבעיה בשוק המניות / צילום: ap, Ted Shaffrey

סופת האג"ח מטלטלת את השווקים ומעמידה את הפד בפני מבחן קריטי

הזינוק חסר התקדים בתשואות האג"ח בעולם מציב את השווקים הפיננסיים בפני סכנה אקוטית ● במקביל, מימון ההשקעות העצומות בבינה המלאכותית נשען על חוב יקר ומסוכן שעלול לגרור מטה את מניות הטק ● כעת, הפדרל ריזרב ניצב בפני הכרעה גורלית בין בלימת האינפלציה להצלת המשק מקריסה

דונלד טראמפ / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

ההפתעה שחיכתה למיליון איש: צ׳ק של 500 דולר עם מכתב של טראמפ

הבית הלבן טוען שמדובר בהחזר כספים שנגבו ביתר ממבוטחי אובמה־קר, אבל הדמוקרטים מצביעים על העיתוי והחלוקה הגיאוגרפית ● ובמקביל: ההבטחה הגדולה בהרבה של טראמפ - 5,000 דולר לכל אמריקאי

חיים אתגר / צילום: טל גבעוני

חיים אתגר מלמד איך לא להפוך לקורבן הבא: "כמות ההונאות היא פסיכית"

שנים אחרי שהפך את המרדף אחר מתחזים לתוכנית בפריים־טיים, חיים אתגר מוציא ספר חדש שנועד למנוע מכם ליפול בהונאה ● בראיון לגלובס הוא מספר למה "עקיצות" הן מזמן לא לקשישים בלבד, על אתגרי ה־AI ומדוע המשטרה לא מצליחה להתמודד: "השמיכה שלה קצרה"

פרופ' מוסא יודעים / צילום: מיקי אופק

"כמעט התעלפנו כשראינו את המאמר": מחקר האלצהיימר שריגש את חתן פרס ישראל

פרופ' מוסא יודעים, מפתח התרופה לפרקינסון של טבע וחתן פרס ישראל, לא עוצר: בגיל 86, יש לו עוד שתי תרופות פוטנציאליות לאלצהיימר בפיתוח וחממה שהקים, המשקיעה במכשירים רפואיים ● בראיון לגלובס הוא מספר על ההחלטה לעלות לישראל, על התקווה שמצא במחקר חדש ועל הפרישה הכפויה מהטכניון ● וגם: מה הדבר האחד ביום שהוא לא מוותר עליו?

צילומים: AP, SHUTTERSTOCK

"הפעם זה רציני": פוטין מאיים בשימוש בנשק גרעיני נגד מדינות נאט"ו

מוסקבה מאיימת בנשק גרעיני בעקבות מתיחות עם נאט"ו ● בריטניה חושפת רשת ריגול סינית באוניברסיטאות ● ארה"ב משלימה נסיגה היסטורית מעיראק אחרי שני עשורים ● וההוצאה להורג שנכשלה באופן חריג ניסיון ● זום גלובלי

אלון ליפשיץ / צילום: תם שקד

מייסד קרן הדיפנס מספר על ההשקעה שהסתבכה והעסקה הגדולה בגרמניה

"תפארת אשתי ואני נפגשים עם יזמים יחד, וכל אחד מביא משהו אחר. בלעדיה לא הייתה הנקו, ולא הייתה אורליוס. אני אנליטי, ולה יש תפיסה רחבה, היא יודעת לקרוא אנשים" ● שיחה קצרה עם אלון ליפשיץ, מייסד קרן הדיפנס טק אורליוס קפיטל

בר רחמים / צילום: רבקה שמעוני

התשואה שלה נמחקה בגלל מניה אחת, והיא עדיין חולמת לפרוש מהעבודה בגיל 40

בר רחמים (31) גדלה בבית שלא היה בו כסף, ויתרה על טיולי צופים והחלה לעבוד בגיל צעיר, אך נשבעה ש"לא אעבוד פול טיים ג'וב עבור שכר מינימום" ● באמצע שנות ה־20 נכנסה לשוק ההון במטרה "לצאת לחופש כלכלי" בגיל צעיר, בהשראת הבלוג של הסולידית

מה מקור הסמל המפורסם של פרארי? / צילום: Shutterstock

מה מקור הסמל המפורסם של פרארי?

מהו קריפטוכרום, מי מחזיק בשיא שנות כהונה כראש עיר בישראל, ובכמה מדליות זכתה המשלחת הישראלית באולימפיאדת פריז 2024? ● הטריוויה השבועית

תלמיד מחזיק שלט מחאה, במהלך הפגנה בדרישה להקצות משאבים נוספים לבתי הספר, בליל, צרפת. / צילום: ap

כיתות הרוסות, בריקדות ובתי ספר בלהבות: מחאת תלמידים מטלטלת את צרפת

מחאת צעירים אלימה מתפשטת בצרפת על רקע דרישות לשיפור תנאי החינוך ● המהומות כוללות עימותים עם המשטרה, הצתות ופציעות, לצד ביקורת על התנהלות הרשויות ועל עוצמת הדיכוי המשטרתי ● המחאה הפכה לסוגייה פוליטית לקראת הבחירות לנשיאות, כשימין ושמאל חלוקים בין סוגיות הגירה וביטחון לבין מצוקת מערכת החינוך

פילה לברק עם ריזוטו ירוק וקרם לבנה / צילום: גיל אבירם

בדרך לכנרת? יש מסעדה אחת שאסור לכם לפספס

בדגניה א' ניצבת המסעדה שמגישה אוכל איטלקי־ים תיכוני כבר 13 שנה. הרחק מהמרכז, המסעדה מציגה מנות שאנשים חוזרים בשבילן שוב ושוב