גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

רפאל מציגה בסלון האוירי של מרקש / צילום: דוברות רפאל

דיווח: מדינה ערבית במו״מ לרכישת מערכת הגנה במיליארדים מישראל

בצל ההתקרבות הביטחונית בין ירושלים לרבאט, מרוקו מנהלת מו"מ לרכישת מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" מרפאל בעסקה שעשויה להגיע למיליארדי שקלים ● אם תיחתם, תצטרף המערכת לשורת מערכות ישראליות שכבר משרתות את צבא מרוקו, ובהן ספיידר, ברק MX ו-PULS

אלכסנדר וואנג / צילום: Reuters, Carlos Barria

המיליארדר חובב הממים ובעל תספורת המאלט שמאחורי אפליקציית הבינה המלאכותית המצליחה של מטא

אלכסנדר וואנג הזניק את מיוז לראש טבלאות הדירוג והחזיר את מטא למרוץ הבינה המלאכותית, גם אם עורר בדרך תרעומת בקרב עובדי ענקית הטכנולוגיה

האופניים של אריאל ביבס / צילום: אוריאל אבן ספיר

מה מלמדים החפצים שנשארים אחרינו

לציון יום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר נפתחה במרכז פרס התערוכה "החלל שנשאר", המציגה חפצים אישיים של נרצחים וחטופים שנרצחו בשבי ● הפריטים, בהם הכומתה של רוני אשל, יומן התודה של נועה מרציאנו והצעצועים של אריאל וכפיר ביבס, מעניקים הצצה לעולמם של מי שאינם עוד ● התוצאה היא תערוכת זיכרון נוגעת ללב, שהופכת את הכאב והגעגוע לשיר הלל לחיים

פרויקט MIA של חברת גיא ודורון לוי בבאר יעקב / הדמיה: OLIN

הדירה נמכרה ב־4.05 מיליון שקל: כמה שווה הדיורית?

הדירה נמצאת בבניין בקומה ה־15, וכוללת דיורית בת שני חדרים, וכן שתי חניות ומחסן פרטי ● הפער במחיר לעומת דירת 6 חדרים רגילה בפרויקט עומד על 250 אלף שקל

אליאס טנוס, מנכ''ל ומבעלי קבוצת בסט / צילום: קבוצת בסט

עסקת ענק במתחם הבורסה: חברת הנדל"ן שזכתה במכרז של מעל מיליארד שקל

חברת הנדל"ן בסט של משפחת טנוס זכתה במכרז הגדול שלה מאז הנפקת בסט, להקמת שניים מהמגדלים בפרויקט ורטיקל סיטי ברמת גן, בין הגבוהים בישראל ● המתחם צפוי לכלול יחידות דיור וכן שטחי מסחר ותעסוקה • העבודות צפויות להסתיים בשנת 2031

כולם משאירים טיפ - והתמריץ לשירות טוב נחלש / אילוסטרציה: Shutterstock

משאירים 15% טיפ כמו כולם? המחקר שמראה למה זאת בעיה

טיפ התחיל כתגמול על שירות טוב, אבל בפועל רובנו פשוט מצייתים לנורמה ● מחקר חדש מראה איך הוא חלק ממנגנון התמור, למה הסטנדרט ממשיך לעלות, ומה המשמעויות עבור מנהלי עסקים

איור מתוך הספר, של המאיירת טוהר שרמן-פרידמן / איור: טוהר שרמן-פרידמן

החוקר שמחפש תרופה לסרטן וזה שמלמד AI לא לשקר: הספר שילהיב ילדים על מדע

האנשים שרצו להבין את העולם, עבדו קשה והצליחו: ספר חדש מבקש לגרום לילדים להסתכל אחרת על מדע ● בספר שקיבל תמיכה מ–7 אוניברסיטאות חושפים חוקרים וחוקרות איך סקרנות שינתה להם את החיים

אינדינגב / צילום: נמרוד רגב

המדינה התנערה, הקהילה הצילה: פסטיבל אינדינגב חוזר עם ליינאפ מפתיע והרבה מוזיקה טובה

פסטיבל המוזיקה העצמאית חורג השנה מגבולות הגזרה עם הופעות של אהוד בנאי וריטה ● אסף בן דוד, ממייסדיו, מספר על ההחלטה לרוץ קדימה בלי חסות או גוף מממן, על היעדר הפיצויים מהמדינה עקב הביטול של 2023, ועל היתכנות המודל העסקי

לא מי שחשבתם: מיהם שני האנשים המסתוריים שקובעים את התמונה הפוליטית?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: וינטר מסתבך עם אחוז החסימה, ועד כמה שבריריות התוצאות?

איזה מותג פיצות נתן מענקים לרשויות מקומיות ברחבי ארה''ב כדי שיסתמו חורים במדרכות ובכבישים? / צילום: Shutterstock

איזה מותג פיצות נתן מענקים לרשויות מקומיות ברחבי ארה"ב כדי שיסתמו חורים במדרכות ובכבישים?

לאיזו ציפור יש את מסלול הנדידה הארוך ביותר בעולם החי, איזה חיל הוא האחרון שהתווסף לזרוע היבשה של צה"ל, ולאילו מדינות בעולם יש הכי הרבה גבולות יבשתיים? ● הטריוויה השבועית

יונתן אלון / צילום: יונתן בלום

מנכ"ל פנגו: "הייתי בטוח שכל תל אביב מחכה לנסיך. אבל איש לא התרשם"

שווי מוערך של יותר מ–1.5 מיליארד שקל, 4 מיליון משתמשים, אבל גם תקרת צמיחה ● בראיון לגלובס מספר המנכ"ל יונתן אלון למה פנגו לא בהכרח מרוויחה מהכחול–לבן, איך הרים את BUYME מקריסה למכירה בכמעט מיליארד שקל, מה עמד מאחורי פיצוץ עסקת גט - ולאן מכוון מסע הרכישות הבא

זאק פולנסקי, מנהיג מפלגת ''הירוקים'' הבריטית / צילום: Reuters

יו"ר המפלגה שקבע "שציונות היא גזענות" יישאר מחוץ לפרלמנט הבריטי

זאק פולנסקי, מנהיג מפלגת הירוקים ואחד הקולות הפרו-פלסטיניים הבולטים בבריטניה, הפסיד בבחירות למושב שהתפנה בפרלמנט ● לאחר ההפסד התייחס לראשונה להחלטת מפלגתו להגדיר את הציונות כגזענות, וטען כי ישראל מבצעת "רצח עם מתמשך" ברצועת עזה ● למרות ההפסד בקלפי והביקורת שספג בתוך מפלגתו, הבהיר כי אין בכוונתו להתפטר מתפקידו

מבט אווירי על פנמה / צילום: Shutterstock

פנמה: רעידת אדמה בעוצמה 7.6 הכתה במדינה, אזהרת צונאמי הופעלה בשורת מדינות

הרעש התרחש לאורך החוף הדרומי של פנמה ● תושבים בשורת מדינות הוזהרו: צונאמי עשוי להגיע לחוף בשעות הקרובות

הילה ויסברג ואסף גלעד בשיחה עם אלון סטופל, יו''ר רשות החדשנות / צילום: חנה טייב

"הייטקיסטים דורשים משכורות של עמק הסיליקון. חברות עוברות לחו"ל"

שיחה עם אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות ● על הדרך שהובילה את ישראל ל–440 אלף מועסקים בהייטק מעבר לים, התייקרות העובד הישראלי והחיפוש אחר מנכ"ל חדש

מימין: אדם סינגולדה, מייסד  ומנכ''ל טאבולה ודיוויד קוסטמן, מנכ''ל טידס (אאוטבריין לשעבר) / צילום: טאבולה, נועם גלאי

"אולי הגניבה הגדולה בהיסטוריה" אתרי החדשות מאבדים גולשים ל-AI וענקיות הפרסום הדיגיטלי בלחץ

חד הקרן אופן ווב הגיש לאחרונה בקשה למינוי נאמן, ומניותיהן של טידס וטאבולה, הפועלות בתחום המלצות התוכן, נחתכו מאז ההנפקה ● הסיבה היא נהירת הגולשים למנועי הבינה המלאכותית והרשתות החברתיות ששואבים למעשה תוכן מאתרי החדשות, וזו מובילה לצמצום משמעותי בשטחי הפרסום של אותם אתרים ● והעתיד? "למנועי ה–AI והחיפוש יהיו הסכמים עם אתרי חדשות - אבל אלה יהיו יוקרתיים וספורים מאוד"

אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה / צילום: תמר מצפי

מנדלבליט יעלה היום לדוכן העדים במשפט נתניהו

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, זומן על ידי ההגנה ● לטענתה, פעולות חקירה בתיקים נגד נתניהו החלו לפני שניתן אישור כנדרש בחוק ● התביעה טוענת כי מנדלבליט אישר את החקירה בעל פה

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

תחזית האימים לוול סטריט – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אף שאחד ממדדי הדגל של ת"א עלה בשיעור דו־ספרתי, רוב המניות הכלולות בו רשמו תשואה שלילית ● התשואה הממוצעת שהציגו קרנות הגידור המנייתיות מתחילת השנה נפגעה ברבעון השלישי ● לפני כשנה המליץ שמואל בן אריה מפיוניר על טבע ועל מניות הביטוח - וקצר תשואות פנומנליות • בבנק אוף אמריקה מתארים את המחשוב הקוונטי כ"גילוי האש הבא של האנושות" ● וגם: בנק ההשקעות הבריטי שפרסם תחזית קודרת בנוגע ל-S&P 500

מקלובה ב''פרח המדבר'' / צילום: פאטמה אל זאמאל

עוף ממולא בעלי גפן, קפה משובח וריחות תבלינים: יום בעיר במדבר

יצאנו למסע אל מאחורי הקלעים ברהט עמוסת האתגרים, ומצאנו בית קפה עם קטאיף אלוהי, שמלות צבעוניות ושפית מריאליטי שהמקלובה שלה היא רק תירוץ ● חגית אברון תופרת יום ברהט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד הדגל של ת"א ירד השבוע בכמעט 4%; נקסט ויז'ן מחקה רבע מהשווי שלה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.7%, מדד ת"א 90 זינק בכ-1.6% ● טאואר ונובה איבדו גובה בעקבות פערי ארביטראז' שליליים ● נקסט ויז'ן המשיכה ליפול אחרי מימוש הענק של פידליטי ● הנאסד"ק נפל אמש בחדות אחרי שדיווח חשף כי קצב ההכנסות השנתי של OpenAI נמוך בכ-20 מיליארד דולר מהערכות השוק ● וגם: המניה שיותר משילשה את ערכה מתחילת השנה - וצופים שיש לה עוד הרבה לאן לעלות

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

מנכ"ל בנק לאומי הגיע לרשת X וביקש מהגולשים פידבק. איך הם הגיבו?

חנן פרידמן פנה לעוקבים ברשת X כדי לשמוע איך לדעתם ניתן לשפר את השירות שהבנק מעניק ללקוחותיו ● הציוץ צבר כבר מעל 800 תגובות תוך פחות מיממה, כאשר הגולשים העלו סוגיות כמו עמלות עו"ש, זמני המתנה למענה טלפוני ועוד - וחלקם גם לא חסכו בעקיצות