גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

אולריך זיגמונד / צילום: Reuters, IMAGO/Hendrik Schmidt, Pool/dts Nachrichtenagentur

"האיש המסוכן ביותר בגרמניה" עשוי לסלול את הדרך של הימין הקיצוני לשלטון

עם מנהיג כריזמטי וחוסר נחת ציבורי, מפלגת הימין הקיצוני AfD בהובלת אולריך זיגמונד מתחזקת בסקרים בדרך לניצחון בבחירות למדינת המחוז סקסוניה־אנהלט בגרמניה ● המפלגה צוברת תאוצה, ההבטחות גזעניות, והיא גם קוראת להפסיק את אספקת הנשק לישראל

מימין: עידו מאיר, נריה ברזילי וקורל דרליצ'מן / צילום: רן מאיר, פרטי

נלחמים גם על הפרנסה: העמותה שמסייעת למילואימניקים להציל את העסק

חודשים ארוכים בחזית, לקוחות שנעלמו ובני זוג שנשארו לבד בבית - עבור אלפי מילואימניקים השחרור היה רק תחילת המערכה ● שלושה סיפורים שליוותה עמותת "דף חדש", שמסייעת להם להמציא את עצמם מחדש, לתמחר נכון ולבנות את העסק מהיסוד

בניין ה־NSE, הבורסה הגדולה בהודו / צילום: Shutterstock

הבורסה שתנפיק את עצמה. בבורסה אחרת

הבורסה הגדולה בהודו קיבלה אישור רגולטורי שצפוי להזניק את ההנפקה הגדולה בתולדות שוק ההון המקומי ● כמה שווה בורסה ולמה היא תיסחר דווקא בבורסה מתחרה?

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

סנקציות על בנק טורקי שסייע למשמרות המהפכה: ״נקבור את ראש הנחש״

מזכירות האוצר האמריקאית הטילה סנקציות על הבנק הטורקי גולדן גלובל, שלטענתה סייע למשמרות המהפכה בעסקאות בעשרות מיליוני דולרים ואף אפשר להן גישה למערכת הסליקה הבינלאומית ● העיצומים הוטלו גם על שתי חברות בנות של הבנק ● המהלך מגיע כשבוע לאחר שוושינגטון הטילה סנקציות על שלוחת בנק מיסר המצרי באיחוד האמירויות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Jeffrey McWhorter

13 מיליארד דולר: אנבידיה הודיעה על הרכישה השנייה בגודלה בתולדותיה

יצרנית השבבים מודיעה רשמית על רכישת Hugging Face, אחת הפלטפורמות החשובות בעולם להפצה ולפיתוח של מודלי בינה מלאכותית ● בחברה מבטיחים כי היא תישאר פתוחה גם למודלים ולחומרה של המתחרות

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' נסים אוטמזגין / צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית בירושלים

היא המדינה הזקנה בעולם וזו לא הצרה היחידה שלה

שיחה עם פרופ' נסים אוטמזגין מהאוניברסיטה העברית ● על כלכלת יפן המדשדשת ומדיניות הריבית שלה, ההתערבות האמריקאית והאינטרסים, ומה ישראל יכולה ללמוד

לפי האקדמיה ללשון, מה המילה העברית לג'יבריש? / צילום: Shutterstock

לפי האקדמיה ללשון, מה המילה העברית לג'יבריש?

מה מונה מניין השטרות, מי כיהן כנשיא ארה"ב בתקופת בועת הדוט.קום ומהם שמותיהם של רוחות הרפאים במשחק הווידאו פקמן? ● הטריוויה השבועית

דירה בהנחה

"למי שצריך דירה עכשיו אני ממליץ לוותר על הגרלות הדיור"

טל זכריה, שמנהל אתר ודף פייסבוק של מעקב אחרי הגרלות דירה בהנחה, מצא שברבות מההגרלות של השנים האחרונות הפרויקטים רחוקים מהיתר ● רק 37% מהדירות שהוגרלו בשנים האחרונות קיבלו היתר בנייה מלא

מכוניות ליצוא בנמל בסין / צילום: יח''צ

מה יקרה למחירי המכוניות: המסמך שחושף מגבלות סיניות חדשות

ממשלת סין מהדקת פיקוח על שיטות התמחור והתחרות של יצואניות הרכב הסיניות בעולם ● וגם: המותגים החדשים שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב

לרכוש שליש דירה, ועוד שליש / איור: Shutterstock

מומחי מיסוי מסבירים: כך תצליחו לרכוש דירה שנייה מבלי לשלם מס רכישה גבוה

מס הרכישה הגבוה על דירה שנייה דוחף משקיעים לפתרונות יצירתיים, ובראשם רכישת "שברירי דירות" של עד שליש ● מומחי מיסוי מסבירים איך עובד המהלך, מנפצים את המיתוס שעלול לעלות ביוקר, ומזהירים מהמלכוד שמסתתר בבנקים, בירושות ובחיכוך מול השותפים

הכסף שווה פחות. הבזאר הגדול בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, , Morteza Nikoubazl

כתב גלובס שוחח עם עשרות אזרחים איראנים. זה מה שהוא שמע

תחת מצור ימי, סנקציות כלכליות ואינפלציית שיא, קולות מבפנים משרטטים קריסה באיראן: זינוק של מאות אחוזים במחירי המזון, תורי ענק לתחנות הדלק וזעם על שחיתות השלטון ● אזרחים מספרים על ייאוש מוחלט, והמומחים מאשרים: "אם המצב יימשך, המערכת הפוליטית הנוכחית תשרוד לכל היותר שנה" | מיוחד לגלובס

הבנק המרכזי של נורבגיה / צילום: Shutterstock

קרן העושר הנורבגית מתכננת לצמצם את החזקותיה באג"ח של ממשלת ארה"ב

קרן העושר הנורבגית מציעה הבוקר לצמצם את הקצאת האג"ח הממשלתיות בתיק ההשקעות שלה, המנהל נכסים בהיקף של 2.3 טריליון דולר ● המהלך צפוי להשפיע בעיקר על החזקותיה באג"ח של ממשלת ארה"ב

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ בלם את המינויים במח"ש; שר המשפטים תקף: "מוסד כושל"

בג”ץ הקפיא את הליכי המינוי לפי חוק מח"ש החדש, שאמור להעביר את המחלקה לאחריותו הישירה של שר המשפטים ● ההחלטה התקבלה בדעת רוב על רקע תקופת הבחירות ולאחר שהיועמ"שית הצטרפה לעותרים ● יריב לוין: "שופטי המיעוט הפוליטי בעליון מנסים להגן על המוסד הכושל של מח"ש"

גוש נתניהו במהפך דרמטי. אבל יש כוכבית

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: לקראת הגשת הרשימות - זה הנתון שהקואליציה צריכה לשים לב אליו

דאסו רפאל / צילום: ap, Lewis Joly

מקרון פועל נגד התעשיות הביטחוניות הישראליות. כעת מתגלה למה

העסקה הצרפתית למכירת 26 מטוסים לצי ההודי תמורת כ־7.5 מיליארד דולר - משקפת עד כמה צרפת וישראל נאבקות על שווקים דומים ● הודו אישרה העברה של טכנולוגיות טילים קונבנציונליות אל חברות פרטיות ● ולא רק המלחמה באוקראינה גומרת לפוטין את הכסף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טנק של חברת Rheinmetall בתערוכת נשק בגרמניה / צילום: Shutterstock

אירופה מתחמשת והנדל"ן ביבשת מרוויח

אירופה מתחמשת - והנדל"ן מרוויח: החברות מחפשות אתרים להקמת מפעלים ואתרי ייצור, המדינות בונות בסיסים צבאיים ומגדילות מחנות קיימים, ואפילו הבונקרים חוזרים למפה

אילוסטרציה: Shutterstock

הוא השקיע עם קלוד, עקף את S&P 500, סחף עשרות מיליונים - ואז נסגר

מיזם "הפורטפוליו של קלוד" הצליח לרתק את וול סטריט עד שהושבת במפתיע ללא הסברים ● כעת, מנהלי השקעות מזהירים מפני הריצה העיוורת אחר מודלי שפה, משווים את השימוש בהם לנשק קטלני בידיים לא מקצועיות, ומבהירים: ה־AI אמנם פה כדי להישאר, אבל דרכים מהירות להתעשר עלולות להסתיים בהפסדי עתק

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עסקת בזק בירושלים: בכמה נמכר קוטג' של 6 חדרים לאדם הראשון שראה אותו?

בשכונת גבעת משואה בירושלים, נמכר קוטג' בן שישה חדרים בשטח בנוי של 130 מ"ר, תמורת 4.8 מיליון שקל ● "הקוטג' נמכר מאוד מהר - הבן אדם הראשון שראה את הנכס הוא זה שרכש אותו" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הילה סהר–רונן וחן וייס. מבשלות משהו להמשך / צילום: אפיק גבאי

אחרי 14 שנה: המסעדה מהצפון שהפכה למפעל חיים נסגרת

"רוטנברג" בעמק המעיינות היא תופעה ייחודית בקולינריה הישראלית, עם מסעדנות שמחוברת לקהילה, לאדמה ולעונה ● אחרי כשנה וחצי בלי השף יזהר סהר, שהלך לעולמו, החליטה זוגתו הילה סהר–רונן לסגור, ובסוף 2026 יתקיים ברוטנברג הסרוויס האחרון

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

פה אחד: בג"ץ ביטל את החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים

תשעה שופטי בג"ץ הורו פה אחד על ביטול החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים, לאחר שקבעו כי נפל פגם מהותי בהליך חקיקתו ● שמונה מהשופטים קבעו בנוסף כי החוק פוגע קשות בזכות החוקתית לשוויון; השופט דוד מינץ חלק על קביעה זו