גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

הערכה באיראן: תקיפה נוספת תתרחש במטרה להפיל את המשטר

"ההזדמנות לתקיפה ישראלית-אמריקאית תיפתח": בטהרן מתכוננים לסוף בחירות האמצע בארה"ב ● לפי ההערכה באיראן, המטרה תהיה להעמיק את השיתוק הכלכלי ובהמשך לנסות להפיל את המשטר ● גם איזנקוט נתפס כמי שעשוי להמשיך בקו הניצי של נתניהו ● בינתיים, האיראנים אינם משנים את עמדותיהם בעניין הורמוז והגרעין ● עדכונים שוטפים

שוק הדיור. הגרלות הדירות לא הביאו ירידות מחירים / צילום: Shutterstock

תשע משימות חירום: סדר היום של הממשלה הבאה בשוק הדיור

מהכשלים בהגרלות הדיור והתחבורה המקרטעת, דרך עודף התכנון ועד המינויים התקועים ברמ"י ובמוסדות התכנון ● אלו האתגרים שדורשים שידוד מערכות עמוק ומדיניות חדשה, ולא עוד פתרונות מדף

רכב היברידי / צילום: Shutterstock

"המס הירוק" מתקרב לסוף הדרך? באוצר בוחנים החלפת מנגנון ההטבה על זיהום מופחת

משרד האוצר שוקל לבטל את הטבת המס הירוק, בטענה שהיא מיצתה את מטרתה ועלותה למדינה גבוהה, במיוחד לנוכח העלייה ברכישת רכבי פלאג־אין והייבריד ● מרצדס השיקה בישראל את ה־C קלאס המחודשת ● יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה באמצעות מותגים סיניים, ובוחנות כניסה לשווקים ולתחומים חדשים • השבוע בענף הרכב 

חיסכון / צילום: Shutterstock

הבחירות מחקו את התשואות החיוביות בקופות גמל באוקטובר

ירידות השערים בבורסה המקומית בעקבות הבחירות, מחקו את התשואות החיוביות בקופות הגמל בחודש האחרון • במסלול הכללי נרשמו תשואות שליליות של 0.4%, ובמנייתי של 1.1% • עליות נאות במסלול ה-S&P500, שסגר את פערי התשואות מתחילת השנה

סטטיק בקמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

סטטיק ופרטנר לוקחים את הדאבל של הפרסומות הזכורות והאהובות

חברת התקשורת שבשבוע שעבר כיכבה "רק" בפסגת הזכירות, מובילה השבוע גם באהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● המאבק על טיסות הישראלים ממשיך לככב, והפעם פליי קארד ופלייאול מתברגות עם רמת אהדה דומה

אליף ארלפ, מנהיגת מפלגת די לינקה מהשמאל בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber

לא ראויה לכהן? הפדיחה של ראשת העיר החדשה של ברלין

כותרות העיתונים בעולם: אליף ארלפ, מנהיגת מפלגת די לינקה מהשמאל בברלין, חשפה בטעות לעיתון גרמני שהיא חוששת מפעילי חמאס במפלגתה; באירופה חוששים מתקיפה ישראלית באיראן; והמדינה שרוצה לרכוש כיפת ברזל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

ירון זליכה, יועז הנדל ועופר וינטר / צילום: נועם מושקוביץ, איל יצהר, ויקיפדיה / נדב מרגלית

איזה פרס ניחומים יקבלו ירון זליכה, יועז הנדל ועופר וינטר מהמדינה?

כמה שילמה השבוע אינטל על רכישת חברת קלאסיק הישראלית? ● בית המשפט פרסם פסיקה שמסכנת את אזור הבילויים בנחלת בנימין בת"א. מה הוא פסק? • וגם: מה הייתה ההסתברות ביום שלישי בשוק ההימורים פולימרקט שגדי איזנקוט יהיה ראש הממשלה הבא? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

ספינת התענוגות האודיסי עוגנת בנמל בקמבודיה / צילום: ap

הם מכרו את כל רכושם כדי לחיות על ספינת תענוגות וכעת הם תקועים בקמבודיה

ספינת התענוגות אודיסי הבטיחה לנוסעיה מסע שיימשך שנים, אך החברה המפעילה אותה נקלעה לקשיים כספיים בעקבות הזינוק במחירי הדלק בשל העימות עם איראן

אלפרד אקירוב / צילום: אבישג שאר ישוב

הצעתו של אקירוב התקבלה: אלרוב נדל"ן בדרך למחיקה בשווי של 6.6 מיליארד שקל

אלפרד אקירוב השלים את רכישת מניות הציבור באלרוב, והיא תהפוך לחברה פרטית לאחר מחיקתה מהבורסה ● המהלך עשוי לאפשר לו להפריד את החזקותיו בכלל ביטוח מחובות אלרוב ולשפר את סיכוייו לקבל בה היתר שליטה

ליפ-בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל התרסקה אחרי הדוחות וחשפה נזק גדול בקריית גת

אינטל עקפה בהרבה את תחזית הרווח, 52 סנט למניה לעומת צפי של 40 סנט בלבד ● החברה צופה שהפיצוץ במפעל בקריית גת יגרע 300 מיליון דולר מההכנסות הצפויות ● המניה מתרסקת בכ-20% בעקבות תחזית מאכזבת

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף

השופט בדימוס איתן אורנשטיין התפטר במפתיע מבוררות גרטנר נגד גרטלר

ביום בו הסתיימה החקירה בעניינו, השופט בדימוס איתן אורנשטיין הודיע על התפטרותו מהבוררות בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר ● אורנשטיין קיבל את בקשת גרטלר, המנסה תקופה ארוכה לפסול אותו כבורר, וציין: "הגעתי לכלל מסקנה כי איני יכול לפסוק בפתיחות ובאובייקטיביות"

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

בעקבות הניסיון לרסק את טיסת פליי דובאי: חובת דיווח 48 שעות מראש על הצוות במטוס

בעקבות המחדל שנחשף בניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי, בישראל מחמירים את נהלי הדיווח ● חברות התעופה יחויבו להעביר את פרטי אנשי הצוות 48 שעות לפני ההמראה לישראל, כדי לאפשר לגופי הביטחון זמן לאיתור איומים חריגים

פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי עקפה את התחזיות לרבעון, אך המניה נפלה במסחר

חברת הטכנולוגיה לרכב אוטונומי רשמה הכנסות של 492 מיליון דולר ברבעון השלישי ורווח מתואם של 11 סנט למניה • מעדכנת את תחזית ההכנסות השנתית ל 1.995-2.02 מיליארד דולר • הרווח התפעולי המתואם בשנה כולה צפוי להסתכם ב-380-420 מיליון דולר • למרות הידוק התחזית כלפי מעלה, המשקיעים מגיבים בשליליות והמניה איבדה

הפגנת חרדים, ארכיון / צילום: Reuters

לאחר הפגנות חרדים: כביש 4 נפתח לתנועה

כביש 4 לצפון במחלף אלוף שדה נחסם, נפתח לתנועה כעת ● קיים עומס ממחלף גן רווה

בתוך לשכת ראש הממשלה / צילום: לע''מ

"הוא היה יושב כמו כלב במזנון הכנסת - ואז התחיל מצעד המתחנפים"

מצעד המתרפסים, המלחמה על החדרים ומי תקע למי סכין בגב: בעלי תפקידים שהקיפו ראשי ממשלות חוזרים ונזכרים במה שהתרחש בימים שאחרי הבחירות באקווריום ● מגולדה מאיר, דרך אהוד אולמרט ועד בנימין נתניהו: הצצה אל מאחורי הקלעים של לשכת ראש הממשלה ברגעים הכי סוערים

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אלה חברי הכנסת שצפויים להיכנס לכנסת ה־26

בתום ספירת הקולות מתבהרת חלוקת המושבים בכנסת, מהסיעות הגדולות ועד המפלגות שקיבלו שישה מנדטים ● אלה השמות שצפויים לאייש את 11 הסיעות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

דוחות אמזון מאכזבים את המשקיעים; המניה נופלת במסחר המאוחר

אמזון פספה את התחזיות הן ברווח והן בהכנסות ● החברה עקפה את התחזיות בהכנסות משירותי הענן, אך ההכנסות מפרסום מתחת לצפי ● יורדת בכ-7% במסחר המאוחר

יהלומים / צילום: Shutterstock, Bjoern Wylezich

סכסוך היהלומן וזוגתו שהוביל לפסיקה שעשויה להשפיע על תיקי גירושים רבים

אישה שתקבל מיליונים בגירושים, תקבל גם פיצוי על פערי השתכרות מול בן הזוג ● נקבע כי פיצוי על הפערים הוא נכס כיתר הנכסים, וגם אם היא זכאית לסכום גבוה, היא עדיין זכאית לפיצוי זה

שיעור המצביעים ביישוב הוכפל. קלפי באום אל־פחם / צילום: ap, Mahmoud Illean

מאז שנות ה־90 לא נראתה הצבעה כזאת בחברה הערבית. איך זה קרה?

הסיפור של בחירות 2026 הוא שיעורי הצבעה חסרי תקדים בחברה הערבית ● מה שהתחיל כסנסציה התגלגל לחקירה מתוקשרת בחשד למימון זר של קטאר ● גלובס צלל למספרים ולעדויות על מנגנון בחירות אפקטיבי ומוטיבציה גדולה לשינוי ● איך הגיעה רהט כבר בשעה 16:00 לשיעור ההצבעה שלה בכל יום הבחירות 2022?

יו''ר הכנסת, ח''כ אמיר אוחנה ויו''ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט / צילום:  נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לא רק סמל: זאת הסיבה שבגוש איזנקוט דורשים להחליף את יו"ר הכנסת

עוד בטרם תוקם הממשלה, אחת הקריאות שמושמעות כלפי הגוש שמוביל גדי איזנקוט היא החלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ● מה דרוש כדי לבצע מהלך שכזה, כמה פעמים בתולדות המדינה היו יושבי ראש שלא השתייכו למפלגת השלטון ומה חשיבות התפקיד במשחק הפוליטי? ● המשרוקית של גלובס