גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות; ניב סרנה, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י; עובד דבי, מנכ''ל דליה חברות אנרגיה / צילום: כדיה לוי, ענבל מרמרי, אורי שדה

בניו מד מתעקשים: עסקת הגז בת 6.7 מיליארד הדולרים מבוטלת

למרות שרשות התחרות הסירה את התנגדותה לעסקת הענק של ניו-מד ורציו מול תחנות הכוח החדשות של יצרנית החשמל דליה, בניו-מד מתקעשים שהעסקה מבוטלת ● מנגד, בדליה מתעקשים שההסכם בתוקף: "עמדת החברה היא כי הודעת הביטול ניתנה שלא בהתאם להוראות ההסכם והדין"

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

כמה ימים עד קריסה? האזהרה על מערכות ההגנה של ארה"ב

כותרות העיתונים בעולם: האזהרות שסוכלו ו"הקרב על נשמתה של ישראל" - הסיקור בעולם של ה-7 באוקטובר, טור דעה בפורן פוליסי מזהיר שמערכות ההגנה האמריקאיות יתקשו להתמודד עם ירי טילים מסיבי מאיראן ודיוקנו של מנהיג החות'ים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ניב סרנה, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

עם ותק של שלושה חודשים: המנכ"ל שפוצץ עסקה של 6.7 מיליארד דולר

בחברת ניו־מד מתעקשים על ביטול הסכם מכירת הגז ממאגר לוויתן לתחנות הכוח של דליה ● מי שצפוי להכריע מה יעלה בגורל עסקת הענק הוא המנכ"ל החדש, ניב סרנה, שהחליף את יוסי אבו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

התאוששות מאוחרת בוול סטריט: המדדים מחקו את רוב הנפילות; ה-S&P 500 והנאסד"ק ירדו ב-0.2%

יום מסחר תנודתי ננעל בירידות מתונות, לאחר שזינוק בתשואות האג"ח לשיא של 22 שנה שלח את המדדים מוקדם יותר לצלילה עמוקה ● מכרז חוב ממשלתי מוצלח הרגיע את המשקיעים ובלם את עליית התשואות ● מניות תשתיות ה-AI והשבבים סיפקו רוח גבית שמנעה הפסדים כבדים ● פרוטוקול הפד מאותת על העלאת ריבית נוספת השנה ● הברנט חזר לטפס וננעל מעל 101 דולר לחבית

המשפחות השכולות לא מימשו מאות מיליוני שקלים מנכסי יקיריהן / אילוסטרציה: GEMINI

הערכות: מאות מיליוני שקלים של נופלים נותרו נעולים בחשבונותיהם

מיזם שחר, מערך חינמי שמסייע למשפחות שכולות לצלוח את הבירוקרטיה הסבוכה כדי להגיע לכספים שהותירו יקיריהן, הוקם להנצחת רס"ן שחר בוזגלו ז"ל שנפל בעזה ● "החזון הוא לפתוח את עולם הפיננסים לאנשים", אומר המייסד

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי; שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילומים: יוסי זמיר, דוברות משרד האוצר

ההטבה שיקבלו בעלי שכר של 30 אלף שקל ומעלה, והמס שישלמו ההייטקיסטים

צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים מגבש תיקון חקיקה שיחייב עובדי הייטק לממש את האופציות שקיבלו מיד בתום תקופת ההבשלה, או שידרשו לשלם מס גבוה יותר בהמשך ● באוצר מקווים שהמהלך יכניס למדינה עוד כ-2 מיליארד שקל בשנה

שליח של וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

התקלה שמנעה הזמנת משלוחים בוולט תוקנה

תקלה בוולט מנעה מלקוחות לבצע הזמנות חדשות באפליקציה, ובחברה מעדכנים שהיא תוקנה ● מדובר בתקלה נוספת בשורת תקלות שחוותה וולט בשנתיים האחרונות

שיקום מלא צפוי בתוך כשלוש שנים. בית הרוס בקיבוץ מנרה / צילום: יובל אינהורן

"בתוך שנתיים נשתקם לחלוטין": הצפון חוזר הביתה ובונה כלכלה חדשה

גלובס יצא לסיור מיוחד בצפון, ושוחח עם התושבים על החודשים של הירי, הפינוי וההרס, וגם על ההחלטה לשקם, בלי לחכות לממשלה ● הקהילות חוזרות, והיזמים מנסים להפוך את המשבר להזדמנות צמיחה כלכלית וחברתית

אחת המנהרות המתוכננות למטרו / הדמיה: נת''ע

בתום המיון המוקדם: 19 קבוצות יתמודדו במכרז בהיקף של כ-65 מיליארד שקל

מכרזי האינפרא 1 של המטרו: נת"ע הודיעה כי 19 קבוצות בינלאומיות, המורכבות מ-31 חברות, עברו את הליך המיון המקדים ● הקבוצות מגיעות מהודו, מסין, מארה"ב, מיוון, מדרום קוריאה ומצרפת ● גם חברות ישראליות ייקחו חלק במכרז, ביניהן אלקטרה, דניה סיבוס, מנרב ועוד

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

חברות התעופה עודכנו: טיסות החילוץ מדובאי למחר מבוטלות. מה יעשו מאות נוסעים?

מאות נוסעים שנרשמו לטיסות החילוץ מדובאי נותרו ללא מענה לאחר ביטול האישור לטיסות מחר ● בישראל פועלים מול האמירויות בניסיון לחדש את הפעילות ולהשלים את מבצע ההשבה עד יום חמישי

זיו מצליח ועדן ביזמן / צילום: פורום הביתה

איך הופכים שיקום לצמיחה: האתגר העכשווי של יישובי העוטף

פורום "הביתה" מאגד בתוכו 14 יישובים "אדומים" מהעוטף, שספגו את הפגיעה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר ● בראיון עמם מספרים ראשי הפורום על מאבקי התושבים והקושי לייצר תחושת ביטחון, לצד הקמת תאגיד כלכלי חדש והתקווה שהוא מביא עמו

מלי וליאל יהלומי / צילום: שגרירות ישראל בווינה

מלי וליאל יהלומי נחתו בישראל

האם ובתה, שעזבו את ישראל באוגוסט ואותרו בהמשך בדרום אמריקה, הגיעו בטיסה מאתונה לתל אביב, כך לפי גורם במשטרה • השתיים נחתו בארץ לפני זמן קצר • מוקדם יותר התברר כי שתי נשים שנעצרו בנמיביה וזוהו תחילה כמלי וליאל הן למעשה מתחזות איראניות

אילוסטרציה: Shutterstock

סכסוך הירושה חוצה דורות: העליון אישר עיקולים של 30 מיליון שקל

יותר מ־50 שנה אחרי הנישואים, המאבק על נכסי נדל"ן וחברות בשווי מיליונים ממשיך בין יורשי בני הזוג המנוחים ● לאחר שמניות אחת החברות נמכרו לצד שלישי במהלך ההתדיינות, הותיר העליון על כנו עיקול של עד 30 מיליון שקל להבטחת זכויות יורשי האישה

בנק מרכנתיל / צילום: תמר מצפי

הערכות: דיסקונט ישלם כמיליון שקל לכל עובד מרכנתיל שיפרוש במיזוג

עלות המהלך במסגרתו יעזבו מאות מעובדי מרכנתיל, צפויה לעמוד לפי ההערכות על חצי מיליארד שקל לפחות ● אי.בי.אי: "בטווח של שלוש שנים נראה את פירות המיזוג"

נתב''ג / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"נוהל ויזה": בנתב"ג נערכים לשינוי אבטחה דרמטי

בעקבות אירועי טיסת פליי דובאי, שרת התחבורה מירי רגב מבקשת לקבוע כי חברות תעופה יעבירו את פרטי הנוסעים ואנשי הצוות 48 שעות מראש ● בטיסות מיעדים בעלי איום ביטחוני גבוה, הרשימות יועברו גם לבחינת המוסד או השב"כ • במשרד התחבורה מבקשים להחיל את הנהלים כבר ביום ראשון הקרוב

אירו. ''גל המכירות האחרון נובע במיוחד מהחששות בנוגע לצרפת'' / צילום: Shutterstock

"הרגע הגלובלי" של האירו יצטרך לחכות: סיכוני החוב מפילים את המטבע האירופי

האירו נמצא בשפל של כשנה וחצי מול הדולר, על רקע החששות ממצבה הפיסקלי של צרפת, אי־היציבות הפוליטית באירופה והאפשרות למשבר חוב חדש ● בעוד שהמשקיעים והאנליסטים דרוכים, החברות היצואניות ביבשת דווקא גוזרות קופון מהיחלשות המטבע

בנק דיסקונט / צילום: מץ 76

דיסקונט יתמזג עם מרכנתיל: הערכה - עד 550 עובדים יפרשו וסניפים ימוזגו

דיסקונט מתכנן להשלים את מהלך המיזוג, ככל שיתקבלו האישורים הנדרשים, כבר במהלך 2027 ● המהלך יכלול בטווח הארוך פרידה ממאות עובדים, מרכנתיל יישמר כמותג בנקאי ● לאחר נפילת עסקת כאל, התעניינות מחודשת ברכישתה ע"י גורמים מישראל

אמנון שעשוע, מנכ''ל doubleAI; סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: איל יצהר, AP - Stephen Brashear

הפתרון לחידה מתמטית בת 200 שנה: שתי פריצות הדרך שפורסמו בלילה אחד

הענקית OpenAI וחברת doubleAI בבעלות אמנון שעשוע הציגו פתרונות לבעיות מתמטיות שנחשבו עד לאחרונה לבלתי פתירות ● חלקן נפתרו בתוך שעות ובעלות של אלפי דולרים בלבד ● פריצת הדרך מעוררת חשש לעתיד עבודת המתמטיקאים, ובמקביל מעלה שאלות חדשות

מתחם מסיבת הנובה ברעים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"ניצול ציני של הכאוס והשכול": 7 שנות מאסר לבוזז אתר הנובה

רם שאהין הורשע כי גנב שתי מערכות הגברה יקרות מאתר מסיבת הנובה ברעים, יומיים לאחר מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר 2023 ● דניאל חסון, שניסה למכור את הציוד הגנוב, נידון ל-40 חודשי מאסר ● הציוד שנגנב, בשווי של כ-800 אלף שקל, היה בבעלות מתן ליאור ז"ל, שנרצח במסיבה לאחר שפעל בעוז לחילוץ נפגעים

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

חשד לניגוד עניינים: המשטרה בודקת את הבכירים במשרד התחבורה

לאחר סערת פליי דובאי והפרסומים על העבודות הנוספות של הבכירים במשרד התחבורה, המשטרה החלה לבדוק את הנושא בחשד לניגוד עניינים ● במוקד החקירה: אברי כהן, ראש אגף הביטחון במשרד התחבורה, ודביר רובינשטיין, המספק שירותים למשרד במיקור חוץ ואחראי על בטיחות התעופה