גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

הקטע המסיים של הג'ירו ד'איטליה על רקע הקולוסיאום / צילום: ap, Andrew Medichini

מרוץ האופניים היוקרתי יוצא מחר לדרך. מה צפוי לקבוצה הישראלית?

הג'ירו ד'איטליה, שנחשב לשני ביוקרתו אחרי הטור דה פראנס, יזנק מחר במהדורה ה-109 שלו ● בקבוצה הישראלית NSN יש ציפיות גבוהות לניצחון במספר קטעים ● עלות ההפקה מוערכת בענף בכ-150-100 מיליון אירו

שאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: שלומי יוסף

יו"ר נמל אשדוד למל"ל: גבשו מדיניות בנוגע לקליטת אוניות מרוסיה ואוקראינה

בצל פרשיית החיטה החשודה כגנובה, יו"ר הנמל הדרומי שאול שניידר, הודיע על צעד חריג: עצירת עגינתן של אוניות בעלות סממנים רוסיים או אוקראיניים ● במכתב ששיגר למל"ל טען: הכנסת האוניות תחשוף את העובדים לתביעות ולסנקציות מצד האיחוד האירופי

מטוס של לופטהנזה ממריא / צילום: ap, Michael Probst

פיצויים בגובה 55 מיליון אירו: מה מלמדים דוחות לופטהנזה על הענף במלחמה

ענקית התעופה, שנחשבת למי שקובעת את הלך הרוח בענף, פרסמה את הדוחות לרבעון הראשון של השנה ● בצל המתיחות עם איראן, לופטהנזה דיווחה על ירידה של 4% במספר הטיסות ועל קיצוץ של כ־20 אלף טיסות בקיץ ● הכנסות הקבוצה דווקא עלו ב־8%

איל פז / צילום: יונתן בלום

בגיל 37, המנכ"ל שמוביל את ענקית התשלומים בישראל

איל פז הגיע למאסטרקארד כמנהל לקוחות, ובתוך שש שנים מונה למנכ"ל, בדיוק כשפרץ עם כלביא, "עם מאות עובדים לדאוג להם" ● עכשיו הוא מתכנן את המהפכה שתאפשר לשלם בסופר בעזרת סוכני AI ● פרויקט 40 עד 40

כותרות העיתונים בעולם

"העריכו בחוסר את איראן": הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: צילומי לוויין חושפים שהיקפי הפגיעות של איראן בארה"ב היו גבוהים משפורסם, הקרב על ישראל מטלטל את הימין האמריקאי, ואובר נפגעה מהמלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם 

למרות המשבר במצר הורמוז, מי המדינה שמייצאת יותר נפט מאי פעם?

מנכ"ל ניו מד, יוסי אבו, צפוי לפרוש מתפקידו אחרי 15 שנה. מה היה היקף עלות השכר המצטברת שלו? וגם: רשות התחרות הכריזה על הבנקים כקבוצת ריכוז - באיזה תחום יוטלו הגבלות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

הפגנה למען ההיפרדות, השבוע / צילום: Reuters, Todd Korol

האם 5 מיליון תושבים יקימו מדינה? משאל העם שמפצל את קנדה

במחוז אלברטה שבמדינה הגישו מספר חתימות כפול מהנדרש לקיום משאל עם על עזיבת קנדה ● זאת, על רקע זעם גובר של השמרנים במקום נגד מדיניות האקלים הליברלית של הממשל והטענה כי הנפט המקומי משמש למימון מזרח המדינה ● כעת המהלך עומד למבחן משפטי

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

מהפכת ה־AI מגיעה לוול סטריט עם שלושה כלים חדשים למשקיעים

אנתרופיק השיקה השבוע סוכני בינה מלאכותית שמסוגלים להחליף את עבודת הג'וניורים בחברות הייעוץ הפיננסי, גוגל פותחת לציבור הרחב כלי השקעות מבוססי AI, ופרפלקסטי משיקה כלי חיפוש לאנליסטים ● בחברות האנליזה ובקרב המשקיעים כבר מתכוננים למהפכה בתעשייה

אילוסטרציה: Shutterstock

כשהדולר והאג"ח בארה"ב לא מספקים הגנה: איפה נמצא מקלט לכסף

המשקיעים בעולם רגילים לברוח לדולר ולאג"ח ממשלת ארה"ב בכל משבר ● אבל כיום החוב האמריקאי העצום, הגירעון המבני, השימוש בדולר כנשק פיננסי וסיכוני האינפלציה מחייבים שינוי תפיסה ● איך ניתן להתגונן מהפסדים, ואילו התאמות נדרשות בתיקי ההשקעה?

ד''ר אביב צנזור / צילום: דוברות הטכניון

המרצה שהפך לסלב של בני נוער יודע איך להפיג חרדות ממתמטיקה

אלפי תלמידי תיכון לומדים איתו לבגרות במתמטיקה, וסטודנטים צופים בו ביוטיוב במקום להגיע לשיעורים ● ד"ר אביב צנזור, שהסרטונים שלו זכו למיליוני צפיות, מסביר בראיון לגלובס איך הוא הפך לדמות משמעותית בחייהם של בני נוער ומדוע החליט לוותר על היוקרה שבמחקר ולהתמקד בהוראה

אילוסטרציה: Shutterstock

הזוג נפרד לפני החתונה, והקרב על דירת "מחיר למשתכן" הגיע לבית המשפט

בני זוג ידועים בציבור רכשו דירה לקראת נישואים, אך נפרדו כעבור שלוש שנים ● פסק הדין קבע כי הרישום המשותף נשען על ההנחה שהחתונה אכן תתקיים, אך כיוון שהגבר מימן את רוב התשלומים, ובגלל שהוכחה בגידה מצד האישה, נקבע כי חלוקת הדירה באופן שוויוני תוביל לעיוות דין

שני וייס, אפרת כהן, יניב אהרונוביץ' / צילום: יהונתן בלום, רמי זרנגר, תמי בר שי

עורכי הדין שעזבו משרות נחשקות בהייטק וחזרו למשרדים: "רואים את השוק מלמעלה"

מגמת עזיבת המשרדים הגדולים לטובת משרות "אין-האוס" בהייטק ובחברות מסחריות דועכת, ובמקומה רואים מקרים של חזרה לפירמות ● שלושה עורכי דין שחזרו למשרדים מדברים על המניעים ועל האופן שבו הניסיון העסקי שצברו הופך אותם לנכס יקר יותר ללקוחות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Luis M. Alvarez

טראמפ: "הפסקת האש נמשכת, היא בתוקף"; איראן: "ארה"ב הפרה את הפסקת האש"

בארה"ב הודיעו כי תקפו מתקנים צבאיים איראניים לאחר שהותקפו 3 ספינות אמריקניות • צבא ארה"ב: "לא מעוניינים בהסלמה" • איראן בהודעה רשמית: "נגיב בעוצמה על כל תקיפה" ● עדכונים שוטפים

וולבו ES90 חשמלית / צילום: יח''צ

כמה תעלה לכם ולוו עם עיצוב ייחודי ובונוס מפתיע בשטח

לוולבו ES90, מכונית השרד הגדולה של וולבו, יש עיצוב ייחודי, ממדים חיצוניים נדיבים ותא נוסעים ענק ● היא מתאימה יותר להסעת אח"מים מאשר לנהיגה נמרצת - אבל היא מסתירה בונוס מפתיע בשטח ● מבחן דרכים 

איור: גיל ג'יבלי

מתכוונים למכור את הדירה ולקנות חדשה? תקראו את הכתבה הזו קודם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתוני רשות המסים שהגיעו לידי גלובס חושפים: רבע מרוכשי הדירות שצריכים למכור את דירתם הישנה, מאבדים את הפטור ממס משום שאינם מצליחים למכור בתקופה המותרת, בשל הקיפאון בשוק ● רו"ח איריס שטרק: "שלושה חודשי הארכה זה פלסטר, צריך לפחות שנה"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הטיסה התעכבה ביום - וארקיע תפצה את הנוסעים בכחצי מליון שקל

ביהמ"ש קבע כי על חברת התעופה הישראלית לשלם ל-115 נוסעים פיצויים שמסתכמים בכחצי מיליון שקל, בגין עיכוב בטיסה ממרוקו לת"א בשנת 2022 בשל תקלה לא צפויה במטוס ● ארקיע טענה כי עומדת לה "הגנת כוח עליון", אך טענתה נדחתה

צילומים: AP-Charles Krupa, שאטרסטוק

קריסת החברה שמוכיחה: לא תמיד מניעת מיזוג מועילה לצרכן

חברי הכנסת צריכים חיזוק ● האם תחרות היא תמיד עדיפה ● ולמה עבודה של שנה וחצי הלכה לפח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

באר שבע היא בירת הגגות הסולאריים של ישראל. תל אביב משתרכת מאחור

משרד האנרגיה מיפה לראשונה את פוטנציאל הגגות הסולאריים בישראל באמצעות בינה מלאכותית וצילומי לוויין ● הנתונים ממחישים את הפער בין יישובים כפריים וערי תעשייה לבין ערי המרכז הצפופות, שבהן ריבוי בניינים משותפים ותשתיות כמו דודי שמש מקשה על התקנת פאנלים ● מי מובילה את הרשימה, ומה משרד האנרגיה עושה כדי לקדם את המהפכה?

ר' / צילום: יונתן בלום

מהילדות בשכונת מצוקה ועד לתפקיד המכריע בענקית הביטחון הישראלית

היא חוותה קשיי קליטה כשעלתה מבלארוס, ובצבא נפצעה בתאונה שמנעה ממנה לסיים כקצינה ● אבל זה לא עצר את ר' מלהגיע לעמדות מפתח בתעשייה הביטחונית - בכיפת ברזל ובמערכות הלייזר ברפאל ● פרויקט 40 עד 40

האלוף במיל' עמוס ידלין, נשיא MIND Israel / צילום: אלן צ'פלסקי

יוזמה אזרחית חדשה תנסה להעמיק את השותפות בין ישראל לארה"ב

בכנס ה-AI הבינ"ל בוושינגטון תושק ביממה הקרובה תוכנית אסטרטגית המציעה מודל עדכני ליחסי ארה"ב וישראל, הכוללת שיתוף-פעולה רחב-היקף עם מימון ציבורי של מיליארד דולר בשנה למשך עשור ● את המהלך מובילים מכון SCSP שייסד מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט ומכון MIND Israel בהובלת פיני כהן והאלוף במיל' עמוס ידלין