גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

באר שבע היא בירת הגגות הסולאריים של ישראל. תל אביב משתרכת מאחור

משרד האנרגיה מיפה לראשונה את פוטנציאל הגגות הסולאריים בישראל באמצעות בינה מלאכותית וצילומי לוויין ● הנתונים ממחישים את הפער בין יישובים כפריים וערי תעשייה לבין ערי המרכז הצפופות, שבהן ריבוי בניינים משותפים ותשתיות כמו דודי שמש מקשה על התקנת פאנלים ● מי מובילה את הרשימה, ומה משרד האנרגיה עושה כדי לקדם את המהפכה?

הספינה MV Hondius עוגנת בנמל בפראיה, כף ורדה / צילום: ap, Misper Apawu

שלושה מתים בלב ים: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה ב"ספינת המוות"

משרד הבריאות הרגיע היום כי בניגוד לשמועות, לא היה חולה האנטה בישראל, וארגון הבריאות העולמי ציין כי הסיכון מווירוס האנטה נמוך - אז מדוע בכל זאת עוקב כל העולם בנשימה עצורה אחרי ספינת MV Hondius שהפכה למוקד התפרצות הוירוס? ● גלובס עושה סדר

הקטע המסיים של הג'ירו ד'איטליה על רקע הקולוסיאום / צילום: ap, Andrew Medichini

מרוץ האופניים היוקרתי יוצא מחר לדרך. מה צפוי לקבוצה שנוסדה בישראל?

הג'ירו ד'איטליה, שנחשב לשני ביוקרתו אחרי הטור דה פראנס, יזנק מחר במהדורה ה-109 שלו ● בקבוצה הישראלית NSN יש ציפיות גבוהות לניצחון במספר קטעים ● עלות ההפקה מוערכת בענף בכ-150-100 מיליון אירו

אזור פגיעת טיל איראני בבית שלמש, במערכה האחרונה מול איראן / צילום: כבאות והצלה לישראל

פחות אופטימיים, יותר דרוכים: איך המצב הביטחוני השפיע על הישראלים

מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הלך הרוח החברתי ברקע המצב הביטחוני, עולה כי 62% מהציבור מעריך שהסיכויים לחזרה ללחימה באיראן הם גבוהים ● לדברי ד"ר ליאור יוחנני, מנהל המחקר הכמותי במכון, הישראלים מצויים בתחושת המתנה, אך לא יודעים למה לצפות

כותרות העיתונים בעולם

"העריכו בחוסר את איראן": הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: צילומי לוויין חושפים שהיקפי הפגיעות של איראן בארה"ב היו גבוהים משפורסם, הקרב על ישראל מטלטל את הימין האמריקאי, ואובר נפגעה מהמלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם 

כריך בשר בג'וזף / צילום: סופגי גואטה

כריך הבריסקט האימתני שהפך לאטרקציה של עמק חפר, ולא בכדי

עגלת קפה מתחת לעץ תות, בית קלייה עם ניחוחות פולים שיוצאים למרחוק, מטמון שמרתה סטיוארט הייתה אוהבת וסטודיו פותח צ'אקרות וקלפים ● ביקור בבועה בתוך השדות

אילוסטרציה: Shutterstock

הזוג נפרד לפני החתונה, והקרב על דירת "מחיר למשתכן" הגיע לבית המשפט

בני זוג ידועים בציבור רכשו דירה לקראת נישואים, אך נפרדו כעבור שלוש שנים ● פסק הדין קבע כי הרישום המשותף נשען על ההנחה שהחתונה אכן תתקיים, אך כיוון שהגבר מימן את רוב התשלומים, ובגלל שהוכחה בגידה מצד האישה, נקבע כי חלוקת הדירה באופן שוויוני תוביל לעיוות דין

צילומים: AP-Charles Krupa, שאטרסטוק

קריסת החברה שמוכיחה: לא תמיד מניעת מיזוג מועילה לצרכן

חברי הכנסת צריכים חיזוק ● האם תחרות היא תמיד עדיפה ● ולמה עבודה של שנה וחצי הלכה לפח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

הטבלה לא משקרת? ברשת הופצו נתוני צמיחה, אבל יש בהם לא מעט בעיות

פרסום ויראלי ברשתות החברתיות טען ש"כשנתניהו לא בשלטון, מדינת ישראל מזנקת", אלא שמתברר שהוא נסמך על נתונים בעייתיים ● אבל לפני שנכנסים למלחמות הקרדיט, הכלכלנים מזהירים: אי אפשר לייחס צמיחה כלכלית שנתית לממשלה אחת בלבד ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מחזור מסחר היסטורי בבורסה בעקבות עדכון המדדים. איזו מניה בלטה מעל כולן?

המדדים המובילים ננעלו בירידות, לאחר עדכון המדדים החצי־שנתי של הבורסה ● טאואר לבדה ריכזה מחזור של כמעט 2 מיליארד שקל ● בשווקים ברחבי העולם ניכרת אופטימיות ביחס לאפשרות שתסתיים המלחמה נגד איראן ● השקל ירד מתחת ל-2.9 שקלים, שיא של כ-33 שנה ● אורמת זינקה לאחר שדיווחה הלילה ועקפה את צפי האנליסטים ● היום, עדכון המדדים החצי-שנתי צפוי לגרור מחזורי מסחר גבוהים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט נסוגה מהשיאים; הראלי במניות השבבים נעצר

הנאסד"ק ירד ב-0.2% ● מניות השבבים ירדו לאחר ראלי של 65% מתחילת השנה, בעוד מניות התוכנה זינקו ● מניית ARM נפלה לאחר הדוח הרבעוני ● מניית דאטהדוג, חברת ניטור הענן זינקה בכ-30% ● בורסות אירופה ננעלו בירידות

אריק קורקוס / צילום: תמר מצפי

אחרי ארבע שנים: מנכ"ל מדטרוניק ישראל נפרד ומתכונן לתפקיד הבא

במהלך כהונתו של אריק קורקוס כמנכ"ל מדטרוניק הפכה ישראל לשוק אסטרטגי עבור חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם ● חברת החשמל משלבת רובוט בינה מלאכותית וקוראת לציבור לבחור לו שם, והשף אסף גרניט מוציא סדרת מוצרים חדשה על שמו ● אירועים ומינויים

האסון בהר מירון, 2021 / צילום: ap

הסדרת ההילולה במירון יושמה, אך יש בעיות שנשארו לא מטופלות

אחרי האסון במירון, הממשלה מסדירה את אירוע ההילולה כל שנה מחדש ● אלא שזה רק מחדד את הכשל המהותי שוועדת החקירה הצביעה עליו ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ניהול אירוע הילולת ל"ג בעומר במירון

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

אסף רפפורט מסתובב עם פנקס צ'קים ורשימת חלומות, למרות שעסקת רשת 13 עוד לא אושרה

האישור לעסקת הרכישה של ערוץ 13 בידי קבוצת ההייטקיסטים טרם התקבל, אך הזרמת הכספים כבר החלה באמצעות הלוואות - לצד משיכת עיתונאים מהערוצים מתחרים לחברת החדשות ● בינתיים, בתאגיד צריכים להיערך במהירות לגיוס מחליפים, לקראת הבחירות הקרובות

אילוסטרציה: Shutterstock

כשהדולר והאג"ח בארה"ב לא מספקים הגנה: איפה נמצא מקלט לכסף

המשקיעים בעולם רגילים לברוח לדולר ולאג"ח ממשלת ארה"ב בכל משבר ● אבל כיום החוב האמריקאי העצום, הגירעון המבני, השימוש בדולר כנשק פיננסי וסיכוני האינפלציה מחייבים שינוי תפיסה ● איך ניתן להתגונן מהפסדים, ואילו התאמות נדרשות בתיקי ההשקעה?

הזמן לקנות דולרים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל־כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר - או שהשפל נקודתי? ● המומחים חלוקים אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים?

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הטיסה התעכבה ביום - וארקיע תפצה את הנוסעים בכחצי מליון שקל

ביהמ"ש קבע כי על חברת התעופה הישראלית לשלם ל-115 נוסעים פיצויים שמסתכמים בכחצי מיליון שקל, בגין עיכוב בטיסה ממרוקו לת"א בשנת 2022 בשל תקלה לא צפויה במטוס ● ארקיע טענה כי עומדת לה "הגנת כוח עליון", אך טענתה נדחתה

אסדת קידוח נפט בים התיכון (מול חופי לימסול) / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

העסקה בוצעה 15 דקות לפני שטראמפ ביטל תקיפה באיראן. עכשיו נפתחה החקירה

שורה של עסקאות נפט עלו על הרדאר האמריקאי כאשר בוצעו זמן קצר לפני הצהרות חשובות של הנשיא טראמפ בנוגע למלחמה עם איראן ● כעת, משרד המשפטים האמריקאי בוחן ארבע עסקאות בהיקף כולל של 2.6 מיליארד דולר

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילום: טלי בוגדנובסקי

תוכנית המתאר של תל אביב: ניתן להגיש התנגדויות עד יום שבת

תוכנית המתאר מתאימה את התכנון בעיר להקמת המטרו ולתמ"א 70, שקובעת זכויות בנייה רבות לאורך צירי המטרו ● עד כה הוגשו 72 התנגדויות, כשהמתנגד הבולט ביותר הוא דווקא מהנדס העיר