גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

עידן וולס / צילום: יח''צ

עוד לפני הכניסה לבנקאות: שנה חזקה לקבוצת דלק ששווה 20 מיליארד שקל

למרות ירידה בתוצאות הרבעון הרביעי, חברת האנרגיה והפיננסים של יצחק תשובה סיימה את 2025 עם רווח נקי של 3.3 מיליארד שקל וחילקה דיבידנדים נדיבים ● שכר של 9 מיליון שקל למנכ"ל קבוצת דלק עידן וולס ושל 10 מיליון למנכ"ל זרוע האנרגיה ניו-מד יוסי אבו

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

מה כולל מתווה הסיוע לעובדים, והאם ישלמו על השבוע הראשון של המלחמה?

הממשלה גיבשה מתווה סיוע המבוסס על מודל החל"ת שיאפשר קבלת דמי אבטלה ● מתווה הסיוע לעובדים צפוי להיות מאושר היום בכנסת ● מתי עובדים בחל"ת יקבלו את הכסף, והאם המתווה חל גם על עובדים שעתיים? ● גלובס עושה סדר

רועי כחלון, מנהל רשות החברות; יובל שטייניץ, יו''ר רפאל / צילום: רשות החברות, רפאל

רפאל לרשות החברות: הנפקה של עד 30% בלבד - ורוב הכסף יישאר בחברה

בנייר עמדה שנשלח השבוע לרשות החברות הממשלתיות, מפרטת רפאל את עמדתה ביחס לטיוטת הצעה שגיבשה הרשות למכירת מניותיה למשקיעים מוסדיים, בהליך פרטי מחוץ לבורסה ● התנאים שמציבה החברה משקפים פערים מול רשות החברות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג "מתווה פשרה" בנוגע לשאלה מי זכאי לקבל דמי חל"ת בגלל המלחמה - ללא הסכמות המעסיקים ● בשורה התחתונה, אלו שנעדרו מהעבודה בשבוע הראשון, כשהמשק היה תחת מגבלות כבדות, לא יקבלו פיצוי ישיר מהמדינה ● לאותם עובדים נותר רק לקנא במגזר הציבורי

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

נתקעתם עם השקעות דולריות ולא יודעים מה לעשות? צבי סטפק מסביר

איך הגיע הדולר לשפל בו הוא נמצא כיום, אחרי ששלט עשורים בפסגת העולם ● מהם הכוחות המשפיעים על שער החליפין שלו מול השקל, שמצדו רק מתעצם ● מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

למרות הביקורות, פשרה נוספת במתווה החל"ת אושרה ותעלה היום להצבעה

תקופת הזכאות לחל"ת קיבלה קיצור נוסף: מ-14 ימים ל-10 ימים בלבד ● בנוסף למתווה החל"ת, ההצעה כוללת מספר הקלות נוספות, ביניהן ביטול הדרישה לניצול ימי חופשה כתנאי לקבלת דמי אבטלה, תוספת ימי חל"ת למי שניצל את מלואם ב"עם כלביא", ומסלול מיוחד לעובדים שעתיים ● ההצבעה צפויה לעלות היום לקריאה שנייה ושלישית

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

שתי הערים שריכזו כחמישית מהתחלות הבנייה ב־2025

שיא בהתחלות הבנייה מסתיר פערי ענק בין המטרופולינים החזקים לשאר המדינה ● כך תל אביב וירושלים מבצרות את מעמדן כקטר של ענף הנדל"ן

יפעת בן חי שגב / צילום: איליה מלינקוב

חדשות 12 וארגון העיתונאים עתרו לבג"ץ נגד מינויה של יפעת בן חי שגב ליו"ר הרשות השנייה

בארגון העיתונאים טוענים כי הרכב מועצת הרשות השנייה החדשה בעל זיקה פוליטית מובהקת – בשל הקשרים בין החברים בה לבין שרים וראש הממשלה ● בחדשות 12 טענו כי ישנו ניגוד עניינים במינוי יפעת בן חי שגב, אשר סיימה לאחרונה את תפקידה כדירקטורית בחברת חדשות 13

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, REUTERS

הכלכלן המוערך שמזהיר: 6 מדינות נפגעות מהמלחמה, וכל העולם יסבול

הכלכלן המוערך מוחמד אל עריאן מזהיר מהלם כלכלי עולמי שלא יפגע רק בתחום האנרגיה כתוצאה מפגיעת המלחמה במדינות המפרץ ● לדבריו, ההשקעות הגלובליות של המדינות, שהפכו בשנים האחרונות למשמעותיות ביותר, עומדות כעת בסכנה

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters

נביא הזעם של השווקים בתחזית מפתיעה ליום שאחרי המלחמה באיראן

למרות הסיכונים המיידיים ואי-הוודאות סביב תוצאות הלחימה, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון מעריך כי המלחמה עשויה דווקא לשפר את סיכויי השלום במזרח התיכון בטווח הארוך ● לדבריו, שינוי בגישת מדינות האזור לצד אינטרסים כלכליים משותפים עשוי לדחוף ליציבות ● במקביל הוא מזהיר מהיחלשות ארה"ב ומהתלות בסין

קאליבאף. השפעה רחבה על תהליכי קבלת ההחלטות / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מטייס קרב לפרטנר פוטנציאלי: האיש שארה"ב בוחנת כמנהיג הבא של איראן

בממשל טראמפ בוחנים מודל של "שינוי מבית" באיראן, תוך התמקדות ביו"ר הפרלמנט קאליבאף כגורם המסוגל לייצב את המערכת ● התקווה: הסדר שיבטיח שקט בנתיבי הסחר הימי והפסקת העשרה, תוך שימור היציבות באיראן ● מהם סיכויי המהלך?

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן גילתה את נקודת התורפה של העולם. האם אירופה תשים לזה סוף?

משבר האנרגיה המתחולל בשל חסימת מצר הורמוז והפגיעה בתשתיות במפרץ מטלטלים את העולם כולו ● בינתיים, אירופה מנסה להאיץ הקמת רשתות חשמל מאוחדות ופרויקטים גרעיניים, אך מגלה שהחלופות לעקיפת איראן מוגבלות, יקרות וחשופות לאיומים

אילוסטרציה: Shutterstock

המלחמה שבה כולם מנחשים מה טראמפ יעשה, ומנסים להרוויח מזה כסף

בשוקי המניות והנפט בארה"ב נרשמה השבוע פעילות חריגה לפני הודעת טראמפ באשר לשיחות עם איראן, שעוררה חשדות לשימוש במידע פנימי ● עוד קדמו לכך טענות ערב המלחמה סביב המסחר בפולימרקט, פלטפורמת ההימורים המבוססת על חוכמת המונים ולעתים גם על מידע פנים ● כיצד נערכים להתמודד עם התופעה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: ap, Susan Walsh

המדינה המפתיעה ששולטת במלאי המיירטים של ארה"ב

אמצעי הלחימה נגד איראן תלויים באספקה שמתחילה בבייג'ינג ● מחקרים חושפים כיצד מחסור במינרלים נדירים וריכוז הייצור במפעלים בודדים פוגעים ביכולת חידוש מלאי המיירטים והפצצות

מכירת דירה / צילום: Shutterstock, pnicolova

בעקבות המלחמה: הוארכה תקופת "הגרייס" למכירת דירה ישנה בפטור ממס

משפרי דיור יזכו לשלושה חודשים נוספים למכירת דירה ישנה בפטור ממס שבח ומס רכישה, כדי להתמודד עם העיכובים שנוצרו בשוק הנדל"ן בעקבות המלחמה מול איראן

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

שדה התעופה בטאבה הפך למוקד היציאה המרכזי מהארץ במלחמה

על רקע צמצום הטיסות מנתב"ג והגבלות טיסה מעל ירדן, שדה התעופה בטאבה הופך לחלופה המרכזית ליציאה מישראל - אך הפעילות בו מוגבלת והעלויות מזנקות ● וגם: למה לא מפעילים את שדה התעופה רמון?

זירת הצתה של אמבולנסים השייכים לשירות הצלה יהודי, בלונדון / צילום: ap, Alberto Pezzali

מעצרים בלונדון ופריסת חיילים בבלגיה: אירופה מתמודדת עם גל תקריות נגד הקהילות היהודיות

הצתת אמבולנסים בלונדון, תגבור צבאי סביב שכונות יהודיות בבלגיה וניסיונות פגיעה בבתי כנסת בהולנד: מאז פתיחת המערכה באיראן נרשמה עלייה בתקריות נגד מטרות יהודיות וישראליות באירופה ● מכוני מחקר מזהים דפוס פעולה המצביע על "טביעת אצבע" איראנית, אך מידת הקשר הישיר עדיין נבחנת

הגר יהב / צילום: עוז שכטר

מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי תפרוש בסוף המו"מ עם האוצר, וזו המועמדת להחליפה

הגר יהב פורשת לאחר שש שנים בתפקיד ● עו"ד לירון בנדק, היועצת המשפטית וסמנכ"לית הרגולציה של הנשיאות, מועמדת להחליפה

ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

כמה טוקנים שרפתם החודש? מנכ"ל אנבידיה מספק הצצה לטרנד החם בענף

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג משרטט תבחין חדש לפרודוקטיביות: הטוקן, יחידת נפח העבודה של מודלי בינה מלאכותית ● בעמק הסיליקון כבר מציעים "תקציבי טוקנים" נדיבים עבור מתכנתים ● אבל מהשטח עולה שמה שנראה כמו הטבת גיוס יוקרתית, עשוי להיות מלכודת כלכלית

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ: “מתנה” מאיראן עשויה להקל על שוק האנרגיה; מחירי הנפט נופלים

נאסד"ק ירד ב-0.9% ● טראמפ לא פירט מהי אותה מתנה, אך ציין כי מדובר במשהו "בשווי עצום" הקשור לזרימת אנרגיה דרך מצר הורמוז ● תשואות האג"ח זינקו לאחר מכירה כושלת של משרד האוצר ● בשווקים מנסים להבין האם צעדי טראמפ מהווים טקטיקה או תחבולה נגד איראן ● הפעילות העסקית בארה"ב בשפל של כשנה ● נעילה חיובית באירופה