גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות חדות; מניות השבבים זינקו

הבורסה בת"א ננעלה באדום, בניגוד למגמה ביתר הבורסות בעולם ● כלל המדדים הענפיים נסחרו בירידות, למעט מדד הטכנולוגיה, שטיפס בזכות העליות שנרשמו במניות השבבים הדואליות ● טאואר עקפה לראשונה את בנק הפועלים בשווי שוק ● הדולר נסחר ב-2.91 שקלים ● המניות הביטחוניות נחלשו ● היום יפורסם מדד המחירים לצרכן, כאשר הצפי הוא לירידה מתונה

ניתוח חברה - אפקון / צילום: אתר החברה

בשקט בשקט הופכת אפקון מחברה מנומנמת למעצמת אנרגיה ותשתיות

קבוצת אפקון החזקות עשתה מהפך דרמטי בשנים האחרונות כשזנחה את הריצה אחרי פרויקטי בטון וברזל ועברה למיקוד בשוק האנרגיה, האגירה והתחבורה החכמה ● ההנהלה צופה הכפלה של הרווחים בתוך שלוש שנים, ובינתיים נראה שבשוק אופטימיים

מנכ''ל קרן קיסטון, נבות בר / צילום: דודי מוסקוביץ

קיסטון נגד ג'נריישן: מנסה לרכוש את שיכון ובינוי אנרגיה בשווי גבוה יותר

קיסטון מקווה לנצח במירוץ את קרן ג'נריישן שחתמה בחודש שעבר על מזכר הבנות לרכישת הפעילות לפי שווי 4.2 מיליארד שקל ● בקיסטון סבורים כי העובדה שהם כבר שותפים עם שיכון ובינוי בשתי תחנות כוח מעניקה לה יתרון יחסי לקבלת האישורים הנדרשים

מאיר בן שבת, לשעבר ראש המל''ל / צילום: מאיר אליפור

מאיר בן שבת: "ההסכם הוא תחילת סוף המצוקה הכלכלית הקשה באיראן"

בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מודאג מהסכם ההבנות בין ארה"ב ואיראן, שלדבריו "מעניק לגיטימיות למשטר הקיצוני ונותן לו שרידות, תקווה ומשאבים לשיקום" ● בנוסף, לדבריו, "אם הציפייה הייתה לפרק את אחיזתה של איראן בארגוני הפרוקסי שלה, בא ההסכם הזה ודווקא מהדק אותה" ● ואיך הוא חושב שההסכם ישפיע על המערכת האזורית?

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

רה"מ נתניהו במסיבת העיתונאים: "אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה בהסכם עם איראן"

בצה"ל ממתינים להנחיות ברורות מצד הדרג המדיני, אך מתכוננים להתחיל תנועה דרומה בלבנון ● טראמפ: "ספינות מתחילות לנוע בנתיב בטוח לחלוטין ומאובטח דרך מצר הורמוז" ● ביקר בחריפות את נתניהו: התקיפות הישראליות כמעט הביאו לקריסת ההסכם - הוא אדם מאוד קשה • טקס החתימה נקבע ליום שישי בשווייץ • עדכונים שוטפים

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

זהבית כהן נגד מס' 2 שלה לשעבר: יצא למסע נקמה וזמם להחליף אותי

מנכ"לית קרן אייפקס הגישה כתב הגנה לתביעה שהגיש נגדה ארז נחום, ובו היא טוענת כי הוא פעל לפגוע בה תקשורתית אחרי שנחשפו כשליו, וכי טען בפני מנכ"ל הקרן העולמית שהיא "זקנה מדי" ושיש להחליפה ● לדברי כהן, כשהטיחה בו את הדברים, נחום "התפרץ עליה בפראות" ובהמשך התנצל ונשלח לחל"ת ● בתביעה שהגיש טען נחום כי כהן נהגה להטיח עלבונות וקללות בעובדים ● נחום בתגובה לכתב ההגנה: "טענות חסרות בסיס"

מימין: עמיחי ניידרמן, זהר אלון וארז ירקוני. מייסדי NewCore / צילום: תומאס הרננדז

הבכיר שכיהן שתי קדנציות בצ'ק פוינט חושף סטארט-אפ בשווי 300 מיליון דולר

היזם הסדרתי זהר אלון, אחד העובדים הראשונים בצ'ק פוינט ומי שמכר לה את Dome9, חושף את NewCore - חברת סייבר חדשה בתחום ניהול זהויות משתמש ● החברה חושפת היום שגייסה 66 מיליון דולר בשני סבבי גיוס בשנה שעברה

בנייה. בעיגול: שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים / צילום: שאטרסטוק, יוסי כהן

רשות המסים תיאלץ לבצע שינוי דרמטי? המכתב החריף של משרד המשפטים

במכתב ששלחה מועצת השמאים לבכירים ברשות המסים נטען כי הרשות מעכבת לעיתים את פרסום העסקאות למשך חודשים לאחר שנחתמו, למרות שהן מדווחות לה באופן מקוון זמן קצר לאחר החתימה ● "הדבר פוגע ביכולת לזהות שינויי מגמות ומייצר אי–ודאות קשה בשוק"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

צעד ראשון לקראת מכירת השליטה? חיים כצמן יפרוש מתפקיד מנכ"ל ג'י סיטי

על רקע ניסיונותיו למכור את השליטה בה, החליט איש העסקים חיים כצמן הוותיק לפנות את כיסא המנכ"ל בתחילת השנה הבאה ● מי שתתפוס את מקומו היא קרן כליפה, מנהלת התפעול הראשית ומנהלת חטיבת הנדל"ן בג'י סיטי

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון קבע: ירושת הענק של הקשיש תעבור לחברת הילדות

כשאשתו נפטרה, הקשיש יצר קשר עם חברת ילדות שלו בלטביה. לאחר מספר חודשים ערך צוואה בכתב-יד בה ציווה את כל רכושו ברחבי העולם לחברת הילדות, וכחודש לאחר מכן נפטר ● הסוגיה הגיעה לבית המשפט, שנדרש להכריע האם הצוואה תקפה

פיטורים בהייטק / אילוסטרציה: Shutterstock

חברת הפרסום הדיגיטלי נטורל אינטליג'נס מפטרת מעל ל-30 עובדים

על רקע הטלטלה שחווה שוק הפרסום, לגלובס נודע כי חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית יוצאת לסבב פיטורים וארגון מחדש ● מדובר במהלך מפתיע, שכן נטורל אינטליג'נס נחשבה לחברה רווחית וכזו המגלגלת מאות מיליוני דולרים בזכות מנוע הפרסום שלה

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

בהיקף 200 מיליון דולר: מאנדיי מקימה זרוע השקעות בסטארט-אפים ישראליים

רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף: "אנחנו רוצים לתמוך ביזמים שבונים את הדור הבא של חברות ה-AI" ● מניית מאנדיי נחלשה מאוד על רקע החשש שהתפתחות ה-AI תפגע בעסקיה, אך התאוששה חלקית ועלתה מהשפל האחרון

שופטת ביהמ''ש המחוזי, הלית סילש / צילום: לשכת עורכי הדין

השופטת נגד יישום החוק שנועד לסייע בסכסוכי בעלי מניות: "מלבה את היצרים"

בשנים האחרונות יישמו בתי המשפט את סעיף 191 בחוק החברות שמסמיך אותם להפריד בין שותפים ובעלי מניות שהסתכסכו ● באופן חריג, שופטת בית המשפט המחוזי מרכז הלית סילש יוצאת נגד אופן השימוש בסעיף וטוענת: תורם להסלמה ופוגע בחברות

תל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב הייתה המתנגדת הגדולה לקרן הארנונה, וכעת היא המרוויחה המרכזית ממנה

מבדיקת גלובס עולה כי עיריית תל אביב־יפו, שהתנגדה בחריפות לקרן הארנונה בעת הקמתה ואף העריכה כי תיפגע ממנה, דווקא נהנית ממנה בשלב זה: העירייה צפויה לקבל על שנת 2025 כ־30 מיליון שקל מהקרן ● מנגד, חיפה היא העיר הבולטת בצד המפסיד של המנגנון ● מי עוד ברשימה?

מושגים לאזרחות מיודעת. מאזן התשלומים / צילום: Shutterstock

לאן הולך שער השקל? זה הפרסום שבמידה רבה קובע את התשובה

כמעט אין כלכלן שלא עוקב אחרי הנתונים של מאזן תשלומים • הפרסום הזה הוא לא עוד מונח חשבונאי, ויש לו השלכות כלכליות ובינלאומיות משמעותיות • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הצבת לוחות העץ על הדוכן של אירונאוטיקס / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מה עומד מאחורי חסימת הדוכנים הישראלים בתערוכת הנשק הנחשבת בפריז

רגע לפני פתיחת תערוכת יורוסאטורי היוקרתית, הרשויות בצרפת כיסו את הדוכנים הישראליים בלוחות עץ לאחר שורת דרישות ושינויים שהועברו לחברות המשתתפות ● המיליארדר שלום מקנזי חגג 50 באירוע נוצץ בריביירה הצרפתית בהשתתפות אנשי עסקים, ספורט ואמנים ● וגם: ארבעת הקרונות הראשונים של הקו הסגול של הרכבת הקלה הגיעו לישראל ● אירועים ומינויים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ביהמ"ש נגד חברת האשראי ש"איפשרה את השלמת מעגל התרמית"

ביהמ"ש המחוזי אישר לבטל את רשיונה של פיתגורס אחרי שקיבלה מימון מגופים של סוכן הביטוח אמנון יעקובי ● השופט: "החברה שימשה צינור להעברת כספים שמקורם בעמיתי סלייס תוך לפחות עצימת עיניים ורשלנות" ● פיתגורס: "פסק הדין שגוי"

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון ועו''ד מיכאל ראבילו / צילום: רפי קוץ, אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

יוסף אלרון לבג"ץ: ההצבעה על מבקר המדינה לא הייתה חוקית

עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של רה"מ נתניהו, נבחר למבקר המדינה ברוב של 61 מול 57 קולות שקיבל השופט בדימוס יוסף אלרון בסבב ההצבעה השני, לאחר שחברי כנסת התבקשו עפ"י הנטען להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד - אף שהחוק קובע כי ההצבעה תהיה חשאית ● בעתירות נטען כי הליך הבחירה זוהם, וכי עיקרון חשאיות הדיון נפגע

ביתנים מכוסים של חברות ישראליות בתערוכת הנשק יורוסטורי / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

בתעשיות הביטחוניות הישראליות זועמים: צרפת סוגרת דוכנים בתערוכת נשק

אמש החלה ממשלת צרפת בפעולת פתע לסגירת דוכנים ישראליים בתערוכת התעשיות הביטחוניות יורוסאטורי היוקרתית - רגע לפני פתיחתה ● לגלובס נודע כי בין החברות שהורו למנהליהן על סגירת דוכניהן כבר אמש נמנות אירונאוטיקס, אורביט, מרעום דולפין וסמארט שוטר

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

"ישראל עלולה למצוא עצמה מול איום חמור": מאחורי ההסכם עם איראן

עד כמה הסכם הפסקת האש בין איראן וארה"ב רע לישראל, מה הדבר הכי מסוכן בו, מה יקרה עכשיו בלבנון, והאם בדיעבד היה נכון בכלל לצאת למלחמה? ● פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בס"א באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לענות על השאלות הבוערות