גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

רפי עגיב / צילום: פרטי

רשות המסים דרשה מרפי עגיב 4.6 מיליון שקל. מה קבע בית המשפט?

איש העסקים רפי עגיב, שבעברו היה מבעלי קבוצת הפועל ת"א בכדורגל, ערער על גובה המס שנדרש לשלם על שלוש עסקאות נדל"ן שביצע: רכישת בניין ביהודה המכבי בת"א ורכישה ומכירה של אופציות במקרקעין חקלאיים ● ביהמ"ש המחוזי נדרש להכריע מתי מכירת נכס מקרקעין נחשבת למכירה עסקית - ומתי למכירה פרטית

ניר ואלי ברקת / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אביב חופי

פי 2 מהאקזיט בצ'ק פוינט: "האחים ברקת רואים את השווי של מיטב ולא מאמינים"

שווי של 3 מיליארד שקל להחזקותיהם בבית ההשקעות הגדול בישראל דוחף את האחים ושותפם יובל רכבי למימוש שיעפיל על מכירת מניות צ'ק פוינט, שהיוותה את הבסיס להצלחתם ● בשוק מעריכים: הרוכש הפוטנציאלי יהיה גוף זר ● וגם: אלה המכשולים הצפויים בדרך לאקזיט

נדב צלר, שותף–מנהל בקבוצת ספרה קרנות גידור / צילום: יונתן בלום

קרן הגידור החדשה שגייסה 200 מיליון דולר תוך חודש וחצי

קרן הגידור ספרה השלימה בתוך חודש וחצי גיוס לקרן "קונברטק", שתשקיע באג"ח להמרה של חברות טכנולוגיה בוול סטריט ● נדב צלר יוביל את הקרן שהיא ההראשונה בתולדות ספרה שנסגרת לגיוסים כבר בשלב ההשקה

מערכת ה-Personal Computer של פרפלקסיטי על גבי מחשב של אפל. מריצה משימות AI מורכבות

אפל רוצה שהבינה המלאכותית תעבוד על האייפון שלכם, ולא רק בענן

בזמן שמרוץ הבינה המלאכותית מתמקד בחוות שרתים ובמרכזי נתונים מרוחקים, אפל מציגה בכנס המפתחים השנתי WWDC חזון שלפיו חלק גדל מהעיבוד יתבצע ישירות על מכשירי המשתמשים ● כך החברה מבקשת לצמצם את התלות בענן, ולהפוך את האייפון ואת ה-mac לפלטפורמות בינה מלאכותית עצמאיות

שיגור של ספייס איקס / צילום: ap, John Raoux

לנצל את המומנטום שהמוסדיים יוצרים: הסוד להשקעה מוצלחת בהנפקות חדשות

לקראת הנפקות הענק המתוכננות בוול סטריט, מומלץ למשקיעים המתעניינים בהן להתחמש באסטרטגיה שתסייע לצלוח את התקופה מותחת העצבים שלאחר ההנפקה ● בין היתר לחסוך את התנודתיות המוקדמת המאפיינת מניות חדשות, בעזרת "תקופת התבססות"

כותרות העיתונים בעולם

דיווח: ישראל פגעה באחד ממרכזי הטילים החשובים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה אפשר ללמוד על איראן מסבב הלחימה הקצר, דיווח שישראל תקפה במתחם "אחמד כאזמי" באיראן, ובצרפת טוענים שישראל מגינה על סוחרי קפטגון בסוריה • כותרות העיתונים בעולם 

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן בדיונים בוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"איתרנו לא מעט תקלות": הייעוץ המשפטי נגד קידום חוק השידורים

צוות הייעוץ המשפטי של ועדת התקשורת מזהיר כי הצעת החוק שמקדם השר שלמה קרעי הופצה לחברי הכנסת לפני שהושלמה בדיקתה, ומצביע על פערים בין התחייבויות משרד התקשורת לבין הנוסח שהוגש ● "לא יכולים לסמוך את ידינו על הנוסח", כתב עו"ד פנחס גרוט

האם מס הרכישה יירד? / צילום: Shutterstock

משקיעי הנדל"ן נטשו את השוק, ולא מאמינים שמס הרכישה יירד

מס הרכישה הגבוה המוטל על רוכשי דירה שנייה עשוי לרדת עקב פקיעת הוראת השעה בסוף השנה ● אולם בשוק מעריכים כי כמו בפעמים שעברו, כל ממשלה שתקום תדאג להאריך את תוקף המס הגבוה

הבדיקות החדשניות שמגלות באיזו מהירות אנחנו מזדקנים

איך אפשר למדוד את הגיל הביולוגי של כל איבר ומהו התאום הדיגיטלי שחברות ענק כבר מתחרות עליו? ● במרוץ להארכת החיים חוקרים מפתחים בדיקות שמגלות בן כמה הגוף שלנו באמת ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש

האדריכל משה ספדיה והנשיא לשעבר ביל קלינטון. בקטן: מבנה המוזיאון בארקנסו / צילום:  Zach Hilty/BFA, טים הרסלי

ביל קלינטון ומרתה סטיוארט מריעים לאדריכל הישראלי

הרחבת מוזיאון קריסטל ברידג'ס שתכנן האדריכל הישראלי משה ספדיה נחנכה בארה"ב בנוכחות ביל והילארי קלינטון, מרתה סטיוארט, יורשת וולמארט אליס וולטון ובכירים נוספים מעולמות העסקים והתרבות ● וגם: תמונה שצולמה לאורך גבול ישראל זכתה בתחרות הצילום של קנט, וטיב טעם משקיעה כ־35 מיליון שקל במערך ליקוט רובוטי לפעילות האונליין שלה ● אירועים ומינויים

תקיפות צה''ל בלבנון / צילום: Reuters, Stringer

פער של 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון עולה מדרגה

העימות הצבאי התחדש, והמאבק בין האוצר לביטחון מחריף: ברקע חילופי המהלומות, באוצר עוקצים את מנכ"ל משרד הביטחון: "אין מי שיודע לנהל שם כסף" ● מנגד, במערכת הביטחון דורשים תקציב עתק של 188 מיליארד שקל כדי לעמוד במשימות הקבינט

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

התביעה נגד הדירקטורים נדחתה, ואיש העסקים ישלם הוצאות משפט בגובה 3 מיליון שקל

אחרי שנדחתה בפברואר התביעה האישית שהגיש אליהו קנפלר, בעל השליטה באלביט הדמיה, נגד הדירקטורים ב-ADN שבה השקיע ב-2016 ● כעת הוטל עליו לשלם להם סכום חריג בהוצאות ● ביהמ"ש: "שוקף לקנפלר שמדובר באתגר לא פשוט"

חומרים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמש הנפקות נסגרו בהנחה של עד 26% על המחיר המבוקש. כך עובדת השיטה

חמש מבין שש החברות שהשלימו הנפקות בשבועות האחרונים - התפשרו משמעותית על השווי הראשוני שדרשו ● הרציונל: המנפיקים נותרים עם שווי אטרקטיבי, והמוסדיים יכולים להציג תמונת הצלחה בכיפופי הידיים ● מי הבעלים שנפגשו עם הכסף, המוסדיים שקנו את הסחורה, וההנפקה שבולטת במיוחד

טים קוק , מנכ''ל אפל, על במת כנס WWDC / צילום: ap

שדרוג לסירי ושיתוף־פעולה עם גוגל: כל ההכרזות מאירוע הדגל של אפל

שדרוג מקיף לסירי הכולל אפליקציה ייעודית, שיתוף־פעולה עם גוגל, יכולות בינה מלאכותית חדשות במצלמה והכנות למכשירים עתידיים: אפל מעמידה את ה־AI במרכז כנס המפתחים השנתי שלה שהתחיל היום ● במקביל, עבור טים קוק, שפורש אחרי 15 שנה מתפקיד המנכ"ל בספטמבר הקרוב, מדובר גם בהופעה האחרונה על במת WWDC ● עדכונים שוטפים מקליפורניה 

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בת"א בהובלת מניות הביטוח

מדד ת"א 35 איבד 1.1% ● המניות הדואליות מכבידות על המסחר בת"א ● מניית T&M קופצת במחזור קטן יחסית ביום הראשון שלה בת"א ● מודיעין הודיעה על כוונתה לגייס הון כחלק ממימון עסקת רכישת הזכויות בשדה נפט במפרץ מקסיקו

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

כבר קניתם טלוויזיה חדשה למונדיאל? אלה הענפים שרושמים זינוק בהכנסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף המחשבים והסלולר רושם את העלייה הגדולה ביותר, לצד ענפי התיירות ומוצרי החשמל. ומי נפגע הכי הרבה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

מכה לטראמפ: בית המשפט בלם את האגרה שהטיל על ויזות העבודה

בית משפט פדרלי קבע כי לממשל טראמפ לא הייתה סמכות להטיל אגרה חריגה של 100 אלף דולר על מעסיקים המבקשים ויזות H-1B לעובדים זרים מיומנים ● השופט קבע כי מדובר למעשה במס שלא אושר בידי הקונגרס ● בשלב זה לא ברור אם הממשל יערער על ההחלטה, אך הפסיקה מהווה מכה למדיניות ההגירה המצמצמת שמקדם טראמפ

מושגים לאזרחות מיודעת. ארביטראז' / צילום: Shutterstock

זה ידוע כ"רווח חסר סיכון", אבל לא כל־כך פשוט לעשות ממנו כסף

מהם פערי הארביטראז' שמזיזים את הבורסה? ● כשלנכס אחד יש שני מחירים שונים, נוצר פוטנציאל לגרוף רווחים • אבל כשהמתחרים בשוק הם אלגוריתמים, קשה מאוד לזכות בכל הקופה • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

יקבי כרמל / צילום: תמר מצפי

בכפוף לשימוע: הממונה על התחרות שוקלת להכריז על יקבי כרמל כמונופול

בדיקת רשות התחרות העלתה כי יקבי כרמל מחזיקה ביותר ממחצית מהאספקה בשווקי התירוש והיין לקידוש, ולכאורה גם בכוח שוק משמעותי ● הכרזה כמונופול תכניס את החברה תחת החובות והאיסורים הקבועים בחוק המזון

מתקן לקידוח נפט בטקסס / צילום: Reuters, Eli Hartman

17 מיליארד דולר: הזינוק הדרמטי ביצוא הנפט בארה"ב

יצוא הנפט הגולמי זינק מ-7.9 מיליארד דולר בחודש אפריל אשתקד ל-17.1 מיליארד דולר באפריל השנה ● מבחינת ארה"ב מדובר בהשלכה חיובית של הסגר האיראני על הורמוז, אך הוא מגיע על חשבון הצרכנים האמריקאים שנאלצים לשלם מחירים גבוהים בזמן שהנפט מיוצא לחו"ל