גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

החירות שלקח לעצמו סוכן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

הוא רק ביקש מקום בחדר כושר. סוכן ה־AI פתח במתקפת סייבר

במקום להסתפק בהזמנת שיעור בחדר הכושר, סוכן ה־AI איתר פרצת אבטחה, ניצל אותה כדי לעקוף את מגבלות ההזמנה והסיר אדם אחר מרשימת ההמתנה ● התקרית, שמוגדרת כמתקפת הסייבר האוטונומית הראשונה הידועה באוסטרליה, מעלה שאלות משפטיות בנוגע לאחריות המשתמשים והחברות המפתחות את הטכנולוגיה

מצלמת מהירות / צילום: Shutterstock

לאן הולך הכסף מהקנסות על מהירות?

בתוך סערת מצלמות המהירות, רבים דיברו על "הקופה הקטנה" של המשטרה ● אבל במציאות זה לא עובד ככה ● המשרוקית מסבירה

סניף דגל של פוטו הולדינגס בהונג־קונג. בעיגול: המייסד, ליף לי / צילום: רויטרס, SCMP, איור: גיל ג'יבלי

המיליארדר שהפך לצ'רלס שוואב של סין, ואז בייג'ינג החליטה לפעול נגדו

חברת הברוקראז' של ליף לי הפכה לאחת המטרות המרכזיות בקמפיין של הממשלה לשלוט בזרימת הכספים מסין לחו"ל

תובלה ימית / צילום: Shutterstock, Alexey Lesik

"בדרך לאלביט": מלזיה החרימה מכולה לישראל

המכולה הוחרמה באחד מנתיבי השיט העמוסים בעולם שמחברים את סין למערב ● "כל ניסיון לייצא סחורות לישראל – במישרין או בעקיפין – בניגוד לחוק ולתקנו תהממשלתיות, יטופל בחומרה", איימו במשמר הגבול המקומי

דן בינשטוק, מנהל דסק לקוחות חו''ל, פעילים ניהול תיקי השקעות / צילום:  סיון פרג

מנהל ההשקעות שממליץ על שני סקטורים: "לא חושב שהשוק יקר"

דן בינשטוק, מנהל דסק לקוחות חו"ל של פעילים, מסתכל על השווקים ומשוכנע שיש להם לאן לעלות: "אני מאוד אופטימי כשמסתכלים קדימה" ● הוא מסמן את מניות האנרגיה המתחדשת והשבבים בתור הזדמנויות ● וגם: הנתון היחיד שיכול לדעתו לקלקל את החגיגה

רפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילום: רענן טל

קמטק עקפה את הצפי ברבעון השני; מעלה את תחזית הצמיחה

החברה עקפה את ציפיות האנליסטים בשורת ההכנסות וברווח ● צופה המשך צמיחה משמעותית של 30% במחצית השניה של השנה ● המנכ"ל רפי עמית: "חווים האצה משמעותית בקצב קבלת ההזמנות"

מסחר במניות / צילום: Shutterstock

אקסלנס טרייד משיקה שירות חדש: המלצות השקעה אישיות ישירות לאפליקציה

לקוחות עם תיק של 20 אלף שקל ומעלה יקבלו המלצות קנייה, מכירה ושינוי הרכב התיק, המבוססות על ניתוח תיק ההשקעות ומחקרי צוות ההשקעות ● הלקוח יחליט אם לאשר את הפעולה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב הגיעה להבנות עם ישראל, סוריה וסבא"א על נטרול אתר גרעין חשאי

סוריה: משלחת של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תבקר במדינה כדי להכריז על "התקדמות משמעותית" ● דיווחים בלבנון: רכב הותקף בידי כטב"ם של צה"ל בנבטיה, שניים נפצעו ● מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה הגיע לביקור בבגדאד ונפגש עם בכירי המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ● שלושה אזרחים ישראלים הגיעו לאזור החרמון וחצו את הגבול לשטח סוריה - צה"ל השיב אותם לישראל ● דיווחים שוטפים

קרן כהן חזון, מנכ''לית תורפז. מהמכפילים הגבוהים בת''א / צילום: באדיבות תורפז

תורפז עם עוד רבעון שיא, אבל את המשקיעים מדאיג נתון אחד

יצרנית תמציות הטעמים והריחות תורפז סיכמה רבעון נוסף עם שיאים בהכנסות וברווח, אך המשקיעים חוששים מהשחיקה ברווח התפעולי ● המנכ"לית קרן כהן-חזון: "טרם הספקנו לנצל את הרוב המוחלט של הסינרגיות בחברות החדשות. נשלים אותם במהלך הרבעונים הקרובים, מה שיגרום לעלייה ברווח התפעולי"

בנקים בישראל

גם אחרי הורדת הריבית: באיזה בנק עדיין תקבלו פיקדון שנותן 6% בשנה?

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על פיקדונות לחצי שנה עד שנה ירדה ביולי ל־3.59%, לעומת 3.94% באפריל ● הפערים בין הבנקים משמעותיים, והריבית על הפיקדונות נעה בין 2.9% ל־6% ● בזמן שהפחתות הריבית מתגלגלות במהירות לפיקדונות, במשכנתאות הירידה מתונה יותר

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: רמי זרנגר

הדוחות נראו כמו הצלחה מסחררת, ואז המניה הביטחונית צללה

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים נקסט ויז'ן הציגה זינוק של 138% בהכנסות הרבעון השני והעלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה בפעם השנייה מתחילת השנה ● אז מדוע נפלה המניה שהפכה בשנים האחרונות ללהיט המשקיעים?

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

מאנדיי סיפקה תחזית מאכזבת. וכמה יעלו פיטורי הענק?

חברת התוכנה הישראלית רשמה הכנסות של 364.6 מיליון דולר ורווח של 1.48 דולר למניה, שניהם מעל הצפי ● עם זאת, התחזית לרבעון השלישי נמוכה מציפיות האנליסטים ומצביעה על האטה נוספת בצמיחה ● התוצאות מתפרסמות לאחר שרק לאחרונה החברה הודיעה על פיטורי כ-620 עובדים ● המניה נופלת במעל 10% בפתיחת המסחר בוול סטריט

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אחרי זינוק של כמעט פי 3 במניה: אינטל גייסה 20 מיליארד דולר

ענקית השבבים ניצלה את הזינוק במניה כדי לגייס הון ולממן את הזדמנויות הצמיחה בעידן הבינה המלאכותית ● החברה תכננה לגייס 15 מיליארד דולר, אך לבסוף גייסה 20 מיליארד

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

במדינות המפרץ הגיעו למסקנה קודרת: איראן תקבל את הורמוז

כותרות העיתונים בעולם: במדינות המפרץ מבינים שאיראן צפויה לקבל את השליטה בהורמוז אך מעדיפים את זה על המשך הלחימה, שפל חדש ביחסים בין ישראל וספרד, והמצב הנפשי הקשה של אזרחי איראן ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אורן דוברונסקי / צילום: חמי לרנר

הייטקיסט ו"כריש": השריון הראשון של נתניהו ברשימת הליכוד

אורן דוברונסקי, חבר פאנל "הכרישים" והיזם שהקים את חברת הוטבר, צפוי להשתבץ במקום ה־11 ברשימת הליכוד לכנסת אותו ממלא כיום השר אבי דיכטר ● את הונו עשה מחלוצת סרגלי הכלים שהוקמה לפני יותר משני עשורים, בעוד שמיזמים שהקים בהמשך לא הצליחו לשחזר את הצלחתה

הכוחות החדשים שמניעים את שער הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

היבואנים ראו את הדולר צולל מתחת ל־3 שקלים והתנפלו

בעוד המוסדיים מכרו ברבעון השני של השנה סכום אדיר של 14 מיליארד דולר וצמצמו חשיפה למט"ח, במגזר העסקי רכשו סכום כמעט זהה - כך עולה מנתונים חדשים של בנק ישראל ● לשם השוואה, מדובר בקצב של שנה שלמה ● מה חלקו של הנגיד במגמה, למה עלויות הגידור זינקו, ומה מעריכים האנליסטים לגבי ההמשך?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אילון מאסק מכחיש את הדיווח בכלכליסט: לא קונה את דקארט

מייסד SpaceX הגיב במילים "פייק ניוז" לפוסט שהתייחס לדיווח בכלכליסט על מגעים מתקדמים לרכישת חברת ה-AI הישראלית דקארט תמורת 6-7 מיליארד דולר ● בכותרת הפרסום נכתב כי "דקארט על הכוונת של מאסק", אך בגוף הידיעה הוזכרו גם אמזון ונביוס כרוכשות אפשריות

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו

הסוף לדיונים מחוץ לפרוטוקול? הכללים החדשים שיעשו סדר בבית המשפט

הפרקטיקה המוכרת של ניהול דיונים וגישורים "מחוץ לפרוטוקול" זוכה כעת להסדרה מחודשת, במטרה להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור במערכת המשפט ● ההנחיות שקבע הנציב, השופט בדימוס אשר קולה, מחייבות בין השאר תיעוד של הצעות פשרה ודיונים שהקלטתם נעצרה

כוחות צה''ל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

המדינה שרוצה לרכוש טנקים מצה"ל - וההתלבטות בישראל

קפריסין מעוניינת לרכוש טנקים ישראלים שיחליפו את הטנקים הרוסים המיושנים מדגם T-80, לאור המתיחות הגוברת מול אנקרה ● לא בטוח שישראל תספק את הטנקים לניקוסיה לאור הצורך המבצעי של צה"ל

ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני / צילום: ap, Yuki Iwamura

חדשות רעות לממדאני: ביהמ"ש בולם את תוכנית המיסוי לדירה שנייה

ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני רצה להשית מס חדש על תושבי העיר - מס דירה שנייה ● עם זאת, שופט בית המשפט בסטטן איילנד החליט לחסום זמנית את אכיפת המס