גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

קלוד / צילום: Shutterstock

קובץ שדלף מאנתרופיק חשף חצי מיליון שורות קוד של קלוד

לפי דיווחים, קובץ פנימי שנכלל בטעות בעדכון תוכנה הפך לציבורי וחשף את מבנה המערכת, כיווני הפיתוח ופיצ'רים שטרם הושקו

דוד עברי / צילום: שלומי יוסף

בגיל 91 האב המייסד של טיל החץ חושף: "יכולנו להיות עם לייזר שעובד כבר 20 שנה"

תוכנית הטילים הסורית שהיוותה השראה, הקמפיינים התקשורתיים נגדו, ההיסוס של רבין וה"עונש" של האמריקאים: בגיל 91, האלוף (במיל') דוד עברי חוזר למאבק ההיסטורי שניהל על פרויקט ה"חץ" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך הביא את המערכת לעולם למרות התנגדות הצבא ומדוע נגנז נשק לייזר מבטיח ● "צריך לקרוא מה שהצד השני כותב כשהוא מסכם מלחמה, לא להסתפק רק בלקחים שלנו"

עדינה זוסמן. ''אני יודעת לעבוד קשה'' / צילום: דן פרץ

"כשהמצב נהיה קשה, הבישול נהיה פשוט": עדינה זוסמן מציגה את המטבח הישראלי לאמריקה בתקופה מורכבת

עבור רבים מהקהילה היהודית בארה"ב, הבשלנית האמריקאית–ישראלית עדינה זוסמן היא חזית ההסברה: ממנה הם מבינים מה זה ממ"ד ואזעקות ובעיקר מהו אוכל ישראלי טוב ● החודש ייצא בארה"ב ספרה "זריז", ובו מתכונים קלים שנשענים על המטבח המקומי: "אני סוג של שגרירה"

מנהג ''בבהילו'' בסעודת פסח, 2008 / צילום: גל חמו

מדם של עז ועד הצלפה בבצל: המנהגים הצבעוניים של פסח

עולם שלם של מנהגי פסח מפתיעים שלא הכרתם: ביהדות פרס ובוכרה מצליפים בבצל ירוק בזמן "דיינו", ביהדות הודו מטביעים טביעות יד בדם על המשקוף, ובקהילות פרוגרסיביות בארה"ב מניחים תפוז כסמל להתחדשות ולהכלה

קרן שתוי, מנכ''לית הולמס פלייס / צילום: יוני רייף

המנכ"לית שקנתה מניות של עצמה ב-6 מיליון שקל: "הבנות שלי יהיו מסודרות"

בגיל 15 קרן שתוי כבר עבדה בניקיון ומכרה גלידות כדי לממן לימודים בבית ספר פרטי - וחלמה להיות יונית לוי הבאה ● אלא שמשרה כנציגת שירות גלגלה אותה בתוך עולם העסקים - עד לתפקיד מנכ"לית הולמס פלייס ● בינואר היא רכשה מניות של החברה ב-51 מיליון שקל: "הוצאתי את כל החסכונות, אבל מבחינתי זה הימור בטוח"

איציק כהן / צילום: נטלי שור

איציק כהן לא זז מיקב רמות נפתלי, על גבול לבנון: "אני מדבר על המשכיות גם עם הנכדים"

מושב רמות נפתלי מעורב עמוקות בתעשיית היין האיכותי בישראל, גם כאחד מבעלי המניות ביקבי רמת הגולן ● הפעם היקב שלו ספג מכה של ממש: "בסבבים הקודמים ראינו התגייסות לתמוך בנו, בסבב הזה המצב שונה. אולי כולם עייפים"

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

מאגר הגז לוויתן חזר לפעול אחרי יותר מחודש

אחרי 32 ימים מאגר הגז הגדול ביותר של ישראל חוזר להפיק גז לטובת המשק המקומי והיצוא למצרים ולירדן ● מאגר תמר הוא היחיד שפעל עד כה במהלך המלחמה, טרם ברור האם גם מאגר כריש חזר לפעול ● אנרג'יאן: "לאחר למעלה מחודש של השבתה מוחלטת, החברה מצפה ממערכת הביטחון וממשרד האנרגיה לנקוט לאלתר בצעדים שיאפשרו חזרה מיידית להפקה גם מאסדת כריש"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

שת"פ חדש עם חברה גרמנית מלמד - אלביט בונה על הלייזר

יצרנית החימושים המשוטטים הישראלית והמבוקשת חונכת חברת-בת אירופאית במינכן ● אלביט מרחיבה את יכולות תקשורת הלייזר שלה ● טורקיה מרחיבה את ייצור הטילים לטווח ארוך ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

הערעור נדחה: ה"אשף הפיננסי" ישלם לזוגתו לשעבר 50 מיליון דולר

ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור על החלטתו של ביהמ"ש למשפחה, בה נקבע כי איש העסקים השתמש במומחיותו להסתרת נכסים כדי להסתיר רכוש בעשרות מיליוני דולרים ● השופטת: "הוכח שהאיש השתמש בנאמנויות כדי למנוע מהאישה את זכויותיה"

''כיס בריאות'' בגינת צוקר בתל אביב / צילום: באדיבות קרן תל אביב

ספסל במקום קליניקה: היוזמות העירוניות שמנסות למנוע את המשבר הנפשי הבא

בעידן של בדידות גוברת ומלחמה מתמשכת, המרחב הציבורי הופך להרבה יותר מנדל"ן: תפיסה חדשנית של אדריכלות תומכת בריאות מבקשת להפוך את הגינות השכונתיות וספסלי הרחוב למוקדי חוסן המעודדים מפגש אנושי ורווחה נפשית ● האם ההשקעה מוחזרת? ד"ר הלה אורן, מנכ"לית קרן תל אביב: "אנשים עם איכות חיים טובה בריאים יותר - ובריאות חוסכת כסף"

פרויקט טורקיז בג'סר א־זרקא. ''בהגרלה השנייה כבר השתתפו אלפים'' / הדמיה: סטודיו לומו2

"מי שקנה בהגרלות הדיור ביישוב הזה הרוויח מיליון שקל"

בג'סר א־זרקא, לצד אחד החופים היפים בישראל, נבנה אחד הפרויקטים היחידים בחברה הערבית של תוכניות הדיור הממשלתיות המוזלות ● דירות בשוק החופשי נמכרו בו ביותר מ־4 מיליון שקל אבל רוב הדיירים אינם תושבי המקום

פרופ' יפעת מרבל / צילום: כפיר זיו

החוקרת שזכתה לתהילה, רגע לפני שטיל איראני הרס את המעבדה שלה

שלושה חודשים לפני שמפעל חייה נחרב במתקפה, הספיקה פרופ' יפעת מרבל לחשוף מנגנון חיסוני חדש ב"פח האשפה" של החלבונים - שמיצב אותה ברשימת עשרת האנשים שעיצבו את המדע בעולם ● במעבדה שלה, ששיקמה במו ידיה, כבר צומחים שלל תרופות וגילויים חדשים ● וגם: למה אבחנה את הפרעת הקשב שלה רק אחרי הפרופסורה

מטוס של יונייטד איירליינס / צילום: Shutterstock, Felix Tchvertkin

החברה שמבטלת טיסות לישראל עד ספטמבר, ועליות המחירים שבדרך

חברת התעופה האמריקנית, יונייטד איירליינס, הודיעה כי היא לא תחדש את טיסותיה לישראל עד ה-7 בספטמבר ● במצב הנוכחי, הטיסות הישירות בין ישראל לארה”ב צפויות להתבסס בעיקר על חברות ישראליות ● המשמעות הישירה היא מחסור בהיצע, שיוביל לעלייה חדה במחירי הטיסות

בתי עץ מסורתיים בנאראקווה, יפן. יכול להיות גג שקרס או בעלים שנעדרים / צילום: Shutterstock

בתים נטושים ביפן הם מצרך חם. רק היזהרו מהטרמיטים

המסע אחר בית ביפן במחיר נגיש, חושף קונים מרחבי העולם להרפתקה של תרבות מקומית, שיפוצים ולעיתים גם אתגרים של רכישה מרחוק

רפי בן עמי, מנכ''ל מיטרוניקס / צילום: מיכה לובטון

המניה שצנחה בחדות לאחר שדיווחה על אזהרת רווח חריפה

מיטרוניקס, יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות, נפלה בבורסה לאחר תחזית להפסד שנתי של 200 עד 230 מיליון שקל ● סיבה משמעותית לכך היא מחיקת נכסים עצומה שהיא צפויה לרשום לצד הפסד גדול ברבעון הרביעי

הריסת בניין. ההצטרפות למסלול וולנטרית / צילום: טלי בוגדנובסקי

מינהל התכנון פותח מסלול מזורז להתחדשות עירונית: לקצר את האישור לשנה וחצי

מתווה חדש: פרויקטים של פינוי־בינוי שבהם 250 יחידות דיור חדשות לפחות, ובהם הרשות המקומית תצטרף כמגישת התוכנית, יוכלו להיכנס למסלול מקוצר של "שולחן עגול" בשיתוף הוועדה המקומית והמחוזית

AIM-9 Sidewinder. משמש את צבא ארה''ב כבר עשרות שנים / צילום: Shutterstock

הפנטגון שורף מיליארדים על יירוט כטב”מים והחברות הביטחוניות מחפשות פתרון

ארה"ב ממשיכה ליירט כטב”מים זולים באמצעות טילים שמחירם מגיע למיליוני דולרים ● חברות ביטחון מתחרות בפיתוח של טילים זולים יותר, שהם עדיין הדרך היעילה ביותר ליירט כטב"מים

לארי אליסון, יו''ר ומייסד אורקל / צילום: ap, Eric Risberg

אלפי עובדים קיבלו מייל: אתם מפוטרים החל מהיום

אורקל החלה בפיטורים המוניים, כך נחשף הלילה ב-Business Insider ● החברה, שסובלת מצניחה במחיר המניה, בעקבות התחייבות להשקעת עתק בבינה מלאכותית, מתכוונת לקצץ על פי הערכות 20-30 אלף משרות ● כך נראה המייל שקיבלו העובדים, ומה יהיו פיצויי הפיטורים?

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

איראן עונה לארה"ב: "מצר הורמוז יישאר סגור לזמן רב"

יותר מ-100 שיגורים לצפון מלבנון מכניסת החג: פגיעה בגן ילדים בנהריה • משרד החוץ האיראני: מוג'תבא בריא לחלוטין, זה לא חריג שהמנהיג העליון לא נראה בציבור • ארה"ב לאזרחיה: עזבו את עיראק מיד • טראמפ בהצהרה: "אנחנו קרובים להשיג את יעדי המלחמה, נכה באיראן חזק בשבועיים-שלושה הקרובים" ● עדכונים שוטפים

חוזה שכירות / אילוסטרציה: Shutterstock

כמעט שליש מהישראלים שוכרים דירה: כך מבקשות התקנות החדשות להסדיר את השוק

תקנות השכירות החדשות אינן פותרות את כל בעיות השוק, אך הן מציבות לראשונה סטנדרט מינימלי שיכול להפחית מחלוקות שבין שוכרים למשכירים