גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

האם הזיכרונות שלנו אמיתיים? פיזיקאים חוזרים לדילמה בת מאה שנה

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

חנויות ג'אמפ ועונות בבאר שבע / צילום: בר - אל

חובות של 38 מיליון שקל: עונות וג’אמפ מבקשות הקפאת הליכים

הרשתות, המפעילות 37 סניפים ברחבי הארץ, מבקשות להמשיך לפעול למשך 60 יום במטרה לאתר רוכש או משקיע ● לבבקשה נטען כי המלחמה, הפגיעה במכירות והקשיים התזרימיים הובילו לחדלות פירעון

נשק במפעל IWI / צילום: כדיה לוי

הצבא שהתחמש ב-1,000 רובים מתוצרת ישראל

מדרום אמריקה ועד צפון אירופה, החברות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן: IWI תספק כ־1,000 רובים לצבא ארגנטינה, בעוד חברה־בת של רפאל זכתה בהסכם בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר בשבדיה ● במקביל, בטורקיה מקדמים פרויקט חלל שאפתני בסומליה, שעשוי לחזק את יכולותיה האסטרטגיות והמודיעיניות בשנים הקרובות ● השבוע בתעשיות ביטחוניות

מדד Russell 2000 היכה את מדדי המניות המובילים / צילום: Shutterstock

לא רק אנבידיה: המדד שעלה ב־20% בזכות מרוץ ה־AI

מדד Russell 2000 שכולל את המניות הקטנות בוול סטריט היכה את מדדי המניות המובילים בסיכום המחצית הראשונה של 2026 ● אנליסטים מסבירים זאת במרוץ ה-AI: "סיפור הרווחים של החברות הקטנות חזק, וזו רק ההתחלה", אך גם מתריעים מהסיכון של העלאת ריבית לעסקיהן

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

עוד השקעת ענק בחוות שרתים: נדב בלילה רוכש קרקע בצפון לטובת פרויקט בהשקעה של יותר ממיליארד שקל

חברת נדב ב.לוגיסטיקה הודיעה שתקדם פרויקט משמעותי בתחום האנרגיה וחוות השרתים באזור התעשייה אלון תבור ● תחום חוות השרתים בישראל נמצא בצמיחה מהירה, למרות חשש שמערכת החשמל לא תעמוד בביקוש ● ועדת הפנים אישרה לקדם חוק שיכיר בחוות שרתים לבינה מלאכותית כתשתית לאומית

סקוט ראסל / צילום: NiCE

"אני לא אפסיד": מנכ"ל נייס מדבר לראשונה על צניחת המניה, מהפכת ה־AI והעתיד של ענקית התוכנה

סקוט ראסל, מנכ"ל נייס, קיבל את החברה בתקופה מאתגרת במיוחד, שבה נדרש להמציא אותה מחדש בעולם ה־AI, בזמן שהמניה צוללת ב־70% ● בראיון ראשון הוא מספר על הטמעת הבינה המלאכותית: "אנחנו מקדימים את התוכניות בחצי שנה", ובטוח שלחברה יש יתרון תחרותי" ● ויש לו גם מסר למשקיעים: "התאוששות המניה תגיע"

דיון ועדת הכספים בכנסת (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

עימות חריף בין יועמ"שית הכנסת לאגף התקציבים סביב אישור העברות תקציביות בדיעבד

יועמ"שית הכנסת, שגית אפק, מאשימה את אגף התקציבים כי עיכב תקציבים למשרד ממשלתי בניסיון להפעיל לחץ לאישור העברה שכבר בוצעה, בניגוד לחוק ● באוצר דוחים את הטענות בחריפות ומדגישים כי מדובר בניסיון לכסות חריגה תקציבית חריגה ונקודתית של 7 מיליון שקל

עמוס שוקן / צילום: אביב חופי

קבוצת הארץ דה מרקר תפטר 35 עובדים

באסיפה שנערכה הערב עם הועד נמסר כי 19 עיתונאים בהסכם קיבוצי יפוטרו בחודש הקרוב והיתר עובדים שאינם בהסכם קיבוצי ● החלוקה הפנימית טרם התבררה אולם על פי הערכות דה מרקר צפוי להיפגע ומחלקת החדשות של הארץ וכן האנגלית ייפגעו פחות ● 5 משרות נוספות יצומצמו ללא פיטורים

סניף של סופר-פארם / צילום: אייל טואג

סופר פארם ממנה חמישה חברי הנהלה חדשים

רשת הפארם הגדולה בישראל ממנה חמישה חברי הנהלה חדשים, כולם מינויים פנימיים ● לשכת רואי החשבון קיימה את האירוע השנתי באילת, ומשרד הפרסום LEAD ממנה סמנכ"ל קריאייטיב חדש ● אירועים ומינויים

טיסות של חברות התעופה השונות על הצג בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

כשרוחות המלחמה שוב סוערות, איך תבטחו את הטיסה לחו"ל

שוב הישראלים מוצאים את עצמם חוששים מהסלמה, באחד העיתויים המלחיצים ביותר - החופש הגדול והנסיעות המשפחתיות לחו"ל ● בפועל, יש שלוש דרכים מרכזיות לצמצם את הסיכון

יהודה בן אסאייג, יו''ר הקבוצה; ארי קלמן, מנכ''ל קבוצת מנורה; מיכאל קלמן, מנכ''ל חברת הביטוח / צילום:  יעל צור, נטי לוי

בכירי החברה שמנהלת 420 מיליארד שקל חשודים. המשקיעים דואגים יותר מהרגולטור

בצל הפרשייה הפלילית שבה נחקרים בין השאר בכירי הקבוצה שמנהלת 420 מיליארד שקל, בענף הביטוח והחיסכון כבר מכינים את הקרקע לפתות את לקוחותיה ● גורם בענף: "כל המתחרים יראו ללקוחות את הפרסומים" ● למה רשויות שוק ההון וניירות ערך לא בולטות באירוע?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שלומי יוסף, CANDO, Shutterstock

שתי חברות קטנות ומפסידות הנפיקו בתל אביב. מה לגבי היתר?

ירידות השערים בבורסה בחודש החולף קיררו את שוק ההנפקות הלוהט ושלחו חברות שכבר הגישו תשקיפים לבחון את צעדיהן מחדש (אביסרור, רפא, קיסו ועוד) ● למרות ההתקררות, שתי חברות קטנות שעדיין רושמות הפסדים השלימו לאחרונה הנפקה בת"א

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מתווה הפיצוי לחברות התעופה נחשף: אל על עשויה למצוא את עצמה בחוץ

טיוטת הצעה שהגיעה לידי גלובס מגלה כי מענק הטיסות ריקות יותנה באיסור חלוקת דיבידנדים לשנה ובהזרמת הון מצד הבעלים ● החברות הציבוריות ייאלצו לבחור בין קבלת הסיוע לבין תגמול המשקיעים - בעוד התקציב שיוקצה רחוק מלכסות את הפסדי המלחמה

שלט שאומר ''להשמיד את ישראל'' נפרש בפסטיבל סאן פרמין בספרד / צילום: Reuters, Ruben Albarran / Anadolu

"להשמיד את ישראל": השלט האנטישמי בפסטיבל האירופי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הממשל האיראני שולט בתמונות שיוצאות ממסע ההלוויה של חמינאי, שלט אנטישמי בפסטיבל סן-פרמין מעורר סערה בספרד, ובאוסטרליה קוראים לפקח על הסיקור של ישראל ברשת השידור הציבורי ● כותרות העיתונים בעולם   

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

קופה ראשית וארץ נהדרת כובשות השבוע את פסגת הפרסומות הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי ושירה שטיינבוך, והפרסומת האהובה ביותר לבנק הפועלים ואירנה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במקום השני והצמוד באהדה נמצאים קופ"ח מאוחדת והטורטלים

3 פסקי דין חדשים משרטטים את הגבולות / אילוסטרציה: Shutterstock

האם רישום בטאבו הוא סוף פסוק? 3 פסקי דין חדשים משרטטים את הגבולות

חתימה ללא הסבר, תביעות היסטוריות שהתיישנו ועסקאות עבר שלא נרשמו: בתי המשפט מבהירים מתי הרישום הרשמי במקרקעין יגן עליכם, ומתי המציאות בשטח תגבר על המרשם

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: ap, Hussein Malla

ארדואן העניק מתנה לאורחיו בוועידת נאט"ו. מרביתם לא לקחו אותה

מתנה חריגה הוענקה בפסגת נאט"ו על ידי מארח הוועידה, נשיא טורקיה רג'אפ טאייפ ארדואן ● מנהיגי נאט"ו קיבלו אקדחים עם חריטה אישית, וחלקם השאירו אותם בשגרירויות מחשש להפרת חוקי היבוא של מדינתם

כיסוני תחרה דובונים / צילום: דניאל בן שושן

ברחוב הכי לא צפוי בתל אביב נולדה מסעדה מעולה

שני חברי ילדות החליטו לפתוח מקום דווקא ברחוב צ'לנוב האפלולי בדרום ת"א ● התוצאה: מסעדה קטנה, קסומה, מלאת אופי ורגש בצלחת

דונלד טראמפ בשיחות בפסגת נאט''ו / צילום: ap, Filip Singer

טראמפ תוקף מדינה מפתיעה: "שותפה נוראית, אנשים רעים, אל תדברו איתם"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחריף את הטון בפסגת נאט"ו באנקרה, תוקף את ספרד וקורא לנתק את כל הסחר איתה, שב על דרישתו לקבל את גרינלנד ומשבח את טורקיה על רקע המלחמה באיראן ● נשיא טורקיה ארדואן שיבח בדבריו את טראמפ ואת הרצון שלו "להשכין שלום"

בתי זיקוק בשנגחאי, סין / צילום: Shutterstock

המומחה שמזהיר: "אנחנו בדרך לשינוי סדרי עולם"

"כל מערכת הסחר העולמית נבנתה על המחשבה שהאמריקאים יודעים לאבטח כל נתיב ימי עולמי, ובעצם כך לשמור עליה מתפקדת. הכרה בזכות של מדינה לגבות מכסים בנקודה כל כך אסטרטגית זה שינוי סדרי עולם", אומר ד"ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור ושותף בקרני פמילי אופיס ● לדבריו, הסיבה שמחירי הנפט לא קפצו ליותר מ-120 דולר במהלך המלחמה - היא סין