גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ענקית ה־AI תבעה את הפנטגון - ובית המשפט פסק לטובתה

בית המשפט הפדרלי בקליפורניה קבע כי החלטת הפנטגון להגדיר את חברת ה־AI כ"סיכון לשרשרת האספקה" הייתה בלתי חוקית ● המהלך הגיע לאחר שאנתרופיק סירבה להסיר מגבלות על שימוש ב־Claude למעקב אחר אזרחים ולנשק אוטונומי, ולאחר עימותים ממושכים מול ממשל טראמפ

ליאור פרנקל בשיחה עם רון רפלוביץ' / צילום: אפרת-ינאי-רפלוביץ'

הוא עבד 16 שעות ביום. תמונה אחת שינתה לו את החיים

עם מי מדברים? רון רפלוביץ', לשעבר דירקטור במאנדיי והיום יועץ לחברות בצמיחה מהירה ומלווה בכירים לניהול אנרגיה ובריאות ● על מה מדברים? איך זה לעבוד בארגון שהוא "פארק שעשועים", המשבר שבסופו הבין שהוא קרוב לקריסה, ההחלטה לשנות את חייו והתובנות לניהול נכון ● פופקורן

תלמידי כיתה א', כפר מימון, 1966 / צילום: רותי רוטשטיין, מרכז להב''ה, ארכיון כפר מימון

לא כל העולם מתחיל ללמוד ב־1 בספטמבר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: פתיחת שנת הלימודים נדמית כמועד בינ"ל, אך ילדיכם לא חולקים אותו עם ילדי העולם כולו

האדלסטון ובר. חקלאים מרחבי ארה''ב מתקשרים אליהן כדי לבקש עצות / צילום: WSJ

האם והבת מהכפר שסירבו ל-26 מיליון דולר ממרכז נתונים ל-AI

אם ובתה מקנטקי דחו הצעה לרכישת הקרקע החקלאית שלהן, הזדמנות שיכלה לשנות את חייהן ● הדרמה שהתפתחה בעקבות הסירוב פילגה את העיירה

מדד KOSPI מוקרן על בורסת טוקיו / צילום: ap

שוק המניות המטורף בעולם הפך למסע אימים

קריסה הדרגתית במדד קוספי של דרום קוריאה מחקה 2.5 טריליון דולר משווי השוק והותירה משקיעים שהימרו על תנופת הבינה המלאכותית עם הפסדים כבדים

בתיה ועידן עופר / צילום: Jonathan GlynnSmith

נשארים בהרווארד: מלגת המנהיגות של בתיה ועידן עופר

משפחת עופר מרחיבה את מלגת המנהיגות בהרווארד, למרות הפרישה מהוועד המנהל אחרי 7 באוקטובר • האחים ישראל מצטיידים במשרד עיצוב לונדוני לפרויקט המגורים בשדה דב • מתחם המעצבים בקניון רננים מתפצל לשלוש חנויות עצמאיות ● לינוי אשרם נפגשה עם יזמיות ונשות מילואימניקים מהצפון • ובפרדס חנה־כרכור כ־120 אמנים יפתחו את הסטודיו לקהל ● אירועים ומינויים

ב.מ.וו IX3 50 / צילום: יח''צ

ב.מ.וו IX3 50: חבילה נאה עם מבט קדימה

הקרוס־אובר החשמלי החדש של ב.מ.וו מציג עיצוב יוצא דופן, מערכת הנעה פורצת דרך וטווח נסיעה לא שגרתי ● הנדסת האנוש דורשת הסתגלות, אבל כפיצוי מקבלים מוצר מגובש היטב עם ביצועים רציניים

אילון מאסק וסם אלטמן / צילום: AP, Jose Luis Magana , רויטרס - Brandon Bell,

אחרי רכישת הענק של מאסק: OpenAI תפסיק לספק מודלים לקרסר

OpenAI הודיעה כי ב־12 בנובמבר תפסיק לספק לקרסר גישה למודלים שלה, בטענה כי חברותיו של אילון מאסק הפרו בעבר חוזים ותנאי שימוש ● במקביל, מייקל טרואל, ממייסדי קרסר, כתב כי הצדדים מנסים לפתור את המשבר והדגיש כי מודלי OpenAI אחראים לכ־5% בלבד מהשימוש בפלטפורמה

ביטלו דירה מ''סיבות כלכליות'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מרוויחים 60 אלף שקל בחודש וביטלו רכישת דירה "מסיבות כלכליות"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תופעת ביטולי העסקאות מעוררת בחודשים האחרונים עניין גובר, על רקע העלייה במספר העסקאות שמבוטלות לאחר חתימת חוזה ● על פי ניתוח שפרסמה סגנית הכלכלן הראשי של משרד האוצר, כחמישית מהמבטלים בשל "סיבות כלכליות" - השתכרו בממוצע בכ-60 אלף שקל לחודש ● מה עומד מאחורי התופעה?

עופר גרינברגר / צילום: מיכה לובטון

"אין שבב בעולם שלא עובר תחת מכונה ישראלית של אפלייד מטיריאלס"

4 שנים לאחר שעזב את התפקיד, עופר גרינברגר חזר לשמש כמנכ"ל החברה המספקת ציוד ליצרני השבבים, והוגדרה בניו יורק טיימס כאחת "מהחברות החשובות בעולם" ● עם צפי להכנסות של יותר מ־10 מיליארד דולר, מספר גרינברגר לגלובס על הגאווה בייצור מהמפעל ברחובות: "הממשלה צריכה לעודד חברות שפועלות כאן"

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

כמה מרוויחים העובדים בנתב"ג ומה יעשה הנגיד בשבוע הבא?

מה ההערכות של בנק סיטי בנוגע להחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל? ● וגם: מה שיעור ההוצאות על שכר העובדים ברשות שדות התעופה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ הכריז על "עסקת הנפט הגדולה בהיסטוריה"

לדברי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, חברות אמריקאיות יקבלו שליטה ברוב פרויקטי הנפט בוונצואלה, שבהם עתודות של יותר מ־65 מיליארד חביות

מפעל של ''פולקסווגן'' / צילום: Reuters, IMAGO/Swaantje Hehmann

מפעל פולקסווגן בסכנת סגירה. הפתרון עשוי להגיע מישראל

כותרות העיתונים בעולם: הכטב"ם האיראני "ששינה את פני המלחמה המודרנית" נשען על רכיבים מסין ועולה כ־20 אלף דולר בלבד; בגרמניה בוחנים לייצר חלקים לכיפת ברזל במפעל של פולקסווגן שנמצא בסכנת סגירה; ובארה"ב הכריזו על הארגון הבריטי Palestine Action כארגון טרור ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נאום ניצי של יו"ר הפד הקפיץ את התשואות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● בעקבות נאום יו"ר הפד: וול סטריט מתמחרת סיכוי גובר להעלאת ריבית בספטמבר ● מארוול ירדה בחדות אחרי הדוחות, גם מניות השבבים הישראליות, נובה, קמטק וטאואר ירדו בחדות ● פייפאל צנחה לאחר שטרייפ ואדוונט נסוגו מרכישתה ● גאפ זינקה לאחר שמינתה מנכ"ל חדש ל-Old Navy ● שברון והליברטון בדרך לעסקאות נפט בוונצואלה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שמאבדת גובה בת"א לאחר הדוחות, למרות עלייה ברווח

קווליטאו נהנתה ברבעון השני מגידול בהוצאות המימון, אך סובלת משחיקה ברווח התפעולי ● המנכ"ל בשיחת משקיעים ציין כי "מלחמת הסחר הביאה להכנסת כמה מלקוחותינו בסין לרשימת החברות האסורות למסחר עם חברות אמריקאיות", ואמר כי "מדובר במקור לדאגה אמיתית"

רוסטביף בקפה קשת / צילום: עדי דר

על חוף הים בהרצליה מצאנו מנה שסיפקה לנו את אחד הביסים הטובים של הקיץ

דרינקים ואוכל טעים מול הים כשהשקיעה עדיין מאוחרת, סדנת סאונד הילינג במים, מרוץ בין הכרמים וקטיף פטל רגע לפני סוף העונה ● ארבע הצעות בהזדמנות אחרונה לקיץ

''מרטינט'' / צילום: דן פרץ

אח קטן וממזר: "מרטינט" מציע שילוב מושלם בין ביס לדרינק

ת"א דחקה את הקוקטיילים הצידה אבל ב"מרטינט" הם במרכז הבמה ● המטבח והאלכוהול מפרים זה את זה ויוצרים חוויה אירופית ונעימה

אגם במיין, שם נערך מחנה קוטוק. אמירות שלא נכתבות בסקירות אנליסטים / אילוסטרציה: Shutterstock

במחנה הטבע האקסלוסיבי של וול סטריט, כולם מפחדים מ-AI

מאחורי דלתיים סגורות, החששות בוול סטריט מפני בינה מלאכותית מגיעים לשיאים חדשים ● במחנה שמאגד בכירי משק ואנשי פיננסים מובילים, שנבחרים בפינצטה, מתגלה התמונה: ביד אחת המשתתפים ספקניים לגבי AI, וביד השנייה הם לוחצים על כפתור "קנייה"

אלטלנה עולה באש, 1948 / צילום: הנס חיים פין, לע''מ

על הדרך של אלטלנה מלב הים ללב האתוס התרבותי

כמעט שמונה עשורים לאחר שטבעה מול חופי תל אביב, אותרו השבוע שרידיה של אלטלנה בעומק הים ● אבל בעוד מקום הימצאה נותר בגדר תעלומה, סיפורה הלך ותפס מקום מרכזי בזיכרון הישראלי: כבר ימים לאחר הטבעתה היא נכנסה לשירה העברית, ובהמשך הונצחה באנדרטאות, בסרטים ובטקסים והפכה לסמל שממשיך להצית ויכוחים על אחד השברים הגדולים בתולדות המדינה ● כך עשתה אלטלנה את הדרך מקרקעית הים אל לב האתוס הישראלי

מערכת ''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה האירופית חתמה על הסכם ביטחוני חשאי עם ישראל. כך הוא נחשף

פינלנד וישראל חתמו על הארכת מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני עד 2034, הכולל מחקר, פיתוח ורכש ● בין העסקאות הבולטות בין המדינות: רכישת מערכת קלע דוד בכ־317 מיליון אירו ושיתוף פעולה להטמעת מעיל רוח בכלים פיניים ● חשיפת ההסכם עוררה ביקורת באופוזיציה: "בושה היסטורית"