גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

קבינט הקורונה הכריע: שנת הלימודים תיפתח בסדרה / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד החינוך: הלימודים יחזרו החל מרביעי ברשויות צהובות שירצו בכך

גם תחת אש תלמידים יוכלו לחזור ללימודים, אבל באופן חלקי - ורק לפי רצון הרשויות, וייתכן שגם בתוכן זה יהיה באופן מדורג • במקביל, גם מחר הלימודים ימשיכו במתכונת של למידה מרחוק בלבד • שר החינוך קיש: "הביטחון והבטיחות של התלמידים ועובדי החינוך נמצאים בראש סדר העדיפויות שלנו"

כותרות העיתונים בעולם

"מלחמת איראן היא ההימור הגדול ביותר של הזוג המוזר"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים את זינוק מחירי הנפט בעיתונים הגדולים בארה"ב, איראן עלולה לעמוד מאחורי פיגועי טרור בעולם המערבי, וההימור של נתניהו וטראמפ עם התחלת המלחמה • כותרות העיתונים בעולם

קופת חולים כללית הקימה ביה''ח בית חולים ממוגן חדש עבור מאושפזי שיקום וגריאטריה / צילום: כללית

הכללית הקימה בית חולים ממוגן למאושפזי שיקום וגריאטריה בפחות מ-24 שעות

בטווח זמן של 24 שעות, הקימה קופת חולים כללית בית חולים חדש וממוגן בראשון לציון עבור מאושפזי שיקום וגריאטריה ● המתחם ינוהל באמצעות כ-250 אנשי צוות רפואיים ומקצועיים בעלות של כ-4 מיליון שקלים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

היכונו לראלי בוול סטריט: האנליסט האופטימי ושש סיבות אפשריות לשינוי המגמה

הבורסה בניו יורק סיכמה את השבוע הראשון של המלחמה נגד איראן באדום, כאשר ברקע מרחפות דאגות מפני הזינוק במחירי הנפט, התחממות אפשרית של האינפלציה ונתונים חלשים משוק העבודה ● ובכל זאת, אנליסט בבנק ההשקעות ג'פריס מונה שש סיבות המצביעות על כך ששוק המניות האמריקאי מוכן להתאוששות

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר / צילום: דובר צה''ל

יועמ"שית משרד המשפטים מציעה: איסמן ילווה את חקירת הפצ"רית

עו"ד קוטיק, הנחשבת למקורבת לשר המשפטים לוין, הודיעה לבג"ץ כי פרקליט המדינה הוא הגורם המתאים ללוות את החקירה לנוכח ניגודי עניינים אפשריים מצד היועמ"שית בהרב-מיארה

אסדת נפט / צילום: Reuters, Carlos Kosienski

האנליסט שמגלה: זה תסריט האימה שחוששים ממנו בשווקים

אנליסטים שהתראיינו למרקטווץ' אמרו כי משברי נפט קודמים נטו להיות קצרי-מועד, אך המשקיעים מודאגים מהאפשרות שהפעם הדברים יארכו זמן רב יותר ● "אם המלחמה עם איראן תימשך זמן רב, יהיו יותר אילוצי אספקה ומחירי נפט גבוהים יותר, ויהיה קשה יותר לחזור לנתונים הבסיסיים"

מימין: עפרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס ומו''ל גלובס, אלונה בר און / צילום: שלומי יוסף

עופרה שטראוס: "חוסן לאומי הוא הדבר היחיד שיביא גם לחוסן עסקי"

בכנס "יוזמות שינוי" של גלובס לחיזוק הכלכלה היזמית הנשית בתעשייה, הציגה יו"ר קבוצת שטראוס עופרה שטראוס בשיחה עם מו"ל גלובס אלונה בר און את תפיסתה בנוגע לניהול נשי, בדגש על עיתות משבר ● שטראוס סיפרה כי בין הקורונה והמלחמה מצאה חשיבות בהיותה בצפון, לצד נשים, כדי שימצאו משאבים לפרוח, "כעת עלינו להתחיל מחדש, לחזור לכל היוזמות שהתחלנו ולבנות את חוסננו" ● "חוסן זה לא משהו שבונים ברגעי משבר אלא בונים כל יום"

משרדי מיקרוסופט בחיפה / צילום: יח''צ מיקרוסופט

ימי חופשה והחזר על בייביסיטר: סל הטבות החירום של ענף ההייטק

ממימון מלונות ועד הגדלת תקציבי המזון והטיפול הנפשי: חברות הטכנולוגיה מציעות מעטפת סיוע חריגה לעובדיהן בצל המלחמה ● והיכן דווקא לוחצים על חזרה לעבודה במשרדים?

אילוסטרציה: Shutterstock

הירידות בוול סטריט מתחזקות; מדד הפחד ברמה הגבוהה מאז טלטלת המכסים

המדדים המובילים יורדים במעל 1%, בעוד מתפשטות הדאגות מפני סטגפלציה ● מחירי הנפט קופצים לרמה של מעל 100 דולר לחבית - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022 ● טראמפ לא מתרגש: "זהו מחיר קטן לשלם, רק טיפשים יחשבו אחרת" ● באסיה, הבורסות בדרום קוריאה ובטוקיו נפלו בכ-6% ● הדולר מתחזק בעולם

קניות / צילום: שירה ספיר

ענפי השיווק תחת מגבלות החירום: מה הכי נפגע, ואיפה דווקא נרשמה עלייה

הנחיות החירום של פיקוד העורף והפעלת המשק במתכונת מצומצמת משפיעות על פעילות הצרכנים והעסקים: הצריכה נחלשה והקניונים חוזרים לפעילות בזהירות, בעוד בענפי התיירות והאופנה נרשמות ירידות חדות ● מנגד, המרכזים המסחריים השכונתיים והחנויות החיוניות נהנים מעלייה בביקושים

אתר הבנייה ביהוד שנפגע הבוקר מטיל איראני / צילום: דורות מד''א

האסון ביהוד והפער בין התאוריה לבין המצב האמיתי באתרי הבנייה

אתרי הבנייה פתוחים מהיום הראשון למלחמה, ולכאורה מותר להם לפעול אם העובדים יכולים להגיע למרחב מוגן בתוך זמן ההתרעה, ואם הם מקבלים תדריך בשפה שלהם ● בפועל, בענף הביצוע מספרים כי המציאות נראית אחרת - והאסון שבו נהרג הבוקר עובד ונפצעו אחרים באתר בנייה ביהוד מפגיעת טיל איראני, ממחיש זאת

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

חברות התעופה קוראות להן טיסות חילוץ, אז למה הן כל־כך יקרות?

אל על מציעה מחירון אחיד לטיסות החילוץ לישראל, בעוד חברות קטנות גובות מחירים גבוהים יותר וטוענות כי אלה למעשה מחירים הפסדיים הנובעים מנזקי המלחמה ● וגם: מה הסיבה שמחירי הטיסות לשארם א־שייח' נמוכים ממחירי הטיסות לטאבה?

בנייה במרכז הארץ / צילום: Shutterstock

"עלייה בבקשות לחדלות פירעון ובחזרת צ'קים": את מי מטרידים קשיי הקבלנים

בעוד שבבנק ירושלים ובפנינסולה טוענים לעלייה בסיכון וקשיי תזרים של לווים בענף הבנייה, בלאומי והפועלים טוענים לפגיעה מינורית אם תתרחש ירידה חדה במחיר הדירות ● מידרוג: "נותני האשראי הקטנים נשארים עם מה שהגדולים משאירים ואלה הפרויקטים הפחות איכותיים"

נפט / צילום: Shutterstock

כשהנפט בדרך ל־100 דולר, כל העולם מרגיש את גלי ההדף מהמתקפה באיראן

מחיר הברנט שנושק ל־93 דולר הוא תחילתו של אפקט דומינו: מזינוק במחירי הדלק בארה"ב ועד לנסיקה אדירה במחירי דלק המטוסים ● ובזמן שישראל פוגעת במערך האנרגיה האיראני, השווקים מתמחרים שיבוש בשרשראות האספקה ומשבר דשנים מאיים להתגלגל למחירי המזון

מיקי פדרמן / צילום: אביב חופי

המניה ממשיכה לזנק, ובעל השליטה הרוויח 10 מיליארד שקל בשבוע

מניית הענקית הביטחונית נסקה ב־22% מתחילת המבצע באיראן והפכה לישראלית בעלת השווי הגדול ביותר ● מיכאל פדרמן מחזיק כעת מניות ששוות 56 מיליארד שקל

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

"עלייה חזקה בכל מנועי הליבה": יו"ר בזק מסכם את 2025

הכנסות קבוצת התקשורת ירדו 2%, ה-EBITDA המתואם צמח בכ-8% והתזרים החופשי ירד בכ-11% ● תרכוש לראשונה מניות של עצמה ב-150 מיליון שקל, תחלק דיבידנד של כ-550 מיליון שקל ● החברה צופה עלייה צנועה ברווח ב-2026

מחירי הדלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

ההערכות: היכונו לעלייה חדה במחיר הבנזין בישראל באפריל

לפי הערכות מכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, הבנזין צפוי לעלות ולהגיע למחיר של בין 8.02 שקלים ל-8.05 שקלים בתחילת החודש הבא ● זו תהיה הרמה הגבוהה ביותר במחיר הדלק לצרכן שנרשמה מאז יולי 2022

שבבים / אילוסטרציה: Shutterstock

מניות השבבים מובילות היום את הירידות בבורסה בת"א. זו הסיבה

סרגיי וסצ'ונוק מאופנהיימר מסביר כי הירידות במניות השבבים, ובראשן טאואר, נובה וקמטק, מגיעות על רקע מחירי הנפט שמזנקים והירידות החדות בבורסות אסיה, ובמיוחד קוריאה ויפן - "שתי מדינות שתלויות מאוד בנפט, שמגיע בעיקר מהמפרץ" ● למרות זאת, וסצ'ונוק דווקא שומר על אופטימיות ומעריך: "הבעיה הזו לא תמשיך להכביד לנצח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

רגע לפני המלחמה: נתון הגירעון הכי טוב שנמדד בישראל מ-7 באוקטובר

הגירעון בשנה האחרונה עמד על 4.7% מהתוצר והסתכם בסוף פברואר ב-101 מיליארד שקל ● הכנסות המדינה בפברואר עלו על תחזיות האוצר והסתכמו ב-47.8 מיליארד שקל ● הנתונים אינם משקפים את המלחמה מול איראן, שצפויה ללחוץ את הגירעון כלפי מעלה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' הבטיח חל"ת להורים עם ילדים? זה לא באמת מה שתקבלו מהאוצר

בשעות הצהריים הודיע שר האוצר על מתווה יוצא דופן: במשפחות עם ילדים מתחת לגיל 14, אחד ההורים יוכל לצאת לחל"ת כל עוד אין לימודים ● עם זאת, מתברר שאין כל מתווה ייעודי עבור הורים לילדים, והיציאה לחל"ת היא לפי החלטת המעסיק, כפי שהיה בסבבים קודמים