גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

בתנאים משופרים: באוצר פרסמו מתווה חל״ת למגזר הציבורי, והמעסיקים זועמים

משרד האוצר וההסתדרות פרסמו את מתווה הפיצויים למגזר הציבורי בעקבות מבצע שאגת הארי ● הורים שנעדרו מעבודתם, מי שלא התאפשרה לו עבודה מרחוק ומי שנתקעו בחו״ל בשל המצב זכאים לתשלום של 50%-100% מהשכר ● בשוק הפרטי מבקרים: ״המדינה מתעלמת ממאות אלפי נפגעים מהמגזר הפרטי״

אירוע ציון תחילת נסיעות המבחן בקו האדום של הרכבת הקלה / צילום: איל יצהר

הרכבת הקלה חוזרת: אלו המקטעים שיפעלו ומה עושים בזמן אזעקה

ביום שני הקרוב הרכבת הקלה בגוש דן צפויה לשוב לפעילות באופן חלקי ● אלו שני המקטעים הנפרדים שיופעלו בקו האדום, מה קורה אם יש אזעקה בזמן נסיעה ומה עם התחנות התת-קרקעיות? ● שאלת השעה

אדמירל בראד קופר / צילום: Reuters, Petty Officer 3rd Class Sonny Escalante

האדמירל שהפנה את הרחפנים של איראן נגד עצמה

הוא פורח במצבי לחץ, כמעט אף פעם לא עייף, אופטימיסט חסר תקנה ודואג לטפח קשרים עם מנהיגי המזרח התיכון, בהם הרמטכ"ל אייל זמיר ● אדמירל בראד קופר נבחר לחוד החנית האמריקאי של המבצע המורכב על אדמת טהרן ● על ההישגים, הכישלונות ומה חושבים על כך בסביבתו

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שיגורים לדרום: 20 פצועים בדימונה, בהם בן 10 במצב בינוני

חשיפה: ישראל תקפה את מובילי פרויקט הנשק הסודי של איראן ● לפי רויטרס, משמרות המהפכה פעלו לשקם את חיזבאללה אחרי חיסולי ראשי הארגון ב-2024 ● פצצות מצרר גרמו נזק ב-8 זירות בראשל"צ כולל בגן ילדים; 18 ערים החליטו פה אחד כי לא ייפתחו הקייטנות בפסח ● איראן שיגרה שני טילים לעבר בסיס דייגו גרסיה - במרחק 4,000 ק"מ משטחה • ארה"ב הסירה סנקציות על נפט איראני • דיווח: הפנטגון מבצע הכנות לכניסה קרקעית לאיראן • עדכונים שוטפים

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו / צילום: רמי זרנגר

אחרי מאבקים של שנים: השותפות שתתחיל לחפש גז בישראל

רציו עדכנה את הבורסה כי חברת ENI האיטלית פרשה משותפות חיפוש הגז שהשתיים זכו בו בהליך התחרותי באוקטובר 2023 ● כעת, רציו נשארה עם השותפה השנייה דנה פטרוליום ועל אף שמדובר במכה עבורה, הדבר יסיר את אי הוודאות מעל חיפוש הגז שהתעכב במשך שנים

תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

הברק מכה פעמיים: הפנטהאוז היוקרתי של תמיר מנדובסקי נפגע מטיל

אחרי שדירתו השכורה נפגעה בעם כלביא, תמיר מנדובסקי החליט לרכוש פנטהאוז יוקרתי בת"א תמורת כ-21 מיליון שקל ● כעת, בזמן שהוא ממתין לסיום השיפוצים, דירתו החדשה ספגה אמש פגיעה קלה מטיל איראני ● למרות זאת, מחבר רב המכר "השקעות לעצלנים" רחוק מלהיות מוטרד: "אני רואה את עצמי בר מזל – הרבה אנשים היו רוצים להיות במצב שלי"

עשן מיתמר מעל בית הזיקוק בבחריין, לאחר תקיפה / צילום: Reuters

בענף הרכב נערכים לזינוק דרמטי במחיר הבנזין

התייקרות חדה במחירי הבנזין בעולם צפויה להתבטא בעלייה של עד כ־20% בישראל בתחילת אפריל, כך לפי הערכות היבואנים ● כתוצאה, בענף צופים עלייה בביקוש לכלי רכב חשמליים ונערכים לצמצום הנחות על מלאי קיים ● במקביל, אלפי כלי רכב תקועים בנמלי אירופה על רקע מגבלות פריקה בישראל, ויצרניות הרכב מאיצות השקות - מדגמים עד רשתות טעינה חדשות ● השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט סוגרת שבוע רביעי רצוף של ירידות חדות - ואף אפיק אינו חסין

נעילה אדומה באירופה ● ג'פריס מעלה את ההמלצה ומחיר היעד לסולאראדג': ההמלצה עולה מ"תשואת חסר" ל"החזק" ומחיר היעד מ-30 ל-49 דולר ●  מחיר נפט מסוג ברנט עולה ב-2.8% ומחיר חבית עומד על יותר מ-106 דולר, נפט WTI עולה ב-2.8% ונסחר בכ-98.2 דולר.

בן חמד אל תאני, נתניהו, חמינאי הבן וטראמפ / צילום: AP-Matt Dunham, נעם ריבקין פנטון-הארץ, reuters-Rouzbeh Fouladi/ZUMA Wire

המפרציות הפסיקו לייצר נפט - מלבד מדינה אחת. איך היא עושה את זה?

עשרות מתקני גז ונפט הושבתו בשל תקיפות מאיראן ומישראל ויחד עם חסימת מצרי הורמוז, והובילו לזינוק חד במחירי האנרגיה ● מה הקפיץ את מחירי הגז ב־25% בבוקר אחד? כיצד השיבושים ביצוא משפיעים על הנפט? ואילו מדינות מצליחות לעקוף את החסימות? ● גלובס עושה סדר

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נציגי הפג לויד, צים וקרן פימי באירוע החתימה על העסקה / צילום: שוקה כהן

צים מתקדמת לאישור המכירה: אסיפת בעלי המניות תתכנס בסוף אפריל

חברת התובלה הימית פרסמה אתמול (ה') זימון לאסיפת בעלי המניות שנועדה לאשר את מכירתה לידי הפג-לויד וקרן פימי ● האסיפה אף תאשר בונוסי שימור בסך עד 5.4 מיליון דולר לבכירי צים, בהם המנכ"ל אלי גליקמן

לאיזו חברה ביטחונית ישראלית יש את צבר ההזמנות הגדול ביותר?

מי העיר שמובילה בשיעור הדירות לשכירות, וגם: איראן שיגרה לישראל כ-700 טילים בשבועיים הראשונים של המלחמה. כמה מהם הגיעו? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס–טק קינטיקה / צילום: קארן לנדאו

הדרך מהשירות ביחידה הסודית להקמת קרן שמשקיעה בחברות ביטחוניות

"היה לי שירות מרתק. למדתי איך אנשים פועלים ומה יכול להניע אותם, איך להיכנס לחדר, לסרוק להבין ולבנות סיטואציות מאוד מהר, לזהות סכנות ואיומים אבל גם הזדמנויות" ● שיחה קצרה עם פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס־טק קינטיקה

נמל באר שבע המדומיין עולה באש / צילום: מתוך לינקדאין

נתניהו עם שש אצבעות ופגיעה בנמל באר שבע: חלפו הימים שיכולנו להאמין לתמונות

שלל התמונות המופצות במערכה הנוכחית מציגות הישגים בדויים שנראים כאילו נלקחו מסרט אקשן ● אבל כמו שלימדה אותנו הסדרה הבריטית The Capture, שעונתה השלישית עלתה לשידור החודש, איש לא חסין מפני עיוותי המציאות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

לעצור מס סמוי שכבר שולם: הבשורה בהגדלת הנטו שלכם

מה באמת יגדיל את הנטו ● באירופה זנחו חלופה אנרגטית ● ועוד משהו שהמלחמה דחקה הצידה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בודקים את המיתוס. ח'ומייני שב לטהרן, 1979 / צילום: ויקישיתוף

שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנו מכירים את המהפכה של 1979 באיראן כעניין דתי־אסלאמיסטי. המציאות יותר מורכבת

הונדה ZR-V / צילום: יח''צ

עד לפני 15 שנים הוא היה מותג מוביל בשוק הרכב הישראלי. עכשיו הוא חוזר

הונדה ZR-V, הקרוס־אובר ההיברידי של הונדה, הוא לא הזול, המרווח והחדשני ביותר בפלח שלו ● אבל יש לו מערכת הנעה נמרצת וחסכונית, התנהגות כביש רהוטה ומוניטין שמירת ערך סולידי ● האם הוא מבשר את הקאמבק של המותג בישראל?

יירוטים של כיפת ברזל / צילום: ap, Leo Correa

שוב שיגורים מאיראן; טראמפ: לא רוצה הפסקת אש עם איראן

שיגורים מאיראן בפעם ה-10 היום: דיווח על נפילת שברים במרכז ● בעקבות תקיפות אתרי שיגור במערב איראן, כוחות המשטר נדחקו למרכז המדינה ומשגרים משם • בשני מטסי תקיפות ברחבי טהראן: צה"ל תקף בין היתר אתרים שבהם פותחו ואוחסנו רכיבים לטילים בליסטיים ארוכי טווח ● עדכונים שוטפים

בית בצפון שנפגע ממטח של חיזבאללה / צילום: ap, Baz Ratner

כמה רקטות נותרו לחיזבאללה - וכמה מהן בכלל מגיעות לישראל

בדיקת מרכז עלמא מעלה כי למרות שמרבית מלאי הטילים של חיזבאללה הושמד במערכות הקודמות, עוד נותרו בידיו כ-25 אלף רקטות ● הארגון שומר על קצב ירי יציב של עשרות גלים ביום, ואף יכול להתמיד בו לאורך זמן, אך כ-60% מהרקטות ששוגרו נפלו בשטח לבנון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמאמין: זו הבשורה הכי חשובה של המלחמה עד כה

מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מעריך שטראמפ לא יתפשר בעניין פתיחת מיצרי הורמוז ● לדבריו, ההישג הגדול של המלחמה הוא השמדת היכולת לייצר טילים נוספים ● ואיך לדעתו צריכה המלחמה להסתיים?