גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

נקודת מפנה באודיטי טק? המניה מזנקת בעקבות תוצאות משופרות ברבעון השני

החברה, שאכזבה את המשקיעים בשני הדוחות הקודמים שפרסמה על רקע שיבוש באלגוריתם של שותף הפרסום הגדול שלה, עקפה את התחזיות ברבעון השני ● המניה מזנקת במסחר המוקדם בוול סטריט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; הנפט התקרב ל־100 דולר, והחשש מהעלאת ריבית גבר

S&P 500 ירד ב-0.6%, דאו ג'ונס ב-1% ● הסערה במזרח התיכון מקפיצה את הנפט מסוג ברנט לכמעט 100 דולר ומעוררת חשש אינפלציוני ● אינטל זינקה עלתה לאחר דיווח כי היא צפויה להעלות מחירים

המוזיאון הבריטי / צילום: Shutterstock

נותן חסות לתערוכה באנגליה מסתבך בנוגע להשקעות ביטחוניות בישראל

איראן פותחת חזית חדשה במפרץ: החות'ים והמיליציות בעיראק משתפים פעולה נגד סעודיה ● "השפל הנמוך ביותר זה עשרות שנים": המשבר בין ישראל לבריטניה מחריף ● המיליארדר שמימן את תערוכת הדגל של המוזיאון הבריטי והקשרים שלו לתעשייה הביטחונית בישראל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

סניף קרפור סיטי בדיזנגוף, תל אביב / צילום: בר לביא

קרפור מתקרבת לבורסה: הגישה תשקיף לקראת הנפקה

אלקטרה מוצרי צריכה הגישה לרשות ני"ע טיוטת תשקיף ראשונה לקראת הנפקה אפשרית של רשת קרפור בבורסה בת"א ● ככל שתצא לפועל, ההנפקה צפויה אחרי החגים, כנראה במהלך נובמבר ● לאחרונה נחשף בגלובס כי קרפור החליטה לא להמשיך לחצי שנה נוספת את מהלך "הסל של ישראל"

בראש הטבלה: EY ו-KPMG / אילוסטרציה: Shutterstock

החברות הממשלתיות שילמו לפירמות רואי החשבון הגדולות 59 מיליון שקל ב-3 שנים

דוח של רשות החברות הממשלתיות חושף את שכר-הטרחה ששילמו החברות לפירמות ראיית החשבון בשנים 2023-2025 ● בראש הטבלה: EY ו-KPMG שהכניסו יחד כמעט 40 מיליון שקל ● ומי הייתה החברה הממשלתית ששילמה הכי הרבה על ביקורת?

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: ap, Hussein Malla

117 מיליארד דולר בשנה: טורקיה שמה את הביטחון במרכז

טורקיה מגדילה את תקציב הביטחון לשנים הקרובות, והמטרה ברורה: הרחבת העצמאות הביטחונית ● המומחית שמסבירה: "השאיפות של טורקיה דורשות סכומים נכבדים" ● וברקע, המצב הכלכלי בטורקיה בעייתי, עם מטבע שנשחק ב־15% בשנה האחרונה

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

הסטארט-אפ החדש של קשת טעמים: קופונים דיגיטליים לעסקים קטנים

הקמעונאית משיקה את Chipper, פלטפורמה לניהול קופונים דיגיטליים מבוססי דאטה ● המיזם יאפשר לעסקים לשלם רק על מימוש בפועל וירחיב את פעילות הרשת מעבר לקמעונאות המזון

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

עסקת מכירת כאל בדרך לקריסה. דיסקונט בפנייה חריגה לבנק ישראל

על רקע העיכוב באישור העסקה עם חורש-הראל, בנק דיסקונט פנה לבנק ישראל ולאוצר בבקשה לבטל את חובת המכירה ● בדיסקונט טוענים כי הסיכוי למצוא רוכש חלופי עד המועד שנקבע הוא נמוך, וכי הבינלאומי מתנגד להנפקת כאל

פרויקט Global Towers / צילום: יח''צ

כ־13 מיליון שקל בשנה: מילגם בדרך למשרדים חדשים בפתח תקווה

מילגם צפויה לשכור כ־18 אלף מ"ר במתחם Global Towers בפתח תקווה, בעסקה המוערכת בכ־13 מיליון שקל בשנה • רנט איט רוכשת 30 דירות בירושלים בכ־63 מיליון שקל, שיושכרו לטווח ארוך לאוכלוסייה החרדית • וגם: פארק תעשייה חדש נפתח בקיבוץ מפלסים, ריאליטי זכתה במכרז בהרצליה ותוכנית פינוי־בינוי ביקנעם עילית אושרה להפקדה ● חדשות השבוע בנדל"ן

קרנות סל ממונפות, הכפלה ושילוש של תשואות אך גם הפסדים באותם היקפים / צילום: ap, Seth Wenig

אתם לא קשוחים מספיק כדי להשיג את תשואות הענק האלה

הטיעון האחרון להגנת קרנות הסל הממונפות לא מחזיק מים עבור רוב המשקיעים

מתחם אילת בשכונת גבעת הזיתים בלוד / צילום: כדיה לוי

החלטה אחת תשפיע על אלפי מיזמי פינוי-בינוי: פטור מהיטל השבחה על שטחי מסחר

ועדת הערר המחוזית קיבלה החלטה יוצאת דופן בנוגע לפרויקטים בעיר לוד, לפיה הפטור מהיטל השבחה בפינוי־בינוי יחול גם על שטחי מסחר ותעסוקה ● מאחר שיותר ויותר פרויקטים כוללים שילוב שטחי מסחר, מדובר בהטבה משמעותית ליזמים ומכה כואבת לרשויות המקומיות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Gerald Herbert

האזהרה החריגה של שר האוצר האמריקאי: אל תהמרו נגדי

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט לא מתכנן להפסיק להתערב בשווקים ● "יש לי מושג די טוב מה היפנים עומדים לעשות", אמר השבוע ● בחודש האחרון בסנט התערב בשוק המט"ח, כדי להגן על אגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב

צחי אבו, מנכ''ל ארי נדל''ן, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

צחי אבו רוכש מחצית מגרעין השליטה בוויי בוקס ב-76 מיליון שקל

העסקה תכניס את גפן לשליטה משותפת בוויי בוקס ותוסיף לצבר הפרויקטים שלה יותר מ-40 פרויקטים ואלפי יחידות דיור בתל אביב ובגוש דן ● למהלך יצטרף תמיר כהן, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי, שירכוש 5.4% מחלקה של גפן וייקח חלק בניהול וויי בוקס

צבי סטפק, עידו קוק, לב שמואל, אלי לוי, גילעד אלטשולר, יאיר לפידות / איור: גיל ג'יבלי

לא רק אלטשולר ומיטב: "קרנות זרות מסתובבות בשוק ומחפשות"

על רקע הגאות בשוק ההון, בחלק מבעלי בתי ההשקעות המקומיים בוחנים מכירה של מניותיהם ● בעוד שהאחים ברקת מקדמים מימוש מניותיהם במיטב לאחר זינוק של יותר מ–900%, באלטשולר שחם בחינת מכירת השליטה מגיעה לאחר קריסה של 60% במניה ● ברקע זה, לגלובס נודע כי מספר הצעות רכישה כבר הוגשו לשורת בתי השקעות מקומיים

לורנס וונג, ראש ממשלת סינגפור / צילום: ap

ראש הממשלה שמרוויח פי 7 מטראמפ - ובקרוב יקבל עוד יותר

שכרו השנתי של ראש ממשלת סינגפור לורנס וונג צפוי לזנק מ־2.2 מיליון ל־3.6 מיליון דולר סינגפורי - פי שבעה משכרו של נשיא ארה"ב ● העלאת השכר מגיעה לאחר 15 שנה ללא עדכון, ומתבססת על מודל שקושר בין שכר בכירי הממשל להכנסות בצמרת המגזר הפרטי ● וונג הודיע כי יתרום לצדקה את התוספת שיקבל בחמש השנים הקרובות

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

כבר לא להיט: המניה הביטחונית שצנחה בכמעט 80% מהשיא ומחכה לתקציב חדש

מניית אימקו מובילה את הירידות בסקטור הביטחוני מתחילת השנה, בצל קיטון בהזמנות ממשרד הביטחון ולאחר שחוותה מתקפת סייבר מאיראן ● מנכ"ל החברה: "מחכים לראות מה המפה הפוליטית תוליד ואיך הפלונטר במשרד הביטחון הולך להשתחרר"

חיילים בצבא יפן במהלך תרגיל / צילום: Reuters, IMAGO/Kento Nara

משלחות רכש מיפן מחפשות נשק ישראלי. תחום מועדף: הגנה אווירית

בטוקיו מתעניינים בין השאר בלייזר, תותחים וכלי שיט בלתי מאויישים ● לגלובס נודע שבכירים בתעשיות הביטחוניות היפניות הגבירו פעילותם בארץ ● בכיר ישראלי: "בקרוב נראה פריצת דרך"

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

אנרג'יאן חתמה על חוזה למכירת גז לתחנת הכוח שורק בכ־1.4 מיליארד דולר

במקביל לפרסום התוצאות, אנרג'יאן דיווחה על רווח נקי של 160 מיליון דולר במחצית הראשונה, זינוק של 45% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● ההפקה ירדה ב־10% ל־124 אלף חביות שוות-ערך נפט ביום, אך תזרים המזומנים החופשי עלה ב־35% ל־250 מיליון דולר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

האנליסטים טוענים: הראלי במניה הגדולה בעולם רק החל

עם דוחות שעוקפים שוב ושוב את התחזיות, ארכיטקטורת שבבים חדשה ויתרון תחרותי שמרחיק מתחרות - אנבידיה ממשיכה לרכז אופטימיות מקיר לקיר ● במורנינגסטאר מעריכים כי המחיר המניה נמוך מדי, ובמורגן סטנלי מכתירים אותה כ"בחירה המובילה בסקטור"

עבודה של ג'ואנה בלמונט למותג LOEWE / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הפרמיה של האנושיות: למה מותגי-העל בורחים מ-AI וחוזרים למכחול

בעוד שהשוק ההמוני מאמץ בינה מלאכותית כדי לחסוך בעלויות, מותגי יוקרה כמו דיור, הרמס ושאנל שוברים שמאלה חזק ומשלמים הון לאמנים בשר ודם ● כך נולד סממן הסטטוס החדש ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש