גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

פינוי-בינוי / אילוסטרציה: רפי דלויה

"לא יכול להחליף הכרעה משפטית": שינוי מודל התמורות בפינוי בינוי מסעיר את השוק

בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה ויצר אי-ודאות בענף, משרד המשפטים והרשות להתחדשות עירונית פרסמו מתווה שיאפשר ליזמי נדל"ן להציע לדיירים תמורות שונות בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 ● מה חושבים מומחי הנדל"ן על המתווה המוצע?

קונים דירה: למשוך את קרן ההשתלמות או רק לקחת הלוואה על חשבונה?

קרן השתלמות יכולה להקטין את המשכנתא ולחסוך ריבית, להישאר מושקעת, או לשמש בסיס להלוואה ● אבל לפני שמשווים בין ריבית לתשואה, צריך להבין מה כל אפשרות עושה לחוב ולגמישות הפיננסית שלנו ● והשאלה החשובה ביותר: האם הדירה באמת בתקציב שלנו? ● המחשבון

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

בזכות המתקפות האוקראיניות: בזן עוברת מהפסד לרווח

חברת בזן עברה מהפסד של 37 מיליון דולר לרווח, לאחר שמרווח הזיקוק זינק ל־17.9 דולר לחבית ● המתקפות האוקראיניות על בתי הזיקוק ברוסיה וחסימת מצר הורמוז צמצמו את היצע מוצרי הדלק והקפיצו את הרווחיות

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

סלקום רשמה את הרבעון הרווחי ביותר שלה מזה 11 שנה

חברת הסלולר רשמה ברבעון השני זינוק של 44% ברווח הנקי ל־92 מיליון שקל ועלייה של 26% ברווח התפעולי ● עיקר השיפור נבע מגידול חד במכירות ציוד קצה ומהמשך צמצום החוב, בעוד הכנסות השירותים המשיכו להישחק ● מניית סלקום הגיבה בעלייה של כ־5% בפתיחת המסחר

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

מדינות המפרץ הגיעו למסקנה בנוגע להורמוז - והיא קודרת

כותרות העיתונים בעולם: במדינות המפרץ מבינים שאיראן צפויה לקבל את השליטה בהורמוז אך מעדיפים את זה על המשך הלחימה, שפל חדש ביחסים בין ישראל וספרד, והמצב הנפשי הקשה של אזרחי איראן ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: ap, John Minchillo

ליברמן: "זוהו 50 מחבלי נוח'בה שתרגלו כיבוש יישוב יהודי"

דיווח: האיראנים זיהו את המיקום של טראמפ, אדם אותר עם טיל כתף ● משטר האייתוללות הודיע על הגבלה על מוצרים במחסור בשל הלחץ הכלכלי שמפעיל ממשל טראמפ ● בקרב בעלות בריתה של ארה"ב עוקבים בדאגה אחר המחלוקת סביב תוכנית 15 הנקודות לרצועת עזה - וחוששים מהשלכותיה על המהלכים האמריקאיים במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שרווחיה זינקו בקרוב ל-600% - והסיבה לנתון היוצא דופן

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הרווחים של OPC אנרגיה זינקו ביותר מפי שישה, לנוכח מחירי חשמל גבוהים במיוחד ברשת החשמל האמריקאית PJM, שסובלת ממחסור ● מיטב טרייד דיווחה על צמיחה דו־ספרתית בשורה העליונה והתחתונה, בזכות גידול בכמות הלקוחות ברבעון השני

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Ole Berg-Rusten

הפרדוקס הנורבגי: להפנות גב לשוק הישראלי, וליהנות מהראלי שלו

קרן העושר הנורבגית חתכה ביותר מחצי את מספר החברות הישראלית בפורטפוליו שלה בשל נימוקים אתיים, תחת לחץ פוליטי כבד מאז פרוץ המלחמה ● הדוח החצי שנתי שלה מגלה שהיקף הנכסים שלה בישראל דווקא קפץ ● ההסבר: הקפיצה המשמעותית בשוק המקומי בשנתיים האחרונות

קיסו, ההנפקה צפויה בקרוב / צילום: יואב גורין

אחרי שורה של עיכובים והתפשרות על השווי: קיסו תנסה להנפיק לפי שווי של 330 מיליון שקל

רשת המסעדות האסייתיות קיסו, שבשליטת רותם טחן ונועם גבאי, פרסמה תשקיף מעודכן לקראת הנפקה של מניותיה בת"א ● בעלי השליטה, רותם טחן ונועם גבאי, ימכרו לציבור מניות תמורת כ-43 מיליון שקל

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

האם המכירה של כאל לקראת השלמה? מהדוחות עולה כי החלטת רשות התחרות עד יום ראשון

לאחר מספר הארכות, בדוחות של חברת כרטיסי האשראי נחשף כי המועד האחרון להחלטת רשות התחרות לגבי מכירתה לקבוצת יוניון הוא יום ראשון הקרוב ● הרווח הנקי של כאל עלה ברבעון השני בכ-4% ל-104 מיליון שקל ● כאל קיבלה תשלום חד-פעמי מאל על בגין העברת מועדון פליי קארד לישראכרט, אשר עמד ברבעון על 23 מיליון שקל

השפה העיצובית החדשה של קוקה קולה / צילום: צילום מסך מיוטיוב

קוקה-קולה בסך-הכול שינתה גופן, אז למה הצרכנים מרגישים מאוימים?

ענקית המשקאות הקלים קוקה-קולה החליטה לאחרונה לרענן את העיצוב עם פונט שמזכיר את מרלבורו, יצרה חיכוך מיותר וחטפה אש מהצרכנים ● שיעור להנהלות בהבנת הצד הרגשי של הלקוח ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

חבר הכנסת אביגדור ליברמן. ועידת הביטחון הלאומי של ידיעות אחרונות והמכון למחקרי ביטחון לאומי, 27.07.26 / צילום: שלומי יוסף

עד כמה יושפע שיעור מס הכנסה מגיוס חרדים?

ליברמן אמר שבלי גיוס לכולם והארכת השירות, מס ההכנסה יצטרך לעלות ב־16% • המספר הזה אכן קיים בחוות דעת רשמיות, אבל הוא מתאר משהו קצת אחר • המשרוקית של גלובס

 

 

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס התרסקה ב-25% ביומיים - בית ההשקעות שמזהה הזדמנות

המשקיעים נבהלו מהצניחה החדה בתזרים המזומנים ומהורדת תחזית שיעור ההמרה ● אך בוויליאם בלייר טוענים כי מדובר בהשקעות שנועדו לתמוך בצמיחה העתידית ומאשררים את המלצת "תשואת יתר" למניה

הקלטה / צילום: Shutterstock

הצד הפחות מוכר של חוק ההקלטות: חשיפה לקנסות ענק על הפרת הפרטיות

חוק חדש יחייב עסקים מסוימים להקליט שיחות מכירה ולשמור אותן עד שנתיים, במטרה להילחם בהונאות ובניצול צרכנים ● אולם המתנגדים למהלך מזהירים מפני נטל כלכלי כבד שיגולגל לצרכן, חשיפת עסקים לקנסות של הרשות להגנת הפרטיות וגל תביעות אזרחיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בחוזים העתידיים על וול סטריט לקראת מדד המחירים לצרכן

החוזים על הנאסד"ק עולים בכ-0.7% ● מגמה מעורבת באירופה ● קורווייב וסופר מיקרו מזנקות במסחר המוקדם בעקבות הדוחות ● המשקיעים ממתינים למדד המחירים לצרכן שיפורסם אחה"צ בארה"ב ● קונסורציום משקיעים, הכולל את ג'ף בזוס, מתקרב לעסקה לרכישת נתח במועדון ליברפול ● קרן העושר הריבונית של נורבגיה, דיווחה על התשואה הרבעונית הטובה ביותר שלה זה שש שנים

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

לאומי עם הרווח הרבעוני הגבוה אי-פעם לבנק בישראל - 2.83 מיליארד שקל

רווח שיא, תשואה על ההון של 16.3% ויחס יעילות מהטובים בעולם: לאומי ממשיך להציג עוצמה, למרות המס המיוחד שהוטל על הבנקיםהבנק יחלק מחצית מהרווח כדיבידנד

ד''ר שמעון אקהויז וד''ר דולב רפאלי / צילום: תומר שלום, יחצ

מייסד חברת האסתטיקה שקרסה ינסה עכשיו להרים את עסקי גלולות ההרזיה של אקהויז

דולב רפאלי, שהוביל בעבר את חברת האסתטיקה פוטומדקס, מונה למנכ"ל אפיטומי של שמעון אקהויז, לאחר קריסת המניה ויקבל כמיליון דולר בשנה ● אקהויז, שהנפיק גם את סופווייב המצליחה, "אני אוהב את האנרגיות שלו" ● רפאלי בשיחה לגלובס מסביר למה אפיטומי עוברת למכירה ישירה בארה"ב

מייסדי וונדרפול, בר וינקלר ורועי ללזר / צילום: daniel jackont

עם 630 עובדים ופעילות בהודו ובברזיל: החברה שרוצה לגייס עוד 500 מיליון דולר

שלושה חודשים בלבד לאחר הגיוס הקודם, לגלובס נודע כי חברת ה-AI הישראלית וונדרפול יצאה לסבב ענק לפי שווי כפול ● אינסייט פרטנרס צפויה להוביל את המהלך ומחפשת שותפות נוספות לצידה ● ברקע ניצב זינוק בקצב ההכנסות, שמכוון ל־100 מיליון דולר עד סוף השנה

חן גולן מנכ''ל נקסט ויזן, בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: רמי זרנגר, שלומי יוסף

איך אפשר להתאכזב מדוח מצוין? השיעור שקיבלו השבוע שתי חברות ביטחוניות

שתי המניות הביטחוניות הגדולות בבורסה בת"א הציגו תוצאות כספיות טובות אבל צללו בבורסה ביום הדיווח ● הסיבה: כשהתמחור יקר פי 2 מהממוצע בענף, תוצאות טובות זה לא מספיק ● "נבנה רף ציפיות גבוה סביב מניות הביטחון"

חוסם ימי של קצא''א שנפרס בעת פריקת מיכליות נפט / צילום: קצא''א

חמינאי כבר חוסל אבל החיסיון על קצא"א הוארך שוב, במחשכים

ועדת החוץ והביטחון האריכה את החיסיון על קצא"א על רקע בוררות מול איראן עד סוף השנה, מבלי לזמן לדיון את רשות החברות שמקדמת את הפרטתה ● ללא שקיפות כספית מהלך ההפרטה תקוע ● גורמים בממשלה ומחוצה לה מאשימים כי החיסיון מנוצל כדי להפוך את החברה ל"חצר אחורית" ללא פיקוח