גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

תדלוק בתחנת דלק / צילום: איל יצהר

תתכוננו: מחיר הדלק צפוי לזנק באוגוסט

הדלק צפוי להתייקר באוגוסט ב-35 אגורות ומחירו יעמוד על כ-7.83 שקלים לליטר ● מחיר זה עדיין לא סופי, ויתבסס על מחיר הדלק בפועל בממוצע הימים של סוף החודש, ועל שער הדולר

סניף של אדידס / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים: אדידס חוזר לפסגה

רוב מותגי האופנה החזקים הם ישראלים, אך הצמרת שמורה לשני שחקנים זרים: אדידס הגרמני ונייקי האמריקאי ● המותג המקומי החזק ביותר הוא גם הוותיק ביותר - טבע נאות, שהוקם בגליל העליון ב-1942 ● מדד המותגים

יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן ויובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה / צילום: כדיה לוי, אסף רביבו

שעות של הכרעה: מה יעלה בגורל העסקה לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה?

אם לא יודיעו על הארכה נוספת, מחר יפוג הסכם הבלעדיות בין קרן ג'נריישן לשיכון ובינוי להשלמת העסקה ● עפ"י ההערכות, המגעים נמצאים בישורת האחרונה ● התסריטים האפשריים, הדילמה האפשרית של הדירקטורים וההצעה של המתחרה שמחכה בפינה

סשימי דג ים בויניגרט חלפיניו / צילום: אסף קרלה

בנואמה האוכל הבוכרי זוכה לפרשנות תל אביבית

השף מושיקו אברהם, שגדל על דושפרה ומנטי, מביא את המטבח האוזבקי ל"נואמה" בגרסה עכשווית, מלאת חן ועומק

צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי; דקלה קריץ, יו''ר ועד ארגון המנהלים ומורשי החתימה בבנק; אלי כהן, מנכ''ל הבנק / איור: גיל ג'יבלי

עשרות מנהלים בבינלאומי בדרך החוצה - והוא לא הבנק היחיד שמצמצם עובדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לגלובס נודע כי כמעט 60 מנהלים בדרג ביניים ומורשי חתימה צפויים לצאת לפרישה מרצון עד סוף השנה, כחלק מתוכנית שתיפרד מכ־15% נוספים ● לפי הערכות, הרקע למהלך הוא לחצי התייעלות בבנק ומתח מול הוועד ● המהלך מצטרף למגמה רחבה במערכת הבנקאית בחודשים האחרונים ● בבינלאומי טוענים: "אין מספרים סופיים"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על המסחר בשווקים

המסחר בשווקי העולם ייפתח הבוקר ברקע ההסלמה במפרץ שמזניקה את הנפט; הבורסה בת"א סגורה לרגל תשעה באב ● עונת הדוחות בשיאה: טסלה פספסה ברווח ורשמה תזרים שלילי; מניות השבבים וה-AI מתאוששות ● פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של חודשיים, והשקל נחלש ● תשואת אג"ח ארה"ב ל-30 שנה נסחרת מעל רף ה-5% במשך הזמן הכי ארוך מאז 2007 ● וגם: חמות על ה-AI: האנליסטים מסמנים את מניות התשתית והדאטה סנטרים

בחזית המדע / אילוסטרציה: Shutterstock

מחקר המכונית והשאלה: האם כסף הופך אותנו לטובים או רעים יותר?

מחקר על נהגים במכוניות יוקרה חיזק את הדימוי שלפיו עשירים מתנהגים פחות בנדיבות ובאמפתיה ● אבל מחקרים גדולים מהשנה האחרונה מציירים תמונה מורכבת בהרבה ● איך התקבעה התפיסה שבעלי ממון פחות פרו־חברתיים ואיך רמת האי־שוויון במדינה משפיעה על סדרי העדיפויות

הנפקות האג''ח תקועות / אילוסטרציה: Shutterstock

"חברות על הקשקש": מה קרה לגל גיוסי האג"ח שאמור היה לשטוף את הבורסה

למרות פעילות שיא בשוק האג"ח הקונצרניות, יותר ממחצית החברות החדשות שהגישו תשקיפים לגיוס חוב בת"א, לא השלימו את המהלך - בהן יזמיות נדל"ן שמובילים מאיר דוד, גדי דנקנר ומוטי גרין ● מנכ"ל מידרוג: "המשקיעים בוחנים בקפידה רבה יותר את יכולת שירות החוב" ● חתם: "בפרויקטים שחלק מהמנפיקות מציעות לשעבד כנגד האג"ח, יהיה קשה למכור דירות"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ארבעה בנקים מתברגים גבוה בדירוג הפרסומות, אבל רק אחד לוקח את הדאבל

הפרסומת של בנק הפועלים למהלך הג'וניור מתברגת זה השבוע השני כזכורה ואהובה ביותר, כך עולה מדירוג הפרסומות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● מזרחי טפחות מציג פרסומת ראשונה עם הפרזנטורית החדשה, ולפי נתוני יפעת, ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת ל–ORA

לכמה מדינות ניתן להיכנס עם הדרכון ישראלי? / צילום: Shutterstock, gmstockstudio

לכמה מדינות ניתן להיכנס עם הדרכון הישראלי?

איזה מותג זכה במקום הראשון במדד המותגים של גלובס לשנת 2026 ● וגם: איזה ענף זכה השבוע להקלה משמעותית ברגולציה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

קוטג' תנובה / צילום: גלובס

בתנובה מודיעים על סיום משבר הקוטג': "חזרנו לאספקה שגרתית"

משנה למנכ"ל תנובה ענת גרוס-שון: "בניגוד לספקולציות לא מבוססות, אין לתנובה שום אינטרס לצמצם ייצור של קוטג'" ● עם זאת, בחברה מסבירים שעשויים לעבור שבועות עד לאספקת כל מלאי הביקושים שנוצר בתקופת התקלה במחלבה שבאלון תבור

חוות שרתים / צילום: Shutterstock

מעבר מואץ לפריפריה או מכסות נוקשות: איך ייראו חוות השרתים בעוד 140 ימים

החלטת רשות החשמל להקפיא את חיבורי החוות, עקב דרישות שהגיעו לפי שלושה מהצריכה בישראל, האיצה את המאמץ להסדרת הענף ● מסמכי מדיניות ממשלתיים מסמנים את הכיוונים החדשים ● מהרחקה לפריפריה ודרישה לייצור עצמי - ועד להגבלת הקמת חוות חדשות

מנכ''ל נובוקיור, פרנק לאונרד / צילום: אתר נובוקיור

מניית הביוטק הישראלית שמזנקת במעל 20% בוול סטריט אחרי הדוחות

נובוקיור עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון השני ומעלה תחזיות שנתיות, עם ציפיות גדולות משני המוצרים החדשים שלה בתחום הטיפול בסרטן ● החברה לא הייתה רווחית מאז 2019, אך המנכ"ל פרנק לאונרד הדגיש בתחילת השנה הנוכחית כי הוא מכוון אותה לעבר רווחיות

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"לא יוכלו לסרב לפניות רה"מ": חדשות 12 עתרו לבג"ץ וחשפו שיחה בין השר קרעי למנכ"ל החדשות

בעתירה לבג"ץ טוענת חדשות 12 כי חוק התקשורת החדש נועד להחליש את עצמאות מערכי החדשות ולאפשר השפעה פוליטית על התוכן המשודר ● כזכור, בג"ץ הקפיא את כניסתם לתוקף של חלקים בחוק התקשורת שהיו אמורים להיכנס לתוקף באופן מיידי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי בן סלמאן, ארכיון / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ הודיע: הסכם הגרעין עם סעודיה כפוף להצטרפותה להסכמי אברהם

פחות מיממה לאחר חתימת הסכם הגרעין האזרחי בין ארה"ב לסעודיה, כתב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו Truth Social כי אישורו מותנה בהצטרפותה של הממלכה להסכמי אברהם

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

"מה שהיה בהורמוז כבר לא יהיה": מסלולי הנפט שעוקפים את המצר

מדינות המפרץ מבינות שמצר הורמוז לא יכול להישאר דרך יצוא הנפט היחידה שלהן ● בעיראק חתמו על הסכם לבניית צינור לסוריה, באיחוד האמירויות כבר משנעים 1.8 מיליון חביות ביום, וסעודיה נתקלה בבעיה חדשה

סנאה טאקאיצ'י, ראשת ממשלת יפן / צילום: ap, Eugene Hoshiko

ראשת ממשלת יפן ישנה שלוש שעות בלילה - והציתה ויכוח לאומי

הצהרותיה של ראשת ממשלת יפן, סנאה טאקאיצ’י, שלפיהן היא ישנה עד שלוש שעות בלילה בלבד וקראה לציבור "לעבוד כמו סוסי עבודה", עוררו סערה ציבורית והציתו מחדש את הוויכוח על תרבות העבודה, שחיקה ושוויון מגדרי במדינה

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

פרופ' אמנון שעשוע פורש מתפקיד מנכ"ל מובילאיי

מייסד מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, הודיע על כוונתו לפרוש מתפקיד המנכ"ל ● לאחר שימונה לו מחליף, שעשוע צפוי להמשיך לכהן כדירקטור, והדירקטוריון הציע לו להתמנות בהמשך ליו"ר ● שעשוע: "במשך כמעט שלושה עשורים, מובילאיי הייתה מפעל חיי; אני נותר מחויב עמוקות להצלחת החברה"

הולנד / צילום: Shutterstock

גם רמת הגולן בפנים: המדינה החדשה שמצטרפת לחרם על ההתנחלויות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ירדן תלויה בארה"ב וארה"ב צריכה את ירדן, הפרלמנט ההולנדי אישר חרם כלכלי גורף על סחר עם התנחלויות ואירוע אנטישמי קשה בגרמניה ● כותרות העיתונים בעולם    

צילום לוויין של מנהרות הכניסה להר המכוש, שליד נתנז / צילום: Reuters, Vantor

מהו הר המכוש, עד כמה קשה לפגוע בו - והאם ניתן בכלל להשמיד אותו?

המתקן התת־קרקעי שנמצא בהר המכוש מדרום לנתנז, נחשב ליעד שכמעט בלתי אפשרי להשמדה מהאוויר ● על רקע החשש כי איראן מאחסנת בו צנטריפוגות ואורניום מועשר, בארה"ב בוחנים אפשרויות פעולה לתקיפה ● עד כמה קשה לפגוע בו, מהן יכולות התקיפה האמריקאיות, ומה מצב האורניום המועשר של איראן? ● גלובס עושה סדר