גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

רחפן FPV מבוסס סיב אופטי / צילום: Reuters, Pavlo Bahmut/Ukrinform

איום הרחפנים התגלה לפני תשע שנים. רק כעת רה"מ מקצה לו 2 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי בתום דיון שקיים נתניהו, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון, הוחלט להקצות תקציב לפיתוח פתרונות לאיום הרחפנים ● כבר בשנת 2017 איום הרחפנים הוגדר כמהותי

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

התשקיף של תדהר חושף: תגמולים אדירים למנכ״ל אורי לוין

החברה מתכננת להנפיק לפי שווי של 7.5 מיליארד שקל (לפני הכסף) ● הכנסות קבוצת תדהר הסתכמו ב-2.9 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 8% בתוך שנה ● אורי לוין, בעברו הלא רחוק מנכ"ל בנק דיסקונט, נהנה מעלות שכר של כ-45 מיליון שקל בשנתיים האחרונות

אנדרו פלדמן, מייסד ומנכ''ל סרבראס, בהנפקה בנאסד''ק / צילום: Reuters

הנפקת ענק הגיעה לוול סטריט, וקיבוצניק לשעבר מחזיק מניות בכ־4 מיליארד דולר

זינוק של כ־50% במניית חברת השבבים סרבראס לאחר הנפקתה בוול סטריט, הקפיץ את שווי החזקותיה של קרן אקליפס שהקים ליאור סוסן, 42, שגדל בקיבוץ אשדות יעקב, מהמשקיעים הראשונים בחברה ● משקיע נוסף בסרבראס הוא דדי פרלמוטר, הבכיר הישראלי אי פעם באינטל

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: זוג שצבר חובות של 28 מיליון שקל לא יפונה מהווילה שבה הוא מתגורר

בית המשפט קבע כי זוג קשישים לא יפונה מביתם היוקרתי עד לסוף חייהם, וזאת למרות החובות הכבדים שלהם ● עוד הוסיף בית המשפט בהתייחסו לתיק כי, במאזן הכוחות שבין זכות הקניין של הנושים לבין זכותם לכבוד ולמגורים נאותים, הזכות לכבוד גוברת

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שייפלו במסחר היום, והאם סקטור השבבים בדרך לתיקון?

דריכות שיא לאפשרות שתחודש המלחמה נגד איראן ● הבורסות בעולם חוזרות משבוע אדום, על רקע המתיחות הגאו־פוליטית וחששות האינפלציה ● תשואות האג"ח בארה"ב זינקו, ויש מי שמזהיר מפגיעה בשוק המניות ● פרופ' ליאו ליידרמן: "נוצרו כל התנאים שיתמכו בהפחתת ריבית בישראל" ● אנליסטים מעריכים שמניות השבבים בדרך לתיקון: "חשופות למימושים ללא קשר לכותרות" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח המפקח על הבנקים: ריכוזיים כמו שהיו, רווחיים יותר ומוטרדים ממתקפות סייבר

על פי הדוח של המפקח על הבנקים, הבנקים הציגו רווחי שיא בשנה החולפת ● עוד עולה בדוח כי הריכוזיות בבנקים כמעט ולא השתנתה, וכי סך נכסי המערכת הבנקאית בישראל עמד על 3 טריליון שקל ● בשוק הנדל"ן נמצא ממצא מטריד והוא זינוק חד של 40% בהלוואות שקיבלו הקבלנים לממן את פרוייקטי הבנייה שלהם

אבי לוי מנכל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

מנכ"ל דיסקונט: "600 מעובדי הבנק צפויים לעזוב השנה"

התשואה להון של בנק דיסקונט בניהולו של אבי לוי, נשחקה ל-10.9% ברבעון הראשון של השנה, זאת למול תשואה להון של 13% בתקופה המקבילה ● הרווח הנקי של הבנק נשחק ב-10% ל-930 מיליון שקל, והדירקטוריון החליט כי מחציתו יחולק כדיבידנד

יואב שוהם, אמנון שעשוע ואורי גושן, מייסדי AI21 / צילום: איל יצהר

חברת הבינה המלאכותית של אמנון שעשוע מפטרת כ-60% מהעובדים

חברת הבינה המלאכותית AI21 של פרופ' אמנון שעשוע מודיעה על שינוי ארגוני רחב היקף במסגרתו יפוטרו 110 מתוך 180 עובדים ● "בצער רב אנו נפרדים מקבוצה של עובדים מצוינים שתרמו משמעותית לציוני הדרך המרכזיים של החברה"

רצפת המסחר של הבורסה לניירות ערך בניו יורק (ארכיון) / צילום: ap, Seth Wenig

המניות שמכר ואלו שרכש: השינויים בתיק ההשקעות של טראמפ

טראמפ ביצע במהלך הרבעון הראשון של השנה 3,642 עסקאות קנייה או מכירה שהיקפן הכולל מגיע ל-220-750 מיליון דולר - כך עולה מדיווח שהועבר מלשכת האתיקה הממשלתית האמריקאית ● העסקאות המגוונות של טראמפ נגעו במגוון רחב של סקטורים, ויש גם כמה מניות ישראליות ברשימה

חברת אונדס / צילום: אונדס

אונדס האמריקאית רוכשת חברה ביטחונית ישראלית ב-200 מיליון דולר

אומניסיס הישראלית נרכשה בסכום של 200 מיליון דולר על ידי חברה ביטחונית אמריקאית ● החברה פיתחה מערכת תוכנה מודולרית שאינה תלויה בספק מסוים, המאגדת מידע מחיישנים, מערכות שליטה ובקרה ופלטפורמות מבצעיות

חברת טבע. שרדה בצמרת / צילום: סיון פרג'

לראשונה זה עשור: דירוג השקעה לחוב של טבע

סוכנות הדירוג Fitch העלתה את דירוג ההשקעה של טבע ל-BBB מינוס ● בדוח מציינת הסוכנות את ההתקדמות המתמשכת של החברה בביסוס הגמישות הפיננסית שלה, וכן את המעבר ההדרגתי לצבר מוצרים בעל רווח שולי גבוה יותר ● בשלב זה, סוכנויות הדירוג האחרות עדיין מדרגות את האג"ח של טבע בדירוג נמוך יותר

פלג דודוביץ / צילום: יונתן בלום

עם 120 פרויקטי נדל"ן: היזם שהנפיק חברת טכנולוגיה - ואז עשה לה הסבה

פלג דודוביץ סיים משפטים בהצטיינות והתמחה בעליון - אבל אז פנה לנדל"ן ● מה שהתחיל ב-15 דירות בוורשה, המשיך לסטארט-אפ והפך לחברת התחדשות עירונית שצמחה מרכישת חברות במשבר ● פרויקט 40 עד 40  

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

המסחר בת"א ננעל בירידות: מניות האנרגיה נפלו, הבנקים זינקו

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.6%, ת"א 90 איבד מערכו כ-1% ● האירו והדולר ממשיכים להיחלש מול השקל ● IBI מוריד את מחיר היעד של הבנק הבינלאומי ● קרן פימי פרסמה תשקיף להנפקת חברת התרופות רפא בת"א ● קבוצת אירודרום הודיעה על שינויים בהנהלה, המניה מזנקת ● בנק אוף אמריקה: אם לא מכרתם במאי, תמכרו ביוני

אורי יהודאי וישי דוידי / צילומים: איל יצהר, כדיה לוי

תוך שש שנים בלבד: בני הדודים המפורסמים יוצאים להנפקה גדולה

קרן ההשקעות פימי בדרך לרשום אקזיט משמעותי נוסף באמצעות הנפקת חברת התרופות הוותיקה מירושלים לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל, שתציף עבורה רווח מוערך של מעל 1 מיליארד שקל ● אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום לשעבר המשמש כיום כיו"ר רפא וגם בן דודו של יו"ר פימי ישי דוידי, יהנה מאופציות בשווי 80 מיליון שקל

מהפך בקרנות ההשתלמות באפריל / אילוסטרציה: Shutterstock

בית ההשקעות שהידרדר לתחתית טבלת התשואות באפריל וחברת הביטוח שקפצה לצמרת

לאחר התשואות החלשות במרץ, אפריל 2026 הוא החודש החזק ביותר בקרנות ההשתלמות מזה שש שנים ● אחרי שנים בתחתית הטבלה, חברת הביטוח הראל הובילה את טבלת התשואות, עם מעל 9% במסלול המנייתי ● וגם: בטווח של שלוש שנים, התשואה במסלולים כלליים עקפה את זו שרשם מסלול ה-S&P 500

שווייץ / צילום: ap, Markus Schreiber

ארה"ב ויפן מחוץ לעשירייה: זאת המדינה שמדורגת כטובה בעולם

בדירוג 20 המדינות הטובות בעולם לשנת 2026 שווייץ מדורגת במקום הראשון, דנמרק מדורגת במקום השני, ושבדיה בשלישי ● ישראל מדורגת במקום ה-26, ונכתב עליה כי "למדינה יש כלכלה חזקה ואתרים בעלי חשיבות לכמה דתות"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר

בהלה בקרב מייצגים – יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין, אשר קיבלו לפנות בוקר שיחות טלפון "חשודות" מרשות המסים ● מייצגים רבים שפנו אל גלובס מספרים כי מדובר באירוע מטריד שמטיל חשש כבד בנוגע לאבטחת המידע הרגיש שנמצא במערכת המיחשוב של הרשות ● רשות המסים: "מדובר בתקלה במערכת ממשל זמין, הנותנת שירות הודעות למשרדי הממשלה"

שכונת נווה צדק. בעיגול: מריוס נכט / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

מריוס נכט מוכר שני מגרשים בנווה צדק. כמה יקבל?

איש העסקים מריוס נכט מכר באמצעות חברה שבשליטתו שני מגרשים בני 1.5 דונם ברחוב שלוש בנווה צדק בת"א - לא כולל בית שלוש עצמו ● וגם: הפרסום בפלטפורמת yes יוצא לדרך – איזו סדרה נבחרה לפיילוט, ומי המפרסם הראשון? ● אירועים ומינויים

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

חודש וחצי לאחר אישור התקציב, ומשרד הביטחון כבר נערך לריקון כספי הרזרבה

בעיצומה של המתיחות מול איראן, לגלובס נודע כי מערכת הביטחון כבר פועלת לניצול 7 מיליארד השקלים שנועדו להסלמה ● באוצר טוענים כי מדובר בניסיון "להלביש" על המלחמה התחייבויות עבר ● פרצת הגירעון מגבירה את החשש שלא תתרחש הקפיצה הצפויה בצמיחה ברבעון הנוכחי, אחרי ירידה של 3.3%

יוסי זינגר ויובל סקורניק / צילום: כדיה לוי, אסף רביבו

בדרך לעסקת המיליארדים בשוק האנרגיה קרן ג'נריישן תידרש למכור נכסים

העסקה שבה מבקשת קרן ג'נריישן לרכוש את שיכון ובינוי אנרגיה, צפויה להפוך את הקרן לאחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל ● לנוכח התנגדות רשות החשמל, בשוק מעריכים כי במסגרת ההסכם יידרשו הצדדים למכור חלק מתחנות הכוח הקיימות