גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. ח'ומייני שב לטהרן, 1979 / צילום: ויקישיתוף

שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנו מכירים את המהפכה של 1979 באיראן כעניין דתי־אסלאמיסטי. המציאות יותר מורכבת

מערכת חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

יורט טיל איראני ששוגר לדרום; חיזבאללה ממשיך לירות לגליל

8 שיגורים מאיראן מאז שעות הבוקר הביאו לפציעתם של עשרות, בהם גם גבר בן 53 במצב קשה, בלמעלה מ-20 זירות נפילה בגוש דן • צה"ל השלים גל תקיפות בטהרן; במקביל – חיל האוויר תוקף תשתיות בלבנון • באיראן עונים לאולטימטום של טראמפ • בצבא נבדקת האפשרות שעופר מושקוביץ' נהרג במשגב עם מירי פגז צה"לי • מסתמן: צמצום נוסף בפעילות בנתב"ג • עדכונים שוטפים

איזו מדינה היא היחידה בעולם שמעניקה מדליה נשיאותית רשמית לזוגות הנשואים 50 שנה? / צילום: Shutterstock

איזו מדינה מעניקה מדליה נשיאותית רשמית לזוגות הנשואים 50 שנה?

איזו מדינה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית פחות מחודשיים לפני כניעתה, על שם מי קרוי המושב הגלילי דוב"ב, ומהו פוליגון? ● הטריוויה השבועית

יעקב גלידאי / צילום: יח''צ

משקיע בחו"ל, והמלחמות רודפות אחריו: קנה דירות באוקראינה ואחר כך בדובאי

יעקב גלידאי רכש שתי דירות באוקראינה - ואז פרצה שם המלחמה שפגעה לו בהכנסות ● אחר כך פנה להשקעות בדובאי - שנפגעת עכשיו במלחמה עם איראן ● למרות זאת הוא סומך על החוסן הפיננסי של דובאי, שלדבריו תשוב במהרה להוות יעד נחשק למבקרים ולמשקיעים

תחנת דלק בפיליפינים בסוף השבוע האחרון / צילום: ap, Aaron Favila

באוצר חוששים שמחיר הבנזין יעקוף את רף ה־8 שקלים ובוחנים פתרון ישן

המצור האיראני על הורמוז הוביל לזינוק במחירי הבנזין בעולם, אך בישראל נשמרת יציבות זמנית בזכות השקל החזק ושיטת עדכון המחירים החודשית ● במקביל, יצרניות רכב מקצצות ייצור, הביקוש לחשמליות שובר שיאים, ובארץ נערכים להתייקרות החלפים עקב שיבושי האספקה

צבי זיו / צילום: מכלול

"נכנסנו לקריפטו מוקדם מדי": צבי זיו על הכישלון של סילבר קסטל

צבי זיו, בעבר מנכ"ל בנק הפועלים וכיום יו"ר חברת האשראי החוץ־בנקאי מכלול מימון, סבור כי יוזמת האוצר למסות את רווחי הבנקים מיותרת ומהווה "מס עקיף על הציבור" ● מי שבעבר היה שיאן השכר במשק, טוען היום כי הגבלת שכר הבנקאים גרמה לכך ש"בתור מנכ"ל בנק הידיים שלך כבולות" ● וגם: כיצד הוא מציע להגביר את התחרות על כספי הציבור, ומדוע הוא לא מודאג מהמצב בשוק הנדל"ן שבו פועלת מכלול?

ישראלים יורדים למקלט בזמן אזעקה / צילום: Reuters, Paulina Patimer

בסוף מתרגלים להכול? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?

מקבוק ניאו הירו של אפל / צילום: יח''צ

מקבוק בחצי מחיר: המחשב החדש של אפל שובר את השוק

אפל השיקה את המחשב הזול ביותר שלה, MacBook Neo, שמתאפיין ביכולות פחותות מזה של ה-Air - מזמן הסוללה ועד איכות הביצועים ● עם זאת, היא שמרה על העיצוב היוקרתי ועל המשקל הנוח לנשיאה

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

ישראל כבר הייתה אמורה להיפרד מהנפט - אולי השנה זה יקרה?

חסימת מצר הורמוז והמלחמה עם איראן חושפות את התלות העמוקה של הכלכלה העולמית בנפט, אך מומחים מעריכים כי המשבר הנוכחי עשוי להפוך לנקודת מפנה היסטורית ● ישראל מצידה נדרשת להכריע: האם להסתפק בגז המקומי, להסתער על תחבורה חשמלית או להמר על הקמת כורים גרעיניים אזרחיים ראשונים

תחזית קודרת. וולף / צילום: לשכת הנשיא

"הצלחה יוצאת דופן": הפרשן הכלכלי המוביל מדבר על המשק הישראלי, המלחמה ושער הדולר

כיצד יכריע מחיר הנפט את המלחמה ומה יקרה כשהמצב יהפוך "בלתי מקובל" על המעצמות? ● בראיון לגלובס, הפרשן הכלכלי הבכיר מרטין וולף מפרק את המערכה לשיקולי רווח והפסד, מסביר מדוע לדולר אין תחליף ומנתח את הדרך שבה טראמפ יכריז על ניצחון כדי לעצור ● והוא מתריע: עזיבת הליברלים היא "סכנה קיומית" עבור ישראל - אולי אף גדולה יותר מהאיום האיראני

שליח של אובר איטס / צילום: Shutterstock

תחרות לוולט: אובר איטס מחפשת שליחים ומאיצה כניסה לארץ

שירות המשלוחים האמריקאי מתכנן להתחיל את פעילותו בישראל זמן קצר לאחר שתסתיים המלחמה - כך נודע לגלובס ● המודל העסקי, שנועד לתת "קונטרה" למתחרה החזקה וולט, מבוסס על פחות עמלות למסעדות - וגם פחות דמי משלוח ועלויות תפעול ללקוחות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

3 תרחישים לפתיחת מצר הורמוז, והאם איראן שחקה את הקלף הכי חזק שלה

מהצפת השוק בנפט איראני ועד לאיומים בהחרבת תשתיות החשמל וכיבוש מסופי היצוא - אלו האפשרויות של נשיא ארה"ב לפתיחת מצר הורמוז ● והאם בסגירת מעבר הנפט איראן הלכה צעד רחוק מדי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ממשקיע למשקיע: בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במרכז חולון?

דירת 2 חדרים בחולון נמכרה ב-1.49 מיליון שקל ● הסטטוס כבניין הנמצא בבעלות משותפת (מושע) הרתיע רוכשים, אך משקיע מהשרון זיהה הזדמנות על רקע פינוי־בינוי מתוכנן ותחנת רכבת קלה עתידית ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

תמ''א 38 בראשון לציון / אילוסטרציה: ארן הרשלג

ירשתם דירה בבניין שמיועד לתמ"א? ההחלטה של רשות המסים שכדאי להכיר

לפי נייר עמדה שפרסמה היום רשות המסים, בעלי דירות מגורים המזכות בפטור ממס שהתקבלו בירושה, יוכלו לשמור על זכאותם לפטור ממס שבח גם במכירת הדירה החלופית החדשה בפרויקטים של התחדשות עירונית

בנק ישראל משיק אינדיקטור חדש / צילום: Shutterstock

דוח בנק ישראל מגלה: העשירים שילמו את רוב העלאת המסים במלחמה

שני העשירונים העליונים נשאו ביותר ממחצית נטל המס למימון מלחמת "חרבות ברזל", כולל רפורמת הרווחים הכלואים ומס יסף - כך עולה מדוח בנק ישראל ● עם זאת, דווקא בהעלאת המע"מ חלקם של בעלי ההכנסות הגבוהות נמוך יחסית, כ־29% בלבד - נתון שממחיש כיצד מסים עקיפים מתפזרים על כלל הציבור ומכבידים יותר על השכבות החלשות

טראמפ. ''אין לו הרבה עניין בהישרדות הדמוקרטיה'' / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"48 שעות מרגע זה": טראמפ שולף איום דרמטי נגד איראן

נשיא ארה"ב איים כי אם איראן לא תפתח את מצרי הורמוז תוך 48 שעות הוא יורה על תקיפה רחבה של תחנות הכוח במדינה ● אלא שבפוסט קודם דיבר דווקא על סיום המלחמה הקרב

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

במשרד התחבורה בוחנים צמצום חד במספר הטיסות בנתב"ג

לפי המתווה הקיים, הפעילות בנתב"ג מוגבלת לעד שתי נחיתות בשעה של מטוסים צרי-גוף או נחיתה אחת בשעה של מטוס רחב-גוף ● ברקע הדיונים, שרת התחבורה מירי רגב דוחפת להמשך פעילות רחבה ככל האפשר ולשמירה על שגרה תעופתית

זירת נפילה בדימונה / צילום: ap, Ariel Schalit

המומחית שמסבירה: למה איראן משגרת לאזור דימונה?

אחרי הפגיעות בערד ובדימונה אתמול, נשאלת השאלה האם מדובר בכשל נקודתי או בשינוי בדפוסי הירי מאיראן ● הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית Moonshot ולשעבר מצוות הפיתוח של כיפת ברזל, מנסה להסביר מה השתבש ובטוחה: "אין חור בהגנה"

מטוס של יונייטד / צילום: Shutterstock, Felix Tchvertkin

מנכ"ל חברת התעופה הפופולרית מזהיר מתרחיש בלהות

מנכ"ל יונייטד סקוט קירבי חשף במכתב לעובדים שחברת התעופה נערכת לתרחיש קיצון של זינוק חד במחיר הנפט, וכבר החלה לצמצם טיסות ● וגם: חברות התעופה האירופיות דורשות מהאיחוד להפחית רגולציה ירוקה

שלמה קרמר / צילום: שלומי יוסף

נפילת מניות הסייבר מוכיחה: וול סטריט לא יודעת לתמחר טכנולוגיה

שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, צפה במניות הסייבר מתרסקות בגלל עדכון לקלוד קוד וקלט - השוק כבר לא מבין את התמונה ● תעשיית הטכנולוגיה עברה התמחות לתתי־תחומים, ומנהלי ההשקעות לא - והייפ ה־AI רק מחריף את המצב ● הפתרון? לחשוב מחדש על "הטק" כסקטור