גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מתחם סבידור / הדמיה: HQ  אדריכלים

תשכחו מסבידור כפי שהכרתם: מרכז התחבורה הראשי בגוש דן יוצא לדרך

הוועדה לנושאי תכנון עקרוניים המליצה היום למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לפרסם את תוכנית הענק להקמת מרכז תחבורה משולב (מתח"ם) בתל אביב מרכז - סבידור ● מדובר באחד מפרויקט התחבורה והפיתוח העירוני המשמעותיים, שיהפכו את מתחם סבידור למרכז התחבורה המשולב הראשי במדינה

תרגיל של חיילים דנים בגרינלנד, אוגוסט האחרון / צילום: Reuters, Tim Barsoe

הנוסחה הנורדית לשגשוג כלכלי בעולם מסוכן ומפולג

שבדיה ודנמרק משקיעות סכומי עתק בביטחון, מחזקות את הקשרים ביניהן ועם אירופה ומרחיבות את קשריהן מעבר לארה"ב ● המהלכים האלה כבר נושאים פרי

משרד הבריאות / צילום: Shutterstock

בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לבחון מחדש את הרפורמה בהתפתחות הילד

לאחר הפרסום בגלובס כי משרד הבריאות הפסיק לפרסם את נתוני זמני ההמתנה לטיפולים בהתפתחות הילד, וכי מנכ"ל המשרד אינו רואה בהם עוד מדד להצלחת הרפורמה, פנתה ח"כ לימור סון הר-מלך לשר הבריאות ולבכירי המשרד ● במכתבה דרשה לפרסם את הנתונים, להבהיר אם יעד קיצור זמני ההמתנה נזנח ולבחון מחדש את המשך יישום הרפורמה

אילוסטרציה: Shutterstock

הסקר שמראה: השכר החציוני בהייטק זינק, וכמה מרוויחים יוצאי 8200?

סקר של קהילת "צרות בהייטק", שנערך בקרב 2,900 עובדים, מציג זינוק בשכר החציוני לרמה של 40 אלף שקל ● אלא שמאחורי המספרים מסתתרת תמונה מורכבת: הרבה פחות ג'וניורים ועלייה ריאלית של 3% בלבד ● ומה הפרמיה המיוחדת שניתנת ליוצאי 8200

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; מצאה התאמה: אפליקציית ההיכרויות שנמכרת בפרמיה של 138%

נאסד"ק יורד ב-0.3% ● ההסבר של מאסק לנפילה במניות הזיכרון: ""כשסין מבינה איך לייצר מוצר, יכולת ההרחבה שלה גדולה מזו של שאר העולם כולו ביחד" ● באירופה המגמה חיובית, למרות ש-LVMH פספסה את התחזיות ● מניית סיקס פלאגס צוללת במסחר המוקדם ברקע אסון ברכבת הרים ● מניית יונייטד הלת' עולה בעקבות עלייה ברווחים

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מהדקת את אבטחת הפרטיות, וחברות ישראליות חשופות לקנסות ענק

במסגרת חקיקה של האיחוד האירופי, כל יצרן של מוצרים בעלי רכיבים דיגיטליים צריך לדווח על אירועי אבטחה תוך 24 שעות ● מי שלא יעמוד בכללים עשוי לקבל קנס של עד 15 מיליון אירו ● במקביל, בקליפורניה בלמו גל תביעות המוני בתחום, שאיים על חברות רבות

מייק קוהאן, בעלי קוהאן פרופרטיס / איור: גיל ג'יבלי

קוהאן נגד לוזון: ינסה לטרפד את ההשתלטות על חברת הנכסים שלו

אחרי שאיבד את השליטה על חברת המרכזים המסחריים שייסד, מייק קוהאן דורש לעצור פעילויות בחברה, שעברה לידי קבוצת לוזון ● בהמשך בכוונתו לערער על המהלכים שהובילו להעברת הבעלות בחברה, שגייסה 420 מיליון שקל באג"ח בת"א

אורן מונטל, מנורה מבטחים / צילום:  יח''צ מנורה

המשקיע שמסמן שני סקטורים מסוכנים, וטוען: "כבר לא נמצאים היום במסלול סולידי"

אורן מונטל, מנהל השקעות עמיתים במנורה מבטחים, מציע לא להוריד חשיפה למניות, גם אחרי השנים החזקות בשוק: "בדרך־כלל יוצאים מוקדם מדי וחוזרים מאוחר" ● בנוסף הוא מסביר מדוע הקטין חשיפה לת"א לאחר העליות: "המניות התייקרו" ● וגם: למה הוא מתרחק מסקטורי הנדל"ן והאנרגיה?

רמי שביט, מנכ''ל ובעלי המשביר / צילום: יונתן לוי

נותנת עודף מ-100 מיליון שקל: מה הוביל לצלילת מניית המשביר מתחילת השנה

בזמן שהבורסה בת"א הרקיעה שחקים, רשת בתי הכלבו של רמי שביט, שנמצאת בעיצומו של שינוי אסטרטגי נוסף, סובלת מנטישת לקוחות ותיקים ומירידה בפדיונות ● גם לאחר שאיבדה 50% מערכה מתחילת השנה, בסביבת המשביר בטוחים: "המצב יתאזן, הפוטנציאל גדול"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות חדות; מדד הנפט קפץ במעל 3%, מניות השבבים איבדו גובה

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.7%, מדד ת"א 90 זינק בכ-2.1% ● מרבית המדדים הענפיים סיימו את היום בירוק ● נאוויטס זינקה בחדות לאחר שבריטניה אישרה את פרויקט הנפט שלה בפוקלנד ● קמטק, נובה וטאואר איבדו גובה על רקע הסנטימנט השלילי כלפי מניות השבבים בעולם

דנזה. מרכבי הפרימיום שיוצגו בתערוכה, והמחיר הצפוי בישראל / צילום: יח''צ

ישירות מתערוכת הרכב היוקרתית בעולם: דגמי הפרימיום שבדרך לשוק הישראלי

תערוכת פריז אמורה הייתה להציג את הקאמבק האירופי מול החשמליות הסיניות המוזלות, אך בפועל היא ממחישה בעיקר את הפיגור הדרמטי של המערב ● כעת, כשהסינים מסתערים גם על סגמנט הפרימיום ומתחרים במרצדס, אאודי ולנדרובר, הצרכן הישראלי עשוי להרוויח

איש העסקים והפילנתרופ סטיב לוין / צילום: Lavin

המיליארדר שחושף תרומה של 30 מיליון דולר לאוניברסיטה העברית כדי לקדם לימודי רפואה

באוניברסיטה העברית ישיקו בשנת הלימודים הקרובה פיילוט למערכת חדשה להכשרת רופאים, שמטרתה להכפיל את מספר הסטודנטים ● סטיב לוין, איש עסקים ופילנתרופ יהודי־אמריקאי, שתרם לתוכנית: "אנחנו לא רוצים שהכסף ילך לשמות על מגדלים, אנחנו אוהבים תוכניות שבאמת מקדמות את הרפואה"

גבול ישראל-סוריה (ארכיון) / צילום: ap, Leo Correa

הפרויקט של צה"ל שמדאיג את סוריה

כותרות העיתונים בעולם: בערב ניוז טוענים כי עבודות חפירה של צה"ל בדרום סוריה עלולות לפגוע במאמצים הדיפלומטיים, באנאדולו הטורקית טוענים שהחברה הכי טובה של ישראל משלמת מחיר, ולמה אתר חדשות הודי הגיע לבקר בערד • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אחת המנהרות המתוכננות למטרו / הדמיה: נת''ע

מס המטרו הכניס 45 מיליון שקל, והמדינה נערכת למימון ענק

בקופת המטרו הצטברו עד כה 2.8 מיליארד שקל, אך מס המטרו הניב 45 מיליון שקל בלבד, מתוך הכנסות צפויות של עד 30 מיליארד שקל ● מבקר המדינה מזהיר מפני פערי מימון שיחייבו את הממשלה לגייס עשרות מיליארדי שקלים בתקופת הביניים ● באוצר טרם גובשה תוכנית למימון הפערים בפרויקט, שעלותו נאמדת בכ־182.5 מיליארד שקל

קופות החולים / אילוסטרציה: איל יצהר

4.6 מיליארד שקל מהמדינה: מה חושף הדוח של קופות החולים?

הגירעון של כללית הצטמצם בשליש ל־364 מיליון שקל, בעוד שהעודף של מכבי צנח מ־189 מיליון שקל ל־11 מיליון שקל ● למרות השיפור במצבן של חלק מהקופות, ללא התמיכה הממשלתית כולן היו מסיימות את השנה בגירעון ● במשרד הבריאות מזהירים מפני התייקרות התרופות וקוראים להגדלת התקציבים

ניתוח עסקה: להב אל.אר / אילוסטרציה: Shutterstock

המהפך של להב: מחברת נדל"ן קטנה לכזו שעומדת בפני שורה של הנפקות

מחברת נדל"ן הפועלת בגרמניה, התפתחה להב אל.אר לקבוצה רבת זרועות בישראל בתחומי תשתיות ואנרגיה ואף קמעונאות ● ברמת ההנהלה, הבעלים אבי לוי והמנכ"ל הוותיק איליק רוז'נסקי מחזיקים מטה מצומצם, שומרים על מאזן ומינוף שמרני ● גם מעבר לים הבחינו בצמיחה ● ניתוח חברה

לגארד ומקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

הבנק המרכזי האירופי יצטרך להכריע: האם לחלץ את צרפת ממשבר החוב

זינוק בתשואות האג"ח, גירעון תפוח והיעדר רוב פרלמנטרי מציבים את צרפת בפתח משבר חוב חריף ● כשעיני המשקיעים נשואות לנשיאת ה–ECB כריסטין לגארד, השאלה אינה אם הבנק המרכזי יתערב - אלא עד כמה גרמניה והשכנות יסכימו לשלם את המחיר

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

ג'יי.פי מורגן פספס, גולדמן זאקס הפתיע: מה קרה בדוחות הראשונים של העונה

רכבת הרים בפתיחת עונת הדוחות: ג'יי.פי מורגן התאושש מפספוס נדיר בזכות תחזית ריבית אופטימית; המנכ"ל ג'יימי דיימון מצמצם את רכישת המניות ומזהיר משינויים בכלכלה • גולדמן זאקס ניפץ את התחזיות עם זינוק בהכנסות ממסחר במניות, בעוד שוולס פארגו הציג תמונה מעורבת • וגם: האם ה-AI יבריח לבנקים את הפיקדונות?

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

ארה"ב יצאה מעיראק אחרי מעל 20 שנה, והשווי הדמיוני של חברת התרופות

4 אירועים שקרו מעבר לים, ומשפיעים על השווקים, הגיאופוליטיקה, והעתיד: לראשונה מאז אירועי 11 בספטמבר, אין חיילים אמריקאים בעיראק ● אלי לילי ממשיכה לצמוח בשוק שמזנק לשווי של 150 מיליארד דולר בשנה ● ובוול סטריט מתגברים החששות מפני סיכוני ה־AI

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

לאחר האירוע החמור: בזן נדרשת להציג תוכנית חדשה לפני חידוש העבודות

לאחר הזינוק החריג בפליטות הבנזן שהוביל לפינוי בתי ספר ולעצירת עבודות התחזוקה במפעל גדיב, במשרד להגנת הסביבה מתנים את חידוש העבודות בהצגת תוכנית למניעת זיהום ● לפי חישוב המבוסס על דוחות בזן, כל יום עיכוב עלול לגרוע הכנסות של מיליוני שקלים