גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

ליסיה בכר-מנוח, יו''ר אלרון המודחת / צילום: באדיבות אלרון

מאבק בצמרת מטלטל את קרן ההון סיכון המיתולוגית, ויש מי שמנסה להרוויח מכך

נפילה במניית אלרון סיבכה את בעלי השליטה בחברה, שנטלו חוב גדול למימון ההשתלטות, והובילה לסכסוך ביניהם, להדחת יו"ר אלרון ואף לתלונה במשטרה ● ובזמן שעתיד השליטה בספינת הדגל של ההייטק הישראלי בעבר אינו ברור, הוגשה הצעה לרכישת 15% ממניותיה

דליה איציק / צילום: רמי זרנגר

לא צריך לרחם על הפוליטיקאים שמצאו את עצמם מחוץ לכנסת

מה עושה הגידור לשקל● חברת דן מג'נגלת ● והפתרון לח"כים שעוזבים את המשכן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מכלית מובילה נפט סעודי במפרץ הורמוז / צילום: ap

הנפט יוצא מהמפרץ, אבל כשליש מהתמורה הולכת לשינוע וביטוח

למרות התקיפות האיראניות, יצוא הנפט דרך מצר הורמוז נמשך בהיקפים גבוהים, אך הסיכון הכרוך במעבר מייקר את השינוע והביטוח פי 20 לעומת התקופה שלפני המלחמה ● לפי OPEC, העלויות האלה מגיעות לעשרות דולרים לחבית, ונוגסות בהכנסות של יצואניות הנפט במפרץ

אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי 13 שנות קשר: בית המשפט קבע כי מדובר בניצול כלכלי - ולא בזוגיות

אישה בת 74 ניהלה מערכת יחסים עם גבר שעבר להתגורר בביתה, בודד אותה ממשפחתה ומחבריה והשתמש בכספה ● לאחר שמצבה הרפואי הידרדר, מונה לה אפוטרופוס ונחשפו טענות לניצול כלכלי ולהתנהלות כפייתית מצד האיש ● תביעתו לקבל מחצית מרכושה נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע כי השניים לא היו ידועים בציבור

זום גלובלי / צילום: AP

איראן שולחת מסר ישיר לאמריקאים: "נהרוג את טראמפ"

באיראן מציבים שלט ענק ומבטיחים לחסל את טראמפ ● בקוריאה הצפונית נרשם ביקור היסטורי ונדיר של שר החוץ השוויצרי ● בברזיל קטטת ענק במשחק כדורגל הסתיימה בשבירת שיא גינס ● ובריטניה סוערת בעקבות שוד נמלים היסטורי ● זום גלובלי

ניטיה ראמאן / צילום: ap, Ethan Swope

תומכת ה-BDS ניצחה בלוס אנג'לס, והדיחה את ראשת העיר המכהנת

ניטיה ראמאן, המזוהה עם האגף הסוציאליסטי במפלגה הדמוקרטית, הדיחה את קארן באס מתפקידה ונבחרה לראשת העיר לוס אנג'לס ● עמדותיה של ראמאן כלפי ישראל הן אחד הדברים הכי מזוהים איתה והיא מעלה אותן רבות בנאומיה

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

נאסד"ק צלל ביותר מ-5%: וול סטריט ביום הגרוע ביותר מאז אפריל 2025

נאסד"ק בטריטוריית תיקון, מדד השבבים נפל ב-11%, S&P 500 ביום הכי גרוע מאז אפריל 2025 ● מאז השיא באוקטובר, אנבידיה איבדה 1.4 טריליון בשווי שוק והיא נסחרת במכפיל עתידי של 13 בלבד ● תשואות האג"ח נפלו ● אפלובין ופלייטיקה זינקו בעקבות הדוחות ● קוואלקום נפלה בחדות בעקבות תחזית מאכזבת ● הביטקוין נפל ב-5% ל-76,000

פורת בן דוד / צילום: צילום עצמי

הצעיר שהכפיל את סכום התיק ב-5 שנים ומתקשה לשחרר מניות "שהתאהב בהן"

פורת בן דוד (24), ספג מגיל צעיר מאביו תשוקה לתחום ההשקעות, אבל את ההשקעה הראשונה ביצע אחרי הצבא, במדדים ● עם הזמן גבר העניין שלו במניות, מגובה בקריאת דוחות ומחקר לעומק ● איזה שיעור הוא למד מהפסד במניה, ואיך ה–AI משמש אותו ● המשקיעים החדשים 

כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן / צילום: פוטו מרסלו

"90% מהפרויקטים יירדו לטמיון": האזהרה של ראש עיריית רמת גן

כרמל שאמה הכהן קורא להוסיף דירות לתוכניות מאושרות כדי להתאימן לתנאי השוק המשתנים • במקביל, העירייה בוחנת כיצד להיערך לעידן המכוניות האוטונומיות, הרובוטים והרחפנים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

פז פורשת מהמרוץ לרכישת וולט מרקט. זה המועמד המוביל כרגע

פז, שהייתה מהמועמדות המובילות לרכישת וולט מרקט, הגישה הצעה בהיקף של כ-250 מיליון שקל, אך פרשה לאחר שהמשא ומתן הגיע למבוי סתום ● שלוש קבוצות נותרו במרוץ לרכישת הרשת, כאשר המובילה זו קבוצת תור רוזנברג וגבי טרבלסי ● וולט מרקט מפעילה כ-29 סניפים ברחבי הארץ, עם הכנסות שנתיות של יותר מ-650 מיליון שקל והפסדים של כ-50 מיליון שקל בשנה

מדי מים / צילום: Shutterstock

מחיר המים צפוי לעלות ב-2.3% ב-2027, גורמי מקצוע דרשו להעלות יותר

מדובר בתוספת של כ-3.5 שקלים בחודש למשפחה בת חמש נפשות ● ההחלטה התקבלה לאחר דיון במועצת רשות המים, שבחרה לצמצם את ההתייקרות המתוכננת למרות עלייה צפויה של 835 מיליון שקל בעלויות משק המים ● חברי המועצה חלוקים בדעותיהם בין שמירה על יוקר מחיה נמוך לבין הצורך בהשקעות בתשתיות ובהיערכות לגידול האוכלוסייה ולשנות בצורת

דוכן של אייפון Duo בסניף של אושר עד / צילום: יח''צ

אושר עד יוצאת למבצע חדש ומאתגר מבעבר

אושר עד תמכור אייפון מתקפל בהנחה של 1,000 שקלים ● האם אסטרטגיית ה"האנטינג", שבמסגרתה הרשת מאתרת עסקאות נקודתיות לרכישת מוצרים מבוקשים בכמויות גדולות, תעבוד גם כאשר מדובר במוצר שעלותו גבוהה יחסית?

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

הכרזת טראמפ על הפסקת הסיוע מסבכת את הדרך להורדת יחס החוב של ישראל

הוצאות הביטחון התופחות והאפשרות להפסקת הסיוע האמריקאי עלולות להעמיק את הגירעון ● היקף ההוצאה שתידרש מסבכת את המשימה לחזור למתווה של יחס חוב–תוצר יורד, והשירותים החברתיים עלולים שוב לשלם את המחיר ● מהן החלופות שעל הפרק?

ההפגנות בפארגווי בעקבות נפילת בנק UENO / צילום: ap, Jorge Saenz

הבנק קרס, ו-3 מיליון אנשים איבדו גישה לכסף שלהם

הבנק החמישי בגודלו בפרגוואי קרס לאחר שנדרש למחוק נכסים בעייתיים בהיקף של 280 מיליון דולר ● הפרשה מטלטלת את המערכת הפיננסית ומגבירה את הלחץ להדחת הנשיא

''בראד''. דגש על דגים נאים, בצקים וירקות / צילום: אנטולי מיכאלו

"בראד": שתי נשים מביאות רוח רעננה לעיר המשוועת לבילוי טוב

הבייקרי המצליח "בראד" פתח סניף נוסף בראשל"צ, שהופך בערב לבר יין ● עדן נסים ודניאל אמון עושות שם חיבורים נהדרים בין קונדיטוריה לביסטרו

שיא יוצא דופן בהזמנות בחציון הראשון של 2026 (אילוסטרציה) | חומרים: יח''צ החברות

איבד כ-50% מהשיא: מה גורם לירידות החדות במדד המניות הביטחוניות?

בשוק מנסים להסביר מה עומד מאחורי הירידות החדות במניות הביטחוניות, שהיו עד לא מכבר ללהיט בשוק המקומי, שכבר הספיקו לאבד כמעט מחצית מערכן מאז השיא שנרשם מוקדם יותר השנה ● "שילוב של שינוי בסנטימנט וחשש שהצמיחה בענף תתממש בקצב איטי מכפי שתומחר"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע בעקבות חשיפת גלובס על המגעים למכירה: "הפעילות נמשכת כסדרה"

ארקיע מנסה להרגיע את השוק בנוגע למגעים על רכישתה, ומדגישה כי פעילותה נמשכת כסדרה ● ברקע, ישראייר ואל על בוחנות מהלכים לרכישת החברה המתמודדת עם הפסדים כבדים, אך מכשולים רגולטוריים עשויים להקשות על העסקה

ירידות חדות בוול סטריט / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מזינוק חד ל"פאניקה אמיתית": מה קרה בוול סטריט ב-24 שעות?

לאחר הראלי של אתמול, וול סטריט נצבעה באדום בוהק: מדד הנאסד"ק צלל ונכנס לטריטוריית תיקון, וענקיות השבבים מחקו טריליוני דולרים משוויין ● ברקע לנפילות: החשש מהשלכות "הגל הכחול" על הקמת חוות שרתים, ורוטציה למניות ערך ● האנליסטים מזהירים מהאטה בהשקעות ה-AI, אך מרגיעים: "התעשייה כאן כדי להישאר, היא פשוט תהפוך ליקרה וריכוזית יותר"

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

הסינים לא מאיטים: ישראל ייבאה השנה כלי רכב מסין ביותר מ-2.7 מיליארד דולר

מותגי הרכב הסיניים חצו את רף ה־60% מהמכירות בישראל במשך שלושה חודשים רצופים, ונתח השוק המצטבר שלהם מתחילת השנה הגיע ל־47% ● במקביל, יבוא כלי הרכב וחלקיהם מסין שבר שיא, ויבואני הרכב השיקו שורה של דגמים חדשים, בהם קרוס־אוברים חשמליים והיברידיים ● השבוע בענף הרכב

בעולם מתפתחת תעשייה שלמה של ''נדגמים סינתטיים'' / צילום: Shutterstock

עליית "הנבדקים הסינתטיים": האם אפשר לשכפל אתכם לצורכי מחקר?

חברות שמפתחות נבדקים סינתטיים כבר גייסו מאות מיליוני דולרים, ומבטיחות לחזות למי נצביע, מה נקנה ואיך נתנהג ● אלא שמודל אחד כבר חזה ניצחון לקמלה האריס, ומחקרים מצאו כי בני האדם הווירטואליים נוטים להיות קיצוניים יותר מהאנשים האמיתיים ● האם אפשר לסמוך על אנשים שלא קיימים - כדי להבין את אלה שכן?