גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

תמונה מתוך סרטון התעמולה של ש''ס שנוצר ב־AI / צילום: צילום מסך מאתר ''זה ב־AI''

כשגנץ אתגר את סולברג: האם מותר להשתמש בילדים לא אמיתיים בתעמולת בחירות?

הליכוד ממשיכה להוביל את השימוש בבינה מלאכותית, מפלגת "ישר" מצטננת, והמפלגות הקטנות נכנסות לוואקום • ש"ס ובן גביר בקמפיין נגד היועמ"שית, והקביעה של סולברג שסימנה את הגבול לגנץ • ה־AI שמאחורי הבחירות, מדור חדש

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

אחרי העלאות הדירוג משלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, טבע יוצאת למהלך מיחזור חוב

טבע רוצה לנצל את השיפור בפרופיל האשראי כדי להוזיל את עלויות המימון ● החברה תנפיק אג"ח בדולרים ובאירו ותשתמש בתמורה לפדיון סדרות קיימות בהיקף של מיליארדי דולרים

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

עשרות טיסות נוספות: החברה שמרחיבה את פעילותה בישראל

חברת הלואו קוסט Wizz Air מחדשת חמישה קווים מנתב"ג - לונדון, קטניה בסיציליה, ונציה, קלוז' ויאשי ברומניה, ובמקביל מרחיבה את תדירות הטיסות השבועיות שלה במספר קווים קיימים לאירופה

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

קווין וורש, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Amber Baesler

ארה"ב חוזרת להעלאות ריבית? ליו"ר הפד חסר נתון אחרון כדי להכריע

לראשונה מזה 3 שנים, על שולחן הפד עומדת שאלה - האם צריך להעלות את הריבית ● ברקע ההחלטה עומדים שורה של נתונים כלכליים, איום מצד טראמפ, והגורם המכריע: מה קרה לאינפלציה באוגוסט

הנתון הגורלי בארה"ב, ומה צפוי היום במניות הדואליות

נתוני האינפלציה בארה"ב יכריעו את הכיוון בהחלטת הריבית של הפד בשבוע הבא ● מחירי הנפט מטפסים, תשואות האג"ח מוסיפות להיות גבוהות - והעימות בין ארה"ב לאיראן מסלים ● טראמפ מאיים על הפד לראשונה מאז מינויו של קווין וורש ● הריבית באירופה צפויה לעלות, בשווקים מתמחרים העלאה גם ביפן בשבוע הבא ● וגם: הבורסה שקיבלה שדרוג ומסתמנת כהזדמנות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

אדית בר ויואל אבן בשיחה עם יובל ניסני בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

מהנדס העיר ירושלים: חצינו את רף ה-7,000 יח"ד בהיתרי בנייה

בפאנל בנושא ירושלים בוועידת ישראל לנדל"ן סיפר מהנדס העיר יואל אבן על החלטת העירייה להפוך מגוף שממתין ליזמים לגוף שפועל באופן אקטיבי כדי לקדם פרויקטים: "אין יזם שלא מכיר את הטלפון האישי שלי" ● בנוסף, אבן דחה את הטענה כי העירייה מקדמת בעיקר מגדלים, ואמר: "ביטלנו פרויקטים שלמים שרצו לפרוץ ליערות ירושלים ולדרוס אותם"

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בונים הארץ / צילום: כדיה לוי

רוני בריק: "מתחילת השנה 800 קבלנים קטנים פשטו רגל"

על רקע המשבר בענף הבנייה והבחירות המתקרבות, אומר רוני בריק נשיא התאחדות הקבלנים ובוני הארץ בוועידת ישראל לנדל"ן, כי הרשויות המקומיות מחזיקות במפתח להאצת הבנייה ומזהיר מפני המשך הפגיעה בקבלנים ● "אני 40 שנה בענף וזאת התקופה הקשה ביותר שהענף חווה", ציין בדבריו

אונייה של צים / צילום: Shutterstock

הפג-לויד וקרן פימי הודיעו: נגיש הצעה מעודכנת לרכישת צים

ענקית הספנות וקרן ההשקעות הודיעו כי יגישו עד לסוף החודש הצעה מעודכנת, במטרה "לחזק את העצמאות והביטחון הימיים של ישראל" ● מנכ"ל הפג-לויד: "ההסכם ימנע כל התערבות זרה בשינוע מטענים רגישים של ישראל, ומהווה שיפור משמעותי ביחס למצב הקיים כיום"

צחי ארצי, יובל גביש, שמאי קמה, צחי דידי ואפי שקדי, בפאנל משותף בהנחיית הלית ינאי / צילום: כדיה לוי

צחי דידי: "המדינה היא הגורם מספר 1 במחיר הדירה"; יובל גביש: "פיתוח תשתיות צריך להיות פרויקט לאומי"

האשראי לנדל״ן ממשיך לצמוח, הבנקים נעשים בררניים יותר והאשראי החוץ־בנקאי משמש פתרון משלים ● בוועידת ישראל לנדל"ן שוחחו בכירים בענף על עלויות בנייה ומימון גבוהות, מחסור בעובדים ובירוקרטיה ממושכת ● הבכירים קוראים למדינה להגדיל היצע קרקעות ועובדים, לקצר הליכים ולפתח תשתיות ● שמאי קמה, אשטרום: על המדינה לייצר חלופה יציבה לשוכרים

עידן שפירא, ראש סקטור בנייה ונדל''ן, בנק לאומי / צילום: מיכל מוסלר

בכיר בלאומי: הפרמטר שכדאי לבחון לפני השקעה בפרויקט נדל"ן

בסדנה מיוחדת בנושא "השקעות לצעירים" בוועידת ישראל לנדל"ן, הציג עידן שפירא, ראש סקטור בנייה ונדל"ן בלאומי, את המדדים שכדאי לבחון לפני השקעה בפרויקט ● לדבריו, כושר הספיגה יכול להעיד על יכולתו להתמודד עם חריגות ועלויות בלתי צפויות ● על שוק הדיור העריך: "אני לא צופה קפיצות מחירים"

אלונה בר און, מו''ל גלובס בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און מו"ל גלובס: "כשהכל הופך לדעות והעובדות לא משחקות תפקיד, הציבור משלם את המחיר"

"מקווה שנעמוד פה בשנים הבאות ונראה מפה קצת אחרת, כי המדינה זקוקה לזה", אמרה מו"ל גלובס, אלונה בר און בועידת ישראל לנדל"ן ● "הפוליטיקאים היחידים שיתראיינו פה היום הם או בעלי תפקידים מקצועיים או מרשויות מקומיות. זאת על מנת שנצליח לייצר דיון יותר מקצועי"

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

מי מקשיב לכם? 350 אלף מכוניות בישראל משדרות לשרתים מעבר לים

מספר כלי הרכב החכמים ומקושרי הרשת מתוצרת סין שנעים כיום בישראל עשוי להגיע בשנה הבאה לחצי מיליון ● אבל למרות הפוטנציאל לסיכון הביטחון הלאומי, הנובע מהעברת מידע לשרתים בחו"ל, התקנות שפרסם משרד התחבורה נמנעות מלתת הנחיות מחייבות

שי אהרונוביץ', יהודה מורגנשטרן, רפי אלמליח וכרמית יוליס בפאנל משותף בהנחיית דרור מרמור / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "הבשילו התנאים להורדת מחירים, השוק השתנה"

בכירי הרגולטורים התכנסו בוועידת ישראל לנדל"ן כדי לדון באתגרי המדיניות בשוק הדיור ● מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ': "הדבר הנכון הוא להוסיף מס על השכירות – ולהוריד את מס הרכישה" ● המשנה ליועמ"שית כרמית יוליס על הרפורמה בהיטלי ההשבחה: "לעבור משומות לעולמות יותר ודאיים"

ליאת שוב, ראשת החטיבה העסקית, בנק לאומי, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

ליאת שוב, בנק לאומי: "אין שוק נדל"ן אחד. יש ביקושים וצרכים שונים"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, אמרה בוועידת ישראל לנדל"ן כי הירידות במחירי הדיור מתרכזות בעיקר בתל אביב ובמרכז, בעוד שבשאר הארץ המחירים ממשיכים לעלות ● לדבריה, הביקוש לדירות לא נעלם אלא נמצא בהמתנה, וצפוי להתפרץ עם ירידת אי הוודאות והריבית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

לתת לזמן לעשות את שלו: כך ארה"ב יכולה לנצח את איראן

כותרות העיתונים בעולם: הבכיר האמריקאי שבטוח שארה"ב רק צריכה למשוך זמן, למה האיראנים כבר לא יכולים לקנות מקרר, והתחזית של גולדמן זאקס למחיר הנפט אם ההסלמה תחריף ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

נטעלי שם טוב / צילום: מיכל ממן להידרומדיה, ויקימדיה

חדשות 13 הסכימה לפצות את נטע לי שם-טוב בכ-700 אלף שקל. ואז חזרה בה

לאחר סכסוך מתוקשר ופיטורים, נטעלי שם-טוב וחדשות 13 הצליחו להגיע להסכם פשרה ● אך כעת חברת החדשות מבקשת לבטלו בעקבות הודעה שפרסמה מפלגת "עמך ישראל"

רן קוניק, אבי סלמה ואיציק דנינו, בשיחה אריק מירובסקי / צילום: כדיה לוי

ראש העיר שמודה: "לרשת פה דירה זה לעשות אקזיט"

בפאנל בוועידת ישראל לנדל"ן הציגו ראשי ערים את האתגרים שמלווים את המשך הפיתוח בעריהם: ראש עיריית גבעתיים רן קוניק הסביר מדוע בלם את תנופת הבנייה וקשר את חידושה להתקדמות המטרו, ראש עיריית אופקים איציק דנינו הצביע על הפער בין קצב הצמיחה למשאבים, וראש עיריית נתניה אבי סלמה מתח ביקורת על התקציבים שמעמידה המדינה לרשויות המקומיות

משמאל לימין: יואב תורג׳מן, מנכ''ל רפאל מערכות לחימה מתקדמות; אולף ליס, ראש ממשלת סקסוניה התחתונה; ותומר יעקב, שותף מייסד קרן אוריליוס — במהלך טקס חתימת הסכם שיתוף הפעולה במפעל פולקסווגן אוסנברוק, ספטמבר 2026. / צילום: פריסו גנטש

עכשיו זה רשמי: רפאל מתכננת לייצר רכיבים לכיפת ברזל בגרמניה

בתום חודשים ארוכים של משא ומתן חשאי ומסובך, חברת רפאל מאשרת את ההסכם המתגבש ● העסקה עוקפת את התנגדות קרן ההשקעות הקטרית, המחזיקה ב-10% ממניות פולקסווגן, לשתף פעולה עם רפאל ● מנהיג מדינת המחוז סקסוניה תחתית:"הצהרת הכוונות מעניקה לאתר פולקסווגן באוסנבריק הזדמנות לעתיד"

אולריך זיגמונד, מנהיג מפלגת ''אלטרנטיבה לגרמניה''. משווק לגרמנים גאולה ונוסטלגיה / צילום: ap, Michael Kappeler

הבטחות לביטחון כלכלי וגירוש מהגרים: הימין הקיצוני סוחף את גרמניה

חמושה במנהיג כריזמטי ובתסכול הבוחרים, מפלגת הימין הקיצוני AfD רשמה ניצחון חסר תקדים במדינת מחוז ● עם הבטחות נגד מהגרים, לרכוש אנרגיה זולה, ולהגדיל פנסיות, המפלגה צוברת תאוצה, ומפלגות המרכז צריכות לחשב מסלול מחדש, לפני שישארו מחוץ למשחק