גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

הפנטהאוז בפרויקט ''בריזה'' של חברת אפגד באשקלון / צילום: ירון בן יצחק

העסקה בוטלה אחרי שנתיים, והפנטהאוז נמכר שוב באותו מחיר

תושבי חוץ קנו פנטהאוז באשקלון ב־7.5 מיליון שקל, לאחר שעסקה קודמת בוטלה ● מדובר בפנטהאוז בן 6 חדרים, בשטח 188 מ"ר, עם מרפסת בשטח 115 מ"ר

אילוסטרציה: Shutterstock

"הפוליטיקאים לא טיפשים, הם יודעים מה מביא קולות ומה לא": ההסכת שמלמד איך להתווכח טוב יותר

במדינה עם שיח פוליטי רווי האשמות ועקיצות, בבית אבי חי מנסים ללמד איך לנהל דיבייט ● "ויכוחימפיאדה", הסכת קומי לילדים, הפך בעזרת אלוף העולם בדיבייט סטודנטים ד"ר רועי שולמן את הוויכוח הישראלי לספורט עם חוקים, שופטים וכרטיס אדום

מהו קצב ההתקדמות הממוצע של חילזון הגינה? / צילום: Shutterstock

מהו קצב ההתקדמות הממוצע של חילזון הגינה?

מה היה תפקידו הפיקודי הראשון של בני גנץ בצה"ל, מה משותף לסרטים "בחזרה לעתיד 2" ו"בלייד ראנר", ומתי התרחשה הטיסה הראשונה לארץ ישראל? ● הטריוויה השבועית

שירה לב עמי / צילום: יריב אלישע

הבכירה לשעבר בשירות המדינה משיבה אש: "הראו לי את הדלת ממניעים לא מקצועיים"

ראשת מערך הדיגיטל הלאומי סיימה 15 שנה בשירות הציבורי עם הישגים, לצד טעם מר: השר ברקת לא האריך את כהונתה, בעימות פומבי ● בראיון פרישה, שירה לב עמי מסבירה למה "הדחתה" משקפת את מצב הפקידות הציבורית, ומה נאלצה להמציא ברומן שכתבה על תפקוד הממשלה ב־7 באוקטובר

GAC AION UT / צילום: יח''צ

רכב עם אבזור יוצא דופן ב-117 אלף שקל בלבד

החשמלית העירונית של GAC אינה חפה מבאגים באגף הדינמי ● אבל במחיר של משומשת בת שלוש היא מציעה תא נוסעים משפחתי מרווח, טווח שימושי, ביצועים זריזים ואבזור של מכוניות שעולות כפול

קוקאין שנתפס באל סלבדור. ''יש נתיבי הברחה בכל מקום'' / צילום: Reuters, Jose Cabezas

למה התקיפות האמריקאיות לא מצליחות לעצור את שגשוג תעשיית הקוקאין העולמית

המבריחים משנים את נתיבי ההברחה ומפתחים טקטיקות חדשות כדי לחמוק מהתקיפות הצבאיות ● התוצאה: היצע סמים בהיקפי שיא, צניחה במחירים ורמת טוהר גבוהה של הקוקאין הנמכר בארה"ב ובאירופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט: דאו ג'ונס איבד יותר מאחוז; מחיר הנפט בעלייה

על רקע הירידה במניות הטכנולוגיה והמתיחות במזרח התיכון: המדדים המרכזיים בוול סטריט ננעלו בירידות ● נעילה אדומה גם בבורסות באירופה ● אמריקן אקספרסס הודיעה על פיטורים של 5% מכוח האדם ● מחיר הנפט בעלייה

ביתן Uvision בתערוכת AUSA / צילום: יח''צ Uvision

המוצר החדש של חברת המל"טים הישראלית

חברת מל"טים מתאבדים ישראלית, ניצלה את תערוכת AUSA היוקרתית בארה"ב, כדי להציג משגר מל"טים מתאבדים ● המתיחות בין נשיא ארה"ב לבין נשיא אוקראינה, גוברת על רקע הכישלון האמריקאי בצמצום היקף הלחימה הרוסית־אוקראינית ● צבא ארה"ב החליט לרכוש תותחים מקוריאה הדרומית ולא מישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתן אהביה / צילום: סאשה בנימינוביץ'

הוא התחיל בהשקעה במדדים, עבר לנדל"ן ושש שנים אחרי מחזיק 3 דירות

מתן אהביה התחיל להשקיע ב־S&P בגיל 28, אבל הבין שעם ההון העצמי שהיה בידיו - כדאי לו לחפש אפיק משתלם יותר ● אחרי רכישת דירה בדימונה, שאותה מכר ברווח גדול, הוא רכש כבר עוד שלוש דירות

מגדל משה אביב / צילום: Shutterstock

למה נתן חץ ודנה עזריאלי ויתרו על דירות במגדלים הכי נוצצים?

המגדלים שהיו אמורים לשלב תעסוקה, מסחר ומגורים הבטיחו מהפכה אורבנית, אך בפועל היזמים בוחרים לוותר על הדירות ● אתגרים הנדסיים, סכסוכי ניהול ופרמיה שלילית בשוק: כך חלום עירוב השימושים מתנפץ על קרקע המציאות

תחבורה ציבורית בישראל / צילום: Shutterstock

איפה שאתם רואים משבר בתחבורה הציבורית, כרישי השוק מצאו השקעה נהדרת

בשנים האחרונות זוכות חברות תחבורה להשקעות גדולות מצד שחקנים פיננסים גדולים ● כך, נוצר פער בלתי נתפס בין המצב בשטח, שכולל איכות שירות ירודה לציבור ומצוקת כוח אדם - לבין הצפת ערך של מאות מיליוני שקלים למשקיעים בתחום ● מנכ"ל קיסטון: "אנחנו מחפשים תשתיות במשבר. ואנחנו לא היחידים שרואים את ההזדמנות"

המעלית של Böcker מחוץ ללובר, אחרי השוד / צילום: ap, Alexander Turnbull

אחד משודי התכשיטים הנועזים בהיסטוריה הפך למהלך שיווקי מבריק

שודדי תכשיטים רוקנו את גלריית אפולו בלובר תוך דקות בעזרת מעלית ריהוט גרמנית ● רוב התאגידים היו שוכרים משרד ניהול משברים, אבל ב-Böcker בחרו "לרכוב" על הפשע - ושברו את הרשת ● כך הופכים זירת פשע לנכס מיתוגי ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

שולחן אירוח במוצאלה, מוצא / צילום: באדיבות מוצאלה

גבינות עזים, סחלבים וג'ין סתווי בחגיגת אוכל כפרית בין ההרים

ארוחת בוקר שלמה על פוקצ'ה, סדנת אלכוהול משובח וזיכרונות עטופים בבצק מנחם ● ביקור אצל האנשים מאחורי הסירים בפסטיבל מטה יהודה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

להתמודד עם סנקציות באמצעות קריפטו? האמירה של נתניהו שעוררה סערה

ראש הממשלה נתניהו התייחס בראיון לערוץ 10 לאפשרות של סנקציות כלכליות על ישראל, וסיפק אמירה שהעלתה לא מעט תהיות ● אבישי עובדיה, מומחה לקריפטו: "זו הדרך הכי גרועה להזיז כסף כדי לטשטש עקבות"

אמיר ירון ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

בנק ישראל נגד נתניהו: "קריפטו לא יכול לשמש מסלול עוקף סנקציות"

בבנק המרכזי הגיבו הערב באופן חריג לדבריו של ראש הממשלה, לפיהם ישראל צריכה להיערך לכלכלת קריפטו וכי בלוקצ'יין יכול לסייע לעקוף סנקציות, ובפועל סותרים אותם ● בבנק הדגישו כי על הדרג המדיני להתמקד במניעת הסנקציות ובהמשך קיום קשרי המסחר עם שותפותיה העיקריות של ישראל ● נתניהו בראיון: "מודה לבנק ישראל על העצות, אבל עושה מה שאני חושב"

עטיפת הקלטת ''הקרב על הוועד'' של ''הגשש החיוור''. שיעור בדמוקרטיה / צילום: ויקיפדיה

בגיל 73 רונלד רייגן הוכיח איך הופכים חיסרון ליתרון. בזכות בדיחה אחת

מראשות ועד הבית ועד המרוץ לנשיאות ארה"ב, מערכות בחירות מספקות חומר בלתי נדלה לקומדיות ● דרך סרטים וסדרות כמו "הקרב על הוועד", "בחירות או לא להיות" ו"מחלקת גנים ונוף", מתברר כיצד המאבק על כוח, הפער בין תדמית למציאות והניסיון למצוא חן בעיני הבוחרים הופכים את הפוליטיקה למופע משעשע

נתב''ג / צילום: Shutterstock

נוהרים מחו"ל להצביע? בדקנו את המספרים

הרשתות החברתיות התמלאו בימים האחרונים בפוסטים של אנשים שחזרו להצביע, אבל המספרים של רשות שדרות התעופה קצת פחות חד משמעיים ● צללנו לנתונים

יאיר גולן / צילום: כדיה לוי

הדמוקרטים: בנוגע ליוקר המחיה, גולן מוכן ללכת נגד הגוש

מפלגתו של יאיר גולן תומכת בפיקוח מחירים בניגוד לשותפיה בגוש ● אילו מסים מציעה המפלגה להעלות ואילו צעדים תבצע נגד יוקר המחיה? ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' מיכאל גלעד / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

האם אפשר לנבא את תוצאות הבחירות? החוקר שבדק מיליון הימורים ומוכן להמר בעצמו

שיחה עם פרופ' מיכאל גלעד מבית הספר לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת ת"א ● על הדיוק המפתיע של שוקי הניבוי, איך אמוציות מטות תחזיות ביטחוניות - ולמה לפני הבחירות לא כדאי להסתמך על פולימרקט

גדי איזנקוט / צילום: גלעד קוולרצ'יק

ישר: רמטכ"ל העבר שיפחית את תקציב הביטחון

מפלגת ישר מתנגדת להעלאת מסים כללית, אך מציעה להטיל מסים על מוצרים ספציפיים ● היא אומנם נגד קיצוץ בביטחון עכשיו, אבל בעד הפחתה בטווח הארוך ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד