גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

לוחמי וייטקונג בהאנוי, פברואר 1969. זיהו את ניחוח האפטרשייב שנדף מחיילי ארה''ב / צילום: Reuters, KEYSTONE Pictures USA

בין הרחה לריח: לפענח את חוש הריח

בזמן מלחמה, הריח הופך לאמצעי חד יותר להבחנה בין אויב לידיד. לוחמי הווייטקונג יכלו לזהות חיילים אמריקאים לפי ריח הסבון והאפטרשייב שלהם

הנד רולז בביז'ו של אייל שני / צילום: עמוד האינסטגרם

פרחים בהריסות וסושי בשקיעה: בחפירות רחוב תל-אביבי גילינו עולם חדש

בין החליפות למרפסות של אלנבי לגמנו לימונדת תות-דבש בכורסת וינטג', התמכרנו לפודינג פטל, אספנו גלויות מפעם וחיפשנו עקבות של קולנוע מיתולוגי ●
חגית אברון תופרת יום 

לפי נתוני הלמ''ס, באיזה מחוז בארץ יש הכי הרבה יערות, חורשות ופארקים? / צילום: Shutterstock

לפי נתוני הלמ"ס, באיזה מחוז בארץ יש הכי הרבה יערות, חורשות ופארקים?

לאיזו מועצה אזורית משתייך קיבוץ כפר חרוב, מי הגה את שם הקואופרטיב "אגד" כשנוסד ב-1933 ועל שם מי נקראת הנסיכה זלדה בסדרת משחקי הוידאו של נינטנדו "האגדה של זלדה"? ● הטריוויה השבועית

הקרנת ''זמנים מודרניים'' בליווי חי של תזמורת המהפכה / צילום: משה צ'יטיאת וחברת רוי אקספורט Modern Times ©

איך הפסקול הפך לסיבה טובה לצאת מהבית

החודש תתקיים בית המכולות בנמל יפו סדרת מופעים בשם "פסקולים LIVE", שבה הרכב בלוז&בו יארח מוזיקיאים לביצועים חיים של פסקולי סרטים ● הפופולריות של המופעים האלה נשענת על היכולת של המוזיקה הקולנועית להמשיך לחיות הרבה אחרי שהסרט נגמר

הטנדר החשמלי, ''סייברטראק'' / צילום: יח''צ

מאסק: טסלה תצמצם את ייצור הסייברטראק בשנה הבאה

מאסק אמר כי בטסלה יצמצמו בהדרגה את ייצור הסייברטראק במפעל שלה בטקסס ● בפוסט ב-X כתב כי סיום הייצור במפעל הענק יפנה מקום לייצור מונית הרובוטים שלה, הסייברקאב ● מאסק לא ציין אם החברה תייצר את הסייברטראק במתקן אחר

מדי מים / צילום: Shutterstock

מחיר המים צפוי לעלות ב-2.3% ב-2027, גורמי מקצוע דרשו להעלות יותר

מדובר בתוספת של כ-3.5 שקלים בחודש למשפחה בת חמש נפשות ● ההחלטה התקבלה לאחר דיון במועצת רשות המים, שבחרה לצמצם את ההתייקרות המתוכננת למרות עלייה צפויה של 835 מיליון שקל בעלויות משק המים ● חברי המועצה חלוקים בדעותיהם בין שמירה על יוקר מחיה נמוך לבין הצורך בהשקעות בתשתיות ובהיערכות לגידול האוכלוסייה ולשנות בצורת

סוחר בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

קרנות הגידור מכרו שבועות לפני כולם? הסימן שהקדים את המפולת בוול סטריט

נאסד"ק 100 צלל בכ־5%, וכ־84% ממניות S&P 500 נסחרו בירידות ● גל המכירות שהחל בשבבים ובתשתיות ה- AI התפשט גם לענקיות הטכנולוגיה, לבנקים, לתעשייה ולמניות הצמיחה ● החשש מהשלכות הבחירות בארה"ב, סימני השאלה סביב תחזיות הרווח ומכירות אגרסיביות של קרנות גידור: חמישה הסברים לטלטלה בשווקים

טלפון ברבי, פקשוט מארז נוסטלגיה של עלית, פפסי / צילום: Mattel + HMD, סטודיו שטראוס, Shutterstock

רבותיי, הנוסטלגיה חוזרת: הסיבה שמותגים מנסים לשחזר את העבר

בזמן שהכול הופך דיגיטלי יותר, משהו מפתיע קורה בזירת המותגים: לוגואים ישנים חוזרים, אריזות רטרו צצות על המדפים וטלפונים מתקפלים זוכים לחיים חדשים ● מאחורי גל הנוסטלגיה מסתתר הצורך האנושי במשהו מוכר ויציב בעולם שמשתנה במהירות

ישיבת ממשלה. השרים מתחלפים, הבעיות נשארות / צילום: מעיין טואף / לע״מ

החסמים המבניים שתוקעים את המדינה, והדרכים לשחרר אותם

שרים מתחלפים וממשלות נופלות, אבל אותן תקלות חוזרות שוב ושוב ● מסמך מדיניות חדש של המרכז להעצמת האזרח מסביר מהם החסמים המבניים שמכשילים את התיקונים הנקודתיים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי החסמים הקבועים בעבודת הממשלה

איור של מטופלי ד''ר מסמר בפריז / איור:  Wellcome Collection - Desrais, Claude Louis

כלכלת הפלסבו: הלקח העסקי מהרופא שהיפנט את האליטה של פריז

בשיא עידן הנאורות, עשירי פריז עמדו בתור כדי לקבל טיפול נטול ביסוס מדעי ● אנשי המקצוע הצליחו להוכיח את השרלטנות, אבל בדרך פספסו שיעור מותגי שרלוונטי גם בימינו ● האלגוריתם האנושי

פרסומי המבצעים מהתקופה האחרונה. מוקש פיננסי

פתאום כולם מציעים נדל"ן בחינם: הסכנות הגדולות ברכישה עם 0% הון עצמי

יזמי הנדל"ן התחילו לאחרונה לחלק נכסים כמעט בחינם, באפס הון עצמי, רק תבחרו ● מגבלות המימון הנוקשות של בנק ישראל גידרו את יציבות המערכת הבנקאית, לא את הכיס שלנו ● את הפער שנוצר ממלאים היום בשוק האפור–בהיר של האשראי החוץ-בנקאי והלוואות קבלן

הונאה / צילום: Shutterstock

שני ישראלים מואשמים בהונאה של 129 מיליון דולר בארה"ב

כתב אישום שהוגש בארה"ב חושף כיצד רשת הונאה בינלאומית השתמשה בבינה מלאכותית כדי להתחזות למנהלים ולעורכי דין ולגרום לחברות להעביר מיליוני דולרים • אחד הנאשמים הישראלים התפאר, לפי התביעה, כי הלבין מאות מיליוני דולרים וכי הוא "מספר אחת בעולם" בתחום

התעמלות בבריכה / צילום: Shutterstock

עדיף לקום לאימון או להמשיך לישון? המחקר שמספק תשובה מפתיעה

מחקרים חדשים בוחנים קשר בין שינה, תזונה ופעילות גופנית לבין בריאות והזדקנות - ומגלים שהפרטים הקטנים עשויים לשנות את התמונה ● יתרון אימון על פני שינה תלוי גם בהרגלי השינה, תפריטים שונים נקשרים לתועלות שונות, ובמים יש תועלת בשילוב עם הליכה לאחור ● מדעי אריכות החיים 

המתחרים החדשים של רמי לוי / צילום: Shutterstock

המנהל שפוטר משופרסל והירקן שקנה רשת: המתחרים החדשים של רמי לוי

חסיד גור שמצא במשבר הזדמנות, חקלאי שהפך לבעל רשת ויזם שהתחיל בדוכן שווארמה: יותר ויותר שחקנים מבקשים לבנות אימפריות קמעונאות ● הם רוכשים סניפים במאות מיליוני שקלים ומנסים לנגוס בנתח של הרשתות הגדולות ● מה מושך אותם לענף צפוף שבו שולי הרווח נמוכים, ומי יצליח לשרוד?

בעולם מתפתחת תעשייה שלמה של ''נדגמים סינתטיים'' / צילום: Shutterstock

עליית "הנבדקים הסינתטיים": האם אפשר לשכפל אתכם לצורכי מחקר?

חברות שמפתחות נבדקים סינתטיים כבר גייסו מאות מיליוני דולרים, ומבטיחות לחזות למי נצביע, מה נקנה ואיך נתנהג ● אלא שמודל אחד כבר חזה ניצחון לקמלה האריס, ומחקרים מצאו כי בני האדם הווירטואליים נוטים להיות קיצוניים יותר מהאנשים האמיתיים ● האם אפשר לסמוך על אנשים שלא קיימים - כדי להבין את אלה שכן?

ההפגנות בפארגווי בעקבות נפילת בנק UENO / צילום: ap, Jorge Saenz

הבנק קרס, ו-3 מיליון אנשים איבדו גישה לכסף שלהם

הבנק החמישי בגודלו בפרגוואי קרס לאחר שנדרש למחוק נכסים בעייתיים בהיקף של 280 מיליון דולר ● הפרשה מטלטלת את המערכת הפיננסית ומגבירה את הלחץ להדחת הנשיא

הסערה המושלמת בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"סערה מושלמת בשווקים": מה עומד מאחורי הקריסה בוול סטריט והירידות החדות בת"א?

המסחר בוול סטריט התנהל בירידות חדות, לאחר שהמסחר בבורסה המקומית ננעל באדום בוהק ● מושיק יוספוביץ, מנהל מניות ישראל ב"מגדל ביטוח ופיננסים", מסביר מה עומד מאחורי הירידות ואיפה מסתתרת נקודת האור למשקיעים

נתניהו וטראמפ (ארכיון) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו על הסיוע האמריקאי: "המעבר שמובילים נתניהו וטראמפ מסיוע לשותפות משקף את עוצמת היחסים בין המדינות"

נתניהו על הסיוע האמריקאי: הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל תמיד זכה לתמיכה חוצת מפלגות, המעבר שמובילים ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ מסיוע לשותפות משקף את עוצמת היחסים בין המדינות ● דיווח: תנועות חריגות של כלי שיט איראניים סמוך לכבלי תקשורת תת-ימיים ● נשיא ארה"ב באיום חריף לקראת ההכרעה על המשך המערכה באיראן: "הייתי מעדיף לא לעשות זאת, אם אפשר. אתם תדעו בקרוב מאוד" ●  עדכונים שוטפים

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי

חברת דירוג האשראי הבינלאומית אישררה את הדירוג ברמה A, עם תחזית יציבה ● ההחלטה מגיעה חצי שנה לאחר האשרור הקודם, על רקע הסיכונים הביטחוניים והלחצים על תקציב המדינה

עומר בראמי / צילום: תמונה פרטית

63 מ"ר שמשווקים כ־3 חדרים: הטריק שמשקיע בן 26 מצא בפתח תקווה

עומר בראמי רכש את דירתו הראשונה בגיל 21, אחרי שבחן כ־35 דירות בבאר שבע ● חמש שנים לאחר מכן, עם דירה נוספת על הנייר, הוא מסביר מדוע בחר להשקיע דווקא בדירות קטנות - ואיך הוא מתכנן להתמודד עם חשבון המימון שיגיע בעוד ארבע שנים וחצי