גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

ליאת בקייר / צילום: עמית נעים

ליאת בקייר: "המגפה הכי גדולה היא בדידות, ולשם אנחנו נכנסים"

מבצע "שאגת הארי" הגיע בתזמון מסחרי גרוע לכל ענף השיווק, אבל ליאת בקייר, שעומדת בראש סוכנות המשפיענים MIND, הרגישה זאת מקרוב ● בראיון היא מספרת על מערכות הדאטה הייחודיות שפיתחה, ומסבירה איך הומור, חדר מלא באור וחתול יכולים להקפיץ ביצועים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מדבר בכנס על מערכת ''ורה רובין'', שתנגוס בשוק מעבדי הליבה של אינטל / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

העסקה המשתלמת בישראל והנתון המדאיג: 5 הערות על דוחות אנבידיה

אנבידיה שוב ניפצה תחזיות עם הכנסות של יותר מ־80 מיליארד דולר ברבעון, אך מאחורי השיאים בדוחות הכספיים מסתמנות כמה מגמות מעניינות בשוק ● פעילות מלאנוקס הישראלית צומחת מהר יותר מליבת עסקי ה־AI של אנבידיה, אינטל על הכוונת, סין עדיין לא חוזרת - וארבע ענקיות הענן הופכות לחשובות יותר ויותר לעתיד החברה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כל עוד הפסקת האש נשמרת: בשוק צופים הורדת ריבית ביום שני

התחזקות השקל, התמתנות האינפלציה והירידה בגירעון מגבירים את ההערכות להפחתת ריבית ראשונה זה חודשים - אך הכלכלנים מזהירים כי כל הסלמה מול איראן לפני מועד ההחלטה עלולה לדחות את המהלך ● בשוק מתמחרים כעת הסתברות של כ־60% להורדת ריבית ביום שני

טויוטה CH-R+ חשמלית / צילום: יח''צ

החדש של טויוטה: טווח מרשים, נהיגה נעימה ומחיר הגיוני

לקרוס־אובר החשמלי החדש של טויוטה יש עיצוב דינמי ונוכחות כביש בולטת ● באבזור עדיין יש פערים, אבל ב־200 אלף שקל, עם תא נוסעים מתוכנן היטב, טווח מרשים ונהיגה נעימה - הוא מחזיר את היצרנית לתחרות

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

האסטרטג שמזהיר ממפולת כבר ביוני – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

החברות הגדולות חוזרות לזירה: הנפקות של מיליארדי שקלים בגל חדש ● שיא החשיפה למניות מול מזומן: האנליסטים מזהירים מהתפוצצות בועה ● רווחי שיא בבנקים, אבל המנהלים חוששים מהאיומים הנסתרים ● הבום בבינה המלאכותית בעיצומו: אילו סקטורים חייבים בתיק ואילו להתרחק מהם ● פריים אנרג'י זינקה ב-240% אחרי שהשוק פספס את תחום האגירה

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: ap, John Minchillo

המחתרת החדשה של חמאס: המפקדים הזוטרים שהפכו לאנשים הכי חזקים בעזה

חיסולו של עז א־דין אל־חדאד הותיר את חמאס ללא מנהיגות דומיננטית ברצועה ● מומחים משרטטים את פרופיל אנשי הצללים שעולים מהשטח - מפקדים אלמונים שחלקם לא מוכרים אפילו לאמ"ן, שמנסים להחזיק יחד את שרידי הארגון תחת לחץ צבאי כבד וחורבן כלכלי חסר תקדים

מימין: יאיר ניצני, שירה זלוף וגדי גידור. ''מקטין את הסיכוי להתפרנס'' / צילומים: עידו איז׳קף, אלון לוין

המחירון נחשף: כמה עולה הופעה של עומר אדם ומה לא תראו בקיסריה

הרוק הישראלי רחוק מימי הזוהר שלו, בין היתר בגלל הקישור עם מחאה שמקטין את קהל היעד, הטכנולוגיה שמאפשרת ליצור אלבומים שלמים מהבית והמחשבה על שורת הרווח ● למה קשה למצוא רוקיסטים בהיכלי ההופעות ומי האומנים שכן מצליחים לדבר לקהלים רחבים?

בלי הגזמה: מהלך אחד שווה לכם מיליון שקל בפרישה

הכסף הגדול של הפנסיה לא נמצא רק בחיסכון, אלא בניהול נכון מול רשות המסים ● הליך "קיבוע זכויות" מאפשר לכם להחליט איך לנצל את סל הפטורים שמעניקה המדינה - שמגיע השנה ל־976 אלף שקל ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

וורן באפט / צילום: Shutterstock

תעלומה בשווי 2.6 מיליארד דולר: מי חוזר על הטעות של וורן באפט?

ברקשייר האת'ווי פרסמה ביום שישי שעבר עדכון לתיק ההשקעות שלה ● הפוזיציה החדשה בדלתא איירליינס והשקעה קטנה יותר שביצעה החברה מסעירות את העיתונות הכלכלית הבינלאומית

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

אנבידיה מכה את השוק: ההכנסות ברבעון זינקו ב-85%; משפרת תחזיות להמשך

הכנסות החברה היו 81.6 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה 1.87 דולר למניה, זינוק של 130% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● החברה מעלה את צפי הההכנסות ל-91 מיליארד דולר ברבעון הבא ● אישרה תוכנית לרכישה עצמית של מניות בהיקף של 80 מיליארד דולר

הזוג צוקרברג / צילום: Reuters, Anadolu

מה עושים האנשים הכי עשירים עם הכסף כדי להשיג השפעה

המחזיקים בכסף הגדול כבר לא מסתפקים בהקלה על מצוקות וכשלים - הם שואפים לעצב מחדש את המציאות ● מההשתלטות של ביל גייטס על תשתיות ה־AI ועד רכישת עתודות קרקע על ידי מייסד Epic Games, הפילנתרופיה הופכת למנגנון כוח פרטי שפועל מעל לראשן של המדינות

גלולת הרזיה / צילום: נובו נורדיסק

תרופת ההרזיה החדשה שמבטיחה: ירידה של 30 ק"ג במשקל

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי בתרופת ההרזיה החדשה שלה וטוענת: התרופה הובילה לירידה של 30 ק"ג במטופלים תוך 80 שבועות ● התוצאות של התרופה החדשה לא התקבלו עד כה, אלא רק בניתוחים בריאטריים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

סכום העתק שארה"ב תשלם כדי לבנות את "כיפת הזהב" של טראמפ

איחוד האמירויות מרחיבה את היכולות הטכנולוגיות שלה ורוכשת שליטה ביצרנית מנועים איטלקית ● טילים של רפאל שוגרו מרכב"ם גרמני כחלק ממיזם משותף ● תוכנית הדגל של טראמפ מוערכת בעלות של למעלה מטריליון דולר ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נטושים בהורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

הצינור השני שיעקוף את איראן כבר מוכן ב-50%

מנכ״ל חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי סיפר אמש כי בניית צינור הנפט מתקדמת מאוד ● לדבריו כמעט 100 מיליון חביות נוספות אובדות בכל שבוע שהורמוז נשאר סגור

דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "מתקרבים להסכם סופי עם איראן. זה משתפר מיום ליום"

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אמר כי הוא מאמין שההסכם הסופי ימנע מאיראן להשיג נשק גרעיני ● מקורות המעורים במו"מ, אמרו כי ההצעה האחרונה כוללת תהליך לפתיחת מיצרי הורמוז מחדש, הפשרת חלק מהנכסים האיראניים המוחזקים בבנקים זרים והמשך המשא ומתן

עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל

נתוני המאקרו של המשק הישראלי מספרים סיפור מרשים של הצלחה, עם שווקים שמפגינים חוסן ועמידות יוצאת דופן מול משברים ● אלא שמאחורי החזית המשגשגת מסתתרת מציאות שוחקת: יוקר מחיה מזנק, פקקים אינסופיים ומגמת ירידה מתמדת ברמת החיים ● סדרת הכתבות של גלובס צוללת אל שורש הפרדוקס, בניסיון להבין מדוע העושר הלאומי מסרב לחלחל אל החיים עצמם ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock

סקר מיוחד של גלובס: מה חושבים הישראלים על שירות באמצעות AI

בימים הקרובים ננתח את המגמות החמות בתחום השירות, ונארח שורה של בכירים שפיצחו את השיטה ● והפעם - סקר ראשון ומסקרן שבוחן כיצר הציבור תופס את השימוש בבינה מלאכותית בתחום ● בשבוע הבא נחשוף את החברות המובילות בשירות בשבע קטגוריות, לפי סקר שנערך בקרב 2,000 משתתפים ● כנס השירות של גלובס ייערך ב-27.5 בתל אביב

סיגל זקשנסקי, מנהלת אגף שיווק, בנק מזרחי טפחות

הבינה המלאכותית: לא במקום הבנקאים, אלא לצדם

האתגר האמיתי בהטעמת AI בשירות הלקוחות במערכת הבנקאית הוא לעשות זאת בצורה שקופה, אחראית ואתית ● צריך לעשות זאת בצורה שתשמור על אמון הלקוחות, על הפרטיות שלהם ועל תחושת הקרבה והביטחון שהם מצפים לקבל מבנק ● לכן, צריך לאזן בין טכנולוגיה מתקדמת וקשר אישי

נטושים בהורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

מורעבים, תחת אש: כך הפך הורמוז לכלא הימי של עשרות אלפי מלחים

בזמן שהמצור האמריקאי נמשך כ-20 אלף מלחים תקועים במצר הורמוז תחת אש ● הם קוצבים אוכל ומים, בריאותם מידרדרת, הקשר שלהם עם העולם מוגבל, ומי שמנסים להימלט נתונים לתקיפות של טילים וכטב"מים ● הוול סטריט ג'ורנל בתיעוד מטלטל של החיים בלב ים בהמתנה לתוכנית מילוט

הכנות למלחמת מים / צילום: Shutterstock

למה שבועות הוא חג המים? אל תחפשו את ההסבר במקרא

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיצד התגלגל מנהג פגאני מצפון אפריקה כל הדרך למסורת של אחד משלושת הרגלים?