גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בני זוג שילמו "דמי רצינות" ואז התחרטו. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט חייב לפצות את הלקוח ב-600 שקל, לאחר שטכנאי הוט לא הגיע להתקנה ● בשל מלחמת חרבות ברזל עיריית שדרות זכתה בתביעה על עיכוב בפיתוח קרקע ● ומה קבע השופט כאשר בני זוג שילמו "דמי רצינות" והתחרטו? ● 3 פסקי דין בשבוע

מיילס דייויס. להיות זה שמחזיק בגפרור / צילום: Reuters, Gerald Davis

100 שנה לגאון המוזיקלי שלימד תעשייה שלמה לצאת מאזור הנוחות

לרגל 100 שנה להולדתו של מיילס דייוויס, מבט על האמן שלא רק שינה את הג’אז פעם אחר פעם, אלא גם ניסח מחדש את חוקי החדשנות, המיתוג והשיבוש בשוק ● מהמהפכה החשמלית שלו בסוף שנות ה־60, דרך דייוויד בואי, פרינס ורדיוהד ועד קנדריק לאמאר - דייוויס הוכיח שהאיום הגדול ביותר על הצלחה הוא להישאר באיזור הנוחות, ושמנהיגי שוק חייבים לדעת להרוס את הנוסחה של עצמם לפני שמישהו אחר יעשה זאת

טקסס ארה''ב / צילום: Reuters, Carol M. Highsmith

לא זקוקה לחביות: יצרנית הנפט הגדולה בארה"ב מצאה את הדרך להוזלת החשמל

תעשיית הנפט של טקסס פורחת, אך 40% מהחשמל במדינה כבר מבוסס אנרגיה ירוקה, והמגמה רק מתרחבת ● בעזרת הרבה שמש, סוללות אגירה ושוק חופשי, המדינה גם מצליחה להוריד את המחירים לצרכנים

הילה ויסברג ונבו שפיר בשיחה עם איתן יוחננוף / צילום: גבע טלמור

איתן יוחננוף בטוח: זו הסיבה ליוקר המחיה בישראל

שיחה עם איתן יוחננוף, מנכ"ל ומבעלי רשת יוחננוף ● על הסיבה שהוא כקמעונאי חושש מהמחירים הגבוהים, ההשקעות בנדל"ן והקושי בגיוס עובדים: "דור ה־Z לא יעבוד בסופר"

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בזירה הפוליטית מסתובבים הרבה מתווי גיוס. מה ההבדלים ביניהם?

נושא גיוס החרדים מעמיק את המתיחות לא רק בקואליציה, אלא גם בתוך האופוזיציה ● גנץ, ביסמוט, איזנקוט וליברמן - כולם יצאו ביוזמות לפתור את המשבר ● מה בפועל אומרות כל ההצעות, ועד כמה הן באמת שונות זו מזו? ● המשרוקית מסבירה

פרופ' יוסי שחם־דיאמנד / צילום: אלון גלבוע

"בואו נגרום לחיידקים לייצר נפט": החוקר שרוצה להפוך את ישראל למעצמה של הנדסה וביולוגיה

במעבדה של פרופ' יוסי שחם־דיאמנד, ראש המכון לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מפתחים שבבים שמנטרים צמחים, מזהים סכנות במי שתייה ומסייעים לאנשי רפואה לטפל בחיילים פצועים בשטח ● לאחרונה הוא קיבל פרס יוקרתי על תרומתו לצמיחתה של תעשיית השבבים בארץ, ועכשיו יש לו חזון חדש

פיטר תיל / צילום: ap, Rebecca Blackwell

מיליארדר ההייטק הידוע עובר דירה, לארגנטינה

על פי דיווח בניו יורק טיימס, המיליארדר פיטר תיל, רכש אחוזה באחת השכונות היוקרתיות של בואנוס איירס ורשם את ילדיו לבית הספר המקומי ● מה עומד מאחורי הצעד המפתיע?

באיזה ענף ספורט בוטלו משחקי האליפות בעקבות נסיון חרם על המשלחת הישראלית? / צילום: Shutterstock

באיזה ענף ספורט בוטלו משחקי האליפות בעקבות ניסיון חרם על המשלחת הישראלית?

מה שמה הרשמי של כיכר הבימה, דגלה של איזו מדינה הוא היחיד שצורתו אינה מלבנית או ריבועית, ומהם שלושת הבניינים הגבוהים בעולם? ● הטריוויה השבועית

שליח וולט / צילום: Shutterstock

הפיצ’ר החדש של וולט: מזמינים יחד, משלמים בנפרד

וולט מרחיבה את שירות ההזמנות הקבוצתיות ומשיקה לכלל המשתמשים בישראל את Group Order, פיצ’ר המאפשר למספר סועדים להזמין יחד מאותה מסעדה ולשלם בנפרד ● בוולט מציינים כי כ-8% מההזמנות בפלטפורמה הן הזמנות קבוצתיות, וכי השירות מבוסס על סנכרון בזמן אמת בין כלל המשתתפים

אילוסטרציה: Shutterstock

כך מפספסים רוב המשקיעים רווחים של מיליוני דולרים

שלל מחקרים איתרו נקודות כשל של המוח האנושי והפסיכולוגיה החברתית בבואם של אנשים לבצע השקעות ● כשמחברים את הממצאים, התמונה ברורה: המשקיעים היום סוחרים כי הם מחפשים ריגוש, מושפעים מאחרים, או חשים צורך לעשות משהו נוכח הכאוס סביב ● כתבה שלישית בסדרה

משה כחלון, לשעבר יו''ר יונט קרדיט / צילום: יוסי כהן, רפי קוץ

העונש של כחלון: מאסר על-תנאי והגבלת כהונה בחברות ציבוריות. ואיזה קנס ישלם?

שר האוצר לשעבר משה כחלון הודה בעבירות דיווח, על כך שנמנע מלדווח בזמן על אי-סדרים בחברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט ● ביהמ"ש גזר עליו עונש מאסר על-תנאי, קנס בסך 180 אלף שקל והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים ● הסדר הטיעון אינו מתייחס לשאלת הקלון, וזו תוכרע ככל שכחלון יבקש לחזור לפוליטיקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; דל זינקה, נאסד"ק עלה ב-8% בחודש האחרון

המשקיעים ממשיכים לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות במגעים בין ארה"ב ואיראן ● המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, בורסות אסיה ננעלו במגמה חיובית ● בתמיכת קדחת ה-AI - מניית המחשוב דל טסה ביותר מ-30%

עמירם שחר, מייסד Upwind / צילום: AI GEMINI

עשה אקזיט בגיל 16 ומרוויח עשרות מיליונים מהוואקום של וויז

עמירם שחר חתום על אקזיט של 450 מיליון דולר, והיום, עם חברת אבטחת הענן אפווינד, הוא נתפס כטוען לכתר של וויז ומי שמרוויח ממכירתה לגוגל ● בראיון הוא מספר על העניין מצד אמזון ומיקרוסופט, המשקיע גילי רענן ששם הז'יטונים גם על אסף רפפורט והיעד: קצב הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה

גברים נעשו אובססיבים לבריאות הזרע שלהם, והמותגים מרוויחים / צילום: Shutterstock

300 דולר לחפיסה: זו האובססיה החדשה של גברים בארה"ב

שפל היסטורי בפוריות בארה"ב מזין חרדה לאיכות הזרע ● על הגל הזה רוכב שוק הוולנס הגברי: סטארט-אפים מגייסים מיליונים, כדורים נמכרים במאות דולרים, משפיענים משווקים שינויים באורח החיים, וטראמפ כבר מחלק מענקים לתינוקות חדשים ● הבהלה אל הזרע

בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים באשדוד? / צילום: אביב צילום

"השוק תקוע": הדירה שנמכרה אחרי 9 חודשים על המדף

דירת 4.5 חדרים ברובע י"א באשדוד, בשטח של 122 מ"ר ועם מרפסת ששטחה כ־10 מ"ר, נמכרה תמורת 2.5 מיליון שקל ● "אין בעיר כרגע ביקוש מצד משקיעים בגלל הריבית הגבוהה, ומרגישים את זה במחירי השכירות - ההיצע נמוך והמחירים עולים כל הזמן" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

רחוב בר כוכבא בתל אביב / צילום: רפי דלויה

שלושה בתים ישנים, עשרה יורשים: בכמה נמכר מגרש בתל אביב

שלושה צמודי קרקע ישנים על שטח קרקע כולל של 407 מ"ר, ברחוב בר כוכבא בתל אביב נמכרו תמורת 24.5 מיליון שקל ● צמודי הקרקע ברחוב נרכשו על ידי יזם שמתכוון לבנות במקומם פרויקט חדש

צילומים: יח''צ

זולות וקטנות: הכירו את החשמליות החדשות שבדרך לישראל

בזמן שבישראל מצמצמים את הטבות המס לכלי רכב חשמליים, באירופה מקדמים רגולציה חדשה שנועדה להפוך אותם לנגישים גם למעמד הביניים ● התוצאה: גל חדש של דגמים קומפקטיים וזולים יותר, עם תגי מחיר של כ־125–150 אלף שקל, שכבר נערכים לנחות בישראל בשנה הקרובה

הפקולטה. גם בעידן ה–AI מומחיות אנושית היא חשובה / צילום: Shutterstock

המלכודת במנוע החיפוש שאנחנו לא מודעים אליה - וחוסמת את היצירתיות של הטאלנטים

AI ומנועי חיפוש עלולים לפגוע ביצירתיות, במיוחד אצל מומחים - כך עולה ממחקר חדש בהובלת חוקרים ישראלים, שמראה כי אלגוריתמים "לוכדים" משתמשים בבועות רעיונות שמגבילות חשיבה מקורית ● היתרון: חשיפה יזומה למידע מגוון ובלתי צפוי ושימוש חכם יותר בכלי החיפוש כדי לפרוץ גבולות

צילום: טלי בוגדנובסקי

חכו עם התדלוק: מחיר הבנזין יורד הלילה בחדות

משרד האנרגיה מעדכן: מחירי הדלק לחודש יוני 2026 יעמוד על 7.80 שקלים לליטר - ירידה של 27 אגורות מהחודש הקודם ● הרקע להוזלה: התחזקות השקל מול הדולר לצד ירידה במחיר הבינלאומי של הבנזין

עדיה חזני / צילום: רוחמה חזני

הצעיר שקנה מגרש והציב עליו משרד מכירות נטוש

הלחץ הכלכלי הביא את עדיה חזני לצאת לעבוד בכל עבודה שמצא כבר בכיתה ח', עד שגילה את הפוטנציאל בהשקעות נדל"ן ● בין היתר קנה מגרש והניח עליו בית מוכן ● "צריך לקום ולעשות, כי אחרת מפספסים הזדמנויות"