גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטבח בכלא השרון. ''מרבית הבישול נעשה על פלטות קטנות בתוך התא הצפוף'' / צילום: יאיר חובב

המקום שבו האוכל הוא שדה קרב סמלי: הצלחת של אסיר בישראל

ספרם החדש של ד"ר רמי אדוט ופרופ' נדב דוידוביץ' הוא תולדה של מחקר בן שלוש שנים על אוכל בבתי סוהר: "הבנו שהאוכל בכלא הוא לא רק עניין תזונתי - הוא מקום שבו מתרחשים מאבקים על זהות, כבוד, שליטה וקשר לחיים שמחוץ לסורגים" ● מה הסיפור עם הבשר ומיהי מלכת המטבח, איך מבשלים בלי סכינים וכיצד מנה הופכת לסמל סטטוס?

590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock

מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים, למעלה מ־300 אלף עסקים נסגרו בישראל

בשש שנים האחרונות, בהן ישראל התמודדה עם שורת משברים - מהקורונה ועד המלחמה באיראן - כרבע מהזמן המשק התנהל תחת הגבלות ● הנתונים חושפים את מחיר הקיפאון: יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו ● גלובס בוחן את הנזק שנצבר

ד''ר רון תומר / צילום: מנחם ואיתי רייס

"סמוטריץ' מחריב את הכלכלה ונתניהו לא באירוע": ראיון עם האיש שמכיר יותר מכולם איך נעים גלגלי המשק

מאז כניסתו לתפקיד ערב הקורונה חזה ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים היוצא, באופן שבו המדינה מתמודדת עם העסקים הקורסים ● אלא שלדבריו הסיבה שהמשק מצליח להתאושש היא התנהלות הסקטור העסקי ● פרויקט החל"ת "עיוור למגזר הפרטי", מתווה הפיצוי "הגיע באיחור ניכר" והנפגעות העיקריות הן נשים ● ראיון פרישה סוער

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ממשקיע למשקיע: בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במרכז חולון?

דירת 2 חדרים בחולון נמכרה ב-1.49 מיליון שקל ● הסטטוס כבניין הנמצא בבעלות משותפת (מושע) הרתיע רוכשים, אך משקיע מהשרון זיהה הזדמנות על רקע פינוי־בינוי מתוכנן ותחנת רכבת קלה עתידית ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

האזהרה של משקיע העל – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

המניות הביטחוניות של הבורסה המקומית לא מפסיקות לזנק, ומשקפות לחלקן מכפילי רווח דמיוניים ויותר ● משקיע העל מזהיר מפני נפילה חדה בוול סטריט ● שינוי המשטר באיראן עשוי לפתוח את אחת הכלכלות הגדולות והמבודדות בעולם להשקעות עתק ● וגם: תרחיש האימים של יו"ר בית ההשקעות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב ננעלה בעליות: זו המניה שקפצה בכמעט 40% בשבוע אחד

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2%, מדד ת"א 90 הוסיף לערכו כ-0.4% ● את העליות מובילות אינרום, לאחר פרסום דוחות מוצלחים, ובזן, לאחר שדיווחה על הנזק שנגרם בבתי הזיקוק ולעדכן על ההשלכות ● המסחר באירופה עבר לירידות - הדאקס יורד בכ-0.6% ● בוול סטריט החוזים העתידיים נסחרים ביציבות ● מחירי הנפט עומדים על כ-107 לחבית ברנט ● ג'יי.פי.מורגן חותך את התחזית: "השוק שאנן מדי לגבי המלחמה" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

כיפת ברזל. חוד החנית בהגנה אווירית / צילום: Reuters, Wisam Hashlamoun

רבין לא רצה לריב עם צה"ל, אהוד ברק רצה לחכות לאמריקאים: ההיסטוריה המדהימה מאחורי פרויקט החץ

ארבע שכבות שומרות עלינו היום מפני איום הטילים ממזרח ומצפון, עם שיעור הצלחה של יותר מ־90% ● אלא שהדרך לשם הייתה רצופת התנגדויות ומלחמות תקציב ● גלובס צולל לדיונים, ההכרעות ונקודות המפנה שהפכו את ישראל למעצמת הגנה אווירית

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה / צילום: סם יצחקוב

שאלנו את בכירי אלטשולר שחם למה התשואות לא משתפרות: "להיות ב'אובר' על ישראל זה לקחת סיכון ולקחת פינה"

בית ההשקעות איבד בשנים האחרונות סכום עצום של 120 מיליארד שקל למתחריו בגמל, בשל חולשה בתשואות שנבעה מהעדפת שוק המניות האמריקאי ● בכירי אלטשולר שחם אומרים לגלובס כי הם עדיין מאמינים בארה"ב, אך מודים: "בדיעבד היינו עושים טוב יותר אם היינו מחזירים כסף לישראל" ● וגם, מדוע הם לא "מתיישרים" עם המתחרים: "לרדוף אחרי טרנדים זו הדרך הבטוחה להגיע לפנסיה עם פחות כסף"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל חוסר הוודאות לסיום המלחמה: מודל החל"ת במשק ישאר בתוקף עד מאי

לפי תזכיר חוק מתווה הסיוע הכלכלי "שאגת הארי" שפרסם האוצר, מעסיקים יוכלו להוציא עובדים לחל"ת גם בסוף אפריל, ועדיין להיכנס בתוך חלון הזכאות ● מודל החל"ת צפוי לעבור חקיקה מהירה בשלוש קריאות בכנסת עוד לפני חג הפסח

ישראלים יורדים למקלט בזמן אזעקה / צילום: Reuters, Paulina Patimer

בסוף מתרגלים להכל? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?

בית בצפון שנפגע ממטח של חיזבאללה / צילום: ap, Baz Ratner

כמה רקטות נותרו לחיזבאללה - וכמה מהן בכלל מגיעות לישראל

בדיקת מרכז עלמא מעלה כי למרות שמרבית מלאי הטילים של חיזבאללה הושמד במערכות הקודמות, עוד נותרו בידיו כ-25 אלף רקטות ● הארגון שומר על קצב ירי יציב של עשרות גלים ביום, ואף יכול להתמיד בו לאורך זמן, אך כ-60% מהרקטות ששוגרו נפלו בשטח לבנון

יעקב גלידאי / צילום: יח''צ

משקיע בחו"ל והמלחמות רודפות אחריו: קנה דירות באוקראינה ואחר כך בדובאי

יעקב גלידאי רכש שתי דירות באוקראינה - ואז פרצה שם המלחמה שפגעה לו בהכנסות ● אחר כך פנה להשקעות בדובאי - שנפגעת עכשיו במלחמה עם איראן ● למרות זאת, הוא סומך על החוסן הפיננסי של דובאי, שלדבריו תשוב במהרה להוות יעד נחשק למבקרים ולמשקיעים

תקיפת חיל האוויר בטהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

האם ארה"ב בדרך ל"מבצע המסוכן ביותר בהיסטוריה"?

לארה"ב יהיה קשה להשיג שליטה על האורניום המועשר של איראן, אך החלופה של להשאיר אותו שם מסוכנת מאוד ● בהיעדר שינוי משטר או לפחות עסקה למסירת האורניום המועשר, אולי לא תיוותר לה ברירה, והיא תידרש למבצע גדול ומורכב

מבצעי מוצרי חשמל השבוע ברשת ''אושר עד'' / צילום: תמונה פרטית

במקום קניונים וטיסות, עברנו לרכישות לבית. הכירו את כלכלת ההתבצרות

לפי נתוני שב"א, מרכז טאוב והלמ"ס, מתחילת המלחמה נרשמה קפיצה בהוצאות על מוצרי חשמל, טקסטיל והיגיינה ● מומחים משייכים זאת למעבר מכלכלת חוויה לכלכלת מוצר, שבה הבית הופך למרכזי ולעוגן רגשי ● "בעת איום, אנחנו מתבצרים דרך רכישה כדי להרגיש בשליטה"

אדמירל בראד קופר / צילום: Reuters, Petty Officer 3rd Class Sonny Escalante

האדמירל שהפנה את הרחפנים של איראן נגד עצמה

הוא פורח במצבי לחץ, כמעט אף פעם לא עייף, אופטימיסט חסר תקנה ודואג לטפח קשרים עם מנהיגי המזרח התיכון, בהם הרמטכ"ל אייל זמיר ● אדמירל בראד קופר נבחר לחוד החנית האמריקאי של המבצע המורכב על אדמת טהרן ● על ההישגים, הכישלונות ומה חושבים על כך בסביבתו

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

"אנחנו לא מחליפים רופאים": מודלי ה-AI שמיקרוסופט מציעה לחולים

משתמשי Copilot Health של מיקרוסופט יוכלו להעלות לאתר החברה את התיק הרפואי, יחד עם מידע ממכשירי ניטור לבישים: "אנחנו הופכים את המידע שלך לסיפור קוהרנטי" ● מניית חברת Ovid Therapeutics, לטיפול בהפרעות נוירולוגיות נדירות וחמורות הפוקדות בעיקר ילדים, קפצה החודש ב-80% ● ומשרד הבריאות בוחן כיצד להוסיף חמלה למערכת ● השבוע בביומד

הילה ויסברג ונבו טרבלסי בשיחה עם פרופ' צחי חייט / צילום: עוז שכטר

"קבוצה קטנה מאוד של משקיעים מתוחכמים נהנים ממרב הכסף"

שיחה עם פרופ' צחי חייט, ראש תחום מידע בבית הספר לתקשורת ברייכמן ● על היעדר הרגולציה בפולימרקט וההשלכות, למה רק מיעוט נהנה מהכסף, ואיך תשפיע הפלטפורמה על הבחירות בישראל

אפי ברמה בית שמש / הדמיה: טוטם הדמיות

עסקה גדולה בבית שמש: רשת מזון רכשה 1,500 מ"ר מסחר בכ־31 מיליון שקל

הרשת רכשה את השטח בפרויקט "אפי ברמה" של אפי קפיטל בשכונת רמת אברהם הנמצאת בבנייה ● המחיר למ"ר נמוך מעט בגלל השטח הגדול שנרכש ● הפרויקט יכלול 141 דירות מעל שטחי המסחר

עשן מיתמר מעל בית הזיקוק בבחריין, לאחר תקיפה / צילום: Reuters

בענף הרכב נערכים לזינוק דרמטי במחיר הבנזין

התייקרות חדה במחירי הבנזין בעולם צפויה להתבטא בעלייה של עד כ־20% בישראל בתחילת אפריל, כך לפי הערכות היבואנים ● כתוצאה, בענף צופים עלייה בביקוש לכלי רכב חשמליים ונערכים לצמצום הנחות על מלאי קיים ● במקביל, אלפי כלי רכב תקועים בנמלי אירופה על רקע מגבלות פריקה בישראל, ויצרניות הרכב מאיצות השקות - מדגמים עד רשתות טעינה חדשות ● השבוע בענף הרכב