גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

נתניהו: "המערכה עם איראן לא הסתיימה, יש לנו עוד מה לעשות"

דיווחים על מבוי סתום בסוגיית הורמוז, המו"מ צפוי להתארך ● דיווח: משחתת אמריקאית התקרבה למצר הורמוז ונסוגה בצל איומים איראניים ● פגיעה במבנה בשלומי, ירי בלתי פוסק לצפון לפני צאת השבת ● דיווח: צבא ארה"ב ממשיך להזרים כוחות למזרח התיכון • דיווח: איראן לא יודעת איפה המוקשים שהניחה ולא מסוגלת לפתוח את מצר הורמוז • עדכונים שוטפים

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

זו לא תקלה - זו שיטה: המדינה רוצה אותנו בעלי דירות

החלטת הממשלה לסבסד משכנתאות בכ־2 מיליארד שקל בשנה מאלה שנטלו אותן לפני העלאות הריבית היא צעד בעייתי, כלכלית ומוסרית ● אלא שזה רק חלק ממדיניות עקבית שבמסגרתה בעל דירה הוא בן מועדף

מייסדים Astrix / צילום: אסטריקס

החברה הישראלית שגייסה מאנתרופיק בדרך לאקזיט של כ-300 מיליון דולר

כשנה וחצי אחרי הגיוס האחרון לפי שווי של 192 מיליון דולר - אסטריקס הישראלית במגעים למכירה לסיסקו בעד 350 מיליון דולר ● חברת הסייבר מפתחת פתרונות לניהול ואבטחת הגישה של סוכני AI למערכות ארגוניות רגישות ● בין הנהנים הפטנציאליים: קרנות השקעה ישראליות כמו F2 ואנתרופיק

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום? / צילום: GEMINI-AI

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום?

איך נקראת יחידת המידה להתנגדות חשמלית, איזו יצרנית רכב ישראלית ייצרה את המכונית סוסיתא, ומה צבע הפריחה של העגבנייה? ● הטריוויה השבועית

עשן מיתמר ממתקן הנפט בסעודיה לאחר ההתקפות האיראניות / צילום: Reuters

המתקפה של איראן על סעודיה והנזק המשמעותי שנגרם

סוכנות הידיעות של הממלכה אישרה פגיעה בצינור נפט קריטי ● גם סעודיה נפגעת מהסגירה של מצרי הורמוז

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

שלוש ענקיות תעופה מחדשות את הפעילות בישראל. אלה הקווים הראשונים שיחזרו

בלו בירד חוזרת לישראל כבר בשבוע הבא ● איתיחאד איירווייז הודיעה הבוקר על חידוש הטיסות בקו אבו דאבי-תל אביב החל מ-15 באפריל ● וויזאייר מאותת על הקדמת החזרה המתוכננת שלה ל-25 באפריל ופותחת באופן מדורג אפשרות לרכוש כרטיסים החל מתאריך זה ● השמיים נפתחים

כותרות העיתונים בעולם

"ארה"ב נקטה בגישת 'קחו או עזבו', האיראנים עזבו": מה קרה במו"מ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות הראשונות בין ארה"ב ואיראן נכשלו, תוכנית הגרעין האיראנית שרדה את התקיפות הישראליות והאמריקאיות והדיפלומט הבכיר שעזר לעצב את הגישה של וושינגטון כלפי המזרח התיכון • כותרות העיתונים בעולם

תל אביב / צילום: Shutterstock

הוועדה המחוזית כופה על חולדאי לתת יותר זכויות בנייה במרכז תל אביב

עיריית תל אביב הגבילה את תוספת זכויות הבנייה בתוכנית לרובעים 5 ו־6 לכ־390% לכל היותר - מה שגרר התנגדויות רבות מצד בעלי זכויות ● הוועדה המחוזית פרסמה עדכון לתוכנית, ובמרכזו הסרה של מגבלת אחוזי הבנייה

טיל טומהוק משוגר מספינת טילים / צילום: ap, Kenneth Moll

הטיל שבארה"ב רוצים להקפיץ את הייצור שלו ב-1,200%

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רובין זנג / צילום: ap, Ng Han Guan

המיליארדר הסיני ששוק הרכב החשמלי בארה"ב אבוד בלעדיו

רובין זנג הימר על טכנולוגיה זולה לייצור סוללות למכוניות חשמליות - והפך לאיש הרביעי בעושרו בסין ● מבחינת ממשל טראמפ החברה שלו CATL היא איום גאו־פוליטי, ונאסר עליה לבנות מפעלים בארה"ב ● אבל זה לא מונע מענקיות רכב אמריקאיות להסתמך עליה - ולמצב אותה כיצרנית הגדולה בעולם בתחומה

ב.ס.ר שרונה. חברת הניהול קיבלה 8.6 מיליון שקל ב־20 / הדמיה: ויופוינט

אחרי למעלה מעשור: הפרויקט בתל אביב שמקבל טופס 4

פרויקט ב.ס.ר שרונה יצא לדרך ב־2016 עם רכישת הקרקע מרמ"י בסכום עצום ע"י קבוצת רכישה ● הבעיות החלו מהרגע הראשון - והן מהדהדות עד היום ● מדוע הפרויקט התעכב זמן רב כל־כך, מה קרה לאורך הדרך, ובאילו מחירים נמכרו הדירות בו עד היום?

ביל אקמן. לא מפחד מ–AI / צילום: Reuters, Blake Mike

מסילות הברזל של המאה ה-21: השואו הפך לתשתיות והון

ההצעה של ביל אקמן לרכוש את יוניברסל מיוזיק ב־64 מיליארד דולר אינה רק עוד עסקת ענק, אלא רגע שממחיש כיצד וול סטריט חדלה לראות במוזיקה אמנות והחלה לראות בה נכס פיננסי ● במקום לחפש את הלהיט הבא, משקיעים מתמקדים בבעלות על שירים קיימים בעוד שכל השמעה וכל אימון של מודל AI מתורגמים מיידית לשורת רווח

שינוי משטר? 40 ימים למות ח'אמנאי בטהרן / צילום: Reuters, Asgaripour Ma

המומחה שטוען: "אם היינו נלחמים מול צרפת, היא הייתה מזמן מודה בכישלון"

הפסקת האש מוצאת את איראן פצועה צבאית - אך שורדת תודעתית ● בעוד ישראל רשמה הישגים חסרי תקדים בעיכוב פרויקט הגרעין והטילים, מומחי ביטחון מזהירים כי ללא מערכה מדינית אגרסיבית שתמנע שיקום, המלחמה לא תביא אותנו למקום טוב יותר

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

השקל מתחזק: האם הוא יירד מתחת לרף של 3 שקלים לדולר?

ההתפתחויות הביטחוניות הקפיצו את שער השקל לשיא שלא נראה מעל 30 שנה ● השקל מבסס את מעמדו בתור המטבע החזק ביותר מול המטבע האמריקאי השנה עם תשואה של יותר מ־20% ●  לא רק אופטימיות מקומית פועלת לטובת השקל, אלא גם היחלשות הדולר בעולם

צילומים: AP-Marin Ludovic, רויטרס

48 שעות אחרי הפסקת האש: המדינה שמרחיבה את ארסנל הגרעין

על רקע איומי טראמפ על נאט"ו, צרפת נערכת להגדיל את תקציב הביטחון • מנהיגת האופוזיציה הגיעה לביקור בסין, ועוררה סערה • ולמה טראמפ מתנגד להעניק אזרחות אמריקאית לתינוק שנולד במהלך טיסה?

אלביט מערכות חתמה על עסקה ביטחונית בשווי 2.3 מיליארד שקל. מי המדינה הרוכשת?

לכמה תעלה העמלה של ביט על קבלת כספים החל מחודש מאי, וגם: מה העלות של הרחפנים המשודרגים של ארגון הטרור חיזבאללה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

ריגטוני רוזה ב''פיפטי אנד וואן'' / צילום: אסף קרלה

"פיפטי אנד וואן": האיטלקית עם ההייפ ברחוב הכי שוקק בת"א

המסעדה הכשרה בנחלת בנימין מתמקדת באוכל מודרני עם פסטות טובות בעבודת יד, ויודעת לספק את הסחורה. לא פלא שהיא מפוצצת מדי ערב

השקל מתחזק בחדות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל שובר שיא חדש ומציג נתון מדהים

בשנה החולפת רשם השקל את ההתחזקות הגבוהה ביותר מקרב שורת כלכלות גדולות ● כעת, עם רוח גבית מהפסקת האש באיראן ומהשיחות הצפויות בין ישראל ללבנון, שער הדולר מתקרב בצעדי ענק אל מתחת ל-3 שקלים

17 Xiaomi Ultra / צילום: יחצ

הייתם משלמים 5,500 שקל על סלולרי עם מסך גדול וסוללה נוספת?

עם מערך צילום מתקדם ועיצוב יוקרתי, דגם ה־17 Ultra של שיאומי נוחת בישראל ● בניגוד למסורת הסינית, המחיר לא נמוך כלל ● האם המפרט המשופר יספיק כדי לשכנע את הצרכנים?

ההשלכות הפחות מדוברות של גירושים / צילום: Shutterstock

מי נפגע יותר מגירושים? מחקרים חושפים תשובה מפתיעה

מה עשתה המלחמה לזוגות ישראלים, ומה גילו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן על הקשר בין עלייה במקרי האובדנות לטקטיקות ההתמודדות עם פרידה? ● מחקרים חדשים מזהירים: גירושים הם נקודת שבר מסוכנת דווקא לגברים