גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

פינוי בינוי ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסוף ל-12 מ"ר לכולם? פסק הדין שמאיים על מודל הפינוי-בינוי המוכר

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי בת"א קובעת כי תוספת שטח זהה לכלל הדיירים בבניין מקפחת בעלי דירות גדולות ולא עומדת בכללי השיוויון ● בענף חוששים מחוסר ודאות כתוצאה משינוי המודל המקובל, מה שיביא לגל התנגדויות שיעכבו פרויקטים

קמפייני AI שפורסמו על ידי פוליטיקאים בתקופה האחרונה / צילום: צילומי מסך מהרשתות החברתיות

נתניהו משחק מונופול, בנט מתעורר מסיוט: מתי שימוש ב־AI מהווה עילה לתביעה?

לקראת מערכת הבחירות של 2026, הבינה המלאכותית הופכת לנשק תעמולתי מרכזי בשני צדי המפה הפוליטית ● בזמן שהמפלגות מותחות את גבולות חופש הביטוי, מומחים מנתחים את הסיכון לתביעות לשון הרע ואת המבחנים שמציבה ועדת הבחירות נגד הטעיה ממשית

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

דוח המבקר חושף: ישראל נכנסה למלחמת "חרבות ברזל" עם פערים חמורים בייצור נשק

מבקר המדינה קובע כי מערכת הביטחון לא נערכה כראוי לשימור יכולות ייצור "כחול־לבן" בתחומים מסוימים, למרות התרעות לאורך השנים ● לפי הדוח, נדרשות כעת השקעות של מאות מיליוני שקלים כדי לשקם יכולות שאבדו ● עוד עולה כי רפאל ותע"א העניקו למערכת הביטחון תמיכה נרחבת "על חשבונן", בזמן שבעולם הטילו אמברגו על היצוא לישראל

מילואימניקים / אילוסטרציה: ap, Ariel Schalit

באוצר חוששים שמכסת ימי המילואים יצאה משליטה

למרות מתווה המילואים שאושר רק בינואר והגביל את השירות ל־55 יום בשנה, באוצר כבר מודים כי בפועל התקרה נפרצה ● מספר המגויסים עומד על כ־80 אלף גם לאחר הרגיעה היחסית בגזרות, ומשרתים רבים כבר חצו את רף 90 הימים ● העלות למשק מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים, לצד פגיעה בפריון ולחצי אינפלציה

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בדרך לפיזור הכנסת? "אין לנו אמון יותר בנתניהו"

המשבר סביב חוק הגיוס מגיע לנקודת רתיחה: מנהיג דגל התורה העביר מסר חריף לנציגיו בכנסת אחרי שנתניהו הבהיר שלא יקדם את חוק הפטור לפני הבחירות ● חברי הכנסת שזומנו לביתו של הרב הונחו: "המושג גוש אינו קיים יותר מבחינתנו" ● בש"ס מבהירים: "מתואמים עם דגל התורה" ● במקביל להתפתחויות יש עתיד הגישה הצעת חוק לפיזור הכנסת ● בקואליציה תוקפים: "החרדים עוזרים ליועמ"שית"

דני איילון / צילום: אורן שלו

חברת הנדל"ן שגייסה את השגריר לשעבר דני אילון לקראת הנפקה

איגל פרופרטיז העוסקת בנדל"ן מניב בארה"ב נערכת להנפקת אג"ח ראשונה בת"א, וגייסה את שגריר ישראל לשעבר דני איילון לייעץ לה ● עיריית תל אביב מקדמת תוכנית להסבת מכלי הדלק ברדינג למתחם תרבות ופנאי ● וגם: פרטנר עולה בקמפיין נוסף לשירות הטלוויזיה החדש ומדווחת על זינוק חד בצפיות מאז השקתו ● אירועים ומינויים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחרי 30 שנות זוגיות, האישה קיבלה רק רבע מהבית. איך זה קרה?

למרות קשר של 30 שנה והשקעה של יותר ממיליון שקל בבניית הבית, ידועה בציבור תקבל רק רבע מהנכס שנרשם על שם בן זוגה ● בפסק דין נוסף נקבע כי ועד בית אינו יכול לחלק עלויות שיפוץ באופן שווה בין דירות בגדלים שונים ● וגם: ביהמ"ש דחה ניסיון לחייב בעל חברת משחקי ילדים באופן אישי בחובות של מיליוני שקלים, לאחר שקבע כי מדובר בכישלון עסקי ולא בהונאה ● 3 פסקי דין בשבוע 

מערכת אימונים של בגירה / צילום: מתוך מצגת החברה

הביטחונית שרוצה להנפיק בבורסה - לפי שווי של כ-5 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים בגירה, שבשליטת משפחת מזרחי, תנסה לגייס כ-1 מיליארד שקל לפי שווי מוערך של 4.5-5 מיליארד שקלים ● מרבית סכום הגיוס צפוי להיכנס לכיסם של הבעלים, בדרך של הצעת מכר

סטנלי פישר ז''ל ואמיר ירון / צילום: AP, דוברות בנק ישראל

הדולר קורס, הנגיד שותק, ואנחנו שאלנו מומחים מה היה עושה סטנלי פישר ז"ל

בעוד שהנגיד פרופ' אמיר ירון נצמד ל"טקסטבוק" ושומר את הכלים הכבדים למצבי קיצון בלבד, מורשת סטנלי פישר ז"ל מזכירה עידן אחר - שבו הנגיד לא היסס להפתיע את השוק בהחלטות ריבית מחוץ ללו"ז וברכישות מט"ח אגרסיביות ● האם הקריסה של הדולר תביא לשינוי גישה?

המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"המחלה ההולנדית" והתשובה הנורבגית: המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה

התחזקות השקל מציבה את המשק בפני אתגר מבני הולך ומחריף, כאשר מטבע חזק מדי עלול לפגוע ביצוא ולהכביד על התעשייה המקומית ● אלא שישראל היא לא המדינה הראשונה שמתמודדת עם הבעיה ● בהולנד גילוי משאב טבע הוביל להתחזקות המטבע ולפגיעה בתחרות, בנורבגיה הקדימו תרופה למכה והקימו קרן עושר ובערב הסעודית הצמידו את הריאל לדולר כדי למנוע ייסוף

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בג"ץ נגד קרעי: פעל ללא סמכות כשהדיח את יו"ר ועדת האיתור של התאגיד

השופטים קבעו כי החלטת שר התקשורת להפסיק את כהונת השופטת בדימוס נחמה מוניץ הייתה בלתי חוקית, והורו לקדם בהקדם את מינוי מועצת התאגיד - שמשותקת מאז נובמבר 2024 ● טענותיו של קרעי ללחצים ופגמים בהליך האיתור נדחו ● קרעי תקף: "בג"ץ מוזמן למנות בעצמו את מי שהוא רוצה"

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

הרגולטור האירופי מאריך את ההמלצה שלא לטוס לישראל, אבל מרכך את ההנחיות

EASA, סוכנות בטיחות התעופה של האיחוד האירופי, עדכנה בדוח שהוציאה כי אמנם הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן "מחזיקה מעמד", ורמת הסיכון באזור ירדה, אך מדגישה כי עדיין קיימת אפשרות להסלמה מהירה

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת הרווארד / צילום: Associated Press, Charles Krupa

אחרי ההפגנות - האוניברסיטאות האלה קיבלו דווקא יותר ישראלים

מחקר חדש מגלה כי למרות האווירה האנטי-ישראלית, בתי הספר למינהל עסקים באוניברסיטאות העילית בארה"ב קיבלו דווקא יותר ישראלים ללימודי MBA - תואר שני במינהל עסקים - מאשר בשנים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל" ● איך זה קרה?

זוהרן ממדאני, ראש עיריית ניו יורק / צילום: Reuters

ממדאני מתקפל: העלאת מיסי הנדל"ן בניו יורק תבוטל

ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, ויתר על התוכנית להעלות את מיסי הנדל"ן בעיר בכמעט 10%, לאחר שנתקל בהתנגדות פוליטית ובביקורת ציבורית חריפה ● המהלך נועד לסייע לעיר להתמודד עם משבר תקציבי, גירעון עמוק, ואזהרות מצד חברות דירוג האשראי ● במקביל, ממדאני ממשיך לקדם מס חדש על דירות יוקרה של תושבי חוץ, מהלך שצפוי להכניס לקופת העיר כ־500 מיליון דולר בשנה

כארים כנעאן / צילום: יונתן בלום

רואה החשבון שהוביל חקיקה שהכניסה למדינה 20 מיליארד שקל בשנה

כארים כנעאן גדל בכפר קרע וחלם להיות חקלאי, אבל ההצטיינות בתיכון שלחה אותו ללמוד ראיית חשבון ● כראש מטה מנהל רשות המסים הוא הכוח המניע מאחורי רפורמת הרווחים הכלואים ● פרויקט 40 עד 40 

דיון בבג''ץ, ארכיון

“להעביר רק למוסדות המלמדים ליבה”: בג”ץ דן בכספים שהועברו ללא אישור הכנסת ועוררו סערה

בג”ץ דן בעתירות נגד העברת כמיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים שאינם עומדים בדרישות לימודי הליבה ● במהלך הדיון הציעו השופטים כי 98 מיליון השקלים שהוקפאו יועברו רק למוסדות חרדיים המלמדים ליבה, תחת פיקוח הייעוץ המשפטי לממשלה ● השופטים מתחו ביקורת על אופן אישור התקציבים בוועדת הכספים ועל כך שחברי הוועדה קיבלו מאות עמודי חומר זמן קצר לפני ההצבעה

50% מהמענה לציבור יינתן בסיוע בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

המהפכה של מוחמד בן זאיד: ה־AI הופכת לשותפה בניהול מערכות המדינה

במסגרת תוכנית ראשונה מסוגה בעולם, איחוד האמירויות תטמיע בינה מלאכותית במחצית מהמערך הממשלתי בתוך שנתיים ● המהלך נועד לשפר את השירות לציבור ולפנות את הפקידים לעיצוב מדיניות ותכנון ● בשנים האחרונות השקיעה קרוב ל־150 מיליארד דולר בתחום ה־AI

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה; מניית מיקרון טכנולוג'י זינקה

מדד ה-S&P 500 והנאסד"ק רשמו שיאים חדשים במהלך יום המסחר ● מחירי הנפט זינקו לאחר שטראמפ דחה את הצעת טהרן לסיום הסכסוך: "בלתי מתקבלת על הדעת" ● מניית מאנדיי מחקה את העליות החדות מתחילת המסחר

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה

מבקר המדינה: 75% מהבקשות לקרן בערבות מדינה נדחו בשנות המלחמה

דוח המבקר חושף פער בין הבטחות הסיוע למציאות בשטח ● במוקד הביקורת: משרד האוצר שפרסם דיווחים על הערבויות רק 4 פעמים ב־14 שנה, ויועצים המגישים "בקשות סרק" בסיטונות ● וגם: הגירעון זינק ל־135 מיליארד שקל

ישולמו הוצאות משפט מהגבוהות שנפסקו עד היום בישראל / צילום: Shutterstock

העליון דחה את הערעור, והשותף המייסד ישלם הוצאות משפט מהגבוהות בישראל

השופטים אישרו כי מאור להב, אחד ממייסדי פנדה יישומי מסחר, ישלם לשותפו, שמואל גוטמן, ולחברה עצמה, הוצאות בגובה 3 מיליון שקל ● גוטמן והחברה דרשו הוצאות גבוהות יותר אך גם הערעור שלהם נדחה, והעליון אף אישר למכור את פנדה לצד שלישי