גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

אריק שטילמן, מנכ''ל ראפיד / איור: גיל ג'יבלי

גם ראפיד מצטרפת לגל: פיטורים בחברת הפינטק

במכתב פנימי ששלח מנכ"ל ראפיד אריק שטילמן נכתב כי "החברה מבצעת ארגון מחדש כדי להתאים לשינוי יסודי במודל העסקי", וכי "ראפיד פועלת כיום כחברה שמונעת ע"י AI"

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

לא ייאמן: החברה דיווחה - 100 מיליון שקל זלגו לכיסי הבעלים ונעלמו

בעלי השליטה בחברת סימד האמריקאית, שהנפיקה בשנה שעברה חוב בארץ, הודיעו לה כי אין ביכולתם להעביר סכומים שזרמו אליהם בשוגג מקופת החברה ● המשקיעים הישראלים ייכוו פעם נוספת מחברה שהתאגדה באיי הבתולה?

קמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך

שלישיית מה קשור מסדרת לפרטנר את הפרסומת האהובה, והטריפל של בנק לאומי

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת ללאומי, שאף מתמקם שני באהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, הבנק הוא גם הגוף המפרסם שהשקיע את התקציב הגדול ביותר, ואחריו טורנדו

טראמפ וחמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

באיראן מדווחים: פיצוצים נשמעו במצר הורמוז

ארה"ב ואיראן הגיעו להסכם על מזכר הבנות ל-60 יום להארכת הפסקת האש • לפי בכירים אמריקאים, הוא יכלול התחייבות איראנית שלא לחתור להשגת נשק גרעיני ● הדרג המדיני וצה"ל פועלים כדי לנתק את הקשר בין חיזבאללה למו"מ עם איראן ● צה"ל תקף ביממה האחרונה יותר מ-135 מטרות חיזבאללה בצור, בבקעא ובדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי ה-AI כבר כאן: ההייטק הישראלי עובר מארגוני ענק לחברות רזות

החברות רווחיות, הכסף זורם והביקוש לא נעלם, אבל רק השבוע מצאו עצמם אלפי עובדים מחוץ למעגל העבודה, והמצטרפות האחרונות הן וויקס ואמדוקס ● הגל האגרסיבי מסמן שינוי עמוק בתעשייה: פחות שכבות ניהול, פחות צוותים גדולים והרבה יותר אוטומציה ובינה מלאכותית

יואב תורג'מן. מנכ''ל רפאל / צילום: רמי זרנגר

מנכ"ל רפאל: "ייסוף השקל וחובות חסרי תקדים של המדינה מאתגרים אותנו"

למרות אתגרי מבצע שאגת הארי, רפאל סגרה את הרבעון הראשון של השנה עם צמיחה של 7% ברמה השנתית, והרווח הנקי ממכירות זינק ● מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן אמנם מעודד מהנתונים, אך יש לו גם סיבות לדאגה: "מדינת ישראל פתחה חוב גדול מאוד מול התעשיות. זה שיא כל הזמנים"

תל אביב / צילום: Shutterstock

עיריית תל אביב הסירה התנגדות, ו-5,000 דירות נוספות מתקדמות בצנרת

עיריית ת"א החליטה שלא להתנגד להסרת מגבלת זכויות הבנייה ברובעים 5 ו־6 המבוקשים, מה שאמור להבטיח אישור מהיר בוועדה המחוזית ● העירייה עדיין דורשת תקן מינימלי של חניה לכל שתי דירות

ישי דוידי, מייסד ומנכ''ל קרן פימי / צילום: תמר מצפי

האקזיט של ישי דוידי, אורי יהודאי ומנכ"ל תנובה לשעבר בחברת תוספי המזון

בעלי המניות בגלעם, בראשות קרן פימי, ימכרו לציבור מניות תמורת 384 מיליון שקל, לפי שווי חברה של יותר ממיליארד שקל ● בכוונת החברה להשקיע כ-45 מיליון דולר במהלך ארבע השנים הקרובות בבנייה ובהסבת תשתיות ייצור לטובת הגדלת חטיבת הפודטק, שצמיחתה ורווחיותה גבוהות יותר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות; הדולר מתקרב לשפל חדש לאחר הדיווח על הסכם עם איראן

מדד ת"א 35 איבד מערכו כ-1%, ת"א ירד בכ-0.2% ● שער הדולר עומד על 2.81 לאחר הדיווח על הסכם עם איראן ● מדד הביטחוניות קפץ בכ-5% ● איביאי בית השקעות זינקה בכ-13% אחרי פרסום הדוחות

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

הדיבידנד יוצא הדופן שדלק תחלק לבעלי המניות שלה

קבוצת דלק דיווחה כי החליטה לרשום למסחר את תמלוג העל שלה ממאגר הגז לוויתן שהיא מחזיקה בו דרך ניו-מד, ולחלק את הנכס לבעלי המניות כדיבידנד בעין ● וולס: "חלוקת הנכס כדיבידנד בעין ורישומו למסחר יאפשרו לכלל בעלי המניות ליהנות באופן ישיר ממלוא הפוטנציאל הגלום בו"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

המסחר בוול סטריט ננעל בעליות; מניות הטכנולוגיה בלטו, אפל בדרך להישג שלא רשמה מאז 2009

לאחר הדיווח על הבנות בין ארה"ב לאיראן, הנאסד"ק ננעל בעליות של בכ-0.9% ● מניות הטכנולוגיה בלטו: סנופלייק זינקה בכ-37%, קוואלקום קפצה בכ-4% ● אפל בדרך לשבוע עשירי רצוף של עליות ● המסחר באירופה ננעל בירידות: הפוטסי איבד כ-0.7% מערכו ● ברקע הדיווחים על הפסקת האש, גם מחירי הנפט מתמתנים

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

אנתרופיק עקפה את OpenAI בדרך לשווי של טריליון דולר

חברת הבינה המלאכותית השלימה סבב גיוס ענק של 65 מיליארד דולר בתוך שבועות ספורים בלבד, לפי שווי של 965 מיליארד דולר ● החברה, שמפתחת את מודל השפה קלוד, נערכת להנפקה אפשרית כבר במהלך הסתיו הקרוב

כלי שייט חדש של הצי הטורקי / צילום: ערוץ היוטיוב של Naval News

האיום החדש של טורקיה על מדינות הים התיכון

טורקיה מאיצה את פיתוח יכולות הלחימה הימיות שלה ומתכננת להצטייד בכ־100 כשב"מים ממולכדים ● במקביל, הצי האמריקאי מודה כי מערכות הלייזר הימיות עדיין רחוקות ממבצעיות, ובאוקראינה מתמודדים עם אסטרטגיית לחימת כטב"מים רוסית חדשה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יקיר גבאי / איור: גיל ג'יבלי

לאחר אקזיט עם תשובה: יקיר גבאי מביא לת"א נדל"ן בניו יורק

יילוסטון, הפועלת בתחום הנדל"ן להשקעה בניו יורק ומחזיקה נכסים בשווי של כ־1.66 מיליארד דולר, מבקשת לגייס כחצי מיליארד שקל באמצעות הנפקת אג"ח בת"א • בין שותפיה: הפניקס, כלל ומור • בשנים האחרונות השלימה שורת מימושים רווחיים בארה"ב

מימין: איתמר פנץ, אייל בן שושן, עמית גור, יוסי לוי ונועם בר דוד / צילום: רלי אברהמי

המיזוג המבטיח של שני משרדי עורכי הדין התפרק בתוך פחות משנה

המיזוג שהוכרז לפני פחות משנה בין משרד סלומון ליפשיץ בן ה־100 למשרדו של יוסי לוי בוטל בסוף שנת 2025 ● השם החדש לא אומץ, הכתובות לא אוחדו, ושני הצדדים חזרו לפעול בנפרד

''הגפן – חצר יין מקומי'' / צילום: נועם פריסמן

ב"הגפן" יודעים לדבר יין עם כולם ולשדך לו מנות נהדרות

סוד הקסם של בר היין בפאתי שוק הפשפשים ביפו: הוא נעים ומזמין גם למי שמחפש להעמיק את חווית היין שלו, וגם למי שרק בתחילת הדרך

אילוסטרציה: Shutterstock

חשד: עו"ד סייע ללקוח לרשום דירות ע"ש קרובי משפחה לצורך התחמקות ממס

עפ"י החשד, תושב קריית אונו הצהיר הצהרות כוזבות לרשות המסים, על-מנת לרשום דירות שהיו בפועל בבעלותו על שם קרובי משפחה, וזאת במטרה להתחמק ממס שבח וממס רכישה ● בנוסף, התעורר חשד כי החשוד לא דיווח על מלוא הכנסותיו משכר דירה, ואף הצהיר בחלק מהשנים בפני רואה החשבון שלו כי אין לו הכנסות משכירות

כותרות העיתונים בעולם

הדרך היחידה להסכם: טראמפ יידרש לוויתורים כואבים מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: אתר חדשות קטארי: "חיסולי חמאס לא משנים דבר - הם נועדו לציבור הישראלי", לא רק ביטחון לישראל: בטלגרף מציגים את המערכה נגד חיזבאללה כשחרור לבנון, וגם: זו האופציה הפחות גרועה של טראמפ באיראן • כותרות העיתונים בעולם

פרופ' יוסי שחם־דיאמנד / צילום: אלון גלבוע

"בואו נגרום לחיידקים לייצר נפט": החוקר שרוצה להפוך את ישראל למעצמה של הנדסה וביולוגיה

במעבדה של פרופ' יוסי שחם־דיאמנד, ראש המכון לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מפתחים שבבים שמנטרים צמחים, מזהים סכנות במי שתייה ומסייעים לאנשי רפואה לטפל בחיילים פצועים בשטח ● לאחרונה הוא קיבל פרס יוקרתי על תרומתו לצמיחתה של תעשיית השבבים בארץ, ועכשיו יש לו חזון חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

בית המשפט: משפיענית רשת לא תוכל לפרסם תמונות של בתה הקטינה בבגד ים

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד דחה את בקשת האב לאסור לחלוטין על אם המשמשת כמשפיענית רשת לפרסם את בנותיהם ברשתות החברתיות, אך קבע שורה של מגבלות שנועדו להגן על פרטיותן ● בין היתר נאסר לפרסם תמונות של הקטינות בבגדי ים, בעירום או בסיטואציות אינטימיות, וכן לשלב אותן בסכסוך המשפטי בין ההורים