גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות ללא שינוי; בעלי השליטה יקבלו 300 מיליון שקל

הבנק החמישי והאחרון מדווח: מזרחי טפחות מסכם את הרבעון השני עם רווח של 1.43 מיליארד שקל, בדומה לשנה שעברה ● השחיקה בתשואה להון ל-16% הושפעה בין היתר מהמס המיוחד שהטיל האוצר ● הבנק יחלק דיבידנד בגובה של 714 מיליון שקל, האחים דודי ודרורית ורטהיים ואייל עופר יקבלו ביחד 300 מיליון שקל

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה, אבל מזמן לא היינו תלויים כך בחברה אחת

המשק הישראלי התאושש ברבעון השני עם צמיחה בקצב שנתי של 15.4%, שהכתה את התחזיות ● למרות ההיבטים החיוביים וההתאוששות, הלמ"ס מציגה לראשונה פער מדאיג שמאחורי המספרים ● כך נראית הצמיחה כשמנכים ממנה את פעילות אנבידיה

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מכונת הרווחים של הבנקים: 8.5 מיליארד שקל ברבעון, למרות המס וירידת הריבית

הגדלת תיק האשראי, התייעלות ורווחים בשוק ההון, איפשרו לבנקים הגדולים להציג שיפור ברווח המצרפי ברבעון ● בנק לאומי מעל כולם ברווח, בתשואה על ההון וביחס היעילות, הבינלאומי עם דיבידנד יוצא דופן ● נורת אזהרה: גידול רבעוני דו-ספרתי בהפרשות להפסדי אשראי

לא רק תוצאות הריסוק משנות. מבחן יורו NCAP / צילום: Reuters, PA Images

דור אחד מאחור: למה הישראלים עלולים לקבל רכב עם טכנולוגיית בטיחות ישנה?

​מבחני הריסוק של יורו NCAP מטילים קנסות על כלי רכב ללא מתגים פיזיים, והסינים מחמירים את התקן למניעת התלקחות סוללות ● בזמן שהיצרניות משקיעות הון כדי לעמוד במהפכת הבטיחות, הצרכנים בישראל עלולים להמשיך לקבל כלי רכב עם טכנולוגיה פחות עדכנית

הצבעות פריימריז של הליכוד / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפריימריז: כל מועמד קיבל 380 אלף שקל מהמדינה

המדינה מממנת, בעלי ההון נשארים בחוץ: לקראת הבחירות המקדימות בליכוד, החוק קובע כי ח"כים יכולים לקבל מימון מאוצר המדינה עד תקרה של 380 אלף שקל, ומגביל את האפשרות של מועמדים לגייס תרומות פרטיות ● מה המצב בקרב מועמדים שאינם חברי כנסת, ומה יקרה לכסף אם לא ייבחרו?

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש / צילום: עמירם גיל

נפגעי סלייס ערערו על סגירת התלונות: "מחדל של המשטרה"

לובי 99 הגיש את הערר בשם שני חוסכים שהגישו תלונות פרטיות למשטרה בטענה כי שודלו להעביר את כספם לסלייס בדרכי עורמה ● שלוש שנים לאחר חשיפת הפרשה שבה נעלמו מאות מיליוני שקלים, בלובי 99 טוענים כי המשטרה לא מקדמת חקירה פלילית למרות מידע שברשותה

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

בצל השפל בדולר: השקל שוב המטבע החזק בעולם

הדולר שיורד בעולם על רקע הורדת הציפיות להעלאת ריבית הפד והריבית הריאלית בישראל שמושכת ביקוש למטבע המקומי ● השקל התחזק ב-2.5% בחודש מול הדולר ● אך ב-IBI מעריכים כי התפוגגות גורמי המט"ח תעלה חזרה את האינפלציה במחצית השנייה

מימין-אייל בן סימון - מנכ״ל קבוצת הפניקס, גיא פורת - מנהל הפניקס נדל''ן, רותי ברודו וגיא פולק בעלים קבוצת R2M , עפר פורת מנכ''ל קבוצת R2M / צילום: רפי דלויה

הפניקס ואשטרום נכסים יקימו מתחם קולינריה ולייף סטייל במתחם האלף

המתחם בראשון לציון יתפרס על פני כ־1,500 מ"ר ויכלול בין היתר את מסעדת קופי בר של רותי ברודו שתיפתח מחדש, ואף מוזיאון אמנות ● מוזיאון ארץ־ישראל מציג תערוכה חדשה של האמנית נטע הררי נבון ● ובנמל אשדוד קיימו יום התנדבות במרכז הלוגיסטי של ארגון "לתת" ● אירועים ומינויים

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

ההנחה נגמרת, המחיר מזנק: השיטה של חברות הביטוח על הכוונת של הרגולטור

רשות שוק ההון פועלת כדי לעצור את ההנחות הזמניות בביטוחי החיים למקרה מוות, ולחייב את החברות שיעניקו הנחה למבוטח לשמור עליה עד תום תקופת הפוליסה ● הסיבה: מבוטחים מתפתים למחיר התחלתי נמוך, נתקעים בגלל מצב בריאותי - וסופגים זינוק של מאות אחוזים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

בשורה חיובית למשק: יחס החוב־תוצר מתעדכן כלפי מטה

בעקבות נתוני הצמיחה שהפתיעו את המשק לטובה, במשרד האוצר מתכננים לעדכן את יחס החוב־תוצר כלפי מטה בכ־0.5% ● עם זאת, הנתון עדיין גבוה יחסית לעבר

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

תמורת 475 מיליון שקל: אושרה לשטראוס רכישת חברת המזון Yoki

רשות התחרות הברזילאית אישרה לשטראוס את רכישת חברת המזון מידי ג'נרל מילס ● מדובר באחת מחברות המזון הבולטות בברזיל, כאשר מכירותיה השנתיות נאמדו בעת ההכרזה על העסקה במרץ בכ-1.2 מיליארד שקל

הטבת מס משמעותית למשקיעי הריטייל / איור: Shutterstock

מחזיקים תיק מסחר עצמאי? בקרוב תקבלו הטבת מס משמעותית

רפורמת חשבון ההשקעות האחיד שמקדם האוצר צפויה לכלול גם את משקיעי הריטייל שסוחרים עצמאית בניירות ערך ● המשמעות: אפשרות לדחיית מס ואף פטור מלא ממס רווחי הון בתנאים מסוימים, בכפוף לתקרת הפקדה של 200 אלף שקל

הוט מובייל / צילום: יח''צ הוט מובייל

חויבו על שירות שלא ביקשו: הוט מובייל תפצה את לקוחותיה בכ־15 מיליון שקל

ביהמ"ש אישר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית נגד הוט מובייל, שבמסגרתו יוענק פיצוי לכ־785 אלף מנויים שחויבו עבור שירות "חבילת שיחות לחו"ל" שלא ביקשו ● היועמ"שית התנגדה להסדר, בין היתר בטענה שהוא מאפשר "הסכמה משתמעת" לשירות ● ביהמ"ש אישר את הפשרה, אך עיכב את ביצועה עד להכרעה בערעור, אם יוגש

ארז דהבני, יו''ר בלדי, ועובדי המפעל (ארכיון) / צילום: דן פרץ

מכה לבלדי: משרד החקלאות חוזר בו - ואוסר יבוא עוף מברזיל

משרד החקלאות ביטל את אישור המפעל של בלדי בברזיל, ובשלב זה לא יאושר יבוא עופות מברזיל לישראל ● המהלך פוגע בתוכנית של בלדי, שהשקיעה 21 מיליון שקל במפעל וציפתה להגדיל משמעותית את הכנסותיה מהיבוא ● ההחלטה התקבלה על רקע התנגדות יצרני העופות בישראל

צילום: מיטל וייזברג

ישי דוידי בוחן קפיצה לבריכה של קיבוץ יזרעאל ומניית מיטרוניקס זינקה בכ-40%

קרן פימי במגעים ראשוניים להשקעה של מאות מיליוני שקלים עבור השליטה במיטרוניקס, לאחר שמניית החברה צנחה ב-98% מהשיא ● בהתאמה לכך, עושרו של כל חבר קיבוץ התכווץ מ-17 מיליון שקל לכמה מאות אלפים

שאול מרידור / צילום: דוברות מפלגת ישר!

מהליצ'י ועד קולגייט: שאול מרידור החליף תפקיד - ושכח חלק מהעובדות

שאול מרידור, בעבר ראש אגף התקציבים וכיום מועמד ברשימת ישר, מפגין פעלתנות רבה ברשת ● בין מטע הליצ'י בגליל לבין מחלקת הטואלטיקה בסופר, הוא שולף לא מעט נתונים ● מרידור לא תמיד מדייק, אבל לפחות הוא מעלה לשיח סוגיות כלכליות חשובות

בנקים בישראל

הבנקים נגד רשות התחרות: ההכרזה עלינו כקבוצת ריכוז ניתנה בחוסר סמכות ותזיק ללקוחות

חמשת הבנקים הגדולים הגישו ערעור על החלטת הממונה על התחרות להכריז עליהם כקבוצת ריכוז ולהטיל עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות • לטענתם, רשות התחרות פעלה בחוסר סמכות ובניגוד לעמדת בנק ישראל, וההתערבות דווקא עלולה לפגוע בתחרות

סין משקיעה משאבים רבים ביצירת המידע שלומדים מודלי ה־AI / צילום: Reuters, Cheng jiabei

עד שנת 2028: התוכנית של סין להשתלט על התשובות שהצ'ט מספק

אנשים נעזרים ב־AI כדי לענות על שאלות במגוון רחב של נושאים ● אבל מאחורי התשובות שמתקבלות מתנהל מאבק בין המדינות השונות על התוכן עליו מתבססים המודלים ● כדי לנצח במלחמת הנרטיבים סין מוכנה להשקיע הון, ועד כה זה עובד לה

חנות ANTA בחו''ל / צילום: ANTA

השקת ANTA בישראל: קסטרו משתפת פעולה עם המתחרה רנואר

לפני כחודש פרסמה קסטרו כי תשיק בארץ את מותג הלבשת הספורט הסיני ANTA ● כעת היא חושפת כי תשתף פעולה עם קבוצת האופנה המתחרה רנואר על-מנת להקים יחד את פעילות המותג בישראל, בכפוף לאישור רשות התחרות

מלי וליאל יהלומי / צילום: שגרירות ישראל בווינה

האם המדינה יכולה לדרוש תשלום ממי שנעלם? השאלות שעולות מפרשת מלי וליאל יהלומי

מלי וליאל יהלומי, אם ובתה, אותרו בארגנטינה לאחר שבוע של חיפושים בינלאומיים, כשהן בריאות ושלמות וללא חשד לפלילים ● הפרשה, שלוותה בצו איסור פרסום ובחרושת שמועות, מעלה שאלות על סמכות המשטרה, שיתוף-הפעולה עם רשויות זרות והעלות שנושאת המדינה