גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

אסטרהזנקה / צילום: Reuters, REUTERS

ענקית תרופות בשווי 400 מיליארד דולר? המגעים למיזוג שמרעידים את ענף הפארמה

הדיווחים על שיחות ראשוניות למיזוג בין אסטרזניקה ל־BMS מסעירים את שוק התרופות, כאשר השילוב בין השתיים עשוי לייצר ענקית בשווי של כ־400 מיליארד דולר ● אלא שבין משוכות ההגבלים העסקיים, בשוק כבר מזהירים: "מגה־מיזוגים הורגים חדשנות וגמישות"

שירותים בנקאיים / צילום: Shutterstock

משבר פיננסי מאיים על הרשות הפלסטינית בגלל קורספונדנציה. מה זה אומר?

הבנקים הישראליים מסרבים לשתף פעולה עם מקביליהם הפלסטיניים • למה זה קורה, ואיך נראים היחסים בין הגופים הפיננסיים? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

מנהל רשות הספנות לשעבר תומך בעסקת צים: "שדרוג אסטרטגי"

ד"ר (רב-חובל בכיר) יגאל מאור מונה את היתרונות של "צים החדשה" שתהיה בבעלות פימי על "צים הישנה" (החברה הנוכחית) וסבור כי ההתנגדות לעסקה "נשענת על נרטיב פופוליסטי" ● ועד עובדי צים בתגובה: "דוחים בשאט-נפש את חוות-הדעת; נמשיך לעמוד כחומה בצורה מול מהלכים חסרי אחריות"

אי־הוודאות בשווקים בשיא, והבנק שממליץ על שבע דרכים לרפד את תיקי ההשקעות

טראמפ ביטל תקיפה נגד איראן, אך אי־הוודאות נותרה גבוהה מאוד ● שחקניות מפתח בתחום הטכנולוגיה ידווחו בניו יורק, בת"א עונת הדוחות תצבור תאוצה ● תשואות האג"ח בארה"ב זינקו, אחרי שהחלטת הריבית של קווין וורש התקבלה בשווקים בצורה רעה ● המשקיעים יצפו לדוח התעסוקה בארה"ב ● וגם: שבע המלצות לריפוד תיקי ההשקעות לנוכח האינפלציה הגואה בארה"ב ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

ירון קיקוז, בעלים ומנכ''ל פריים אנרג'י / צילום: שחר גל

"קראו לי קזינו": הוא ראה את החברה שלו מוחקת 90% מהשווי. ואז קרה מהפך

לפני פחות מ־3 שנים נסחרה חברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י של ירון קיקוז בשווי של פחות מ־30 מיליון שקל, והאג"ח אותתו על חששות מקריסה ● שורת מהלכים שהוביל קיקוז הקפיצו את שווי החברה לכמעט 2 מיליארד שקל, והיום היא שיאנית התשואות במדד האנרגיה עם זינוק של מעל 3,000% בשלוש שנים

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות, בעקבות ביטול התקיפה האמריקאית באיראן

הנאסד"ק זינק במעל 2% ● מחירי הנפט צנחו ● מניות השבבים התקשו, מניות התוכנה וענקיות הטכנולוגיה קפצו ● אמזון לראשונה בשווי שוק של 3 טריליון דולר ● מניית אסטרה זנקה צנחה לאחר דיווח שלפיו החברה מנהלת מגעים למיזוג עם בריסטול-מאיירס סקוויב ● הין המשיך להתחזק מול הדולר בעקבות הודעתה של שרת האוצר היפנית על התערבות משותפת של יפן וארה"ב לחיזוקו מול הדולר

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: באדיבות BioCatch

אקזיט שני בשנתיים: החברה הישראלית שנמכרת ב-2.4 מיליארד דולר במזומן

ויזה רוכשת את חברת ביוקאץ', שפיתחה מערכת לזיהוי ומניעה של הונאות במערכת הבנקאית באמצעים ביומטריים והתנהגותיים ● רק לפני שנתיים נמכרה ביוקאץ' לקרן פרמירה ב-1.3 מיליארד דולר

צילום: Reuters, USA TODAY Network

כולם רצים ל-AI? תסתכלו מה עושים בעלי העניין בחברת הבנייה שאיבדה 60% משוויה

מניות של חברות הפועלות בתחומים שהמשקיעים נטשו טומנות לעתים הזדמנויות חדשות, ומי כמו בעלי עניין באותן חברות יודעים זאת בזמן הנכון ● המקרה המייצג של Builders FirstSource, שבעליה חזר לקנות מניות לאחר שבפעם הקודמת שעשה זאת ראה תשואה של פי 13

מהפכות פיננסיות למען הציבור? / אילוסטרציה: AI GEMINI

מהפכות פיננסיות למען הציבור? מאחורי יוזמות האוצר עשוי להסתתר תמריץ אחר

באוצר מקדמים שורת מהלכים בעלי השלכות פיננסיות מרחיקות לכת ● כפי שנחשף בגלובס, בכירים בדרג המקצועי דוחפים להקטנת ההפרשות לפנסיה בתמורה להגדלת הנטו, לצד רפורמה בהשקעות ● למרות ההבטחות, הסימנים מעידים: התמריץ הוא הגדלת קופת המדינה

מכוניות בנמל בסין / צילום: Shutterstock

הסכנות שאורבות לרוכשי רכבים סיניים

יצוא הרכב הסיני שובר שיאים, וההצפה הזו מורידה את המחירים, אך גם מביאה איתה סיכונים ארוכי-טווח ● מהחשש מ"מותגים יתומים" ועד למחסור בחלקים וצניחת ערך מהירה - כך תיערכו לעידן של "שוק רכב סיני"

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

בעקבות הביג מק: יצאנו לבדוק עד כמה ישראל באמת התייקרה

"האקונומיסט" דירג את ההמבורגר בישראל כשני הכי יקר בעולם ● על הנתון עט הח"כ המיועד וראש אגף התקציבים לשעבר שאול מרידור, שנופף בו כהוכחה לכישלון הממשלה ● אלא שהממצאים פחות מרחיקי לכת, גם אם הבעיות אכן קיימות ● המשרוקית של גלובס

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

איך הפכה צ'ק פוינט למניה היחידה שלא נהנית מהחגיגה בשוק הסייבר?

בזמן שקראודסטרייק, פאלו אלטו ומתחרות נוספות נהנות מראלי במניותיהן, צ'ק פוינט ממשיכה להשתרך מאחור עם תשואה שלילית של 31.5% מתחילת השנה ● המשקיעים מצפים לראות שהשינויים שמוביל המנכ"ל נדב צפריר יתורגמו לצמיחה כבר ברבעונים הקרובים

בניין להב 433 / צילום: גלובס

חשד להברחת נכסים: בכיר במוסדות הליכוד וקבלן מוכר עוכבו לחקירה

לפי החשד, המעורבים הסתירו זכויות בנכסי נדל"ן בשווי עשרות מיליוני שקלים והבריחו נכסים שהיו בשליטתם, תוך הפרת חובות הדיווח במסגרת הליך פשיטת הרגל ● במקביל לחקירה נתפס רכוש רב

אלי דהן / איור: גיל ג'יבלי

עשה אקזיט של 82 מיליון שקל אצל נובולוג, ועכשיו רוצה להשתלט עליה

מאבק שליטה בחברת השירותים הרפואיים: אלי דהן מבקש בעקבות קריסת המניה להשקיע בה 100 מיליון שקל ● לעומתו פועל נכדו של המייסד להחלפת הדירקטוריון ומניעת המהלך

אוטובוס מונע במימן של יונדאי בישראל / צילום: יח''צ

התחבורה מונעת המימן בישראל מעלה הילוך: משרד האנרגיה יסבסד משאיות מונעות במימן

זירת התחבורה מונעת המימן בישראל מתחממת: משרד האנרגיה יוצא במכרז לסבסוד משאיות מונעות במימן ● כלמוביל השיקה בישראל אוטובוס בין-עירוני מונע במימן

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

מחקר חדש מגלה: ההגירה מישראל ברמות שיא גם בשנת 2025

מניתוח של נתוני הלמ"ס שנערך באוניברסיטת ת"א עולה כי מספר הישראלים שעזבו את המדינה לשלושה חודשים ומעלה בשנת 2025 ממשיך את המגמה של נתוני שיא בתחום ההגירה: 90,922 ישראלים עזבו במהלך השנה, לעומת מספר דומה ב-2024 ● פרופ' איתי אטר, מעורכי המחקר: "רבים מחכים לראות מה יקרה בבחירות"

יגאל דמרי / צילום: עוזי אברהם

78 שנה: עם אפס פרסומות, החברה הביטחונית שהפכה לסמל לאומי

בלי קמפיינים נוצצים או מוצרים על המדף, רפאל שומרת על מעמד יוצא דופן בתוך ישראל ומחוצה לה ● יגאל דמרי מסביר למה תוצאות בשטח חשובות יותר ממאמץ תדמיתי ● מדד המותגים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ מחריף את הטון: "הזדמנות אחרונה לאיראן לפני שנערוף את ראשם"

טראמפ: "אני מקווה שהם יתעשתו" ● בעוד שהאיראנים טוענים כי הם לא מנהלים שיחות ישירות מול האמריקנים, טראמפ הגיב בחריפות:"הם דו פרצופיים בצורה בלתי נתפסת ● בצה"ל נערכים לחודשים רבים של מתיחות ביטחונית עם איראן ● שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע בשידור על הדחת אלוף פיקוד המרכז - ללא סמכות ● מתקפה אמריקאית חריפה על החיסולים בעזה: "הורגים חפים מפשע, ישראלים נראים תאבי דם" ● עדכונים שוטפים

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

גל החסימות בוואטסאפ מתחדש: ישראלים נוספים מדווחים על הגבלת הגישה

בשבועיים האחרונים ישראלים רבים דיווחו על כך שחשבון הוואסטאפ שלהם נחסם בלי שום סיבה ברורה - ובשעות האחרונות גל החסימות התחדש ● לפי שעה לא ברור מדוע זה קורה, ולפי בדיקת גלובס אין מדובר בגל חסימות ברחבי העולם, אלא בישראל ● באיגוד האינטרנט הישראלי קוראים לציבור לגבות כבר עכשיו מידע חשוב בוואטסאפ ולהשתמש במקביל באפליקציות נוספות

לאופולד אשנברגר / איור: גיל ג'יבלי

מינוף של 400%: הנפילה של ילד הפלא של עולם ההשקעות

בגיל 19 לאופולד אשנברנר סיים בהצטיינות תואר בקולומביה, כתב מאמר שקיבל חשיפה בינלאומית, והעיד על עצמו שהוא אחד האנשים הבודדים בעולם שרואים את עתיד הבינה המלאכותית בבירור ● בחודש יולי הקרן שלו איבדה 67%, והוא נאלץ למכור חלקים רבים ממנה בדיסקאונט