גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

תערוכת יורוסאטורי / צילום: Reuters, Artur Widak via Reuters Connect

צרפת מתנערת מחברות הנשק הישראליות. מי יחליף אותן

אלביט מערכות החלה בשיתוף פעולה עם החברה הביטחונית החמה ביותר בעולם • נשיא צרפת עמנואל מקרון עורר זעם עם החלטתו, שוב, להגביל את נוכחות החברות הישראליות בתערוכת יורוסאטורי היוקרתית ● וגם: מדוע ארה"ב חוזרת לייצר TNT? ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אבישי עובדיה / צילום: איל יצהר

תחזית האימה של אבישי עובדיה: "אנחנו עומדים בפני צונאמי של פרויקטים תקועים"

היזם ומשקיע ההייטק אבישי עובדיה משוכנע ששוק הנדל"ן המקומי בדרך לתיקון כואב ● בריאיון לפודקאסט "כסף בקיר" הוא טוען שנתוני הלמ"ס מפספסים את מבצעי קבלנים, מסביר שכניסת המוסדיים לחברות הנדל"ן היא תמרור אזהרה בוהק, ומציג תוכנית משלו להצלת השוכרים

סמוטריץ' מעל אחוז החסימה, ומה הפער בין בנט לאייזנקוט

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בים המחנות? • והפעם: המאבק על ראשות האופוזיציה מתחמם

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בלי להתפשר במחיר: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

בלב שכונת בורוכוב בגבעתיים, נמכרה דירת חמישה חדרים בבניין בוטיק בשטח של 125 מ"ר, תמורת 5.65 מיליון שקל ● "זה אחד הבניינים המבוקשים בשכונה" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

"הם לקחו סיכון עם אילון מאסק, וזה הצליח להם מעל ומעבר"

SpaceX תתחיל להיסחר היום בנאסד"ק לפי שווי שוק אדיר של כ-1.8 טריליון דולר ● בין המרוויחים הגדולים, נמצאים משקיעים בולטים שהחלו לבנות את הפוזיציה שלהם בחברה עוד כשהוערכה בשווי של עשרות מיליארדים בלבד ● אחד מהם הוא המיליארדר רון בארון, שאמר שהוא מאמין ש-SpaceX תהיה החברה הגדולה והרווחית בעולם

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מהיכן מגיעים עשרות המיליארדים להנפקת הענק של SpaceX

ענקית החלל גייסה לפי שווי של טריליונים, למרות התשקיף שחשף הוצאות עתק והפסדים בשורה התחתונה ● מה המשמעות של השליטה האבסולוטית של מאסק, ואיך תשפיע הכניסה הצפויה של המניה למדדים המובילים על כספי הפנסיה של הציבור? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

אלשיה סילברסטון ב''דם אירי''. חוזרת להיות ילדה צילום: באדיבות יס

הסדרה בכיכובה של אלישיה סילברסטון מעלה שאלות על מה שעובר בדם

"דם אירי" דרמת מתח חדשה מגוללת את סיפורה של עורכת דין שמקבלת חבילה מסתורית מאביה שמשנה את חייה ● הסדרה בוחנת מחדש איך היחס כלפי האמת והסתרתה לצד התורשה מההורים יכולה לעצב או להרוס חיים

יובל רכבי / צילום: אלירן אביטל

"גיליתי שאני לא אוהב עסקים": השותף השקט של אלי וניר ברקת לאקזיט המיליארדים הצפוי במיטב

בזמן שהכותרות עוסקות במימוש שמקדמים אלי וניר ברקת בבית ההשקעות הגדול בישראל, שותפם הוותיק של השניים, יובל רכבי, משקיף מהצד מביתו במושב בית זית ● הדרך של שלושת חברי הילדות מפיצוח "וירוס ירושלים", דרך ההימור המוצלח על צ'ק פוינט ועד לשותפות בשליטה במיטב

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

איבד את הקסם והתשוקה? מדוע חיים כצמן מוותר על השליטה בחברה שהקים

נורסטאר, שבאמצעותה שולט חיים כצמן בחברת המרכזים המסחריים ג'י סיטי, דיווחה כי בכוונתה למכור את רוב מניותיה, ומחפשת לצורך זה "רוכש אסטרטגי" ● לידר: "המכירה צפויה לסייע בפירעון התחייבויותיה הפיננסיות של נורסטאר, שתיהנה מהשפעה מהותית, אך ללא שליטה"

ד''ר ג'ורג'ה ליפ / צילום: באדיבות המצולמת

בכנופיות של לוס אנג'לס קוראים לה "ליטל מאמא": החוקרת שחושפת את מסלול ההידרדרות של בני נוער לפשע

ד"ר ג'ורג'ה ליפ, אנתרופולוגית שזכתה לאמון הכנופיות המסוכנות בלוס אנג'לס, פיתחה מודל שיקום קהילתי שעשוי להציל בני נוער מחיי אלימות ● בראיון לגלובס היא מספרת איך זכתה באמון מנהיגי הכנופיות, למרות בעלה השוטר, ומזהירה: "הן נוצרות מחוסר תקווה קטלני"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

לא שילם דמי תיווך על דירת מגורים ב־3 מיליון שקל, ויאלץ לשלם כפול

המעסיק קיזז את הרווחים מהפיצויים לעובדות – מה קבע בית הדין? ● לא שילם דמי תיווך על דירת מגורים ב־3 מיליון שקל, ויאלץ לשלם כפול • וגם: בית הדין הרבני הצמיד את הכתובה למדד והבעל ישלם כ־700 אלף שקל ● 3 פסקי דין בשבוע

היצירה של ווילנד נצבעת כחול. הלוויתנים נמחקו לטובת קמפיין / צילום: מתוך חשבון האינסטגרם של האומן

פיפ"א מחקה יצירת אומנות והדגימה מה עושים היום בשביל כסף

לקראת מונדיאל 2026 נמחקה יצירת אומנות שהפכה לסמל מקומי בדאלאס, לטובת שטחי פרסום עבור פיפ"א ונותני החסות שלה ● כעת תביעה תקדימית שהגיש האומן עשויה לבחון את גבולות ההגנה על אומנות ציבורית מול האינטרסים הכלכליים של אירוע הספורט הגדול בעולם

האיצטדיון בדאלאס, ארה''ב / צילום: Reuters, Takuya Matsumoto

זינוק חד במחירי הכרטיסים: ברוכים הבאים למונדיאל הרווחי בהיסטוריה

מונדיאל 2026 צפוי להניב לארגון האם פיפ"א רווחי ענק ● עיקר ההכנסות יגיעו משידורי טלוויזיה ומכירת כרטיסים למשחקים, שאף הם זינקו פי 5 מהמחירים בקטאר ● מעל הרווחים הגבוהים מתנוססת שאלה אחת – לאן ילך הכסף? ● וגם: אנליסטים מעריכים שהערים המארחות דווקא יפסידו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עם רוח גבית מוול סטריט: הבורסה בת"א ננעלה בעליות. אלו המניות שבלטו

בורסת ת"א ננעלה בעליות: ת"א 35 טיפס בכ-1.7%, ת"א 90 זינק בכ-2.5% על רקע הכרזת טראמפ על הסכם מתקרב עם איראן ● את העליות הובילו מניות הנדל"ן והטכנולוגיה ● בוול סטריט נרשמו אתמול עליות חדות, מחירי הנפט נפלו ● וגם: בכמה יעשיר המונדיאל את כלכלת העולם

Sony 1000X The Collexion / צילום: יחצ

איכותיות, נוחות ויקרות: האוזניות החדשות של סוני

לציון חגיגות העשור לסדרת האוזניות שלה, ענקית הטכנולוגיה משיקה את 1000X The Collexion ● הבשורה נמצאת בשני סגמנטים: עיצוב שמחזק את נוחות השימוש, ואיכות סאונד - כולל ביטול רעשים

אילוסטרציה: Shutterstock

המסחר הקוונטי: איך המתמטיקאים כבשו את וול סטריט

הרבה כספים זרמו בשווקים מאז נולדה שיטת המסחר הקוואנטי, המבוססת על מודלים מתמטיים, ניתוח נתונים וסטטיסטיקה, וחותרת לנצל דפוסים כדי לגרוף רווחים ● השיטה צברה תאוצה ופופולריות אבל גם היא עמדה במבחן קשה, שממנו נלמד לקח חשוב: אפילו המודלים המתוחכמים ביותר אינם יכולים לכוח עתיק שמלווה את וול סטריט מאז הקמתה - הפחד ● כתבה רביעית בסדרה

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"אין לי מילים": תעשיית ה־AI בהלם מהחלטת הממשל האמריקאי לחסום את המודלים של אנתרופיק

ההוראה החריגה של ממשל טראמפ לחסום אזרחים זרים מגישה למודלי מיתוס 5 ו־ Fable 5 של אנתרופיק עוררה גל תגובות חריף בתעשיית הבינה המלאכותית ● מומחים מזהירים מתקדים מסוכן, אנתרופיק טוענת שמדובר ב"אי הבנה", ואפילו בכירים לשעבר בממשל מתקשים להבין את המהלך

משחק קוג'ו / איור: Shutterstock

איפה באמת נולד משחק הכדורגל?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: יש הרבה תביעות בעלות על המצאת הכדורגל, אבל פיפ"א מכירה רק באחת

אומודה 9 פלאג־אין / צילום:  יח''צ

הקרוסאובר שמציג כוח סוס מפלצתי בפחות מ-250 אלף שקל

אומודה 9 פלאג־אין, הקרוס־אובר הגדול של אומודה, מציג עיצוב חיצוני מלוטש אם כי לא לגמרי מקורי, לצד תא נוסעים איכותי ומאובזר היטב ● הביצועים חזקים והטווח החשמלי מכובד, אבל בפלח ממתינים הרבה מתחרים קשוחים - חלקם מבית

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אנתרופיק משביתה את המודלים המתקדמים שלה - בעקבות הוראת ממשל טראמפ

בצעד חסר תקדים, ממשלת ארה"ב הורתה לאנתרופיק להגביל את הגישה לשני המודלים המתקדמים ביותר שלה עבור אזרחים זרים מטעמי ביטחון לאומי ● החברה בחרה להשבית את הגישה לכלל המשתמשים וטוענת כי לא קיבלה פירוט מלא לחששות שהובילו להחלטה