גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

טיל בעיר תת־קרקעית באיראן / צילום: מתוך פרסומים בתקשרת האיראנית. נאספו על ידי טל ענבר

ערי טילים מתחת לאדמה: הפרויקט האיראני שחסין לתקיפות ישראליות

ירי הטילים מאיראן נמשך על אף הפצצות צה"ל, ובערי הטילים בתת־קרקע משוקמות במהירות יכולות הירי ● מומחים מסבירים מה כוללות אותן ערים מבוצרות והאם ניתן להשמיד אותן לחלוטין

יעקב ארז ז''ל / צילום: יוסי אלוני

עורך מעריב לשעבר יעקב ארז הלך לעולמו

יעקב ארז, עורך מעריב לשעבר וחתן פרס סוקולוב, שהוביל תחקירים פורצי דרך והצמיח דור של עיתונאים, הלך לעולמו בגיל 87

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

לפחות 26 ספינות חצו את הורמוז דרך איראן, חלקן בתשלום

על פי דיווח, בשבועיים האחרונים עברו לפחות 26 ספינות דרך מצר הורמוז במים טריטוריאליים איראניים, וחלקן נאלצו לשלם "דמי מעבר" על סך 2 מיליון דולר ● בנוסף לכך, דווח כי 21 ספינות בחרו לכבות את המשדרים כשהן עברו במצר, על מנת "להתגנב" למצר תוך נטילת סיכון למתקפה איראנית

מיכלית גז נוזלי עושה את דרכה מערב הסעודית דרך מצר הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

האינפלציה המפחידה שבדרך: מה מפספסים השווקים ביחס למלחמה

השווקים מעריכים שמשבר האנרגיה כתוצאה מחסימת מצרי הורמוז יסתיים בקרוב ● אולם, גל אינפלציה מסוכן ודביק נמצא מעבר לפינה, מהסוג שגם העלאות ריבית הכרחיות לא יוכלו להדביר ● אם כך, במה כדאי להשקיע בשוקי האג"ח והמניות, ואילו סיכונים יהפכו נפיצים יותר

לאיזו חברה ביטחונית הצטרף ראש המוסד לשעבר כמשקיע?

כמה עובדים היו מגויסים למילואים בכל רגע נתון בשנת 2025, וגם: איזה שיא שבר בית ההשקעות מיטב בחודש שעבר? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

נפט / צילום: Shutterstock

טראמפ חשף: המתנה שקיבלתי מאיראן

נשיא ארה״ב סיפר כי איראן אפשרה ל-10 מיכליות נפט לעבור במצרי הורמוז כמחווה של רצון טוב כחלק מהשיחות בין המדינות ● בכך סתר את ההכחשה המתמשכת של איראן בנוגע למגעים

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

רוצים לדעת מה דונלד טראמפ הולך לעשות? תסתכלו על המדד הזה

מקסימיליאן יוליר מחטיבת המחקר של דויטשה בנק פיתח את "מדד הלחץ של טראמפ", מדד שימושי לאומדן רמת הלחץ שבה נמצא הנשיא האמריקאי ● כעת, המדד הזה ברמתו הגבוהה מאז "יום השחרור" ● האם "הרגעה מילולית" אופיינית בדרך?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק השלים ירידה של 10% מהשיא ונכנס לתיקון; מטא צנחה ואיבדה כ-120 מיליארד דולר בשווי שוק

נאסד"ק ירד ב-2.4% ● מחירי הנפט שבים לטפס, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 108 דולר לחבית ● חבר מושבעים בקליפורניה קבע כי מטא וגם גוגל התרשלו בכך שהפעילו מוצרים שפוגעים בצעירים ● מניית נאבן מזנקת לאחר שדיווחה על צפי לצמיחה של 24%, עברה לראשונה לתזרים חיובי

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

במיליארד שקל יותר: ישראכרט חוטפת לכאל את מועדון הנוסע המתמיד של אל על

דרמה בשוק האשראי: ההסכם החדש של ישראכרט עם מועדון הלקוחות של אל על נחתם ל-10 שנים ● הרווחיות השנתית הממוצעת לישראכרט צפויה לעמוד על כ-160 מיליון שקל, לפני מס, ובאל על מדובר בתוספת של כ-100 מיליון שקל בממוצע בשנה

אורניום / צילום: Shutterstock

לפני 2 מיליארד שנה פעל באפריקה כור גרעיני יחיד מסוגו. חוקרים עדיין לומדים את הסודות שלו

ב־1972 גילו חוקרים כור ייחודי באזור אוקלו שבגאבון, ניסוי טבעי שהייתה לו השפעה דרמטית על חקר הפיזיקה והבנת חוקי היקום ● פיזיקאים משוכנעים גם היום שעוד יש לנו מה ללמוד ממנו, גם על "התיאוריה של הכול" וגם על שיטות לאגירת פסולת גרעינית

זירת נפילה בנהריה / צילום: כבאות והצלה לישראל

הבורסה מסכמת חודש של מלחמה: הענפים שנחבטו, המניות שזינקו והמדד שהפתיע

המערכה מול איראן אמנם נפתחה באופטימיות גדולה בשוק המקומי, אך זו התמתנה בצל חוסר הוודאות הגובר ומלחמת האנרגיה המתהווה ● אילו מדדים ומניות כיכבו, מי אכזבו, ואיך זה שמניית בז"ן זינקה למרות פגיעת הטיל האיראני, בזמן שהמניות הביטחוניות דווקא ירדו?

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח ופיננסים / צילום: כדיה לוי

כלל מציגה קפיצה ברווח והון עצמי של מעל 10 מיליארד שקל

חברת הביטוח והפיננסים בניהולו של יורם נוה הציגה רווח של 2.27 מיליארד שקל ב-2025 - עלייה של 47% בתוך השנה ● בנוסף, תחלק החברה דיבידנד של כ-400 מיליון שקל

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

החברה שהקימו יוצאי נופר ואנלייט גייסה מעל 200 מיליון שקל

סטארק פאוור, שהיו"ר שלה נדב טנא כיהן כמנכ"ל-שותף בנופר אנרג'י, גייסה 215 מיליון שקל לפי שווי של 580 מיליון שקל אחרי הכסף ● הגיוס בוצע מול שורה של מוסדיים, ביניהם קרן אלפא, הראל, מור גמל והפניקס, כאשר המניות והאופציות שהונפקו להם מקנות להם החזקה של 40% בחברה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

הותר לפרסום: אחד הנאשמים בפרשת הפולימרקט הוא רב סרן במיל' בחיל האוויר

"הנאשם נחשף באופן שוטף לידיעות רגישות וסודיות מטבען, שביטחון המדינה מחייב לשמור בסוד", נכתב בכתב האישום ● בעקבות אותו מידע סודי ומקדים, המליץ לנאשם נוסף להמר על מועד התקיפה באיראן - והשניים התחלקו בכספי הזכייה

בניין שמוסיפים לו ממ''דים, במרכז הארץ / צילום: יח''צ

כמה עולה להוסיף ממ"דים לבניין מגורים?

לשליש מהאוכלוסייה בישראל אין מרחב מוגן, ולא כל בניין מתאים לפרויקט התחדשות עירונית ● הוספת ממ"ד לבניין היא מבצע מסובך שיעלה לכל משפחה כ־200 אלף שקל ● "הלוואי שהמדינה הייתה מורידה לתושבים את המע"מ מהממ"דים. זה משמעותי מאוד. זה יכול היה להוריד בכמה עשרות אלפים"

ברק רוזן, מבעלי השליטה בישראל קנדה / צילום: איל יצהר

ישראל קנדה עשויה להעמיד למכירה את החברה הבת להתחדשות עירונית

גורמים בשוק מציינים כי ICR על המדף, אולם נשקלת גם אפשרות למזג אותה עם אקרו אחרי הרכישה • בשיחת משקיעים שהתקיימה השבוע ציין ברק רוזן, מבעלי השליטה בישראל־קנדה, כי החברה בדרך למימושים משמעותיים • האתגר: שווי עצום של 1.5 מיליארד שקל ל-ICR, לפי העסקה האחרונה שבה רכשה כלל 15% מהמניות • בישראל קנדה מכחישים את אפשרות המכירה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"לא יהיה לכם כסף לאפיקומן לילדים": המכתב שצפויים לקבל מאות אלפי שכירים בשבוע הבא

מתווה החל"ת שאושר מותיר עובדים רבים ללא מענה, מעכב תשלומים ומעמיק את הפער בין המגזר הציבורי לפרטי ● באיגוד לשכות המסחר מחריפים את המאבק עם מכתב שיצורף לתלושי השכר: "לא יהיה כסף לאפיקומן לילדים – בגלל ההחלטות בירושלים"

כנסת ישראל / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תחמוק מפיליבסטר: הקואליציה דחתה את אישור התקציב לשבוע הבא

דיוני התקציב במליאת הכנסת היו אמורים להתחיל כבר היום, ולהימשך עד השעות הקטנות של הלילה במאבקים בין הקואליציה לאופוזיציה, לקראת הצבעות בשישי בצהריים ● במקום זאת, ולמרות לוח הזמנים הדוחק, נדחו אירועי התקציב במליאה ליום ראשון

כריך קרואסון ב''מטרלו'' / צילום: שניר (סופגי) גואטה

מרמת הגולן לבודפשט ושוב ארצה: מקדש הקרואסונים חזר מטרלו

מטרלו שיגע את הפודיז אבל נסגר בחרבות ברזל, גם היעד הבא בהונגריה לא צלח: "אנשים אוכלים קרואסון בסכין ומזלג. זה לא בשבילי", אומר עדי פרץ ● השבוע הוא פתח מחדש בבנימינה: "פחד אלוהים כל ההייפ"