גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

קמפיין ישראכרט / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תקציב הפרסום של ישראכרט עובר דירה

תקציב הפרסום של חברת כרטיסי האשראי נאמד בכ–25 מיליון שקל, והחלפת המשרד נעשית כחלק מהרצון לרכז את פעילות הפרסום והדיגיטל תחת קורת גג אחת ● דוד פתאל השיק את מלון היוקרה The Yacht באירוע רב משתתפים, ובית האופנה משכית קיים את תצוגת הסתיו-חורף בגשר יהודית מעל נתיבי איילון ● אירועים ומינויים

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

מ-12 מ"ר תוספת ל-6 בלבד: מה עושים כשהיזם מקצץ לדיירים בתמורות

התייקרות עלויות הבנייה והקיפאון בשוק גורמים ליזמי נדל"ן רבים לפתוח חוזים חתומים עם דיירים בפרויקטים להתחדשות עירונית ● שמאי המקרקעין שמוליק כהן מסביר כיצד דיירים יכולים לבדוק אם דרישת הקבלן להפחתת התמורות היא אכן הוגנת

אוריאל בכר / צילום: ענבל מרמרי

משפט דרמטי בניו יורק ותשלום ענק: אוריאל בכר יוצא לקרב על החברה המצליחה שייסד

בראיון ראשון אחרי הפסיקה בארה"ב, שחייבה את פאפאיה גיימינג לשלם 719 מיליון דולר שמאיים על עתיד החברה, מגן המייסד אוריאל בכר בראיון על השימוש בשחקנים לא אנושיים ● הוא מספר על טקטיקה נפוצה בתעשייה, מסביר למה לא עלה להעיד במשפט, ומגלה מה התוכנית להציל את הבייבי שלו

חיים אהרונוב, מנכ''ל אופיס דיפו / צילום: פרטי

באוויס הפך הפסד לרווח של יותר מ-100 מיליון. עכשיו הוא מוביל מהפך בחברה חדשה

"אוויס הפכה מקבוצת רכב שמרוויחה מיליונים בודדים לקבוצת שירותים שמרוויחה יותר מ-100 מיליון שקל בשנה. היא רכשה את אופיס דיפו, ונקראתי לעשות שם את אותו ריקברי" ● שיחה קצרה עם חיים אהרונוב, מנכ"ל אופיס דיפו, רשת לציוד משרדי וטכנולוגיה

מהו קצב ההתקדמות הממוצע של חילזון הגינה? / צילום: Shutterstock

מהו קצב ההתקדמות הממוצע של חילזון הגינה?

מה היה תפקידו הפיקודי הראשון של בני גנץ בצה"ל, מה משותף לסרטים "בחזרה לעתיד 2" ו"בלייד ראנר", ומתי התרחשה הטיסה הראשונה לארץ ישראל? ● הטריוויה השבועית

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הציונות הדתית וזהות: בסוף הקדנציה - השר נזכר לדבר על צעדים חברתיים

הציונות הדתית וזהות מצדדת בקיצוץ תקציב הביטחון, ושותפה בעניין זה רק לרשימה המשותפת ● "ניתן לחזק את הביטחון בלי לממן זאת מהתקציב הציבורי" ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד   

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

הקריפטו והסנקציות: נתניהו מצית סערה כלכלית רגע לפני הבחירות

ראש הממשלה אמר בראיון לערוץ 10 כי ביקש להכין תוכנית שתאפשר לישראל להתמודד עם סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות בלוקצ’יין ומטבעות דיגיטליים ● האם ניתן לעקוף סנקציות בדרך הזו, מה עושות מדינות שכבר מנסות להשתמש בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, ומה יקרה לבנקים בישראל בתרחיש כזה? ● גלובס עושה סדר

סמ''ר רון יונתן רויטמן ז''ל וסמל יובל שי סוילם ז''ל / צילום: דובר צה''ל

שני לוחמי צה"ל נפלו בפיגוע הירי בצומת יהודה

פיגוע ירי סמוך לצומת יהודה: סמ"ר רון יונתן רויטמן וסמל יובל שי סוילם נאבקו במחבלים - ונהרגו במהלך חילופי האש ● במערכת הביטחון בישראל מזהירים מהצהרות שיובילו לקריאה שגויה של המציאות, בעוד בטהרן מעריכים כי עימות הוא ודאי ועשוי לפרוץ עוד לפני פתיחת הקלפיות בישראל ● טראמפ: ארה"ב עשויה לבצע פעולה צבאית נוספת נגד איראן • עדכונים שוטפים  

כלי רכב שרופים ברחובות פריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת וגרמניה לא ראו נתון כזה כבר 15 שנה

תשואה על האג"ח הצרפתיות ל־10 שנים זינקה אתמול לרמתה הגבוהה מאז 2002, על רקע החששות מהגירעון ומהמשבר הפוליטי במדינה ● במקביל, המשקיעים נוהרים לאג"ח גרמניה וארה"ב, ותשואותיהן יורדות על רקע הירידות במניות והחשש מהיקף ההשקעות ב־AI הממומנות בחוב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד ת״א 35 סוגר שבוע שלילי. ומי הסקטור שהוסיף 4.5%

המסחר בת"א ננעל בירידות שערים בהובלת מניות השבבים שנגררו מטה בעקבות וול סטריט • בסיכום שבועי, המגמה מעורבת: ת"א 35 נחלש, אך ת"א 90 זינק בזכות סקטורי הנדל"ן והבנייה • בגזרת החברות: קרן פימי מציעה לרכוש 50% ממיטרוניקס, תחנת הכוח דליה גוררת את שותפויות לוויתן לבוררות בלונדון, וסופר פאוור רוכשת את פז גז אנרג'י • הדולר נחלש קלות ונסחר סביב 3.105 שקלים.

יועז הנדל / צילום: איל יצהר

המילואימניקים והכלכלית: לאלץ מכירת מאגרי גז ולהפסיק לפגוע ביבואנים

במפלגת המילואימניקים-כלכלית מביאים את הגז כדוגמה לתחום שבו יש לפרק מונופולים, וסבורים כי שחרור חסמי יבוא יסיר חלק מהעיוותים בשוק המט"ח ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

פיטורים / אילוסטרציה: Shutterstock

פיטורים של מעל עשרת אלפים עובדים הוכרזו רק השבוע

ברקליס, אמריקן אקספרס, וולוו ו־eBay הודיעו השבוע על תוכניות לקיצוץ של כ־12 אלף משרות ברחבי העולם ● הסיבות נעות מהתייעלות באמצעות בינה מלאכותית ועד להיחלשות הביקוש ולארגון מחדש - ובחלק מהמקרים, הפיטורים מגיעים לצד תוצאות כספיות חזקות

מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר

פיירבלוקס הישראלית מפטרת כ-70 עובדים בעולם ובישראל

חברת הפינטק הישראלית, המפתחת תשתיות לניהול ואבטחת נכסים דיגיטליים, מפטרת כ-7% מכוח האדם שלה במסגרת שינוי מבני ● מדובר בסבב הפיטורים השלישי של החברה בשנים האחרונות, לאחר שביצעה צמצומים גם ב-2023 וב-2024 ● פיירבלוקס: ״החלטה קשה אך הכרחית״

מגדל משה אביב / צילום: Shutterstock

למה נתן חץ ודנה עזריאלי ויתרו על דירות במגדלים הכי נוצצים?

המגדלים שהיו אמורים לשלב תעסוקה, מסחר ומגורים הבטיחו מהפכה אורבנית, אך בפועל היזמים בוחרים לוותר על הדירות ● אתגרים הנדסיים, סכסוכי ניהול ופרמיה שלילית בשוק: כך חלום עירוב השימושים מתנפץ על קרקע המציאות

קיבוץ יזרעאל / צילום: מיטל וייזברג

פימי תשתלט על מיטרוניקס לפי שווי של 200 מיליון שקל בלבד

קרן פימי בראשות ישי דוידי הגישה הצעה להשקעה של 200 מיליון שקל במיטרוניקס, שתקנה לה 50% מהחברה ותדלל את חלקו של בעל השליטה הנוכחי, קיבוץ יזרעאל, לכ-28% ● מניית יצרנית הרובוטים לבריכות מזנקת בתגובה ב-20%, העסקה מגיעה לאחר שמצבה העסקי של החברה הדרדר משמעותית והוביל לקריסת השווי משיא של 9 מיליארד שקל ב-2021 למאות מיליונים בודדים כיום

חיפוש עבודה / אילוסטרציה: Shutterstock

בוגר דוקטורט מפרינסטון הגיש מועמדות ל־2,300 משרות. הוא עדיין לא מצליח למצוא עבודה

הקיפאון העמוק בשוק העבודה פוגע במיוחד בעובדים בעלי השכלה אקדמית

GAC AION UT / צילום: יח''צ

רכב עם אבזור יוצא דופן ב-117 אלף שקל בלבד

החשמלית העירונית של GAC אינה חפה מבאגים באגף הדינמי ● אבל במחיר של משומשת בת שלוש היא מציעה תא נוסעים משפחתי מרווח, טווח שימושי, ביצועים זריזים ואבזור של מכוניות שעולות כפול

שולחן אירוח במוצאלה, מוצא / צילום: באדיבות מוצאלה

גבינות עזים, סחלבים וג'ין סתווי בחגיגת אוכל כפרית בין ההרים

ארוחת בוקר שלמה על פוקצ'ה, סדנת אלכוהול משובח וזיכרונות עטופים בבצק מנחם ● ביקור אצל האנשים מאחורי הסירים בפסטיבל מטה יהודה

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

וינטר וזליכה עשויים לאבד מיליונים. מה הסיבה?

פרויקט המטרו התקדם השבוע בצעד משמעותי. מהו? ● בכמה מוצעת למכירה מסעדת אורסולה הפופולרית שביישוב צוקים? ● וגם: באיזו עיר בישראל הכי קשה לקבלנים למכור דירות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

קידוח לויתן / צילום: אלבטרוס

דליה גוררת את ניו מד ורציו לבוררות בינלאומית בלונדון על עסקת הגז מלוויתן

דליה פנתה לבית הדין לבוררות בלונדון בדרישה להכריז על ביטול עסקת הענק ממאגר לוויתן על ידי ניו מד ורציו כחסר תוקף ● לטענת דליה, תנאי ההסכם התקיימו במלואם עם קבלת אישור רשות התחרות, בעוד שבשוק מעריכים כי מדובר בטקטיקה אגרסיבית של המוכרות לפתיחת החוזה והעלאת מחירים לאור ביקושי השיא לגז