גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

ההנהלה החדשה: גור זמיר, שירי אדמון, חוה זינגבוים ועמיחי בר ניר. / צילום: בר כהן

הג'וב החדש של מנכ"ל טופ גאם לשעבר

עמיחי בר-ניר יוביל את מותג הסקין-טק חוה זינגבוים לקראת התרחבות בינלאומית ● yes השיקה את העונה החדשה של "פאודה", שתשודר גם בנטפליקס בכ־200 מדינות ● וגם: מועדון האשראי של הסתדרות המורים משיק תוכנית הטבות חדשה בתחום התיירות ● אירועים ומינויים

רחפני סיב של אלביט. תקיפה מכוורת / צילום: אלביט מערכות

זולים במיוחד, קשים ליירוט: הישראליות שמסתערות על טרנד הרחפנים הקטלניים

החסינות לשיבושים והיכולת לפעול ללא קליטה הפכו את רחפני הסיב למוצר המבוקש ביותר בשטח, במיוחד מאז החל חיזבאללה להפעילם בצפון ● חברות ישראליות - מהסטארט־אפים ועד ענקיות הביטחון - מפתחות נחילי רחפני סיב במחיר גבוה, במטרה להבטיח דיוק מבצעי

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

מחיר הזיהום: חלוקת הקרקעות הפרטיות בשדה דב תתעכב

זיהום הקרקע שנחשף ברובע שדה דב הוביל את בית משפט השלום בהרצליה לדחות לאוגוסט את הגרלת חלוקת הזכויות לכ־1,700 בעלי קרקעות בגוש הגדול, שהייתה אמורה להתקיים בחודש הבא ● ההחלטה התקבלה לאחר שחלק ממנהלי הקרקעות פנו לבית המשפט בטענה כי כל עוד לא הובהר מי יישא בעלויות הטיהור ומה תהיה השפעת הזיהום על הקרקעות, לא ניתן להשלים את הליך החלוקה

קמפייני AI שפורסמו על ידי פוליטיקאים בתקופה האחרונה / צילום: צילומי מסך מהרשתות החברתיות

נתניהו משחק מונופול, בנט מתעורר מסיוט: מתי שימוש ב־AI מהווה עילה לתביעה?

לקראת מערכת הבחירות של 2026, הבינה המלאכותית הופכת לנשק תעמולתי מרכזי בשני צדי המפה הפוליטית ● בזמן שהמפלגות מותחות את גבולות חופש הביטוי, מומחים מנתחים את הסיכון לתביעות לשון הרע ואת המבחנים שמציבה ועדת הבחירות נגד הטעיה ממשית

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 05.05.26 / צילום: רפי קוץ

30% בשנה? הנתון שבנט חוזר עליו שוב ושוב התגלה כמופרז

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט חזר שוב ושוב על נתון שמעיד על הורדה דרמטית בהיקף מקרי הרצח • אבל איך שלא מסתכלים על זה, הוא נקב במספר מופרז • המשרוקית של גלובס

נדב פרי. מהמצליחים בשגרה ובמלחמה / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ההאזנה לפודקאסטים זינקה במלחמה, מחירי הפרסום נותרו דומים

המלחמה עם איראן העלתה את רף ההאזנות לפודאקסטים, שממשיכים לנגוס בדפוסי ההאזנה המסורתיים גם בשגרה ● יחד עם זאת, מחירי הפרסום לא עלו, אלא נשארו דומים

מערכת אימונים של בגירה / צילום: מתוך מצגת החברה

הביטחונית שרוצה להנפיק בבורסה - לפי שווי של כ-5 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים בגירה, שבשליטת משפחת מזרחי, תנסה לגייס כ-1 מיליארד שקל לפי שווי מוערך של 4.5-5 מיליארד שקלים ● מרבית סכום הגיוס צפוי להיכנס לכיסם של הבעלים, בדרך של הצעת מכר

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שמאשימה: "אירופה לא מהירה מספיק בסנקציות נגד ישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: למה כמעט חצי מהלבנונים מתנגדים לפירוק חיזבאללה מנשקו, הולנד רוצה לקדם חקיקה נגד ההתנחלויות, ואיך משפיע החרם נגד ישראל על האירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם 

בנייה / צילום: Shutterstock

המהלך שיקצר דרמטית את הדרך לדירה

משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה עומד על 407 ימים, כשצוואר בקבוק מרכזי הוא ריבוי הגופים המאשרים ● כעת, משרד ראש הממשלה ומינהל התכנון מקדמים מודל של הצהרה במקום אישור, שעשוי לקצר את הזמן להיתר בעד 50% ● הבעיה: הסעיפים העיקריים דורשים חקיקה

רכבים מיובאים בנמל. ירידה במכירות של המותגים הסיניים שאינם בצמרת / צילום: Shutterstock

עד עשרות אחוזים מתחת למחיר המחירון: קנו את הלהיט של הכביש ונתקעו במכירה

מנתוני המסירות של רכבים חדשים בשליש הראשון עולה כי 5 מבין 10 המותגים המובילים הם סינים ● למרות הדומיננטיות, המותגים הסינים שאינם בצמרת סובלים מירידה במכירות ומאי־ודאות לגבי שמירת הערך

דיון בבג''ץ בעתירות נגד מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד, היום / צילום: דוברות הרשות השופטת

בשידור חי: בג"ץ דן במינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד

השאלה שבמוקד הדיון: האם נפל פגם בטוהר המידות של גופמן בהפעלתו של הקטין אורי אלמקייס, והאם התנהלותו מצדיקה את פסילת מינויו לראש המוסד ● העתירות הוגשו ע"י התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ואורי אלמקייס עצמו

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מה פגע ברווחי דלתא מותגים, ולמה נחתך הרווח של פרודלים?

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הרווח הנקי של חברת פרודלים, העוסקת בפיתוח פתרונות לתעשיית המזון והמשקאות, ירד ב-47% ● דלתא מותגים מסכמת את הרבעון הראשון לשנת 2026 עם סך מכירות דומה לשנה שעברה, אבל עם ירידה ברווח הגולמי

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים הם "קבוצת ריכוז"? זאת המשמעות של ההכרזה

הממונה על התחרות הכריזה על הבנקים כעל "קבוצת ריכוז", והשוק סוער ● המהלך הזה בוצע רק פעם אחת בעבר, ויש לו השלכות לא זניחות ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כנסת ישראל / צילום: ליאור מזרחי

ממינוי בכירים ועד הקלות מס באיו"ש: אלו החוקים שהקואליציה תנסה להעביר

מושב הקיץ האחרון של הכנסת לפני הבחירות הכלליות נפתח הבוקר והממשלה הנוכחית ממשיכה להעביר חוקים לפני פיזורה ● חלק גדול מהחוקים המקודמים, נוגע לרצון הממשלה לשלוט בתקציבים שונים וחשובים ובמינויים של בעלי תפקידים בכירים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדדי הנדל"ן צנחו ביותר מ-3%

ת"א 35 ירד ב-0.1%, ת"א 90 נפל ב-1.3%, ות"א 125 איבד 0.3% ● המניות הביטחוניות נפלו: אירודרום ב-10%, נקסט ויז'ן ב-5% ● מחיר הנפט מזנק, השקל נחלש ● לידר שוקי הון: "ככל שהשקל מתחזק, הסבירות להתערבות בנק ישראל גוברת" ● מיטב: "ייסוף השקל מסוכן יותר לכלכלה מאשר בעבר"

חיים גייר / צילום: תמר מצפי

פירוק מטוסים והקמת חוות שרתים: מור מזרים 190 מיליון שקל לחברת הנדל"ן המניב

מניית איי.אי.אס של חיים גייר זינקה ב-220% בשנה האחרונה, ובעל השליטה מחזיק מניות בשווי של 2 מיליארד שקל ● החברה רכשה לאחרונה חמישה מטוסים ללא מנוע תמורת 42.5 מיליון דולר

מילואימניקים / אילוסטרציה: ap, Ariel Schalit

באוצר חוששים שמכסת ימי המילואים יצאה משליטה

למרות מתווה המילואים שאושר רק בינואר והגביל את השירות ל־55 יום בשנה, באוצר כבר מודים כי בפועל התקרה נפרצה ● מספר המגויסים עומד על כ־80 אלף גם לאחר הרגיעה היחסית בגזרות, ומשרתים רבים כבר חצו את רף 90 הימים ● העלות למשק מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים, לצד פגיעה בפריון ולחצי אינפלציה

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

עלתה על הציפיות: מאנדיי מסכמת רבעון בצמיחה של 24.5%

מאנדיי סיכמה את הרבעון הראשון עם צמיחה של 24.5% בהכנסות ל-351 מיליון דולר ● החברה, שמנייתה צנחה ב-51% מאז תחילת השנה, עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הראשון של השנה גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח, והעלתה את התחזית השנתית שלה

משרדי מיקרון בסין / צילום: ap, Steve Helber

תשואה של 4,000% בשנה: גם אנחנו שפשפנו את העיניים מול הטרנד החדש

סנדיסק, מיקרון ומספר חברות נוספות מככבות בצמרת התשואות של מדד S&P 500, בזכות עליית ביקושים מדאטה סנטרים: "השכבה הכי מוגבלת מבחינת ההיצע בכל הקשור לבניית תשתית AI"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחרי 30 שנות זוגיות, האישה קיבלה רק רבע מהבית. איך זה קרה?

למרות קשר של 30 שנה והשקעה של יותר ממיליון שקל בבניית הבית, ידועה בציבור תקבל רק רבע מהנכס שנרשם על שם בן זוגה ● בפסק דין נוסף נקבע כי ועד בית אינו יכול לחלק עלויות שיפוץ באופן שווה בין דירות בגדלים שונים ● וגם: ביהמ"ש דחה ניסיון לחייב בעל חברת משחקי ילדים באופן אישי בחובות של מיליוני שקלים, לאחר שקבע כי מדובר בכישלון עסקי ולא בהונאה ● 3 פסקי דין בשבוע