גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המגעים עם איראן נמשכים במקביל למצור הימי: "הושגה התקדמות"

הכרזת טראמפ יוצאת לדרך: החל המצור הימי על הורמוז ● שינויים בהנחיות פיקוד העורף ● הרמטכ"ל זמיר קיים הערכת מצב והמשך תכנון מהלכים מבצעיים באיראן ובזירות נוספות ● זוהו לפחות 5 יירוטים בגליל המערבי, תושבים דיווחו על רעש פיצוץ - ככל הנראה בעקבות נפילה בנהריה ● צה"ל משתלט על בינת ג'ביל והשלים את הכיתור על העיירה שבדרום לבנון: "יותר מ-100 מחבלים חוסלו" ● עדכונים שוטפים

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

טראמפ: "האיראנים התקשרו, הם רוצים הסכם"; וול סטריט ננעלה בירוק בוהק

דברי טראמפ הקפיצו את המדדים בדקות האחרונות של המסחר: הנאסד"ק קפץ בכ-1.2%, ה-S&P 500 עלה בכ-1% ● המצור הימי של ארה"ב על מצר הורמוז נכנס לתוקף, חלק מהמשקיעים מעריכים כי המהלך הוא עדיין רק טקטיקה של משא ומתן ● ענקית מחשוב הענן אורקל זינקה בחדות ● מניית גולדמן סאקס נפלה לאחר הדוחות ● מחירי הנפט ננעלו מתחת לרף ה-100 דולר לחבית

אילוסטרציה: Shutterstock

מה שטח הדירה? משרד המשפטים פרסם להערות הציבור תקן חדש

התקן המחייב החדש לחישוב שטחי דירות יחליף את התקן הקודם, שאושר ב-2008, ויחייב את חברות הנדל"ן, את הטאבו, את הלמ"ס וגורמים נוספים שלהם קשר לנושא

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

המעורבות של גולדמן זאקס, ההכנסות והמתעניינים: המספרים של וולט מרקט נחשפים

לאחר החלטת רשות התחרות לחייב את וולט למכור את פעילות הסופרים שלה, לגלובס נודע כי יותר מ־20 חברות כבר נכנסו למרוץ על וולט מרקט ● על פי מספרים שהגיעו לידי גלובס הרוכש יקבל לידיו פעילות שמגלגלת כ-650 מיליון שקל בשנה, וצומחת בקצב של יותר מ־40% בשנה

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

פי 8 מהסבב הקודם: כמה עלתה מלחמת שאגת הארי לארה"ב?

לפי דוח שפרסם מכון המחקר CSIS, עלויות המלחמה נאמדו ב־25-30 מיליארד דולר עבור ארה"ב, כולל נזקים רבים לתשתיות, יירוט של 46 כלי טיס ואירועי אש ידידותית ● במקביל, הפנטגון פונה לפיתוח חימושים זולים בהשראת שאהד 136 האיראני, בניגוד למסורת של מערכות יקרות

ג'ורג'יה מלוני, ראשת ממשלת איטליה / צילום: Reuters, Domenico Cippitelli

ראשת ממשלת איטליה מודיעה: משהים את ההסכם הביטחוני עם ישראל

"לאור המצב הנוכחי, הממשלה החליטה להשעות את החידוש האוטומטי של הסכם ההגנה עם ישראל" - כך התבטאה היום ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני ● למרות שאיטליה נחשבת לבעלת ברית חשובה של ישראל באיחוד האירופי, מלוני החריפה לאחרונה את הטון נגד ישראל

רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock

שינוי אסטרטגי: צה"ל ירכוש אלפי רחפני תקיפה תוצרת ישראל

שינוי כיוון בלוחמת הרחפנים: לאחר הביקורת על רכיבים סיניים ותמחור נמוך במכרז הקודם, לגלובס נודע כי צה"ל יוצא למהלך הצטיידות נרחב ברחפני תקיפה ● בעוד שחיזבאללה מאמץ את השיטה האוקראינית לייצור זול והמוני, בישראל מהמרים על טכנולוגיה מתקדמת ומצלמות לילה ● בתעשייה הביטחונית סבורים: אלה רק הניצנים של לוחמת הרחפנים

אילוסטרציה: Shutterstock

רגע מהיסטוריה: שער הדולר - 3.00 שקלים

הדולר נסחר היום מתחת ל-3.01 שקלים, שיא של יותר מ-30 שנה ● בין הגורמים שתומכים בייסוף המטבע המקומי ניתן למנות את הפסקת האש באיראן ואת השיחות הישירות מול לבנון ● התפתחות שלילית בשני המקרים עלולה להפוך את המגמה ● וגם: המרוויחים והמפסידים

פרופ' אלי בן ששון, מייסד שותף ומנכ''ל STARKWARE / צילום: ניב קנטור

סטארקוויר מפטרת עשרות עובדים: "תשתית לבדה לא מנצחת את המשחק"

יוניקורן הבלוקצ'יין סטארקוויר מפטר כ-30% מכוח העבודה שלו, כך לפי גורמים ● דבר הפיטורים פורסם ע"י מנכ"ל החברה אלי בן ששון, אם כי לא צוין מספר העובדים ● כיום יש בחברה כ-200 עובדים

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

שיא חדש בת"א; מדד הביטוח זינק במעל 4%, מדד הבנקים ב-3%

מדד ת"א 35 עולה בכ-1.2% ● מדד הנפט והגז מאבד גובה, המניות הביטחוניות נופלות ● השקל מתחזק מול הדולר ● עליות נרשמות גם באירופה ובחוזים בארה"ב; מחירי הנפט יורדים ● וול סטריט עברה אמש מירידות לעליות חדות, אחרי שטראמפ אמר: "האיראנים התקשרו אלינו ורוצים עסקה"

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

התיש אפילו את המנוסים שבמשקיעים: התפניות של טראמפ והשתקפותן בשווקים

התהפוכות במלחמה מול איראן בשבועות האחרונים טלטלו את המחירים של מגוון השקעות, לא רק מתחום האנרגיה ● אבל לא פחות מהאירועים עצמם, למוצא פיו ומקלדתו של נשיא ארה"ב היה תפקיד מכריע בתנודות הללו

מניות חברות המזון הפכו ללהיט / צילום: טלי בוגדנובסקי

הדוחות חושפים: זו חברת המזון הרווחית ביותר בבורסה

הדוחות הכספיים של יצרניות ויבואניות מוצרי מזון וצריכה מלמדים לרוב על עלייה במכירות בענף, הנהנה בדרך-כלל מצמיחה מתונה ● את הרווח הגולמי הגבוה ביותר רשמו סנו, שטראוס, מחלבות גד וויליפוד ● וגם: הירידה ברווחיות התפעולית של דיפלומט והרווח החריג של סוגת

למה כל כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז? / צילום: נאס''א

למה כל־כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז?

פריצת מצרי הורמוז עוברת דרך פינוי המוקשים שאיראן הטמינה בהם ● אלא שמדובר במשימה סיזיפית שלא ניתן לתחום בזמן ● המשרוקית של גלובס

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

כבר מכרה כרטיסים והתחרטה: ענקית התעופה שוב דוחה את חזרתה לישראל

חברת התעופה ההונגרית וויזאייר, שתכננה לחזור לפעילות בישראל כבר ב-25 באפריל, הודיעה על הארכת הביטולים עד 4 במאי ● איתיחאד איירווייז ואתיופיאן איירליינס מתכננות לשוב לפעילות כבר בימים הקרובים ● ביטול משמעותי נוסף נרשם בקו לארה"ב, לאחר שחברת התעופה אמריקן אירליינס הודיעה כי לא תשוב לפעילות בישראל לפחות עד ה-8 בספטמבר

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

רשות התחרות נתנה אור ירוק: מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו מתקדם שלב

אישור רשות התחרות מקרב את השלמת מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו, בעסקה של כ־10 מיליארד שקל שתיצור אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל עם צבר של כ־27 אלף דירות ● ברקע, שתי החברות מציגות ירידה במכירות ושחיקה במניות מאז ההכרזה על העסקה

אפליקציית Waze / צילום: Shutterstock

הווייז לא עובד לכם היום? זו הסיבה

גם בזמן הפסקת האש: למה עדיין יש שיבושי GPS ברחבי הארץ? המומחים מסבירים ● שאלת השעה

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

השיטה שסידרה למשקיע הסדרתי אקזיט של מיליארד דולר

חברת דסטפוטוניקס הישראלית נמכרה השבוע לענקית השבבים האמריקאית קרדו בעסקה שמוערכת בכמיליארד דולר ● מי שחתום על האקזיט הוא אביגדור וילנץ, המשמש כיו"ר וכמשקיע העיקרי של החברה ● בשנים האחרונות כמעט כל עסקת ענק בתחום השבבים הישראלי כוללת את שמו של וילנץ

פייסבוק / צילום: Shutterstock, Wachiwit

"שמו עליו מטרה": פייסבוק תשלם 270 אלף שקל למייסד סטארט-אפ שרכשה – ופיטרה

בית הדין לעבודה קבע כי שחר בן עמי, מנכ"ל סרוויספרנד שנרכשה ע"י פייסבוק ב-2019, זכאי לפיצויים בגין פגמים בהעסקה ובפיטורים ובגין עוגמת-נפש ● לצד זאת, נדחתה דרישתו של בן עמי למניות חסומות ושכר במיליוני שקלים

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

מחכים לבורר אורנשטיין: המאבק המשפטי בין כאל לאל על עולה מדרגה

חברת האשראי כאל פנתה לבית משפט, במקביל לבוררות מול השופט בדימוס איתן אורנשטיין, בניסיון לעכב את המעבר של מועדון "הנוסע המתמיד" לידי מתחרתה ישראכרט ● השופטת לא העניקה צו מניעה והחזירה את הצדדים להליך הבוררות

מייסד אנתרופיק, דריו אמודיי / צילום: ap, Markus Schreiber

באירופה וארה"ב כבר נערכים לאיומי הסייבר החדשים שמציגה אנתרופיק

בארה"ב עודדו גופים פיננסים ללמוד ממודל ה־AI החדש ● בבריטניה התקיימו פגישות דחופות עם הבנקים הגדולים כדי להעריך את הסיכונים ● גורמים בישראל: "אין לקוח שלא חושב על האיומים"