גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מערכת הבלאק רייבן של חברת רובל / צילום: רובל חדשנות

מערכת היירוט הישראלית החדשה שעשויה לתת מענה לרחפני הנפץ

מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה ● ביוון הוחלט להציב טילים מתוצרת רפאל סמוך לגבול עם טורקיה ● בארה"ב ממירים רחפני תובלה למשגרי רקטות ● וחברה ישראלית משיקה מערכת יירוט רחפנים מתקדמת ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עדיה חזני / צילום: רוחמה חזני

ממשרד מכירות נטוש לשתי דירות שמניבות אלפי שקלים בחודש

הלחץ הכלכלי הביא את עדיה חזני לצאת לעבוד בכל עבודה שמצא כבר בכיתה ח', עד שגילה את הפוטנציאל בהשקעות נדל"ן ● בין היתר קנה מגרש והניח עליו בית מוכן ● "צריך לקום ולעשות, כי אחרת מפספסים הזדמנויות"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

וול סטריט ננעלה בעליות; ברודקום השילה כ-300 מיליארד דולר משוויה

דאו ג'ונס וראסל 2000 ננעלו בשיא ●  ברודקום צללה - צמיחה של 143% לא הספיקה כדי להרשים את השוק ● לקראת דוח התעסוקה מחר, מספר הבקשות לדמי אבטלה ברמה הגבוהה ביותר מזה ארבעה חודשים ● הביטקוין המשיך לדמם, איבד כחצי משוויו מאז השיא ● תשואות האג"ח ירדו ומחירי הנפט ירדו

צילומים: רווח הפקות-ויקיפדיה, בר-אל, טלי בוגדנובסקי

המתעשרים החדשים: התגמול שהופך שכירים למיליונרים

אם בעבר תגמול באמצעות אופציות היה מזוהה בעיקר עם חברות טכנולוגיה, הרי שבשנים האחרונות עוד ועוד חברות מתחומי הנדל"ן, התעשייה והפיננסים מעניקות אותו לעובדיהן ● מנהל בשפיר הנדסה: "בדיוק קניתי בית, כך שזה סגר לי את הפינה. עכשיו אשתי רוצה רכב חדש, אז אמרתי לה 'חכי, אמור להיות לי עוד סיבוב בעוד חצי שנה'"

סצינה שמתארת את המערב הפרוע כפי שהצטייר בתרבות האמריקאית / אילוסטרציה: Shutterstock

מערב פרוע? דווקא שם היה פיקוח הדוק על נשק

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: קרבות האקדחים האגדיים לא אפיינו את אותם זמנים כמו שאת דפי הספרים ומסכי הקולנוע

ירידות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

למעלה מטריליון דולר נמחקו והסערה בדרך לבורסה בתל אביב

מניות השבבים מחקו ביום שישי מעל טריליון דולר, במה שהפך לירידה החדה ביותר של הסקטור מאז מרץ 2020 ● מה עומד מאחורי הירידות ואיך יושפעו המניות הדואליות בתל אביב

בניין מגורים בפלורידה, מיאמי. הזרמת העושר הזניקה את ההכנסות ממסים / צילום: Shutterstock

מעמד הביניים נדחק החוצה: מיאמי מתעשרת, וגם מצטמצמת

בום של עושר מניע חלקים מכריעים בכלכלת המטרופולין, אך הוא גם זה שצמצם את האוכלוסייה שלה

צילום: Shutterstock

הזמר ישי לוי הלך לעולמו בגיל 63

לוי, מהמוזיקאים המזוהים והמשפיעים ביותר במוזיקה הים-תיכונית בישראל, הלך הלילה לעולמו בגיל 63 • "בכאב בלתי נתפס אנחנו מודיעים על פטירתו של ישי לוי הלילה. אין מילים כרגע", מסרה משפחתו • שר התרבות: "מחלוצי המוזיקה המזרחית בארץ, אומן שהצליח לגעת בלבבות של דורות שלמים"

פרויקט של מגוריט בתל אביב. האם הסקטור הפרטי של השכירות המוסדית מרים ראש? / צילום: ניב מדידות

לקנות 50 דירות בבת אחת: מה עומד מאחורי החזרה של קרנות הריט לדיור להשכרה?

לאחר שנים של קיפאון, בחודשים האחרונים הקרנות הייעודיות לנדל"ן חוזרות בעסקאות גדולות לתחום השכירות ארוכת הטווח ● הן רוכשות מהיזמים עשרות דירות בבת־אחת, במה שנראה כחבל הצלה למוכרים בימים של קצב מכירות איטי

פרויקט פינוי בינוי במרכז. עדכון כל חמש שנים / צילום: רפי דלויה

הפרויקטים יחכו: התיקון לחוק שביקש לעשות סדר בהיטלי ההשבחה הצית מחלוקות חדשות

תיקון 133 לחוק התכנון והבנייה נועד לעודד מימוש של תוכניות התחדשות עירונית באמצעות יצירת ודאות ביחס להשבחה שנוצרה בעקבות הפרויקט ● אלא שבפועל רשויות שונות מפרשות את החוק באופן שונה, מה שמעקר את התיקון מתוכן ומחזיר את היזמים לוועדות הערר ולבתי המשפט

ברק אברמוב / צילום: חיים צח-לע''מ

כך בנה ברק אברמוב אימפריה של מיליארד שקל

ההשקעה של לאומי פרטנרס בג'פניקה בחודש שעבר הפגישה את בעלי הרשת ברק אברמוב עם 200 מיליון שקל ● איך הוא עושה עסקים, למה נכנס לבית"ר ירושלים למרות הפצרות המקורבים, והאם ההנפקה בדרך? ● גלובס מנסה לפצח את דמותו של האיש שהצמיח אימפריה ששווה מיליארד שקל

אילון מאסק / צילום: ap, Matt Rourke

920 מיליון דולר בחודש: זה הסכום שגוגל מתכוונת לשלם ל‑SpaceX

על פי הדיווח, SpaceX של אילון מאסק, חתמה על עסקה עם גוגל שתניב לה הכנסות של כ‑920 מיליון דולר בחודש, באמצעות אספקה של דאטה סנטר לבינה מלאכותית ● כזכור, בחודש שעבר הודיעה גם אנתרופיק על עסקה שבמסגרתה תעשה שימוש ביכולות  של SpaceX

משרדי מארוול בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

אלו שתי החברות החדשות שיצטרפו ל-S&P 500 כבר החודש

מארוול, המייצרת שבבים ורכיבים הדרושים לתשתיות הבינה המלאכותית, תצטרף החודש למדד ה-S&P 500 ● מצטרפת נוספת למדד תהיה חברת פלקס, המספקת שירותי ייצור לחברות טכנולוגיה מובילות, ובהן אפל ואנבידיה ● המהלך בעיקר מדגיש את חשיבותו ההולכת וגוברת של מגזר הטכנולוגיה בשוק ההון

עגלת הקפה קטרינה / צילום: הילה ביסטריצר

במרחק 20 דקות מתל אביב יש יער שטומן הפתעות קולינריות ומרחיבות לב

עגלת שף עם קינוחים משובחים, סיורי ליקוט שמסתיימים בארוחה, מפעל נרות בריחות מענגים ו-1,800 קופים מקפצים ● ביקור בבן שמן

נבחרת ארגנטינה / צילום: Associated Press, Natacha Pisarenko

הגוש האירופי נשאר מאחור: כך קפצה האהדה הישראלית לנבחרות אמריקה

אחרי 7 באוקטובר, האוהדים הישראלים כבר לא יכולים לנתק בין הכדורגל למאבק שמתרחש מחוץ למגרש ● לקראת גביע העולם 2026, שייפתח בשבוע הבא, שני סקרים חדשים חושפים כיצד השתנה היחס לנבחרות - לפי העוינות או הסולידריות שהפגינו מדינותיהן ● הכסף מאחורי מונדיאל 2026, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock

מה עושים כשחשבון דיגיטלי נפרץ או ננעל?

התפתחות הבינה המלאכותית מסייעת מאוד למתקפות סייבר על חשבונות וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם או ג'ימייל, אך יש כמה צעדים שמאפשרים להחזיר את השליטה במצב

טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

בכיר איראני: "המשא ומתן במבוי סתום והכדור במגרש של טראמפ"

היעד האופטימי שהציב טראמפ למו"מ עם איראן: "טקס חתימה בשבוע הבא" ● ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על גופים הקשורים לאיראן ● טראמפ על האפשרות לפעולה צבאית להוצאת האורניום מאיראן: "צריך להיות שם שבועיים, ועם הרבה ציוד" ● סרן איתן שמואל למברג, בן 21 ממשמר השבעה, נפל בקרב בדרום לבנון ● דיווחים שוטפים

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

חברת האג״ח סימד הגישה בקשה לפשיטת רגל: חובות הבעלים 100 מיליון דולר

זאת שבוע וחצי לאחר שחשפה כי בעליה משכו 100 מיליון שקל ורוקנו את קופת החברה ● דיווח נוסף מהיום מעלה כי רשות ניירות ערך פתחה בבדיקה וביקשה מהחברה מסמכים

אואזיס על חנות של אדידס / צילום: Shutterstock

על הקשר הבלתי נפרד בין כדורגל, מוזיקה ואופנה: "מכבי ת"א הבינה שהאוהדים הם ארנקים מהלכים"

אייאקס עם בוב מארלי, אינטר מילאנו עם פינק פלויד ופריז סן־ז'רמן עם דה וויקנד – החיבור בין מוזיקה לכדורגל הוא גם טבעי וגם מסחרי, והמועדונים למדו לעשות ממנו כסף גדול ● לפי ההערכות השוק הזה מגלגל 8 מיליארד דולר בשנה ● הכסף מאחורי מונדיאל 2026, פרויקט מיוחד

האם אתם מוכנים לחיים ארוכים? / אילוסטרציה: Shutterstock

החוקר שמציע: תתחילו לחשוב על החיים בגיל 100

ד"ר יוחאי שביט, מנהל המחקר במכון סטנפורד לאריכות ימים, טוען שגיל 100 הוא אופציה שרובנו צריכים להביא בחשבון, וצריך להיערך אליה כבר בגיל צעיר ● בעזרת מחקריו, הוא מבקש לכתוב נרטיב חדש לעשורים האחרונים של החיים ● שיחה עם חוקר שמביט בלי פחד ב"גיל החדש"