גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

תחנת כוח פחמית בארה''ב. היתרון האנרגטי של סין נובע מכורים גרעיניים ומפאנלים סולאריים / צילום: ap, J. David Ake

בתוך העולם הדיסטופי המזוהם של מרכזי הנתונים

חוות השרתים הענקיות שמשמשות את מודלי ה-AI צורכות יותר אנרגיה מערים שלמות ● בדרך הן פולטות גזי חממה בקצב מסחרר, שצפוי להכפיל את עצמו עד 2030 ● הפתרון: כורים גרעיניים שקמים לתחייה בזה אחר זה ● כך המרוץ להנעת הבינה המלאכותית מעצב את העולם

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מציגה: 3 מדדים שיסייעו לחברות AI לעקוב אחר קצב הפיתוח

אנתרופיק חושפת שלושה מדדים חדשים שלדבריה יכולים לסייע לחברות בינה מלאכותית לעקוב אחר קצב הפיתוח ● ימים ספורים לאחר שהמנכ"ל דריו אמודיי טלטל את התעשייה בקריאה להאטה מתואמת

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד בבית הנבחרים בלונדון / צילום: Reuters

בכירי המודיעין בבריטניה הזהירו, אך הממשלה התקדמה עם הסנקציות

דיווח במגזין הבריטי The Spectator: בכירים במערך הדיפלומטי והביטחוני המליצו לממשלה להמתין עד לאחר הבחירות בישראל לפני הטלת הסנקציות • החשש: עימות עם ממשלה זרה יסייע לנתניהו פוליטית, וצעדי הענישה יפגעו גם בשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל • במערכת הפוליטית הבריטית נטען כי גם שיקולים אלקטורליים בלייבור עמדו ברקע ההחלטה

ריצ'רד פרנסיס / עיבוד: AI, מקור: אלעד מלכה

מקום 10: המנהל שהחזיר את טבע לצמיחה - "כשיש נתונים ברורים, צריך לפעול מהר"

ריצ'רד פרנסיס קיבל לידיו את חברת טבע אחרי שלב הקיצוצים עם משימה: להקפיץ אותה מדרגה ● השנה כבר הוביל רכישה ראשונה זה עשור ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

אתונה, יוון. המשקיעים מחפשים דירות קטנות יותר / צילום: Shutterstock

המחירים עולים, התשואות מתמתנות: האם התשואה בפורטוגל, ביוון ובקפריסין מצדיקה את הסיכון?

נתוני הלמ"ס והבנקים המרכזיים בפורטוגל, ביוון ובקפריסין חושפים תמונת מצב מורכבת של שווקים בחוסר איזון, בירוקרטיה מעכבת וסיכוני בועה פיננסית

צילום מסך של אתר ההגרלות ''דירה בהנחה''

משרד השיכון סגר זמנית את אתר "דירה בהנחה"

האתר נסגר לצורך איתור חרדים שמצויים בסטאטוס של המתנה, לאור החלטת בג"ץ והנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, לפיהן חרדים שלא שירתו בצה"ל אינם זכאים להשתתף בהגרלות ● לפי שעה, לא ברור מתי האתר ייפתח שוב

רם דרורי / עיבוד: AI, מקור: יוסי זמיר

מקום 29: "לקוחות בחו"ל מודאגים מהמלחמה, אבל חותמים איתנו 15 שנה קדימה"

מנכ"ל מנועי בית שמש רם דרורי הוביל את החברה לקפיצה אסטרונומית, והמניה זינקה ביותר מ-1,300% בחמש שנים ● בראיון הוא מספר על השטיח האדום שפרס לחיל האוויר, האופציות לעובדים ב-25 מיליון שקל ולמה חברת המנועים שלו רחוקה מלהיות מוסך ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

הצוללת האמריקאית הבלתי מאוישת שנפלה לידי איראן / צילום: ערוץ היוטיוב של Anduril industries

איראן השתלטה על טכנולוגיה ביטחונית אמריקאית. עכשיו היא תעתיק אותה

צוללת אמריקאית בלתי מאוישת נפלה בשלמותה לידי איראן, שכעת תוכל לבצע בה הנדסה הפוכה ולנסות להעתיק את הטכנולוגיה ● במקביל, חברת רחפנים ישראלית מסמנת את מזרח אירופה כשוק יעד, ואיחוד האמירויות מספקת לאנגולה מסוקים בלתי מאוישים בעסקה של מיליארד אירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'מיני / צילום: Shutterstock

מודל בינה מלאכותית נוסף פרץ לחברות במהלך תרגיל סייבר

המודל של גוגל הצליח לחדור למערכות של חברות אמיתיות במהלך ניסוי שנערך על ידי הסטארט־אפ הישראלי אירגיולר, אף שהיה אמור לפעול בסביבה סגורה וללא גישה לאינטרנט • האירוע מצטרף למקרים דומים שנחשפו בחודשים האחרונים במודלים של OpenAI, אנתרופיק ומטא

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

"חופשות המסתורין" בהן אין לכם מושג לאן אתם טסים

נוסעים מהמרים על חבילות נופש במחירי רצפה, שעשויות לקחת אותם להוואי, או לטמפה שבפלורידה

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

יו"ר נתיבי איילון יודח? יש כבר מי שמתכוון להחליף אותו

אלכס דן מנסה לגבש רוב בדירקטוריון כדי להחליף את דוד אם יודח בשבוע הבא ● אחרי תחקיר "המבקר" בחדשות 12, שבו נטען לניפוח הניסיון המקצועי של יו"ר נתיבי איילון עידן דוד, ברשות החברות הממשלתיות דורשים ממנו תשובות עד 22 בספטמבר • הרשות: מסירת פרטים בלתי מדויקים עלולה להוביל לאי־מינוי ואף להליכים פליליים ● דוד נכנס לתפקיד ביולי שעבר, בתמיכתו של השר הממונה דוד אמסלם

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

במונית של אשר, הפניקס סמארט מגיעה לפסגת הפרסומות האהובות של השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי שמקדם את האפליקציה החדשה שזמינה בחמש שפות, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טרנד ה"מיקרו דרמה" מגיע לבנק מזרחי טפחות, ו"במטבח של קפה ציון" מתברג גבוה בדירוג

מבקרים בקניון / צילום: טל איז'ק

קנייה ממוצעת ב-1,375 שקל: הענף שרשם את הזינוק המשמעותי בחג

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במכירות מוצרי החשמל בהשוואה לשנים קודמות, הנובעת מהסמיכות בין ראש השנה לחופש הגדול ● במקביל נרשמה עלייה של כ-70% במחזור ענף התכשיטים

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

עם קפיצה של 15%: המניה ששברה שיא והצו'פר למנכ"ל

הבורסה חתמה את היום החזק ביותר שלה מאז הנפקתה ב-2019, אחרי שפרסמה תוכנית אסטרטגית חדשה ● בבורסה ממשיכים להציב יעדי צמיחה שאפתניים, אותם הם צופים כי ישיגו באמצעות המשך הקריצה למשקיעים הזרים והגברת האטרקטיביות שלה עבור המשקיעים המקומיים ● המנכ"ל בן זאב, שחתום על התוכנית, צפוי לקבל מענק שימור של 3.5 מיליון שקל לצד אופציות בשווי של 1.5 מיליון שקל

דונלד טראמפ/ צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

טראמפ: ארה"ב השיגה שליטה קבועה בענייני הביטחון בגרינלנד

נשיא ארה"ב הודיע על הסכם עם דנמרק וגרינלנד, שצפוי להיחתם בימים הקרובים, ובמסגרתו וושינגטון תקבל סמכות למנוע מאויביה להקים בסיסים או לבצע השקעות רגישות באי ● בנוסף הודיע כי ארה"ב תפתח בו "באופן מיידי" נוכחות צבאית גדולה ● הנשיא האמריקאי דרש בעבר ריבונות על האי ואף לא שלל שימוש בכוח, אך כעת נראה כי מדובר בהסכם ביטחוני בלבד

מה מקור המילה בנק? / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה בנק?

איזה שיר ששרה מירי אלוני נפתח במילים מתוך תפילת "כל נדרי", למה משמש קבוע אבוגדרו ואיזה איבר בגופם של תנינים אינו יכול לנוע כלל? ● הטריוויה השבועית

ג'ון הרינג, מייסד-שותף בקרן Vy Capital / צילום: Reuters

הקרן הסודית מדובאי שהשקיעה במאסק בזמנים הקשים - והתעשרה מהנפקת SpaceX

אלכסנדר טמאס ושותפו ג'ון הרינג הקימו את קרן Vy Capital בדובאי, והפכו למשקיעים מרכזיים בחברות של אילון מאסק ● הקרן מחזיקה כ־3.4% מ-SpaceX, והשקיעה גם ב־ xAI, נוירלינק ו'בורינג קומפני' ● מאז סוף השנה שעברה זינק היקף הנכסים המנוהלים של הקרן מ־27 ל־50 מיליארד דולר, והיא שומרת על פרופיל ציבורי נמוך למרות הצלחותיה

כביש חוצה ישראל / צילום: תמר מצפי

הוועדה פסלה את המינוי: חוצה ישראל נותרת ללא מנכ"ל

הוועדה לבדיקת מינויים פסלה את מועמדותו של גיא לויאן למנכ"ל בפועל של חוצה ישראל, בשל ניגוד עניינים הנובע מכהונתו במקביל כיועמ"ש החברה, והותירה אותה ללא מנכ"ל ● הוועדה הציעה לשקול מינוי של אחד מחמשת הסמנכ"לים האחרים, על רקע אי־בהירות בנוגע להסדרת הסמכויות המשפטיות בחברה ● ברקע עומדת אפשרות למיזוג חוצה ישראל עם נתיבי ישראל, שצפוי שלא להתקדם לפני הבחירות

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

על סף חתימה: עסקת הענק של רפאל בצ'כיה

לגלובס נודע כי רפאל נמצאת על סף חתימה עם צ'כיה למכירת מערכות הגנה אווירית מדגם ספיידר, ומערכות שליטה ובקרה ● העסקה, שצפויה להניב לחברה הישראלית מיליארדים נוספים, תתווסף למכירת ספיידר לרומניה תמורת כשני מיליארד אירו, שנסגרה לפני כשלושה חודשים ● בניגוד לרומניה, לצ'כיה כבר יש ארבע מערכות ספיידר

אי למכירה בניקרגואה

היזם שמציע איים למכירה. המחיר: החל מ-50 אלף דולר

מגן עדן בקריביים ועד מובלעת פראית באוקיינוס ההודי - היזם כריס קרולו מוכר לאנשים חלום: אי פרטי משלהם ● יש לו מאות כאלה בפורטפוליו, והוא מבקש עבורם מחירים שמתחילים ב-50 אלף דולר ("מקום מצוין להיפטר בו מגופה") ומגיעים ל-450 מיליון דולר ● "יוקרה היא חלק מהעניין, אבל גם אגו"