גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

אביב שמני, מנכ''ל הסטארט-אפ Limy / צילום: ניר סלקמן

ב-7 באוקטובר הוא פגש את הגיהנום. אחרי שנתיים כבר הקים סטארט-אפ שמכניס מיליוני דולרים

"אי-אפשר לפספס עליי שלא הייתי ב-8200, אי-אפשר גם לפספס שאני ישראלי. היה מקרה שזה ביטל את ההשקעה בנו במקום. העוינות לישראל נוכחת" ● שיחה קצרה עם אביב שמני, מנכ"ל הסטארט-אפ Limy, שמודד ומשפר את ההשפעה של AI על מכירות

מורי ארקין / צילום: שלו אריאל

המניה הביטחונית שנפלה 66% מאז שהגיעה לת"א, ומה הסיכוי שתהפוך ליוניקורן

בניגוד לקבלת הפנים החמה לה זכתה מניית פאלו אלטו, זו של אודיסייט איבדה מעל מחצית משווייה מאז הצטרפה לת"א במסגרת הרישום הכפול ● המשקיע מורי ארקין והמנכ"ל יהוא עופר, משוכנעים שהיא תהפוך לחברה של מיליארדים: "המניה תתאים את עצמה ותעוף בשווי"

עמוס לוזון / צילום: People Photography

"בוננזה רצינית": עמוס לוזון התעשר מרכישת עסק בקשיים, וינסה לעשות זאת גם בארה"ב

עשור לאחר שקנה בנזיד עדשים את קבוצת הבנייה הקורסת א.דורי והביא אותה לשווי של 2 מיליארד שקל, ינסה לוזון לשחזר את ההצלחה עם קוהאן פרופרטיז, שנקלעה לסחרור לאחר שבעליה נטל ממנה כספים ● מקורב לעסקה: "מהלך חד ומהיר, שיש לו פוטנציאל אינסופי"

טראמפ ופוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ יעשה הכל כדי להוריד את מחירי הדלק לפני הבחירות. כולל עסקה עם פוטין

הנשיא האמריקאי סיכם עם פוטין על אספקת דיזל רוסי לשוק העולמי כדי להוריד את המחירים המזנקים, אך הכמויות הזעירות יכסו שלוש שעות צריכה בלבד ● בשוק מטילים ספק באשר ליכולתה של רוסיה לעמוד בהתחייבות ● ואיך תשפיע ההכרזה על מניות בתי הזיקוק בישראל?

עובדי בניין / צילום: Shutterstock

התקנות החדשות שיזמי הנדל"ן צריכים להכיר

מתחילת השנה נהרגו 30 פועלים באתרי הבנייה, ומאות נפצעו ● תקנות הבטיחות החדשות, שייכנסו לתוקף בשבוע הבא, מרחיבות את תחום האחריות המשפטית גם למזמיני הבנייה ● "המחוקק מכניס שחקנים חדשים לתוך מעגל האחריות לבטיחות"

פרויקט MIA של חברת גיא ודורון לוי בבאר יעקב / הדמיה: OLIN

הדירה נמכרה ב־4.05 מיליון שקל: כמה שווה יחידת הדיור שבתוכה?

הדירה נמצאת בבניין בקומה ה־15 וכוללת דיורית בת שני חדרים וכן שתי חניות ומחסן פרטי ● הפער במחיר לעומת דירת 6 חדרים רגילה בפרויקט עומד על 250 אלף שקל

מייקל אקרמן מנכ''ל סימילרווב הנכנס / איור: גיל ג'יבלי

קבלת הפנים למנכ"ל סימילרווב: חבילת תגמולים של מעל 10 מיליון דולר

מייקל אקרמן שיחליף את המייסד אור עופר, יזכה לתגמול שנתי במזומן של 1.6 מיליון דולר הכולל מענק חתימה חד פעמי, לצד מניות חסומות בשווי של עד 10 מיליון דולר ● מניית סימילרווב עלתה בכמעט 300% מהשפל באפריל

לא מי שחשבתם: מיהם שני האנשים המסתוריים שקובעים את התמונה הפוליטית?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: וינטר מסתבך עם אחוז החסימה, ועד כמה שבריריות התוצאות?

אורי עבדת / צילום: מיכאל גלעדי

חברי הילדות רק רצו להרוויח 1,000 שקל. כיום הם מנהלים 120 דירות

אורי עבדת והשותף שלו לדירה הגיעו לתחום שכירות המשנה כמעט במקרה: כשאחד מהם יצא למילואים, הם השכירו את החדר והבינו את הפוטנציאל ● כך הפך סאבלט נקודתי לחברה שמנהלת 120 נכסים בשכירות משנה

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

בנק וואן זירו מפטר כ-10% מהעובדים בגלל "הבינה המלאכותית"

הבנק הדיגיטלי הודיע הבוקר לעובדיו על מהלך התייעלות הכולל פיטורים של כ-30-25 עובדים ● במכתב שנשלח לעובדים הסביר המנכ"ל אייל גפני כי "הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה ארגונים עובדים"

תוספי תזונה של המותג ''הוליס'' מבית תנובה / צילום: יח''צ תנובה

תנובה נכנסת לתחום תוספי התזונה: משיקה את המותג הוליס

בשלב ראשון מדובר ב-11 מוצרים בתשעה תחומי בריאות, שיושקו בעוד כשבוע-שבועיים בסופר-פארם ויימכרו שם באופן בלעדי למשך כשלושה חודשים ● בחברה לא חושפים את היקף ההשקעה במהלך ● מנכ"ל תנובה, גדי קוניא: "עבדנו על המהלך מעל לשנתיים"

ניסים זוארץ, נשיא הבורסה ליהלומים / צילום: טל גבעוני

יותר נמוך מדובאי ומבלגיה: ההסכם החדש בין רשות המסים והבורסה ליהלומים

רשות המסים והבורסה ליהלומים חתמו על הסכם מס הקובע שיעור מס נמוך וקבוע על הכנסות יהלומנים ומבטל את רצפת ההכנסה המינימלית ● המטרה: להחזיר את סוחרי היהלומים של העולם לבורסה הישראלית ● ההסכם מציב את ישראל מול בלגיה ודובאי בשעורי המס, ובמדדים שונים לפניהן

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הגירעון צפוי להצטמצם עד סוף השנה, וזה קשור לביצועים של אנבידיה

בלידר שוקי הון מעריכים כי הגירעון בסוף השנה יעמוד על 4% בלבד, לעומת יעד 4.9% ● הסיבה: הזינוק בייצוא של אנבידיה הוביל לגידול חריג בגביית המסים ● אלא שלמרות חבל ההצלה הפיסקלי, בשוק מעריכים כי מדובר בפלסטר זמני שלא ימנע לבדו את התייקרות החוב

היועמ''ש לשעבר אביחי מנדלבליט מעיד במשפט נתניהו / צילום: איתי כהן

מנדלבליט מעיד במשפט נתניהו: "היו פעולות חקירה שלא אישרתי, ובכל זאת נעשו. גם דברים חמורים"

היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט עלה היום על דוכן העדים במשפטו של רה"מ בנימין נתניהו ● מנדלבליט זומן להעיד ע"י ההגנה, שטוענת כי פעולות החקירה בתיקי נתניהו החלו לפני שניתן אישורו הרשמי כנדרש בחוק ● התביעה טוענת כי מנדלבליט אישר את החקירה בע"פ ● מנדלבליט בעדותו: "לא הייתי מנהל צוות החקירה" ● על תרגיל החקירה לניר חפץ: "פסול"

תימן. עשרות אלפי רכבי טויוטה נכנסו למדינה בשנים האחרונות / צילום: Reuters, Khaled Abdullah

סימני האזהרה למלחמה הבאה יכולים להימצא במקומות הכי לא צפויים

לפני שהטילים נורים והטנקים מופעלים, ההכנות למלחמה הבאה מותירות עקבות דווקא במרחב האזרחי ● מטנדרי הטויוטה של חמאס והחות'ים ועד היסטוריית ריצה בשעונים חכמים: כך לומדים חוקרי מודיעין לזהות אנומליות במסחר הבינלאומי ובמרחב הדיגיטלי - כדי להרכיב מחדש את הפאזל שלפני העימות הבא

אילוסטרציה: Shutterstock

"חדלת פירעון בפועל": בקשה לצו פתיחת הליכים נגד האב סקיוריטי

חברת הייעוץ אסיאג מבקשת להוציא צו פתיחת הליכים נגד האב סקיוריטי בטענה לחוב של כ־500 אלף דולר וחדלות פירעון בפועל ● במקביל נדחתה בקשת החברה להסיר עיקולים ממניות קיו פוינט המיועדות לעסקת מכירה ב־8.7 מיליון דולר, שנועדה לסייע בפירעון חובותיה

אייל חומסקי, אדלר חומסקי ועמית משיח, מקאן ת''א / צילומים: איל יצהר

אייל חומסקי ייפגש עם 100 מיליון שקל. האם עמית משיח צריך לדאוג?

לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל עשויות לרכוש 30% מקבוצת אדלר חומסקי, לפי שווי של כחצי מיליארד שקל ● מי ירוויח, מה יקרה לתקציבי הפרסום של הבנקים ואיך מגיבים בענף

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

תחזית האימים לוול סטריט – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אף שאחד ממדדי הדגל של ת"א עלה בשיעור דו־ספרתי, רוב המניות הכלולות בו רשמו תשואה שלילית ● התשואה הממוצעת שהציגו קרנות הגידור המנייתיות מתחילת השנה נפגעה ברבעון השלישי ● לפני כשנה המליץ שמואל בן אריה מפיוניר על טבע ועל מניות הביטוח - וקצר תשואות פנומנליות • בבנק אוף אמריקה מתארים את המחשוב הקוונטי כ"גילוי האש הבא של האנושות" ● וגם: בנק ההשקעות הבריטי שפרסם תחזית קודרת בנוגע ל-S&P 500

בנק ONE ZERO / צילום: טלי בוגדנובסקי

ONE ZERO יצא לסבב פיטורים שלישי בגלל ה־AI. והוא לא היחיד

גל הקיצוצים של אחרי החגים מכה גם בעובדי המחקר והפיתוח של ההייטק, שנחשבו מוגנים יחסית ● חברות התוכנה מקצצות עשרות אחוזים מהצוותים ומעבירות את העבודה לכלים אוטומטיים

מימין: חנן פרידמן, אבי לוי, משה לארי, אלי כהן / צילום: אורן דאי, רמי זרנגר, מזרחי טפחות, אייל טואג

התביעה שמטלטלת את הבנקים ועשויה לפתוח עידן חדש במערכת

בית המשפט המחוזי בלוד אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים בגין אי־תשלום ריבית על יתרות העו"ש ● המשמעות: פתח לדרישת כספים בחזרה מהבנקים ● על הפרק: מיליארדי שקלים ● בענף חלוקים האם מדובר בהחלטה צודקת או בטעות מסוכנת שעשויה לטלטל את המערכת כולה