גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

איסלנד / צילום: Shutterstock

400 אלף איש יכריעו היום על עצמאותם

על רקע איומי טראמפ על הצורך האמריקאי בשליטה באזור הארקטי וההצהרות החוזרות שלו לגבי כוונות סיפוח אמריקאיות לגרינלנד השכנה, תושבי איסלנד ילכו לקלפיות היום (שבת) למשאל עם שיכריע אם לפתוח מחדש בשיחות ההצטרפות לאיחוד האירופי

השבוע המוזר של הסקרים: איך ייתכן שגם הקואליציה וגם האופוזיציה נחלשות?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: וינטר משיק מפלגה, ואלה לא בהכרח חדשות טובות לגוש שלו

הפורעים בתוך הבית בקוסרה / צילום: ap

גורם ביטחוני על הפרעות בקוסרה: זה אירוע מאורגן עם תשתית מאחוריו

רה"מ כינה את האלימות "נפשעת" ואמר כי היא פוגעת במעמד ישראל בעולם, גם הרצוג תקף: "חציית קו אדום" ● דיווחים בלבנון על לפחות שתי תקיפות שביצעה ישראל הבוקר בדרום המדינה ● צה"ל מתגבר כוחות לקראת החגים על רקע העלייה בפשיעה הלאומנית • אוגדה נוספת הועמדה ב"כוננות הקפצה" מחשש להסלמה ● דיווחים בלבנון על לפחות שתי תקיפות שביצעה ישראל הבוקר באזור עייתא אל-ג'בל שבדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

ב.מ.וו IX3 50 / צילום: יח''צ

ב.מ.וו IX3 50: חבילה נאה עם מבט קדימה

הקרוס־אובר החשמלי החדש של ב.מ.וו מציג עיצוב יוצא דופן, מערכת הנעה פורצת דרך וטווח נסיעה לא שגרתי ● הנדסת האנוש דורשת הסתגלות, אבל כפיצוי מקבלים מוצר מגובש היטב עם ביצועים רציניים

דולי פרטון בחדר השינה שלה בדוליווד, 1999. כנות נדירה / צילום: Reuters, USA TODAY

המראה הכי מלאכותי, הלב הכי אותנטי: הקסם של דולי פרטון חיבר אנשים ממחנות שונים

שמרנים מהדרום, להטב"ים, משפחות עם ילדים, פמיניסטיות וקאובויים נהרו במשך שנים להופעות של דולי פרטון, שהלכה לעולמה השבוע – קונצנזוס חריג באמריקה שהלכה והתחלקה למחנות ● איך אישה אחת מאגדת כל כך הרבה מאפיינים כביכול סותרים, ואיך נולדה המחשבה שהם סותרים בכלל

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

"חמאס נכנס לבעיה": המגמה המדאיגה שמזהים בשב"כ

גורמי מודיעין והשב"כ מזהים בימים האחרונים נכונות גוברת של ארגון הטרור חמאס לחיכוך עם ישראל ● דובר צה"ל: בצפון רצועת עזה חוסלו שני מחבלי חמאס, בהם מפקד פלגת נוח'בה וצלף בזרוע הצבאית של הארגון ● שגריר ארה"ב בישראל על האירועים בקוסרה: "הצהרות חשובות של רה"מ, שר החוץ והצבא, אבל צריך צריך פעולה נחרצת שתגבה את ההצהרות שלהם" ● עדכונים שוטפים

פרופ' חיים סומפולינסקי / צילום: Kris Knipp - Harvard

לפיזיקאי שהפך לחוקר מוח מוביל יש חדשות רעות בשבילכם: אין דבר כזה רצון חופשי

פרופ' חיים סומפולינסקי, שזכה לאחרונה בפרס דיראק היוקרתי, הוא מהראשונים בעולם שחיברו בין פיזיקה, רשתות נוירונים ממוחשבות וחקר המוח האנושי ● כעת הוא משתמש בבינה מלאכותית כדי להבין זיכרון, תודעה ואקראיות ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה מוסר וערכים הם חלק מהפיזיקה שלנו, ומדבר על הקשר בין הבית החרדי והמדעי שבו גדל לעיסוק שלו בשאלות הגדולות של הקיום

האדלסטון ובר. חקלאים מרחבי ארה''ב מתקשרים אליהן כדי לבקש עצות / צילום: WSJ

האם והבת מהכפר שסירבו ל-26 מיליון דולר ממרכז נתונים ל-AI

אם ובתה מקנטקי דחו הצעה לרכישת הקרקע החקלאית שלהן, הזדמנות שיכלה לשנות את חייהן ● הדרמה שהתפתחה בעקבות הסירוב פילגה את העיירה

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

כ-70% מרוכשי הדירות שביטלו עסקה בת"א לא רכשו דירה אחרת

בעוד היתרי הבנייה ממשיכים לעלות, בדיקת משרד האוצר מגלה כי רוב רוכשי הדירות שביטלו עסקאות בתל אביב בטענה לאי-קיום תנאי מתלה, לא חזרו לרכוש דירה אחרת

עומס בתחנת דלק טרם עליית המחירים / צילום: כדיה לוי

שיא של 14 שנה: מה עומד מאחורי הקפיצה המפתיעה במחיר הדלק

לראשונה מאז 2012 - מחיר הבנזין מטפס ל־8.25 שקלים לליטר, בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם ועדכון רכיב הבלו

שימעי הורטיג, תומר וינגרטן ויוני אסיא / צילום: אמדוקס, סנטינל וואן, איטורו

סנטינל וואן נפלה אחרי התחזית, הדירקטור באיטורו מימש מיליונים: מה קורה בישראליות בוול סטריט?

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● הדוחות עקפו, אך התחזית חתכה: הסיבה לנפילה של סנטינל וואן ● הדירקטור הוותיק באיטורו מימש מניות במיליונים - והאנליסטים שממשיכים להאמין ● וגם: מניית אמדוקס קפצה ב-26% מהתחתית: האם מדובר ב"מציאה" שתמשיך לטוס?

מערכת ''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה האירופית חתמה על הסכם ביטחוני חשאי עם ישראל. כך הוא נחשף

פינלנד וישראל חתמו על הארכת מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני עד 2034, הכולל מחקר, פיתוח ורכש ● בין העסקאות הבולטות בין המדינות: רכישת מערכת קלע דוד בכ־317 מיליון אירו ושיתוף פעולה להטמעת מעיל רוח בכלים פיניים ● חשיפת ההסכם עוררה ביקורת באופוזיציה: "בושה היסטורית"

קיבלתם סכום גדול? המהלך שיחסוך לכם עשרות אלפי שקלים במס

סיום עבודה מלווה לעיתים בקבלת מענק פרישה או סכום כסף גדול מסיבות אלו ואחרות ● לכאורה מדובר בכסף שחייב במס של עד 50%, אך בתנאים מסוימים תוכלו לחסוך עשרות אלפי שקלים בנטו ● כך עובדת השיטה של "פריסת מס" ● מומחי פרישה עונים על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

כמה התקדמנו בגזרת הביטחון הלאומי תחת איתמר בן גביר?

חלוקת כלי נשק, הוספת כיתות כוננות והקמת משמר לאומי: בדקנו את תוצאות המדיניות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ● מצבת כוח האדם במשטרה מתחזקת - ועדיין שיעורי הרצח גואים ותחושת הביטחון האישי מידרדרת ● רמזור הביצועים, מדור מיוחד 

מדד KOSPI מוקרן על בורסת טוקיו / צילום: ap

שוק המניות המטורף בעולם הפך למסע אימים

קריסה הדרגתית במדד קוספי של דרום קוריאה מחקה 2.5 טריליון דולר משווי השוק והותירה משקיעים שהימרו על תנופת הבינה המלאכותית עם הפסדים כבדים

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

השיטה שהופכת את שוק ההון למדפסת כסף - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דוחות חמשת בתי ההשקעות הנסחרים מגלים כיצד כל שקל שמזרים ציבור החוסכים מתגלגל כמעט ישירות לשורה התחתונה ● מנהל ההשקעות איתי ליפקוביץ' מזהה הזדמנויות דווקא כשהפסימיות כבר מגולמת במחירים, וההיסטוריה של וול סטריט מלמדת: הימים הטובים ביותר בשוק מגיעים בדיוק כשלא מצפים להם ● בסיטי מעריכים כי לא צפויה הפחתת ריבית בהחלטה הקרובה של בנק ישראל ● וגם: מדוע המניות שהיו לפני רגע הלהיט של הבורסה צונחות בעשרות אחוזים

מדפי מוצרים בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

עסקת סוגת כמשל: "דאטה זו בוננזה שיכולה לדחוף מתחרים החוצה"

בשנים האחרונות נכנסה סוגייה נוספת לתמונה כשבאים לבחון עסקת מיזוג: מי מחזיק במידע על הלקוחות ● דוגמה בולטת היא המיזוג בין סוגת לספקית המידע סטורנקסט שנפלה בגלל החשש שהגישה למידע תפגע בתחרות ● טובי האריס, ראש מחלקת השווקים ברשות התחרות, מסבירה בראיון לגלובס, מדוע דאטה הפך למרכיב קריטי כשבאים לאשר עסקת מיזוג: "זה הנפט והזהב של הכלכלה החדשה"

ישי רוט, מנכ''ל קבוצת שובל הנדסה / צילום: יניר סלע

הנדל"ניסט שמגלה: הסיבה שאני לא קונה לבת שלי דירה בישראל

ישי רוט, מנכ"ל קבוצת שובל הנדסה, מסביר מדוע החברה מעדיפה פרויקטים ביקנעם, בעכו ובחיפה ומתרחקת מתל אביב ● וגם: למה הוא קורא להוריד את מס הרכישה על דירות יד שנייה למשקיעים, ואיך זה קשור לדירה של הבת שלו?

''פלאוורס''. מבחוץ צבעוני, מבפנים אפל / צילום: באדיבות סלקום tv+

על העברה בין–דורית ומכאובי נפש: פלאוורס היא ממתק בריטי מתוק–מריר

עשור אחרי שעלתה בבריטניה, הסדרה "פלאוורס" בכיכובה של אוליביה קולמן מגיעה לישראל • מאחורי ההומור הבריטי, הבית הצבעוני והמשפחה האקסצנטרית מסתתר סיפור אפל על דיכאון, הפרעה דו־קוטבית והאופן שבו מכאובי הנפש עוברים מדור לדור

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ענקית ה־AI תבעה את הפנטגון - ובית המשפט פסק לטובתה

בית המשפט הפדרלי בקליפורניה קבע כי החלטת הפנטגון להגדיר את חברת ה־AI כ"סיכון לשרשרת האספקה" הייתה בלתי חוקית ● המהלך הגיע לאחר שאנתרופיק סירבה להסיר מגבלות על שימוש ב־Claude למעקב אחר אזרחים ולנשק אוטונומי, ולאחר עימותים ממושכים מול ממשל טראמפ