גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מה קרה לעונות וג'אמפ? / אילוסטרציה: AI

מעסק קטן שצמח לאימפריה, לחובות של 38 מיליון שקל: כך קרסה רשת האופנה

רשת האופנה למידות גדולות עונות וג'אמפ החלה כעסק משפחתי בדירת חדר וכעת נמצאת במרוץ למציאת רוכש לחברה עם חובות של כ-38 מיליון שקל ● על ימי הזוהר ונורת האזהרה וגם על מותו של המייסד, שטלטל את החברה ● האם מדובר רק בטרגדיה מקומית או בסיפורו של ענף שלם?

טסלה Y לונג / צילום: יחצ

החל מ-306 אלף שקל: שנים חיכינו לרכב הזה, האם הוא גם משתלם?

אחרי הרבה שנות המתנה, לטסלה יש סוף סוף קרוס־אובר חשמלי שימושי למשפחות מורחבות עם ממדים נכבדים, ביצועים נמרצים ותא נוסעים איכותי, למרות כמה פשרות ● הנדסת האנוש עדיין לא לכל אחד וגם לא המחיר

בירה / צילום: Shutterstock

השיטות האלו לא יעזרו להימנע מהנגאובר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: משקאות חריפים יצרו שלל מיתוסים בצל השלכותיהם השליליות. חלקם מופרכים לחלוטין

מלון עכותיקה / צילום: אנטולי מיכאלו

מנסף חגיגי עם בשר מתפרק של שוק טלה בסמטאות ליד הים

אחרי כמה שנים קשות עכו מתעוררת לחיים ● עם דג בטאבון במסעדה צבעונית, יינות גליליים על גג מלון ומוזיקה לטינית בשקיעה היפה בישראל

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כ"ץ: סמכויות האכיפה האזרחית ביו"ש יעברו מצה"ל למשטרה

צה"ל יתחקר את אירועי קוסרה ● וושינגטון מזהירה מ"צעדים שלא נעשו מעולם"; צבא ארה"ב איבד 45 מל"טים בשווי של כ-1.3 מיליארד דולר ● תצפיתניות בעוטף מזהירות מזיהוי מחבלים בקו הצהוב: "מרגישות כמו ב-6 באוקטובר" ● קושנר ימריא לשיחות עם המתווכים בקהיר; הרצוג קורא להרחבת הסכמי אברהם ● עדכונים שוטפים

רנדל ליין, העורך הראשי לשעבר בפורבס / צילום: ap, Mary Altaffer

סערה בעולם העיתונות הכלכלית: עורך פורבס פוטר, לאחר שקיבל במתנה 6 מיליון דולר

לפי דיווח בניו יורק טיימס, רנדל ליין, העורך הראשי של מגזין פורבס, פוטר מתפקידו בחודש שעבר, אחרי שקיבל את הסכום ממייסד של חברה שעשתה עסקים עם המגזין ● מקורב לליין אמר שליין ראה בתשלום כמתנה בתמורה לייעוץ שסיפק למייסד לאורך השנים ● ליין עבד בפורבס במשך קרוב ל-16 שנים, וקרוב לעשור כעורך ראשי

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

השוכרים מתפשרים על איכות הדירות, ומעמד הביניים נוטש את השוק

ניתוח של מדדי הדירות ברבעון השני של 2026 מעלה כי מעמד הביניים מעדיף בימים אלה שלא לרכוש דירה, וכי שוכרים פונים לשכור דירות זולות יותר ואיכותיות פחות ● המחיר הממוצע לדירה שנרכשה ברבעון הגיע ל-2.435 מיליון שקל - שיא של כל הזמנים

אילוסטרציה: Shutterstock

40 מדינות אומרות די: צונאמי של חוקים מאיים לחסום את טיקטוק ואינסטגרם לילדים

ממשלות בעולם הפסיקו לסמוך על הפיקוח העצמי של ענקיות הטכנולוגיה מול אלגוריתמים ממכרים, בריונות רשת וזינוק במדדי הדיכאון, ועוברות לחקיקה נוקשה ואיום בקנסות כבדים ● אולם, המתנגדים טוענים: "איסור בחוק יבריח את הילדים למרחב מסוכן יותר, הנטל חייב לעבור לפלטפורמות" ● ולמה ישראל נותרה מאחור?

דורון קמפל / צילום: יונתן בלום

האיש שתכנן לחסל את סדאם חוסיין - והיום רוצה להגן עליכם ברחובות

היזם הסדרתי דורון קמפל רוצה לחדור לשוק הישראלי עם חברת בונד, שמשתמשת בסוכנים דיגיטליים כדי להילחם בפשע ● מי שהיה כסגן מפקד סיירת מטכ"ל מספר בראיון בלעדי לגלובס על אבטחת מיליוני עובדים באפל ובוולמארט, האקזיטים בכ־820 מיליון דולר והאחריות שהוא נושא מאז אסון צאלים ב'

חיים כץ, בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו מציגים את ההטבות החדשות, השבוע / צילום: מעיין טואף / לע״מ

הבלוף והסכנה מאחורי הטבות הנדל"ן החדשות למילואימניקים

השבוע הציגה הממשלה הרחבת ההטבות בדיור למילואימניקים: כולל כ–20 אלף יח"ד חדשות והגדלת העדיפות בהגרלות ● הבעיה היא שלא כל משרת מילואים רוצה לממש הטבה דווקא כך ● והתוצאה? כמו שכתבו בעליון לפני 15 שנה: "רק חיילי מילואים בודדים 'גורפים את כל הקופה'"

ג'ף בזוס, מייסד אמזון / צילום: Associated Press, Pablo Martinez Monsivais

ג'ף בזוס וקבוצת משקיעים רוכשים כשליש מקבוצת הכדורגל ליברפול

לפי הדיווח ב-CNBC, העסקה מוערכת בשווי של כ-7.1 מיליארד דולר ● במסגרת תנאי העסקה, לקבוצת ההשקעות יש אופציה להפוך לבעלת השליטה בליברפול לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר במהלך 12 החודשים הקרובים

להפקיד מיליון שקל בשנה, וליהנות מהיתרונות של קרן השתלמות

קרן השתלמות אומנם מציעה הטבות מס משתלמות במיוחד, אך הן כפופות לתקרת הפקדה שנתית של כ-20.5 אלף שקל ● אלא שלעתים יש לה יתרונות נסתרים, שהופכים גם הפקדה של סכומים גבוהים יותר למשתלמת במיוחד ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

הכלי הבלתי מאויש של תאגיד הנאווה, אריון סמט מוצג בתערוכה ביטחונית בסיאול

טראמפ מאיץ את ייצור המיירטים וחותם על שני הסכמים חדשים

ארה"ב מאיצה משמעותית את ייצור מיירטי ההגנה האווירית ● איחוד האמירויות מציגה מל"ט בסגנון "עשה זאת בעצמך" ● קוריאה העניקה לתאגיד מקומי חוזה לייצור המוני של רובוטים בלתי מאוישים ● והקרן שתשקיע מיליונים בחברות דיפנס-טק ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייפון / צילום: Shutterstock

האם בקרוב נראה אייפון מתקפל? עושים סדר בשמועות

לקראת האירוע השנתי של אפל בספטמבר, כלי התקשורת הבינלאומיים והאנליסטים הבכירים מציפים את הרשת בהערכות, הדלפות ודיווחים ● איך ייראו השדרוגים של אייפון 18, שצפוי לכלול שלושה מכשירים? צללנו לדיווחים

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא תשלם כמעט מיליארד דולר לטיפול בנזקים שנגרמו לילדים מהרשתות החברתיות

שופט בניו מקסיקו הורה לענקית הרשתות החברתיות להקים קרן חדשה בסך 567 מיליון דולר, בנוסף לתשלום קנסות אזרחיים בסך 375 מיליון דולר שכבר נקבעו

יניב אלעד + הסוס שלו ליברטי / צילום: יח''צ

ניהיליזם פיננסי: כשהימורי ספורט מחליפים את תיק ההשקעות של דור ה-Z

הצלחת הענק של פולימרקט היא רק חלון ראווה לתופעה רחבה הרבה יותר בקרב דור ה-Z ● סקר חדש מראה כי רבע מהצעירים תופסים הימורי ספורט כחלק מתכנון העתיד הכלכלי ● פרשנים מזהירים מ"ניהיליזם פיננסי": תחושת ייאוש ופסימיות כלכלית הדוחפת לנטילת סיכונים קיצוניים עם הכסף ● המומחים מבהירים: השקעה היא משחק בסכום חיובי - הימורים הם הפסד בטוח

הווירוס החדש שיצר כלי בינה מלאכותית / צילום: Samuel H. King et. al

מאחורי פריצת הדרך שהסעירה השבוע את עולם המדע

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד תכננו ויצרו מאפס וירוסים שתוקפים חיידקים עמידים, והוכיחו שכלי בינה מלאכותית כבר מסוגלים לכתוב קוד גנטי שעובד ● פריצת הדרך שהסעירה את עולם המדע השבוע מציגה הבטחה רפואית עצומה, אבל היא מגיעה גם עם חשש למרוץ חימוש ביולוגי

טום הנקס וג'ארד ראשטון בסרט ''ביג'' (1988). מטאפורה מזוקקת / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מהקולנוע ועד לרשתות: "תן לאדם מסכה והוא יגיד לך את האמת"

מהצעירים האבודים של "הבוגר", דרך הציניות של דור ה־X ועד הווידויים האנונימיים בפייסבוק: במשך עשורים הקולנוע תיעד את החרדה מהמעבר לעולם המבוגרים ● אלא שבעידן הרשתות, שבו כולם אמורים להיראות מצליחים ומתפקדים, המסכה האנונימית מאפשרת סוף־סוף להודות במה שהסרטים רמזו מזמן: אף אחד לא באמת קיבל את ספר ההוראות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועמ"שית לבג"ץ: תקצוב מוסדות לימוד חרדיים יותנה בלימודי ליבה

במסגרת עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד העברת כספים לרשתות חינוך חרדי שאינן מלמדות לימודי ליבה מלאים, הודיעה גלי בהרב־מיארה כי כבר החל מהשנה, "המשך תקצובן יותנה בעמידה בחובות היסוד ובראשן לימודי ליבה"

מפעל לייצור סוללות לית'יום לכלי רכב חשמליים / צילום: Shutterstock

הצרכן ישלם? התוכנית שתחייב יצרנים למחזר סוללות רכב חשמלי

המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שיחייב יצרני רכב למחזר סוללות ליתיום ● המיחזור ימומן ככל הנראה באמצעות היטל על כלי רכב חשמליים, ועלול להתגלגל למחירי המכוניות לצרכן ● במקביל, עדכון המיסוי הירוק ותקנות יורו 7 צפויים להביא לגל יבוא חריג של כלי רכב סיניים עוד לפני סוף השנה ● וגם: הושקו בישראל דגמי אאודי Q7 ודאצ'יה דאסטר החדשים • השבוע בענף הרכב