גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: ap

אירופה בכוננות: המסדרון הצר שעלול להפוך לזירת עימות עם רוסיה

אזהרות חריגות מצד מנהיגים באירופה ומידע מודיעיני על צעדים אפשריים מצד מוסקבה מגבירים את הדריכות ביבשת ● במוקד החשש נמצא מסדרון סובאלקי, רצועה יבשתית באורך של פחות מ־100 ק"מ בין פולין לליטא, שהשתלטות רוסית עליה עלולה לנתק את המדינות הבלטיות משאר חברות נאט"ו ● במקביל, בלארוס פתחה בתרגיל צבאי סמוך לאזור

ריצ'רד פרנסיס / עיבוד: AI, מקור: אלעד מלכה

מקום 10: המנהל שהחזיר את טבע לצמיחה - "כשיש נתונים ברורים, צריך לפעול מהר"

ריצ'רד פרנסיס קיבל לידיו את חברת טבע אחרי שלב הקיצוצים עם משימה: להקפיץ אותה מדרגה ● השנה כבר הוביל רכישה ראשונה זה עשור ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

ראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Thomas Padilla

קרני בירך את הצעת האיחוד האירופי ורמז לטראמפ: "המכסים הפכו לנשק"

בנאום שנשא אמש בשטרסבורג ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הוא בירך על הצעת האיחוד האירופי להפוך את קנדה לחברה בגוש בן 27 המדינות כ"חברה נילוות" ● בתגובה להצעה האירופית, טראמפ איים כי ארה"ב עשויה "להפסיק לסחור עם אירופה בדברים רבים" אם האיחוד יקדם את תוכניתו

קופרה טראמר / צילום: יח''צ

החל מ-226 אלף שקל: הקרוס אובר שמגיע עם מראה קרבי וביצועים משופרים

הרכב מבית פולקסווגן צובר הרבה נקודות זכות על עיצוב אגרסיבי שפונה לקהל צעיר, ותא נוסעים איכותי ומאובזר ● התנהגות הכביש מלוטשת אבל לגרסת הבסיס לא היו מזיקים עוד כמה עשרות כוחות סוס

וורן באפט / צילום: ap

וורן באפט בהודעה דרמטית: פורש מתפקיד יו"ר ברקשייר - "הזמן תמיד מנצח"

משקיע העל הודיע היום לבעלי המניות של חברת האחזקות כי הוא פורש מתפקיד היו"ר ● בנו הווארד יחליף אותו בתפקיד

המפלגה החדשה שעשויה להכריע את גורל הבחירות

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הנתון שיכריע את ההובלה הגושית, והלקח הכואב שהמפלגות הקטנות צריכות ללמוד

דונלד טראמפ/ צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

טראמפ: ארה"ב השיגה שליטה קבועה בענייני הביטחון בגרינלנד

נשיא ארה"ב הודיע על הסכם עם דנמרק וגרינלנד, שצפוי להיחתם בימים הקרובים, ובמסגרתו וושינגטון תקבל סמכות למנוע מאויביה להקים בסיסים או לבצע השקעות רגישות באי ● בנוסף הודיע כי ארה"ב תפתח בו "באופן מיידי" נוכחות צבאית גדולה ● הנשיא האמריקאי דרש בעבר ריבונות על האי ואף לא שלל שימוש בכוח, אך כעת נראה כי מדובר בהסכם ביטחוני בלבד

ג'וני דפ במסע קידום הסרט החדש / צילום: Reuters, IMAGO/MediaPunch

ג'וני דפ חוזר לסרט גדול אחרי 8 שנים ונותן לנו שיעור על מחילה

אחרי שהסערה סביב יחסיו עם אמבר הרד הרחיקה אותו מההפקות הגדולות בהוליווד, ג’וני דפ חוזר לשחק בתפקיד אבנעזר סקרוג', אחת הדמויות המפורסמות שקיבלו הזדמנות שנייה ● המקרה שלו, לצד הסערה המחודשת סביב ג'ון גליאנו, מעלה שאלה שתרבות הביטול מתקשה לענות עליה: מה נדרש מאדם כדי לזכות בדרך חזרה, והאם מחילה מחייבת גם להשיב לו את המקום שהיה לו בעבר? ● רגע לפני יום כיפור, למסורת היהודית יש תשובה מעניינת

זום גלובלי / צילום: AP - Sunday Alamba

המדינה ששברה שיא במספר האנשים שהגיעו לגיל מאה

עיירה בקליפורניה מוצעת למכירה, לאחר שכבר נמכרה בעבר ● ממשלת איטליה מבטלת אגרת רכב לקראת הבחירות. המחיר לקופת המדינה: כ־2 מיליארד דולר ● ויפן חוצה שיא עולמי של בני 100 על רקע משבר דמוגרפי חריף ● זום גלובלי

משחק בסקווישים / אילוסטרציה: Shutterstock

הסקווישי מציג: מהלהיט של השנה לסיוט בטיחותי

הצעצוע הרך והצבעוני שסחף ילדים בארה”ב וגם בישראל הפך לאחת מתופעות הצריכה הגדולות של השנה ● אלא שתחקיר Business Insider חושף אלפי דיווחים על דליפות, ריחות כימיים, כוויות ואפילו התפוצצויות

צבי ברק / איור: גיל ג'יבלי

מאקזיט ענק לעסקת השבוע: המיליארדר שמעטים בשוק ההון מכירים

הוא עשה את הונו מאקזיט מכשור רפואי ומאז שלח זרועות לתשתיות, אנרגיה וביטוח ● צבי ברק, מבעלי המניות המובילים בחברת ווישור, מחזיק יחד עם אשתו ענת גם בזכיינית כביש 6, בתחנות כוח ובאפליקציית החניה פנגו

רם דרורי / עיבוד: AI, מקור: יוסי זמיר

מקום 29: "לקוחות בחו"ל מודאגים מהמלחמה, אבל חותמים איתנו 15 שנה קדימה"

מנכ"ל מנועי בית שמש רם דרורי הוביל את החברה לקפיצה אסטרונומית, והמניה זינקה ביותר מ-1,300% בחמש שנים ● בראיון הוא מספר על השטיח האדום שפרס לחיל האוויר, האופציות לעובדים ב-25 מיליון שקל ולמה חברת המנועים שלו רחוקה מלהיות מוסך ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

אנטול קוטאו / אילוסטרציה: באדיבות OCCRP

השעות הגורליות בלב ים וההיעלמות המסתורית של מתנגד המשטר

אנטול קוטאו היה בכיר בממשל בלארוס - עד שהתפכח, נמלט והוגדר כמבוקש ● באוגוסט 2025 הוא יצא לטיול בטורקיה, ולא שב ממנו לעולם ● כעת קבוצת עיתונאים חושפת פרטים חדשים על השעות המסתוריות שבילה על סיפונה של יאכטת פאר בים השחור, רגע לפני שנמוג לתוך האפלה

מבקרים בקניון / צילום: טל איז'ק

קנייה ממוצעת ב-1,375 שקל: הענף שרשם את הזינוק המשמעותי בחג

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במכירות מוצרי החשמל בהשוואה לשנים קודמות, הנובעת מהסמיכות בין ראש השנה לחופש הגדול ● במקביל נרשמה עלייה של כ-70% במחזור ענף התכשיטים

הצוללת האמריקאית הבלתי מאוישת שנפלה לידי איראן / צילום: ערוץ היוטיוב של Anduril industries

איראן השתלטה על טכנולוגיה ביטחונית אמריקאית. עכשיו היא תעתיק אותה

צוללת אמריקאית בלתי מאוישת נפלה בשלמותה לידי איראן, שכעת תוכל לבצע בה הנדסה הפוכה ולנסות להעתיק את הטכנולוגיה ● במקביל, חברת רחפנים ישראלית מסמנת את מזרח אירופה כשוק יעד, ואיחוד האמירויות מספקת לאנגולה מסוקים בלתי מאוישים בעסקה של מיליארד אירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אי למכירה בניקרגואה

היזם שמציע איים למכירה. המחיר: החל מ-50 אלף דולר

מגן עדן בקריביים ועד מובלעת פראית באוקיינוס ההודי - היזם כריס קרולו מוכר לאנשים חלום: אי פרטי משלהם ● יש לו מאות כאלה בפורטפוליו, והוא מבקש עבורם מחירים שמתחילים ב-50 אלף דולר ("מקום מצוין להיפטר בו מגופה") ומגיעים ל-450 מיליון דולר ● "יוקרה היא חלק מהעניין, אבל גם אגו"

בתי התושבים בגרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

טראמפ ישתלט ביטחונית על האי הגדול בעולם. ניצחון או התקפלות?

נשיא ארה"ב הודיע הלילה על הסכם חדש עם דנמרק וגרינלנד לאחר שדרש שליטה מוחלטת באי ● האם מדובר בהתקפלות, למה שליטה באי הגדול בעולם חשובה כל כך לטראמפ ומה ההשלכות הכלכליות? גלובס עושה סדר

גלעד אלשטשולר, יוסי לוי, יאיר לפידות / צילום: סם יצחקוב, יח''צ, איל יצהר

רגע לפני העסקה: הסטות הכספים הגדולות מאלטשולר שחם נמשכו

אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים למתחרים • כלל זינקה לראש טבלת המגייסים עם 1.64 מיליארד שקל, בעוד מיטב ירד למקום השני ● איילון מופיעה לראשונה בטבלאות, ומגדל בדרך לעקוף את מנורה מבטחים בהיקף הנכסים המנוהלים • וברקע, עסקת ווישור מציבה סימן שאלה כפול: כיצד ייראה שיתוף הפעולה העתידי בפעילות הגמל של איילון ואלטשולר שחם החדשה?

קמפיין מתחזה לגופים מוסדיים במטרה להפיל משקיעים / צילום: Shutterstock

אזהרה: חשבונות פיקטיביים מנסים להתחזות לגלובס ברשתות החברתיות

מספר חשבונות פיקטיביים מתחזים לעיתון גלובס ביממה האחרונה ומציעים המלצות על מניות ותשואות עתק ● מדובר במגמה הולכת וגוברת של הונאות פיננסיות שמטא לא נותנת להן מענה ● אנו מטפלים בנושא מול מטא ● אנא שימו לב לסימני האזהרה

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד בבית הנבחרים בלונדון / צילום: Reuters

בכירי המודיעין בבריטניה הזהירו, אך הממשלה התקדמה עם הסנקציות

דיווח במגזין הבריטי The Spectator: בכירים במערך הדיפלומטי והביטחוני המליצו לממשלה להמתין עד לאחר הבחירות בישראל לפני הטלת הסנקציות • החשש: עימות עם ממשלה זרה יסייע לנתניהו פוליטית, וצעדי הענישה יפגעו גם בשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל • במערכת הפוליטית הבריטית נטען כי גם שיקולים אלקטורליים בלייבור עמדו ברקע ההחלטה