גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

דימוי שכבר לא זקוק ל''מלחמת הכוכבים'' כדי שנבין את משמעותו. דארת' ויידר במוזיאון / צילום: Reuters, Kyodo

דארת' ויידר פוגש את פרידה קאלו: המוזיאון שמסודר אחרת מכל מה שהכרנו

במוזיאון החדש של ג'ורג' לוקאס בלוס אנג'לס מוצאים את עצמם ואן גוך ופרידה קאלו לצד דארת' ויידר, באטמן וכלבים שמשחקים פוקר ● מאחורי האוסף עומדת תפיסה שמסתכלת אחרת על האופן שבו תרבות חזותית מספרת את הסיפור שלנו

ליאור פרנקל בשיחה עם עמנואל / צילום: טל בדראק

בגיל 28 היא הפכה למפעילת הסוכנים הראשונה של אמ"ן למרות הפרעה טורדנית כפייתית

עם מי מדברים? עמנואל, מפעילת הסוכנים הראשונה באמ"ן ובעלת סדרת ההרצאות "הקוד האנושי", שמביאה את עולם הריגול לחדר הישיבות ● על מה מדברים? השיטה לרתום את האדם שמולך, היכולת המפתיעה של מנהל לקבוע את הנרטיב של העובד, ומה האקס פקטור שסלל לה את הדרך ● פופקורן

דולפין / צילום: Shutterstock

דולפינים שמעבירים ידע, תמנונים עם "מדריך" ותמרוני חתולים: מה קורה כשמסתכלים על חיות אחרת?

באוסטרליה צפו כיצד נקבת הדולפין מעבירה טכניקת ציד לגור שלה ● מחקר גילה שלחתול יש "טביעת אצבע" כימית שרק חתולים מסוגלים לפרש ● כאן נכנס למשוואה ה־AI, שיאתר את מה שבני האדם פספסו

עוז סלטון, מנהל השיווק והמכירות בקבוצת אב־גד; מעיין אדם, מועדון צרכנות ''מאמי''; רוני כהן, מנכ''ל ושותף אלדר שיווק נדל''ן / צילום: נעם כמרה, פרטי, דוד סקורי

72 דירות בשלושה ימים: איך מועדון חבר ומעיין אדם דווקא מצליחים למכור דירות?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הנחות, תנאי תשלום נוחים, פטור מהצמדות וממדדים ואבזור הפכו לסטנדרט בשיווק דירות, אך לא תמיד מספיקים כדי להניע את המכירות בשוק המדשדש ● מועדוני צרכנות כמו חבר, הייטקזון, ו"מאמי" של מעיין אדם זיהו את הצורך בשוק ומציעים לרוכשים דירות בהנחות דו־ספרתיות ● מה מרוויחים הקונים, ומה היזמים?

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מנהל ההשקעות שמסמן את הלהיט הבא בבורסה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אחרי חודש מעורב בשווקים: מסלול החיסכון שטיפס וזה שאכזב ● כשריבית האג"ח מתחילה לכאוב - הראסל 2000 נגרר מאחור ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב לא עוצרות ● וגם: אחרי שנים של ביצועי חסר, האם נייס מתחילה להתאושש?

אלון ליפשיץ / צילום: תם שקד

מייסד קרן הדיפנס מספר על ההשקעה שהסתבכה והעסקה הגדולה בגרמניה

"תפארת אשתי ואני נפגשים עם יזמים יחד, וכל אחד מביא משהו אחר. בלעדיה לא הייתה הנקו, ולא הייתה אורליוס. אני אנליטי, ולה יש תפיסה רחבה, היא יודעת לקרוא אנשים" ● שיחה קצרה עם אלון ליפשיץ, מייסד קרן הדיפנס טק אורליוס קפיטל

בניין להב 433 / צילום: גלובס

בכיר בחברה ממשלתית נחקר במשטרה בחשד לזיוף והפרת אמונים

שוטרי להב 433 ערכו חיפוש בביתו ובמשרדו של החשוד ותפסו מסמכים ומדיה דיגיטלית ● בתום חקירתו הוא שוחרר בתנאים מגבילים

רונן סלם, מנכ''ל דרימי / צילום: יח''צ

דרימי כבשה את שוק שואבי האבק. האם תצליח גם במוצרי החשמל?

שבועות ספורים אחרי ה-7 באוקטובר החליט רונן סלם, מנכ"ל דרימי, להשיק קמפיין גדול לשואבי אבק, והיום כבר מדובר באחד השמות החזקים בקטגוריה ● לגלובס הוא מספר על המהלך, ומסמן את היעד הבא עם טלוויזיות, מכונות כביסה ומוצרי ביוטי

שירית בלפר שורצבלט / צילום: באדיבות NVIDIA

המהנדסת שהפכה לדירקטורית בכירה באנבידיה: "בטכניון קיבלתי 20 במבחן"

כשהייתה סטודנטית, שירית בלפר שורצבלט גויסה ע"י מלאנוקס ● יותר מ־20 שנה אחרי היא בכירה בענקית ייצור השבבים ● בראיון לגלובס היא מספרת מדוע התחרות על טאלנטים מתעצמת ומדוע חשוב להביא יותר נשים להייטק: "כשחצי מהאוכלוסיה לא מיוצגת, זה הפסד לחברה"

לוי הלוי, מנכ''ל אל על / צילום: ענבל מרמרי

המועמדת החדשה והמפתיעה למדד ת"א 35

אירוע הדקירה בחברת פליי דובאי והחשש שמדובר באירוע טרור, הקפיץ ביומיים את מניית אל על ב-13% והעלה את שווייה ב-1.3 מיליארד שקל ● מה עשוי לתת לה מקום במדד ת"א 35, לראשונה בתולדותיה ● אך היא לא תלויה רק בעצמה

חוגגים במנהג ''שבע הקפות'' בכותל בצאת שמחת תורה / צילום: Shutterstock

מריקודים ועד למאבק מחתרתי במוסקבה: סודות מנהגי שמחת תורה

הריקודים וההקפות של שמחת תורה נראים היום כחלק בלתי נפרד מהחג, אבל הם התגבשו במשך מאות שנים וקיבלו צורה אחרת בכל עדה ותפוצה יהודית ● מהמנהג שהחל בצפת, דרך החגיגות לפנות בוקר בלוב והפיוטים הייחודיים במרוקו, ועד לריקודים שהפכו במוסקבה הסובייטית למפגן של זהות יהודית ● כך התעצבו המנהגים והמסורות שמלווים את שמחת תורה עד היום

שבר יירוט של טיל איראני / צילום: כבאות והצלה

הסכסוך על הנחלה בין האב לבנו והטיל האיראני

האב הוציא צו מניעה לבנו שרצה לבנות בית במשק, במקום קרווילה שנפגעה מטיל ● ביהמ"ש ביטל את הצו ואיפשר לבן ולאשתו להמשיך בבנייה

פרופ' מוסא יודעים / צילום: מיקי אופק

"כמעט התעלפנו כשראינו את המאמר": מחקר האלצהיימר שריגש את חתן פרס ישראל

פרופ' מוסא יודעים, מפתח התרופה לפרקינסון של טבע וחתן פרס ישראל, לא עוצר: בגיל 86, יש לו עוד שתי תרופות פוטנציאליות לאלצהיימר בפיתוח וחממה שהקים, המשקיעה במכשירים רפואיים ● בראיון לגלובס הוא מספר על ההחלטה לעלות לישראל, על התקווה שמצא במחקר חדש ועל הפרישה הכפויה מהטכניון ● וגם: מה הדבר האחד ביום שהוא לא מוותר עליו?

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

לא מחכים לסוף החודש: Getjob תקדים לעובדים חצי מהשכר מדי שבוע

פלטפורמת איוש המשמרות Getjob תעביר לעובדים מדי שבוע 50% מהשכר שכבר צברו, במקום להמתין לתלוש בסוף החודש • החברה, שמשמשת כמעסיקה הרשמית של העובדים, מאפשרת את התשלום המוקדם כמקדמה על חשבון השכר ● וגם: מרוץ אופני ההרים Winner Epic Israel חוזר לגליל המערבי ודלהום מוטורס ממנה את אבי צור ליו"ר ● אירועים ומינויים

אקספנג X9 / צילום: יח''צ

החל מ-400 אלף שקל: הרכב שיכול לשמש גם כתחליף לימוזינה

מאחורי העיצוב החללי והממדים יוצאי הדופן של ספינת הדגל של XPENG מסתתר מוביל–משפחות רב–תכליתי, עם טכנולוגיה מרשימה ואבזור יוצא דופן, שיכול גם לשמש כתחליף לימוזינה לאח"מים ● המחיר גבוה אך עדיין אטרקטיבי ביחס לתמורה

מוג'תבא פורמוחסן

גולה מאיראן בטור לגלובס: "הכלכלה לא תקרוס מפצצות, אלא מהשוד של השלטון"

כלכלת איראן קורסת תחת אינפלציה דוהרת ושיתוק של יצוא הנפט, כשהיא מותירה מיליונים בעוני קיצוני ● מוג'תבא פורמוחסן, עיתונאי בכיר באתר האופוזיציוני "איראן אינטרנשיונל" שברח מטהרן לפני כשעשור, מנתח כיצד הלחץ הכלכלי שם את המשטר בנקודת אל־חזור

מזרקים של אוזמפיק / צילום: Reuters, IMAGO/Ulrich Roth

היעד הבא של תרופות להשמנה הוא לא כמה משקל מורידים, אלא איזה סוג

יצרניות התרופות מתמקדות בשימור מסת השריר ובאובדן שומן בפיתוח הדור הבא של התרופות לירידה במשקל

חיילים גרמנים / צילום: Shutterstock

ידידה של ישראל בדרך לתקציב ביטחון שלא נראה כמותו

חברות ביטחוניות ישראליות משתתפות בתערוכות באזרבייג'ן ובמרוקו ומעמיקות שם את הקשרים הביטחוניים ● החברה הבת האמריקאית של רפאל קיבלה הסכם להסמכת טיל ספייק SR עבור צבא ארה"ב ● וגרמניה מתכננת להגדיל את תקציב הביטחון לכ־140 מיליארד אירו ב־2027, לצד בחינת ייצור מיירטי פטריוט במדינה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סמיט מאצ'צ'אר / צילום: Reuters, משרד החוץ הישראלי

"הכרחתי את עצמי לפתוח את הדלת": הטייס ההודי מדבר לראשונה על רגעי האימה

סמית מאצ'צ'אר, קפטן בטיסת פליי דובאי לישראל, נפצע קשה לאחר שהותקף על ידי טייס המשנה, אך הצליח לפתוח את דלת הקוקפיט ● "כשהייתי שרוע על הרצפה, הרגשתי שהמטוס צולל מטה במהירות", סיפר בשיחת וידיאו עם ראש ממשלת הודו

בר רחמים / צילום: רבקה שמעוני

התשואה שלה נמחקה בגלל מניה אחת, והיא עדיין חולמת לפרוש מהעבודה בגיל 40

בר רחמים (31) גדלה בבית שלא היה בו כסף, ויתרה על טיולי צופים והחלה לעבוד בגיל צעיר, אך נשבעה ש"לא אעבוד פול טיים ג'וב עבור שכר מינימום" ● באמצע שנות ה־20 נכנסה לשוק ההון במטרה "לצאת לחופש כלכלי" בגיל צעיר, בהשראת הבלוג של הסולידית