גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

סקר הסקרים: מה עושה איחוד בנט ולפיד למפה הפוליטית?

חצי שנה לבחירות המשרוקית של גלובס מציגה את הממוצע של הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בים המחנות? ● והפעם: הסקרים הראשונים לאחר האיחוד של בנט ולפיד

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Carl Court

האם החברה הגדולה בעולם עדיין אטרקטיבית להשקעה?

אנבידיה, החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, אומנם תפרסם את תוצאותיה לרבעון הקרוב רק בעוד חודש, אבל לכולם ברור שהיא תמשיך לצמוח בקצב מהיר ● האם למרות השווי, היא עדיין עדיפה על שאר ענקיות הטכנולוגיה?

מזיגת בירות בבר / צילום: Shutterstock

קונדומים, בירה והליום: השפעות חסימת הורמוז מגיעות למקומות יוצאי דופן בכלכלה

חסימת המצר הקריטי שבין המפרץ הפרסי לאוקיינוס השפיעה על הסחר הגלובלי ועל שרשראות האספקה המורכבות ● הדבר יצר מצב שבו מוצרים יוצאי דופן כמו קונדומים, בירה ואפילו בלוני הליום הופכים ליקרים, או אף נוצר בהם מחסור של ממש

בתי הזיקוק באשדוד / צילום: רפי קוץ

בהשקעה של מעל מיליארד שקל: האם שפיר תשתלט על בית הזיקוק באשדוד?

בשבוע שעבר סיכמה שפיר הנדסה על מכירת החזקותיה בשתי חברות לחלוקת גז - מהלך הסולל עבורה את הדרך, אם תבחר בכך, למימוש אופציות שיהפכו אותה לבעלת שליטה בבית הזיקוק באשדוד (בז"א) ● על רקע עליית מחיר הנפט: מניית בז"א זינקה במעל 50% במרץ

וול סטריט התאוששה מהר מהצפוי מהמלחמה עם איראן / צילום: Shutterstock, Christopher Penler

הדפוס שמסביר את תיקון הבזק בוול סטריט, ומה צפוי עכשיו?

הירידות בתחילת המלחמה התחלפו בתוך זמן קצר באופטימיות ושיאים חדשים - בהתאם לסטטיסטיקה ההיסטורית ● ה־"V" המפורסם בשווקים התרחש דווקא לאחר שמדד הפחד זינק והכותרות בישרו על קטסטרופה ● וגם: עצת הזהב שכדאי לשנן ומה אומרת הסטטיסטיקה על ההמשך?

לפיד ובנט בעת ההצהרה על האיחוד / צילום: ap, Ariel Schalit

נדוניה של מנדטים וחובות? המשמעויות הכלכליות של איחוד בנט־לפיד

המהלך של בנט ולפיד מציף את הדיון על אפקטיביות מימון המפלגות בישראל ● כך, מיליוני שקלים "מתאדים", וגירעונות עבר נותרים ללא כתובת ● מאיפה יגיע הכסף לקמפיין המשותף, מי נושא באחריות לחובות "הבית היהודי", והאם עשוי "חוק בנט" לטרוף את הקלפים?

הכטב''מים הטורקיים באירקטאר TB2. בעיגול: נשיא טורקיה, ארדואן / צילום: אתר Baykar, AP - Khalil Hamra

כטב"מים, ספינות ושיאי יצוא: טורקיה צוברת נשק בצל המלחמה באיראן

טילים איראניים ששוגרו לשטחה במהלך "שאגת הארי", הביאו את טורקיה להגביר את פעילות התעשיות הביטחוניות ולהשיק תוכנית כטב"מים לאומית ● שיתופי פעולה באסטוניה ובמלזיה ומכירת נחתות מותאמות אישית למדינות המזרח יסייעו לה בשבירת שיאי יצוא ביטחוני

כותרות העיתונים בעולם

המחיר שטורקיה עלולה לשלם בגלל המלחמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טורקיה עלולה לשלם מחיר על הניטרליות במלחמה מול איראן, מה אפשר ללמוד מהבחירות הראשונות מזה 20 שנה ברצועת עזה, ופעילים פרו־פלסטינים יעמדו לדין בגרמניה על תקיפת מפעל של אלביט • כותרות העיתונים בעולם

אורי תובל, מנכ''ל תובל בית השקעות ויו''ר קרן הגידור אלמנדה קפיטל / צילום: טל כהן

מנהל ההשקעות שבטוח: "חובה את המניות האלה בכל תיק"

אורי תובל, מנכ"ל תובל בית השקעות, בטוח שהבורסה בת"א עדיין מעניינת יותר מוול סטריט, מעריך שמחירי הנפט יקרסו ושזו הזדמנות, ומסביר מדוע השקל ימשיך להתחזק מול הדולר ● וגם: ההמלצה על מניות אנרגיה ירוקה ועל סקטור הנדל"ן, "שיהיה הכי חזק בשנה הקרובה"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מעסיקים של משרתי מילואים? שימו לב לתיקון החוק שעבר במליאה

מליאת הכנסת אישרה היום (ב') תיקון לחוק הביטוח הלאומי, לפיו מעסיקים של משרתי מילואים יקבלו שיפוי באופן קבוע בגין ימי השירות של עובדיהם ● שר האוצר סמוטריץ': "קיבוע השיפוי כהוראת קבע מייצר ודאות עסקית ומבסס מחויבות ארוכת טווח בין המדינה למגזר העסקי"

פרויקט הדיור המוגן ברחובות / צילום: יח''צ אפקון

לאחר שנתבעה: אפקון תובעת את מגדלי הים התיכון על 162 מיליון שקל

קבוצת אפקון הגישה תביעה שכנגד בקשר לפרויקט הדיור המוגן ברחובות שהקימה עבור חברת מגדלי הים התיכון ● לטענתה, לאחר שהשלימה את הפרויקט, היא סולקה מהאתר שלא כדין בניסיון לגלגל עליה את כשליו ● התביעה שכנגד הוגשה לאחר שבשנה שעברה מגדלי הים התיכון תבעה את אפקון בטענה לליקויים מהותיים ואי-עמידה בלוחות הזמנים

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

עם תשואה של 300% בשנה: האם למניית אינטל יש עוד לאן לעלות?

הפעם האחרונה שאינטל נסחרה בשווי דומה לזה הייתה בבועת הדוט.קום ● מניית השבבים, שלפני שנה הייתה במשבר עמוק, מציגה בחודשים האחרונים התאוששות היסטורית עם תשואה של מעל 300% בשנה ● האיש שעומד מאחורי המהפך, הרווח לעובדים וגם: האם מדובר בהזדמנות?

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

המשקיע שנעלם והחוב שנשאר: הבנקים מבקשים להכריז על נוחי דנקנר פושט רגל

דנקנר לא עמד בהסדר חוב מעודכן עם הבנקים, להם החזיר עד היום 110 מיליון שקל מתוך חוב כולל של כחצי מיליארד שקל ● הבנקים פנו לביהמ"ש בדרישה לפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון ולמנות נאמן לנכסיו ● דנקנר: "משקיע הותיר אותי בפני שוקת שבורה"

אמיר פנוש, מנכ''ל סיוה / צילום: נטי לוי

"אפקט אינטל": מניית השבבים מרעננה שזינקה בכמעט 70% בפחות מחודש

2025 הייתה שנה שהמשקיעים בחברת סיוה יעדיפו לשכוח. המניה צללה בכ־30% והיא נדחקה מחוץ למדד המניות הקטנות של S&P ● אבל השנה המניה מזנקת בחדות לשווי של 800 מיליון דולר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס; נבות בר, מנכ''ל קיסטון; אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: סטודיו דינו, דודי מוסקוביץ', יח''צ

הדד-ליין לעסקת הוט מובייל מתקרב: מור בחוץ, קיסטון במגעים להיכנס

מזכר ההבנות לרכישת הוט מובייל ב-1.88 מיליארד שקל צפוי לפקוע בסוף השבוע, וברקע מסתמן שינוי דרמטי בהרכב הקבוצה הרוכשת שמובילה דלק ישראל ● בפלאפון עוד מקווים לחזור לתמונה

קסבייה דיסטראו / צילום: צים

אחרי אלי גליקמן: גם סמנכ"ל הכספים של צים הודיע על פרישה

כשבוע אחרי הודעת הפרישה הדרמטית של מנכ"ל צים, גם סמנכ"ל הכספים החליט לסיים את תפקידו ● הראל ויזל יחגוג השבוע את יום הולדתו ה-60 בהשתתפות כ-800 מבכירי המשק ● ואלה הדירקטורים החדשים בחברת האנרגיה המתחדשת ● אירועים ומינויים

שכונת יובלים בקריית שמונה / צילום: דוברות עיריית קריית שמונה

הגבוהה אי-פעם: עסקת הנדל"ן החריגה בקריית שמונה בשיא הלחימה

קוטג' חד-משפחתי בקריית שמונה נרכש ב-3.25 מיליון שקל, וזאת בשיאה של הלחימה ● בקנה-מידה של שוק הנדל"ן העירוני, מדובר בעסקת שיא

שאול אמסטרדמסקי / איור: גיל ג'יבלי

מהתאגיד לשוקן: שאול אמסטרדמסקי עשוי להתמנות לעורך דה מרקר

לגלובס נודע כי אמסטרדמסקי הוא אחד השמות שנבחנים לאחר שהעורכת הקודמת סיון קליגבייל ביקשה לסיים את תפקידה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ה-S&P 500 והנאסד"ק בשיאים חדשים; מחירי הנפט טיפסו

ה-S&P 500 והנאסד"ק טיפסו, אך העליות נותרו מוגבלות, בשל הקיפאון בשיחות בין ארה"ב ואיראן והעלייה במחירי הנפט ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 108 דולר לחבית ● בג'יי. פי. מורגן המליצו למשקיעים - "עקבו אחר המנצחים" ● מבחן קריטי לשווקים: חמש מ"שבע המפולאות" ידווחו השבוע • שלושה ימי החלטות ריבית בוושינגטון, באוטווה, בלונדון, בפרנקפורט ובטוקיו צפויים להסתיים ללא שינוי

עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

בנק ישראל התערב בשוק המט"ח בזמן המלחמה. איך הוא עשה את זה?

בתקופת המלחמה בנק ישראל פעל בשוק המט"ח, בדרך שעברה מתחת לרדאר ● אף שבמדינות רבות היא אחד מכלי המימון המרכזיים, בישראל היא עדיין לא מפותחת ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים