גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מייסדי Qedma. מימין: פרופ' דורית אהרונוב, ד''ר אסיף סיני ופרופ' נתנאל לינדנר / צילום: אייל טואג

פריצת דרך: IBM השיגה "יתרון קוונטי" בעזרת חברה ישראלית

בעזרת התוכנה והאלגוריתמים של החברה הישראלית Qedma, הצליחה IBM להתעלות באמצעות המחשב הקוונטי שלה על ביצועי מחשב-העל החזק בעולם בעל 700 אלף מעבדי ליבה, ולבצע ניסוי מורכב בתחום הפיזיקה

מקדונלדס / צילום: ap, Richard Drew

מדד הביג מק: ישראל מזנקת למקום השני בעולם

מחיר ההמבורגר הפופולרי של מקדונלד'ס בישראל עלה בתחילת השנה מ-20 ל-23 שקל, ובמקביל התחזק השקל מול הדולר ● השילוב הקפיץ את ישראל שישה מקומות במדד של "האקונומיסט" ● אלא שהדירוג מספר סיפור מורכב יותר מיוקר המחיה בארץ

שריפת יער השבוע בצרפת / צילום: ap, Emma Da Silva

מדוע השריפות באירופה כל־כך עזות השנה

גשמים עזים שלאחריהם הגיע גל חום קיצוני יצרו את התנאים המושלמים להתפשטות האש

אלי אביסרור - אביסרור משה ובניו / צילום: איל יצהר

השווי נחתך ברבע: חברת נדל״ן חדשה הגיעה לת״א

חברת הנדל"ן התפשרה פעם נוספת על שוויה בדרך להנפקת מניותיה בשוק המקומי לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל ● ההתקררות בשוק המניות הביאה את החברה לקצץ כמעט 600 מיליון שקל מהשווי לפיו היא תכננה להנפיק לפני כחודשיים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

"המכירה הגדולה מאז הקורונה": החודש שטלטל את הבורסות מסביב לעולם

חודש יולי בבורסות ברחבי העולם אופיין בירידות חדות אותן הובילו מניות הטכנולוגיה, ובפרט סקטור השבבים, שצנח בשיעור דו־ספרתי ● אל החששות מפני התפתחות בועה בתחום ה-AI הצטרפה ההסלמה במזרח התיכון והעלייה המחודשת במחירי הנפט ● גלובס עושה סדר במגמות המסחר שהזיזו את השווקים

מהגרים חוצים את הגבול ממרוקו אל המובלעת הספרדית סאוטה / צילום: ap, Antonio Sempere

הצעד החריג של איטליה בעקבות כאוס המהגרים בספרד

איטליה הודיעה כי היא משעה את הסכם התנועה החופשית מול ספרד באופן מיידי ● זאת לאחר שרבבות חצו בתוך שעות את הגבול ממרוקו למובלעת הספרדית סאוטה, המוקפת בשטח מרוקו ● ברקע: שינויים במדיניות ההגירה ופסיקה מקלה של בית המשפט העליון

חיילים אוקראינים מפעילים כטב''מים בשליטה מרחוק, השבוע / צילום: ap, Andrii Marienko

אוקראינה הצליחה לפתח בשלושה חודשים מיירט לכטב"מים מאיראן

אוקראינה חשפה מיירט חדש שפותח בתוך שלושה חודשים בלבד כדי להתמודד עם כטב"מי השאהד הרוסיים ● ארה"ב חוזרת לרכוש מיירטי פטריוט מדור ישן בשל מחסור במלאים ● וטורקיה מבקשת סיוע אמריקאי לפיתוח מטוס הקרב קאאן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מעיין פרתי / צילום: שרון גבאי, ויקימדיה

אחרי הפרידה מקשת 12: התפקיד החדש של מעיין פרתי

כתבת הכלכלה והצרכנות לשעבר של קשת 12, מעיין פרתי, מונתה לדוברת ההסתדרות ● היא תחליף בתפקיד את יניב לוי, שכיהן כדובר ההסתדרות במשך 13 שנים

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

פאגאיה עקפה את ציפיות השוק והעלתה את תחזית הרווח השנתית

החברה רשמה צמיחה של 15% בהכנסות ברבעון ל-366 מיליון דולר, ורווח נקי של 45.3 מיליון דולר ● המנכ"ל גל קרובינר: רבעון שיא שממחיש שמנוע הצמיחה עובד במלוא העוצמה

סוחרים בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

ההימור הכושל והחילוץ: הדרמה שמאחורי העליות אמש בוול סטריט

קרן הגידור הממונפת של לאופולד אשנברנר, שנחשבה לכוכבת של מהפכת ה-AI, נקלעה למשבר בעקבות הימורים כושלים על מניות הבינה המלאכותית ● אבל אמש, מניות בקרן זינקו לאחר שהתבררה רכישת הפוזיציות הממונפות בידי סיטדל

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, יוסי זמיר

חובת דיווח מהשקל הראשון: התוכנית הדרמטית של רשות המסים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ברשות המסים ובאוצר מרוצים מהתוכנית שהכניסה מיליארדי שקלים לקופה, ומקדמים שינוי דרמטי ● במקום רף של 5,000 שקל - דרישת ההקצאה תורחב עבור עסקאות המתבצעות בין עסקים ● ברקע: ארגוני הפשיעה כבר מנסים לעקוף את המערכת באמצעות פריצות

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי, יובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה, יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן / צילום: עומר סומך, אסף רביבו, כדיה לוי

עסקת הענק בשוק האנרגיה מובילה לגל של חילופי ידיים בתחנות הכוח

קרן ג'נריישן חתמה על עסקה לרכישת זרוע האנרגיה של שיכון ובינוי תמורת 4.5 מיליארד שקל ● כדי לקבל אישור לעסקה מרשות החשמל ורשות התחרות, היא חתמה על הסכם להחלפת החזקות בתחנות כוח שצפויה לקום בשרון, ויש גם תוכנית מגירה שכוללת את עופר ינאי

נדב בלילה / צילום: רמי זרנגר

בעל אימפריית המיליארדים שהפוליטיקאים עולים אליו לרגל

נדב בלילה הוא הכוכב העולה בתחום חוות השרתים, בעל מעצמת נדל"ן ומרלו"גים וגם השריף של מושב אמונים, שבו גדל • במסעדה שלו תמצאו את השרים מירי רגב וישראל כ"ץ, במתחם האירוח שלו נחגגה מסיבת ה־50 של בן גביר ובביתו החל להירקם מהלך דרמטי – עסקת חנינה לנתניהו • שיחות עם מקורבים משרטטות את דמותו של המסעדן מאשדוד שהפך לאימפריה עם שלל מוקדי כוח ● פרופיל

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בירוק בהובלת מניות הביומד והבנייה

המסחר בתל אביב ננעל בעליות כמעט בכל המדדים בהובלת הביומד ●בסיכום החודשי, מגמה מעורבת, מניות הבנקים זינקו ב-9.2% והנפט והגז קפצו ב-8.3% ● של מוכרת את חלקיה באפרודיטה תמורת עד 720 מיליון דולר ● ראלי חסר תקדים באסיה: הקוספי קפץ ב-17.9%

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

צוקרברג רוצה גם וגם וגם - לא פלא שהמניה יורדת

למתבונן מהצד נראה שמטא, של מארק צוקרברג, מחפשת כיוון חדש ● אינסטגרם אומנם ממשיכה לצמוח ולהביא רווחים, אך הזינוק החד בהוצאות ה-AI והמשך ההפסדים הכבדים במיזמי המציאות המדומה מעוררים עצבנות בקרב המשקיעים – ושולחים את מניית מטא לירידות

שתי שאלות מכריעות לפני פרישה: כל מה שצריך לדעת על אנונה

גיל הפרישה מצריך מעבר תפיסתי עמוק מחיסכון למשיכה, וכמעט כולנו מכירים את המודל של קצבה פנסיונית ● מודל מוכר פחות, "אנונה", מתאפיין ביותר גמישות - וסיכון ● מה היתרונות של כל אחד, ואיך מחליטים במה לבחור ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה ● מומחי פרישה עונים במדור על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה 

כשהניירת חוסמת את הכניסה / איור: גיל ג'יבלי

נתונים חדשים מגלים: כך פועל המנגנון שתוקע גיוסים איכותיים לשירות הציבורי

שיטת העררים נועדה לשמור על שוויון במכרזי שירות המדינה, אבל בפועל היא סימפטום לבעיה שמעמיסה על המערכת וחוסמת מועמדים ראויים ● מחקר של המרכז להעצמת האזרח מצא כי ב־2024 הוגש ערר על כל 4.2 מכרזים, רובם על תנאי סף ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר מנגנון העררים בהליכי גיוס לשירות המדינה

מייק קוהאן, בעלי קוהאן פרופרטיס / איור: גיל ג'יבלי

חברת הנדל"ן טענה שהבעלים החזיר כסף שלקח מקופתה, אך התברר שהמציאות שונה

קוהאן פרופרטיס, חברת הנדל"ן המניב האמריקאית שגייסה אג"ח בתל אביב, העריכה שהבעלים מייק קוהאן החזיר את הכספים שנטל לשימושים פרטיים, אך גילתה כי נותרה לו יתרת חוב של 4 מיליון דולר ● אג"ח החברה נסחרות בתשואה דו-ספרתית

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

ברשות המסים שוקלים לקחת עוד מעובדי ההייטק, והמחיר עלול להיות כבד

הנתון ששוכחים ברשות המסים ● מה באמת הפריע בנאום הוויראלי שכתב צ'אטבוט ● וסיבוב היח"צ שעושים על הכנסת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

65 דקות בממוצע: נתב"ג סוגר שבוע עם עיכובים חריגים

יותר מ-70% מההמראות היום לא יצאו בזמן, כך על פי "מד העומס של נתב"ג" ● ברקע העיכובים, שילוב נסיבות חריג: 30 מטוסי תדלוק אמריקאיים בנוסף לתקלות במערכות בקרה אווירית באירופה ועומסי הקיץ ● ברשות שדות התעופה מתנצלים בפני הנוסעים על "תחושות התסכול וחוסר הוודאות"