גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

העליון בפסיקה תקדימית שתעלה לקבלנים מיליונים

הרכב של 3 שופטי העליון הפך את הכרעת המחוזי וקבע כי הדירות המוגרלות בפרויקט מחיר למשתכן בבית שמש לא עומדות בתנאים לקבלת פטור מאגרת בנייה ● הפסיקה התקדימית משליכה על שורת תביעות להשבת אגרות בסכום מוערך של מאות מיליוני שקלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף / לע״מ

נתניהו מאיים על חיזבאללה: "אם תחליטו לתקוף שוב - תספגו מכות כבדות עוד יותר"

בכירים תימנים מזהירים: "שליטת החות'ים במצר היא שליטה של איראן - ותקל עליהם להשיג נשק" ● איראן ביקשה מרוסיה לקבל חלק מדגמי כלי הטיס החדשים שלה כדי להשתמש בהם במלחמה עם ארה"ב וישראל ● טראמפ: "תסתכלו על עזה, תראו איך החזרנו את כל החטופים. אין הרבה לחימה בעזה, וחמאס מוכן להתפרק מנשקו" ● עדכונים שוטפים

קמפיין של אלטשולר שחם / צילום: צילום מסך מיוטיוב

עסקת אלטשולר שחם-ווישור: מה יקרה לתקציבי הפרסום?

עסקת אלטשולר שחם–ווישור עשויה לערבב מחדש גם את שוק הפרסום: תקציבים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מונחים על הכף, ובינתיים המשרדים הגדולים שמטפלים במותגים מחכים לראות אם תבוצע סינרגיה בין החברות ● וגם: פתאל מרחיבה את הפעילות ביוון ורוכשת מלון שני באתונה ב-25 מיליון אירו ● אירועים ומינויים

האחים אמיר, דנה עזריאלי, שמואל דונרשטיין ועופר ינאי / צילום: יונתן בלום, אריק סולטן, איל יצהר, אבישג שאר ישוב

זה כבר הפך לתופעה: המנכ"ל השכיר הלך הביתה, הבעלים זז לקדמת הבמה

שורה של בעלים בחברות ציבוריות הזיזו את המנכ"ל השכיר ולקחו את התפקיד על עצמם, בדרך-כלל בסיטואציה משברית ● מומחים מזהים "יתרון אדיר" אצל מי שמכירים את הקרביים של החברה, וגם בעלי המניות יוצאים לרוב נשכרים ● מנגד, יש מי שמזהירים מפני שחיקה בממשל התאגידי כש"אין מי שמסוגל להגיד למנכ"ל-בעלים שהוא טועה"

צבא מרוקו (ארכיון) / צילום: ap, Abdeljalil Bounhar

הלקוחה הערבית של התעשיות הביטחוניות רוצה טיל ישראלי

כותרות העיתונים בעולם: מרוקו הפכה בשנים האחרונות ללקוחה בולטת של התעשיות הביטחוניות הישראליות וכעת עשויה לפנות לרכש טילים, החותים עלולים להוביל למשבר דלק בינלאומי, ושר החוץ הטורקי מציג האשמות חדשות נגד ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

''הארנה של ישראל'' בלוד / הדמיה: כלכלית לוד

יותר גדולה מהיכל מנורה: "הארנה של ישראל" יוצאת למכרז

בעיר לוד יוזמים את בנייתה של ארנה בהשראת O2 בלונדון, שתכלול כ-20 אלף מקומות ותכניס לה עד 200 מיליון שקל בשנה ● היקף ההשקעה נאמד ביותר ממיליארד שקל במודל פרטי-ציבורי

חיסכון פנסיוני / צילום: Shutterstock

פתרון הממשלה ליוקר המחיה: פגיעה בפנסיונרים העתידיים

מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה מציע לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40, במהלך שעשוי להותיר לעובדים עוד כ־500 שקל בחודש ● אלא שההקלה בטווח הקצר עלולה לעלות ביוקר: קצבת הפנסיה העתידית עשויה להיחתך בכ־2,000 שקל בחודש ● ובזמן שביטוח לאומי מתמודד עם משבר, דווקא החיסכון שנועד להבטיח את ההכנסה בגיל הפרישה עלול להישחק

ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

הסחבת שתוקעת מעבר 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון

למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות נשאר על הנייר ● רק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל ● מעקב גלובס אחרי התוכניות לצפון

כרטיסים לפארק דיסני / צילום: Reuters

פוסט ויראלי שואל: איך מחיר כרטיס יכול לעלות ב-5,300% ב-50 שנה?

תמונה שהופצה ברשת מציבה זה לצד זה כרטיס כניסה לדיסני מ־1971, שעלה 3.5 דולר, וכרטיס מ־2026 במחיר של 189 דולר ● הפער במחירים עורר זעם בקרב גולשים, במיוחד לאחר שהתברר כי האינפלציה ויוקר המחיה מסבירים רק חלק קטן ממנו ● אז מה מאפשר לדיסני להמשיך להעלות מחירים, ועדיין להצליח לגרום למבקרים להמשיך להגיע בהמוניהם?

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

ביל אקמן מהמר על טיפול לונג'ביטי חדשני להצלת הראייה של בתו

מה גרם לנובו נורדיסק לוותר על ה"נורדיסק" בשמה ● פולין ורומניה מסרבות לשלם לפייזר על חיסוני קורונה שהזמינו ● ה־FDA אישר טיפול חדשני לבתו של המיליארדר ביל אקמן ● והחברה הישראלית שפיתחה תחבושת ייחודית מדווחת על הצלחה בניסוי ● השבוע בביומד

מנכ''ל נקסט ויז'ן חן גולן / צילום: רמי זרנגר

אפסייד של קרוב ל-100%: נקסט ויז'ן עלתה על הרדאר של גופים בינלאומיים

לגלובס נודע כי בית ההשקעות נידהאם החל לסקר את מניית יצרנית המצלמות לרחפנים וקבע לה המלצת קנייה בפרמיה של 22% ● בנידהאם מציינים כי מניית נקסט ויז'ן היא אחת הדרכים המובילות להיחשף לשוק הכטב"מים ה"סופר-מחזורי" ● גם בשירות המידע "מכפיל רווח" עדכנו כי ענק ההשקעות השוויצרי UBS העריך לאחרונה כי היא כמעט תכפיל את ערכה ב-12 החודשים הקרובים

ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evelyn Hockstein

יצטרף לאיחוד האירופי? המהלך של ראש ממשלת קנדה נגד טראמפ

בניסיון להתמודד עם מלחמת הסחר שהכריז נשיא ארה"ב טראמפ, ראש ממשלת קנדה מארק קרני פועל לצרף את מדינתו לאיחוד האירופי כ"חברה מיוחדת", כולל סחר חופשי ותנועת תושבים ● בבריסל פתוחים לרעיון, בין היתר בגלל עתודות המחצבים והאנרגיה הגדולות של קנדה

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

האזהרות מפני ה־AI מציפות את השאלה הגדולה: מי ישלם את מחיר ההאטה

ראשי חברות הבינה המלאכותית מזהירים מהסיכונים וקוראים לרסן את הפיתוח, אך האטה עלולה לעלות להם בלקוחות, בחוקרים ובמשקיעים ● טראמפ חושש להעניק יתרון לסין, ומבקרי החברות טוענים כי הרגולציה שהן מבקשות עשויה דווקא להגן עליהן מתחרות

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

כמה התקדמנו תחת בצלאל סמוטריץ' במשרד האוצר?

מדירוג האשראי ועד לכספים הקואליציוניים: בדקנו את הביצועים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● המאמצים שלו לשמור על מסגרת תקציבית אחראית לנוכח המלחמה הארוכה בתולדות ישראל זכו לשבחים בינלאומיים, אבל זה לא הספיק כדי לפצות על הביקורת על הכספים הפוליטיים ● רמזור הביצועים, מדור מיוחד 

יאיר שני, מנכ''ל משותף בסיגמא-קלריטי בית השקעות / צילום: אוראל כהן

מנהל ההשקעות שמציע להתאים ציפיות: "לא עוד עשרות אחוזי רווח בבורסה בת"א"

יאיר שני, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות סיגמא-קלריטי, מעריך שאין שווקים זולים ומציאות: "אפשר לקבל בבורסה 9%-10% בשנה, אבל גם פחות" ● הוא לא מתרגש מאירועים גאו-פוליטיים, כן משוכנע בתרומת ה-AI, ומציין גם לאילו שימושים שלה משתלם להיחשף

אמיל ויינשל / צילום: רמי זרנגר

"התשואות ישתפרו": הבעלים החדש של אלטשולר שחם גמל מדבר לראשונה

לאחר עסקת המיליארד במסגרתה רוכשת ווישור את פעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם, מסמן יו"ר ובעלי החברה אמיל וינשל את היעד הבא: התברגות לצד חמש ענקיות הביטוח של ישראל ● כעת הוא מתכנן לשחזר את ה"טרנ-אראונד" המוצלח שעשה בחברת איילון, מספר על החיפושים אחר בית השקעות, ומסמן את הדרך לסינרגיה עתידית בקבוצה

עומר אדם בקמפיין אופטיקנה / צילום: צילום מסך

בית המשפט המחוזי הכריע: ורסו תפצה את אופטיקנה ואת עומר אדם ב-800 אלף שקל כל אחד

שיתוף פעולה בין ורסו, עומר אדם ואופטיקנה בסוף העשור הקודם התפתח למחלוקת משפטית סביב זכויות במותג, ייצור ושיווק של קולקציית משקפיים ● ורסו תבעה את אופטיקנה - שהגישה תביעה נגדית - והחברה של עומר אדם תבעה את ורסו גם היא ● בית המשפט קיבל את שלוש התביעות: אופטיקנה תקבל נטו 800 אלף שקל, וחברת עומר אדם תקבל 866 אלף שקל מוורסו ודיוויד עמר

שר התרבות מיקי זוהר / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מיקי זוהר יפעל לשלילת האזרחות של יוצרי נז"א? הוא בכלל לא צד בעניין

שר התרבות מיקי זוהר הכריז כי יפעל לשלילת אזרחותם של יוצרי הסרט נז"א, אבל אין לו ממש חלק בתהליך ● המשרוקית מסבירה

אבי בן טל ושלום אסייג / צילום: ינאי יחיאל, יח''צ, מיכה בריקמן

חוזר לתקשורת, קצת אחרת: אבי בן טל רוכש עמוד אינסטגרם עם שלום אסייג

מנכ"ל רשת 13 ו–ynet לשעבר קונה את הנכסים הדיגיטליים של "אייקון ישראל" יחד עם איש התקשורת שלום אסייג, מידי הבעלים יפה פישלר והנאמן שביהמ"ש מינה לחברה, בסכום שמוערך בכ–4 מיליון שקל ● המהלך בא כחלק מיצירת קבוצת מדיה חדשה, בשם Buzz Code

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

מה צפוי במדד המחירים לצרכן שיתפרסם היום?

מדד המחירים לצרכן באוגוסט צפוי לעלות בחדות ב־0.7%־0.9% ולהעלות את האינפלציה השנתית • המדד צפוי לחדד את הדילמה סביב תוואי הורדת הריבית בהמשך