גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

קאיה קאלאס, האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי / צילום: ap

דרמה דיפלומטית: ישראל מנתקת את הקשרים עם שרת החוץ של האיחוד

שר החוץ גדעון סער הודיע על ניתוק הקשרים עם קאיה קאלאס, האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, בעקבות דיווח לפיו השוותה בין מדיניות ישראל בשטחים למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועל רקע החרפת העימותים בין ישראל לאיחוד סביב סוגיית ההתנחלויות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

"שוק שיכול להגיע למיליארד דולר": טאואר מדווחת על אבן דרך עם מארוול

השתיים סיפקו ללקוחות מעל 5 מיליון שבבי תקשורת אופטית ● ראסל אלוואנגר: "שוק פתרונות הקישוריות בין מרכזי נתונים צומח פי 5, ובחומרים המתקדמים, התמחור על פרוסת סיליקון הוא כמעט כפול"

עץ מנגו / צילום: Shutterstock

הכירו את MANGOS: הטרנד החדש שסוחף את וול סטריט

מטא, אנבידיה, אנטרופיק, OpenAI ו־SpaceX עומדות במרכז טרנד השקעות חדש ● אך חלק מהמומחים מזהירים כי מדובר בעיקר במיתוג שיווקי, מה גם שהקרנות המוצעות מתכננות להשתמש בנגזרים פיננסיים, סיכון בפני עצמו

עו״ד כרמית יוליס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה(משפט אזרחי) / צילום: איל יצהר

התיקון בחוק שיגן על צרכנים שנפלו קורבן להונאה בכרטיס אשראי

משרד המשפטים מקדם תיקון לחוק שירותי תשלום שיחייב השבת כספים גם במקרים שבהם לקוחות מסרו קודים סודיים בעקבות הונאה ● במקביל, חברות האשראי יחויבו לשתף מידע אחת עם השנייה על שיטות העוקץ לצורך מניעת מקרים דומים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בירוק, לאחר שלושה ימים של ירידות

לאחר שנפתחה בירידות חדות והתקרבה לטריטוריית "תיקון", הבורסה שינתה כיוון וננעלה בעליות של קרוב ל-1% ● פריורטק זינקה, שוקלת הנפקה של חברת הבת אקסס ● נקסט ויז'ן נפלה לאחר שמייסדיה דיווחו על מימושים ● טאואר טיפסה לאחר שהודיעה על אבן דרך בשותפות עם חברת השבבים מארוול

פקקים בכביש 4 / צילום ארכיון: שלומי יוסף / צילום: שלומי יוסף

המדינה רצתה לשלם 70 אלף שקל לדונם. בעלי הקרקעות דרשו פי שישה וזה השתלם להם

ועדת הערר אישרה פיצויים חריגים לבעלי קרקעות שהופקעו לצורך הרחבת כביש 4 ● המדינה טענה כי מדובר בקרקע חקלאית בשווי עשרות אלפי שקלים לדונם, והשמאית המכריעה קבעה שווי של כ־200 אלף שקל לדונם בחלק מהמקרים

ד''ר עמית בן-קיש, ד''ר טל דוד, ופרופ' רועי עוזרי / צילום: יונתן בלום

החברה הישראלית היחידה שבונה מחשב קוונטי מקצה לקצה

קוואנטום ארט נוסדה על ידי שלושה מדענים עם מטרה אחת - לייצר את המחשב הקוונטי הבא ● המחשב צפוי להיות מושק בשנה הבאה, ובחברה צופים ממנו הכנסות של כמאה מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות ● המקום השני ברשימת הסטראט-אפים המבטיחים של גלובס

חיילים של צבא לבנון בדרום ביירות / צילום: ap, Bilal Hussein

הדרכה בפינוי מוקשים ממדינה שונאת ישראל

בזמן שהיחסים עם ישראל מתוחים, ספרד מסיימת להכשיר חיילים לבנונים בתחום פינוי המוקשים כחלק ממאמץ בינלאומי לחיזוק צבא לבנון ● ועידת התקצובים של בית הנבחרים האמריקאי הציגה את הרכש הביטחוני המיועד ל-2027, שצפוי לעמוד על 1.15 טריליון דולר - לפי בקשת הפנטגון ● וגם: פולין מאיצה את התחמשותה בסיוע האיחוד האירופי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

10 הסטארט-אפים המבטיחים 2026

מה למדנו מרשימת 10 הסטארט-אפים המבטיחים של שנת 2026?

זו השנה ה־20 שגלובס בוחר את הסטארט־אפים המבטיחים של ישראל: חברות ההייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח לאקזיט ● ומה אפשר ללמוד מהמסלול שעשו חברות מבטיחות שנבחרו בשנים קודמות

בית במושב / אילוסטרציה: Shutterstock

האם נישלה את בנה מנחלה במושב. ביהמ"ש לא אהב את זה

40 שנה אחרי שמונה כבן ממשיך ובנה את ביתו במשק, גילה הבן כי אמו המנוחה נישלה אותו והעבירה את הזכויות לאחותו ● השופטים קבעו כי מוסד "הבן הממשיך" חזק יותר מצוואה והותירו את הנחלה, השווה מיליונים, בידי הבן ● "חזרה ממתנה אינה נעשית בסתר"

עו''ד משה שמעוני, יו''ר מקורות / צילום: שלומי יוסף

מקורות גייסה 1.75 מיליארד שקל באג"ח; ביקושים פי 3 מהמתוכנן

המרווח כ־77 נקודות בסיס מעל אג"ח ממשלתיות במח"מ דומה ● הכספים יממנו את ההשקעות של החברה במשק המים, לרבות חיבור אזורים מרוחקים ומנותקים ● היו"ר משה שמעוני: "הגיוס יאפשר לחברה להמשיך את תוכנית ההשקעות הקריטית לפיתוח משק המים בתקופה המאופיינת באתגרים אקלימיים"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית באירופה, בצל ביטול שיחות איראן-ארה"ב בשווייץ

וול סטריט התאוששה אתמול מגל הירידות שבא בעקבות החלטת הריבית הניצית בארה"ב, הנאסד"ק זינק בכ-2%; היום לא יתקיים מסחר בניו יורק ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 80 דולר לחבית

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

למה נתניהו וטראמפ כל כך התנגדו להסכם הגרעין של אובמה?

שמונה שנים אחרי שעזב את הסכם הגרעין, נשיא ארה"ב חותר שוב להבנות עם איראן ● מה באמת היה באותו הסכם שטראמפ השמיץ, ומה קרה לאחר שהוא בחר לעזוב אותו? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הנאסד"ק קפץ בכ-2%, אינטל זינקה בחדות

מניות השבבים זינקו, אינטל קפצה בעקבות עסקת ענק מסתמנת עם אפל ● הדולר התחזק לשיא של מעל שנה, אחרי החלטת הריבית הניצית של הפד אמש ● אחרי שעלתה בעשרות אחוזים מאז ההנפקה, SpaceX ירדה יום שני ברציפות ● הביטקוין ירד במעל 2% ונסחר סביב 63 אלף דולר ● הקוספי והניקיי רשמו אבני דרך היסטוריות ופרצו את רמות ה-9,000 וה-71,000 נקודות

נשים דרוזיות / צילום: רפי קוץ

בהיקף של כ־1,000 יחידות דיור: איפה יוקם יישוב דרוזי חדש?

הוועדה המחוזית חיפה תדון בהקמת יישוב דרוזי בעל אופי קהילתי. אלה החלופות שנבחנות ● שלוש תוכניות להתחדשות עירונית אושרו להפקדה ברמת גן ● והמכרז החדש שמוכיח: כביש 6 ממשיך להיות מוקד משיכה למסחר ולתעסוקה ● חדשות השבוע בנדל"ן

אילוסטרציה: Shutterstock

טיסה, מלון ובגד ים: תמהיל הרכישות של הישראלים מעיד שהקיץ כבר כאן

עוד לפני התלקחות התחרות בשוק כרטיסי האשראי בתחום התעופה, ההזמנות מאתרי התיירות והחופשות רשמו מגמת עלייה בחודש מאי ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ הציע לכנסת: תקיימו הצבעה חוזרת על מבקר המדינה

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות נגד מינוי עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה ● ראבילו, עורך דינו של רה"מ נתניהו, נבחר ברוב של 61 מול 57 קולות לשופט העליון בדימוס יוסף אלרון, לאחר שח"כים מהקואליציה התבקשו עפ"י הנטען להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד ● בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה נפגעה, וכי ראבילו מצוי בניגוד עניינים ● בתום הדיון הודיעו שופטי בג"ץ כי בכוונתם להוציא צו על-תנאי

אלכס סקלר / צילום: תמר מצפי

"זה הפרויקט המשמעותי בחיי": ראיון עם המיליארדר שמציף את הארץ בשלטים נגד צביקה נווה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מאחורי שלטי החוצות שהוצבו לפני כשבוע בדרכים נגד החוקר הפרטי צביקה נווה, עומד המיליארדר אלכס סקלר ● בשביל סקלר, המאבק החריג הזה הוא לא עוד משימה: "זה הפרויקט המשמעותי בחיים שלי" ● בראיון לגלובס הוא מתעקש שזה לא בגלל שנווה נשוי לגרושתו, מודה שכבר השתמש בטקטיקת השלטים, ומכריז: "הצעתי מיליון דולר פרס למי שיביא ראיית זהב נגד נווה"

משה סובל, נשיא ביהמ''ש המחוזי בירושלים / צילום: רפי קוץ

המחוזי ירושלים קורס תחת העומס. הסיבות: זינוק בתיקים ומשפט נתניהו

נתונים שהגיעו לידי גלובס מגלים כי מספר התיקים האזרחיים טיפס ב-24% בתוך שנתיים ● בין הסיבות: תביעות נפגעי המלחמה וקיפאון בוועדה הבוחרת ● התוצאה: התארכות דרמטית בדיונים

ארקפוקס אלפא T / צילום: יח''צ

רמי לוי נכנס לשיווק רכב: המותג הסיני BAIC יימכר בסניפים

המיזם המשותף של רמי לוי ודלהום מוטורס יוצא לדרך עם רכבי ARCFOX חשמליים שכבר נמצאים בארץ, עם מסירה בתוך 48 שעות • בהמשך צפויים להצטרף דגמי פנאי, שטח וטנדרים ● חלק מהדגמים עדיין ממתינים לתקינה אירופית מלאה וצפויים להגיע תחילה במסגרת יבוא מוגבל של עד 400 כלי רכב בשנה