גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

רמזור אדום. האם מותר לעבור כדי להגיע למקום בטוח? / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה למי שעבר באדום או נסע במהירות מופרזת באזעקה?

מצב החירום גורם ללחץ בכבישים ועלול להוביל לביצוע עבירות תנועה - גם מצד נהגים נורמטיביים המקפידים לפעול כחוק ● האם האכיפה לגבי מהירות מופרזת, חצייה באדום, שימוש בטלפון וחניה באדום-לבן תתחשב בכך שנשמעה אזעקה? ● שאלת השעה

כותרות העיתונים בעולם

למה ישראל וארה"ב לא תוקפות את היעד הרגיש ביותר של איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חיזבאללה לומד מלקחי עבר ומשנה את דרך הפעולה שלו, למה ארה"ב לא תוקפת את אי הנפט של איראן, ובטורקיה מסמנים את המפסידים הגדולים במלחמה • כותרות העיתונים בעולם

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

רשות המסים מקשיחה עמדות מול וויז. זו הדרישה החדשה

מייסדי חברת ההייטק, שעסקת הרכישה בהיקף 32 מיליארד דולר על ידי גוגל הושלמה היום, מעוניינים לשלם את המס למדינה בדולרים ● אך לגלובס נודע כי רשות המסים צפויה לדרוש שהתשלום יתבצע לפי שער החליפין ביחס לשקל בעת ההכרזה על העסקה במרץ 2025 - גבוה משמעותית מהשער היום

שאול נאוי / צילום: יונתן בלום

הרווח הנקי זינק ב-20%, אז מדוע יו"ר יעקב פיננסים מוותר על הבונוס פעם שנייה ברציפות?

הרווח הנקי של חברת האשראי החוץ בנקאי עלה השנה ב-20% והסתכם ב-83 מיליון שקל, עליה שנבעה מגידול בתיק האשראי של החברה ● שאול נאוי ואברהם חיניץ נימקו את החלטתם בוויתור על הבונוס "לנוכח המצב הבטחוני הנוכחי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לילה לבן באוצר: הגירעון נפרץ, הצמיחה שונמכה, והרפורמות נפלו מחוק ההסדרים

בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, באוצר נאלצו להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק ל-5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.7% ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים - ובהן רפורמת החלב ורפורמת מס רכוש על קרקעות פנויות

נובה על מסכי הנאסד''ק. הדרישות יכבידו על הישראליות שנסחרות בוול סטריט / צילום: Nasdaq, Inc.

תם עידן ההקלות: הרגולציה החדשה על ישראליות בוול סטריט

החודש תיכנס לתוקף רגולציה חדשה, המחייבת דירקטורים ונושאי משרה בחברות זרות הנסחרות בבורסות אמריקאיות לדווח על עסקאות שערכו בניירות הערך של החברה ● ה־SEC העניקה פטורים למספר מדינות, אך ישראל נותרה בחוץ ● במקביל צפויות גם הקלות

הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון בשנה שעברה / צילום: Reuters, Yann Tessier Thomas Krych

לראשונה מזה עשור: בוטלה הפגנת ענק איראנית נגד ישראל בלונדון

הממשלה הבריטית הודיעה על ביטול הפגנת "יום אל-קודס" בלונדון בסוף השבוע הקרוב, שבה היו אמורים להשתתף רבבות בני אדם ● הנימוק הרשמי לביטול הוא המלצה של משטרת המטרופולין של לונדון, וזאת בשל חשש מ"חיכוך ואלימות" בין קבוצות פרו-פלסטיניות ופרו-איראניות לבין המפגינים נגדן

פגיעה של טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שתי הערים שהפכו לשיאניות האזעקות בישראל

חיזבאללה מרכזת מאמצים קרוב לגבול, איראן מכוונת את הטילים לנתב"ג ● מפת ההתרעות מעידה: אלה היישובים בארץ שספגו הכי הרבה אש מתחילת המבצע ● שאלת השעה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עסקת וויז הצילה את המדינה מהתדרדרות לגירעון של 5.6% תוצר

מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד פעמית חריגה של כ-10 מיליארד שקל - סכום השקול לכשליש התוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן ● אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%

גדי דנקנר / צילום: אוראל כהן

שווי של 75 מיליון שקל: גדי דנקנר מוכר את השליטה בחברת ההתחדשות העירונית

אינטרגאמא משתלטת על חברת ההתחדשות העירונית שהקים גדי דנקנר ● הקרן הפילנתרופית של חברת התוכנה מאנדיי מפעילה צוות ייעודי למענה במצבי חירום ● וזו המנכ"לית החדשה של חברת GreenRoad ● אירועים ומינויים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

החברה שעלתה ב-40% בפחות משבוע, והאם יבואו רבות אחריה?

שוק ההנפקות נוטה לעצור בזמני משבר ומלחמות, אך לפי שעה החתמים משדרים עסקים כמעט כרגיל: "עובדים מהבית, בזום. זו רק אי נוחות זמנית" ● בשוק טוענים כי 50 חברות חדשות נמצאות בדרך לבורסה - שיא של 5 שנים ● מה בכל זאת עלול לעצור את החגיגה?

מחפשים טיסת חילוץ? כך תימנעו מעוקץ / אילוסטרציה: Associated Press, Oren Ziv

לידיעת הישראלים התקועים בחו"ל: היזהרו מהעוקץ הבא

נוכלים מנצלים את מצוקת הישראלים התקועים בחו"ל ופונים אליהם במסווה של נציגי חברות תעופה רשמיים ● בצ'ק פוינט מסבירים איך המידע האישי שלכם דולף

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

ענקית השבבים תשקיע 2 מיליארד דולר בנביוס שהוקמה על ידי ישראלים

ההשקעה של אנבידיה בנביוס היא חלק משותפות אסטרטגית להקמה ולהרחבה של חוות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית ● לדברי החברה, השותפות תאפשר לנביוס לפרוס עד שנת 2030 מערכות מבוססות אנבידיה בהיקף של יותר מ-5 ג׳יגה ואט של מחשוב

מגדל עלית ברמת גן לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: Reuters

"עלויות השיפוץ של המגדל יגיעו ליותר מ־100 מיליון שקל"

רננה ירדני, לשעבר מתכננת מחוז המרכז ומהנדסת העיר רמת גן, פונתה מביתה במגדל בעיר בעקבות פגיעה ישירה של טיל איראני ● בראיון לגלובס היא מתארת את הסאגה המורכבת של שיקום מגדל מגורים מודרני: "הבניין ישודרג ויהיה עדכני ל-2028, אבל תקופת הביניים היא סיוט אישי וציבורי"

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

המומחה שמסביר למה המרוויחה הגדולה מהמלחמה היא סין

בזמן שארה"ב שוחקות חימושים, בבייג'ינג מסתכל מהצד ● יובל וינרב, מומחה ומגיש הפודקסט "להבין את סין", מסביר למה בייג'ינג לא תזיל דמעה אם איראן תיפול

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התקציב המעודכן: הגירעון יטפס, רפורמות נגנזו והורדת הריבית בסימן שאלה

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה ● מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס / צילום: ap, Ng Han Guan

צעד הצהרתי מספרד: סיימה רשמית את כהונת השגרירה בישראל

ממשלת ספרד הודיעה רשמית על סיום כהונת השגרירה בישראל, כחצי שנה לאחר שהוחזרה להתייעצויות בעקבות המשבר הדיפלומטי ● בישראל מעריכים כי מדובר במהלך הצהרתי שנועד לחזק את המסר הביקורתי של פדרו סנצ’ז כלפי ישראל

נפט / צילום: Shutterstock

טראמפ יוצא למהלך גדול אבל מחיר הנפט דווקא מטפס והבורסות באסיה יורדות

טראמפ וסוכנות האנרגיה הבינלאומית הודיעו כי ישחררו מיליוני חביות נפט כדי לטפל בבעיות האספקה, אז למה מחיר הנפט לא יורד?

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

מסתמן: כך ייראה מתווה הסיוע לעסקים שנפגעו במלחמה

שר האוצר צפוי להציע מאוחר יותר את מתווה הסיוע לעסקים ● פרטים ראשונים שהגיעו ללשכת יועצי המס מגלים כי עסקים יידרשו להוכיח ירידה של 25% במחזור החודשי או 12.5% במחזור הדו־חודשי כדי להיות זכאים לפיצוי, והמענקים יכללו השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר

בורגס, בולגריה / צילום: Shutterstock

ביעד התיירות האהוב מזהירים: נהיה חייבים סיוע כספי אם ישראלים לא יגיעו

במדינות שבהן התייר הישראלי הפך בשנים האחרונות למקור הכנסה משמעותי כבר מתחילים לחשוש מהיעלמותו ● בבלוגריה, התאחדות בתי המלון והמסעדות קראה לממשלה לבחון צעדים סיוע ● בתוך כך, מתרבים הדיווחים על האטה בהזמנות, ביטולים ועל חשש שהעונה הקרובה תהיה חלשה מהרגיל