גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

הימורים על הזוכים בפרס נובל / צילום: Shutterstock

החוקרים שמככבים בבורסת ההימורים על הנובל בכלכלה, והקשר הישראלי

שלושה כלכלנים בעלי זיקה ישראלית מככבים השנה ברשימות המועמדים לנובל בכלכלה ● מי מוביל בפלטפורמות ההימורים, מדוע המחקרים נחשבים פורצי דרך ומה ההיסטוריה מלמדת על הסיכוי להמר נכון? ● וגם: הדומיננטיות האמריקאית והמועדון הסגור של הזוכים

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

מנכ"ל בנק לאומי הגיע לרשת X וביקש מהגולשים פידבק. איך הם הגיבו?

חנן פרידמן פנה לעוקבים ברשת X כדי לשמוע איך לדעתם ניתן לשפר את השירות שהבנק מעניק ללקוחותיו ● הציוץ צבר כבר מעל 800 תגובות תוך פחות מיממה, כאשר הגולשים העלו סוגיות כמו עמלות עו"ש, זמני המתנה למענה טלפוני ועוד - וחלקם גם לא חסכו בעקיצות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בית פרטי עם שישה חדרים ב-3.35 מיליון שקל - אבל עם תנאי אחד

בית פרטי בן 6 חדרים בשכונת כלניות במיתר נמכר בהנחה של 150 אלף שקל, לאחר ארבעה חודשים על המדף • לדברי המתווך, העובדה שהמוכרים יישארו בנכס עוד שנה סייעה לרוכשים להפחית את המחיר ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אינדינגב / צילום: נמרוד רגב

המדינה התנערה, הקהילה הצילה: פסטיבל אינדינגב חוזר עם ליינאפ מפתיע והרבה מוזיקה טובה

פסטיבל המוזיקה העצמאית חורג השנה מגבולות הגזרה עם הופעות של אהוד בנאי וריטה ● אסף בן דוד, ממייסדיו, מספר על ההחלטה לרוץ קדימה בלי חסות או גוף מממן, על היעדר הפיצויים מהמדינה עקב הביטול של 2023, ועל היתכנות המודל העסקי

זאק פולנסקי, מנהיג מפלגת ''הירוקים'' הבריטית / צילום: Reuters

יו"ר המפלגה שקבע "שציונות היא גזענות" יישאר מחוץ לפרלמנט הבריטי

זאק פולנסקי, מנהיג מפלגת הירוקים ואחד הקולות הפרו-פלסטיניים הבולטים בבריטניה, הפסיד בבחירות למושב שהתפנה בפרלמנט ● לאחר ההפסד התייחס לראשונה להחלטת מפלגתו להגדיר את הציונות כגזענות, וטען כי ישראל מבצעת "רצח עם מתמשך" ברצועת עזה ● למרות ההפסד בקלפי והביקורת שספג בתוך מפלגתו, הבהיר כי אין בכוונתו להתפטר מתפקידו

אביב שמני, מנכ''ל הסטארט-אפ Limy / צילום: ניר סלקמן

ב-7 באוקטובר הוא פגש את הגיהנום. אחרי שנתיים כבר הקים סטארט-אפ שמכניס מיליוני דולרים

"אי-אפשר לפספס עליי שלא הייתי ב-8200, אי-אפשר גם לפספס שאני ישראלי. היה מקרה שזה ביטל את ההשקעה בנו במקום. העוינות לישראל נוכחת" ● שיחה קצרה עם אביב שמני, מנכ"ל הסטארט-אפ Limy, שמודד ומשפר את ההשפעה של AI על מכירות

איזה מותג פיצות נתן מענקים לרשויות מקומיות ברחבי ארה''ב כדי שיסתמו חורים במדרכות ובכבישים? / צילום: Shutterstock

איזה מותג פיצות נתן מענקים לרשויות מקומיות ברחבי ארה"ב כדי שיסתמו חורים במדרכות ובכבישים?

לאיזו ציפור יש את מסלול הנדידה הארוך ביותר בעולם החי, איזה חיל הוא האחרון שהתווסף לזרוע היבשה של צה"ל, ולאילו מדינות בעולם יש הכי הרבה גבולות יבשתיים? ● הטריוויה השבועית

כולם משאירים טיפ - והתמריץ לשירות טוב נחלש / אילוסטרציה: Shutterstock

משאירים 15% טיפ כמו כולם? המחקר שמראה למה זאת בעיה

טיפ התחיל כתגמול על שירות טוב, אבל בפועל רובנו פשוט מצייתים לנורמה ● מחקר חדש מראה איך הוא חלק ממנגנון התמור, למה הסטנדרט ממשיך לעלות, ומה המשמעויות עבור מנהלי עסקים

מבט אווירי על פנמה / צילום: Shutterstock

פנמה: רעידת אדמה בעוצמה 7.6 הכתה במדינה, אזהרת צונאמי הופעלה בשורת מדינות

הרעש התרחש לאורך החוף הדרומי של פנמה ● תושבים בשורת מדינות הוזהרו: צונאמי עשוי להגיע לחוף בשעות הקרובות

מסעדת רוז' במלון פרא. דוגמה לניהול מוצלח / צילום: אסף קרלה

10 העקרונות להקמת מסעדה מוצלחת ורווחית בישראל

המלחמה, יוקר המחיה והמחסור בעובדים מכבידים על המסעדות ובתי הקפה בארץ, אך זהו מסך עשן לתופעה עמוקה יותר: רק שליש מהם שורדים חמש שנים רצופות של פעילות ● הדרך להצלחה עוברת דרך תכנון כלכלי, שיווקי ותפעולי, לצד תרבות אירוח והשקעה בהון האנושי

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ״ץ והרמטכ״ל אייל זמיר / צילום: מעיין טואף / לע״מ

גורם ישראלי בכיר: "לא תהיה תקיפה ישראלית יזומה לפני הבחירות"

גורם ישראלי בכיר הבהיר כי ככל הנראה לא תתבצע פעולה לפני חודש נובמבר ● המניע המרכזי: רצונו של הנשיא טראמפ לשמור על מחירי נפט יציבים עד יום הבוחר בארה"ב ● יו"ר הרשות הפלסטינית מחק שוב את התוכניות לקלפיות: שבועות ספורים לפני המועד המתוכנן ב-28 בנובמבר ●  בבלומברג מדווחים: איראן מסוגלת לייצר טילים וכטב"מים חדשים ולחדש במהירות את מלאי הנשק שלה ● עדכונים שוטפים

פרופ' ענת אלון־בק / צילום: איל יצהר

הישראלית מאחורי התביעה נגד הניו יורק טיימס: "כשלא מפקחים על סיקור מוטה - יש פגיעה במשקיעים"

העיתון נאלץ לבצע תיקונים והבהרות נוכח טענות לסיקור אנטי־ישראלי ותלונות של עובדת לשעבר, המניה צנחה ב־11% ביומיים ובעלי מניות דורשים להיכנס לעובי הקורה ● בריאיון לגלובס טוענת פרופ' ענת אלון־בק, שמייצגת אותם, כי הדיון אינו רק על סיקור - אלא על האחריות של תאגיד ציבורי לשמור על מוניטין ואמינות

האופניים של אריאל ביבס / צילום: אוריאל אבן ספיר

מה מלמדים החפצים שנשארים אחרינו

לציון יום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר נפתחה במרכז פרס התערוכה "החלל שנשאר", המציגה חפצים אישיים של נרצחים וחטופים שנרצחו בשבי ● הפריטים, בהם הכומתה של רוני אשל, יומן התודה של נועה מרציאנו והצעצועים של אריאל וכפיר ביבס, מעניקים הצצה לעולמם של מי שאינם עוד ● התוצאה היא תערוכת זיכרון נוגעת ללב, שהופכת את הכאב והגעגוע לשיר הלל לחיים

יונתן אלון / צילום: יונתן בלום

מנכ"ל פנגו: "הייתי בטוח שכל תל אביב מחכה לנסיך. אבל איש לא התרשם"

שווי מוערך של יותר מ–1.5 מיליארד שקל, 4 מיליון משתמשים, אבל גם תקרת צמיחה ● בראיון לגלובס מספר המנכ"ל יונתן אלון למה פנגו לא בהכרח מרוויחה מהכחול–לבן, איך הרים את BUYME מקריסה למכירה בכמעט מיליארד שקל, מה עמד מאחורי פיצוץ עסקת גט - ולאן מכוון מסע הרכישות הבא

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר באמצעות AI)

מדריך לצופה: המסעות הליליים של וורן באפט במחילת הארנב של יוטיוב

סרטונים של גלן קלוז. פרסומות משנות ה־50. הגרסה האוזבקית של "America’s Got Talent"● המשקיע האגדי לא מצליח לעמוד בפני האלגוריתם

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

עובדי המטען בשדה התעופה בפריז מסרבים להעביר "משלוח ביטחוני" לישראל

קמפיין פרו-פלסטיני איתר השבוע מטען מיועד של קופסאות הילוכים לכלי רכב של יצרן צרפתי שככל הנראה מיועד לחברה הישראלית "אלביט", והזהיר את ועדי העובדים שלא לאפשר למטען לעלות לטיסות "אייר פרנס" ● המטען משובץ לטיסה מתוכננת מחר של אל על אולם העובדים הודיעו כי הם מסרבים להעלות אותו על הטיסה

פרס נובל / צילום: Shutterstock, AntonSAN

מדוע אין פרס נובל במתמטיקה?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: השמועה על הרומן ובמה זכה איינשטיין - כמה מיתוסים שכדאי לפרק על פרס הנובל

זיהוי מחלות נדירות באמצעות טכנולוגיה / צילום: Shutterstock

כך מסייעת בינה מלאכותית למטופלים לפענח תעלומות רפואיות

מטופלים, רופאים ואחיות פונים לטכנולוגיה כדי לסייע בזיהוי מחלות נדירות שטרם אובחנו

אלכסנדר וואנג / צילום: Reuters, Carlos Barria

המיליארדר חובב הממים ובעל תספורת המאלט שמאחורי אפליקציית הבינה המלאכותית המצליחה של מטא

אלכסנדר וואנג הזניק את מיוז לראש טבלאות הדירוג והחזיר את מטא למרוץ הבינה המלאכותית, גם אם עורר בדרך תרעומת בקרב עובדי ענקית הטכנולוגיה

מגדל אינפיניטי של קבוצת חג'ג'. 61 דירות לא מכורות, נכון למחצית הראשונה של 2026 / צילום: קבוצת חג'ג'

כיכר המדינה בתל אביב עולה לגובה: המכירות תקועות, ומה עם המחירים?

רובע 4 בתל אביב - בין נתיבי איילון לרחוב אבן גבירול - התאפיין תמיד בבניינים נמוכים יחסית, אולם מגדלי המגורים שצפויים להתאכלס בו בקרוב ישנו את פניו ● המחירים במגדלי DUO ואינפיניטי במתחם סומייל ומגדלי כיכר המדינה מגיעים ל־80 אלף שקל למ"ר ויותר ● אלא שבעוד הבנייה מתקדמת, המכירות מתקשות לשמור על הקצב של שנות הגאות