גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

רוחות מלחמה במזה"ת: הפריסה האמריקנית אל מול הארסנל האיראני

איראן וארה"ב נערכות למלחמה - ובמקביל נעשים ניסיונות של הרגע האחרון לעצור את ההסלמה הצפויה ● דיווח: החשש מחידוש המלחמה, גרם לתושבים בדאחיה בביירות לשנות את מקום מגוריהם ● טראמפ: אני הולך לקרוא למצר הורמוז "מצר טראמפ" ● עדכונים שוטפים

עופר סתוי, מנכ''ל דוראל ישראל / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל ישראל: "הביקוש הוא אינסופי. להצמיד למתקני חשמל חוות שרתים"

החלק האגרו-וולטאי בפרויקט "הדרי שאן" צפוי להניב לדוראל כ-150 מיליון שקל בשנה ● בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, סיפר עופר סתוי, מנכ"ל דוראל ישראל, כי "לנהל מיזם של 11 קיבוצים עם עשרות אסיפות ושינויים רגולטוריים היה אתגר יוצא דופן"

הבניינים הישנים בשכונת דורה בנתניה / צילום: מתן סימון

המאבק על התמורות: מתי עירייה יכולה להגביל את הדיירים?

פסק דין של המחוזי בעניין פרויקט פינוי־בינוי בנתניה גרם לעירייה להסיר את התנגדותה לתמורות המוגדלות שקיבלו הדיירים - עד 40 מ"ר לכל דירה ● מה ניתן ללמוד מהמקרה על פרויקטים אחרים?

מה יעשו המניות הדואליות, והאם טלטלה חדשה בדרך לוול סטריט?

בחירות האמצע בארה"ב עשויות לטרוף את הקלפים בוול סטריט, בעוד השווקים מתחילים לתמחר חזרה אפשרית למלחמה נגד איראן ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו חודש אדום, הכסף יצא ממניות הטכנולוגיה לענפים הדפנסיביים ● עונת הדוחות בת"א תיפתח השבוע באופן רשמי, עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על ● נתוני התעסוקה בארה"ב יעמדו במוקד ויקבעו את כיוון הריבית ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

מערכת תותח רועם של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מתקן חדש לחיל התותחנים: אלביט חתמה על חוזה של 600 מיליון שקל עם משרד הביטחון

החוזה נחתם ל־15 שנה במהלך שנועד לשפר את הכשרת הלוחמים והמפקדים, לקצר זמני הסמכה ולחסוך בעלויות באמצעות סימולטורים ותשתיות טכנולוגיות ● ההסכם מצטרף להתרחבות פעילותה הבינלאומית של אלביט, הכוללת שיתופי פעולה בארה"ב וחוזה בהיקף 235 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS ורקטות לאזרבייג'ן

תל אביב / צילום: Shutterstock

100 התנגדויות ביום, 5 דקות לאדם: בקשה להאריך את הדיון בתוכנית המתאר של ת"א

לקראת הדיונים על מאות התנגדויות לתוכנית המתאר החדשה של תל אביב, לשכת עורכי הדין דורשת מהעירייה לדחות את המועדים, להאריך את זמן הטיעון לכל מתנגד ולאפשר השתתפות בזום, בטענה שהמתכונת שנקבעה אינה מאפשרת דיון מעמיק בתוכנית שתעצב את עתיד העיר

הדירה  ברחוב רעות בשכונת ''בצוותא'' בחריש / צילום: יעקב קדם

מחיר חריג: בכמה נמכרה דירת גן עם 5 חדרים בחריש?

בשכונת "בצוותא" בחריש נמכרה דירת גן בת 5 חדרים, בשטח בנוי של 141 מ"ר תמורת 3.035 מיליון שקל ● הדירה נמכרה על רקע ירידת מחירים של כ־12% בעיר בדירות רגילות ● מדובר במחיר גבוה מאוד יחסית לשוק דירות הגן בחריש

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג הנדל"ן הגדול יצא לדרך, והשווי התכווץ בעשרות אחוזים

הבוקר הושלם המיזוג בין ישראל קנדה ואקרו, שסיימה את דרכה כחברה ציבורית בבורסה בתל אביב ● שווי החברה הממוזגת עומד הבוקר על כ-5.5 מיליארד שקל בלבד, בעוד שבעת הכרזת המיזוג, בפברואר האחרון, הוא הוערך בכ-10 מיליארד שקל

גל שוחמי, מייסד ויו״ר גרעין התיישבות ״יחד - אדם ואדמה״ בבקעת ערד / צילום: שלומי יוסף

התא"ל שמקים קיבוץ אחרי 39 שנה: "מישהו צריך לגור בקרווילה במדבר"

בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס סיפר גל שוחמי, שהשתחרר לאחר 32 שנות שירות בצה"ל, על הקמת קיבוץ חדש בבקעת ערד עם משק משותף, חקלאות ואנרגיה מתחדשת ● "אנחנו מתחברים ערכית, ואנחנו מגיעים מתוך הבנה שהחובה הערכית המוסרית היא למצוא דרך חדשה"

אילוסטרציה: Shutterstock

המניות שצנחו בעד 70% והמסר של השוק

התרסקות של עד 70% במניות של חברות גדולות ודוחות מאכזבים של ענקיות הטכנולוגיה מוכיחים: הסבלנות של וול סטריט מתחילה לפקוע ● במקום הבטחות להכנסות עתידיות משירותי AI, המשקיעים עוברים יותר ויותר למניות שנחשבות דפנסיביות ולחברות עם תזרים מוכח ● וגם: איך הפכה אפל למרוויחה הגדולה?

מחירי ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח המקיף צנחו ב-25% מהשיא. אלו דגמים בולטים בירידות?

עפ"י נתוני Wobi, מחירי הביטוח המקיף רשמו ברבעון האחרון ירידה של 4% והשלימו ירידה של 13% בשנה האחרונה ● מחירי הביטוח של טויוטה C-HR, יונדאי איוניק וצ'רי טיגו 7 ירדו בשיעור דו-ספרותי בשנה האחרונה, ובאילו דגמים הביטוח דווקא התייקר?

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

פריון נמכרת תמורת 420 מיליון דולר, אך לפי שווי פעילות של פחות ממחצית מכך

חברת הפרסום הדיגיטלי מישראל נמכרת ל־Affle ההודית בפרמיה של 31% על מחיר השוק, לאחר ירידה של 80% במניה מהשיא ב–2023 ● האנליסט ליאור וידר: "בנטרול המזומנים בקופתה של פריון, שווי הפעילות שלה בעסקה מוערך בכ-190 מיליון דולר בלבד"

מקררים בסופרמרקט בצרפת לאחר מתקפת הטרור האחרונה באוקטובר / צילום: ap, Teresa Suarez

נזק של מיליונים: גל נוסף של התקפות סייבר על מערכות קירור בסופרמרקטים באירופה

גל חדש של מתקפות סייבר פגע במערכות הקירור של עשרות סופרמרקטים בבלגיה, בהולנד ובשבדיה, וגרם להתחממות המקררים עד ל-70 מעלות ולהשמדת סחורה בשווי מאות אלפי אירו ● המתקפות מגיעות לאחר אירועים דומים בצרפת, שבהם נפגעו מאות חנויות ונגרמו נזקים של מיליונים ● זהות התוקפים עדיין אינה ידועה

אהוד ברק, יפעת שאשא ביטון,  משה כחלון,  איילת שקד / צילום: איל יצהר, נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, ליאור מזרחי, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

התגמולים הנדיבים, הסקנדלים הסוערים והמניות שצנחו: מה קורה כשפוליטיקאים מצטרפים לשוק ההון

ממשה כחלון דרך אהוד ברק ועד לאיילת שקד: שורה של שרים וח"כים בדימוס עשו את דרכם ממסדרונות הכנסת לחדרי ההנהלה במגזר העסקי ● למרות התקוות שנתלו בקשרים וביכולת פתיחת הדלתות שלהם, מקרי העבר מלמדים שההצלחה רחוקה מלהיות בטוחה, והדבר בא לידי ביטוי גם בביצועים מאכזבים של מניית החברה

עו''ד אביב פריאנטי, משנה למנכ''ל נדב ב. לוגיסטיקה, חברה עם פעילות במגזר הקיבוצי / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל נדב ב. לוגיסטיקה: "יש המון פוטנציאל בקיבוצים בעוטף עזה"

חברת נדב ב. לוגיסטיקה משקיעה 650 מיליון שקל בהקמת מרכזים לוגיסטיים בקיבוצים זיקים ורעים ● החברה בוחנת גם הקמת חוות שרתים בזיקים, בהספק של 50-60 מגה־וואט, ומקדמת פרויקטים דומים באזורים נוספים בשיתוף עם קיבוצים ושותפים עסקיים ● עו"ד אביב פריאנטי, המשנה למנכ"ל החברה, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס: אנחנו מאמינים באזורים האלה"

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל הבורסה קורא להקמת ממשלה רחבה: "משימה לאומית"

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, שיגר מכתב פתוח בעקבות תוצאות הבחירות וקרא למנהיגים "מכל קצות הקשת הפוליטית" להקים ממשלה הנשענת על הסכמות חוצות־גושים ● "המשקיעים מחפשים הזדמנויות, אך הם דורשים ודאות, מדיניות עקבית ואופק כלכלי ברור", כתב בן זאב

הפגנה על משבר הדיור בליסבון / צילום: ap, Armando Franca

הפגנות הענק מתפשטות באירופה: מהומות בגרמניה ומיליארד אירו נזק בצרפת

אירועי המחאה והאלימות מתפשטים בערי אירופה ● בד בבד, בעלי העסקים חוששים מהמשך ההתפרעויות ומפגיעה בעונת הקניות לקראת חג המולד, שאחראית ל־40% מהכנסות החנויות בצרפת, למשל ● הרשויות מאשימות קבוצות קיצוניות בניצול המחאות לביזה והצתות

בר המים של אלקטרה / צילום: אתר מחסני חשמל

נכנסת לקרב מול שטראוס: אלקטרה חוזרת לשוק ברי המים

אלקטרה חוזרת לשוק ברי המים ומאתגרת את תמי 4 ● החברה תשיק מספר דגמים, עם יעד למכור 33 אלף מכשירים בשנה עד 2029 ולהרחיב את פעילות היבוא הישיר ומותגי הבית

מנכ''ל ATERA, גיל פקלמן / צילום: גילי לוינסון

חברת התוכנה הוותיקה מפטרת כ-10% מהעובדים

חברת אטרה, המפתחת פלטפורמה לניהול מערכות מחשוב בארגונים, יוצאת למהלך פיטורים רחב וחריג יחסית בנוף שלה ● החברה מדגישה כי היא ממשיכה להשקיע בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לניהול מערכות IT

ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

שנתון התנועה הקיבוצית: שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל כמעט הוכפל

ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, חשף בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס נתונים ראשונים מתוך השנתון ה־22, שטרם פורסם ● שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל עלה מ־20% ב־2009 ל־39% ב־2024, אוכלוסיית הקיבוצים כמעט הוכפלה מאז 2005, ו־64% מהקיבוצים מנהלים כיום את האנרגיה המתחדשת כענף עצמאי. "רשימות ההמתנה במרבית הקיבוצים גדולות מאוד"