גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

חוגגים במנהג ''שבע הקפות'' בכותל בצאת שמחת תורה / צילום: Shutterstock

מריקודים ועד למאבק מחתרתי במוסקבה: סודות מנהגי שמחת תורה

הריקודים וההקפות של שמחת תורה נראים היום כחלק בלתי נפרד מהחג, אבל הם התגבשו במשך מאות שנים וקיבלו צורה אחרת בכל עדה ותפוצה יהודית ● מהמנהג שהחל בצפת, דרך החגיגות לפנות בוקר בלוב והפיוטים הייחודיים במרוקו, ועד לריקודים שהפכו במוסקבה הסובייטית למפגן של זהות יהודית ● כך התעצבו המנהגים והמסורות שמלווים את שמחת תורה עד היום

אלון ליפשיץ / צילום: תם שקד

מייסד קרן הדיפנס מספר על ההשקעה שהסתבכה והעסקה הגדולה בגרמניה

"תפארת אשתי ואני נפגשים עם יזמים יחד, וכל אחד מביא משהו אחר. בלעדיה לא הייתה הנקו, ולא הייתה אורליוס. אני אנליטי, ולה יש תפיסה רחבה, היא יודעת לקרוא אנשים" ● שיחה קצרה עם אלון ליפשיץ, מייסד קרן הדיפנס טק אורליוס קפיטל

צילומים: AP, SHUTTERSTOCK

"הפעם זה רציני": פוטין מאיים בשימוש בנשק גרעיני נגד מדינות נאט"ו

מוסקבה מאיימת בנשק גרעיני בעקבות מתיחות עם נאט"ו ● בריטניה חושפת רשת ריגול סינית באוניברסיטאות ● ארה"ב משלימה נסיגה היסטורית מעיראק אחרי שני עשורים ● וההוצאה להורג שנכשלה באופן חריג ניסיון ● זום גלובלי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בארה"ב אחרי פרסום נתוני התעסוקה; תשואות האג"ח ירדו

מחירי הנפט יורדים ● שוק העבודה האמריקאי מתקרר: 29 אלף משרות בלבד נוספו בספטמבר ● טסלה קופצת אחרי שדיווחה על נתוני המסירות והייצור של כלי רכב לרבעון השלישי שעקפו את התחזיות ● נייקי צונחת לאחר שדיווחה על הכנסות נמוכות מהצפי ● המדד של בנק אוף אמריקה שמסמן: תתכוננו לצאת מהשוק

יקב פאוקר / צילום: נעמה כספי

לזכור אותם דרך האוכל, היין והשביל: חמישה מקומות שנולדו מגעגוע

עגלת קפה שהיא מפגש חברתי, יקב שהגשים חלום, טיילת רצופת זיכרונות ואנדרטה עוצרת נשימה ● תחנות הנצחה שבהן מחזיקים את הכאב וממשיכים בחיים

מזרקים של אוזמפיק / צילום: Reuters, IMAGO/Ulrich Roth

היעד הבא של תרופות להשמנה הוא לא כמה משקל מורידים, אלא איזה סוג

יצרניות התרופות מתמקדות בשימור מסת השריר ובאובדן שומן בפיתוח הדור הבא של התרופות לירידה במשקל

דיק פורטילו. הרשת התחילה בדוכן נקניקיות ונמכרה במיליארד דולר / צילום: באדיבות WSJ

החלום האמריקאי חי וקיים, ומייצר מיליונרים

הכירו את "המיליונרים מכל מקום", שמוכיחים כי תארים מאוניברסיטאות עילית אינם תנאי הכרחי לצבירת הון עצום

פרופ’ יוסף ברנשטיין / צילום: יוסי פונס/זוג הפקות

שני הפרופסורים הישראלים למתמטיקה שזכו בפרס היוקרתי

פרופ' יוסף ברנשטיין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית זכו בפרס וולף במתמטיקה לשנת 2026, על עבודתם שהניחה יסודות לתחומים מרכזיים במתמטיקה המודרנית ● פרס וולף נחשב לאחד הפרסים היוקרתיים בעולם המדע, ולשני בחשיבותו לפרס נובל

מטוס אמירייטס / צילום: יח''צ Emirates

מסתמן: אמירייטס תאפשר לנוסעים ישראלים לעלות על טיסותיה לדובאי

מוקדם יותר היום עדכנה חברת התעופה אמירייטס כי נוסעים ישראלים שתכננו להגיע איתה לדובאי, ומשם להמשיך עם פליי דובאי, לא יורשו לעשות זאת - אולם כעת מסתמן כי הנושא ייפתר

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

דרישה חדשה של האמירויות מעמידה בסכנה את טיסות החילוץ

אחרי שארקיע הודיעה כי קיבלה את כל האישורים ותוציא את הטיסה היום בערב, וטיסה נוספת מחר, צץ מכשול חדש: באמירויות דורשים שלצד המטוסים, יגיעו גם מטוסי מטען למזוודות ● לפי שעה, במשרד התחבורה מטפלים בנושא אך הטיסות מוטלות בספק גדול ● אל על ביטלה את טיסותיה הבוקר ובחברה הודיעו כי הן כבר לא יצאו היום

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

הטייס העומאני התכוון לבצע פיגוע, לא ניתן עדיין לקבוע אם איראן אחראית

הממצאים הראשוניים מחקירת טייס המשנה בסעודיה מצביעים על כך שפעל בכוונת מכוון לבצע את הפיגוע ממניע לאומני ● טראמפ: אם לא יושג הסכם, ייתכן שנתקוף באיראן אחרי בחירות האמצע בארה"ב ● התובע הכללי באיחוד האמירויות הורה לבדוק אם האירוע בטיסת פליי דובאי אתמול היה פעולת טרור ● העליון אישר לפרסם את שמו של קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר - סא"ל אריה עמידרור ● עדכונים שוטפים

בר רחמים / צילום: רבקה שמעוני

התשואה שלה נמחקה בגלל מניה אחת, והיא עדיין חולמת לפרוש מהעבודה בגיל 40

בר רחמים (31) גדלה בבית שלא היה בו כסף, ויתרה על טיולי צופים והחלה לעבוד בגיל צעיר, אך נשבעה ש"לא אעבוד פול טיים ג'וב עבור שכר מינימום" ● באמצע שנות ה־20 נכנסה לשוק ההון במטרה "לצאת לחופש כלכלי" בגיל צעיר, בהשראת הבלוג של הסולידית

סמיט מאצ'צ'אר / צילום: Reuters, משרד החוץ הישראלי

"הכרחתי את עצמי לפתוח את הדלת": הטייס ההודי מדבר לראשונה על רגעי האימה

סמית מאצ'צ'אר, קפטן בטיסת פליי דובאי לישראל, נפצע קשה לאחר שהותקף על ידי טייס המשנה, אך הצליח לפתוח את דלת הקוקפיט ● "כשהייתי שרוע על הרצפה, הרגשתי שהמטוס צולל מטה במהירות", סיפר בשיחת וידיאו עם ראש ממשלת הודו

צביקה מנס,  מנכ''ל ברק לאומי חתמים

איפה עובד צביקה מנס, מגיבורי טיסת פליי דובאי?

לאיזו קרן הון סיכון הצטרפה השבוע שורדת השבי נועה ארגמני? • איזו עיר הובילה במספר התחלות הבנייה של התחדשות עירונית במחצית הראשונה של השנה? • וגם: מחיר של איזה מוצר יוקרה צנח ביותר מ-50% מאז שנת 2021? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

חיילי יחידת חצב / צילום: יח''צ

"הילד החורג" שהפך לחוד החנית של אמ"ן: הסיפור על תחייתו של המודיעין הגלוי

גלובס צולל ליחידת "חצב", המאתרת מידע מודיעיני ממקורות חשופים, שנסגרה ב–2021 ● בעקבות טבח 7 באוקטובר, התגלתה נחיצותה בזיהוי החטופים בעזה ומיקומם, על ידי הצלבת פרסומים של תושבי הרצועה ברשתות ● בינואר היא הפכה למבצעית, עם יותר תקציבים ופי 3 כוח אדם - ועכשיו מספקת מטרות לחיסול מחבלים ישירות מהטיקטוק

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

לא מחכים לסוף החודש: Getjob תקדים לעובדים חצי מהשכר מדי שבוע

פלטפורמת איוש המשמרות Getjob תעביר לעובדים מדי שבוע 50% מהשכר שכבר צברו, במקום להמתין לתלוש בסוף החודש • החברה, שמשמשת כמעסיקה הרשמית של העובדים, מאפשרת את התשלום המוקדם כמקדמה על חשבון השכר ● וגם: מרוץ אופני ההרים Winner Epic Israel חוזר לגליל המערבי ודלהום מוטורס ממנה את אבי צור ליו"ר ● אירועים ומינויים

רע''ם, המשותפת וכסיף יוכלו לרוץ בבחירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מהפך בבג"ץ: רע"ם, המשותפת וכסיף יוכלו לרוץ בבחירות; אבו שחאדה פרש לאחר אולטימטום השופטים

בית המשפט העליון הפך פה אחד את החלטות ועדת הבחירות ואישר את התמודדות שתי הרשימות הערביות לכנסת ה-26 • ברוב של 7 מול 2 אושרה גם התמודדות ח"כ עופר כסיף, חרף "התבטאויות מעוררות שאט נפש" • יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה משך את מועמדותו ברגע האחרון, לאחר שהשופטים הודיעו כי דבריו "מעוררי קבס" והמליצו לו לפרוש • כל הפרטים מפסק הדין והדיון הסוער

גיא בורטניקוב (מנכ״ל) וליאור גורבונוס (CTO), מייסדי חברת Inferize / צילום: עומר הכהן

הסטארט-אפ מתל אביב הוקם לפני עשרה חודשים. עכשיו הוא נמכר במעל 100 מיליון דולר

נביוס, חברת תשתיות הענן לבינה מלאכותית, רוכשת את Inferize הישראלית כעשרה חודשים בלבד לאחר הקמתה, בעסקה המוערכת ב־100 עד 130 מיליון דולר ● Inferize, שטרם השיקה את מוצריה, פיתחה טכנולוגיה לשיפור ניצול המעבדים הגרפיים ולהפחתת עלויות הרצת מודלי AI ● החברה מעסיקה 17 עובדים במשרדיה בתל אביב

לוי הלוי, מנכ''ל אל על / צילום: ענבל מרמרי

המועמדת החדשה והמפתיעה למדד ת"א 35

אירוע הדקירה בחברת פליי דובאי והחשש שמדובר באירוע טרור, הקפיץ ביומיים את מניית אל על ב-13% והעלה את שווייה ב-1.3 מיליארד שקל ● מה עשוי לתת לה מקום במדד ת"א 35, לראשונה בתולדותיה ● אך היא לא תלויה רק בעצמה

ישי גרין / צילום: פרטי

מייסד אופן ווב בהתייחסות ראשונה לקריסה: "חברת הייטק לא שורדת ללא היזם שלה"

שנתיים מאז המאבק שהסתיים בהדחת המייסד נדב שובל, חברת התוכנה הישראלית אופן ווב מבקשת כעת מבית המשפט הגנה מפני נושיה ● בדרך היא ספגה ירידה בהכנסות והסתבכה מול מיקרוסופט ● ישי גרין, ממייסדיה, משוכנע שהכול היה נראה אחרת אילו שובל היה נשאר: "אחרי ההדחה, החברה התחילה לחשב את קיצה לאחור"