גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

פרויקט התשתית הגדול בישראל מסתבך: המימון לא פתור, הרשות לא מתפקדת

דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') מעלה סימני שאלה משמעותיים סביב פרויקט המטרו ● בין היתר: פערים במימון הממשלתי, עיכובים בלוחות הזמנים ומחסור בציוד הנדסי קריטי עבור מיזם התשתיות הגדול בישראל ● ומה הוא ממליץ לעשות עכשיו?

שלומי אלברג ואסף בנאי / צילומים: ענבל מרמרי

תחום סוכנויות הביטוח לוהט, והשווי מזנק: פרופיט במו"מ למכירת חלק מהמניות

הגאות בשוק ההון והגידול בהיקפי הנכסי מייצרים ערך רב לסוכני הביטוח ● לאחר שהפניקס סוכנויות קיבלה תג מחיר של 4.4 מיליארד שקל, כעת פרופיט, החברה העצמאית הגדולה בענף, זוכה לתג שווי של עד 650 מיליון שקל - פי 4 מבעסקה בה נרכשה ב־2021

8 הבורסות שהדהימו או אכזבו את העולם / צילום: Shutterstock

הכלכלה שתלויה במניה אחת והמדד שזינק ב־90%: הבורסות הכי חזקות והכי חלשות של 2025

שנת 2025 הייתה שנה פנומנלית לא רק בתל אביב. המדדים הגלובליים זינקו בעשרות אחוזים וכמה בורסות מפתיעות ברחבי העולם זכו לתואר שיאניות התשואה ● באיזו מדינה מדד הדגל זינק ב־90% מתחילת השנה ולמה אחת הכלכלות המשגשגות והיציבות בעולם בשוק דובי?

דגם SPICE 1000 מתוצרת רפאל / צילום: Shutterstock

בדיוק של 3 מטר: הודו רוכשת מרפאל פצצות מתקדמות למטוסים

כחלק מחבילת רכש ביטחונית בהיקף של כ־8.7 מיליארד דולר, הודו אישרה את רכישת ערכות הנחיה ספייס 1000 של רפאל ● המהלך משקף העמקה נוספת של שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, על רקע המתיחות המתמשכת מול פקיסטן

רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock

חשופים לקנסות כבדים: רשות הפרטיות יוצאת במבצע אכיפה רחב באתרי הסחר

"תיקון 13" לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט, הגדיל את כוחה של הרשות הממונה וקבע דרישות חדשות לעסקים ● לאחר תקופת אכיפה סלחנית, המבצע יוצא לדרך: אתרי סחר קטנים קיבלו מכתבי התראה, והם חשופים לעיצומים כבדים ● במקביל, עורכי דין מתריעים מפני גל תביעות ייצוגיות, כפי שקרה עם חוקי הנגישות

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

הישראלים ממתינים לחברות התעופה הזרות, ובינתיים הענף במגמת ירידה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על קיטון בכמות העסקאות בענף התיירות ועל קנייה ממוצעת של 2,220 שקל

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

לאחר תקלה של כשעה: שירותי פרטנר חזרו לתקינות מלאה

לקוחות פרטנר חוו היום בצהריים במשך כשעה שיבושים בשירותי הסלולר, האינטרנט והטלוויזיה ● התקלה השפיעה גם על לקוחות של חברות אחרות ● בפרטנר עדיין חוקרים את מקור השיבושים

דניאל בראל, מייסד ומנכ''ל REE / צילום: שלומי יוסף

REE מזהירה: בלי מימון חדש, הכסף שיש לה יספיק רק עד הרבעון השני של 2026

חברת האוטוטק הישראלית פרסמה את דוחותיה הכספיים לסיכום המחצית הראשונה של השנה וצירפה להם הערת "עסק חי" ● החברה הצליחה להפחית את ההוצאות התפעוליות שלה בשיעור משמעותי, אך קופת המזומנים שלה המשיכה להצטמצם ● הנהלת הנאסד"ק הזהירה לאחרונה את החברה באשר לכך שאינה עומדת בתנאי הסף להמשך מסחר

המאבק על הרווחים הכלואים / אילוסטרציה: גלובס

עד מחר בחצות: בעלי חברות ארנק יכולים לחתום על הסכמי פירוק חברה ולהתחמק מהמס

הזדמנות אחרונה לבעלי חברות הארנק להתחמק מהמסים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים ● כל עוד ההחלטה על פירוק החברה תתקבל עד 31 בדצמבר, רשות המסים מתגמשת ומאפשרת הגשה מאוחרת של בקשות פירוק עד 31 בינואר 2026

עו''ד אמיר טבנקין / צילום: ענבל מרמרי

קידום לתובעי נתניהו: טבנקין למחלקת ני"ע, תירוש לפרקליטות מחוז ת"א

עו"ד אמיר טבנקין, שנמנה על צוות התביעה בתיק 4000 ומוביל כיום את תיק בזק במחוזי, מונה למחליפה של עו"ד יהודית תירוש בראשות מחלקת ני"ע בפרקליטות ● תירוש, התובעת הראשית בתיק 4000, מונתה למשנה לפרקליט מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה)

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי הראל פיננסים, ומנכ''ל הראל ניהול השקעות / צילום: שרון אלדר

השקל יתחזק, והביטחוניות יככבו: מנהל ההשקעות שמעריך מה צפוי לשוק הישראלי ב־2026

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בהראל פיננסים, בטוח שישראל תמשיך להוביל על העולם גם ב־2026, שמשקיעים זרים יזרמו לשוק המקומי, ושהשקל ימשיך להתחזק ● הוא מעדיף את מניות התעשיות הביטחוניות והפיננסים, כי זה "המקום הראשון שזרים מגיעים להשקיע בו"

ניסוי טילים של צבא יפן (בעיגול: סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בדרך למקום השלישי בעולם: תקציב הביטחון של יפן מזנק ל־58 מיליארד דולר

טוקיו מאיצה את ההתחמשות מול האיום הסיני ומציבה יעד הוצאות ביטחוניות של 2% מהתמ"ג כבר במרץ הקרוב ● התוכנית השאפתנית כוללת רכישת טילים ארוכי–טווח, הקמת יחידות מעקב אחר בייג'ין ושיתוף פעולה טכנולוגי עם ישראל וטורקיה

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשורה לנהגים: ירידה חדה במחיר הדלק בינואר

לראשונה זה שנתיים, מחיר הבנזין יורד מתחת ל-7 שקלים לליטר: משרד האנרגיה הודיע כי החל מחצות הלילה שבין רביעי לחמישי המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן בתחנה בשירות עצמי לא יעלה על 6.85 שקלים לליטר - ירידה של 26 אגורות מהעדכון הקודם ● הסיבה: צניחה במחירי הבנזין הבינ"ל והיחלשות הדולר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; מטא עולה ב-1%, אינטל ב-2%

עליות באירופה ● מסירות טסלה ברבעון הרביעי צפויות לרדת בחדות ● סופטבנק השלימה את התחייבותה להשקעה של 40 מיליארד דולר ב-OpenAI ● מטא דיווחה כי רכשה חברת AI בשם Manus, המבוססת בסינגפור ● מחיר אונקיית כסף מזנק ב-7% לאחר הנפילה החדה אתמול

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק וג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan, Jeff Chiu

מניות במזומן וקליטה באנבידיה: מה ירוויחו עובדי גרוק מעסקת הענק?

כ־90% מעובדי הסטארט־אפ גרוק צפויים לעבור לאנבידיה במסגרת העסקה הגבוהה בתולדות ענקית השבבים - ובכלל זה המנכ"ל והנשיא, כך עולה מדיווחים בעולם ● מתוך אלה, 50 עובדים יקבלו את כל חבילת המניות שלהם במזומן באופן מיידי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניית עזריאלי זינקה ב-8%, נקסט ויז'ן ב-5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● עזריאלי זינקה לאחר שהודיעה על עסקה גדולה בתחום מרכזי הדאטה ● השקל עלה לשיא של ארבע שנים מול הדולר ● בוול סטריט, תקופת ה"סנטה קלאוס ראלי" נפתחת ברגל שמאל, עם ירידות במדדים המובילים ● וגם: המניה הישראלית החבוטה שזוכה לזריקת עידוד

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

על חשבון המטרו? מכרזים חסויים של משרד הביטחון מושכים את הקבלנים

נת"ע רק השיקה את המכרזים לחפירת המטרו, ובשוק התשתיות כבר פוזלים לפרויקטי־ענק ביטחוניים ומסתוריים ● התזרים, המזומן והיעדר החיכוך האזרחי הופכים את אלו לאטרקטיביים יותר

חלפים לרכב / צילום: Reuters

האקזיט של משפחת כדורי חושף את הרווחיות של עסקי החלפים לרכב

משפחת כדורי מוכרת ליבואנית הרכב UMI את השליטה בחברה "המאגר חלפים" לפי שווי של 185 מיליון שקל ● החברה הנרכשת הציגה רווח תפעולי של 27 מיליון שקל בינואר-ספטמבר ● בנוסף, רוכשת UMI את עסקי הליסינג של משפחת כדורי לפי שווי דומה

נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: גיל אייסנמן

נבלמה כוונת נשיא לשכת רואי החשבון לקבוע כהונה בלתי מוגבלת לנשיא הלשכה

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, ביקש לבטל את הסעיף המגביל את כהונתו כנשיא – ונחסם ● המשמעות היא ששרייבר לא יוכל להתמודד בבחירות הבאות בלשכה בעוד כשנתיים, שכן הוא מכהן כעת בקדנציה השנייה שלו כנשיא

מגדלי דה וינצ'י לאחר הפגיעה / צילום: AP, Leo Correa

תמורת 61 מיליון שקל: צחי אבו רכש את הדירות ההרוסות במגדלי דה וינצ'י

במשך שנים ניסו עיריית תל אביב ורמ"י למכור את 40 הדירות בפרויקט מגדלי דה וינצ'י, אך היזמים לא ראו בהן אטרקציה ● כעת, לאחר פגיעת הטיל האיראני והקיזוז המשמעותי במחיר, היזם צחי אבו זיהה את הפוטנציאל ורכש אותן תמורת 61.5 מיליון שקל ● עלויות השיקום עשויות להגיע ליותר מ-10 מיליון שקל