גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

רמזור אדום. האם מותר לעבור כדי להגיע למקום בטוח? / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה למי שעבר באדום או נסע במהירות מופרזת באזעקה?

מצב החירום גורם ללחץ בכבישים ועלול להוביל לביצוע עבירות תנועה, גם מצד נהגים נורמטיביים המקפידים לפעול כחוק ● האם האכיפה לגבי מהירות מופרזת, חצייה באדום, שימוש בטלפון וחנייה באדום לבן תתחשב בכך שנשמעה אזעקה? ● שאלת השעה

למי יעלה הנטו?

הרפורמה המפתיעה שנשארה בפנים: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

שר האוצר וראש הממשלה הודיעו כי חוק ההסדרים יכלול את רפורמת ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

הרס באחת הדירות בתל אביב, כתוצאה מהפגיעה של טיל איראני במהלך מבצע ''שאגת הארי'' / צילום: אלה לוי וינרייב

ראשי נפץ גדולים מול טילי מצרר: מה גורם יותר נזק?

מנתוני רשות המסים עולה כי מתחילת המלחמה הנוכחית התקבלו בקרן הפיצויים 9,115 תביעות - היקף שדומה למספר התביעות שהתקבלו ביום השני של "עם כלביא" ● הסיבה לפער הגדול: ירידה בהיקף הטילים שמשוגרים מאיראן לצד שינוי בסוג שלהם

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הבינלאומי: רווח נקי של 2.3 מיליארד שקל ב-2025; בוחן תוכנית רכש עצמית של מניותיו

הבנק הבינלאומי הודיע על חלוקת 50% מהרווח הנקי ברבעון האחרון של השנה שעברה ועל חלוקה נוספת מעודפי ההון ● בנוסף, הבנק בוחן אפשרות לבצע חלוקות נוספות בהיקף של כ-25% מהרווח הנקי לכל רבעון במהלך השנתיים הקרובות

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

לפני אישור ועדת הכספים: כך יחושב הפיצוי לעסקים שנפגעו במלחמה

מתווה הסיוע לעסקים טרם פורסם רשמית, אך פרטיו נחשפו בפני חברי לשכת יועצי המס על מנת "לאפשר לציבור למצות את זכויותיו" ● מסתמן: עסקים יידרשו להוכיח ירידה של 25% במחזור החודשי או 12.5% במחזור הדו־חודשי כדי להיות זכאים לפיצוי, והמענקים יכללו השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

עוד השפעה של המלחמה: הגשת דוחות כספיים ותשקיפים נדחתה לרבעון שני

בעקבות המצב הביטחוני הרשות לניירות ערך הודיעה על מתן ארכות מה-31 במרץ ל-20 באפריל בהגשת דיווחים שנתיים ותשקיפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

נתניהו וסמוטריץ׳: מקפיאים את חוק הגיוס ואת מרבית הרפורמות בתקציב

ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו כי הממשלה לא תדון בנושאים שבמחלוקת ובהם חוק הגיוס ורפורמות שאין עליהן הסכמה כוללת כמו הרפורמה בחלב ומס הרכוש על קרקעות פנויות ● תוספת זו מבלי שיהיו צעדי התכנסות אחרים או תוספת במסים תגדיל את הגרעון הממשלתי באופן משמעותי כשלפי הערכות הוא יחצה את 5%

חימוש משוטט skystriker ''שרקרק'' / צילום: באדיבות אלביט מערכות

למרות המלחמות: ישראל מגדילה את יצוא הנשק ומטפסת בדירוג העולמי

על פי נתוני מכון המחקר השבדי SIPRI, ישראל הפכה ליצואנית הנשק והציוד הביטחוני השביעית בגודלה בעולם ● עוד עולה מהדוח כי בחמש השנים האחרונות, כלל היצוא הביטחוני ברחבי העולם עלה ב-9.2% לעומת החמש שנים שקדמו

הורים וילדים / אילוסטרציה: Shutterstock

מתי הורים יכולים להישאר עם הילדים, ומי צפוי לקבל דמי אבטלה?

מה הציע המתווה של סמוטריץ להורים, לפי אילו קריטריונים ישולמו דמי אבטלה, והאם מעסיק רשאי להוציא לחופשה כפויה? ● גלובס עושה סדר

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

מחיר של 8 שקלים לליטר בנזין? טיפים לחיסכון בדלק בזמן מלחמה

המלחמה מול איראן והשיבושים בנתיבי הנפט מזניקים את מחירי האנרגי, ועלולים להביא את מחיר הדלק בישראל אל מעל ל-8 שקלים לליטר ● אז איך נערכים? מהחלפת מכונית ועד החלפת הרגלי נהיגה על הכביש, להלן מספר טיפים שישמרו לכם על הכיס מהסחרור האנרגטי הצפוי

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jose Luis Magana

הנפט יכריע את המערכה? המלכוד הכלכלי של טראמפ מול איראן

התבטאויותיו של טראמפ מצליחות לסחרר את השווקים ולטלטל את מחירי הנפט, ומומחים מעריכים כי חוסר היציבות הכלכלית עשוי להכריע את המערכה באיראן ● "טראמפ הוא איש עסקים שיודע לוותר כשצריך", הם מסבירים, אך משוכנעים שהנשיא ממשיך לחפש תמונת ניצחון ● מה ההיסטוריה מספרת על הכוח של השווקים מול מנהיגים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מכה לסמוטריץ': רפורמת החלב נפלה מתקציב המדינה

פתיחת שוק החלב שיזם שר האוצר סמוטריץ' צפויה לצאת מחוק ההסדרים, זאת לאחר סדרת פגישות שזה קיים עם ראש הממשלה נתניהו ● סמוטריץ' תכנן במקור להתעקש על הרפורמה כמעט בכל מחיר, אך בסופו של דבר התקפל ואולץ לוותר עליה

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

עושה וורן באפט: המיליארדר הפרו-ישראלי נערך להנפקת ענק

המיליארדר ביל אקמן מבקש להפוך את פלטפורמת ההשקעות שבנה, פרשינג סקוור, לחברה ציבורית, במודל המזכיר את דרכו של וורן באפט בברקשייר האת'וויי ● החברה גייסה כבר התחייבויות של כ-2.8 מיליארד דולר לקראת ההנפקה

המודעה שהעלו הפורצים האיראנים באתר גלובס / צילום: צילום מסך מאתר גלובס

"הרפובליקה האיסלאמית של איראן מחפשת שותף": המודעות שהוחלפו במסר זדוני

תקיפות הסייבר האיראניות באתרים ישראלים ● עד כמה הישראלים משקיעים בעצמם ובסביבתם גם בזמן המבצע באיראן? ● ועיריית ת"א מובילה מהלך שיאפשר לעסקי מזון שנפגעו מירי טילים להקים עגלת קפה זמנית ● אירועים ומינויים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית

מכולת שכונתית / אילוסטרציה: תמר מצפי

בין התראה לאזעקה: רבים מוכנים לשלם יותר על מזון, ולא להתרחק

גלובס מציג מדד שבועי הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הענף היחיד שרשם עלייה הוא המזון, עם נטייה לרכישות ליד הבית

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

דיווח: איראן הניחה עשרות מוקשים במצר הורמוז; טראמפ איים בתגובה עזה

הגסת': "היום יהיו התקיפות הכי עצימות באיראן, המלחמה לא אינסופית" ● המצב המיוחד בעורף הוארך בשבועיים ● חיל האוויר בגל תקיפות בטהרן ● צה"ל מעמיק את הפעולה הקרקעית בלבנון ● הותרו לפרסום שמות ההרוגים מהנפילה ביהוד: רוסטם גולומוב ואמיד מורטוזוב ז"ל • סמוטריץ' לתושבי גבול הצפון: "תקבלו פיצוי מלא" ● יו"ר הפרלמנט באיראן: "לא מחפשים הפסקת אש" ● טראמפ איים על איראן אם תעצור את הנפט במיצר הורמוז: "אש וזעם יירדו עליהם" ● דיווחים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

הגרדיאן ערכו השוואה בין איראן לאוקראינה. מה הם שכחו לציין

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב וישראל שולטות במרחב האווירי של איראן אבל זה לא מספיק להפלת משטר, איך ישראל תיראה ביום שאחרי איראן וההשוואה המקוממת של הגרדיאן בין המלחמה באיראן לזו באוקראינה • כותרות העיתונים בעולם

מימין: עפרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס ומו''ל גלובס, אלונה בר און / צילום: שלומי יוסף

עופרה שטראוס: "חוסן לאומי הוא הדבר היחיד שיביא גם לחוסן עסקי"

בכנס "יוזמות שינוי" של גלובס לחיזוק הכלכלה היזמית הנשית בתעשייה, הציגה יו"ר קבוצת שטראוס עופרה שטראוס בשיחה עם מו"ל גלובס אלונה בר און את תפיסתה בנוגע לניהול נשי, בדגש על עיתות משבר ● שטראוס סיפרה כי בין הקורונה והמלחמה מצאה חשיבות בהיותה בצפון, לצד נשים, כדי שימצאו משאבים לפרוח, "כעת עלינו להתחיל מחדש, לחזור לכל היוזמות שהתחלנו ולבנות את חוסננו" ● "חוסן זה לא משהו שבונים ברגעי משבר אלא בונים כל יום"

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

למה האיראנים משגרים פחות טילים?

היקף הירי מאיראן קטן משמעותית ביחס לתחילת המבצע ● זה מעיד על עוצמת הפעילות של חיל האוויר הישראלי, אבל גם על כניסה למערכה של שחקנית חדשה־ישנה ● שאלת השעה