גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

כרם נבו בכנס TECH IL / צילום: ניב קנטור

כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות: "השנה יש עלייה בכמות הסטארט-אפים שקמים בישראל"

בכנס TECH IL של גלובס, סיפרה כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, כי "השנה האחרונה הייתה כנראה אחת הטובות להייטק הישראלי"

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

המיליארדרית הגרמניה שהגישה תביעה נגד לנדא - וחזרה בה

המיליארדרית הגרמנייה סוזן קלאטן הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד לנדא לאבס, חברת פיתוח הטכנולוגיה של היזם הסדרתי בני לנדא ● מדובר בהלוואה של 16 מיליון אירו שלא נפרעה כבר יותר משנה מאז חלף המועד לכך ● התביעה הוסרה יממה אחרי שהוגשה בעקבות מו"מ

אלי כליף, סמנכ''ל הכספים הגלובלי וחבר ההנהלה הבכירה של טבע מהענקת הפרס מטעם פורום ה-CFO בישראל / צילום: איגור וייזנר

המניה זינקה ב-60%, הסמנכ"ל מכר מניות ב-62 מיליון שקל

אלי כליף, סמנכ"ל הכספים של חברת טבע, מכר בחודשים האחרונים ב"מכירה עיוורת" מניות בהיקף של כ-62 מיליון שקל ● בחודשים האחרונים גם מנכ"ל החברה ריצ'רד פרנסיס מכר מניות ב-95 מיליון שקל ● מניית טבע זינקה בכמעט 60% בשנה האחרונה

פאנל סיפור ההצלחה של הדיפנס טק הישראלי / צילום: ניב קנטור

בכיר לשעבר בחיל האוויר: "האמירה שאנחנו לא ערוכים לאיום הרחפנים היא מחמירה"

האם הדיפנס־טק הישראלי בדרך לפריצה עולמית? בכנס TECH IL של גלובס אמר תא"ל במיל' שמעון צנציפר מ־Ace Capital Partners כי "המשקיע הישראלי יגיע לשם בשנים הקרובות”, בעוד ד"ר יהודית הוכרמן־פרומר מאונדס ישראל צפתה עתיד של "נחילים ולהקות מתוזמנים עם AI בקצה" ● לצד ההזדמנויות העסקיות, המשתתפים העריכו כי האיומים הביטחוניים לא צפויים להיעלם: חן גולן מנקסט ויז'ן טען כי איראן נמצאת ב"הפסקת אש זמנית להתארגנות לסבב הבא", וחמוטל מרידור מקלע הזהירה כי "ציר הרשע משתף פעולה אחד עם השני"

אלונה בר און, מו''ל גלובס / צילום: ניב קנטור

אלונה בר און: "בגלובס מנסים למנוע הסתגרות בבועות מציאות באמצעות ארבע מלים: יותר עובדות פחות דעות"

אלונה בר און מו"ל גלובס, אמרה בפתיחת כנס Tech IL של גלובס, כי בעידן ה-AI יש חשש להישאר מאחור, דבר שמוביל להסתגרות של קהילות בבועות של עצמן או כפי שהתופעה מכונה Insularity ● "התשובה לתופעה זו טמונה ביצירת ערך משותף, הוגנות ושיתוף פעולה, מקצועיות ועקביות", אומרת בר און

אתר בנייה למגורים / צילום: Shutterstock

מכה נוספת ליזמי הנדל"ן: מדד תשומות הבנייה לא עוצר

הדולר נחלש, האינפלציה הכללית מתקררת, אולם מדד תשומות הבנייה למגורים המשיך לטפס והוסיף 0.6% גם במאי ● הסיבה המרכזית: התייקרות חדה בשכר העבודה, שמקזזת את השפעת היבוא הזול ● העליות לאו דווקא מורגשות בכיס של רוכשי הדירות, אבל הצרות של היזמים יכולות להתגלגל בחזרה אליהם

מימין: ליעד אגמון, עמי לוטבק, שלמה קרמר / צילום: ניב קנטור

הווידוי של ליעד אגמון, התוכנית של שלמה קרמר, והחזון של עמי לוטבק: כל הכותרות מכנס TECH IL

כנס TECH IL של גלובס אירח את השמות הבולטים בהייטק הישראלי ● שלמה קרמר הבטיח להנפיק את הבייבי, ליעד אגמון סיפר שנמאס לו למכור לגברים לבנים בני 50, ועמי לוטבק חשף כיצד ג'מיני השפיעה על ההחלטה למכור את וויז לגוגל ● וגם: פרויקט "עשרת הסטארט־אפים המבטיחים" - מחר באתר גלובס

משגר טילי פטריוט / צילום: Reuters, ABACA

לארה"ב נמאס מטילים יקרים. זו התוכנית החדשה שלה

החברות הביטחוניות לוקהיד מרטין ו-RTX עובדות בשיתוף פעולה צמוד עם צבא ארה"ב ● הבעיה: לטילים שהן מייצרות יש זמן ייצור ארוך במיוחד, ועלות גבוהה ● הפיתרון שמציעים בפנטגון לכך כולל טילים זולים ותמריצי שיפור לחברות

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

הכנסת אישרה חסינות לח"כ גוטליב שחשפה את שמו של איש שב"כ

חברי הכנסת אישרו ברוב של 61 מול 48 את חסינותה של חברת הכנסת, טלי גוטליב, מפני העמדה לדין לאחר שחשפה שמו של איש שב"כ ● בתוך כך, לוחם שב"כ שגוטליב חשפה את זהותו הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת

טילים איראניים / צילום: Reuters, Iranian Army/WANA

מתי הנסיגה מלבנון, והסעיף הקריטי לאיראן: מאחורי ההסכם

ארה"ב ואיראן דנות באפשרות להקדים את החתימה על מזכר ההבנות להלילה; טראמפ: איראן צריכה להחזיק בטילים בליסטיים, גם לאחרים יש ● חמישה לוחמי צה"ל נפצעו משני רחפני נפץ בדרום לבנון, אחד במצב קשה ● הרמטכ"ל זמיר הזהיר את הדרג המדיני ממחסור בחיילים והמליץ להאריך את השירות ל-36 חודשים ● עדכונים שוטפים

עד גיל 25 יהיו לילד שלכם 300 אלף שקל. אם תתנהלו נכון

ניהול תיק עצמאי זול ויחסוך לכם עשרות אלפי שקלים בדמי ניהול ● אלא שפעמים רבות, הניסיון לחסוך באופן עצמאי גורם להורים רבים להתמהמה - מה שעלול לעלות להם ביוקר ● ארבע נקודות פשוטות שיעזרו לכם להכריע ולצאת לדרך

כמה קולות בקלפי היו יכולים להתווסף בחברה הערבית?

איחוד של המפלגות הערביות? טיבי טען שזה יכול לממש פוטנציאל הצבעה גדול בחברה הערבית ● הפער אכן קיים, אבל האם ריצה משותפת תמחק אותו? ● המשרוקית של גלובס

באי הכנס / צילום: כדיה לוי

שער הדולר, מגפת הפיטורים והשלכות ה־AI: בכירי ההייטק מדברים

בכירי תעשיית ההייטק הישראלי התכנסו היום בכנס TECH IL של גלובס ● בשיאו של הכנס נחשפה רשימת "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים", שתפורסם מחר באתר גלובס

עמי לוטבק בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

עמי לוטבק, ממייסדי וויז: "אני עדיין קם בבוקר, לוקח רכבת ומנסה לשנות את עולם הסקיוריטי"

מייסד וויז עמי לוטבק סבור כי עידן ה־AI מחייב ארגונים וחברות סייבר לחשב מסלול מחדש: "כל מה שעשינו עד היום צריך להשתנות" ● בכנס TECH IL של גלובס הוא סיפר כיצד ג’מיני השפיעה על ההחלטה להימכר לגוגל, מדוע מודלי AI הפכו לתשתית קריטית, ולמה דווקא היום קל יותר להקים סטארט־אפ וקשה יותר להצליח בו

כנס TECH IL יוצא לדרך: איך ה-AI משנה את ההייטק ומה עושים עם הדולר?

הכנס יתמקד באתגרים של תעשיית ההייטק הישראלי, לצד האקזיטים הגדולים בסייבר והפריחה של הדיפנס טק ● בין המשתתפים: עמי לוטבק ממייסדי וויז, שלמה קרמר, ליעד אגמון, מיכל ברוורמן בלומנשטיק ואייל פרוינד מ-ESOP ● וגם: חשיפת רשימת "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" של גלובס

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד שלח רמז, והבנקים מיישרים קו: התחילו להוריד את ריבית המשכנתאות

ירידת התשואות באג"ח הממשלתיות, שבאה בין היתר על רקע התבטאויות נגיד בנק ישראל בנוגע לאפשרות של הורדת ריבית, צפויה להוזיל כבר החודש חלק ממסלולי המשכנתאות ● מומחים מסבירים כיצד השינוי ישפיע על ההחזרים ומי עשוי להרוויח גם ממחזור משכנתא

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש / צילום: תמונה פרטית

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

בג"ץ דן היום בשלוש עתירות שהוגשו נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ● בין היתר נטען כי המינוי נגוע בניגוד עניינים בשל הקשר של אליהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● השופטים ציינו בדיון כי נפלו קשיים בהליך המינוי ● הדיון הבא נקבע ל-1 ביולי

ניצן גוטמן, מייסד ומנכ''ל Voicenter, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

"לא להעביר את כולם להייטק, להעביר את ההייטק לכולם"

ניצן גוטמן, מייסד ומנכ"ל Voicenter, דיבר בכנס TECH IL של גלובס על הצורך לפתוח עוד סקטורים בשוק לבינה המלאכותית ועל התפקידים החדשים שנוצרים בזכות ה-AI: "כיום מדברים לא על החלפה של העובדים בעקבות הבינה המלאכותית אלא על ייעול שלהם"

אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי / צילום: יח''צ

בלי סוכנים: בית ההשקעות הקטן שכובש את צמרת טבלת התשואות

בית ההשקעות של אמיר איל מנהל רק שבריר אחוז מהכספים בשוק הגמל, אבל מציג בעקביות תשואה עודפת, עם חשיפה גבוהה לבורסה בת"א ● מנכ"ל אינפיניטי מסביר מדוע הוא מסרב לשלם עמלות גבוהות לסוכנים שיפיצו אותו, ואת הדירוג הלא מחמיא במדד השירות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בעקבות החלטת הריבית, וול סטריט ננעלה ירידות; תשואות האג"ח זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● המגזרים שרגישים לריבית נפלו, בעיקר מניות מוצרי הצריכה ירדו בחדות ● הזינוק במניית SpaceX נעצר ● ועדת השוק הפתוח של הפד הותירה הערב את הריבית על 3.75% בהתאם לצפי ● החוזים העתידיים על הריבית משקפים כעת הסתברות של כ־37% לשתי העלאות ריבית השנה