גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

מטוס של וויזאייר בנתב''ג / צילום: Shutterstock

הדלת עדיין פתוחה? וויזאייר מבקשת לחזור למו"מ על פתיחת הבסיס בנתב"ג

לפני חודש וחצי פוצץ משרד התחבורה את המו"מ עם וויזאייר על הקמת בסיס פעילות בנתב"ג ● למרות זאת, חברת התעופה פנתה שוב למשרד בבקשה לחזור לשולחן הדיונים ● המהלך נתקל מראש בהתנגדות רחבה מצד חברות התעופה הישראליות וועדי העובדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין-פנטון, ''הארץ''

משפט נתניהו: השופטים חזרו על המלצתם לסגת מסעיף השוחד

רה"מ בנימין נתניהו הודיע כי הוא מתנגד להאצת משפטו וטען: "עו"ד עמית חדד איים להתפטר" ● עו"ד חדד: "המשפט היחיד שהתנהל חמישה ימים בשבוע היה משפט אייכמן"

ג'יי די ואנס ומרקו רוביו / צילום: AP - Jacquelyn Martin, אבי אוחיון-לע''מ

רוביו מול ואנס: המאבק על נשיאות 2028 התחיל במזרח התיכון

שני בכירים בממשל טראמפ, מרקו רוביו וג'יי די ואנס, מחזיקים בתפיסות מנוגדות לתפקידה של ארה"ב בסדר הגלובלי ● מאחורי אי ההסכמות נמצא המרוץ לשליטה במפלגה ביום שאחרי טראמפ ● והנשיא? הוא יתמוך במי שיביא לו הישגים

היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם

ילד הפלא של וויקס משיק מודל שפה חדש

לאחר שהפכה למנוע הצמיחה העיקרי של Wix, משיקה Base44 מודל שפה, שאמור לשחרר אותה מתלות בצדדים שלישיים, ולחסוך בעלויות לה ולמשתמשים

''הסיכויים לטווח הארוך נראים גרועים כמעט כמו בכל זמן אחר בהיסטוריה / צילום: Shutterstock

המשקיע שמזהיר מקריסה: "שוק המניות הכי יקר בהיסטוריה"

המשקיע הוותיק ג'רמי גרנת'ם, שידוע בתחזיות האפוקליפטיות שלו, סבור שהבינה המלאכותית מנפחת את השווקים, שהביטקוין חסר ערך, ושקריסה בשוק המניות בהחלט אפשרית ● מה קרה לתחזית האימה הקודמת שלו?

רון חן ,מנכ''ל ובעלים אנשי העיר / צילום: אנשי העיר

האתגר של הטייסים: להעמיד 100 מיליון שקל לרכישת מניות בחברת הנדל"ן שייסדו

מייסדי חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" הודיעו על מימוש זכות הסירוב להצעת צחי אבו לרכוש את מניות רוטשטיין בחברה לפי שווי של 240 מיליון שקל ● "ההצעה אינה משקפת את שוויה האמיתי של החברה”

הדמיה של בית החולים החדש של אסותא בראשון לציון / הדמיה: יח''צ אסותא

יש תאריך: בית החולים אסותא ראשון לציון ייפתח בתחילת 2027

בית החולים החדש של אסותא בראשון לציון צפוי להיפתח בתחילת 2027, לאחר השקעה של כחצי מיליארד שקל ● וגם: משרד הפרסום יהושע TBWA זכה בתקציב הפרסום של BAT, ו-1,800 משתתפים מ-40 מדינות הגיעו לכנס הביומד MIXiii בירושלים ● אירועים ומינויים

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן, נועה בירן דדון, ושר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

ספרינט לפני פיזור הכנסת: האם רפורמת השידורים של קרעי תעבור בחקיקה?

הכאוס הפרלמנטרי בוועדת התקשורת, בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הוא תמונת מראה מדויקת למצבו של השוק כולו: מתוח, יצרי ורווי בחוסר ודאות סביב חוק התקשורת החדש ● מי המרוויחים, מי המפסידים והאם לחוק יש סיכוי להיחקק לפני פיזור הכנסת

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

בלי כרטיס אשראי ודרכון: נוחי דנקנר מתחיל חיים חדשים כפושט רגל

אחרי שביהמ"ש אישר לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, נוחי דנקנר נתון מיידית תחת שורה של הגבלות על יציאתו מהארץ ועל חשבונות הבנק שלו ● מדוע הוכרז דווקא עכשיו כפושט רגל, מה כוללות ההגבלות, ומתי יקבל פטור?

ניתוח חברה: ברן / צילום: איל יצהר

פי 3 על הכסף לבעלים החדש: מאחורי המהפך של ברן

קבוצת ברן לא מסתפקת בלהיות גוף מוביל בישראל בתכנון וניהול פרויקטים, ושמה את עיקר יהבה על חוזים באירופה ובאפריקה ● לצד יישום מודל מימון שמקטין לה חשיפה למינוף, ומאפשר רווחיות תפעולית גבוהה, היא מתמודדת עם אתגרים מקומיים ● האם יספיק לה ההון לכך ● ניתוח חברה, מדור חדש

יחס LTV / צילום: Shutterstock

שוק המשכנתאות בסיכון? זה הנתון שקובע את התשובה

אחד המדדים העיקריים לבחינת רמת הסיכון של הלוואה הוא היחס בין הסכום שלה לשווי הנכס ● איזה שימוש עושים בזה בפועל, ולמה זה דווקא עכשיו זה כל־כך רלוונטי? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

צוותי החילוץ בוונצואלה לאחר רעידת האדמה / צילום: Reuters

"רעידת אדמה היא תרחיש הרבה יותר מאתגר ממה שראינו במלחמה עם איראן"

המהנדס נועם רביב טוען כי לפי הסטטיסטיקה רעידת אדמה היא אירוע שיקרה, ויש בישראל מאות אלפי מבנים שאינם עומדים בתקן ● יחד עם זאת, הוא סבור כי יש לקדם במהירות התחדשות עירונית בפריפריה, שבה מיזמים אינם כדאיים מבחינה כלכלית, ובעיקר באזור השבר הסורי אפריקאי המועד לסכנה

ג'קי כהן / צילום: שלומי פרי

אחרי הפרישה מפנינסולה: הצעד הבא של ג'קי כהן

שבוע אחרי שהודיע על פרישה מניהול חברת האשראי החוץ בנקאי, מונה ג'קי כהן לשותף ומנכ"ל בקבוצת הנדל"ן והמלונאות ברקליס, שבבעלות היזם מוטי גרין ● הקבוצה פועלת בימים אלו לגייס חוב בת"א לפרויקט הדגל בים המלח

לארי אליסון / צילום: ap, Evan Vucci

השבוע הכי גרוע מזה 25 שנה: מדוע הענישה וול סטריט את מניית אורקל?

מניית ענקית הטכנולוגיה איבדה כ־19% בשבוע והשלימה צניחה של כ־55% מהשיא ● בזמן שאורקל נהנית מביקוש חסר תקדים לתשתיות בינה מלאכותית ומצבר הזמנות של מאות מיליארדים, משקיעים חוששים ממחיר המרוץ ל־AI ● ומדוע רוב האנליסטים ממליצים על המניה?

אילוסטרציה: UNSPLASH

איך לתכנן פרישה שבאמת תתאים לחיים שלכם

הסכום שיעמוד לרשותכם בפרישה תלוי פחות בשוק המניות ויותר בכם

כותרות העיתונים בעולם

האם חיזבאללה הפך מנכס לנטל עבור איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: במקום שחיזבאללה יגנו על איראן, כעת איראן נאלצת להגן על חיזבאללה; מחיר הנפט אולי יורד, אבל המשבר עדיין פה; ואיך נראים החיים בדאחייה אחרי הפסקת האש ● כותרות העיתונים בעולם 

קמפיין ''הסל של ישראל'' בכיכובו של אלי יצפאן / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ברקת טען ש"הסל של ישראל" הוריד מחירים בשוק. הנתונים מראים אחרת

נתונים שהגיעו לידי גלובס מסטורנקסט ו-CHP, לצד מחקר חדש של אוניברסיטת ת"א, מצביעים על כך שהמתחרים של קרפור לא הוזילו את מוצרי הסל, בחלק מהקטגוריות אף נרשמה ירידה במכר, ובמוצרים שאינם בסל נרשמה בקרפור העלאת מחירים ● במשרד הכלכלה דוחים את הדברים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

יוצאים מבסיסי חיל האוויר: יחידת בקרה ראשית תוקם בנתב"ג

איחוד מערכי הבקרה האווירית בנתב"ג צפוי להגדיל משמעותית את מספר ההמראות והנחיתות, אך לא יפתור את מגבלת הקיבולת ארוכת־הטווח ● לפי תחזיות רשות שדות התעופה, עד שנת 2040 צפוי נתב"ג להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, העומדת על כ־40 מיליון נוסעים בשנה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

עסקת הענק של רפאל ברומניה: מערכות נשק במעל 2 מיליארד אירו

נחתם ההסכם בין משרד ההגנה של רומניה לבין חברת רפאל לרכישת מערכת ספיידר להגנה מפני איומים אוויריים ● עם החתימה, העסקה הזו הופכת למכירה הביטחונית השנייה בגודלה אי־פעם של מדינת ישראל ● במהלך המכרז ניצחה רפאל חברות ענק מגרמניה וצרפת

נגמרו המאווררים בחנויות, בריטניה / צילום: Reuters, Rasid Necati Aslim

גל החום שובר שיאים. למה האירופאים מעדיפים לא להתקין מזגנים למרות הכול

דירות הפכו למלכודת חום, מסילות רכבת נפגעו, המאווררים אזלו מהחנויות ותושבי אירופה מחפשים פתרונות יצירתיים להתמודד עם הטמפרטורות שוברות השיאים ● בברלין הפעילו מכת"זית לקירור התושבים, ותוכנית החירום של ממשלת צרפת