גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט, מניות השבבים מתחזקות והנפט יורד

עליות באירופה ● מניות הניאו-קלאוד יורדות לאחר שאילון מאסק אומר שיותר מ-200 מהן עומדות בפני סגירה ● מורגן סטנלי צופה ירידה נוספת במניות השבבים לקראת החלטת הפד ● מטא מרכזת עניין לאחר שהכריזה על גיוס הון גדול למימון פעילות הבינה המלאכותית שלה

ארגון הטרור חמאס בעזה / צילום: ap, Adel Hana

צה"ל ושב"כ: חוסלו שני מחבלי חמאס במרחב העיר עזה

שני המחבלים קידמו מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ופעלו לשיקום יכולות ארגון הטרור ● שר הביטחון בעקבות החשיפה:"לא הייתה שום כוונה ליזום התקפה על איראן לפני הבחירות" ● בעקבות החשש הגובר מהסלמה נוספת, אזרחי איראן פוקדים את תחנות הדלק, מושכים מזומנים ומודיעים שהם חולים כדי לא להגיע לעבודה ● הרמטכ"ל זמיר ביקש דיון מעמיק לפני ביצוע הנחיה שקיבל וכן אסמכתאות חוקיות וחתימות של הדרג המדיני ● עדכונים שוטפים

גל תעמולת הדיפ-פייק הגיע בשבוע האחרון לשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

הדיפ פייק בשיא. איך אפשר להתגונן מפניו?

הדיפ פייק לפני הבחירות מגיע לשיא, וקהלים חדשים נכנסים לזירת ההשפעה • איך אפשר להתגונן מפני השטף הצפוי ביום הבחירות? • ה־AI שמאחורי הבחירות

שר החינוך, יואב קיש / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לידיעת השר הבא: תקציב החינוך המיוחד זינק ב־77%, אבל הסכום לתלמיד לא גדל

בדיקת גלובס מעלה כי תקציב החינוך המיוחד זינק ב־11 מיליארד שקל ב־6 שנים, אך מספר הילדים הזכאים קפץ ב־61% והותיר את המענה לתלמיד ללא שינוי ● משרד החינוך דחה את יישום מסקנות הוועדה שהקים בנושא, יו"ר הוועדה: "במקום טיפול שורש, חזרו לפתרונות העבר"

הקשר בין קבלת החלטות בסופרמרקט להצבעה בבחירות (נוצר באמצעות chatGPT)

הקשר בין סוג הקורנפלקס לפתק בקלפי: המנגנונים שמאחורי הבחירות שלנו

לקראת הבחירות לכנסת שיתקיימו השבוע בדקנו עם חוקרי שיווק והתנהגות עד כמה בחירת פתק בקלפי קשור להחלטה מול המדף בסופרמרקט ● בשני המקרים יש פער בין כוונות לביצוע בשטח וחזרה ל"מה שמכירים מהבית", אך מול מצביעים קשה יותר לשלוף את קלף המבצעים

הסוגייה הישראלית מעסיקה את היבשת. הפגנה בברלין, החודש / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בעולם עוקבים אחרי הבחירות, וגם "סערת הקריפטו" בכותרות

כלי התקשורת באירופה עוקבים בדריכות אחר הבחירות בירושלים - מנתחים את התסריטים הפוליטיים, מחשבים יחסי גושים ומנסים להעריך את השפעת התוצאות על היבשת ● ואיך הגיבה העיתונות הכלכלית לאזהרת נתניהו, שישראל תאלץ להתמודד עם סנקציות באמצעות קריפטו?

ניתוח חברה: נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

למשקיע הסבלני: האם המניה הביטחונית שצנחה ב־50% מהשיא תהפוך להזדמנות?

יצרנית המצלמות לרחפנים, שזינקה באלפי אחוזים עד למרץ האחרון, איבדה מאז מומנטום ● למול מימושי מניות נרחבים ואיומי תחרות, החברה מבססת מנועי צמיחה בינלאומיים ומגדילה כושר ייצור ● האם היא תדע להרוויח מהשינוי המבני בשוק הביטחוני העולמי ● ניתוח חברה

מכוניות חדשות / צילום: Shutterstock

לחכות לינואר או למהר לקנות? הפעם ההחלטה על רכב חדש מסובכת במיוחד

דחיית הזינוק במס הקנייה על החשמליות מעניקה פסק זמן לרוכשים, אך התייקרות הבנזין והעדכון הצפוי במס הירוק עלולים להקפיץ מחירי דגמים אחרים ● כשברקע נמשכים מלחמת המחירים של המותגים הסיניים והפיחות בשקל, כך תדעו אם להקדים את הקנייה או להמתין

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

מ־1,000 עובדים ל־70: כך התפרק האקזיט של טלרד לרסיסים

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת טלרד נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

חייל אמריקאי מפעיל רחפן / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

4.4 טריליון דולר עד 2035: תעשיית הביטחון העולמית שוברת שיאים

מחקר של דויטשה בנק מצא כי הכנסות מאה חברות התעופה והביטחון הגדולות בעולם חצה לראשונה אשתקד את רף הטריליון דולר ● שוק הרחפנים הצבאיים העולמי ישלש את עצמו תוך עשור ליותר מ־50 מיליארד דולר ● עורך המחקר לגלובס: "העדיפות היא להגנה אווירית"

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

כ-7 מיליון שקל בשנה: חבילת התגמול שמבקשת אל על לאשר ליו”ר

שכרו החודשי של יו"ר אל על עמיקם בן צבי צפוי לעלות ל-157 אלף שקל, והתגמול השנתי הכולל שלו עשוי להגיע לכ-7 מיליון שקל, לעומת 5.9 מיליון שקל ב-2025 ● החברה מבקשת להגדיל את היקף משרתו ל-100%, כשנה בלבד לאחר עדכון תנאי העסקתו ● ההחלטה תובא לאישור בעלי המניות בנובמבר

צילומים: איל יצהר, שאטרסטוק

מי רוצה להיות שר אוצר? שאלנו את המפלגות

המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק • מעוצמה יהודית ועד הרשימה המשותפת: אלה עמדות המפלגות • והפעם: מה החוק הכלכלי הראשון שכל מפלגה מתכוונת להעביר, ואילו תיקים כלכליים־חברתיים הן ידרשו? • המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

אילון מאסק / צילום: ap, Mark Schiefelbein

תחזית האימה של אילון מאסק שמפילה את מניות ה-AI

מניותיהן של חברות תשתיות ה-AI קורוויב, נביוס ואיירן יורדות בוול סטריט, לאחר שאילון מאסק הזהיר כי יותר מ-200 חברות בענף עלולות לקרוס ● לדבריו, החברות צברו חובות של מיליארדי דולרים למימון חוות שרתים ורכישת שבבים ומתקשות לגייס מימון נוסף

מפעל סולאראדג' בציפורית / צילום: באדיבות סולאראדג'

סולאראדג' בסבב קיצוצים נוסף: מפטרת 200 עובדים

חברת האנרגיה הסולארית הישראלית יוצאת לסבב פיטורים נוסף, לאחר שביצעה שורת צעדי התייעלות בשנים האחרונות ● המהלך מגיע לאחר שברבעון השני של 2026 הציגה החברה שיפור בהכנסות וצמצום בהפסדים, אך סיפקה תחזית הכנסות נמוכה מציפיות השוק ● לפי גורמים, היקף המפוטרים בישראל יעמוד על עשרות בודדות

ג'יימס פאקר / צילום: ap, Kin Cheung

תחקיר באוסטרליה: ג'יימס פאקר שילם לעוה"ד של נתניהו 1.25 מיליון דולר

תחקיר בעיתון אוסטרלי טוען כי המיליארדר ג'יימס פאקר העביר בשנתיים האחרונות 1.25 מיליון דולר למשרדו של עו"ד עמית חדד, סנגורו של רה"מ ● לפי הפרסום, פאקר לא הכחיש את העברת התשלום ● חדד: "אני מייצג את פאקר בסוגיות שאין להן קשר למשפט" ● פאקר הוא עד במשפט נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

המחקר שחשף את אפקט ההדבקה של סנקציות, ואיך הוא משפיע על מדינות

בסוף השבוע הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני סנקציות שיוטלו על ישראל ● מחקר שפורסם החודש מגלה כי במקרה של סנקציות על מדינה, הנזק מגיע לכלל הסקטור הפיננסי ● וגם: הלקח שאפשר ללמוד מבלארוס ורוסיה

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

"להיות מוכנים למלחמה בתוך 1,000 יום": בריטניה קוראת לאזרחים להצטייד לשעת חירום

ממשלת בריטניה הכריזה על שינוי מדיניות התגוננות אזרחית והמליצה למשקי הבית להחזיק מצרכים, מזומן, תרופות וציוד הכרחי ל"שלושה ימים לפחות" למקרי חירום, במסגרת קמפיין בשם "Be Ready" ● הקמפיין אינו נובע מאזהרות מיידיות לעימות עם רוסיה או איראן ● מכירות הפנסים ומכשירי הרדיו הניידים זינקו בימים שלאחר ההודעה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

החברה הישראלית שמשתפת פעולה עם אנבידיה ומכריזה: נהפוך ליוניקורן בקרוב

הבשורות שיצאו מכנס הסרטן הגדול באירופה ● שיתוף הפעולה החדש של Rylo הישראלית עם אנבידיה ● הניסוי המוצלח במאניה דפרסיה שאכזב את המשקיעים ● ומבצע החיסונים בקלפי ● השבוע בביומד

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Shutterstock

בטורקיה תוהים: האם הבחירות ישנו את היחסים בין שתי המדינות?

כותרות העיתונים בעולם: בטורקיה עוקבים אחר הבחירות בישראל מחשש להסלמה בין המדינות, בניו יורק טיימס מתארים את הפחדים שמלווים את הבוחרים הישראלים ו בלבנון גוברת הביקורת על הממשלה בשל המשבר הכלכלי והכישלון בפירוק חיזבאללה מנשקו • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

פרשת הצוללות: יועץ התקשורת יצחק ליבר הורשע בתיווך לשוחד

חמש שנים לאחר הגשת כתב האישום, ביהמ"ש הרשיע את ליבר בכך שקיבל כ-94 אלף שקל מנציג תאגיד טיסנקרופ בישראל, מיקי גנור, והעבירם לראש הסגל במשרד ראש הממשלה, דוד שרן, לשם "קידום" רכישת הצוללות מהתאגיד ע"י מדינת ישראל