גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

תצוגה של טילים איראניים בטהרן (ארכיון) / צילום: ap, Vahid Salemi

דיווח: איראן הזמינה מרוסיה 90 משגרים לטילים מונחים מתקדמים

הרצוג בעקבות הפשיעה הלאומנית: "ללא אכיפה נגיע לאסון" ● שורת נחיתות חירום באירופה בעקבות התרעות לפצצות ● התראות על פצצה בטיסות לרומא ולבלגיה ● בעיתונות האיראנית לועגים הבוקר לטראמפ ● טראמפ: "זה נכון שהפסדנו את הבחירות בגלל המלחמה באיראן אבל זה היה שווה את זה" ● עדכונים שוטפים

ישיבת ממשלה. השרים מתחלפים, הבעיות נשארות / צילום: מעיין טואף / לע״מ

החסמים המבניים שתוקעים את המדינה, והדרכים לשחרר אותם

שרים מתחלפים וממשלות נופלות, אבל אותן תקלות חוזרות שוב ושוב ● מסמך מדיניות חדש של המרכז להעצמת האזרח מסביר מהם החסמים המבניים שמכשילים את התיקונים הנקודתיים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי החסמים הקבועים בעבודת הממשלה

יצחק הרצוג / צילום: חיים גולדברג/פלאש90

הנשיא בסיום סבב הממליצים: "אודיע ביום ראשון על מי יוטל המנדט"

גדי איזנקוט קיבל 67 ממליצים, ובנימין נתניהו קיבל 46 ממליצים בלבד ● הרצוג: "מתכוון להפוך כל אבן, כדי לנסות להביא לממשלה יציבה"

ביטול הפטור על הכנסות משכירות חוזר לשולחן / צילום: Shutterstock

באוצר רוצים למסות שכירות מהשקל הראשון. איזה צ'ופר הם מציעים?

בכמה נמכרו שתי קומות במגדל מגורים ברחוב הירקון בתל אביב? • מחיר הביטוח של מותג רכב אחד עלה בניגוד למגמה בגלל שהוא נגנב יותר מאחרים. מיהו? • וגם: על פי ההסכם המקורי, מתי צפוי הסיוע האמריקאי להסתיים? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

מכלית מובילה נפט סעודי במפרץ הורמוז / צילום: ap

הנפט יוצא מהמפרץ, אבל כשליש מהתמורה הולכת לשינוע וביטוח

למרות התקיפות האיראניות, יצוא הנפט דרך מצר הורמוז נמשך בהיקפים גבוהים, אך הסיכון הכרוך במעבר מייקר את השינוע והביטוח פי 20 לעומת התקופה שלפני המלחמה ● לפי OPEC, העלויות האלה מגיעות לעשרות דולרים לחבית, ונוגסות בהכנסות של יצואניות הנפט במפרץ

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מנסים להעריך למה הבורסה יורדת, ומתי זה ייגמר

ההיסטוריה מלמדת שלאחר ירידה של מעל 10% מהשיא השוק מתאושש במהירות ● אבל האם זה הזמן לקנות סחורה? בבתי ההשקעות מזהים הזדמנות במניות השורה השנייה, ומנגד סמנכ"ל הבורסה מציע להמתין: "בדיעבד כולם חכמים, אבל אף אחד לא שולח SMS כשהשפל מגיע"

נתניהו וטראמפ (ארכיון) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו על הסיוע האמריקאי: "המעבר שמובילים נתניהו וטראמפ מסיוע לשותפות משקף את עוצמת היחסים בין המדינות"

נתניהו על הסיוע האמריקאי: הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל תמיד זכה לתמיכה חוצת מפלגות, המעבר שמובילים ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ מסיוע לשותפות משקף את עוצמת היחסים בין המדינות ● דיווח: תנועות חריגות של כלי שיט איראניים סמוך לכבלי תקשורת תת-ימיים ● נשיא ארה"ב באיום חריף לקראת ההכרעה על המשך המערכה באיראן: "הייתי מעדיף לא לעשות זאת, אם אפשר. אתם תדעו בקרוב מאוד" ●  עדכונים שוטפים

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

"נשנה את מפת התעופה הישראלית": מנכ"ל ישראייר מאשר את חשיפת גלובס - במו"מ לרכישת ארקיע

מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס התייחס לראשונה לחשיפת גלובס על כוונת חברת התעופה לרכוש את המתחרה ישראייר ● במכתב לעובדים כתב המנכ"ל כי החברה נמצאת ב"עמדה של רכוש פוטנציאלי משמעותי" וכי המטרה היא "לשנות את מפת התעופה הישראלית"

ירידות בשווקים. / אילוסטרציה: Shutterstock

זה היה אחד הימים הגרועים בוול סטריט. מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?

נאסד"ק נכנס אתמול לטריטוריה של תיקון, מניות השבבים קרסו ומדד הפחד זינק לשיא של שמונה חודשים • אלא שמבט על עשרות שנות היסטוריה מגלה נתון מפתיע: האם גם הפעם השוק יתאושש?

ניטיה ראמאן / צילום: ap, Ethan Swope

תומכת ה-BDS ניצחה בלוס אנג'לס, והדיחה את ראשת העיר המכהנת

ניטיה ראמאן, המזוהה עם האגף הסוציאליסטי במפלגה הדמוקרטית, הדיחה את קארן באס מתפקידה ונבחרה לראשת העיר לוס אנג'לס ● עמדותיה של ראמאן כלפי ישראל הן אחד הדברים הכי מזוהים איתה והיא מעלה אותן רבות בנאומיה

סוחר בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

קרנות הגידור מכרו שבועות לפני כולם? הסימן שהקדים את המפולת בוול סטריט

נאסד"ק 100 צלל בכ־5%, וכ־84% ממניות S&P 500 נסחרו בירידות ● גל המכירות שהחל בשבבים ובתשתיות ה- AI התפשט גם לענקיות הטכנולוגיה, לבנקים, לתעשייה ולמניות הצמיחה ● החשש מהשלכות הבחירות בארה"ב, סימני השאלה סביב תחזיות הרווח ומכירות אגרסיביות של קרנות גידור: חמישה הסברים לטלטלה בשווקים

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' בכנס ''נדל''ן אמת'' / צילום: פוטו מרסל

מנהל רשות המסים: "מההון השחור אפשר להביא עוד 8 מיליארד שקל כל שנה"

שי אהרונוביץ׳ אמר בכנס נדל״ן אמת באילת כי יידרשו לשנה הבאה מקורות נוספים בהיקף של כ-40 מיליארד שקל ● הוא תומך במס שנתי על קרקע פנויה ובחובת דיווח על הכנסות משכירות, ומעריך שהמאבק בהון השחור יכול להניב עוד 7-8 מיליארד שקל בשנה

האחים מיכאל ודניאל זלקינד / צילום: ישראל הדרי

האחים זלקינד מתמקדים: מנסים לצאת מסופרגז ולצמצם החשיפה לקרפור

קבוצת אלקו מקדמת מכירת שליטה בחברת הגז הביתי סופרגז, פועלת להנפיק את רשת המזון קרפור ומזרימה הון לאלקטרה נדל"ן ● מניית החברה צנחה בכ–60% מהשיא

טסלה Y החדשה / צילום: יח''צ

האם הטסלה החדשה שווה תוספת של 40 אלף שקל?

טסלה Y החדשה מאיצה ל־100 ב־3.5 שניות, מתנהגת כמו מכונית ספורט ומצוידת במודל AI שמנהל שיחה חופשית בעברית ● במחיר של 334 אלף שקל וממשק נטול מתגים היא לא לכל אחד

הונאה / צילום: Shutterstock

שני ישראלים מואשמים בהונאה של 129 מיליון דולר בארה"ב

כתב אישום שהוגש בארה"ב חושף כיצד רשת הונאה בינלאומית השתמשה בבינה מלאכותית כדי להתחזות למנהלים ולעורכי דין ולגרום לחברות להעביר מיליוני דולרים • אחד הנאשמים הישראלים התפאר, לפי התביעה, כי הלבין מאות מיליוני דולרים וכי הוא "מספר אחת בעולם" בתחום

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

מה מניע את שער הדולר-שקל שזינק לשיא של כמעט שנה, ומתי תתהפך המגמה?

הדולר התחזק הבוקר מול השקל בכ-2% והגיע לרמה של 3.22 שקלים, על רקע טלטלות בשווקים הבינלאומיים וירידות חדות בוול סטריט, אך בהמשך העלייה התמתנה ● להתחזקות תרמו גם אי-הוודאות הפוליטית בישראל, החששות מפגיעה ביחסים עם ארה"ב ועלייה בפרמיית הסיכון של המדינה

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

פלייטיקה הכריעה סופית שהפסיקה לחפש רוכש. המניה מזנקת

חברת הגיימינג הישראלית, ששכרה לפני כחצי שנה את מורגן סטנלי כדי לבחון "הצפת ערך", הודיעה על סיום התהליך - ללא עסקה ● במקביל, פלייטיקה עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון השלישי, והציגה רווח של כ-40 מיליון דולר וזינוק ב-EBITDA ● המנכ"ל רוברט אנטוקול: "המשחקים שלנו נבנו להצליח לאורך זמן"

אייל רוזן / צילום: אתר החברה

הסגרה מפורטוגל, רצח בנצרת ותעלומה אחת: לאן נעלמו 200 מיליון שקל?

הסגרתו של אייל רוזן, לשעבר מנהל בחברת האשראי גיבוי אחזקות, הזכירה כי אחת מהקריסות הגדולות שידע הסקטור הפיננסי בישראל עדיין רחוקה מסיומה ● יותר מארבע שנים לאחר התפוצצות הפרשה, מעל 200 מיליון שקל טרם אותרו ובשוק חוששים כי רוב הכספים אבודים: "חלק מהלווים נרצחו או ברחו"

חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

אינטל התרסקה ב- 42% - האם עסקת הרכישה של קלאסיק בסכנה?

ביום שני שעבר הכריזה אינטל על רכישתה של קלאסיק (Classiq) הישראלית - בעלת נתח השוק הגדול ביותר בתחום מחשוב הקוואנטי ● אולם מאז יום שלישי שעבר, ירדה מנית אינטל ב-42% על רקע תוצאותיה לרבעון וגל הירידות בעקבות החשש מבועת ה-AI ● האם עסקת הקוונטום הגדולה ביותר אי פעם נמצאת בסכנה?

שלט בחירות שמציג את מחירי הדלק לפני ואחרי המלחמה באיראן / צילום: Reuters, Brian Snyder

הבוחרים דרשו יציבות - וקיבלו טלטלות: כך איבדו הרפובליקנים את הקונגרס

פחות משנתיים לאחר שחזר לבית הלבן, דונלד טראמפ והמפלגה הרפובליקנית ספגו מפלה מוחצת בבחירות האמצע ● יוקר המחיה, המכסים השנויים במחלוקת והמלחמה באיראן הובילו לקריסת התמיכה הציבורית - וסימנו את האתגר המרכזי לקראת הבחירות לנשיאות ב־2028