גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

שכונת נווה צדק בתל אביב / צילום: Shutterstock

עשרות פרויקטים יתעכבו? עיריית ת"א מחזירה את הקלות הבנייה בדלת האחורית

פחות משנתיים מאז ביטולן הרשמי, עיריית תל אביב מקדמת תוכנית חדשה ל"מיסוד ההקלות" בפרויקטי בנייה ספציפיים ● הוועדה המקומית מסבירה שהמטרה היא "שיפור התכנון בלבד", אבל בענף חוששים שהחזרת ההקלות תעכב את מימוש התוכניות, כפי שקרה טרם ביטולן

המשרוקית של גלובס, 19.05.26

כמה באמת עולה אי גיוס החרדים? המשרוקית מתקנת את עצמה

בדקנו בעבר את עלות אי גיוס החרדים, ועשינו טעות ● עכשיו אנחנו חוזרים עם הנתון המתוקן ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בתל אביב; טאואר זינקה, מדד ת"א־נפט וגז נפל ביותר מ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4%, ת"א 90 נחלש בכ-0.3% ● מניות השבבים הדואליות קפצו; מדד ת"א־נפט וגז נפל ביותר מ-2%, לנוכח הירידה במחירי הנפט בעולם ● טבע זינקה אתמול בוול סטריט לשיא של כ-10 שנים ● סוכן ה-AI החדש של מטא הקפיץ את מניות השבבים, נאסד"ק עלה לשיא ● טראמפ ייפגש עם נשיא סין; הצפי הוא להתקדמות מסוימת, אך לא לפריצת דרך

הגורם שהמשקיעים לא חושבים עליו / צילום: Shutterstock

מועדון המניות שעשה 32% בשנה מציג 15 בחירות חדשות

אחרי שנה שבה תיק המניות המועדף של מורגן סטנלי עקף את S&P 500 בפער של יותר מ־13 נקודות אחוז, הבנק האמריקאי מרענן את רשימת “Vintage Values” שלו ● 12 מתוך 15 המניות התחלפו – ובין השמות החדשים: אפל, אלפבית וקוקה־קולה

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

עם הגב לקיר: אחרי פיצוץ העסקה - מה יעשה בנק דיסקונט?

ההתעקשות על סופר-פארם מציבה את מכירת כאל לקבוצת יוניון במבוי סתום, והחלופות של דיסקונט מצטמצמות במהירות ● יציאה לבורסה תפגע בשווי החברה, תמנע רישיון בנקאי, ותיתקל בהתנגדות מצד השותף הקשוח מהבינלאומי - צדיק בינו ● בהיעדר רוכשים מקומיים או קרנות זרות בימי מלחמה, בדיסקונט עשויים לבנות על הארכת מועדים מהכנסת כדי להמשיך להחזיק בנכס המניב

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock

הפנייה החריגה של מנכ"ל רש"ת לחיל האוויר ולסגן הרמטכ"ל

מנכ"ל רשות שדות התעופה שרון קדמי מזהיר כי עם התאוששות תנועת הנוסעים בנתב"ג, המשך החזקת 19 מטוסי התדלוק האמריקאים עלול לחייב צמצום או ביטול טיסות • בשדה התעופה רמון הוא מציב דד־ליין: מ־1 בנובמבר השדה יחזור לפעילות אזרחית בשעות היום בלבד

תחנת הכוח ''אורות רבין'' בחדרה / צילום: Shutterstock

דרישה חריגה מחברת החשמל: שלמי על העיכובים בהקמת תחנות הכוח - בלי לגלגל על הצרכנים

רשות החשמל תסרב להכיר בעלות של 230 מיליון שקל בשל עיכובים של חברת החשמל בהקמת תחנות הכוח החדשות במתחם "אורות רבין" בחדרה - לאחר שנקבע כי חלק מהעיכובים נבעו מ"אירועים פנימיים, התנהלות מול ספקים וניהול לוחות זמנים" ● שאר הנזק יוטל בכל זאת על צרכני החשמל ● חברת החשמל: "העיכוב מכוח עליון, ההחלטה לא מידתית"

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

60 אלף פצצות בדרך לישראל. למה דווקא עכשיו?

כותרות העיתונים בעולם: האם הנפט באמת זורם דרך מצר הורמוז, סרטוני התעמולה מלגו שאיראן מפיצה מצליחים לחמוק ממערכות הניטור של הרשתות החברתיות, ולמה עסקת הענק בין ארה"ב לישראל מתרחשת דווקא עכשיו ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

מלון יוקרה בניו יורק / צילום: איור: גיל ג'יבלי

למה במלונות 4 כוכבים גונבים מגבות, וב-5 כוכבים יצירות אמנות?

סקר בקרב מנהלי מלונות יוקרה ברחבי העולם חשף שהאורחים שלהם נוטים לגנוב חפצים גדולים ויקרים יותר ● במקום לראות בכך מטרד לוגיסטי, כדאי להתייחס למדד הנחשקות ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש 

בזמן שענף הקניונים רשם ירידה, קניון אחד דווקא הקפיץ את כמות המבקרים

קניון שבעת הכוכבים רשם הקיץ זינוק של 13.9% בתנועת המבקרים. הסיבה: מתחם האטרקציות החדש ● רשת ICON תפתח סניף חדש במגדל meex בחולון בהשקעה של כ-20 מיליון שקל ● בנק מרכנתיל משיק קמפיין לצעירים חרדים ● ואוניברסיטת חיפה תעניק מענקים של עד 15 אלף שקל לכ-120 סטודנטים ששירתו במילואים ● אירועים ומינויים

אפי נוה, לשעבר יו''ר לשכת עורכי הדין / צילום: שלומי יוסף

למי קראת "בוגד": תביעה חדשה נגד האיש שהציף את הארץ בשלטים

אפי נוה, אחיו של צביקה נוה ומי שהיה יו"ר לשכת עורכי הדין, מצטרף למאבק המשפטי מול המיליארדר אלכס סקלר • בתביעה נטען כי סקלר עומד מאחורי קמפיין פרסומי נגדו, אף שלדברי נוה מעולם לא היה ביניהם קשר אישי, עסקי או מקצועי • לתביעה, על סך 10 מיליון שקל, צורפו גם היועץ האסטרטגי רונן צור, חברות הפרסום וחברות התחבורה שעל גביהן פורסמו השלטים

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

גולדמן זאקס בהשקעת ענק בחברת הסייבר הישראלית סייארה

ההשקעה מרחיבה את הסבב שבו הוערכה חברת אבטחת המידע ב־12 מיליארד דולר ביוני האחרון ● לפי "וול סטריט ג'ורנל", החברה גייסה 1.94 מיליארד דולר בתוך 15 חודשים ● המנכ"ל יותם שגב: החברה נערכת להנפקה, אך אינה ממהרת לצאת לבורסה

צוות RealSense, מימין לשמאל: רועי כהן, גיא הלפרין, נדב אורבך,  מאט מושנר, ויורג קוכן / צילום: באדיבות RealSense

מיליון שקל לכל עובד: הלקח שלמדנו מהחברה שאינטל ניסתה לסגור

עובדים שסירבו להיכנע לאיום הקיצוצים של אינטל ולקחו סיכון על הטכנולוגיה שלהם - הפכו למיליונרים תוך 14 חודשים ● מנגד, אקזיט חצי המיליארד של רילסנס מוכיח שוב כיצד התנהלות קצרת-רואי של ענקית השבבים גרמה לה לפספס מנוע צמיחה אדיר שמבוסס על מהפכת הרובוטיקה

לקנות ולמכור מניות מסביב לשעון / אילוסטרציה: Shutterstock

לקנות ולמכור מניות מסביב לשעון: בבורסות העולם נערכים להארכת המסחר

בזמן שבנאסד"ק מתכוונים להשיק מסחר של 23 שעות ביממה כבר בחודשים הקרובים, שורה של בורסות ברחבי העולם, מסיאול ועד ת"א, בוחנות מהלכים דומים להרחבת שעות המסחר ● מה עומד מאחורי המהלך, מי ירוויח ממנו, ומדוע יש לו גם מתנגדים ● וגם: כיצד נערכים בבתי ההשקעות המקומיים לשינוי, ואיך יושפעו ממנו המשקיעים בישראל

מפעל התפלת מים שורק / צילום: איל יצהר

אחרי כמעט חודש: האצות בים התיכון מתמעטות, מתקני ההתפלה חוזרים לפעילות מלאה

האצות המיקרוסקופיות שהגיעו ממצרים שיבשו את פעילותם של חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה בישראל • כעת העכירות יורדת, שורק א' כבר חזר לפעילות מלאה, ושורק ב' צפוי להצטרף אליו בקרוב • אם המגמה תימשך, רוב יכולת ההתפלה צפויה לשוב לתפוקה מלאה

סניף של אורבניקה / צילום: ענת גרוס

אורבניקה נכנסת לקוסמטיקה קוריאנית: חתמה על הסכם עם Silicon2

רשת אורבניקה מקבוצת קסטרו-הודיס חתמה על הסכם עקרונות עם Silicon2 הדרום-קוריאנית להקמת פעילות משותפת בישראל תחת המותג Moida K-Beauty ● ההשקעה הראשונית במיזם תסתכם בכ-60 מיליון שקל, מתוכם כ-42 מיליון שקל מצד אורבניקה ● הפעילות צפויה להתחיל במהלך 2027 ולכלול חנויות פיזיות לצד אתר מסחר מקוון

מטוסים של חברות תעופה איראניות בשדה התעופה בטהרן (ארכיון) / צילום: Shutterstock

מכה אנושה לאיראן: אחרי הים - סוגרים את השמיים שלה

טורקיה, עיראק, עומאן ואזרבייג'אן הודיעו על עצירת הטיסות אל איראן וממנה; מדובר במכה אנושה לאיראן ואזרחיה, שמצטרפת למצור הימי של ארה"ב ● א-שרע על המו"מ עם ישראל: "כמעט הגענו להסכמה של 90%, אך בנקודה זו ישראל נסוגה" ● דיווח: ההתרעה מאיחוד האמירויות לפני ה-7 באוקטובר הועברה קודם כול לשב"כ, וכמה ימים לאחר מכן עלתה בשיחה בין נתניהו לנשיא האמירויות ● עדכונים שוטפים

צוות RealSense, מימין לשמאל: רועי כהן, גיא הלפרין, נדב אורבך,  מאט מושנר, ויורג קוכן / צילום: באדיבות RealSense

העובדים הצילו את החברה וקנו אותה ב-50 מיליון דולר. כעת היא נמכרת ב-600 מיליון

רילסנס, חטיבת הראייה התלת-ממדית של אינטל, ניצלה מסגירה והפכה בתוך כשנה וחצי לחברה צומחת ורווחית בתחום הרובוטיקה ● קוגנקס רוכשת אותה ביותר מ-600 מיליון דולר, לאחר שבעלי המניות השקיעו בה כ-50 מיליון דולר בלבד 14 חודשים קודם לכן ● העסקה צפויה להעניק לעובדי רילסנס בישראל, שרבים מהם יוצאי אינטל, מענקים משמעותיים, ולהשאיר את פעילות הפיתוח בארץ

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות בתל אביב בהובלת מניות הבנקים

המדדים המובילים בתל אביב נחלשים; מניות הטכנולוגיה שוחות נגד הזרם ● הנאסד"ק עלה אמש לשיא חדש נוסף ● כלל בוחנת השקעה בווליו בייס לפי שווי של 600 מיליון שקל לפני הכסף ● אחרי "פגישה טובה מאוד" בין בכירים אמריקאים ואיראניים בשולי עצרת האו"ם, המשקיעים יצפו לפגישת טראמפ-שי מחר ● מחירי הנפט מאבדים גובה ● וגם: בבלומברג מדווחים - התמחור של מניית אנבידיה מסמן איתות אזהרה

שמעון בן צבי 38, גבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

מחיר שיא לפרויקט בן 20 בגבעתיים: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים?

דירת 5 חדרים, בשטח של 123 מ"ר בקומה שביעית, שאוכלסה ב־2003, נמכרה תמורת 5.85 מיליון שקל ● הדירה צופה לפארק, והפרויקט נמצא במרחק הליכה מהקאנטרי ומהקניון