גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"

הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11
הסדרה "טהרן" / צילום: כאן 11

הפקת הסדרה "טהרן" לא עמדה במגבלות שדורש חוק תאגיד השידור הציבורי בנוגע לאחוז עובדים תושבי ישראל שלוקחים בה חלק. כך טוען אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ודורש ממועצת התאגיד הציבורי "כאן" להעביר לתקציב התאגיד בשנת 2021 תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקוריות קנויות. באקט מאיימים כי אם לא יוסדר הנושא תוך 30 יום - גם בהקשר לעונה הראשונה וגם בנוגע לעונה השנייה שטרם צולמה - הם יגישו עתירה לבית המשפט.

תקציב ההפקות של תאגיד השידור הציבורי הוא הגדול בישראל, אך לפי החוק, קיימות הגדרות מדויקות הקובעות את המגבלות להשקעות התאגיד. הסדרה "טהרן" הופקה תחת ההגדרה של הפקות מקור קנויות, הגדרה המחייבת כי 75% מהמשתתפים בה, בכל קטגוריה, יהיו תושבי ישראל. זאת מאחר שהתפקיד של התאגיד, שמתוקצב מכספי משלם המסים, הוא לא בהכרח לייצר הפקות שיניבו הצלחה מסחרית אלא לשמר את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית.

ארגון אקט מייצג למעלה מ-10,000 עובדים המועסקים במקצועות הסט, כגון צלמים, תאורנים, סאונדמנים, מאפרות וכדומה, ולכן יש להם אינטרס לוודא כי בהפקות מועסק אחוז העובדים הנדרש על-פי חוק.

הסדרה "טהרן" נחשבת לאחת ההפקות היקרות שנעשו בישראל אי-פעם. התאגיד השקיע כ-8.2 מיליון שקל בעונה הראשונה, שכללה שמונה פרקים. לכך הצטרפה השקעה כספית גם של חברת ההפצה. על-פי ההערכות, העלות לפרק עמדה על כמיליון שקל. עוד לפני הפקתה בתאגיד, הוצעה הסדרה לקשת, שלא יכלה לעמוד בעלויות הגבוהות ולכן ויתרה עליה.

התאגיד איננו מפיק סדרות בעצמו, אלא הוא מתקשר עם חברות הפקה עצמאיות שמפיקות עבורו את התוכן, תוך התחייבות חוזית לעמוד בתנאי החוק כנדרש. "טהרן", שצולמה רובה ביוון, הופקה על-ידי "שולה ודנה הפקות".

מיד עם תום הצילומים ביוון הגיע לאקט מידע לפיו מרבית ההפקה צולמה בחו"ל, והצוות הישראלי שהועסק בה היה מצומצם. לכן ביקש מנכ"ל אקט איתמר אביטן, באמצעות עורכי דינו, הבהרות מהתאגיד ומידע לגבי העובדים שלקחו חלק בצילומים בארץ ובחו"ל, מספר ימי הצילום וכדומה.

במשך תקופה ארוכה טענו בתאגיד כי "המפיקות הבהירו כי ההפקה אכן עומדת בדרישות החוק", ונמנעו מלספק נתונים נוספים. באקט התעקשו, ובהמשך דיווח התאגיד כי נעשתה בדיקה על הנתונים שהעבירו המפיקות, ובעקבותיה "נחה דעתנו כי רוב יוצרי ההפקה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע".

בהמשך שלח המפיק הראשי של התאגיד, קובי נוסבאום, פילוח של העובדים בהפקה לפי חלוקה לעיסוקים ומספר המועסקים לפי לאום. באקט לא השתכנעו, והצליחו - שלא באמצעות התאגיד - לשים יד על הרשימה השמית המלאה של המועסקים בהפקה, ממנה עלתה תמונה שונה מזו שהוצגה להם. מהנתונים של אקט עלה כי בצוות הטכני היוו הישראלים רק 65%, ובצוות ההפקה רק 35%.

עוד עלה מהנתונים כי כ-50 ימי צילום צולמו ביוון, לעומת חמישה בלבד בישראל, ובימי הצילום ביוון הועסקו רק 9 אנשי צוות ישראלים, וכל השאר יוונים.

בשלב הזה כבר הודה התאגיד כי ישנם פערים מסוימים בין המידע שנמסר לאקט בעבר לבין הנתונים הנוספים שהוצגו בהמשך. באקט טוענים כי לפי הנתונים שהציג התאגיד בעצמו, לא התקיים הרוב הדרוש של עובדים ישראלים, שבצוות ההפקה עמד שיעורם על 58%, ובצוות המבצעים על 72%. "כלומר", כתב אביטן במכתב למועצת התאגיד שזה עתה חזרה לפעול, "התאגיד הודה שחור על גבי לבן כי ההפקה לא עמדה בתנאי חוק התאגיד להכרה בהפקה מקומית קנויה".

במכתבו מציב אביטן סימני שאלה סביב התנהלות התאגיד בנושא, ומבקש לבדוק מדוע אושר שימוש בסך של 7.2 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד להפקות, מבלי שנבדק מראש שההפקה אכן עונה להגדרות החוק. "מדובר בכסף ציבורי המועבר במסגרת תקציב ממשלתי, שהתאגיד לא יכול לעשות בו כבתוך שלו".

עוד תוהה אביטן מדוע עד הפנייה של אקט הנתונים לא נבדקו באופן יזום על-ידי התאגיד מול חברת ההפקה, ומי אחראי למידע הלא מדויק שהועבר בהמשך לפניית הארגון. "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי", תוהה אביטן.

הוא מזכיר כי גם לאחר שהתברר כי חברת ההפקה לא עמדה בהגבלות החוק, סוכם איתה על הפקת עונה נוספת. "הבעיות בהתנהלות המתוארת מקבלות משנה תוקף שעה שמדובר בגוף ציבורי", נטען במכתב. "לא ניתן להסיר אחריות אישית מבעלי התפקיד הרלוונטיים בתאגיד, נוכח הפרת החוק שבוצעה".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו. מבדיקות שביצע התאגיד לאורך כל שלבי ההפקה, ומנתונים שנמסרו לנו ממפיקות הסדרה, עולה כי רוב הצוותים בהפקה הם תושבי ישראל. התאגיד ממשיך בבדיקת קטגוריה אחת מתוך ארבע, ובכל מקרה כל התקציב של התאגיד בהפקה הושקע בצוותים ישראלים בלבד".

מקורבים בתאגיד מציגים תמונה שונה מכפי שהיא מצטיירת ממכתבו של אביטן. על פי מקורבים, בעקבות הפנייה של אקט קיימו בתאגיד בדיקה מעמיקה של כל הנתונים שהועברו - הן ע"י אקט והן ע"י הפקת טהרן. המסקנות העלו כי שני הצדדים לא העבירו נתונים מדויקים - לא בהכרח מסיבות זדוניות, אלא מהבדל בשאלה את מי מחשבים כעובד ישראלי ובאיזה קטגוריה מחושב כל עובד. התאגיד נדרש להכריע במחלוקת בין הגורמים בשאלה מי נחשב לעובד ישראלי.

החוק אמנם ברור בקטגוריות הקבועות, אך משאיר מקום לפרשנות בנוגע לתפקידים בכל קטגוריה. כך או כך, בתאגיד אומרים כי כל הכסף שיצא מתקציבו עבור ההפקה הועבר לעובדים ישראלים בלבד. בתאגיד הוחלט להמשיך בבדיקה ולקבוע מנגנון בדיקה ופיקוח לגבי כלל ההפקות. יש לציין שהתאגיד עמד בחובותיו להשקעה בדרמה גם אם ההפקה טהרן נגרעת מהשקעותיו.

כאמור, הארגון דורש כי תקציב התאגיד לשנת 2021 יכלול תוספת של 7.2 מיליון שקל לטובת הפקות מקור, ומאיים כי אם הדבר לא יוסדר, תוגש עתירה.

שלא לייחוס טוענים מקורבים בתאגיד כי בחטיבת הטלוויזיה פעלו ללא רבב עם הכלים שיש להם: "כפי שזה נראה, גם אקט וגם ההפקה לא דייקו בנתונים שלהם. יש מידע שאקט העבירו שלא תאם את המידע של ההפקה, וגם הוא הסתבר כלא מדויק. בכל מקרה חלק מהמידע או הנתונים שהועברו אכן ייצרו תמונה שונה באחת הקטגוריות. זה משהו שבודקים משפטית, ובהתאם ההפקה תסווג תקציבית".

עם זאת, על-פי אותם מקורות, החוק קובע כי על התאגיד להשקיע 260 מיליון שקל בהפקות מקור, וגם ללא "טהרן" התאגיד עמד במחויבות זו, כך שאין לו צורך בטיוח מספרים.

עוד כתבות

יונתן אוריך / צילום: צילום מסך חדשות כאן 11

סערת יונתן אוריך ועמית סגל: האם מותר לשתף את ההודעות?

יונתן אוריך ועורכי דינו החלו לשלוח מכתבי התראה למי ששיתף חלקים מהתכתבויות הוואטסאפ שדלפו ● האם יש לאוריך עילת תביעה נגד מי שהשיג את ההתכתבויות ונגד מי שסייע להפצתן? האם מדובר בעבירות פליליות, והאם המפיצים חשופים לתביעה אזרחית? ● גלובס עושה סדר

נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: פרטי

בעקבות חשיפת גלובס: נשיא לשכת רואי החשבון נגד רשמת השותפויות

השבוע נחשף בגלובס כי רשמת השותפויות פנתה לעשרות שותפויות לא רשומות בדרישה להסדיר את הרישום או לעמוד בפני סנקציות ● לשכת רואי החשבון דורשת להקפיא את ההתראות שנשלחו לשותפויות: "לא ניתן לקבל מצב שבו אלפי עסקים נדרשים לפעול בתוך 45 ימים, תחת איום בנקיטת הליכים, ללא שיח מקדים"

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בשל ריכוז בנזן חריג: לימודים בוטלו, הציבור מתבקש להתרחק מבזן

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מזהירים כי התגלו בסמוך לבית הזיקוק בזן ריכוזים חריגים של בנזן ● בנזן הוא חומר מסרטן, תוצר של תעשיית הנפט ● הלימודים מבוטלים בשני בתי ספר בקרית אתא ● הציבור מונחה שלא להתקרב למרחק של קילומטר מבזן, ובפרט ילדים ונשים בהריון

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות פיתוח בישראל, חלק מהעובדים יפוטרו

ענקית הטכנולוגיה מבצעת שינוי ארגוני גלובלי, הכולל גם את קבוצת קופיילוט סטודיו בישראל ● לפי גורמים, מרבית עובדי הקבוצה צפויים לעבור לתפקידים אחרים בחברה, אך מספר עובדים צפויים לסיים את העסקתם

עובדי בניין / צילום: Shutterstock

התקנות החדשות שיזמי הנדל"ן צריכים להכיר

מתחילת השנה נהרגו 30 פועלים באתרי הבנייה, ומאות נפצעו ● תקנות הבטיחות החדשות, שייכנסו לתוקף בשבוע הבא, מרחיבות את תחום האחריות המשפטית גם למזמיני הבנייה ● "המחוקק מכניס שחקנים חדשים לתוך מעגל האחריות לבטיחות"

בנין פילת רמת החייל ת''א / צילום: תמר מצפי

החברה הישראלית שבדרך לבורסה הקנדית

קבוצת פילת, שפועלת בתחום אבחון והערכת עובדים, תחל להיסחר בבורסת TSX Ventures בטורונטו באמצעות מיזוג הפוך במחצית הראשונה של 2027 ● פילת מתכננת לגייס במהלך כ-13 מיליון שקל לפי שווי כ-112 מיליון שקל

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

לא רק אזהרה חריפה: לריי דליו יש גם כמה עצות פרקטיות לתיק ההשקעות

ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם הזהיר השבוע בסינגפור כי עליית הריבית עלולה להתחיל לפוצץ את בועת הבינה המלאכותית ● ואיך הוא מציע להיערך לתקופה המסוכנת?

המאבק בשותפויות לא רשומות עולה מדרגה / איור: Shutterstock

עורכי דין, רואי חשבון ורופאי שיניים: המאבק בשותפויות לא רשומות עולה מדרגה

בעקבות ביקורת חריפה של מבקר המדינה על אובדן מאות מיליוני שקלים במסים, רשמת השותפויות ורשות המסים יצאו במבצע אכיפה נרחב ● עסקים לא רשומים נדרשים כעת להסדיר את מעמדם תוך 45 יום

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

הדרישה החריגה שהפילה את עסקת ה-6 מיליארד דולר של דקארט הישראלית

לגלובס נודע כי לאחר חשיפת המו"מ עם ענקית ה-AI דרשה אנתרופיק להעביר את כל מאה עובדי דקארט לארה"ב ולסגור את פעילותה בישראל - מה שהוביל לפיצוץ המגעים ● כעת, הסטארט-אפ של יוצאי 8200 בדרך לאקזיט ענק של 7 מיליארד דולר עם ענקית הענן אמזון

עידו סוסן, מנכל דרייבנטס / צילום: איל יצהר

100 אלף דולר בממוצע: עובדי דרייבנטס נפגשים שוב עם כסף

דרייבנטס, חברת שרתי התקשורת מרעננה, מקדמת עסקת סקנדרי שבה ימכרו עובדיה מניות למשקיע מוסדי חדש בהיקף של כ-40–50 מיליון דולר, כך נודע לגלובס ● החברה מעסיקה כיום מעל ל-500 עובדים, ועל פי ההערכה, לא מדובר בסבב הסקנדרי הראשון של החברה בשנים האחרונות

סניף של סטופמרקט / צילום: אתר החברה

קבוצת דודו עזרא השלימה את רכישת סטופמרקט ב-680 מיליון שקל

רשות התחרות אישרה את העסקה, ובנק הפועלים יעמיד מימון של כ-500 מיליון שקל לרכישת סטופמרקט לפי שווי של כ-680 מיליון שקל ● לאחר המיזוג תחזיק קבוצת דודו עזרא ב-23 סניפים עם מחזור מכירות מוערך של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה, לצד תוכנית להתרחבות ופתיחת עשרה סניפים נוספים

לינדה כהן-רופא, סמנכ''לית אסטרטגיה וטרנספורמציה בשטראוס, בכנס משקיעות הדור הבא / צילום: כדיה לוי

סמנכ"לית אסטרטגיה בשטראוס: "בחברה יש גם כובע עסקי וגם של אחריות חברתית ואני מאוד מגשימה את עצמי"

לינדה כהן-רופא, סמנכ"לית אסטרטגיה וטרנספורמציה בשטראוס, התארחה היום בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס וסיפרה על תפקידה, על 18 שנותיה בשטראוס ועל העצות שהייתה נותנת לנשים בתחילת דרכן: "אנחנו נוטים להשקיע בעבודה, אבל ההשקעה הפנימית, היכולת להבין היטב מי אנחנו, היא מאוד חשובה"

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

ארבעה חודשים אחרי ההנפקה: תדהר יוצאת למהלך פיטורים והתייעלות

החברה הודיעה כי היא תאחד חטיבות ותפחית דרגי ניהול, במהלך שלפי הערכתה יחסוך כ־30 מיליון שקל בשנה ● על פי הערכות מדובר בעשרות עובדים ● חודשים ספורים קודם לכן העניקה החברה לעובדיה בונוסים במזומן בסך כ־56 מיליון שקל בעקבות ההנפקה בבורסה

רחפנים של אונדס / צילום: מצגת החברה

אחרי בליץ רכישות: אונדס מקימה חברת AI בשיתוף פלנטיר

החברה החדשה, Regna AI, תהיה בבעלות מלאה של אונדס, תפתח מודלי בינה מלאכותית למשימות ביטחוניות ומבצעיות על בסיס התשתית הטכנולוגית של פלנטיר ותעסיק גם עובדים בישראל ● המהלך מגיע לאחר מסע רכישות נרחב של אונדס בישראל, שבמסגרתו רכשה שורה של חברות ביטחוניות וטכנולוגיות ומעסיקה כאן כבר כאלף עובדים

שר החוץ האיראני לשעבר מוחמד ג'וואד זריף / צילום: ap, Vahid Salemi

הבכיר האיראני שאזר אומץ לתקוף את משמרות המהפכה

כותרות העיתונים בעולם: מרוקו לא מסתפקת בתוצרת הביטחונית הרבה שרכשה מישראל ומתכוונת לחזק את הטנקים שלה בצריחים מתוצרת אלביט, איראן גועשת בעקבות דברי שר החוץ לשעבר שקרא להעדיף דיפלומטיה על פני תוקפנות, ובמקביל היא מאשימה את ארה"ב בהברחות נפט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

רותי (שמחה) פורמן, אליאור זיטלני וספיר הרוש, בפאנל משותף בהנחיית בת-שבע משה / צילום: כדיה לוי

"לא כל חברה שששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה"

בפאנל "לחשוב כמו משקיעה", שנערך בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס, דיברו ארבע בכירות בשוק על תעשיית ההייטק המקומית, נתנו טיפים למשקיעות, והסבירו מדוע הן אופטימיות בנוגע לישראל: "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי. יש לנו תכונות אופי שלא נמצאות בשום מקום אחר, והן גורמות לנו להצליח"

איריס שור, יזמת סדרתית, בכנס משקיעות גלובס / צילום: שלומי יוסף

היזמת שמכרה את החברה שלה ללינקדאין: "כולם אמרו לי שאין סיכוי שאצליח"

איריס שור, יזמת סדרתית שהקימה שלושה סטארט־אפים, ששניים מהם נמכרו, סיפרה בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס, על ההחלטה למכור את החברה שלה דווקא בשיא גאות ההייטק ● "אפשר להגיע ליעדים מאוד גבוהים בהרבה מאוד דרכים שונות ולא מקובלות", סיפרה

דנזה. מרכבי הפרימיום שיוצגו בתערוכה, והמחיר הצפוי בישראל / צילום: יח''צ

ישירות מתערוכת הרכב היוקרתית בעולם: דגמי הפרימיום שבדרך לשוק הישראלי

תערוכת פריז אמורה הייתה להציג את הקאמבק האירופי מול החשמליות הסיניות המוזלות, אך בפועל היא ממחישה בעיקר את הפיגור הדרמטי של המערב ● כעת, כשהסינים מסתערים גם על סגמנט הפרימיום ומתחרים במרצדס, אאודי ולנדרובר, הצרכן הישראלי עשוי להרוויח

המשרוקית / אילוסטרציה: צילום מסך מסרטון של הדמוקרטים בטיקטוק

לאן המפלגות מכוונות את הקמפיינים ב־AI?

פונים לצעירים בטיקטוק? תכני ה-AI של הפוליטיקאים מכוונים דווקא למקומות אחרים ● 
ה־AI שמאחורי הבחירות, מדור חדש

קרן כהן חזון, מנכ''לית תורפז, בכנס משקיעות גלובס / צילום: כדיה לוי

קרן כהן חזון: "אם לא תהיה תעשייה בישראל, לא תהיה ישראל"

בשיחה עם אלה לוי-וינריב בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס, סיפרה מנכ"לית תורפז, קרן כהן חזון על הדרך ל-28 מיזוגים ורכישות ברחבי העולם, שיתפה בסיפורים האישיים שמאחורי העסקאות, ועל המתכון שלה להצלחה ● "בסוף צריך אחד או אחת שיאמינו, ומשם הכל מתחיל"