פארק הייטק ברעננה./ צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / Shutterstock
"מה עוזרת לי פריחת ההייטק?" שאל אותי ב', בעל עסק קטן לבנייה ותחזוקת אקווריומים. הצעתי לו לעשות תרגיל פשוט: "בדוק כמה מהלקוחות שלך אנשי הייטק". הוא חזר אליי מופתע "יותר מ-50%". "זה מה שפריחת ההייטק עוזרת לך" אמרתי לו.
תשובה דומה קיבלתי מד', המנהל חברת הסעות גדולה. "מזה מספר שנים שיותר מ-50% מהלקוחות שלנו הן חברות הייטק. הם משלמים הרבה יותר טוב מעיריות, ממועצות מקומיות, ממפעלי תעשייה. ולא פחות חשוב יש לנו עבודה מהם ב"זמנים מתים" כמו שעות הערב והלילה וזה משפר לנו את הכדאיות הכלכלית של העסק".
מנהל בגוף פרטי שמשרת את כל ענפי המשק ציין בפניי שמשקלן של חברות ההייטק מסך לקוחותיו עלה "בעשרות אחוזים רבים" לעומת לפני 10 שנים.
לפני 10 שנים פחות מ-50% מלקוחותיה של חיסונים פיננסים, שעוסקת בעולמות של ניהול סיכונים פיננסיים ומשרתת בעיקר חברות יצוא ויבוא גדולות, היו חברות הייטק. כיום שיעור חברות ההייטק מקרב לקוחותיה מתקרב ל-80%.
אלו הן דוגמאות המתקשרות ומתכתבות עם תופעה כלכלית חשובה ביותר: הספילינג אפקט Spilling Effect. ז"א, פריחת ההייטק "שופכת" הרבה מאוד עבודה להרבה מאוד ענפים אחרים כי חברות ההייטק זקוקות לשירותים נלווים רבים וכך גם עובדיהן. להערכתי כמעט כל ענפי המשק נמשכים כיום ע"י קטר ההייטק. יתירה מזו, הקטר הזה עבר מה שאני מכנה "האצה קורונית", שזו הדחיפה העצומה שהקורונה נתנה לביקושים לרבים מענפי הטכנולוגיה.
מי נהנה מפריחת ההייטק בישראל ומי לא?
10% מהעובדים בישראל מועסקים בהייטק באופן ישיר, שיעור כמעט כפול מה-OECD. אך חשוב לא פחות מה שהענף מפריח בעקיפין וזה המון:
הנהנים הם מנהלי כספים חיצוניים, רו"ח ומנה"ח, עו"ד, בנקאים, מעריכי שווי, יועצי מס, יועצים פיננסיים וכלכליים, מהנדסים חיצוניים, מתכנתים ומפתחים עצמאיים, קרנות הון סיכון, יועצי שיווק ומכירות דיגיטליים, מומחי פטנטים, יועצים ארגוניים, חברות השמת כ"א, סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים, חברות כ"א, מעצבים, נדל"ניסטים, שיפוצניקים, קבלני בניין, חברות ליסינג והשכרת רכב, יבואני ציוד משרדי, יבואני רהיטים, שרותי שמירה ואבטחה, שרותי ניקיון, חברות היסעים, מסעדות ובתי קפה, שרותי קייטרינג, מרצים בתחומי עניין פופולריים, מאמני כושר.
לאלו יש להוסיף פקולטות ומכללות ללימודי מקצועות רלוונטיים להייטק כמו גם תשלומי מס למדינה על שכר עבודה גבוה, מיסי רווחי הון, מע"מ, מיסי חברות, תשלומי ארנונה גבוהים לעיריות, הנפקות בבורסת ת"א, גופים מוסדיים שמשקיעים את כספנו, פמילי-אופיס ועוד.
בזמנים רגילים נהנות מפרנסה מכובדת מחברות ההייטק גם חברות תיירות ותעופה, מדריכי טיולים, זמרים, סטנדאפיסטים, אומנים ובדרנים והרשימה עוד ארוכה.
הפריחה משפיעה על ענפים רבים גם כי עובדי הייטק רוכשים ושוכרים דירות ומכוניות יקרות יחסית ותרבות הפנאי שלהם מפותחת מאד יחסית.
מכיוון שהשכר בהייטק גבוה (ושיעור קטן מן העובדים זוכה גם ברווחי הון) והשקל כה חזק לא צריך להתפלא שלפי פרסומים של קרדיט סוויס ממוצע העושר של אדם בוגר בישראל מעמיד אותנו במקום 20 בעולם. יתירה מכך, ישראל בחמישייה הפותחת בעולם של משפחות עשירות ביחס לגודל האוכלוסייה, עם 157 אלף משפחות של מיליונרים במונחים דולריים.
זה לא מפתיע כי קרדיט סוויס מודד בדולרים והשקל הוא המטבע החזק בעולם בחמש השנים האחרונות. השקל החזק זו גם תופעה שנוצרה בעקבות ההייטק, כתוצאה מההשקעות הזרות של עשרות מיליארדי דולרים שמומרים לשקלים. קרדיט סוויס מתייחס לשווי משפחה נטו, לאחר ניכוי הלוואות ומשכנתאות ולא חסרות כאלו שמחזיקות דירה גדולה בגוש דן שגם לאחר ניכוי משכנתה שוות נטו מעל 3 מיליון ש"ח.
מדוע לא שמעתם על הספילינג אפקט והשפעתו על המשק? זו תופעה שקשה עד בלתי אפשרי למדוד אותה מבחינה סטטיסטית. לכן כמעט ולא רואים התייחסות אליה בניתוחים מקרו-כלכליים, אך היא משחקת תפקיד מרכזי ביותר בעוצמתו של המשק הישראלי.
ההייטק גם הציל את המשק הישראלי בקורונה. זינוק דרמטי ביצוא שירותים ברבעון השלישי של 2020 הביא אותנו לשיא כל הזמנים של 112 מיליארד שקל (ברבעון).
לכן ב-12 החודשים האחרונים ישראל בין מדינות ה-OECD שכלכלית נפגעו מהקורונה הכי פחות (מקום 7 מתוך 37 אחרי אירלנד, טורקיה, ניו זילנד, נורבגיה, דרום קוריאה וליטא).
ומה צופן העתיד? להערכתי ההאצה הקורונית של ההייטק בעולם והספילינג אפקט ישפרו עוד יותר את מצבנו ביחס למדינות אחרות. כפי שנאמר, המשקל הישיר והעקיף של ההייטק בישראל גבוה מאשר כל מדינה אחרת בעולם. דרך אגב, גם קרן המטבע הבינלאומית חושבת כך וצופה שישראל תהיה ב-2025 המדינה הצומחת ביותר ב-OECD.
הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים