גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד להגנת הסביבה מציג אסטרטגיית פסולת מקיפה, עם סימן שאלה גדול

מטרת התוכנית היא לצמצם את הטמנת הפסולת בישראל מ-80% כיום ל-20% בשנת 2030, ולעבור לכלכלה מעגלית כמקובל באיחוד האירופי ● אבל כשהבחירות בפתח, ועדיין אין טיוטת תזכיר חוק בנושא וגם לא לוחות זמנים, סיכוייה להגיע לשלב הביצוע עומדים בספק

אתר אשפה תאנים ליד חצור / צילום: אביהו שפירא
אתר אשפה תאנים ליד חצור / צילום: אביהו שפירא

המשרד להגנת הסביבה מציג את אסטרטגיית הפסולת החדשה שהוא שואף לקדם בשנים הבאות, במטרה לצמצם את הטמנת הפסולת מ-80% כיום ל-20% בשנת 2030. עד כה, לאורך שנים רבות, ישראל לא הצליחה ליישם אסטרטגיית טיפול בפסולת שתוביל לצמצום ההטמנה, וזאת בעוד שהאוכלוסייה הולכת וגדלה, וכך גם כמות הפסולת הנערמת במזבלות.

החזון העומד בבסיס האסטרטגיה החדשה של המשרד להגנת הסביבה הוא הפיכת כלכלת ישראל מליניארית, הצורכת משאבים בהיקף גדול ומזהמת, לכלכלה מעגלית, השואפת למינימום פסולת ולהתייעלות מקסימלית בשימוש במשאבים - עד שנת 2050. זאת במטרה להפחית את ייצור הפסולת, להפוך אותה למשאב ולהפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות לאורך כל שרשרת הטיפול בפסולת. זוהי למעשה האסטרטגיה המקובלת באיחוד האירופי, שהותאמה לישראל.

במשרד להגנת הסביבה מציבים יעדים ליישום עד שנת 2030: 54% העברה של פסולת למיחזור; 100% תשתית למיון ולהפרדת הפסולת האורגנית במקור; 0% הטמנה של פסולת לא מטופלת ו-20% הטמנה של פסולת שארייתית, והפחתה של 47% מפליטות גזי החממה הנוצרים בתחום הפסולת בהשוואה להיום. כדי ליישם את התוכנית, המשרד יקדם את הקמתם של מתקני מיון וטיפול בפסולת באמצעות השקעות מכספי קרן הניקיון, ויסייע בהקמת התשתית הפיזית להפרדה במקור.

גלגולי הפסולת

על מנת להבטיח ודאות ארוכת טווח במשק הפסולת, האסטרטגיה תעוגן בחקיקת מסגרת על בסיס הדירקטיבה האירופית. החקיקה תטמיע את עקרון "המזהם משלם" במשק הפסולת, תוך החלת האחריות והעלות לטיפול בפסולת על יצרני הפסולת, והחלת חובה הדרגתית לאיסוף נפרד של זרמי פסולת בני-מיחזור ואיסור הטמנה לפסולת לא מטופלת.

המדינה תקבע מודלים לתמרוץ כלכלי, כך שיישום התוכנית יהפוך כדאי לרשויות המקומיות, ותעמיד פתרונות מקצה לקצה, הנוגעים לכל אורך חיי המוצרים - עד שהם נהפכים לפסולת. בהתאם למדיניות החדשה, הרשויות יוכלו לקבוע מנגנון תמרוץ כלכלי לתושבים (Save as you Throw, "מחזרו וחסכו"), כך שמשקי בית שישליכו פחות פסולת או יפרידו אותה במקור - ישלמו פחות בהתאם. מדיניות זו יושמה במדינות רבות בעולם, ומאפשרת לרשויות ירידת עלויות של 10%-15% בייצור הפסולת, ועלייה של 35%-50% בהפרדת הפסולת במקור.

בהתאם לתוכנית יהיו שלושה פחי איסוף בפתח הבניינים, או במרכזים ביישובים קהילתיים ושכונות של בתים פרטיים: פח חום לפסולת אורגנית; פח כתום למגוון חומרים מתמחזרים "יבשים" (ולא רק לאריזות כפי שקיים היום) ופח ירוק לפסולת שיורית. בנוסף, יוצבו פחי מיחזור ייעודיים נוספים ברמת הרחוב או השכונה.

לאחר האיסוף, הפסולת האורגנית (המהווה 43% מסך הפסולת) תועבר למתקן טיפול מכני ביולוגי. במתקנים אלו הפסולת תעבור מיון משלים נוסף, ומשם - למערכי קומפוסטציה ועיכול אנאירובי לייצור ביוגז לתהליכי ייצוב, וקומפוסטציה לייצור דשן איכותי לחקלאות או לגינון.

הפסולת היבשה (המהווה כ-39% מסך הפסולת) מהפח הכתום ומפחי המיחזור השכונתיים תועבר למתקני מיון, שבהם החומרים יופרדו לזרמים שונים. חומרים "נחותים", שלא ניתן למחזר, יחולצו ויעברו להשבה לאנרגיה במידת האפשר או להטמנה. הפח הירוק עם הפסולת השיורית (המהווה כ-18% מסך הפסולת) יועבר לפס מיון ייעודי ויחולצו ממנו חומרים מתמחזרים. פסולת שיורית שאינה מתמחזרת תועבר להשבה לאנרגיה או להטמנה.

חישובי העלויות

מעל התוכנית השאפתנית מרחף סימן שאלה גדול. כפסע מבחירות, האם שר אחר אשר יעמוד בראש המשרד בשנים הבאות לא יבטל את התוכנית של השרה גילה גמליאל, כשם שעשה כמעט כל שר לקודמו במשרד? התוכנית הנוכחית דורשת מסגרת חקיקה ותקנות שונות, והדרך ליישומה איננה מהירה. נכון ליום לפרסום התוכנית, למשרד להגנת הסביבה עדיין אין טיוטת תזכיר חוק בנושא, ואין לוחות זמנים קבועים לביצוע. השלמת החקיקה דורשת עוד עבודה וזמן.

יתר על כן, התמריצים שיינתנו עדיין אינם ברורים, וזכורה אף תוכנית עבר להפרדה במקור שנגדעה בין החלפות השרים: תוכנית ההפרדה שהגה גלעד ארדן, שבמסגרתה הוצבו גם פחים כתומים מחוץ לבתים, בוטלה על ידי אבי גבאי. ההבדל העיקרי כעת נעוץ בכך שמדובר באסטרטגיה כוללת, תוך השקעה במתקני טיפול שיצליחו להפוך את התוכנית לבת קיימא.

"התוכנית האסטרטגית החדשה של המשרד מקיפה יותר מקודמותיה, וכוללת לצד שיטות וטכנולוגיות, שכבר היו על השולחן ואף נוסו בחלקן בעבר, גם הצעות לחקיקה ותוכנית לחינוך והסברה, לצד תמריצים לציבור וסיוע ליזמים", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון.

"יחד עם זאת, אחרי 20 שנה של ניסיונות להפחית את היקף ההטמנה בישראל, ניסיונות שנכשלו פעם אחר פעם, מדינת ישראל צריכה תוכנית פעולה עם לוחות זמנים לחקיקה וליישום, מנגנונים לחלוקת הכספים ותקציבים ברורים. אנחנו עומדים שוב לפני בחירות, ואין לנו זמן לחכות לשר חדש, לבחינה מחדש ולעוד תוכנית".

יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה קיים בחינת עלות-תועלת של החלופות, הכוללת את העלויות הישירות והעלויות החיצוניות (עלויות סביבתיות) של הטיפול בפסולת. כך שלראשונה, לשר הבא במשרד יהיה מסד נתונים מסודר ופתרונות שנבחנו לעומק, ומתבססים על היגיון כלכלי.

בדיקה זו הראתה כי אימוץ מדיניות של הפרדה במקור של הזרם האורגני והזרם ה'יבש' המיועד למיחזור, תוך קביעת תמריצים כלכליים, היא הכדאית ביותר מבחינה כלכלית וסביבתית. היא תביא לחיסכון משקי של לפחות מיליארד שקל בעשור הקרוב, להפחתה בייצור הפסולת לנפש, ולשיעורי המיחזור הגבוהים ביותר מבין החלופות השונות (54%).

למעשה, לפי בדיקת המשרד להגנת הסביבה, החלופה הסביבתית ביותר היא גם הכלכלית ביותר. עלותה המשקית היא 4.5 מיליארד שקל בשנה, וזאת לעומת תוכניתו של השר הקודם, זאב אלקין, להקמת מתקני השבת האנרגיה מפסולת, הנאמדת ב-5.3 מיליארד שקל בשנה.

יתר על כן, בעוד שהעלות החיצונית של פליטת גזי החממה של הטמנה עומדת על 173 שקל לטון, ושל מתקן תרמי לשריפת פסולת על 28 שקל, מתקני עיכול אנארובי שיקומו עם יישום התוכנית החדשה יחסכו 11 שקל לטון פסולת בעלויות חיצוניות של פליטות גזי חממה.

מפגרים אחרי ה-OECD

בשנת 2019 יוצרו בישראל כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה. לפי נתוני הלמ"ס, אדם ממוצע בישראל מייצר 1.76 ק"ג פסולת בממוצע בכל יום (642 ק"ג בכל שנה) - 30% יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על 1.4 ק"ג לאדם. ללא התערבות משמעותית, הצפי הוא שסך הפסולת העירונית המעורבת יעלה ב-25% עד לשנת 2030, ויסתכם ב-7.5 מיליון טונות בשנה. קצב גידול הפסולת בישראל עומד בעשר השנים האחרונות על כ-2.6% בממוצע בשנה, והוא מושפע מדמוגרפיה ושינויי צריכה (1.94% נובעים מקצב גידול האוכלוסייה ו-0.66% מגידול בייצור הפסולת).

בניגוד למגמות הנצפות במדינות האיחוד האירופי של גידול משמעותי באחוזי המיחזור (46% בממוצע נכון ל-2017) וצמצום הפסולת לנפש, אחוזי המיחזור בישראל נמוכים באופן ניכר ביחס למדינות ה-OECD. זו הסיבה שנדרשת רפורמה מקיפה במשק הפסולת.

כשגמליאל נכנסה למשרד להגנת הסביבה, היא החליטה לבלום את תוכניתו של אלקין להקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת ברחבי ישראל, שבהם יועדה הפסולת להישרף. למעשה, היא הציבה את אופציית שריפת הפסולת בתחתית הפירמידה, כך שזו תבוא לידי ביטוי רק במצבי אין ברירה. בכך מאמץ המשרד להגנת הסביבה מדיניות הדומה לנהוג במדינות מערב אירופה המובילות בטיפול בפסולת.

גיל ליבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה המפעיל את פארק המיחזור חירייה, אמר היום (ג') על התוכנית: "היעד הלאומי כפי שנקבע במדיניות המשרד להגנת הסביבה שהוצגה היום, להגיע ל-20% הטמנה של פסולת בלבד עד 2030 הוא בר השגה ויש לנו את היכולות להגיע אליו באמצעות המשך פיתוח מתקני המיון האזוריים וטיפול בנושא צרכנות נבונה וצמצום צריכה ופסולת.
"בכנס השנתי לטיפול בפסולת שקיימנו היום בפארק חירייה הצגנו את התוכנית שלנו כגוף האמון על מיון וטיפול בכרבע מהפסולת בישראל, למימוש האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה, תוך המשך למידה ממדינות אחרות והנחת העבודה כי הפתרון המקיף כולל גם את הטיפול בפסולת שלא ניתן למיין בצורת השבה".

אדם טבע ודין הגיבו אף הם ובירכו את השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על הצגת אסטרטגיית הפסולת. לדברי הארגון,"אדם טבע ודין קורא להכנתה של תוכנית לאומית רב שנתית לטיפול בפסולת האורגנית ולאימוץ צעדים שיאפשרו הפרדת הפסולת במקור.

"הטיפול בפסולת האורגנית הוא קריטי, בשים לב לכך שאחוז הפסולת האורגנית בישראל הוא כמעט פי שניים מאשר במדינות אירופאיות. פסולת זו, כשהיא מטופלת יכולה להפוך למשאב ומכאן החשיבות שיש בטיפול בה.

"חשיבותה של התוכנית היא גם בהשפעותיה על הפחתת הפליטות של גזי החממה, זאת בשים לב לעובדה ש-20% מגזי החממה מיוצרים כתוצאה מהליכי הטיפול וההטמנה של פסולת. עניין זה, בשילוב עם ההתייחסות לנושא הטיפול בפלסטיק חד פעמי, צפויים להביא לשינוי משמעותי במציאות בישראל".

עוד כתבות

יחיאל טפירו / צילום: שלומי יוסף

ביהמ"ש גזר 5 שנות מאסר על יחיאל טפירו בשל הונאת משקיעים

טפירו הורשע כי גייס במרמה בנסיבות מחמירות כ-80 מיליון שקל מ-600 משקיעים דרך חברת קרן אור ● שותפו לשעבר, עו"ד אמיר בירמן, הורשע בשותפות בביצוע חלק מההונאה, ונגזרו עליו 3 שנות מאסר

חיסון לקורונה של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון / צילום: Reuters, Dado Ruvic

זריקה אחת, שיטה מסורתית ויעילות פחותה: למי מתאים החיסון החדש של ג'ונסון אנד ג'ונסון

החיסון שזכה באישור חירום של ה-FDA מבוסס על וירוס שהונדס גנטית, בשונה מחיסוני פייזר ומודרנה מבוססי טכנולוגיית ה-RNA החדשנית ● הוא אמנם מספק יעילות נמוכה יותר, אך מצד שני אינו דורש הקפאה, מספיקה זריקה אחת בלבד והוא נותן מענה למי שלא שם ידו על חיסוני פייזר ומודרנה

אתר הבנייה באשדוד בו נהרג היום פועל / צילום: איחוד הצלה

מקרה מוות שלישי מהתחשמלות בפרויקט תמ"א בשלוש שנים

פועל בניין התחשמל למוות בפרויקט תמ"א 38 באשדוד ● בשל סכנת התחשמלות חובשי מד"א הדריכו פועלים אחרים כיצד לבצע פעולות החייאה, אך לשווא

מפגינה מצביעה בשלוש אצבעות, סמל המאבק, זאת לאחר שמפגינה נורתה בראשה ע"י המשטר הצבאי במסגרת ההפגנות / צילום: Associated Press

ההפיכה במיאנמר: מה קורה ולמה יש הפגנות?

הפגנות גדולות נערכות במדינה במשך שבועות בהתנגדות להשתלטות הצבאית, שהרחיקה את תהליך המעבר לדמוקרטיה במדינה

חיסון נגד קורונה - בית חולים שערי צדק ירושלים / צילום: רפי קוץ

נתניהו וגנץ אישרו: עשרות אלפי פועלים פלסטינים יקבלו חיסון של מודרנה

מדובר ב-100 אלף חיסונים בשלב הראשון המיועדים ל-50 אלף פועלים, ואם המבצע יצליח, יתקבלו עוד חיסונים ● עדיין לא הוחלט אם קבלת החיסון תהיה תנאי להמשך העבודה בישראל

אמיל וינשל / צילום: ערן ירדני

וישור השלימה את ההנפקה הראשונית לפי שווי חברה של כ-382 מיליון שקל לאחר הכסף

החברה שבשליטת אמיל וינשל וניצן צעיר הרים גייסה כ-85 מיליון שקל לאחר שביקשה בתחילה לגייס 100 מיליון שקל לפי שווי של 500 מיליון שקל לאחר הכסף ● התוכנית של החברה: שימוש בכספי הגיוס לשם כניסה לשוק האמריקאי

יורש העצר מוחמד בן סלמאן / צילום: Associated Press, Alastair Grant

בן המלך והנשיא: מה יוכל ג'ו ביידן ללמד את מוחמד בן סלמן

הסעודים תמיד היו שותפים קצת מפוקפקים, אך נראה כי החיפוי על יורש העצר הסעודי הגיע אל קיצו ● ממשל ביידן יגלה השבוע את עתיד מדיניותו כלפי ערב הסעודית ● האיש ש"ידיו מוכתמות בדם" יכול רק לקוות להיות שארה"ב תבלע את הרוק ותראה בו "בן כלבה שלנו", כפי שאמר בזמנו רוזוולט

אבתיסאם מראענה / צילום: "חדשות סוף השבוע", חדשות 12

ביהמ"ש העליון קבע: מרעאנה תוכל להתמודד בבחירות

ההחלטה התקבלה בדעת רוב כנגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ ● השופטים קבעו כי דבריה מעוררים שאט נפש ומקוממים ביותר אך לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת כדי לפסול אותה ● יריב לוין: "בית המשפט העליון שוב נכשל ערכית ומוסרית בהגנה על הערכים הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל"

פרויקט תמ"א 38 בקריות. הוחלט על היטל השבחה בשיעור 25% בלבד / צילום: פאול אורלייב

כדאיות כלכלית ליזם - גם כשערכי הקרקע נמוכים

ועדת הערר במחוז צפון קבעה כי סעיף 23 לתמ"א 38 - המאפשר לעיר להכין תוכנית
מקומית משלה - יכול לשמש ככלי להבטחת כדאיות כלכלית ליזם, במקרה הצורך

 

 

פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

הדולר בשיא של 3 חודשים, הקרדיט לבנק ישראל? לא בהכרח

אחרי שצלל באמצע ינואר לשפל של 25 שנים, הדולר משלים עלייה של כמעט 6% אל מעל 3.3 שקלים ● מדוע סוחרי המט"ח לא ממהרים לייחס את שינוי המגמה לבנק ישראל, והאם הכל מתחיל ונגמר בירידה בשוקי המניות שייצרה ביקושים למט"ח

שר הביטחון בני גנץ / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

הקלה ברגולציה על יבוא מוצרים אלחוטיים לישראל

שר התקשורת בני גנץ חתם הבוקר על תקנות חדשות שיפטרו מוצרים רבים מהצורך לקבל את אישור המשרד, במהלך שיעודד את היבוא ואת התחרות בשוק המוצרים האלחוטיים

שולמית גרי. מנכ"לית בנק ישראל / צילום: איל יצהר

"לא היה צריך לחלק מענקים לכולם": המנכ"לית החדשה של בנק ישראל בראיון ראשון

שולמית גרי נכנסה לתפקידה כמנכ"לית בנק ישראל - אחד המוסדות השמרניים בארץ - דווקא בשיא תקופת הקורונה, שדורשת יותר מהכל גמישות ארגונית ● "אנחנו צריכים להתנהל כמו גוף פרטי", היא אומרת בראיון ראשון מאז מינוייה, ולא חוסכת ביקורת על תוכניות הממשלה

חנן שמש ואבי כ"ץ / צילום: תמר מצפי ואילן בשור

השותף שנעלם, הבנק שעיקל והברקזיט: כך קרסה ההשקעה ברחוב פולנד 19-20 בלונדון

עשרות משקיעים בחרו בשנת 2014 להשקיע בפרויקט של קרן הגשמה בלונדון • זה נגמר בהפסד של 100% מכספם • פודקאסט הנדל”ן של גלובס, "כסף בקיר", צלל להליכים המשפטיים שמלווים את הכישלון האנגלי ● פרק מיוחד ● האזינו

לשכת שירות התעסוקה / צילום: איל יצהר

חברה ישראלית הצליחה לקבל 1.4 מיליון שקל לעידוד תעסוקה שלא כדין

בקיץ האחרון החליטה הממשלה על הקצאת מיליארדי שקלים לטובת עידוד מעסיקים להשיב לעבודה עובדים או לשכור עובדים חדשים לעבודה, שהיה באחריות שירות התעסוקה ● מחלקת הבקרה של שירות התעסוקה גילתה את פעולת ההונאה של החברה ודיווחה עליה למשטרה

מישל סיבוני / צילום: איל יצהר

מסר למשקיעים: קבוצת הראל קבעה מדיניות לחלוקת דיבידנד

בכך מצטרפת הראל להפניקס, כששתיהן מתכוונות לחלק לבעלי המניות לפחות 30% מהרווח השנתי ● במקביל הראל מבצעת שינוי מבני שצפוי לשחרר לה דיבידנד חד פעמי 310 מיליון שקל

יעקב לוקסנבורג / צילום: תמר מצפי

בין דניה לאפריקה: כך הפכה תספורת של מיליארד שקל לתשואה פנומנלית

השלמת הנפקתה של חברת הבנייה דניה סיבוס הקפיצה את שווי נכסי אפריקה ישראל לכ-2.4 מיליארד שקל - ומשקפת תשואה של 255% לבעלי הבית החדשים ● ומי נשארו מחוץ לחגיגה? מחזיקי האג"ח, בעל השליטה הקודם לב לבייב ומוטי בן משה, שאמור היה לרכוש את החברה

אזרחית ממלאת דלק עם כפפות בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

החל מחצות: מחיר הדלק יעלה ב-27 אגורות

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בשירות עצמי יעמוד על 5.99 שקל

שרת התחבורה מירי רגב בנתב"ג

רגב: נביא מחר לממשלה מתווה לפתיחת השמיים למבקשים להגיע לבחירות

זאת בלי ועדת חריגים ועם טיסות מכלל היעדים ● במסיבת העיתונאים שכינסה שרת התחבורה בנתב"ג, התייחסה רגב גם לסערת ועדת החריגים וכינתה את הפרסומים בנושא "הכפשה, שקר ופייק ניוז" ● לטענתה, "ועדת החריגים הפכה לכלי ניגוח פוליטי"

וורן באפט, מנכ"ל ויו"ר ברקשייר הת'וואיי / צילום: Reuters, Scott Morgan

המבורגר וקולה כבר 56 שנים ברציפות ואף מילה (כמעט) על קורונה: מה מסתתר במכתב השנתי של וורן באפט

במכתב השנתי של משקיע העל וורן באפט הוא פרס את תובנותיו על פני כ-15 עמודים, אך בלט חסרונם של נושאים ואירועים מרכזיים כמו הקורונה, מלחמת הדורות בוול סטריט, הביטקוין, משבר האקלים והדיבידנד בחברת ברקשייר הת'אווי ● גם הביקורת על כך לא איחרה לבוא

וולף משה / צילום: עינת לברון

המיזוג הגדול בשוק התשלומים נפל. מי הבנקים שהתנגדו?

ככל הידוע, הביטול של הצעת הרכש קורה משום תשובתם השלילית של כמה מבעלי המניות של מס"ב ● לפי הערכות, מי שלא תמכו בהשלמת הצעת הרכש הם הפועלים ודיסקונט ● בינואר פורסמה הצעת רכש שהוערכה בהיקף של כ-230 מיליון שקל ● מס"ב ושב"א הן חברות אחיות, שמחוברות בחלקים מהותיים רבים בפעילויותיהן