גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים

המחקר מצביע על כך שבעוד מסלולי המשכנתאות בישראל מגוונים יחסית למדינות אחרות בעולם, השקיפות היא מהנמוכות ● בין היתר, אחת התוצאות היא שבמקרים רבים נוטלי המשכנתאות לא עורכים בדיקות והתמקחויות מול הבנקים, ומפסידים כסף רב

מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

מורכבות שוק המשכנתאות בישראל, חוסר ההבנה של הלווים, מחסור בשקיפות מצד הבנקים ועלויות שונות של עריכת בדיקה משווה הביאו לכך, שעל אף ששוק המשכנתאות בישראל הוא אחד מהמגוונים בעולם - רוב לווי המשכנתאות לא עורכים בדיקות והשוואות בין הבנקים. התוצאה: אנשים משלמים על המשכנתאות שהם לוקחים סכומים גבוהים בהרבה ממה שיכלו לשלם, אם היו עורכים בדיקות מקיפות. כך עולה ממחקר שערכה חטיבת המחקר של רשות התחרות.

העבודה, שנערכה על ידי הכלכלנים ד"ר ענת אלכסנדרון ואביתר גוטמן ששמה "בעיות אינפורמציה בשוק המשכנתאות בישראל: פיזור מחירים וחיפוש", מצאה כי על אף שתהליך של תיחור (כלומר בדיקה משווה של הצעות שונות וניסיון להתמקח על התנאים מול הגורמים השונים. א"מ) עשוי להביא לחסכון של עשרות אלפי שקלים בהחזרים המצטברים של המשכנתה, רק 44% מהלווים נוקטים בצעד הזה.

המחקר מתאר מצב פרדוקסלי: לכאורה לקוחות הבנקים למשכנתאות נהנים כיום מהתגשמות המודלים הכלכליים. בפניהם מגוון אינסופי של אפשרויות ומסלולים ללקיחת משכנתאות שונות, במסלולים שונים, וכל שעליהם לעשות זה לבחור את המסלול המתאים עבורם. ואולם מתברר שמודלים לחוד ומציאות לחוד, ובפועל הלקוחות מתקשים לבצע את הבחירה הטובה, ואת התיחור שיביא להם את התועלת המקסימלית.

מדוע זה קורה? מחיר ההלוואה מותאם אישית, בהתאם לנתוני הלווה, מצבו הכלכלי, הנכס שהוא רוכש, מקום עבודתו, שיעור המשכנתה ממחיר הנכס (LTV) ועוד, הופכים את המשכנתאות למוצר בלתי אחיד; בנוסף, עלויות הגיוס של הבנק מחושבות על בסיס יומי, שמיתרגמים לשינויים בריבית המוצעות להלוואות; בנוסף, שקיפות המחירים נמוכה. הצעות עדכניות אינן מתפרסמות באופן פומבי על ידי הבנקים. לקוחות יכולים לגלוש לאתרי הבנקים ולבקש הלוואות, ואולם הם אינם יכולים לבחור לעצמם את מסלולי המשכנתה, וההצעה המקוונת שהם מקבלים אינה מהווה בהכרח הצעה אמיתית.

ולבסוף, מחירי המשכנתאות תלויים בחלוקה להלוואות משנה, כלומר המסלולים השונים (הלוואות, פריים, הלוואות צמודות והלוואות משתנות צמודות). רבים אולי סבורים שהבנק קובע מרווח רווח זהה עבור כל הלוואות המשנה הללו, אבל זו טעות. הבנק קובע מרווחים שונים עבור המסלולים השונים המאוגדים באותה משכנתה. ויותר מזה: קיים סבסוד צולב בין ההלוואות הללו.

לפיכך הלווה הישראלי אולי נחשף ליותר אפשרויות לבניית משכנתה שתפורה לפרופיל שלו מאשר במקומות אחרים בעולם, אך מבחינת שקיפות המחירים מתברר, כי ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית למקומות אחרים ולכן קשה לו מאוד לנצל את ריבוי המסלולים והתחרות בין הבנקים.

עד כמה זה יכול לגרום לבעיות אצל הלווים? בעבודה נערכו סימולציות להלוואות זהות שלוקחים אנשים זהים בבנקים שונים, והתברר שפערי המחיר יכולים להגיע למאות שקלים בחודש ועשרות אלפי שקל בסך החזרי המשכנתה לאורך חיי הלוואה.

בעקבות הממצאים הרשות ממליצה לבדוק אפשרויות לשיפור השקיפות הבנקאית במערכות המקוונות, על מנת שהלקוח יוכל גם לבנות לעצמו את הפרופיל שלו בעיני הבנק ובכך גם לקבל אישורי משכנתאות מהבנקים שיהיו אפקטיביים ושלפיהם ניתן יהיה לנהל הליך תיחור יעיל יותר.

בעתיד אמורים לעלות ממשקים בנקאיים אחידים במסגרת תקן בנקאות פתוחה שמקודם בארץ, מה שעשוי לשפר במידת מה את המצב, וברשות ממליצים לבנות את המערכת כך, שניתן יהיה לבצע השוואות בין המשכנתאות המוצעות להם.

עוד כתבות

מצב המדע / צילום: כפיר זיו

נתונים חדשים מציגים פגיעה מתמשכת במדע בישראל. איך משנים את התמונה?

בקרוב צפויה האקדמיה הצעירה למדעים לפרסם דוח מעודכן על מצב המדע בשנות המלחמה ● הנתונים שעולים ממנו ומדוחות קודמים מציירים פגיעה מתמשכת ● איך משנים את המגמה, ואיפה בכל זאת יש נקודת אור?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

יותר טיסות, הרבה יותר נוסעים: בנתב"ג נערכים לחזרה לשגרה

מאז תחילת המלחמה פועל נתב״ג תחת מתווה מצומצם במיוחד שהותאם לסירוגין להמלצות מערכת הביטחון ● במסגרת המתווה הנוכחי, מספר המטוסים הישראלים המורשים לנחות ולהמריא בכל שעה מוגבל להמראה ונחיתה אחת בלבד ● בחברות התעופה הישראליות כבר נערכים לחזרה לשגרה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הפתעה: מנכ"ל התעשייה האווירית ימונה ליו"ר

אחרי הפארסה במינוי יו"ר לתעשייה האווירית ופרישתו של המועמד האחרון סילבן שלום, סיכמו השרים ישראל כ"ץ ודוד אמסלם על המינוי המפתיע

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

היא עזבה את ישרכארט כדי לנהל את המתחרים, ואז החברה חטפה מכה

לאחר תקופה מפוארת בישראכרט נאלצה יפית גריאני לסיים את דרכה - בעקבות פארסה פנימית בעיצומה של המכירה לקבוצת דלק ● אלא שלא חלף זמן רב, ובדצמבר היא מונתה להוביל את המתחרה כאל ● כעת היא צריכה להתמודד עם עסקת הענק של Fly Card, שתפקיע את המועדון היוקרתי מידיה

אילן פרון, ''חמארה אקספרס''/ צילומים: משה לוי, שירי וייצנר

בין אזעקות לכוס יין: המסעדה החיפאית שסירבה להיכנע

אילן פרון מתאים את עצמו למצב ומציע את האוכל המעולה של החמארה החיפאית במחיר שלא ייתכן בשגרה: "בימים כאלה מסתפק גם ב־30% תפוסה"

מרץ, סטארמר, מקרון ומאלוני / צילום: AP-Evan Vucci, Kin Cheung, Sutterstock

באיטליה מתחילים להבין: זו דווקא כן המלחמה גם שלהם

בזמן שבוושינגטון ובטהרן מנהלים את המערכה, אירופה סופגת נזק כלכלי ● ראשת ממשלת איטליה היא הראשונה מבין מנהיגי המדינות הגדולות ביבשת שמגיעה לאזור המפרץ: "לא כדי להיות צופה מהצד" ● וגם: הסדקים הראשונים בחזית המאוחדת מול רוסיה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

"טראמפ ירד מהסולם": כך רואים באירופה את סוף המלחמה נכון לעכשיו

בזמן שמנהיגי אירופה בירכו על ההפסקה המיידית של המלחמה, כלי התקשורת ביבשת ניסו להעריך איזה צד ניצח במלחמה ● בניגוד למנהיגים, הניתוחים של כלי התקשורת לא נקטו בלשון דיפלומטית וקבעו כי נשיא ארה"ב נסוג

חומרים: Adobe stock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הוא דחה הצעה מקן גריפין כדי לנהל קרן גידור משלו. זה היה לפני 20 מיליארד דולר

המזה למסוגר, בן 35, מטלטל את סצנת הפיננסים של לונדון עם הימורי השורט הנועזים שלו ● הוא צמח בקרדיט סוויס וכאמור כמעט עבר לנהל מיליארדים עבור סיטדל של גריפין, אך בחר לבסוף להקים קרן משלו שצומחת במהירות ומשאירה אבק למתחרות ● מה השיטה שלו?

מכלית בריטית במצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

חברת מחקר שלחה אנליסט למצרי הורמוז. מה הוא ראה?

חברת המחקר, שתרחיש אפוקליפטי שפרסמה הפיל רק לאחרונה את השווקים, מודיעה על מהלך לא שגרתי ● שלחה אנליסט למצרי הורמוז בשיא המלחמה, הנקודה שבה מתפתח משבר אנרגיה עולמי

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

בלי נתב"ג: כך הצליחו 140 אלף איש לצאת מישראל במלחמה

בחודש וחצי שחלף מאז פרוץ המערכה מול איראן, נוצרה תעשייה אלטרנטיבית לטיסות מנתב"ג שפועל במתכונת מצומצמת ● ישראלים רבים בוחרים לעבור דרך מעברי הגבול היבשתיים - ומשלמים על כך לא מעט ● ומי מנצל את ההזדמנות שנוצרה?

כותרות העיתונים בעולם

סין, רוסיה וצפון קוריאה לוטשות עיניים לטילים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילי המצרר האיראנים מקשים על מערכות היירוט הישראליות ויכולים גם לקרוץ למדינות נוספות, האמון ביכולת של ארה"ב להמשיך להיות שומרת נתבי הסחר הולך ונסדק, ואתר הפרשנות האמריקאי שטוען שבעוד שמומחים טוענים שאיראן מנצחת - היא מפסידה בגדול • כותרות העיתונים בעולם

הבניין שקרס. כשלים בבנייה ובתחזוקה / צילום: לפי סעיף 27 א'

מי אחראי על הבניין שקרס בדרום תל אביב, וכמה נוספים כאלו יש

בשבוע שעבר קרס בניין באזור שוק לוינסקי בתל אביב - שלא מפגיעת טיל ● ברשימת המבנים המסוכנים של העירייה יש מאות מבנים, אבל האחריות לתיקונם מוטלת על הבעלים, והשוכרים נופלים בין הכיסאות

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

רחפני FPV של חיזבאללה, שעולים כ-500 דולר בלבד, משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"

לילה סלימאני. סנסציה באירופה / צילום: Reuters

10 שנים במרוקו: הרומן הלא שגרתי של הסופרת עטורת הפרסים שהפכה לסנסציה

הרומן ההיסטורי החדש של לילה סלימאני מקפל בתוכו סיפור אהבה בין צעירה צרפתיה לחייל מרוקאי בימי מלחמת העולם השנייה ● לכאורה, ניתן לצפות לסיפור אהבה רווי תשוקה ברקע התותחים הרועמים, אך סלימאני מאתגרת את הז'אנר וחוקרת את המחיר שנשים משלמות בהגירה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

שנה אחרי ההשקה: OpenAI מוותרת על סרטוני הווידאו לטובת יעד חדש

בסיבוב פרסה מפתיע הודיעה חברת הבינה המלאכותית לעובדיה על סגירת פלטפורמת הווידאו Sora שהייתה אמורה לטלטל את התעשייה ● בשוק אומרים כי הסיבה היא ההוצאות הגדולות, וכי החברה, שמנסה לשמור על שוויה לקראת הנפקה, מעדיפה להתמקד בכיוונים רווחיים יותר

פרויקט של אאורה בנתניה. שיתוף פעולה עם מועדון חבר / צילום: evolve media

מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

מבט לעומק על התוצאות של חברות הבנייה למגורים מגלה שהגידול במכירות של חלק מהחברות מטעה ● איך השפיעו מגבלות בנק ישראל על מבצעי ה־80/20, ולמה מבצע הטרייד־אין של אב־גד לא הביא כמעט קונים? ● שלוש נקודות על מצב השוק

מתי יחזרו החברות הזרות? / אילוסטרציה: Shutterstock

הניסיון מלמד: אלה חברות התעופה שיחזרו לטוס ראשונות

לפי ניסיון מפתיחת השמיים לאחר הסלמות ביטחוניות, החברות הראשונות שיחזרו הן בלו בירד וטוס איירווייז ● בנוסף צפויות לשוב ראשונות החברות האמירתיות פליי דובאי ואתיחאד ● אלו המועדים הרשמיים כרגע של החזרה לפעילות של החברות

למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה? / צילום: Shutterstock

מטרות המלחמה של ישראל עמומות למדי. מומחים מסבירים: זה לא במקרה

הממשלה יכולה לפרסם את מטרות המלחמה, אבל היא בוחרת שלא לעשות את זה ● ניסיון לדלות בכל זאת יעדים מוגדרים מראה שהם הפכו להיות מעורפלות יותר עם השנים ● ואיך המטרות משתנות כתלות במשך הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

מערכת החץ / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעלות של 2 מיליון דולר ליירוט: ישראל מתגברת את ייצור טילי החץ

ועדת השרים להצטיידות ביטחונית אישרה האצה משמעותית של ייצור המיירטים של מערכת החץ ● במשרד הביטחון מדגישים: אין מחסור, אך נדרש "אורך נשימה" להמשך הלחימה ● עלות העסקה עם התעשייה האווירית עשויה להגיע למיליארדי שקלים שיגבירו את הלחצים לפריצת מסגרות תקציב 2026

יוסי אבו , מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

נתיב נפט שיעקוף את הורמוז - דרך ישראל: החזון של יוסי אבו ליום שאחרי המלחמה

בזמן שמצר הורמוז הופך לנקודת חנק עולמית, מנכ"ל ניו מד אנרג'י יוסי אבו מזהה הזדמנות היסטורית בתוך המערכה מול איראן ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע משבר הגז חמור בהרבה מהטלטלה בנפט, ומשרטט חזון שבו ישראל הופכת ל"חלון לים התיכון" עבור האנרגיה מהמפרץ ● על ההשקעות הצפויות מערב הסעודית, השיחות שניהל בחדרים עם בכירים מצרים והסיכוי לנורמליזציה דרך צינורות הנפט