גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים

המחקר מצביע על כך שבעוד מסלולי המשכנתאות בישראל מגוונים יחסית למדינות אחרות בעולם, השקיפות היא מהנמוכות ● בין היתר, אחת התוצאות היא שבמקרים רבים נוטלי המשכנתאות לא עורכים בדיקות והתמקחויות מול הבנקים, ומפסידים כסף רב

מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

מורכבות שוק המשכנתאות בישראל, חוסר ההבנה של הלווים, מחסור בשקיפות מצד הבנקים ועלויות שונות של עריכת בדיקה משווה הביאו לכך, שעל אף ששוק המשכנתאות בישראל הוא אחד מהמגוונים בעולם - רוב לווי המשכנתאות לא עורכים בדיקות והשוואות בין הבנקים. התוצאה: אנשים משלמים על המשכנתאות שהם לוקחים סכומים גבוהים בהרבה ממה שיכלו לשלם, אם היו עורכים בדיקות מקיפות. כך עולה ממחקר שערכה חטיבת המחקר של רשות התחרות.

העבודה, שנערכה על ידי הכלכלנים ד"ר ענת אלכסנדרון ואביתר גוטמן ששמה "בעיות אינפורמציה בשוק המשכנתאות בישראל: פיזור מחירים וחיפוש", מצאה כי על אף שתהליך של תיחור (כלומר בדיקה משווה של הצעות שונות וניסיון להתמקח על התנאים מול הגורמים השונים. א"מ) עשוי להביא לחסכון של עשרות אלפי שקלים בהחזרים המצטברים של המשכנתה, רק 44% מהלווים נוקטים בצעד הזה.

המחקר מתאר מצב פרדוקסלי: לכאורה לקוחות הבנקים למשכנתאות נהנים כיום מהתגשמות המודלים הכלכליים. בפניהם מגוון אינסופי של אפשרויות ומסלולים ללקיחת משכנתאות שונות, במסלולים שונים, וכל שעליהם לעשות זה לבחור את המסלול המתאים עבורם. ואולם מתברר שמודלים לחוד ומציאות לחוד, ובפועל הלקוחות מתקשים לבצע את הבחירה הטובה, ואת התיחור שיביא להם את התועלת המקסימלית.

מדוע זה קורה? מחיר ההלוואה מותאם אישית, בהתאם לנתוני הלווה, מצבו הכלכלי, הנכס שהוא רוכש, מקום עבודתו, שיעור המשכנתה ממחיר הנכס (LTV) ועוד, הופכים את המשכנתאות למוצר בלתי אחיד; בנוסף, עלויות הגיוס של הבנק מחושבות על בסיס יומי, שמיתרגמים לשינויים בריבית המוצעות להלוואות; בנוסף, שקיפות המחירים נמוכה. הצעות עדכניות אינן מתפרסמות באופן פומבי על ידי הבנקים. לקוחות יכולים לגלוש לאתרי הבנקים ולבקש הלוואות, ואולם הם אינם יכולים לבחור לעצמם את מסלולי המשכנתה, וההצעה המקוונת שהם מקבלים אינה מהווה בהכרח הצעה אמיתית.

ולבסוף, מחירי המשכנתאות תלויים בחלוקה להלוואות משנה, כלומר המסלולים השונים (הלוואות, פריים, הלוואות צמודות והלוואות משתנות צמודות). רבים אולי סבורים שהבנק קובע מרווח רווח זהה עבור כל הלוואות המשנה הללו, אבל זו טעות. הבנק קובע מרווחים שונים עבור המסלולים השונים המאוגדים באותה משכנתה. ויותר מזה: קיים סבסוד צולב בין ההלוואות הללו.

לפיכך הלווה הישראלי אולי נחשף ליותר אפשרויות לבניית משכנתה שתפורה לפרופיל שלו מאשר במקומות אחרים בעולם, אך מבחינת שקיפות המחירים מתברר, כי ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית למקומות אחרים ולכן קשה לו מאוד לנצל את ריבוי המסלולים והתחרות בין הבנקים.

עד כמה זה יכול לגרום לבעיות אצל הלווים? בעבודה נערכו סימולציות להלוואות זהות שלוקחים אנשים זהים בבנקים שונים, והתברר שפערי המחיר יכולים להגיע למאות שקלים בחודש ועשרות אלפי שקל בסך החזרי המשכנתה לאורך חיי הלוואה.

בעקבות הממצאים הרשות ממליצה לבדוק אפשרויות לשיפור השקיפות הבנקאית במערכות המקוונות, על מנת שהלקוח יוכל גם לבנות לעצמו את הפרופיל שלו בעיני הבנק ובכך גם לקבל אישורי משכנתאות מהבנקים שיהיו אפקטיביים ושלפיהם ניתן יהיה לנהל הליך תיחור יעיל יותר.

בעתיד אמורים לעלות ממשקים בנקאיים אחידים במסגרת תקן בנקאות פתוחה שמקודם בארץ, מה שעשוי לשפר במידת מה את המצב, וברשות ממליצים לבנות את המערכת כך, שניתן יהיה לבצע השוואות בין המשכנתאות המוצעות להם.

עוד כתבות

קרן קוזלוב / צילום: רוני כנעני

הצעירה שעד גיל 35 תגיע למיליון שקל משוק ההון

קרן קוזלוב עובדת כבר מגיל 17, אבל רק בגיל 25 בעקבות תאונה הגיעה להכרה שהפקדה לפנסיה וגמל זה לא מספיק, והיא "חייבת להתחיל להשקיע, ועכשיו" ● מרשה לעצמה ליטול סיכונים "של צעירים" אבל לא למשוך כספים מהתיק ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-, ''הארץ''

לאחר שנה וחצי: הסתיימה עדות נתניהו בבית המשפט

בסיום עדותו היום אמר נתניהו: "צוות ענק הקדיש לזה מאות מיליוני שקלים. המטרה אחת: למצוא משהו, כל דבר. לא מצאו שום דבר. מה שהיה צריך להיות אכיפת החוק, הפך להיות הפיכת החוק; אני אחרי 10 שנים של גיהנום" ● כעת יימשך המשפט בשמיעת עדי ההגנה; אחרי החגים הדיונים יתנהלו 5 ימים בשבוע

צילום: Shutterstock

אלפי משקיעים שרצו לעשות סיבוב נתקעו עם הדירות ונאלצים לקחת משכנתאות ענק

נתון שהסתתר בדוח בנק ישראל מצביע על זינוק במשכנתא הממוצעת של משקיעים לשיא כל הזמנים ● אלא שהסיפור רחב יותר: משקיעים שקיוו לעשות סיבוב מהיר במבצעי 20/80, מצאו עצמם עם משכנתא מכבידה וכנראה עם נכס שלא רצו להחזיק

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת המל"טים הטורקית שתממן לימודים לסטודנטים פלסטינים

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק, וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● וחברת המל"טים הטורקית בייקאר תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

NoTraffic / צילום: הדר גולן

הסטארט-אפ שמוכיח: אפשר להיות מבטיח בגיל 10

NoTraffic התחילה מהמתנה שרמזור בישראל יתחלף, והפכה לרשת הרמזורים החכמים הגדולה בארה"ב ● היא רצה קדימה עם קצב הכנסות שנתי של 30-50 מיליון דולר והמלצה חמה ממנכ"ל אנבידיה ● מקום 7 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

אחרי 25 שנה: גלוברנדס נפרדת מווינסטון וקאמל; זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט

יבואנית מוצרי הטבק והחטיפים גלוברנדס לא הגיעה להסכמות עם חברת JTI וצפויה לאבד את זיכיון היבוא וההפצה, המהווה כ-45% מהכנסותיה ● זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט, שמעריכה כי ההיקף ההכנסות השנתי יעמוד על 2.2 מיליארד שקל ● בעקבות הדיווח מניית גלוברנדס צונחת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות שערים בתל אביב בהובלת מניות השבבים

המסחר בתל אביב מתנהל במגמה מעורבת ● ת"א 35 עולה בכ-0.5% בהובלת חברות השבבים ● עליות באסיה לאחר פרסום דוחות מיקרון, זינוק של קרוב ל-6% במדד הקוספי הדרום-קוריאני ● היום, העיניים נשואות לפרסום נתוני המאקרו בוול סטריט ● וגם: התחזית לכלכלה הגלובלית של אחד האנשים המשפיעים בוול סטריט

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

החוזים על הנאסד"ק קופצים; מיקרון מזנקת במעל 17% במסחר המוקדם

החוזים על הנאסד"ק מטפסים במעל 2%, בעקבות דוחות חזקים במיוחד של מיקרון ● קרן הסל SOXX קופצת במעל 5% במסחר המוקדם ● הקוספי הדרום-קוריאני זינק במעל 5% ● מחירי הנפט ממשיכים לרדת

חאן יונס, עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראאד אבו אלקיעאן, עובד קבלן של משרד הביטחון, נהרג בקריסת מבנה בעזה

שר הביטחון כ"ץ: "גם אם תהיה דרישה אמריקאית - לא נסוג מדרום לבנון" ● דוח חדש חושף את הסכומים שהשקיע הפנטגון ב-39 ימי המלחמה במשטר האייתוללות ● עומאן הודיעה על הקמת נתיב ימי זמני עבור כלי שיט המבקשים לעבור במצר הורמוז ● הסנאט בארה"ב אישר את הצעת החוק הקובעת כי על טראמפ לסיים את המלחמה באיראן. לא מדובר בהחלטה מחייבת ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

ההסתבכות של מלוני: האם איטליה בכל זאת עזרה לארה"ב מול איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: באיטליה הכחישו, אך מזכ"ל נאט"ו טען שרומא אישרה לארה"ב להוציא טיסות משטחה בימים הראשונים למבצע מול איראן, המשטר האיראני מציג תמיכה גם מצד צעירים ונשים ללא חיג'אב, ובלבנון חוששים להעניק מחסה לשיעים ובורחים מכפריהם ● כותרות העיתונים בעולם 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

יותר מתקציב משרד התחבורה: היקף הריבית שהמדינה שילמה על החוב זינק ב-2025

הגירעון עמד בשנת 2025 על 98.6 מיליארד שקל שהיוו 4.7 אחוזי תוצר, והוא קטן משנת 2024, אז עמד על 6.8% תוצר ● הסיבות: עלייה בהכנסות ממסים וקיטון בהוצאות הביטחון ● הנתון המדאיג: הנתח של ההוצאה האזרחית היה בשפל ועמד על 65.5% מהתקציב ● וגם: בכמה הסתכמו הוצאות המלחמה מאז ה-7 באוקטובר?

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

כותרות העיתונים בעולם

גל חדש באמריקה הלטינית משנה את כללי המשחק עבור ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: צה"ל מתמודד עם לחץ מבית במקביל לדרישות מארה"ב לסגת מלבנון, דרום אמריקה מתקרבת בחזרה לישראל, והמועמד הפרו-פלסטיני שניצח בבחירות המקדימות לקונגרס בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל פלסאנמור ד''ר אלעזר זוננשיין ומוצר החברה / צילום: פלסאנמור יח''צ

הסכם ההפצה בארה"ב שהקפיץ את מניית המכשור הרפואי הישראלית

פלסאנמור חתמה על הסכם מול חברת Ouma Health, חברת טלה-רפואה המתמחה בתחום ההריון והלידה ● חברת האולטרסאונד הביתי הונפקה בנאסד"ק בתחילת 2026 לאחר שקיבלה אישור FDA, מאז איבדה כ-40% ● המניה זינקה במעל 200% בתל אביב, אך במסחר בוול סטריט ננעלה בעלייה של כ-93%

צילום: H. Rick Bamman

העבודה מהבית כאן כדי להישאר, גם אם חלק מהמנכ"לים לא אוהבים את זה

חברות גדולות ממשיכות להכריז על חובת חזרה למשרד, אך היקף העבודה מרחוק בארה"ב כמעט שאינו משתנה ● לאן הולכת המגמה, עבור מי מדובר ביתרון, ומי דווקא המפסיד?

משרדי מיקרון בסין / צילום: ap, Steve Helber

וול סטריט חיכתה לבשורה. מיקרון סיפקה את הסחורה, ובגדול

יצרנית שבבי הזיכרון מיקרון ניפצה את התחזיות כמעט בכל פרמטר, סיפקה תחזית חזקה במיוחד לרבעון הבא וחתמה על חוזים ארוכי-טווח בהיקף של 22 מיליארד דולר ● הדוחות מחזקים את ההערכה שטירוף ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית עדיין רחוק מסיום

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מניית יבואנית מוצרי הטבק גלוברנדס צנחה, לאחר שבוטל הסכם ההפצה שלה עם חברת JTI ● איי.סי.אל הודיעה על עסקת יצוא אשלג להודו בסך 144 מיליון דולר ● קבוצת דלק הרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית ל-200 מיליון שקל ● דריכות לקראת הדוח הכספי של מיקרון שיפורסם הלילה

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר "הרים ידיים", נכס אחד בירושלים יקבע את עתידו

דנקנר לא עמד בהסדר האחרון מול הבנקים ונסוג מהתנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● עד כה השיב כ־110 מיליון שקל, וכעת העיניים נשואות למכירת "בית השנהב" בירושלים

טעינת רכבים חשמליים / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: אין תוכנית מסודרת לפרישת עמדות טעינה לרכבים חשמליים

דוח מבקר המדינה, מצביע על פער חד בין זינוק במספר הרכבים החשמליים, לבין פריסת עמדות הטעינה – רק כ־5% יכולים להיטען במקביל ● עוד נכתב בדוח, כי המשרד להגנת הסביבה צריך להשלים את האסדרה בנוגע לסוללות כלי רכב חשמליים והיברידיים ● כמו כן, מצוין בדוח כי היקף הנזק הכספי של פליטות מזהמים לאוויר הגיעה בשנת 2024 לממדי עתק של כ-36.9 מיליארד שקל