גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים

המחקר מצביע על כך שבעוד מסלולי המשכנתאות בישראל מגוונים יחסית למדינות אחרות בעולם, השקיפות היא מהנמוכות ● בין היתר, אחת התוצאות היא שבמקרים רבים נוטלי המשכנתאות לא עורכים בדיקות והתמקחויות מול הבנקים, ומפסידים כסף רב

מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

מורכבות שוק המשכנתאות בישראל, חוסר ההבנה של הלווים, מחסור בשקיפות מצד הבנקים ועלויות שונות של עריכת בדיקה משווה הביאו לכך, שעל אף ששוק המשכנתאות בישראל הוא אחד מהמגוונים בעולם - רוב לווי המשכנתאות לא עורכים בדיקות והשוואות בין הבנקים. התוצאה: אנשים משלמים על המשכנתאות שהם לוקחים סכומים גבוהים בהרבה ממה שיכלו לשלם, אם היו עורכים בדיקות מקיפות. כך עולה ממחקר שערכה חטיבת המחקר של רשות התחרות.

העבודה, שנערכה על ידי הכלכלנים ד"ר ענת אלכסנדרון ואביתר גוטמן ששמה "בעיות אינפורמציה בשוק המשכנתאות בישראל: פיזור מחירים וחיפוש", מצאה כי על אף שתהליך של תיחור (כלומר בדיקה משווה של הצעות שונות וניסיון להתמקח על התנאים מול הגורמים השונים. א"מ) עשוי להביא לחסכון של עשרות אלפי שקלים בהחזרים המצטברים של המשכנתה, רק 44% מהלווים נוקטים בצעד הזה.

המחקר מתאר מצב פרדוקסלי: לכאורה לקוחות הבנקים למשכנתאות נהנים כיום מהתגשמות המודלים הכלכליים. בפניהם מגוון אינסופי של אפשרויות ומסלולים ללקיחת משכנתאות שונות, במסלולים שונים, וכל שעליהם לעשות זה לבחור את המסלול המתאים עבורם. ואולם מתברר שמודלים לחוד ומציאות לחוד, ובפועל הלקוחות מתקשים לבצע את הבחירה הטובה, ואת התיחור שיביא להם את התועלת המקסימלית.

מדוע זה קורה? מחיר ההלוואה מותאם אישית, בהתאם לנתוני הלווה, מצבו הכלכלי, הנכס שהוא רוכש, מקום עבודתו, שיעור המשכנתה ממחיר הנכס (LTV) ועוד, הופכים את המשכנתאות למוצר בלתי אחיד; בנוסף, עלויות הגיוס של הבנק מחושבות על בסיס יומי, שמיתרגמים לשינויים בריבית המוצעות להלוואות; בנוסף, שקיפות המחירים נמוכה. הצעות עדכניות אינן מתפרסמות באופן פומבי על ידי הבנקים. לקוחות יכולים לגלוש לאתרי הבנקים ולבקש הלוואות, ואולם הם אינם יכולים לבחור לעצמם את מסלולי המשכנתה, וההצעה המקוונת שהם מקבלים אינה מהווה בהכרח הצעה אמיתית.

ולבסוף, מחירי המשכנתאות תלויים בחלוקה להלוואות משנה, כלומר המסלולים השונים (הלוואות, פריים, הלוואות צמודות והלוואות משתנות צמודות). רבים אולי סבורים שהבנק קובע מרווח רווח זהה עבור כל הלוואות המשנה הללו, אבל זו טעות. הבנק קובע מרווחים שונים עבור המסלולים השונים המאוגדים באותה משכנתה. ויותר מזה: קיים סבסוד צולב בין ההלוואות הללו.

לפיכך הלווה הישראלי אולי נחשף ליותר אפשרויות לבניית משכנתה שתפורה לפרופיל שלו מאשר במקומות אחרים בעולם, אך מבחינת שקיפות המחירים מתברר, כי ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית למקומות אחרים ולכן קשה לו מאוד לנצל את ריבוי המסלולים והתחרות בין הבנקים.

עד כמה זה יכול לגרום לבעיות אצל הלווים? בעבודה נערכו סימולציות להלוואות זהות שלוקחים אנשים זהים בבנקים שונים, והתברר שפערי המחיר יכולים להגיע למאות שקלים בחודש ועשרות אלפי שקל בסך החזרי המשכנתה לאורך חיי הלוואה.

בעקבות הממצאים הרשות ממליצה לבדוק אפשרויות לשיפור השקיפות הבנקאית במערכות המקוונות, על מנת שהלקוח יוכל גם לבנות לעצמו את הפרופיל שלו בעיני הבנק ובכך גם לקבל אישורי משכנתאות מהבנקים שיהיו אפקטיביים ושלפיהם ניתן יהיה לנהל הליך תיחור יעיל יותר.

בעתיד אמורים לעלות ממשקים בנקאיים אחידים במסגרת תקן בנקאות פתוחה שמקודם בארץ, מה שעשוי לשפר במידת מה את המצב, וברשות ממליצים לבנות את המערכת כך, שניתן יהיה לבצע השוואות בין המשכנתאות המוצעות להם.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

כשסיכוי של אחד למיליון מתממש: איך המשקיעים המבריקים בעולם פשטו רגל וכמעט הקריסו את השווקים

בשנות התשעים העליזות התקבעה בוול סטריט התפיסה שניתן לנצח את השווקים, נוכח מודל עובד לתמחור סיכונים ● הסוחר האגדי ג’ון מריוות’ר החליט לעשות כסף מעיוותים בשוק, וחבר לשם כך לזוכי פרס נובל ● כשקרן הגידור שלו נפלה מגדולתה, הבנקים הגדולים בעולם נדרשו להזרים מיליארדים והפד נאלץ להוריד ריבית 3 פעמים - התערבויות ששינו את כללי המשחק ● כתבה שנייה בסדרה 

גן מאיר בתל אביב. ''בית הקפה שפועל שם, בנקודה הכי חלשה של הפארק, מוסיף מאוד לביטחון של השוהים בו'' / צילום: Shutterstock

"50 אנשים שהולכים ברחוב הם כמו 50 שוטרים": איך נעזרים בתכנון כדי ליצור סביבה עירונית בטוחה יותר?

מקרי הרצח שאירעו בעת האחרונה ברחובות הדגישו את חשיבות הרגשת הביטחון, והביטחון בפועל, בערים בישראל ● הדרך שבה מתכננים בתי מגורים, רחובות ושכונות יכולה לתרום רבות לביטחון האזרחים - וגם להשפיע לשלילה, כשאינה נעשית כראוי ● "תכנון הוא כלי עמוק ליצירת ביטחון אישי וחוסן חברתי"

יוסי ברעם, רוני כהן, מיכל גור / צילום: תמונה פרטית, יח''צ, לילך רז

כמה באמת שווה הנחת פריסייל על דירה?

שיטת ה"פריסייל" הפכה למנוע הצמיחה של היזמים, שזקוקים למכירות מהירות כדי לספק את הבנקים המלווים ● בדקנו את מנגנון ההנחות בשלבים הנסתרים מהציבור הרחב, ואיך מצטרפים לקבוצות רוכשים שמשיגות תנאים עודפים ● למרות הפיתוי חשוב לזכור שרכישה "על הנייר" עלולה להסתיים לעתים במחיר גבוה ממחיר השוק

המלך צ'ארלס ומשפחתו מנופפים לשלום ממרפסתם בארמון בקינגהם / צילום: Shutterstock, Michael Tubi

הסוד וניסיונות ההסתרה: מה בית המלוכה הבריטי מבקש למחוק מהעבר שלו?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: משפחת המלוכה עושה רושם אנגלו־סקסי לתפארת, אלא שזהו יח"צ שנועד להסתיר סוד

כך הפך ממשל טראמפ למשקיע אקטיביסט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

עם רווח של מיליארדים: כך הפך טראמפ למשקיע אקטיביסט

הממשל בארה"ב כבר הכריז על אחזקות ישירות בעשר חברות לפחות, בהן 10% מאינטל, מניית זהב ב–U.S Steel ונתחים מחברות מינרלים קריטיים ● התעשייה נסערת סביב המגמה ● לצד המברכים על תשומת לבו של טראמפ, יש מי שמודאגים ומתכוננים לרגע שבו יצטרכו להדוף את חיזוריו

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

ביל אקמן מחסל פוזיציה, ובונה אחת חדשה: "אטרקטיבית במיוחד"

המיליארדר היהודי ביל אקמן רוכש 5.6 מיליון מניות של מיקרוסופט לאחר שענקית הטכנולוגיה סובלת מביצועי חסר ביחס למתחרות • בפוסט מפורט לרשתות החברתיות הוא מפרק את החששות מתחרות, מגן על השקעות ההון הגדולות, ומבהיר לגבי היציאה מגוגל: "זה לא הימור נגד החברה, אלא מקור מימון"

קניון עזריאלי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina

מחיר המלחמה באיראן: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון

ברבעון השנתי של 2026, המשק הישראלי התכווץ בקצב שנתי של 3.3% ● הצניחה תואמת את הערכות הכלכלנים שפורסמו בשבועות שקדמו לפרסום, ומהווה היפוך מהיר ממגמת ההתאוששות שאפיינה את המחצית השנייה של 2025

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

המחליף של וורן באפט מפתיע עם השקעה חדשה

שש שנים אחרי שבאפט מכר את כל אחזקותיה של ברקשייר האת׳ווי בחברות תעופה, חוזר המנכ״ל החדש להשקיע בתחום עם פוזיציה חדשה של 2.6 מיליארד דולר ● ומה קרה ליתר ההשקעות?

ליאור פרנקל בשיחה עם ליאור שכטר ופרופ' ליאור זלמנסון / צילום: DHM Studio, בוריס גילטבורג

הם חסכו לעובדים שלהם בין חמש ל-20 שעות עבודה בשבוע. כך זה קרה

עם מי מדברים? ליאור שכטר, CTO בנטורל אינטלג'נס, ופרופ' ליאור זלמנסון, ראש מעבדת בינה מלאכותית באוניברסיטת ת"א ● על מה מדברים? מה קורה בחברה שבה בזכות AI כמעט כל העובדים הופכים ליזמים, באיזה תחום האימפקט היה נמוך במיוחד, וכמה זמן באמת לוקחת טרנספורמציה כזו ● פופקורן

מפעל נגב ירוחם / צילום: יח''צ

עם רוח גבית מהדולר: נגב קרמיקה חוזרת לבורסה ורוצה לגייס 100 מיליון שקל באג"ח

14 שנים לאחר שנמחקה מהבורסה נגב קרמיקה חוזרת לשוק ההון ● יבואנית מוצרי הבנייה לבית ולחדרי אמבטיות שבבעלות יריב לרנר וקרן ויולה רוצה לגיוס אג"ח לא מדורגות וללא שיעבודים

אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

למילואימניקים ולוחמים: השר חיים כץ הורה על פתיחת הגרלת "דירה בהנחה" כבר בשבוע הבא

מועצת מקרקעי ישראל התכנסה לדון בהשלכות פסיקת בג"ץ על זכאות חרדים להטבות בדיור, אך שאלת זכאותם של צעירים חרדים שאינם משרתים בצה"ל נותרה בינתיים ללא הכרעה ברורה ● בסיום הדיון הודיע השר חיים כץ הודיע על פתיחת הגרלת דירה בהנחה כבר ב־25 במאי: כ־4,000 דירות יוגרלו במסלול ייעודי למשרתי מילואים, ובהמשך כ־4,000 נוספות לציבור הרחב עם קבלת המידע הנדרש מהצבא

צחי עירון / צילום: באדיבות פסגות

רואה החשבון שקנה את מה שנשאר מבית ההשקעות הגדול, ומנהל מיליארדי שקלים

"התחלתי ללמוד ביולוגיה ימית, אבל ביום הראשון, כשכל המרצים דיברו על מה אפשר לעשות בעתיד, הבנתי שלא אוכל להתפרנס מזה. לא באתי מבית מבוסס" ● שיחה קצרה עם צחי עירון, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות

השבוע בשווקים / צילום: יוסי כהן

כך ניתן לזהות בועה בשוק המניות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהלי קרנות הגידור על הראלי, המניות המועדפות ואלה שכדאי להתרחק מהן ● שבועיים לפני החלטת הנגיד, הבנקים כבר חותכים את הריבית על הפיקדונות ● כך באמת ניתן לזהות בועה בשוק המניות ● המשפחה שמאחורי ההנפקה הביטחונית הגדולה בת"א ● וגם: מדוע הפכו שבבי הזיכרון לטרנד החם בוול סטריט

רצפת המסחר של הבורסה לניירות ערך בניו יורק (ארכיון) / צילום: ap, Seth Wenig

המניות שמכר ואלו שרכש: השינויים בתיק ההשקעות של טראמפ

טראמפ ביצע במהלך הרבעון הראשון של השנה 3,642 עסקאות קנייה או מכירה שהיקפן הכולל מגיע ל-220-750 מיליון דולר, כך עולה מדיווח שהועבר מלשכת האתיקה הממשלתית האמריקאית ● העסקאות המגוונות של טראמפ נגעו במגוון רחב של סקטורים, ויש גם כמה מניות ישראליות ברשימה

נועם בתן הגיע למקום השני באירוויזיון / צילום: ap, Martin Meissner

גמר אירוויזיון 2026: ישראל זכתה במקום ה-2, בולגריה היא המנצחת הגדולה

נועם בתן כבש את הבמה הגדולה בעולם בגמר האירוויזיון, בביצוע מצוין ומרגש לשיר "Michelle" - וזכה במקום השני ● בולגריה הגיעה למקום ה-ראשון ותארח בשנה הבאה את התחרות ● במקביל לנאמבר של נועם נרשמו מחאות נגד ישראל - דווקא מאחורי הקלעים ● ישראל קיבלה 220 נקודות מהקהל

כותרות העיתונים בעולם

ישראל נגד ארה"ב וסין: איזו מערכת לייזר ירכשו מדינות המפרץ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מעוניינות לרכוש מערכת לייזר בעקבות המלחמה עם איראן, המדינות שהרוויחו מהעלייה במחיר הנפט ובעולם נשמו לרווחה שישראל לא זכתה באירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם 

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מווילה לפנטהאוז: הזוג שסגר עסקת נדל"ן ייחודית תוך שבועיים

בשכונה הירוקה המערבית בהרצליה נמכר פנטהאוז בן 4 חדרים בשטח של 130 מ"ר עם מרפסת, תמורת 6.4 מיליון שקל ● המוכרים הם ישראלים תושבי חוץ, ש"הרוויחו, בגלל שהם לא חיים בארץ והשקל כרגע חזק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

לקראת המונדיאל: מסכי הטלוויזיה הבולטים בשוק

בחודש הבא תיערך אליפות העולם בכדורגל, שרובנו נראה על מסכים מהבית ● פנינו ליבואניות הטלוויזיות ושאלנו מה הדגם המומלץ מבחינתן לצפייה במשחקים

שווייץ / צילום: ap, Markus Schreiber

ארה"ב ויפן מחוץ לעשירייה: זאת המדינה שמדורגת כטובה בעולם

בדירוג 20 המדינות הטובות בעולם לשנת 2026 שווייץ מדורגת במקום הראשון, דנמרק מדורגת במקום השני ושבדיה בשלישי ● ישראל מדורגת במקום ה-26 ונכתב עליה כי: "למדינה יש כלכלה חזקה ואתרים בעלי חשיבות לכמה דתות"

פרויקט פינוי בינוי בקרית אונו / צילום: תמונה פרטית

"מי שלא יצא בארבע בבוקר כבר לא יצא בכלל": בקעת אונו עולה על גדותיה

100 אלף תושבים צפויים להצטרף ל–150 אלף שכבר חיים היום באזור ● תוכניות הפיתוח מכוונות להכפלת האוכלוסייה, אך התשתיות כבר קורסות והרשויות מזהירות: "האזור הולך ונהיה עני יותר"