גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים

המחקר מצביע על כך שבעוד מסלולי המשכנתאות בישראל מגוונים יחסית למדינות אחרות בעולם, השקיפות היא מהנמוכות ● בין היתר, אחת התוצאות היא שבמקרים רבים נוטלי המשכנתאות לא עורכים בדיקות והתמקחויות מול הבנקים, ומפסידים כסף רב

מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

מורכבות שוק המשכנתאות בישראל, חוסר ההבנה של הלווים, מחסור בשקיפות מצד הבנקים ועלויות שונות של עריכת בדיקה משווה הביאו לכך, שעל אף ששוק המשכנתאות בישראל הוא אחד מהמגוונים בעולם - רוב לווי המשכנתאות לא עורכים בדיקות והשוואות בין הבנקים. התוצאה: אנשים משלמים על המשכנתאות שהם לוקחים סכומים גבוהים בהרבה ממה שיכלו לשלם, אם היו עורכים בדיקות מקיפות. כך עולה ממחקר שערכה חטיבת המחקר של רשות התחרות.

העבודה, שנערכה על ידי הכלכלנים ד"ר ענת אלכסנדרון ואביתר גוטמן ששמה "בעיות אינפורמציה בשוק המשכנתאות בישראל: פיזור מחירים וחיפוש", מצאה כי על אף שתהליך של תיחור (כלומר בדיקה משווה של הצעות שונות וניסיון להתמקח על התנאים מול הגורמים השונים. א"מ) עשוי להביא לחסכון של עשרות אלפי שקלים בהחזרים המצטברים של המשכנתה, רק 44% מהלווים נוקטים בצעד הזה.

המחקר מתאר מצב פרדוקסלי: לכאורה לקוחות הבנקים למשכנתאות נהנים כיום מהתגשמות המודלים הכלכליים. בפניהם מגוון אינסופי של אפשרויות ומסלולים ללקיחת משכנתאות שונות, במסלולים שונים, וכל שעליהם לעשות זה לבחור את המסלול המתאים עבורם. ואולם מתברר שמודלים לחוד ומציאות לחוד, ובפועל הלקוחות מתקשים לבצע את הבחירה הטובה, ואת התיחור שיביא להם את התועלת המקסימלית.

מדוע זה קורה? מחיר ההלוואה מותאם אישית, בהתאם לנתוני הלווה, מצבו הכלכלי, הנכס שהוא רוכש, מקום עבודתו, שיעור המשכנתה ממחיר הנכס (LTV) ועוד, הופכים את המשכנתאות למוצר בלתי אחיד; בנוסף, עלויות הגיוס של הבנק מחושבות על בסיס יומי, שמיתרגמים לשינויים בריבית המוצעות להלוואות; בנוסף, שקיפות המחירים נמוכה. הצעות עדכניות אינן מתפרסמות באופן פומבי על ידי הבנקים. לקוחות יכולים לגלוש לאתרי הבנקים ולבקש הלוואות, ואולם הם אינם יכולים לבחור לעצמם את מסלולי המשכנתה, וההצעה המקוונת שהם מקבלים אינה מהווה בהכרח הצעה אמיתית.

ולבסוף, מחירי המשכנתאות תלויים בחלוקה להלוואות משנה, כלומר המסלולים השונים (הלוואות, פריים, הלוואות צמודות והלוואות משתנות צמודות). רבים אולי סבורים שהבנק קובע מרווח רווח זהה עבור כל הלוואות המשנה הללו, אבל זו טעות. הבנק קובע מרווחים שונים עבור המסלולים השונים המאוגדים באותה משכנתה. ויותר מזה: קיים סבסוד צולב בין ההלוואות הללו.

לפיכך הלווה הישראלי אולי נחשף ליותר אפשרויות לבניית משכנתה שתפורה לפרופיל שלו מאשר במקומות אחרים בעולם, אך מבחינת שקיפות המחירים מתברר, כי ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית למקומות אחרים ולכן קשה לו מאוד לנצל את ריבוי המסלולים והתחרות בין הבנקים.

עד כמה זה יכול לגרום לבעיות אצל הלווים? בעבודה נערכו סימולציות להלוואות זהות שלוקחים אנשים זהים בבנקים שונים, והתברר שפערי המחיר יכולים להגיע למאות שקלים בחודש ועשרות אלפי שקל בסך החזרי המשכנתה לאורך חיי הלוואה.

בעקבות הממצאים הרשות ממליצה לבדוק אפשרויות לשיפור השקיפות הבנקאית במערכות המקוונות, על מנת שהלקוח יוכל גם לבנות לעצמו את הפרופיל שלו בעיני הבנק ובכך גם לקבל אישורי משכנתאות מהבנקים שיהיו אפקטיביים ושלפיהם ניתן יהיה לנהל הליך תיחור יעיל יותר.

בעתיד אמורים לעלות ממשקים בנקאיים אחידים במסגרת תקן בנקאות פתוחה שמקודם בארץ, מה שעשוי לשפר במידת מה את המצב, וברשות ממליצים לבנות את המערכת כך, שניתן יהיה לבצע השוואות בין המשכנתאות המוצעות להם.

עוד כתבות

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל ריכך את המכה, אבל מחיר הדלק ישבור שיאים גם במאי

משרד האנרגיה מעדכן כי מחיר הדלק יעלה ב-2 אגורות בלילה שבין חמישי לשישי ויעמוד על 8.07 שקלים לליטר בנזין ● הציפיות המוקדמות היו להתייקרות חדה עוד יותר בעקבות מחירי הנפט, אבל היחלשות הדולר מול השקל קיזזה את העליות

לארי אליסון / צילום: ap, Mark J. Terrill

אחד מעשירי העולם או הכי שקוע בחובות? במקרה של לארי אליסון זה לא סותר

מייסד ובעלי אורקל התחייב לשעבד חלק ניכר מהחזקותיו בחברת הטכנולוגיה לטובת הלוואות אישיות ● כל זה עוד לפני שהעניק גיבוי אישי בעשרות מיליארדים לעסקת הענק בתחום המדיה לרכישת וורנר ● מה יכולים להסיק מכך משקיעי אורקל ומיליארדרים אחרים בעולם

יואל אסתרון / איור: גיל ג'יבלי

מו"ל כלכליסט יואל אסתרון פורש אחרי 18 שנים

אסתרון צפוי לפרוש ב-30 ביוני, 18 שנים אחרי שהקים את העיתון ● "זו הייתה זכות גדולה ומרגשת להוביל את כלכליסט שהגשים את החלום שלנו", כתב לעובדים

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

חקירה חדשה נגד רמי לוי: לא דיווח על מחירי מוצרים ב"סל של ישראל"

לפי החשד של הרשות להגנת הצרכן, רשת רמי לוי לא עמדה בחובת הדיווח המושתת עליה מכוח חוק הגנת הצרכן וחוק התחרות במזון ובפארם ● לגלובס נודע כי מדובר במוצרים שנמצאים ברשימת "הסל של ישראל" ● אם החשד יתברר כנכון, הוא עשוי לייצר לחברה קנסות במאות אלפי שקלים

כותרות העיתונים בעולם

"במצב הכי חלש": האיראנים לא מצליחים יותר לממן את חייהם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סוכנות החירום הבריטית שמנהלת את אירועי המצוקה בהורמוז ממרחק של אלפי קילומטרים, המחיר שתעשיית השבבים משלמת בעקבות המלחמה, והמצוקה הכלכלית באיראן  • כותרות העיתונים בעולם

נפט / צילום: Shutterstock

ירידות באסיה; מחיר נפט מסוג ברנט ממריא לשיא של מעל ארבע שנים

מחירי הנפט מזנקים, עקב דיווחים על כך שטראמפ יתודרך היום לגבי תוכניות לפעולות צבאיות אפשריות באיראן ● בורסת טוקיו יורדת בכ-1.5% ● דוחות של ארבע ענקיות הטכנולוגיה הציגו תמונה מעורבת - אלפאבית זינקה במסחר המאוחר, מטא צנחה; היום בלילה לאחר נעילת המסחר: דוחות אפל ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות עולות

ישראל יקרה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המחקר שטוען: יוקר המחיה בישראל עשוי לעודד הגירה

ישראל יקרה ב־21% ממדינות סקנדינביה וב־68% ממדינות הים התיכון - כך חושף מחקר חדש של מכון אהרן ● הגורמים העיקריים הם צמיחה מתמדת של מחירי הדיור, הפירות והירקות ● החוקרים מתריעים: לא מדובר בגזירת גורל אלא בכשל רגולטורי ובלחצים פוליטיים

וול סטריט התאוששה מהר מהצפוי מהמלחמה עם איראן / צילום: Shutterstock, Christopher Penler

עצת הזהב שלא הכזיבה והזינוק במניות שהכה את הסטטיסטיקה

הירידות בתחילת המלחמה התחלפו בתוך זמן קצר באופטימיות ושיאים חדשים - בהתאם לסטטיסטיקה ההיסטורית ● ה־"V" המפורסם בשווקים התרחש דווקא לאחר שמדד הפחד זינק והכותרות בישרו על קטסטרופה ● וגם: עצת הזהב שכדאי לשנן ומה אומרת הסטטיסטיקה על ההמשך?

הוולט מרקט בנווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

איך קרה שעם הכנסות של 650 מיליון שקל, וולט מרקט בהפסדים?

לקראת המכירה הצפויה של וולט מרקט נחשפו בגלובס המספרים מאחורי שירות משלוחי הסופרמרקט, מהם עולה כי החברה העדיפה צמיחה על פני רווחיות ● איך תראה העסקה ומה תקבל החברה שתחליט לרכוש את הפעילות?

דניאל שרייבר (למונייד), מיכה קאופמן (פייבר), יקי פייטלסון (ורוניס) / צילום: דור מלכה, רמי זרנגר, תומר פולטין

הישראליות בוול סטריט מככבות: דוחות חזקים לורוניס ופייבר

חברת אבטחת הסייבר ורוניס דיווחה על צמיחה של 26.9% בהכנסות וסיפקה תחזית חיובית לרבעון השני ● חברת התוכנה פייבר עקפה את תחזיות האנליסטים גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח ● למונייד צופה רווחיות עוד השנה ומעלה את תחזית ההכנסות

מיכאל כהן / צילום: תמונה פרטית

"רוב הזמן אני מתחרט שקניתי מניות בפחות כסף או שחיכיתי יותר מדי"

מיכאל כהן, בן 29, התחיל להשקיע בזמן הקורונה ● הרוויח מהשקעה בפלנטיר ובגוגל, הפסיד ב־AMD ו"חטף כאפה" משער הדולר ● וגם: איך הוא צורך מידע, ומה הוא חושב על הסולידית? ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

מנכ''לי מטא, גוגל, אמזון ומיקרוסופט / עיבוד: דגנית נחום ג'מצ'י

ההפתעה של גוגל והנתונים שהפילו את מניית מטא

אמזון עקפה את הציפיות עם הכנסות של 181.5 מיליארד דולר ● אלפאבית הרוויחה 5.11 דולר למניה, כמעט כפול מהצפי ● הוצאות ההון ברבעון עמדו על 19.84 מיליארד דולר, מתחת להערכות בוול סטריט ● מיקרוסופט דיווחה על רווח מתואם למניה של 4.27 דולר מול צפי ל-4.06 דולר

מייסדי פאפאיה, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

פאפאיה גיימינג תשלם 420 מיליון דולר, בגלל בוט: ההחלטה שמטלטלת את ענף הגיימינג

חבר מושבעים בניו יורק קבע כי החברה הישראלית תשלם 420 מיליון דולר למתחרה האמריקאית סקילז ● השופטת תחליט על הסכום הסופי ● זאת, לאחר שקבע כי הפעילה בוטים שהתחזו לשחקנים אנושיים ● בעוד שבתעשייה טוענים כי מדובר ב"סוד גלוי", ההחלטה מחייבת את הענף לאמץ סטנדרט חדש של שקיפות ● פאפאיה גיימינג: "נמתין לבחינה של פסק הדין"

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות

אצבע בעין הסעודית ועקיפת המצור: הסיבות מאחורי המפץ האמירותי בשוק הנפט

המאבק הגיאו־אסטרטגי בין אבו דאבי לריאד עולה שלב עם עזיבת המפיקה הרביעית בגודלה בקרטל אופ"ק ● בזכות תשתיות שעוקפות את מצר הורמוז, האמירותיים הופכים לשחקני מפתח שיכולים לאזן את מחירי האנרגיה העולמיים ולשרת את האינטרס של וושינגטון מול טהרן

איור: גיל ג'יבלי

השקעות של מיליארדים ואקזיטים נוצצים: התחום החם הבא בתעשיית השבבים

אחרי המרוץ למעבדים הגרפיים, הבינה המלאכותית מסמנת את היעד הבא: העברת נתונים באור ● סדרת אקזיטים כחול-לבן והשקעות ענק חושפות כיצד טכנולוגיית הסיליקון פוטוניקס הופכת לתנאי הכרחי, ולמה בלי אופטיקה ה־AI עלולה להיתקע ● נתון בשבוע – עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה במגמה שלילית; אינטל זינקה ב-10%, זאת הסיבה

נאסד"ק ללא שינוי, דאו ג'ונס השיל 0.5% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ● פייבר מזנקת בעקבות הדוחות, גם ורוניס וטבע, למונייד נסוגה למרות תוצאות טובות ● הלילה: מגה־אירוע של עונת הדוחות, במסגרתו ידווחו אלפאבית, מטא, אמזון ומיקרוסופט ● מניית Pershing Square של ביל אקמן החלה להיסחר הרבה מתחת למחיר ההנפקה ● בורסות אירופה ננעלו בירידות זה היום השמיני ברציפות

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

אילון מאסק בדרך לישראל: נקבע תאריך חדש לוועידה בהשתתפותו

לאחר דחייה בעקבות המלחמה עם איראן, אילון מאסק מנכ"ל טסלה, צפוי להגיע לישראל ולנאום לצד בכירי תעשיית הרכב האוטונומי והתחבורה החכמה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בפתיחה בת"א, בהובלת מניות הבנקים והביטוח

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.3% ● מחירי הנפט ממריאים, עקב דיווחים על כך שטראמפ יתודרך לגבי פעולות צבאיות אפשריות באיראן ● הדוחות של ארבע ענקיות הטכנולוגיה הציגו תמונה מעורבת - אלפאבית זינקה במסחר המאוחר, מטא צנחה ● הפד השאיר את הריבית ללא שינוי, בהחלטה הכי שנויה במחלוקת מאז 1992 ● טבע זינקה בחדות והפכה למניה הגדולה בת"א 35 ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

בקפלר מציינים כי אלפי חביות שנמצאות לא יכולות לצאת לים הפתוח / צילום: Reuters

אפקט המצור האמריקאי: תעשיית הנפט של איראן תגיע לסף השבתה בתוך שלושה שבועות

דוח חדש של חברת המחקר הבינ"ל קפלר מצביע כי בעקבות המצור האמריקאי על הורמוז, קיבולת אחסון הנפט של איראן צפויה להסתיים בתוך 22 ימים לכל היותר ● המשמעות: המשטר ייאלץ לקצץ את הפקת הנפט דרמטית בתוך חודשים ספורים ● המחיר: איראן צפויה להפסיד כ־250 מיליון דולר בכל יום

צה''ל בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

באגף התקציבים מזהירים: ישראל נכנסת לכלכלת טראומה ואיבדה את "רצועת הביטחון" הפיסקלית

תמר לוי-בונה, סגנית הממונה על התקציבים, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן: "בעבר הייתה לנו כלכלה שמורידה את הריבית על החוב שלה, שמעלה הוצאות אזרחיות ומגדרת את הוצאות הביטחון - הכול התהפך לגמרי, ומקבלי ההחלטות צריכים לבחור - חוב, רמת חיים או ביטחון"